חוק ותקנות חשמל דיגיטלי

חוק החשמל, תשי"ד-1954

הגדרות

1. בחוק זה –

"בעל רישיון"
– מי שניתן לו רישיון לעבודות חשמל לפי חוק זה;
"המנהל"
– כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;
"מנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל"
– מי שמונה לפי הוראות סעיף 3(ב);
"מקצוע חשמל"
– מקצוע מהמקצועות המפורטים בטור א' לתוספת, לפי העניין;
"מתקן חשמלי"
– מתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במתקן;
"עבודת חשמל"
– התקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מתקן חשמלי, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור ועריכת תכניות טכניות לביצועה;
"רישיון לעבודות חשמל"
– רישיון המנוי בטור א' לתוספת לעסוק בביצוע עבודות חשמל המנויות בטור ג' לתוספת, שניתן בהתאם להוראות סעיף 6;
"השר"
– חבר הממשלה שהממשלה העניקה לו, בהודעה ברשומות, את הסמכות לביצוע חוק זה;
"חוק זה"
– לרבות התקנות שהותקנו והצווים וההוראות שניתנו לפיו.

הסדרת ייצור החשמל והשימוש בו

2. (בוטל)

מינוי מנהל

3.

  1. (א) (בוטל)
  2. (ב) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ימנה בהודעה ברשומות מנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, אשר יהיה עובד המדינה שהוא מהנדס חשמל בעל רישיון.

מועצת מקצועות החשמל

3א.

  1. (א) שר התעשייה המסחר והתעסוקה יקים מועצת מקצועות חשמל (בחוק זה – המועצה), שבה יהיו 13 חברים, ואלה הם:
    1. (1) המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, והוא יהיה היושב ראש;
    2. (2) נציג שימנה שר התעשייה המסחר והתעסוקה מבין עובדי משרדו, שעיסוקו בתחום החשמל;
    3. (3) נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות מבין עובדי משרדו, שעיסוקו בתחום החשמל;
    4. (4) נציג שימנה שר החינוך, מבין עובדי משרדו, שהוא בעל מומחיות בהוראת החשמל;
    5. (5) נציג שימנה שר הפנים, מבין עובדי משרדו, שעיסוקו בתחום התכנון והבנייה;
    6. (6) נציג שימנה שר הביטחון, מבין עובדי משרדו, שעיסוקו בתחום החשמל;
    7. (7) שני מהנדסי חשמל בעלי רישיון וותק של חמש שנים במקצוע, שימונו בהמלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מהנדסי חשמל בעלי רישיון בישראל;
    8. (8) שני חברים שהם הנדסאי חשמל או טכנאי חשמל, בעלי רישיון וותק של חמש שנים במקצוע, שימונו בהמלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של הנדסאי חשמל וטכנאי חשמל בעלי רישיון בישראל;
    9. (9) שני חשמלאים בעלי רישיון וותק של חמש שנים במקצוע, שימונו בהמלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של חשמלאים בעלי רישיון בישראל;
    10. (10) נציג של המוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, שעיסוקו בתחום החשמל.
  2. (ב) שר התעשייה המסחר והתעסוקה יפרסם ברשומות הודעה על הרכב המועצה וכתובתה.

תפקידי המועצה

3ב. המועצה תייעץ לשר התעשייה המסחר והתעסוקה בנושאים אלה:

  1. (1) סוגי רישיונות לעבודות חשמל;
  2. (2) תנאי הכשירות לקבלת רישיונות לעבודות חשמל, לרבות לעניין השכלה, הכשרה, התמחות ובחינות;
  3. (3) עבודות החשמל שבעלי רישיונות רשאים לבצען כאמור בסעיף 6;
  4. (4) שימור הכשירות של בעלי הרישיונות.

סייגים למינוי ולכהונה כחבר המועצה

3ג. לא ימונה ולא יכהן כחבר המועצה –

  1. (1) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, למעט התפקיד שבשלו התמנה כחבר המועצה; בפסקה זו – "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה, וכן צאצא או בן זוג של כל אחד מהם, וכן שותף, מעביד או עובד של חבר המועצה;
  2. (2) מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לכהן כחבר המועצה.

פקיעת כהונה והשעיה מכהונה

3ד.

  1. (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר במסירת כתב התפטרות לשר התעשייה המסחר והתעסוקה.
  2. (ב) חבר המועצה שנתקיים בו סייג מהסייגים האמורים בסעיף 3ג, יודיע על כך לשר התעשייה המסחר והתעסוקה מיד בכתב; הודיע חבר המועצה כאמור או שנודע על כך לשר בדרך אחרת, יעבירו מכהונתו ויודיע לו על כך.
  3. (ג) נבצר מחבר המועצה, דרך קבע, למלא את תפקידו או שהוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם יושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב; היעדרות בשל שירות מילואים ובשל תקופת לידה והורות לא תובא במניין ההיעדרויות.
  4. (ד) הוגשו נגד חבר המועצה כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לכהן כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

מינוי ממלא מקום

3ה.

  1. (א) התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר וליתרת תקופת כהונתו.
  2. (ב) חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חודשים או חבר המועצה שהושעה לפי סעיף 3ד(ד), רשאי שר התעשייה המסחר והתעסוקה למנות לו ממלא מקום באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר ולמשך התקופה שבה נבצר מחבר המועצה למלא את תפקידו או למשך תקופת ההשעיה, לפי העניין.

תקופת כהונה

3ו. חבר המועצה שמונה לפי פסקאות (7), (8) או (9) שבסעיף 3א ימונה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן יותר מתשע שנים.

ניגוד עניינים

3ז.

  1. (א) חבר המועצה לא יטפל בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בסעיף זה, "עניין אישי" ו"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 3ג.
  2. (ב) נודע לחבר המועצה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין, ולא יטפל בנושא האמור; לעניין זה, "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון במסגרת עבודת המועצה.

תוקף פעולות

3ח. קיום המועצה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

סדרי עבודה

3ט.

  1. (א) רוב חברי המועצה הם מניין חוקי בישיבותיה.
  2. (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה.
  3. (ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בחוק זה.

ועדות משנה

3י. המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה לנושאים שונים, ולאצול לוועדות אלה מסמכויותיה.

גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה

3יא.

  1. (א) חבר המועצה לא יהיה זכאי לגמול בעד חברותו במועצה אך יהיה זכאי לקבל החזר הוצאות סבירות שהוציא לצורך השתתפותו בישיבות המועצה, ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
  2. (ב) חבר המועצה שהוא עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד באותו גוף שהוא מייצג במועצה, לא יהיה זכאי להחזר הוצאות כאמור בסעיף קטן (א).
  3. (ג) בסעיף זה, "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

התקנת מתקן חשמלי

4.

  1. (א) לא יתקין אדם מתקן חשמלי ולא ישנה בו שינוי יסודי אלא על-פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
  2. (ב) מתקן חשמלי שהותקן לפני תחילתו של חוק זה, דינו, לענין סעיף קטן (א), כדין מתקן שעומדים להתקינו כתום שלושים יום מיום תחילתו של החוק.
  3. (ג) מתקן חשמלי שהותקן בניגוד לסעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות על סילוקו או על פירוקו.
  4. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על מתקן חשמלי שהותקן כדין לפי פקודת זכיונות החשמל, או לפי פקודת זכיונות החשמל (ירושלים), או הניזון כדין מחשמל המסופק לפי הפקודות האמורות, ולא על מתקן הניזון מעצמו ומתחו אינו עולה על עשרים וארבעה וולט, ובלבד שהותקן ערב תחילתו של חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.

צו הפסקה

5. רשאי המנהל, מטעמי בטיחות לאדם או לרכוש, להורות, בצו חתום בידו, על הפסק הפעלתו של מתקן חשמלי או השימוש בו, או להתנות את המשך ההפעלה או השימוש בקיום תנאים שפורטו בצו.

ביצוע עבודת חשמל

6.

  1. (א) לא יעסוק אדם בביצוע עבודת חשמל, אלא אם יש בידו רשיון מאת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרשיון; תקופת תקפו של הרשיון תיקבע בו.
  2. (ב) המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל יתן רשיון כאמור בסעיף קטן (א), אם נוכח שיש למבקש הרשיון הכשרה מקצועית ראויה ונסיון מעשי מניח את הדעת בכל הנוגע לדרכי השימוש ברשיון.
  3. (ג) נוכח המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל שהשימוש ברשיון שניתן יש בו משום סכנה לאדם או לרכוש, או שבעל הרשיון יצא חייב בדין על עבירה בקשר לביצוע עבודת חשמל, רשאי הוא בכל עת לבטל את הרשיון או להגביל את היקפו.
  4. (ד) דרכי מתן הרשיונות, ביטולם והֶגבֵּלָם ייקבעו בתקנות שיותקנו תוך התיעצות עם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של החשמלאים במדינה ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מהנדסי החשמל במדינה.
  5. (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם רשאי לעסוק בביצוע עבודת חשמל בהתאם להוראות התוספת הראשונה בחוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה-2025, במסגרת עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, אם יש בידו רישיון לביצוע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר לפי החוק האמור.

ועדת עררים

7.

  1. (א) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ימנה ועדת עררים לענין סעיף 6 בת שלושה חברים (להלן – הועדה); כיושב ראש הועדה ישמש שופט שימונה בהמלצת שר המשפטים, ושאר חבריה יהיו מומחים בעבודות חשמל ולפחות אחד מהם יהיה בעל רישיון חשמלאי מוסמך, הנדסאי חשמל או מהנדס חשמל, לפי החלק בתוספת שבה נמנה סוג הרישיון שלגביו מתקיים דיון בוועדת העררים, שהוא בעל ותק של חמש שנים במקצוע.
  2. (ב) על ועדת עררים יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992.
  3. (ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין של הועדה; הועדה תקבע בעצמה את סדרי הדין שלה, במידה שלא נקבעו בתקנות כאמור.

ערר וערעור מינהלי

8.

  1. (א) הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל לפי סעיף 6, רשאי לעורר על כך לפני הועדה.
  2. (ב) הערר יוגש לועדה בשני העתקים; אחד מהם תמציא הועדה למנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל.
  3. (ג) הועדה רשאית לדרוש מן העורר שייבחן בפניה, אם יש בכך, לדעתה, כדי לסייע לה בהחלטתה.
  4. (ד) הועדה מוסמכת לאשר את החלטת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, לשנותה או לבטלה, ובלבד שתחיש את החלטתה ככל האפשר.
  5. (ה) החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.

סמכויות פיקוח

9.

  1. (א) המנהל רשאי להסמיך מפקחים לענין חוק זה.
  2. (ב) מפקח רשאי, בכל עת, לערוך בקורת על מנת להיווכח אם מתקיימות הוראות חוק זה; בעריכת בקורת כאמור רשאי המפקח להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שנמצא בו מתקן חשמלי, או שעוברים בו על הוראה מהוראותיו של חוק זה, ולבדוק, וליטול עמו לשם בדיקה, כל דבר הנוגע לאותו ענין, לרבות תכניות ופנקסים.
  3. (ג) כל אדם הנוגע בדבר חייב, ככל שיידרש על ידי מפקח, למסור ידיעות ומסמכים שיש בהם, לדעת המפקח, כדי להקל על ביצועו של חוק זה, אולם לא יידרש אדם למסור ידיעות ומסמכים שיש בהם כדי להפלילו.

סמכויות עזר

10. נתן שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, או המנהל, צו או הוראה לפי חוק זה, ולא קוימו תוך התקופה שנקבעה בהם, ומי שנתן את הצו או ההוראה משוכנע שקיומם דרוש לבטיחותו של אדם או של רכוש, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים הדרושים לכפיית קיומם ולהורות שכל הנמנע מלקיימם ישלם את ההוצאות שגרם להן בהימנעותו; פקודת המסים (גביה), תחול על גביית הוצאות כאמור, אלא שסעיף 12 לאותה פקודה לא יחול.

הוראות מיוחדות לגבי המדינה

10א. שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים רשאי לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בדבר תחולתן של הוראות הסעיפים 4, 5 ו-9 על מיתקנים חשמליים המוחזקים בידי המדינה ועל התקנתם של מיתקנים על ידי המדינה; בסעיף זה, "המדינה" – למעט צבא-הגנה לישראל ומפעלים העובדים בשירותו בלבד.

עונשין

11. העובר על הוראה מהוראותיו של חוק זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס אלף לירות או שני הענשים כאחד.

ביטול

12. פקודת החשמל – בטלה.

תקנות

13.

  1. (א) השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות תקנות הקובעות כללים לביצוע עבודות חשמל ותקנות הקובעות אגרות לענין חוק זה, והכול למעט עניין הנוגע לביצועם של סעיפים 4, 5 ו-9 עד 10א.
  2. (ב) שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועם של סעיפים 4, 5 ו-9 עד 10א, לרבות תקנות הקובעות כללים לביצוע עבודות חשמל ותקנות הקובעות אגרות.

תחילת תוקף

14. תחילתו של חוק זה היא כתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.

רשיונות

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"בית ספר להנדסאים"
– בית ספר על-תיכוני להכשרת הנדסאים שהכיר בו האגף;
"בית ספר לטכנאים"
– בית ספר על-תיכוני להכשרת טכנאים שהכיר בו האגף;
"המנהל"
– מנהל האגף או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
"האגף"
– האגף להכשרה ולפיתוח כח-אדם במשרד העבודה והרווחה;
"חשמלאי"
– בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"חשמלאי חונך"
– חשמלאי בעל רשיון אשר מנהל האגף הסמיכו לשמש כמדריך ומנחה בהיקלטותם של חשמלאים בעבודה במקצוע;
"יחידת הבחינות"
– יחידת הבחינות של האגף;
"מגמת חשמל"
– מגמת לימודים לפי הדרישות שבתכנית הבחינות, אשר מטרתה הכשרת בעלי מקצוע בעבודת חשמל;
"מיתקן חשמלי"
– מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו;
"מתח נמוך"
– מתח ששיעורו בפעולה אינו עולה על 1000 וולט בין המוליכים;
"מתח גבוה"
– מתח ששיעורו בפעולה עולה על 1000 וולט בין המוליכים;
"מתח עליון"
– מתח ששיעורו בפעולה עולה על 33,000 וולט בין המוליכים;
"עבודת חשמל"
– התקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן חשמלי, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור ועריכת תכניות טכניות לביצועה;
"פנקס הטכנאים"
– פנקס הטכנאים וההנדסאים שמנהל משרד העבודה והרווחה, לרישום טכנאים והנדסאים;
"פנקס המהנדסים"
– פנקס המהנדסים והאדריכלים המתנהל לפי סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958.

פרק שני: רשיונות

סימן א': הוצאת רשיונות

בקשה למתן רשיון

2.

  1. (א) בקשה למתן רשיון תוגש למנהל לפי טופס שיקבע.
  2. (ב) הבקשה תיחתם ביד המבקש לאחר מילוי הפרטים הנדרשים בטופס.
  3. (ג) לבקשה יצורפו תעודות לאימות הפרטים בטופס.

מתן רשיון

3.

  1. (א) המנהל רשאי לתת רשיון למבקש או לחדשו אם מילא המבקש אחר התנאים הקבועים בתקנות אלה.
  2. (ב) הרשיון יהיה תקף כשהוא חתום ביד המנהל ומוחתם בחותמת בנק הדואר המאשרת תשלום האגרה הקבועה בתקנות אלה בעד הרשיון או בעד חידושו.
  3. (ג) תקפו של הרשיון יהיה לתקופה המצויינת בו.

סירוב לתת רשיון

4. ראה המנהל שמבקש הרשיון אינו ממלא אחר התנאים לקבלת רשיון, הקבועים בתקנות אלה, יודיע על כך למבקש בכתב תוך ששים ימים מיום הגשת הבקשה.

חידוש הרשיון

5.

  1. (א) הודעה על הצורך בחידוש רשיון ישלח המנהל לבעל רשיון שלושים ימים לפני פקיעת תקפו; להודעה יצורף טופס בקשת החידוש.
  2. (ב) בעל רשיון המבקש חידוש רשיונו יאשר בחתימתו בגוף טופס בקשת החידוש, במקום המיועד לכך, שעבד בשנה החולפת בעבודות חשמל בהתאם לסוג רשיונו; בעל רשיון חשמלאי-עוזר יחתים את הממונה עליו בשנה החולפת האמורה על אישור עבודתו.
  3. (ג) לא קיבל בעל רשיון הודעה כאמור בתקנת משנה (א), עד ארבעה עשר ימים לפני תום תקפו של הרשיון, יבקש חידושו מהמנהל, לפני תום תקפו של הרשיון.
  4. (ד) בעל רשיון המבקש חידוש רשיונו לאחר שרשיונו בוטל או לאחר עבור שנתיים מיום שפג תקפו, רשאי המנהל לדרוש ממנו הגשת בקשה למתן רשיון כאמור בתקנה 2 והמנהל יפעל לגביו כאמור בתקנות 3 או 4, לפי הענין.

ביטול רשיון והחזרתו

6.

  1. (א) ביטל המנהל רשיון, לפי סעיף 5(ג) לחוק, ישלח לבעל הרשיון הודעה על כך בדואר רשום.
  2. (ב) בוטל רשיון או פקע תקפו, יחזיר אותו בעל הרשיון למנהל תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו הודעה כאמור בתקנת משנה (א).

סימן ב': סוגי רשיונות

רשיונות לסוגיהם

7. רשיון יהיה מאחד הסוגים המפורטים להלן:

  1. (1) חשמלאי-עוזר;
  2. (2) חשמלאי-מעשי;
  3. (3) חשמלאי-מוסמך;
  4. (4) חשמלאי-ראשי;
  5. (5) חשמלאי-טכנאי;
  6. (6) חשמלאי-הנדסאי;
  7. (7) חשמלאי-מהנדס;
  8. (8) חשמלאי-בודק - סוג 1;
  9. (9) חשמלאי-בודק - סוג 2;
  10. (10) חשמלאי-בודק - סוג 3;
  11. (11) חשמלאי-מסוייג - לפי תחום עיסוקו;
  12. (12) חשמלאי-שירות - לפי תחום התמחותו.

סימן ג': חשמלאי-עוזר

תנאים למתן רשיון חשמלאי-עוזר

8. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-עוזר אם נתקיים במבקש אחד מאלה:

  1. (1) בידו תעודת גמר מאת משרד החינוך והתרבות המעידה על כך שסיים בהצלחה י"ב כיתות בבית ספר מקצועי במגמת חשמל;
  2. (2) בידו תעודה המעידה על כך שסיים קורס להכשרה מקצועית בחשמל של האגף, או בפיקוחו, ועמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות;
  3. (3) בידו תעודת מקצוע בחשמל שניתנה לו לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953;
  4. (4) בידו תעודה המעידה על כך שסיים בית ספר תעשייתי במגמה לחשמל שאישר האגף, ועמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות;
  5. (5) מלאו לו 18 שנים והוכיח שעבד במשך 3 שנים במקצוע החשמל בהשגחת חשמלאי-חונך, ועמד בהצלחה בבחינות לחשמלאי-מעשי שערכה יחידת הבחינות.

העבודות המותרות לחשמלאי-עוזר

9. בעל רשיון חשמלאי-עוזר רשאי לעזור בביצוע עבודות חשמל במיתקן בעל מתח נמוך וזאת בפיקוחו של בעל רשיון חשמלאי מהסוגים המנויים בפסקאות (3) עד (8) שבתקנה 7.

סימן ד': חשמלאי-מעשי

תנאים למתן רשיון חשמלאי-מעשי

10. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-מעשי אם נתקיים במבקש אחד מאלה:

  1. (1) בידו תעודה המעידה על כך שסיים את לימודיו בבית-ספר לטכנאים, במגמת החשמל ועמד בהצלחה בבחינות הגמר הממשלתיות;
  2. (2) בידו תעודת גמר מאת משרד החינוך והתרבות המעידה על כך שסיים בהצלחה י"ב כיתות בבית-ספר מקצועי במגמה לחשמל, והוכיח שעבד שנה אחת כחשמלאי-עוזר;
  3. (3) בידו תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי-מוסמך של האגף, או בפיקוחו, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד שנה אחת כחשמלאי-עוזר;
  4. (4) בידו תעודת מקצוע בחשמל שניתנה לו לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, והוכיח שעבד במשך שלוש שנים כחשמלאי-עוזר;
  5. (5) בידו תעודה המעידה על כך שסיים י"ב כיתות בבית ספר תעשייתי במגמה לחשמל, שאישר האגף, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד שנה אחת כחשמלאי-עוזר;
  6. (6) בידו תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי-מעשי שאישר האגף, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד שנתיים כחשמלאי-עוזר;
  7. (7) בידו תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי-מוסמך של האגף, או בפיקוחו של האגף, ועמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד במשך חמש שנים בעבודות חשמל בהשגחת חשמלאי-חונך;
  8. (8) הוכיח שעבד במשך ארבע שנים בעבודות חשמל בהשגחת חשמלאי-חונך ועמד בהצלחה בבחינות לקבלת רשיון חשמלאי-מעשי, שערכה יחידת הבחינות;
  9. (9) הוכיח שעבד במשך שש שנים בעבודות חשמל בהשגחת חשמלאי-חונך ועמד בהצלחה בבחינות לקבלת רשיון חשמלאי-מוסמך, שערכה יחידת הבחינות.

העבודות המותרות לחשמלאי-מעשי

11. בעל רשיון חשמלאי-מעשי רשאי –

  1. (1) לעסוק בביצוע העבודות של בעל רשיון חשמלאי-עוזר;
  2. תק' תשנ"ד-1994 (2) במיתקן חשמלי בעל מתח נמוך, לעסוק בביצוע עבודות חשמל –
    1. (א) כולל עריכת תכניות, למעט תכנון הארקת יסוד – כשהמיתקן בעל עצמת זרם עד 40X1 אמפר, ונמצא בתוך מבנה המשמש לדירות מגורים או למשרדים;
    2. תק' תשנ"ה-1994 (ב) למעט עריכת תכניות, כשהמיתקן בעל עצמת זרם העולה על 40X1 אמפר, ובלבד שהעבודות יבוצעו על פי תכנית שאישר בעל רשיון הרשאי לערוך אותן ובהשגחתו ובאחריותו של בעל רשיון מתאים לזרם המיתקן.
  3. (3) במיתקן חשמלי בעל מתח גבוה – לעסוק בביצוע עבודות חשמל בהשגחתו ובנוכחותו של בעל רשיון מהסוגים המנויים בפסקאות (5), (6) ו-(7) שבתקנה 7, ובלבד שיש בידו תעודת סיום של קורס בנושאי בטיחות מיתקני חשמל, מתח גבוה ומתן עזרה ראשונה לנפגעי חשמל, ולאחר שעמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות.

סימן ה': חשמלאי-מוסמך

תנאים למתן רשיון חשמלאי-מוסמך

12. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-מוסמך אם נתקיים במבקש אחד מאלה:

  1. (1) בידו תעודה המעידה על כך שסיים את לימודיו בבית ספר להנדסאים, במגמת חשמל, ועמד בהצלחה בבחינות הגמר הממשלתיות;
  2. (2) הוא רשום כחוק כטכנאי-חשמל בפנקס הטכנאים והוכיח שעבד שנה אחת לפחות בעבודות חשמל כחשמלאי מעשי בעל רשיון;
  3. (3) בידו תעודת גמר מאת משרד החינוך והתרבות המעידה על כך שסיים י"ב כיתות בבית ספר מקצועי במגמה לחשמל והוכיח שעבד שנתיים כחשמלאי-מעשי;
  4. (4) בידו תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי-מוסמך של האגף, או בפיקוחו של האגף, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד במשך שנתיים בעבודות חשמל כחשמלאי-מעשי;
  5. (5) בידו תעודה המעידה על כך שסיים י"ב כתות בבית ספר תעשיתי, במגמה לחשמל שאישר האגף, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד במשך שנתיים בעבודות חשמל כחשמלאי-מעשי, או שלוש שנים כחשמלאי-עוזר;
  6. (6) בידו תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי-מוסמך של האגף, או בפיקוחו של האגף, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות והוכיח שעבד חמש שנים בעבודות חשמל בהשגחת חשמלאי-חונך ובמשך שנה אחת כחשמלאי-מעשי;
  7. (7) עבד במשך שנתיים בעבודות חשמל כחשמלאי-מעשי ועמד בהצלחה בבחינות לקבלת רשיון חשמלאי-מוסמך שערכה יחידת הבחינות;
  8. (8) עבד במשך שבע שנים לפחות בעבודות חשמל בהשגחת חשמלאי-חונך ועמד בהצלחה בבחינות לקבלת רשיון חשמלאי-מוסמך שערכה יחידת הבחינות.

העבודות המותרות לחשמלאי-מוסמך

13. בעל רשיון חשמלאי-מוסמך רשאי –

  1. (1) לעסוק בביצוע העבודות שבעל רשיון חשמלאי-מעשי רשאי לבצען;
  2. תק' תשנ"ד-1994 (2) במיתקן חשמלי בעל מתח נמוך, לעסוק בביצוע –
    1. (א) כל עבודות החשמל, לרבות עריכת תכניות, במיתקן בעל עצמת זרם עד 80X3 אמפר, ובלבד שהמיתקן נמצא במבנה המשמש לדירות מגורים, משרדים או בתי מלאכה;
    2. (ב) עבודות החשמל, למעט עריכת תכניות לביצוע, במיתקן בעל עצמת זרם העולה על 80X3 אמפר, ובלבד שהעבודות יבוצעו לפי תכנית שאישר בעל רשיון הרשאי לערוך תכניות כאמור, ובהשגחתו ואחריותו של בעל רשיון מתאים לזרם המיתקן;
  3. (3) במיתקן חשמלי בעל מתח גבוה – לעסוק בביצוע עבודות חשמל, בהשגחתו ובנוכחותו של בעל רשיון חשמלאי מן הסוגים המנויים בפסקאות (5), (6) או (7) בתקנה 7, ובלבד שיש בידו תעודת סיום של קורס בנושאי בטיחות מיתקני חשמל מתח גבוה ומתן עזרה ראשונה לנפגעי חשמל ולאחר שעמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות.

סימן ו': חשמלאי-ראשי

תנאים למתן רשיון תשמלאי-ראשי

14. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-ראשי אם נתקיים במבקש אחד מאלה:

  1. (1) הוא מהנדס חשמל, הרשום במדור חשמל בפנקס המהנדסים;
  2. (2) הוא הנדסאי חשמל, הרשום במדור חשמל בפנקס הטכנאים ועבד במשך שנה לפחות כחשמלאי-מוסמך;
  3. (3) הוא טכנאי חשמל הרשום במדור חשמל בפנקס הטכנאים ועבד במשך שנתיים לפחות בעבודות חשמל, מהן שנה אחת כחשמלאי-מוסמך;
  4. (4) בידו תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאים ראשיים של האגף, או בפיקוחו של האגף, עמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות ועבד במשך שנתיים לפחות כחשמלאי-מוסמך.

העבודות המותרות לחשמלאי-ראשי

15. בעל רשיון חשמלאי-ראשי רשאי –

  1. (1) לעסוק בביצוע העבודות שבעל רשיון חשמלאי-מוסמך רשאי לבצען;
  2. תק' תשנ"ד-1994 (2) במיתקן חשמלי בעל מתח נמוך, לעסוק בביצוע עבודות חשמל –
    1. (א) לרבות עריכת תכניות – במיתקן חשמלי בעל עצמת זרם עד 250X3 אמפר;
    2. (ב) למעט עריכת תכניות, במיתקן בעל עצמת זרם העולה על 250X3 אמפר, ובלבד שהעבודות יבוצעו על פי תכנית שאישר בעל רשיון הרשאי לערוך תכניות כאמור
  3. תק' תשנ"ד-1994 (3) במיתקן חשמלי בעל מתח גבוה –
    לעסוק בביצוע עבודות חשמל, בהשגחתו ובנוכחותו של בעל רשיון חשמלאי מן הסוגים המנויים בתקנה 7, פסקאות (5) עד (7), ובלבד שיש בידו תעודת סיום של קורס בנושא בטיחות מיתקני חשמל במתח גבוה ומתן עזרה ראשונה לנפגעי חשמל, ולאחר שעמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות.

סימן ז': חשמלאי-טכנאי

תנאים למתן רשיון חשמלאי-טכנאי

16. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-טכנאי אם נתקיימו במבקש שני אלה:

  1. (1) הוא טכנאי חשמל הרשום במדור חשמל בפנקס הטכנאים;
  2. (2) הוא עבד במשך שנתיים כחשמלאי-ראשי.

העבודות המותרות לחשמלאי-טכנאי

17. בעל רשיון חשמלאי-טכנאי רשאי –

  1. (1) לעסוק בביצוע העבודות שבעל רשיון חשמלאי-ראשי רשאי לבצען;
  2. תק' תשנ"ה-1994 (2) לעסוק בביצוע עבודות חשמל במיתקן חשמלי בעל מתח נמוך –
    1. (א) כאשר עוצמת הזרם במיתקן עד 400X3 אמפר – לרבות עריכת תכניות.
    2. (ב) כאשר עוצמת הזרם במיתקן עולה על 400X3 אמפר – למעט עריכת תכניות, ובלבד שהעבודות יבוצעו על פי תכנית שאישר בעל רשיון הרשאי לערוך תכניות כאמור;
  3. (3) במיתקן חשמלי בעל מתח גבוה – לעסוק בביצוע עבודות חשמל, למעט עריכת תכניות, ובלבד שיש בידו תעודת סיום של קורס בנושאי בטיחות מיתקני חשמל מתח גבוה ולאחר שעמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות ושהעבודות יבוצעו על פי תכנית שאישר בעל רשיון חשמלאי-מהנדס.

סימן ח': חשמלאי-הנדסאי

תנאים למתן רשיון חשמלאי-הנדסאי

18. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-הנדסאי אם נתקיימו במבקש כל אלה:

  1. (1) הוא הנדסאי חשמל הרשום במדור חשמל בפנקס הטכנאים;
  2. (2) הוא עבד במשך שנתיים לפחות כחשמלאי-ראשי.

העבודות המותרות לחשמלאי-הנדסאי

19. בעל רשיון חשמלאי-הנדסאי רשאי –

  1. (1) לעסוק בביצוע העבודות שבעל רשיון חשמלאי-טכנאי רשאי לבצען;
  2. (2) במיתקן בעל מתח נמוך –
    1. (א) לעסוק בביצוע עבודות חשמל כאשר המיתקן בעל עוצמת זרם עד 630 x 3 אמפר, לרבות עריכת תכניות;
    2. (ב) במיתקן חשמלי בעל עוצמת זרם מעל 630X3 אמפר, לעסוק בביצוע עבודות חשמל למעט עריכת תכניות, ובלבד שהעבודות יבוצעו על-פי תכנית שאישר בעל רשיון חשמלאי-מהנדס;
  3. (3) במיתקן חשמלי בעל מתח גבוה – לעסוק בביצוע עבודות חשמל, למעט עריכת תכניות ובלבד שיש בידו תעודת סיום של קורס בנושאי בטיחות מיתקני חשמל מתח גבוה ולאחר שעמד בהצלחה בבחינות שערכה יחידת הבחינות ושהעבודות יבוצעו על-פי תכנית שאישר בעל רשיון חשמלאי-מהנדס.

סימן ט': חשמלאי-מהנדס

תנאים למתן רשיון חשמלאי-מהנדס

20. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-מהנדס אם נתקיימו במבקש שני אלה:

  1. (1) הוא מהנדס חשמל בזרם חזק הרשום במדור חשמל, בפנקס המהנדסים;
  2. (2) הוא עבד במשך שנתיים בהנדסת חשמל זרם חזק.

העבודות המותרות לחשמלאי-מהנדס

21. בעל רשיון חשמלאי-מהנדס רשאי לערוך כל תכנית חשמל ולבצע כל עבודת חשמל.

סימן י': חשמלאי-בודק – סוג 1

תנאים למתן רשיון חשמלאי-בודק סוג 1

22. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-בודק סוג 1, אם המבקש עבד במשך חמש שנים כחשמלאי-טכנאי.

העבודות המותרות לחשמלאי-בודק סוג 1 תק' תשנ"ד-1994

23. בעל רשיון חשמלאי-בודק סוג 1 רשאי לעסוק בביצוע בדיקות של מיתקן חשמלי בעל עוצמת זרם עד 80X3 אמפר במתח נמוך, למעט עבודות חשמל אשר תוכננו וגם בוצעו על ידו.

סימן י"א: חשמלאי-בודק – סוג 2

תנאים למתן רשיון חשמלאי-בודק סוג 2

24. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-בודק סוג 2, אם המבקש עבד במשך חמש שנים כחשמלאי-הנדסאי.

העבודות המותרות לחשמלאי-בודק סוג 2

25. בעל רשיון חשמלאי-בודק סוג 2 רשאי –

  1. (1) לעסוק בביצוע בדיקות שבעל רשיון חשמלאי-בודק סוג 1 רשאי לבצען;
  2. תק' תשנ"ד-1994 (2) לבצע בדיקות של מיתקן חשמלי בעל עצמת זרם עד 250X3 אמפר במתח נמוך, למעט עבודות חשמל אשר תוכננו וגם בוצעו על ידו.

סימן י"ב: חשמלאי-בודק – סוג 3

תנאים למתן רשיון חשמלאי-בודק סוג 3

26. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-בודק סוג 3, אם המבקש עבד במשך שנתיים כחשמלאי-מהנדס.

העבודות המותרות לחשמלאי-בודק סוג 3

27. בעל רשיון חשמלאי-בודק סוג 3 רשאי לעסוק בביצוע בדיקות בכל מיתקן חשמלי.

סימן י"ג: חשמלאי-מסוייג

תנאים למתן רשיון חשמלאי-מסוייג

28. המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-מסוייג למבקש המבצע סוג מסויים של עבודות חשמל, אם ראה כי לאותו אדם הכשרה מקצועית ונסיון מקצועי, ולהתנות מתן הרשיון בתנאים אלה:

  1. (1) הרשיון יינתן למבקש, לביצוע עבודות חשמל מסוג שצוין ברשיון במסגרת מקום העבודה בלבד, ויהיה תקף לעבודות אלה בלבד;
  2. (2) המבקש סיים בהצלחה השתלמות מיוחדת לפי דרישות האגף ובפיקוחו;
  3. (3) לגבי עבודות הקשורות בתפעול מערכות מתח גבוה ימציא המבקש את המסמכים הבאים:
    1. (א) תרשים מפורט של מערכתמיתקן המתח הגבוה אשר בה הוא אמור לטפל;
    2. (ב) אישור על סיום בהצלחה של קורס לתפעול מערכות מתח-גבוה;
    3. (ג) אישור על סיום בהצלחה של קורס מתן עזרה ראשונה לנפגעי חשמל;
    4. (ד) אישור מבעל רשיון חשמלאי-מהנדס המאשר שבחן את המבקש ומצאו כשיר לתפעל את המערכת למתח גבוה, כמפורט בסעיף זה ושתדרך את המבקש אישית בכל הקשור לתפעול נאות של המיתקן שעליו הוא מופקד.

סימן י"ד: חשמלאי-שירות

תנאים למתן רשיון חשמלאי-שירות

29.

  1. (א) המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-שירות לאדם המבצע סוג מסויים של עבודות חשמל ואלקטרוניקה שבידו תעודת גמר קורס של האגף או שנערך בפיקוחו, באחד מתחומי ההתמחות שיפורטו להלן ולפי התנאים שייקבעו לגבי כל אחד מהם:
    1. (1) מיכשור ובקרה;
    2. (2) מיכשור אלקטרוני;
    3. (3) מערכות רדיו ואודיו;
    4. (4) טלויזיה באחד מהסוגים:
      1. (א) טלויזיה שחור-לבן;
      2. (ב) טלויזיה בצבעים;
    5. (5) מערכות וידיאו, הסרטה ומכונות קולנוע;
    6. (6) אנטנות;
    7. (7) מכשירים חשמליים ביתיים, באחד מהסוגים הבאים:
      1. (א) מכונות כביסה;
      2. (ב) מקררים;
      3. (ג) שואבי אבק;
      4. (ד) מערבלים;
      5. (ה) מדיחי כלים;
      6. (ו) מגהצים;
      7. (ז) מייבשי כביסה;
      8. (ח) תנורי חימום;
      9. (ט) תנורי בישול ואפיה;
    8. (8) מערכות קירור ומיזוג אויר;
    9. (9) מערכות גנרטורים;
    10. (10) מערכות חשמל ופיקוד למעליות;
    11. (11) אחזקת ציוד תעשייתי;
    12. (12) תיקון ושיפוץ מכונות חשמל.
  2. (ב) בעל רשיון חשמלאי-שירות רשאי לבצע עבודות בתחום ההתמחות המצויין ברשיונו ובהתאם לתנאים שהתנה בו המנהל.

פרק שלישי: הוראות שונות

ביצוע עבודות חשמל בידי תלמידים

30. בתקופת הכשרתו למקצוע במוסדות ההכשרה שנזכרו בתקנות אלה, רשאי תלמיד לבצע עבודות חשמל בתנאי –

  1. (1) שהעבודות יבוצעו בהדרכתו ובהשגחתו של מדריך אשר בידו רשיון חשמלאי בר-תוקף שלפיו רשאי הוא לבצע את העבודות בנושא ההדרכה, או שהוא חשמלאי-חונך;
  2. (2) שלא יועסק בביצוע עבודות חשמל במתח גבוה;
  3. (3) שהעבודות יבוצעו באחריות מוסד ההכשרה שבו הוא לומד.

מנין תקופות עבודה במקצוע

31.

  1. (א) אישור בדבר תקופת עבודה במקצוע וסוג העבודה יינתן בידי חשמלאי בעל רשיון אשר השגיח ופיקח על עבודתו של מבקש הרשיון ובתנאי שנותן האישור הוא בעל רשיון מסוג גבוה מזה של המבקש ושהוא בעל רשיון מסוג מן הסוגים המנויים בפסקאות (3) עד (7) בתקנה 7.
  2. (ב) במנין תקופות העבודה במקצוע לענין תקנות אלה לא יבואו עבודות שביצע המבקש לפני הגיעו לגיל 18 שנים.
  3. (ג) הוכח להנחת דעתו של המנהל כי מבקש רשיון עסק בעבודות חשמל, בהיותו חייל או עובד בצבא-הגנה לישראל בתוקף תפקידו, רשאי הוא לקבוע שיראו את המבקש, לצורך מנין תקופת עבודתו כחשמלאי בעל רשיון לפי תקנות אלה, כאילו עבד בתקופת העיסוק בצה"ל, או בחלק ממנה כחשמלאי בסוג מהסוגים המנויים בתקנה 7, לפי סוג עבודות החשמל שביצע בתקופה האמורה.
  4. (ד) לענין ותק בעבודות חשמל הנדרש לפי סוג הרשיון המבוקש לא יובא בחשבון מלוא הותק במקצועות הצבאיים המפורטים בתוספת, ומגיש הבקשה יידרש בכל מקרה להמציא אישור על ותק של שנה אחת לפחות בעבודות חשמל כנדרש בתקנות בהתאם לסוג הרשיון המבוקש.
  5. (ה) אישור על תקופת העבודה במקצוע כאמור בתקנות משנה (ג) ו-(ד) יבוא בחשבון רק אם ניתן מאת השלישות הראשית.
  6. (ו) חשמלאי העובד כעצמאי, למעט חשמלאי-עוזר, ימציא: תצהיר על תקופת עבודתו, אישור ממשרד מס ערך מוסף על היותו עוסק מורשה ויצרף אישור מחברת החשמל על סוג העבודות שביצע בתקופה האמורה, לגבי אותן עבודות שביצוען טעון אישור של חברת החשמל.

בחינות

32.

  1. (א) יחידת הבחינות תערוך את הבחינות השונות הנזכרות בתקנות אלה תוך היעזרות בועדת בחינות של מומחים שימנה שר העבודה והרווחה (להלן – הועדה המייעצת).
  2. (ב) האגף יקבע תכנית בחינות לכל אחד מסוגי הרשיונות שיכללו בחינות עיוניות ובחינות מעשיות.
  3. (ג) נושאי הבחינה יהיו לפי תכנית הבחינות.

מינוי הועדה המייעצת

33.

  1. (א) שר העבודה והרווחה ימנה את חברי הועדה המייעצת שתהיה בת חמישה חברים: המנהל יהא יושב ראש הועדה וארבעה חבריה יהיו מומחים שהמליץ עליהם האגף.
  2. (ב) הועדה המייעצת תייעץ לאגף בקביעת תכנית הבחינות.

הודעות מאת בעל הרשיון

34.

  1. (א) בעל רשיון חייב להודיע בכתב למנהל תוך שלושים ימים –
    1. (1) על כל שינוי בשמו או במענו הפרטי;
    2. (2) על אבדן רשיונו, בצירוף אישור על מסירת הודעה למשטרה.
  2. (ב) הודיע בעל הרשיון כאמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל לתת לו העתק רשיון שאבד.

חובה לחתום על מסמך

35.

  1. (א) בעל רשיון יחתום את שמו ויטביע חותמת הנושאת את שמו המלא, מספר רשיונו וכן סוג הרשיון על כל מסמך הנוגע לעבודות חשמל שביצע.
  2. (ב) בתקנה זו, "מסמך" – תכנית המוגשת לאישור, חישוב טכני, בקשה לבדיקת מיתקן חשמלי ואישור הניתן להוכחת ותק מקצועי לעוסק בביצוע עבודות חשמל.

חובת הצגת רשיון

36. בעל רשיון חייב להציג את רשיונו לפי דרישת מקבל השירות.

אגרות תק' תשנ"ד-1994

37.

  1. (א) בעד מתן רשיון לפי תקנות אלה או חידושו, או העתק רשיון, תשולם אגרה בשיעור שנקבע בתוספת.
  2. (ב) הסכומים הנקובים בתוספת ישתנו ב-1 בפברואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר של השנה שקדמה לה.
  3. (ג) סכום שהשתנה כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.
  4. (ד) שר העבודה והרווחה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זו.

פטור מתשלום אגרה

38. עובד המדינה שהרשיון דרוש לו לצורך מילוי תפקידו, פטור מתשלום האגרה.

ביטול

39. תקנות החשמל (רשיונות), תשכ"ד-1963 – בטלות.

תחילה

40. תחילתן של תקנות אלה ביום י' בניסן תשמ"ה (1 באפריל 1985).

הוראות מעבר

41.

  1. (א) בתום ששה חדשים מיום תחילתן של תקנות אלה לא ינתן עוד רשיון חשמלאי-בכיר חדש.
  2. (ב) רשיון חשמלאי-בכיר שניתן לפני תחילתן של תקנות אלה, או לפי תקנת משנה (א) אחרי תחילתן, ישאר בתוקף לתקופה שצוינה בו ויחודש במועדים שיקבע המנהל.
  3. (ג) רשיון כאמור בתקנת משנה (ב) דינו, אך ורק לענין העבודות המותרות למחזיקו לביצוע, כדין רשיון חשמלאי-טכנאי שניתן לפי תקנות אלה.

תוספת

הודעה תשפ"ו-2026

(תקנה 37)

1. בעד מתן רישיון –

אגרותבשקלים חדשים
חשמלאי עוזר114
חשמלאי מוסמך114
חשמלאי ראשי152
חשמלאי מהנדס152
חשמלאי בודק152
חשמלאי מסויג152
חשמלאי מעשי152
חשמלאי טכנאי152
חשמלאי הנדסאי152
חשמלאי שירות152

ניתן רישיון כאמור לעובד במפעל המעסיק בביצוע עבודות חשמל למעלה ממאה אנשים, ונקבע בתנאי הרישיון שאין להשתמש בו אלא לביצוע עבודות חשמל במסגרת המפעל –

אגרותבשקלים חדשים
חשמלאי עוזר114
חשמלאי מוסמך114
חשמלאי ראשי114
חשמלאי בכיר114
חשמלאי מהנדס114
חשמלאי בודק114
חשמלאי מסויג114
חשמלאי מעשי114
חשמלאי טכנאי114
חשמלאי הנדסאי114
חשמלאי שירות114

2. בעד חידוש הרישיון –

  1. (א) כשבעל הרישיון משלם את האגרה לא מאוחר מיום 30 באפריל הבא אחרי מועד תום תוקפו של הרישיון שבאים לחדשו (להלן – המועד הקובע):
    אגרותבשקלים חדשים
    1. חשמלאי עוזר140
    2. חשמלאי מסוג אחר104
  2. (ב) כשבעל הרישיון משלם את האגרה אחרי המועד הקובע:
    1. חשמלאי עוזר203
    2. חשמלאי מסוג אחר203

3. בעד חידוש רישיון לעובד במפעל המעסיק בביצוע עבודות למעלה ממאה אנשים, ונקבע בתנאי רישיון כי אין להשתמש בו אלא לביצוע עבודות חשמל במסגרת המפעל, תהיה האגרה –

אגרותבשקלים חדשים
(א) כשהיא משולמת לא מאוחר מהתאריך הקובע, לרישיון מכל הסוגים114
(ב) כשהיא משולמת אחרי התאריך הקובע, לרישיון מכל הסוגים190
4. העתק רישיון76

התקנת כבלי חשמל במתח גבוה

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (transmission) או לחלוקה (distribution) של אנרגיה חשמלית;
"אזור אש"
– מרחב במבנה, שהוגדר בידי מתכנן מבנה, אשר לגביו יש לנקוט אמצעים מתאימים למניעת התפשטות אש, אליו או ממנו, למשך זמן מוגדר;
"הארקה"
– חיבור מכוון, של נקודה כלשהי במיתקן חשמלי, למסה הכללית של האדמה;
"הדק"
– אבזר המיועד לחיבור חוזר של מוליכים;
"המנהל"
– מנהל עניני חשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
"התקנה גלויה"
– התקנה נראית לעין של ציוד חשמלי על פני מבנה;
"חבק"
– התקן המיועד לחיזוקו של כבל אל האמצעי נושא הכבל כגון קיר, סמך או תיל נושא;
"חשמלאי"
– בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"חשמלאי בודק"
– חשמלאי בעל רישיון מהסוג המפורט בפסקאות (8) עד (10) בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985;
"כבל"
– כבל חד-גידי, או כמה מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף, המשמשים להולכת חשמל במתח גבוה;
"כבל חד-גידי"
– מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף;
"כבל מסוכך"
– כבל בעל שכבה מתכתית המותקנת מתחת למעטה החיצוני;
"כבל משוריין"
– כבל בעל שריון מתכתי להגנה מכנית, למעט עופרת;
"כנה"
– זרוע המיועדת לנשיאת כבל;
"לוח"
– מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמלי, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים הכלולים במעגל סופי;
"מובל"
– צינור, תעלה, או מעבר כבלים אחר כגון סולם או מגש המיועד לתמוך בכבל או להגן עליו;
"מוליך"
– גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;
"מוליך הארקה (PE)"
– Protective Earth – מוליך המחבר, במישרין או בעקיפין, אלקטרודת הארקה אל אחד מאלה:
  1. (1) גופי מתכת החייבים בהארקת הגנה (PE);
  2. (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;
"מוליך מבודד"
– מוליך יחיד או שזור בעל בידוד לכל אורכו;
"מחסום אש"
– מערכת המיועדת למנוע מעבר אש דרך פתח בקיר או בתקרה שדרכו עובר ציוד חשמלי;
"מיתקן חשמלי"
– מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי, קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן;
"מסעה"
– חלק של דרך המיועד למעבר כלי רכב;
"מעבר כבל"
– מקום שבו עובר כבל;
"מעבר מובל"
– מקום המשמש למעבר כבלי מתח גבוה בתוך מובל;
"מעגל"
– מספר מוליכים, אל אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;
"מעטה"
– כיסוי רצוף יחיד או מורכב מכמה שכבות העשוי תוך ייצורו של הכבל;
"מתח"
– בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10 אחוזים;
"מתח גבוה"
– מתח העולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר, בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל, ואינו עולה על 52 קילוולט בזרם חילופין או 74 קילוולט בזרם ישר;
"מתח נמוך"
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, העולה על מתח נמוך מאד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, שאינו עולה על –
  1. (1) 12 וולט בזרם חילופין או 30 וולט בזרם ישר;
  2. (2) 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר;
  3. (3) 50 וולט בזרם חילופין או 120 וולט בזרם ישר;
הכל כאמור בתקנות החלות על המיתקן שאותו הם משמשים, לפי הענין;
"סופית כבל"
– אבזר המיועד לאטימת קצה הכבל, ופיזור השדה החשמלי בין קצה הכבל והסביבה;
"ציוד"
– כלל הפריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו;
"קו"
– מעגל המזין לוח;
"רשת חשמל"
– מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי, שחלקו יכול להיות תת-קרקעי או צרור ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה;
"שוחה"
– מבנה מבטון, ממתכת או מכל חומר אחר, המהווה חלק ממערכת המובל המיועד להתקנת ציוד חשמלי, לחיבור בין כבלים, ולטיפול בציוד או בכבלים המושחלים בתוך המובל;
"שוחת מעבר"
– שוחה המשמשת כמקום להשחלת כבלים לתוך המובל או להטיית התוואי של המובל;
"שירות אחר"
– כבל, צינור או מערכת אחרת שאינם לצורך העברת חשמל כגון – לצורך העברת מים, גז, ביוב, תקשורת וכדומה;
"תיבה"
– קופסה המשמשת לטיפול במוליכים וככיסוי מגן לציוד חשמלי המותקן בה;
"תיבת חיבורים"
– תיבה המיועדת לחיבורים בין מוליכים המותקנים במובל או לחיבור בין קטעי מערכת המובלים או להשחלת מוליכים או להטיית התוואי של המובל;
"תעלה בנויה"
– תעלה אופקית או אנכית באדמה, מעל האדמה או בתוך מבנה, מתוחמת ומדופנת בחומר בניה;
"תקן"
– תקן ישראלי (ת"י) כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953, או תקן מן המפורטים בתוספת הראשונה, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח' חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע"מ, אתר תחנת הכוח חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל;
"תקן IEC"
– תקן שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה (International Electrotechnical Commission);
"תקן DIN"
– תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut f?r Normung).

פרק ב': תנאי התקנת כבל ומבנהו

התקנת כבל

2.

  1. (א) כבל יותקן בהתאם להוראות תקנות אלה.
  2. (ב) התקנת כבל המהווה חלק של מיתקן חשמלי, חיבוריו החשמליים, בדיקתו, ותחזוקו יבוצעו בידי חשמלאי בלבד.
  3. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אדם שאינו חשמלאי לבצע עבודות עזר כגון חפירה והנחה של כבל, ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו של חשמלאי ובפיקוחו הצמוד.

סימון כבל בתכנית

3. התוואי של כבל שהוטמן באדמה, יסומן בתכנית לביצוע עבודות חשמל ויצוין מיקום החיבורים, באופן שיאפשר איתור התוואי בעתיד.

התאמת כבל למקום ולמיתקן

4.

  1. (א) כבל ואבזריו יהיו בהתאם לתקן החל עליהם, לפי הענין, ובכפוף למפורט להלן:
    1. (1) כבל למתח של עד 30 קילוולט, יתאים לדרישות תקן ישראלי ת"י 1516: "כבלי כוח מבודדים בדיאלקטרן מקשי משוחל למתח נקוב 1 קילוולט ועד 30 קילוולט";
    2. (2) כבל למתח העולה על 30 קילוולט, ושאינו עולה על 150 קילוולט, יתאים לדרישות תקן 60840 IEC כמפורט בפרט (3) בתוספת הראשונה.
  2. (ב) הכבל יתאים לתנאי מקום התקנתו, שייבחנו בהתאם להוראות התקן 60721 IEC כמפורט בפרט (2) בתוספת הראשונה.
  3. (ג) הכבל יתאים לדרישות החשמליות והמכניות של המיתקן החשמלי שבו הוא מותקן ולרשת החשמל שממנה הוא מוזן.

אופן התקנת כבל

5.

  1. (א) מתקין כבל יתקינו באופן שיבטיח את שלמותו ותפקודו התקין לאורך זמן ויקפיד על סידורי הגנה נאותים לכבל.
  2. (ב) כבל יותקן באופן שלא ישבש את תפקודו של שירות אחר כמפורט בתקנות 22, 23 ו-30, ותפקודו לא ישובש על ידם.
  3. (ג) בקצות כבל יסומנו סימנים עמידים שיאפשרו לזהותו באופן חד-משמעי.

מניעת סגירת מעגל מגנטי

6.

  1. (א) כבל משוריין פרומגנטי כפלדה, המשמש מעגל לזרם חילופין יכלול בשריון המשותף את כל מוליכי המעגל, לרבות מוליך הארקה (PE), אם קיים.
  2. (ב) מובל או אבזר פרומגנטי לא ישמשו בהתקנת כבל חד-גידי בודד למעגל של זרם חילופין.

כיפוף כבל

7. כיפוף כבל ייעשה בהתאם להוראות היצרן ובאופן שלא ייגרם לו נזק; בהעדר הוראות יצרן כאמור, יהיה הרדיוס הפנימי המזערי של כיפוף כבל ביחס לקוטרו החיצוני, כמפורט להלן:

  1. (1) כבל לא משוריין – פי 12 מהקוטר החיצוני של הכבל;
  2. (2) כבל משוריין – פי 15 מהקוטר החיצוני של הכבל.

הגנה מפני מפגעים

8.

  1. (א) המתקין כבל במקום שבו הוא עלול להיפגע מאיכול, רטיבות, קרינה, חום או פגיעות מכניות, יוודא שהכבל עמיד לסכנות אלה ומוגן מפניהן.
  2. (ב) כבל העובר דרך קירות, תקרות, מחיצות וחלקי מבנה אחרים, יוגן, במקום המעבר, בפני שחיקה ונזקים מכניים.

חימום יתר

9. מקום התקנתו של כבל ותנאי העומס החשמלי בו לא יגרמו לעליית טמפרטורה של בידוד הכבל מעל לערכים המותרים בתקן החל עליו.

הגנה מפני שריפה

10.

  1. (א) מחסום אש יותקן בכל מעבר מובל או מעבר כבל, בין אזורי אש שונים.
  2. (ב) מחסום האש יהיה עמיד בפני מעבר אש, לאותו פרק זמן לפחות כמו חלק המבנה שאותו הוא חוצה.

פרק ג': עיבוד קצות כבל וחיבורם

הסרת המעטה

11.

  1. (א) קצה מוליך של כבל יעובד לפי הוראות היצרן.
  2. (ב) המחבר קצה של מוליך יחברו רק באבזר תקני המיועד לכך לפי תקן IEC 4-60502 כאמור בפרט (1) בתוספת הראשונה או תקן IEC 60840 כאמור בפרט (3) לתוספת האמורה, בהתאם למתח הנקוב של הכבל.

סופית כבל ותיבת חיבורים

12. סופית כבל ותיבת החיבורים יותקנו בהתאם להוראות היצרן.

שכבות הכבלים

13. שכבות הכבלים יעובדו בהתאם לרמת המתח וסוג הבידוד.

הארקת שריון או סיכוך

14. בכבל משוריין ובכבל מסוכך יהיה השריון או הסיכוך רציף לכל אורכו מבחינה גלוונית וכן יוארק; היה השריון או הסיכוך מוארק בקצה אחד בלבד של הכבל, יבודד קצהו השני של הכבל.

פרק ד': התקנה גלויה של כבל

התקנה וחיזוק של כבל

15.

  1. (א) המתקין כבל בהתקנה גלויה על פני קיר יתקינו באופן אופקי או אנכי, זולת אם מקום ההתקנה מחייב התקנה אחרת.
  2. (ב) כבל יחוזק למבנה בחבקים מתאימים בלבד, התואמים את הקוטר החיצוני של הכבל, סוגו ומקום התקנתו; החיזוק יהיה בר קיימא, לא יגרום נזק למעטה הכבל וימנע את החלקתו.
  3. (ג) כבל יחוזק למבנה יציב בלבד.
  4. (ד) התקנה אנכית של כבל תתחשב במשקלו של הכבל, ותמנע מאמצי יתר מכניים.

מרחקים מרביים בין חבקים ומיקומם

16.

  1. (א) המרחק המרבי בין חבקים סמוכים לאורך כבל המותקן אופקית לא יעלה על 2 מטרים ויהיה כמפורט להלן:
    1. (1) כבל לא משוריין – פי 20 מהקוטר החיצוני של הכבל;
    2. (2) כבל משוריין – פי 30 מהקוטר החיצוני של הכבל.
  2. (ב) המרחק המרבי בין חבקים סמוכים לאורך כבל המותקן אנכית יהיה בהתאם לקוטר הכבל ומשקלו, ולא יעלה על 2 מטרים.
  3. (ג) מחוזקים כמה כבלים יחדיו יהיה הקוטר הקובע סכום הקטרים של כל הכבלים המחוזקים כאמור.

התקנת כבל בלא חבקים

17. על אף האמור בתקנה 15, רשאי מתקין כבל להתקינו בלא חבקים, אם הכבל מותקן על משטח אופקי, בתוך חלל רצפה כפולה או בכל מקום אחר שהגישה אליו קשה.

הגנה בפני מפגעים מכניים

18.

  1. (א) כבל החשוף לפגיעות מכניות או המותקן ברשות הרבים חייב בהגנה מכנית באמצעות כיסוי מגן קשיח.
  2. (ב) הגנה כאמור בתקנת משנה (א) תתאים לתנאי המקום ותוצב בגובה שלא יפחת מ-2.2 מטרים מעל פני הקרקע או הרצפה; היתה ההגנה עשויה חומר פלסטי, יהיה החומר עמיד לקרינה אולטרה-סגולית.
  3. (ג) הותקן צינור לשם הגנה על כבל, יאפשר קוטר הצינור השחלת הכבל ושליפתו בקלות; קצה הצינור יעובד, יעוגל או יצויד בהתקן מכני מתאים, שימנע נזק לכבל בעת השחלתו ובעת הטיפול בו ויאפשר את פעולתו התקינה לאורך זמן.

פרק ה': התקנת כבל במובל

התקנת כבל במובל

19.

  1. (א) הותקנו במובל כבלים המשמשים קווים שונים, יסומנו הכבלים באופן שיאפשר שיוך הכבל לכל קו; הסימון ייעשה לפחות בכל אחד מקצותיו של קו ויהיה ברור ובר-קיימא.
  2. (ב) הותקן במובל כבלים במתחים שונים, יותקנו הכבלים בקבוצות נפרדות, בהתאם למתחיהם, ותיעשה ביניהם הפרדה נאותה.

התקנה בצינור

20.

  1. (א) צינור ישמש כבל אחד בלבד או שלושה כבלים חד-גידיים המשמשים אותו קו או מעגל.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להעביר באותו צינור כבלים המשמשים אותה מערכת ומשולבים בפעולתם כגון סיב אופטי, כבל פיקוד או מוליך הארקה (PE).

התקנת שוחות

21. שוחות שהותקנו בתוואי של כבל יתאימו לדרישות האלה:

  1. (1) שוחה שהותקנה במקום של חיבורים בין כבלים המושחלים בצינור, תהא במידות שיאפשרו התקנת הציוד, האבזרים והכבלים;
  2. (2) (נמחקה)
  3. (3) מידות שוחות המעבר יאפשרו השחלה נוחה ובטיחותית של הכבל, ותובטח מניעת פגיעה בכבל;
  4. (4) השוחה, התקרה והמכסה שלה יהיו בעלי חוזק מכני בהתאם לתנאי מקום ההתקנה;
  5. (5) על מכסה שוחה יותקן או יוטבע שלט בר-קיימא "חשמל – זהירות – מתח גבוה".

התקנת כבל בתעלה בנויה או במנהרה

22.

  1. (א) המתקין כבל בתעלה בנויה או במנהרה יניחו על כנות או מדפים, המחוזקים לקירות התעלה; מדפים כאמור יהיו בעלי נקבים לאוורור.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתעלה בנויה שאינה מיועדת להליכה, ניתן להניח את הכבל על קרקעית התעלה.
  3. (ג) כבלים יונחו בקבוצות בהתאם לשיעורי המתח שלהם יועדו, ולמעגלים שאותם הם משמשים, ובאופן שיאפשר גישה נוחה לטיפול בהם.
  4. (ד) המרחק המזערי בין מעטה כבל אחד לבין מעטה כבל אחר במתח שונה יהיה 5 סנטימטרים, אלא אם כן הותקנה בין הכבלים מחיצה.
  5. (ה) המרחק האנכי המזערי בין כנים או מדפים יהיה 20 סנטימטרים.

התקנת כבל בתעלה בנויה או במנהרה הכוללים גם שירותים אחרים

23. בתעלה בנויה או מנהרה המיועדת להנחה אופקית של כבלים לאספקת חשמל, לא תותקן מערכת של שירות אחר, זולת אם נתקיימו כל התנאים האלה:

  1. (1) הכבלים המשמשים להולכת אנרגיה חשמלית יונחו בצד אחד של התעלה הבנויה או המנהרה, והכבלים המשמשים שירותים אחרים כגון תקשורת, איתות, פיקוד ובקרה, לרבות סיבים אופטיים, יותקנו על מדף נפרד או בצדה הנגדי של התעלה הבנויה או המנהרה; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע הצטלבויות בין השירותים השונים;
  2. (2) צנרת להולכת מים או ביוב תונח מתחת לכבלים המשמשים להולכת אנרגיה חשמלית; צנרת להולכת מים חמים או לקיטור, תונח בתחתית התעלה הבנויה או המנהרה ותהיה מבודדת מבחינה תרמית;
  3. (3) תעלה בנויה או מנהרה כאמור לא תשמש להולכת שירותים המכילים חומרים מאכלים, רעילים, מתלקחים או נפיצים.

פרק ו': התקנת כבל באדמה

עומק הטמנה של כבל באדמה

24.

  1. (א) העומק המזערי של הנקודה העליונה של כבל הטמון באדמה ישירות או בצינור יהיה:
    1. (1) כאשר פני האדמה מכוסים באריחים, מרצפות, אבנים שטוחות וכדומה – 70 סנטימטרים;
    2. (2) כאשר פני האדמה בלתי מכוסים – 90 סנטימטרים;
    3. (3) מתחת למשטח המיועד לנסיעה – 100 סנטימטרים.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בקטעים מיוחדים שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, לקיים את הקבוע בה, ניתן להקטין את העומקים האמורים ובלבד שיותקנו אמצעי הגנה מתאימים על הכבל.

תחתית תעלה חפורה

25.

  1. (א) תחתית תעלה חפורה אשר יונח בה כבל תהיה נקייה מגופים חדים.
  2. (ב) תחתית תעלה חפורה אשר יונח בה כבל שאינו מותקן בצינור, תרופד בשכבת חול בעובי של 10 סנטימטרים לפחות, כמתואר באיור מספר 1 שבתוספת השנייה.

הנחת כבל בתעלה חפורה

26.

  1. (א) המתקין כבל בתעלה –
    1. (1) לא יפעיל עליו בעת ההנחה כוח רב מן המותר לפי הוראות היצרן; בתום הנחת הכבל שאינו מותקן בצינור, יכסה המתקין את הכבל בשכבת חול בעובי של 10 סנטימטרים לפחות;
    2. (2) יתקין הגנה מכנית באמצעות חלקי צינור, אריחי בטון, אריחי פלסטיק, לבנים וכיוצא באלה מעל שכבת החול המכסה כבל שאינו מותקן בצינור המונח בתעלה, הכל כמתואר בתוספת השנייה.
  2. (ב) מעל ההגנה המכנית או מעל הצינור תמולא התעלה בשכבת אדמה מהודקת עד לפני הקרקע.
  3. (ג) בתוך שכבת האדמה, כאמור בתקנת משנה (ב), ובהתאם למתואר באיור שבתוספת השניה, יניח המתקין לכל אורך הכבל או הצינור, בעומק של 50 סנטימטרים לפחות מתחת לפני הקרקע, סרט אזהרה כמפורט בתוספת השלישית; בתעלה שרוחבה עולה על 40 סנטימטרים יונח סרט אזהרה נוסף לכל 40 סנטימטרים נוספים או חלק מהם.

הנחת כבל בכניסה למבנה או בצמוד לו

27. המתקין כבל בכניסה למבנה או בצמוד לו, רשאי להתקינו בעומק קטן מן האמור בתקנה 24, ובלבד שתנאי המקום מאפשרים זאת והכבל מוגן באמצעות שרוול מחומר קשיח לכל אורך המבנה, במעבר דרך יסוד המבנה ובקרבתו; את מעבר הכבל יאטום המתקין מפני חדירת מים למבנה.

מרווחים בין כבלים באדמה

28.

  1. (א) המרווח המזערי בין מעטים של כבלים באדמה יהיה –
    1. (1) בין כבל לכבל – 10 סנטימטרים;
    2. (2) בין כבל לבין כבל למתח נמוך או לבין כבל למתח נמוך מאוד – 20 סנטימטרים;
    3. (3) בין כבל לבין כבל לתקשורת – כאמור בתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ"ו-1986.
  2. (ב) לא ניתן לבצע את האמור בתקנת משנה (א) מפאת תנאי המקום, רשאי המתקין להקטין את הרווחים שבין מעטי הכבלים, ובלבד שתותקן ביניהן הגנה נאותה ועמידה, והעבודה תבוצע תוך תיאום עם בעל הכבל האחר.

התקנת כבל בדרך

29.

  1. (א) התקנת כבל בתוך קווי גבול מוכרז של דרך לפי סעיפים 3 ו-11 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, תיעשה בתיאום עם האחראי על סלילתה ותחזוקתה של הדרך.
  2. (ב) הצטלבות כבל עם מסעה תיעשה כשהכבל מושחל במובל המותאם לתנאי המקום ועמיד בפני המאמצים המכניים המתהווים בו; המובל יבלוט 30 סנטימטרים לפחות משני צדי המסעה.
  3. (ג) בהתקנת כבל כאמור בתקנת משנה (א), יישמר מרווח אנכי של 100 סנטימטרים לפחות בין המפלס העליון של מובל הכבל לבין מפלס דרך או החלק התחתון של תעלת ניקוז הצמודה לדרך, אם קיימת תעלה כאמור.
  4. (ד) לא ניתן לעמוד בדרישות המפורטות בתקנות משנה (ב) ו-(ג) מפאת תנאי המקום – רשאי המתקין לסטות מהן, ובלבד שבין הכבל לבין הכביש תותקן הגנה נאותה ובת-קיימא וההתקנה תבוצע תוך תיאום עם האחראי כאמור בתקנת משנה (א).

התקרבות או הצטלבות בין כבל לבין שירות אחר או מבנה

30.

  1. (א) המרחק המזערי האופקי, שלא בהצטלבות, בין כבל הטמון באדמה לבין שירות אחר יהיה כמפורט להלן:
    1. (1) לצינור למים קרים, לביוב או לניקוז – 50 סנטימטרים;
    2. (2) לצינור למים חמים או לצינור קיטור – 100 סנטימטרים;
    3. (3) לצינור לגז או לחומר דליק אחר – 150 סנטימטרים.
  2. (ב) המרחק המזערי האנכי בין כבל הטמון ישירות באדמה לבין שירות אחר, בהצטלבות ביניהם, יהיה כמפורט בתקנת משנה (א).
  3. (ג) המרחק בין כבל לבין מבנה כשהכבל עובר לאורך המבנה יהיה – 50 סנטימטרים לפחות.
  4. (ד) לא ניתן להשיג את המרחקים המפורטים בתקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) מפאת תנאי המקום, רשאי המתקין לצמצמם, ובלבד שבין הכבל לבין השירות האחר תותקן הגנה נאותה ובת-קיימא והעבודה תבוצע תוך תיאום עם בעל השירות האחר.

הגנה על כבל וסימונו

31. כבל יוגן באופן יעיל ובר-קיימא בפני פגיעות מכניות במקום יציאתו מהקרקע החל בעומק 20 סנטימטרים מתחת לפני הקרקע עד 250 סנטימטרים מעל פני הקרקע; קצות הכבל יסומנו כאמור בתקנה 5(ג).

פרק ז': הוראות שונות

בדיקת כבל ואבזריו לפני הפעלה

32.

  1. (א) כבל ואבזריו ייבדקו בידי חשמלאי בודק אחרי התקנתם ולפני הפעלתו הראשונה של המיתקן החשמלי.
  2. (ב) בדיקה כאמור תוודא כי ההתקנה תואמת את התכנית לביצוע עבודות חשמל ועומדת בדרישות תקנות אלה, לרבות סימון הכבל ושילוטו הנאות; כן ייבדקו רמת הבידוד והרציפות החשמלית של המוליכים בהתאם לדרישות התקן.
  3. (ג) תוצאות בדיקה של התקנת כבל תת-קרקעי וסימונו בתכנית כאמור בתקנות 2 ו-3, יימסרו לחשמלאי ולבעל המיתקן או מחזיקו לפי הענין, ויישמרו בידם למשך כל תקופת פעילותו של המיתקן החשמלי.

תחזוקת כבל ותיקון ליקויים

33.

  1. (א) כבל ואבזריו יתוחזקו ויישמרו במצב תקין.
  2. (ב) נתגלה ליקוי או פגם בכבל או באבזר יתוקן הליקוי או הפגם בהקדם האפשרי; נתגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה לנפש או לרכוש – ינותק הכבל ממתח מיד ולא יחובר מחדש עד שהפגם או הליקוי תוקן והכבל נבדק ונמצא כשיר להפעלה.

תחולה

34.

  1. (א) תקנות אלה יחולו על כבל, שהותקן לאחר תחילתן של תקנות אלה, בין במיתקן חשמלי שהיה קיים ערב תחילתן ובין במיתקן חשמלי חדש.
  2. (ב) הוראות תקנות אלה לא יחולו על כבל המהווה חלק בלתי נפרד מציוד, אשר הותקן בו במהלך ייצור הציוד.

תחילה והוראות מעבר

35. תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן אך מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן.

תוספת ראשונה

(תקנות 1, 4 ו-11)

תקני חוץ

  1. (1) תקן IEC 60502-4
    Power cables with extruded insulation and their accessories for rated voltages from 1kv (Um=1,2 kv) up to 30 kv (Um=36 kv)
    Part 4: Test requirements on accessories for cables with rated voltage from 6 kv (Um=7,2 kv) up to 30 kv (Um=36 kv)
  2. (2) תקן IEC 60721
    Classification of environmental conditions
  3. (3) תקן IEC 60840
    Power cables with extruded insulation and their accessories for rated voltages above 30 kv (um=36 kv) up to 150 kv (Um=170 kv) Test methods and requirements
  4. (4) תקן DIN 53370
    Testing of plastic films:
    Determination of the thickness by mechanical peeling
  5. (5) תקן DIN 53455
    Testing of plastics: Tensile test
  6. (6) תקן DIN 53378
    Testing of plastic films: Determination of colour fastness to hydrogen sulphide
  7. (7) תקן DIN 53388
    Testing of plastics and elastomers: Exposure to daylight under glass

תוספת שנייה

(תקנות 25(ב) ו-26(א)(2))

איור – דוגמה להתקנת כבל ישירות באדמה או בצינור באדמה
איור – דוגמה להתקנת כבל ישירות באדמה או בצינור באדמה

תוספת שלישית

(תקנה 26(ג))

סרט אזהרה לכבל תת-קרקעי

סרט אזהרה לכבל תת-קרקעי יעמוד בתנאים שלהלן:

  1. (1) חומר הסרט יהיה פוליאתילן בהתאם לתקן הגרמני DIN 53370, כאמור בפרט (4) בתוספת הראשונה;
  2. (2) רוחב הסרט יהיה 160 מ"מ באפיצות של 1 מ"מ;
  3. (3) חוזק בעת מתיחה והתארכות יהיה בהתאם לתקן הגרמני DIN 53455, כאמור בפרט (5) בתוספת הראשונה;
  4. (4) הסרט יהיה בצבע צהוב; הצבע יהיה עמיד ובר-קיימא לשפשוף, למחיקה ולנזק כתוצאה מנוזלים למיניהם ויעמוד בדרישות התקן הגרמני DIN 53378, כאמור בפרט (6) בתוספת הראשונה;
  5. (5) הסרט יכלול הדפסה בצבע שחור בהתאם לאיור שלהלן; ההדפסה תעמוד בבדיקות לפי התקן הגרמני DIN 53378, כאמור בפרט (6) בתוספת הראשונה והתקן הגרמני DIN 53388, כאמור בפרט (7) בתוספת האמורה;
  6. (6) ההדפסה תהיה באורך של 40 עד 50 סנטימטרים, המרחק עד לתחילת ההדפסה הבאה לא יעלה על 100 סנטימטרים והיא תיעשה לפי הדוגמה שלהלן:
דוגמה להדפסה על סרט אזהרה לכבל תת-קרקעי

עבודה במיתקן חי או בקרבתו

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"בדיקת קבלה"
– בדיקת ציוד במעבדה להתאמתו לדרישות התקן קודם הכנסתו לשימוש;
"בדיקה תרמוגרפית"
– אבחון נקודות חמות במיתקני חשמל, באמצעות מצלמה רגישה לטמפרטורה;
"גודל מיתקן"
– ערך הנקבע לפי זרם הכיול או הכוונון של המפסק הראשי בלוח המזין את המיתקן או חלק ממנו שבו מבוצעת העבודה;
"חיבור גלווני"
– חיבור במתכוון בין שני מוליכים לצורך העברת זרם;
"חשמלאי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן"
– בעל רישיון, המתאים לעוצמת הזרם במיתקן שבו מבוצעת העבודה לרבות חשמלאי מסויג;
"מבודד"
– מופרד מסביבתו מבחינה גלוונית על ידי חומר בידוד, ולעניין מתח גבוה – על ידי בידוד כפול וסיכוך מוארק;
"מדידה במיתקן חשמל"
– פעולה למדידת ערכים חשמליים לרבות בדיקת העדר מתח;
"מוליך"
– גוף המיועד להעביר זרם חשמלי;
"מיתקן"
– מיתקן חשמלי כהגדרתו בחוק;
"מיתקן חי"
– מיתקן או חלק ממנו (להלן – חלק חי), שמחובר למקור זינה בחיבור גלווני או השראתי, או שהוא טעון חשמל;
"מעבדה"
– מעבדה מוסמכת לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997, שיש לה אמצעים מתאימים לבדיקת ציוד לעבודה במיתקן חי, כמפורט בתוספת השנייה;
"מתח גבוה"
– מתח בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל העולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר, ואינו עולה על 52 קילוולט בזרם חילופין או 74 קילוולט בזרם ישר;
"מתח נמוך"
– מתח בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל העולה על 50 וולט בזרם חילופין או 120 וולט בזרם ישר ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר;
"ניקוי בהתזה"
– ניקוי מיתקן חי באמצעות התזת חומרי ניקוי או מים;
"עבודת חשמל"
– התקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן חשמלי, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור ועריכת תכנית טכנית לביצועה;
"עבודה במיתקן חי"
– עבודה שבה חשמלאי בא במגע עם חלק חי שאינו מבודד או עם חלק שאינו מבודד העלול להפוך לחלק חי בשעת ביצוע העבודה במיתקן, לרבות כל עבודה הכרוכה בחדירה של חלק כלשהו מגוף החשמלאי או ציוד שבידו לתחום עבודה במיתקן חי, למעט מדידה במיתקן כמפורט בתקנה 14, בדיקה תרמוגרפית כמפורט בתקנה 15 וניקוי בהתזה כמפורט בתקנה 16;
"עבודה בקרבת מיתקן חי"
– עבודה, שבה חשמלאי או עובד חודר לתחום הקרבה למיתקן חי עם חלק כלשהו מגופו או מציוד שבידו, למעט עבודה במקום שבו קיים מחסום פיסי קבוע מחומר מתכתי מוארק או מחומר מבודד מתאים, המונע חדירה לתחום מיתקן חי;
"ציוד"
– אבזרים וכלים המשמשים לעבודה במיתקן חי או בקרבת מיתקן חי;
"קשת חשמלית"
– זרם חשמלי העובר דרך אוויר או גזים בטמפרטורה גבוהה כתוצאה מירידת ערך הבידוד של האוויר או הגז;
"רדיוס DL"
– ערך המגדיר את תחום העבודה במיתקן חי;
"רדיוס DV"
– ערך המגדיר את המרחק בין חלק חי של מיתקן לבין הקצה החיצוני של תחום הקרבה למיתקן חי, לפי איורים 1, 2 ו-3 והטבלה שבתוספת הראשונה;
"תחום העבודה במיתקן חי"
– תחום המקיף חלקים חיים ברדיוס DL מסביב לחלק חי, לפי איורים 1, 2 ו-3 והטבלה שבתוספת הראשונה, לפי המתח הנקוב של המיתקן;
"תחום הקרבה למיתקן חי"
– תחום שמעבר לרדיוס DL ועד קצה רדיוס DV, לפי איורים 1, 2 ו-3 והטבלה שבתוספת הראשונה;
"תקן"
– תקן מן המפורטים בתוספת השנייה, שכולם פתוחים לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי;
"תקן ישראלי"
– תקן ישראלי (ת"י) כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים), וכתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו פתוח לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, שכתובתו www.energy.gov.il; בהעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן ישראלי לעניין תקנות אלה.

פרק ב': עבודה במיתקן חי

תנאים שבהם מותרת עבודה במיתקן חי

2.

  1. (א) לא תבוצע עבודה במיתקן חי במתח נמוך או במתח גבוה אלא אם כן הפסקת האספקה החשמלית למיתקן עלולה לגרום לאחד מאלה:
    1. (1) סכנה לחיי אדם או לבריאותו;
    2. (2) שיבוש בתהליכי ייצור המחייבים אספקת חשמל רציפה;
    3. (3) שיבוש בקיום שירותים לציבור;
    4. (4) שיבוש באספקת חשמל ממערכת החשמל של בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), העבודות המפורטות להלן אפשר לבצען במיתקן חי:
    1. (1) החלפת מכשיר מדידה, אבזר פיקוד, אבזר הגנה או מיתוג המותקן במעגל פיקוד של עד 10 אמפר;
    2. (2) החלפה, ניתוק חיבור ובדיקת מכשיר למניית אנרגיה ובלבד שיתקיימו כל אלה:
      1. (א) קיים קושי באיתור מבטחי המיתקן או שאותם מבטחים משמשים להגנה על כמה מיתקנים;
      2. (ב) עוצמת הזרם של המיתקן אינה עולה על 100 אמפר;
      3. (ג) ההחלפה מבוצעת בהתאם להוראה בכתב של חשמלאי הנדסאי לפחות.

תנאים שבהם אסורה עבודה במיתקן חי

3. על אף האמור בתקנה 2 לא תבוצע עבודה –

  1. (1) במיתקן חי הנמצא במבנה בעל תקרה וקירות, בזמן סופת ברקים;
  2. (2) במיתקן חי שאינו נמצא במבנה בעל תקרה וקירות בזמן מזג אוויר סוער כגון גשם שוטף, סופת ברקים או רוחות חזקות;
  3. (3) במיתקן חי אם מצויים בו גזים, או חומרים דליקים או נפיצים אחרים.

גורם מבצע עבודה במיתקן חי

4.

  1. (א) עבודה במיתקן חי תיעשה בידי צוות חשמלאים כמפורט להלן:
    1. (1) אחד מחברי הצוות יהיה אחראי על ביצוע העבודה (להלן – האחראי); האחראי יהיה בעל רישיון חשמלאי המתאים לגודל המיתקן; האחראי יהיה נוכח במקום בעת ביצוע העבודה וישגיח במשך כל זמן ביצועה;
    2. (2) חשמלאי אחר אחד לפחות בצוות יהיה בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן או רישיון מסוג הנמוך ממנו בדרגה אחת.
  2. (ב) מספר כל חברי הצוות, ובכלל זה האחראי, יהיה:
    1. (1) במיתקן חי במתח נמוך – שני חשמלאים לפחות;
    2. (2) במיתקן חי במתח גבוה – שלושה חשמלאים לפחות.
  3. (ג) עבודה במיתקן חי תבוצע בהתאם להוראות בכתב הנוגעות למיתקן שבו מבוצעת העבודה שיינתנו על ידי חשמלאי בעל רישיון –
    1. (1) במתח נמוך –
      1. (א) במיתקן בעל עוצמת זרם עד 3X630 אמפר – חשמלאי הנדסאי לפחות;
      2. (ב) במיתקן בעל עוצמת זרם מעל 3X630 אמפר – חשמלאי מהנדס;
    2. (2) במתח גבוה – חשמלאי מהנדס.
  4. (ד) על אף האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) יכול שעבודות לפי תקנה 2(ב) יבוצעו בידי חשמלאי יחיד בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג.
  5. (ה) חל שינוי בציוד או במבנה של המיתקן או בשיטת העבודה, לאחר מתן הוראות כאמור בתקנת משנה (ג) או בתקנה 2(ב)(2)(ג), לפי העניין, יינתנו הוראות חדשות לביצוע העבודה באותו מיתקן.

תפקידי האחראי

5. לפני כל עבודה שמבצע צוות, יפעל האחראי כדלקמן:

  1. (1) יפרט לכל אחד מחברי הצוות את ההוראות כאמור בתקנה 4(ג) או 2(ב)(2)(ג), לפי העניין, ויתעד בכתב את –
    1. (א) הסיבה לביצוע העבודה במיתקן חי, מהסיבות המנויות בתקנה 2;
    2. (ב) מטרת העבודה ומהותה;
    3. (ג) חלוקת העבודה בין חברי הצוות;
    4. (ד) הסיכונים האפשריים במהלך ביצוע העבודה ואמצעי הבטיחות הנדרשים;
    5. (ה) גבולות מקום העבודה;
  2. (2) יוודא שכל חברי הצוות הבינו את כל ההוראות הנוגעות לביצוע העבודה;
  3. (3) יוודא שעמדת העבודה של כל אחד מחברי הצוות תהיה יציבה ובטיחותית, ותאפשר לו פעולה חופשית בשתי ידיו.

אמצעי בטיחות – עבודה במיתקן חי

6. לא תבוצע עבודה במיתקן חי אלא אם כן ננקטו אמצעי הבטיחות הנדרשים, לפי תנאי המקום, כדי למנוע הלם חשמלי או פגיעת קשת חשמלית, כמפורט להלן:

  1. (1) בידוד חלקי המיתקן באופן המונע אפשרות של מגע בחלק חי, למעט החלק שנמצא בטיפול;
  2. (2) בידוד הסביבה שבה מתבצעת העבודה באופן המונע סכנת הלם חשמלי או פגיעת קשת חשמלית;
  3. (3) בידוד חלקי המיתקן והסביבה שבה מתבצעת העבודה, יותקן באופן שאינו מאפשר את תזוזתו באקראי;
  4. (4) תיחום סביבת העבודה לשם אזהרת הציבור והרחקתו, באמצעות סרטי אזהרה, שלטי אזהרה או אמצעים אחרים המתאימים למקום העבודה ונסיבותיה;
  5. (5) ביצוע העבודה באור יום או בתאורה מלאכותית בעוצמה המאפשרת ראייה ברורה ונוחה של חלקי המיתקן, לרבות זיהוי צבעים;
  6. (6) שימוש בציוד המתאים לאותה עבודה;
  7. (7) שימוש בציוד מגן אישי המתאים לאותה עבודה, כמפורט בתוספת השנייה;
  8. (8) שימוש בבגדים העשויים כותנה או חומר אחר בעל תכונות דומות כדי להקטין נזק אפשרי לעובד במקרה של הופעת קשת חשמלית.

ציוד לעבודה במיתקן חי

7.

  1. (א) המבצע עבודה במיתקן חי, לרבות כאמור בתקנה 2(ב), ישתמש בציוד שאליו מתלווה תעודה או שעליו צוין בתווית או בסימון אחר שהוא מתאים להוראות התקן לפי הרשימה שבתוספת השנייה; תיעוד המצביע על התאמה להוראות התקן יישמר בידי בעל הציוד או בידי מבצע העבודה במיתקן חי כל עוד הציוד בשימוש.
  2. (ב) בידוד המגן מפגיעת הלם חשמלי או קשת חשמלית יהיה במצב תקין לפני תחילת העבודה ובזמן עבודה.
  3. (ג) התגלה ליקוי בציוד או בבידוד כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), אין להשתמש בו בעבודה במיתקן חי אלא אם כן תוקן.
  4. (ד) אופן השימוש, צורת האחסון והתחזוקה, השינוע, הביקורת והבדיקות התקופתיות של הכלים והציוד המשמשים לעבודה במיתקן חי יוסדרו באמצעות הוראות טכניות בכתב של חשמלאי מהנדס.
  5. (ה) ציוד יאוחסן במקום מוצל, מאוורר, נקי ויבש ולא ייחשף לקרינה ישירה של שמש, לחום, לשמן או למאמצים מכניים העלולים לפגום בו.

בדיקת ציוד לעבודה במיתקן חי

8.

  1. (א) ציוד לעבודה במיתקן חי ייבדק בדיקת קבלה.
  2. (ב) ציוד כמפורט להלן ייבדק, נוסף על בדיקת הקבלה, בדיקה חשמלית תקופתית במעבדה:
    1. (1) ציוד למתח נמוך – כפפות גומי (Class 0; 00) – אחת לשנה לפחות;
    2. (2) ציוד למתח גבוה –
      1. (א) כפפות גומי (Class 1; 2; 3; 4) – אחת לשישה חודשים לפחות;
      2. (ב) במת הרמה מבודדת, שרוול גומי, כיסוי מבודד, יריעת גומי – אחת לשנה לפחות;
      3. (ג) מוט מבודד למתח גבוה – אחת לשנתיים לפחות.
  3. (ג) ציוד לעבודה במיתקן חי ייבדק באופן חזותי לפני כל שימוש בו לגבי שלמות, ניקיון ותקינות.

פרק ג': עבודה בקרבת מיתקן חי

הגורם המבצע בקרבת מיתקן חי

9.

  1. (א) עבודה בקרבת מיתקן חי תבוצע על ידי צוות חשמלאים.
  2. (ב) אחד מחברי הצוות יהיה אחראי על ביצוע העבודה (להלן – אחראי עבודה); אחראי עבודה יהיה חשמלאי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן ויהיה נוכח במקום ביצוע העבודה וישגיח במשך כל זמן ביצועה; תפקידי אחראי עבודה יהיו כמפורט בתקנה 5, בשינויים המחויבים.
  3. (ג) חשמלאי אחר אחד לפחות בצוות יהיה בעל רישיון חשמלאי כלשהו.
  4. (ד) לאחר שיושמו כל אמצעי הבטיחות כמפורט בתקנה 10 יכול שיעבדו בקרבת מיתקן חי גם עובדים שאינם בעלי רישיון חשמלאי שמבצעים עבודה שאינה עבודת חשמל.

אמצעי בטיחות – עבודה בקרבת מיתקן חי

10. לא תבוצע עבודה בקרבת מיתקן חי אלא אם כן ננקטו אמצעי הבטיחות הנדרשים, לפי תנאי המקום, כדי למנוע הלם חשמלי או פגיעת קשת חשמלית, והמבטיחים שלא תהיה חדירה לתחום העבודה במיתקן חי כמפורט להלן:

  1. (1) התקנת מחיצות, יריעות או כיסויים מבודדים או, בהעדר אפשרות להתקינם – ביצוע העבודה בפיקוח צמוד של אחראי העבודה, שישגיח על כך שבשום שלב של העבודה לא יחדור כל חלק מגופו של עובד או כלי עבודה שבידו לתחום המיתקן החי;
  2. (2) מחיצות, יריעות, כיסויים ואמצעי בטיחות אחרים יותקנו באופן שאינו מאפשר את תזוזתם באקראי;
  3. (3) תיחום סביבת העבודה לשם אזהרת הציבור והרחקתו, באמצעות סרטי אזהרה, שלטי אזהרה או אמצעים אחרים המתאימים למקום העבודה ונסיבותיה;
  4. (4) ביצוע העבודה באור יום או בתאורה מלאכותית בעוצמה המאפשרת ראייה ברורה ונוחה של חלקי המיתקן, לרבות זיהוי צבעים;
  5. (5) שימוש בציוד מגן אישי המתאים לאותה עבודה.

ציוד לעבודה בקרבת מיתקן חי

11. ציוד לעבודה בקרבת מיתקן חי יתאים לנדרש בתקנה 7, בשינויים המחויבים.

בדיקת ציוד לעבודה בקרבת מיתקן חי

12. ציוד לעבודה בקרבת מיתקן חי ייבדק כדלקמן:

  1. (1) מחיצות, מוטות, יריעות וכיסויים המיועדים לעבודה בקרבת מיתקן חי במתח גבוה, ייבדקו בדיקה חשמלית במעבדה, אחת לשנתיים לפחות;
  2. (2) על אף האמור בפסקה (1) מחיצות, מוטות יריעות וכיסויים כאמור המאוחסנים באופן קבוע בחדרי חשמל, יכול שייבדקו אחת לארבע שנים לפחות.

מחיצות, יריעות וכיסויים מבודדים

13.

  1. (א) מותקנים מחיצה, יריעה או כיסוי במרחק שווה או עולה על המפורט בטבלה שבתקנת משנה (ב) מחלק של מיתקן חי, מותר להתקרב עד למגע במחיצה, היריעה או הכיסוי, מהצד שבו לא נמצא מיתקן החי; תחום העבודה במיתקן חי או בקרבת מיתקן חי לעניין זה מצוין באיור 2 שבתוספת הראשונה.
  2. (ב) אם המחיצה, היריעה או הכיסוי מותקנים במרחק הקטן ממיתקן חי כמפורט בטבלה שלהלן או שאין אפשרות לדעת מה המרחק, יש להתייחס לעבודה מאחוריהם כאל עבודה בקרבת מיתקן חי; תחום העבודה במיתקן חי או בקרבת מיתקן חי ביחס לאמור מצוין באיור 3 שבתוספת הראשונה.
    מתח נקוב (kV) Unמרחק בין חלק של מיתקן חי לא מבודד לבין המחיצה (סנטימטרים)
    עד 10
    3.32
    6.63
    12.66
    2211
    3316
  3. (ג) התקנה או הסרה של מחיצה, יריעה או כיסוי שכרוכה בחדירה לתחום מיתקן חי, תבוצע כעבודה במיתקן חי או לאחר הפסקת המתח למיתקן.
  4. (ד) מחיצות, יריעות וכיסויים יתאימו למתח הנקוב של המיתקן ויהיו במצב תקין לפני תחילת העבודה ובזמן העבודה.
  5. (ה) המבצע עבודה במיתקן חי או בקרבתו יכול להשתמש בציוד מגן אישי ייעודי ומתאים לשימוש לעבודות במיתקן חי או בקרבתו במתח נמוך, במקום מחיצות, יריעות או כיסויים מבודדים.

פרק ד': מדידה במיתקן חי

מדידה במיתקן חי

14.

  1. (א) מדידה במיתקן חי במתח נמוך תבוצע –
    1. (1) בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג;
    2. (2) באמצעות מכשירי מדידה תקניים ומתאימים שתקינותם נבדקה קודם השימוש, ובמידת הצורך גם אחריו.
  2. (ב) מדידה במיתקן חי במתח גבוה תבוצע –
    1. (1) בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג;
    2. (2) באמצעות מכשירי מדידה תקניים ומתאימים שתקינותם נבדקה קודם השימוש, ובמידת הצורך גם אחריו.
  3. (ג) קיים סיכון למגע מקרי של חלקי גוף האדם בחלק חי, ינקוט החשמלאי באמצעים מתאימים שימנעו הלם חשמלי או קשת חשמלית, באמצעות שימוש במחיצות, יריעות או כיסויים מבודדים או לחלופין בציוד מגן אישי כגון כפפות מבודדות, משקפי מגן או מגן פנים.

פרק ה': שונות

בדיקה תרמוגרפית

15.

  1. (א) בדיקה תרמוגרפית במיתקן מתח נמוך תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג.
  2. (ב) בדיקה תרמוגרפית במיתקן מתח גבוה תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג.
  3. (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), עובד שאינו בעל רישיון חשמלאי מתאים יכול לבצע בדיקה תרמוגרפית בתנאי שהבדיקה תבוצע בנוכחותו והשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים.
  4. (ד) במהלך ביצוע הבדיקה התרמוגרפית לא יחדור העובד או חלק גוף שלו או ציוד שבידו לתחום הקרבה למיתקן חי DV שבתוספת הראשונה.

ניקוי בהתזה

16.

  1. (א) ניקוי בהתזה במיתקן מתח נמוך יבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג.
  2. (ב) ניקוי בהתזה במיתקן מתח גבוה יבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג.
  3. (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), עובד שאינו בעל רישיון חשמלאי מתאים יכול לבצע ניקוי בהתזה בתנאי שהניקוי יבוצע בנוכחותו והשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים.
  4. (ד) ניקוי בהתזה יבוצע עם חומר וציוד מתאימים לעבודה במתח הנקוב של המיתקן החשמלי.
  5. (ה) במהלך ביצוע ניקוי בהתזה לא יחדור העובד או חלק גוף שלו או ציוד שבידו לתחום הקרבה למיתקן חי DV שבתוספת הראשונה.
  6. (ו) על אף האמור בתקנת משנה (ה) ניתן לבצע ניקוי בהתזה ממסוק אם פיית מיתקן השטיפה מתקרבת למרחק שאינו פחות מ-5 סנטימטרים מהחלק החי.
  7. (ז) מבצע הניקוי בהתזה ישתמש באמצעי מיגון אישי מתאימים להגנת גופו מפני החומר המותז וקשת חשמלית.

אמצעי הצלה ועזרה ראשונה

17. בכל עת ביצוע עבודה במיתקן חי או בקרבת מיתקן חי יהיו במקום עבודה מוט הצלה או אמצעי הצלה מתאים אחר וכן אמצעי עזרה ראשונה.

ביטול

18. תקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו), התשס"ט-2008 – בטלות.

תחילה

19. תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), ואולם מותר לעבוד לפיהן מיום פרסומן.

תחולה

20.

  1. (א) תקנות אלה יחולו לגבי עבודה במיתקן חי או עבודה בקרבת מיתקן חי במתח נמוך ובמתח גבוה.
  2. (ב) החל משנתיים לאחר יום התחילה, תחולתה של תקנה 7 תהיה רק ביחס לתקנים המפורטים בתוספת השנייה אשר אומצו כתקנים ישראליים.

תוספת ראשונה

(תקנות 1, 13, 15(ד) ו-16(ה))

טבלת תחום העבודה במיתקן חי ותחום הקרבה למיתקן חי לפי המתח במיתקן

מתח נקוב Un (kV)DV רדיוס (בסנטימטרים)DL רדיוס (בסנטימטרים)תחום הקרבה למיתקן חי
1.0>402020–40
3.31222222–122
6.61232323–123
12.61262626–126
221414141–141
331565656–156
איור 1 – תחום העבודה במיתקן חי או הקרבה למיתקן חי
איור 1
תחום העבודה במיתקן חי או הקרבה למיתקן חי
איור 2 – תחום העבודה במיתקן חי או הקרבה למיתקן חי לאחר התקנת מחיצות או כיסויים המותקנים במרחק השווה או העולה על זה הנדרש בטבלה שבתקנה 13(ב)
איור 2
(תקנה 13(א))
תחום העבודה במיתקן חי או הקרבה למיתקן חי לאחר התקנת מחיצות או כיסויים המותקנים במרחק השווה או העולה על זה הנדרש בטבלה שבתקנה 13(ב)
איור 3 – תחום העבודה במיתקן חי או הקרבה למיתקן חי לאחר התקנת מחיצות או כיסויים המותקנים במרחק הקטן מזה הנדרש בטבלה שבתקנת 13(ב)
איור 3
(תקנה 13(ב))
תחום העבודה במיתקן חי או הקרבה למיתקן חי לאחר התקנת מחיצות או כיסויים המותקנים במרחק הקטן מזה הנדרש בטבלה שבתקנת 13(ב)

תוספת שנייה

(תקנות 1, 6(7), 7(א) ו-20)

ציוד מגן

בתוספת זו –

(American National Standards Institute) "ANSI"
– מכון התקנים הלאומי האמריקני;
(American Society for Testing and Materials) "ASTM"
– החברה האמריקנית לבדיקות וחומרים;
(International Electrotechnical Commission) "IEC"
– הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה.
טור א'
ציוד מגן
טור ב'
התקן
טור ג'
שם התקן
כפפות גומי לעבודה במתח נמוך ובמתח גבוהASTM-D120Specifications for rubber insulating gloves
IEC-60903Specifications for gloves and mitts of insulating material for live working
כלי עבודה למתח נמוךIEC-60900Hand tools for live working up to 1,000V AC and 1,500 V
שרוולי גומי למתח נמוך ולמתח גבוהASTM-D1051
IEC-60984
Specifications for rubber insulating sleeves
כיסויים למתח נמוךASTM-D1049Specifications for rubber insulating covers
IEC-61111Matting of insulating material for electrical purposes
כיסויים ומחיצות למתח גבוהASTM-D1049Specifications for rubber insulating covers
ASTM-D1050Specifications for rubber insulating line hose
IEC-61229Rigid protective covers for live working on AC installations
יריעות גומי למתח גבוהASTM-D1048Specifications for rubber insulating blankets
IEC-61112Blankets of insulating material for electrical purposes
מוטות מבודדים למתח גבוהASTM-F711Specifications for fiberglass reinforced plastic rod and tube used in live line work
IEC-61235Insulating sticks
במות הרמה מבודדות למתח גבוהANSI-A92.2Vehicle mounted elevating and rotating aerial device
IEC-61057Aerial devices with insulating boom used for live working

הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית;
"איפוס" (TN-C-S, TN-S)
– אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי חיבור של מוליכי הארקה של המיתקן אל מוליך PEN של הזינה בכניסה למבנה;
"אלקטרודה"
– מוליך הנמצא במגע טוב עם המסה הכללית של האדמה, במישרין או דרך בטון של יסוד המיבנה, בין שהוא בודד ובין שהוא מורכב ממספר גופים המחוברים ביניהם;
"אלקטרודת הארקת יסוד"
– אלקטרודה המורכבת מחלקי פלדה הטמונים ביסוד של מבנה והמחוברים ביניהם;
"בידוד"
– חומר שמוליכותו היא זניחה למעשה;
"בידוד בסיסי"
– בידוד של ציוד חשמלי, המיועד לספק הגנה בסיסית בפני הלם חשמלי;
"בידוד נוסף"
– בידוד מוסף לבידוד הבסיסי ובלתי תלוי בו, המיועד להבטיח הגנה בפני הלם חשמלי במקרה של כשל בבידוד הבסיסי;
"בידוד כפול"
– בידוד הכולל את הבידוד הבסיסי ואת הבידוד הנוסף גם יחד;
"בידוד מגן"
– אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי שימוש בציוד המוגן בבידוד כפול או בידוד מוגבר, דהיינו ציוד סוג II;
"בידוד מוגבר"
– בידוד יחיד של ציוד חשמלי המספק דרגת הגנה בפני הלם חשמלי, שוות ערך לבידוד כפול;
"גוף מתכת"
– חלק מתכתי נגיש של ציוד חשמלי שלא נועד לשמש כמוליך;
"הארקה"
– חיבור במתכוון למסה הכללית של האדמה;
"הארקת הגנה" (TT)
– אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי חיבור מוליכי הארקה של המיתקן אל המסה הכללית של האדמה;
"הארקת יסוד"
– מערכת הכוללת אלקטרודת הארקת יסוד, טבעת גישור, פס השוואת פוטנציאלים ומוליך הארקה המחבר בין הטבעת לבין הפס האמורים;
"הארקת שיטה"
– הארקה, במתכוון, של נקודה אחת לפחות של השיטה;
"המנהל"
– מנהל עניני החשמל, כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
"הפרד מגן"
– אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי העדר הארקת השיטה וזינה בו-זמנית של מכשיר אחד בלבד;
"זינה צפה" (IT)
– אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי העדר הארקת השיטה וחובת שימוש במשגוח;
"זרם יתר"
– זרם העולה, מסיבה כלשהי, על הזרם הנומינלי;
"זרם דלף"
– זרם הדולף דרך בידוד או על פניו;
"זרם קצר"
– זרם יתר המופיע כתוצאה מקצר;
"זרם תקלה"
– זרם למסה הכללית של האדמה הנגרם על-ידי חיבור, עקב תקלה, בין מוליך חי לבין האדמה;
"חברת חשמל"
– חברה ציבורית לאספקת חשמל;
"חי"
– מצב של מוליך או אבזר המחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס;
"חישמול"
– הופעת מתח חשמל על גוף מתכת עקב תקלה;
"חשמלאי"
– בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"לולאת התקלה"
– מסלול זרם התקלה ממקור הזינה, דרך מוליכי הזינה, מוליכי הארקה ומוליכי PEN, אלקטרודת ההארקת המסה הכללית של האדמה, הארקת השיטה של מקור הזינה, כולם או מקצתם, מחוברים בטור או במקביל, שדרכו עובר זרם התקלה או זרם הדלף;
"לוח"
– מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן החשמל, לפיקוד ולפיקוח; בית תקע או מפסק שבמהלך של מעגל סופי אינו נחשב לוח;
"מבודד"
– מופרד גלוונית על-ידי בידוד;
"מבטח"
– אבזר מסוג נתיך או מפסק אוטומטי לניתוק אוטומטי של זרם יתר במיתקן;
"מוליך"
– גוף המיועד להעברת זרם חשמלי;
"מוליך אפס" (N)
– מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה ונוטל חלק בתמסורת אנרגיה חשמלית;
"מוליך הארקה"
– מוליך המחבר במישרין או בעקיפין אלקטרודת הארקה אל:
  1. (1) גופי מתכת, החייבים בהארקת הגנה Protective Earth (PE); או
  2. (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;
"מוליך PEN" (Protective Earth Neutral)
– מוליך המשמש בו-זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס;
"מוליך תווך"
– מוליך המחובר לנקודת התווך של מקור הזינה, דין מוליך תווך כדין מוליך אפס;
"מיתקן"
– מיתקן חשמלי לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן;
"מכשיר"
– פריט של ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
"מכשיר מיטלטל"
– מכשיר המיועד להעברה ממקום למקום תוך שימוש תקין בו;
"מעגל"
– מוליכים אחדים מותקנים יחד ומוגנים על ידי מבטח משותף;
"מעגל סופי"
– מעגל שתחילתו במבטח הקרוב ביותר למכשיר או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית תקע;
"מערכת הארקה"
– מערכת המורכבת מאלקטרודת הארקה, ממוליכי הארקה ומאבזרים המיועדים לחיבור ביניהם ואל הגוף המוארק;
"מפסק"
– אבזר למיתוג מעגל ממצב ריקם עד לעומס נומינלי;
"מפסק אוטומטי"
– מפסק בעל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל במקרה של זרם יתר;
"מפסק אוטומטי זעיר"
– מפסק אוטומטי לפי תקן ישראלי ת"י 745 שדינו, לענין תקנות אלה, כדין נתיך;
"מפסק מגן"
– מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה, במקרה של הופעת זרם דלף במיתקן;
"מקור זינה"
– גנרטור, שנאי, ממיר, מיישר זרם, תא ראשוני או מצבר, הזן את השיטה, הכל לפי הענין;
"משגוח"
– מכשיר המיועד לפקח על תקינות הבידוד בין מוליכי המיתקן לבין המסה הכללית של האדמה או בין מוליכי המיתקן לבין גופי המתכת של ציוד המיתקן;
"מתח"
– שיעורו האפקטיבי;
"מתח גבוה"
– מתח העולה על 1000 וולט בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה;
"מתח נמוך"
– מתח העולה על 50 וולט ואינו עולה על 1000 וולט בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח שאינו עולה על 50 וולט בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה; מתח נמוך מאוד יכול לשמש, כשלעצמו, כאמצעי הגנה בפני חישמול;
"נקודת אפס"
– נקודה במקור זינה רב מופעי שלגביה המתחים של המוליכים האחרים, עקרונית, סימטריים ושווים בערכיהם; קיים מוליך אפס – יחובר לנקודה זו;
"נקודת תווך"
– נקודה במקור זינה בזרם ישר או בזרם חילופין חד-מופעי, שהמתח בינה לבין כל אחד משני המוליכים עקרונית שווה; קיים מוליך תווך – יחובר לנקודה זו;
"נתיך"
– מבטח הפועל על-ידי התכת אלמנט ניתך;
"סוג I"
– סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, אשר חלקיו החיים מבודדים בבידוד בסיסי בלבד;
"סוג II"
– סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;
"סוג III"
– סוג ציוד, המיועד לזינה במתח נמוך מאוד ושאיננו כולל מעגלים פנימיים או חיצוניים, הפועלים במתח השונה ממתח זה;
"סכנה מוגברת"
– תנאים המגדילם באופן ניכר את הסכנה של חישמול, שריפה, התפוצצות, פגיעות מיכניות, כימיות וכיוצא באלה;
"ערך נומינלי"
– הערך אשר עבורו תוכנן הציוד החשמלי;
"פתיל"
– גיד כפיף או מספר גידים כפיפים, שזורים יחד או לא שזורים, המאוגדים יחד במעטה חיצוני משותף;
"ציוד"
– פריטים המהווים חלק ממיתקן;
"קו"
– מעגל המזין לוח;
"קצר"
– חיבור בעל עכבה נמוכה, יחסית, הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות שקיים ביניהן הפרש פוטנציאלים במצב תקין;
"שיטה"
– שיטה של אספקת חשמל המאופיינת על-ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה, עם הארקת השיטה או בלעדיה;
"תקן"
– תקן ישראלי, שנקבע לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953, ובהעדר תקן כאמור – תקן או מפרט כפי שהורה המנהל בכל מקרה או בסוג של מקרים.

פרק ב': סוגי ההגנות

אמצעי הגנה בפני חישמול ומיונם

2.

  1. (א) כל מיתקן יוגן בפני חישמול בהתאם להוראות תקנות אלה.
  2. (ב) אמצעי ההגנה בפני חישמול המותרים הם:
    1. (1) איפוס (TN-C-S, TN-S) – (ראה איור מס' 1 בתוספת);
    2. (2) הארקת הגנה (TT) – (ראה איור מס' 2 בתוספת);
    3. (3) זינה צפה – (IT) – (ראה איור מס' 3 בתוספת);
    4. (4) הפרד מגן;
    5. (5) מתח נמוך מאוד;
    6. (6) מפסק מגן;
    7. (7) בידוד מגן.
  3. (ג) לא יתכנן אדם אמצעי הגנה בפני חישמול, לא יתקינם, לא יבדוק אותם ולא יפקח על התקנתם, אלא אם כן הוא חשמלאי.
  4. (ד) ציוד המותקן על פי תקנות אלה יתאים לדרישות התקן, לתנאי מקום ההתקנה ולערכים הנומינליים הנדרשים.

תכליתה של הארקת שיטה

3. תכליתה של הארקת שיטה היא אחת או יותר מאלה:

  1. (1) ייצוב מתח השיטה לאדמה;
  2. (2) הגנה בפני עליית מתח במקרה של חדירת מתח ממקור שמחוץ לשיטה;
  3. (3) הגנת השיטה.

תכלית הגנה בפני חישמול

4. אמצעי הגנה בפני חישמול מיועדים למעט, ככל הניתן, את הסכנות במקרים של חישמול גופים מתכתיים, באופן כלהלן:

  1. (1) איפוס (TN-C-S), (TN-S) – ניתוק גוף מחושמל מהזינה;
  2. (2) הארקת הגנה (TT) – ניתוק גוף מחושמל מהזינה;
  3. (3) זינה צפה (IT) – מניעת סגירתו של מעגל לולאת תקלה, דרך גוף אדם, תוך מתן התרעה במקרה של תקלה בבידוד המערכת כלפי המסה הכללית של האדמה או כלפי גופים מתכתיים נגישים;
  4. (4) הפרד מגן – מניעת סגירתו של מעגל לולאת התקלה, דרך גוף אדם;
  5. (5) מתח נמוך מאוד – מניעת הופעת מתח העולה על 50 וולט;
  6. (6) מפסק מגן – ניתוק גוף מחושמל מהזינה;
  7. (7) בידוד מגן – מניעת הופעתו של מתח על חלק נגיש של גוף מכשיר, גם בזמן תקלה בו.

פרק ג': שיטות מוארקות ושיטות בלתי מוארקות

הארקת שיטה בזרם חילופין

5.

  1. (א) בשיטה לזרם חילופין תותקן הארקת שיטה, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת בתקנות אלה או ניתן פטור לכך בידי המנהל.
  2. (ב) הארקת השיטה של שנאי מדידה תבוצע במעגל המשני כדלקמן:
    1. (1) אחד ההדקים או אחד המוליכים או נקודת תווך של הליפוף כשהשנאי הוא למדידה חד מופעית;
    2. (2) נקודת האפס או אחד ההדקים או אחד המוליכים, כשהשנאי הוא למדידה תלת מופעית או רב-מופעית.

איסור הארקת שיטה

6. לא יתקין אדם הארקת שיטה כאשר ההגנה בפני חישמול מבוססת על –

  1. (1) זינה צפה;
  2. (2) הפרד מגן;
  3. (3) מתח נמוך מאד.

הארקת שיטה לזרם ישר בעלת שני מוליכים

7.

  1. (א) שיטה לזרם ישר בעלת שני מוליכים תהיה ללא הארקת שיטה; עולה מתח השיטה על 120 וולט, תצוייד המערכת במשגוח כנדרש בתקנות 50, 51 ו-52.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להתקין הארקת שיטה במערכת לזרם ישר, בעלת שני מוליכים, בתנאי שהמיתקן כולו לרבות מקור הזינה, ממוקם במבנה אחד.
  3. (ג) מיתקן כאמור בתקנת משנה (ב), הנמצא בחלקו מחוץ למבנה, מותר בהארקת השיטה באישור המנהל בלבד.

הארקת שיטה לזרם ישר בעלת שלושה מוליכים

8.

  1. (א) בשיטה לזרם ישר בעלת שלושה מוליכים במתח נמוך, תותקן הארקת שיטה במוליך התווך, קרוב ככל האפשר למקור הזינה, ויותקן בו מכשיר לבקרת הזרם הדולף לאדמה; הראה המכשיר כי בידוד המתקן פגום – יתוקן הבידוד.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא תותקן הארקת השיטה אם ההגנה בפני חישמול מבוססת על –
    1. (1) זינה צפה;
    2. (2) הפרד מגן;
    3. (3) מתח נמוך מאוד.

מקום הארקת שיטה לזרם חילופין

9. בהארקות שיטה המפורטות בטור א' להלן יש להאריק לפחות את הנקודות כמפורט לצידן בטור ב', קרוב ככל האפשר למקור הזינה:

טור א'טור ב'
(1) בזרם חילופין חד-מופעי:
א. בשיטה בעלת שני מוליכים(1) אחד ההדקים של מקור הזינה, או
(2) נקודה של המוליך המחובר להדק האמור או
(3) נקודת התווך של מקור הזינה.
ב. בשיטה בעלת שלושה מוליכיםנקודת התווך של מקור הזינה.
(2) בזרם חילופין תלת מופעי או רב-מופעי:
א. בשיטה בעלת נקודת אפסנקודת האפס.
ב. בשיטה שאין בה נקודת אפסנקודה של אחד המוליכים.

התקנת מספר נקודות הארקת שיטה

10. בנוסף על הארקת שיטה, כנדרש בתקנה 9, מותר להתקין במוליך האפס הארקות שיטה נוספות.

פרק ד': מבנה אלקטרודה והתקנתה

תכונות וחומר של אקלטרודה

11.

  1. (א) גופי מתכת המשמשים כאלקטרודה יהיו טמונים באדמה או בתוך בטון הטמון באדמה, יבואו במגע מתמיד ויעיל עם האדמה והתנגדות המגע תהיה נמוכה תמיד כדי לקיים את תכליות ההארקה.
  2. (ב) אלקטרודה תהיה מנחושת, פלדה, ברזל יצוק או חומר מוליך אחר; ממדיה, סגולותיה ואופן התקנתה יבטיחו אריכות ימים וחיסון בפני שיתוך.
  3. (ג) בקרקע בעלת תכונות איכול גבוהות יש להשתמש באלקטרודה עמידה בפני איכול (כגון: נחושת, פלדה מצופה נגד איכול) או להגן עליה כראוי, כגון על ידי הטמנה בבטון.
  4. (ד) אלקטרודה תהיה מותאמת לעוצמת הזרם הצפוי לעבור דרכה.

צורת אלקטרודה

12. אלקטרודה יכול שתהיה אחד מאלה או צירוף שלהם:

  1. (1) מוטות או צינורות;
  2. (2) פסים או מוליכים חשופים;
  3. (3) משטחי מתכת;
  4. (4) פלדה טמונה בבטון;
  5. (5) צנרת מתכתית לאספקת מים;
  6. (6) יסודות מבנים מתכתיים (אלקטרודת הארקת יסוד).

צנרת מתכתית לאספקת מים כאלקטרודה

13.

  1. (א) צנרת מתכתית לאספקת מים יכול שתשמש כאלקטרודה רק אם בנוסף לדרישות תקנות אלה לגבי אלקטרודה מתקיים בה אחד מאלה:
    1. (1) מיתקן החשמל נמצא במקום אשר בו נתנה הרשות לאספקת מים היתר להשתמש בצנרת שלה כאלקטרודה;
    2. (2) צנרת המים נמצאת בבעלותו של בעל המיתקן וקיימת השגחת חשמלאי על רציפותה החשמלית.
  2. (ב) משמשת צנרת לאספקת מים כאלקטרודה, לא תיפגע שלמות הצנרת ואבזריה עקב חיבור מוליכי הארקה אליה; כל פגם שנגרם בצנרת המים או באבזריה עקב חיבורי הארקות יתוקן מיד לאחר שנתגלה.
  3. (ג) במיתקנים לזרם ישר אין להשתמש בצנרת מתכתית לאספקת מים כאלקטרודה להארקת שיטה.

שינויים בצנרת מים מתכתית המשמשת כאלקטרודה

14. רשות לאספקת מים, המחליפה או משנה צנרת מים מתכתית, המשמשת כאלקטרודה בשלמותה או בחלקה, באופן העלול לפגום ברציפות החשמלית שלה, תעשה זאת בתיאום עם חברת חשמל במטרה להבטיח את המשך הרציפות החשמלית.

צנרות מתכתיות שאין להשתמש בהן כאלקטרודה

15.

  1. (א) צנרת מתכתית למי שופכין, לקיטור, לאויר דחוס, למים חמים לחמרים דליקים, נפיצים או מאכלים לא תשמש כאלקטרודה.
  2. (ב) לשם השוואת הפוטנציאלים במבנים עם הארקת היסוד יש לגשר בינה לבין הצנרות הנזכרות בתקנת משנה (א), כנדרש בתקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א-1981 (להלן – תקנות הארקות יסוד).

גישורים בצנרת מים מתכתית

16.

  1. (א) לפני פירוק חלקי צנרת מים מתכתית יותקנו גשרים מתכתיים שיבטיחו רציפות חשמלית של הצנרת בכל עת.
  2. (ב) מדי מים ומכלים לאגירת מים המותקנים בצנרת מתכתית לאספקת מים והמהווה חלק מלולאת התקלה, יגושרו בקביעות על ידי גשרים מתכתיים.
  3. (ג) גשר מתכתי כאמור יהיה עשוי נחושת או פלדה מגולוונת ובעל מידות המתאימות לזרם הקצר הצפוי בו אך לא פחות מ –
    צורת הגשרנחושתפלדה מגולוונת
    פס20X1.5 מ"מ20X2.5 מ"מ
    מוליך שזור
    חתך25 ממ"ר50 ממ"ר
    קוטר גיד2.1 מ"מ3.0 מ"מ
  4. (ד) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות מדידת מים (מדי מים), התשמ"ח-1988.
  5. (ה) הוראות תקנה זאת חלות גם על צנרת מים מתכתית שאינה משמשת כאלקטרודה, אך מהווה חלק מלולאת התקלה.

הארקת יסוד

17.

  1. (א) כל מבנה אשר לו יסודות באדמה יצוייד בהארקת יסוד כנדרש בתקנות הארקות יסוד.
  2. (ב) במיתקנים לזרם ישר אין להשתמש בהארקת יסוד לצורך הארקת השיטה.
  3. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר להשתמש בהארקת יסוד להארקת השיטה לזרם ישר בתנאי שננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת נזק –
    1. (1) לציוד המוזן בזרם ישר עקב תקלה במערכת לזרם חילופין או ברשת הזנה את המערכת;
    2. (2) לחלקי המבנה עקב דליפת זרם ישר לאדמה.

מידות מזעריות של אלקטרודה

18.

  1. (א) המידות המזעריות של אלקטרודה יהיו כמפורט להלן:
    החומרצורת האלקטרודההמידות המזעריות
    נחושתלוחשטח מגע –
    חד צדדי – 0.5 מ"ר
    עובי – 1.5 מ"מ
    נחושתפסעובי – 2 מ"מ
    רוחב – 25 מ"מ
    אורך – 10 מטרים
    נחושתמוליך שזורחתך – 35 ממ"ר
    קוטר גיד – 2.5 מ"מ
    אורך – 10 מטרים
    נחושתמוטקוטר – 12.5 מ"מ
    אורך – 10 מטרים
    פלדה מגולוונתלוחשטח מגע –
    חד צדדי – 0.5 מ"ר
    עובי – 3 מ"מ
    פלדה מגולוונתפסעובי – 4 מ"מ
    רוחב – 25 מ"מ
    אורך – 10 מטרים
    פלדה מגולוונתמוטקוטר – 20 מ"מ
    אורך – 2 מטרים
    פלדה מגולוונתצינורקוטר חיצוני – 33.5 מ"מ
    עובי הדופן – 3.25 מ"מ
    אורך – 2 מטרים
    פלדה מגולוונתמוליך שזורחתך – 70 ממ"ר
    קוטר גיד – 2.1 מ"מ
    אורך – 10 מטרים
    פלדה מצופהמוטקוטר – 12.5 מ"מ
    אורך – 2 מטרים
  2. (ב) לוח יכול שיהיה ממתכת מלאה, מחורצת או מחוררת.
  3. (ג) המידות המזעריות של אלקטרודת הארקת יסוד יהיו לפי תקנות הארקות יסוד.

מרחק בין אלקטרודות אנכיות נפרדות ליעודים שונים

19. המרחק המזערי בין אלקטרודות אנכיות נפרדות ליעודים שונים כגון: הארקת שיטה, הארקת הגנה במתח נמוך או גבוה, הארקת מגיני ברק, הארקת קולטי ברק וכדומה, יהיה שווה לעומק האלקטרודה העמוקה ביותר ולא פחות מחמישה מטרים, כך שלא יהיו בתחום השפעה הדדית.

אלקטרודות נפרדות ומשותפות

20.

  1. (א) לכל יעוד תותקן אלקטרודה נפרדת; אלקטרודה נפרדת משמעה שהיא מחוץ לתחום ההשפעה של אלקטרודה אחרת כנדרש בתקנה 19.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להשתמש באותה אלקטרודה ליעודים שונים אם נתקיימו כל התנאים שלהלן:
    1. (1) ההתנגדות בין האלקטרודה למסה הכללית של האדמה עומדת בדרישות המפורטות בתקנה 21;
    2. (2) מוליך הארקה לכל יעוד הוא נפרד עד למקום החיבור לפס השוואת הפוטנציאלים, לאלקטרודה או לפס מתכתי המחובר בשני מקומות לפחות לאלקטרודה;
    3. (3) כל מערכות היעודים האמורים נמצאות בתחום ההשפעה של האלקטרודה.

התנגדות חשמלית בין האלקטרודות להארקת שיטה לבין המסה הכללית של האדמה

21.

  1. (א) ההתנגדות החשמלית השקולה בין האלקטרודות המיועדות להארקת שיטה במתח נמוך לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר שההתנגדות האמורה במערכת חלוקה המיועדת להגנה באמצעות איפוס בלבד, לא תעלה על 20 אוהם.

פרק ה': מוליך הארקה, מבנהו והתקנתו

תכונות מיכניות של מוליך הארקה

22. למוליך הארקה יהיה חוזק מיכני מספיק והוא יהיה עשוי מתכת עמידה בפני שיתוך מעיקרה או יוגן בהתאם.

הגנה בפני פגיעה מיכנית

23. מוליך הארקה יוגן כראוי בכל מקום שבו קיימת סכנת פגיעה מיכנית.

התקנה על חומר דליק

24. לא יותקן מוליך הארקה במישרין על חומר דליק, אלא אם כן קיימת ביניהם חציצה מחומר בלתי דליק.

מוליך הארקה וחיזוקו

25.

  1. (א) מוליך הארקה וחיזוקו יתאימו מבחינה אלקטרודינמית ותרמית לעוצמת זרם הקצר המרבי הצפוי לעבור דרכו מבלי לגרום לו נזק ומבלי לסכן את סביבתו.
  2. (ב) תובטח הרציפות החשמלית, בין נקודת החיבור של מוליך הארקה לאלקטרודה או לפס השוואת הפוטנציאלים ובין נקודה כלשהי של מערכת ההארקה.
  3. (ג) החתך המזערי של מוליך הארקה, המותקן בנפרד, כולו או חלקו, מיתר מוליכי המעגל יהיה כמפורט להלן:
    החומרצורת המוליךמקום התקנהמידות מזעריות
    1. נחושת
    1.1מוליך יחידמחוץ למבנהחתך – 6 ממ"ר
    1.2מוליך שזורברשת עיליתחתך – 16 ממ"ר
    קוטר גיד – 1.7 מ"מ
    1.3מוליך יחידבתוך מבנהחתך – 4 ממ"ר
    1.4פסבתוך מבנהחתך – 4 ממ"ר
    עובי – 1.0 מ"מ
    1.5מוליך שזורטמון באדמהחתך – 25 ממ"ר
    קוטר גיד – 2.1 מ"מ
    1.6פסטמון באדמהחתך – 25 ממ"ר
    עובי – 2.0 מ"מ
    2. אלומיניום
    2.1מוליך שזורמחוץ למבנהחתך – 16 ממ"ר
    קוטר גיד – 1.7 מ"מ
    2.2מוליך שזורברשת עיליתחתך – 25 ממ"ר
    קוטר גיד – 2.1 מ"מ
    3. פלדה מגולוונת
    3.1מוליך שזורמחוץ למבנהחתך – 16 ממ"ר
    קוטר גיד – 1.7 מ"מ
    3.2מוליך שזורטמון באדמהחתך – 50 ממ"ר
    קוטר גיד – 3.0 מ"מ
    3.3פסטמון באדמהחתך – 50 ממ"ר
    עובי – 4.0 מ"מ
    3.4מוליך יחידבתוך מבנהחתך – 12 ממ"ר
    3.5פסבתוך מבנהחתך – 12 ממ"ר
    עובי – 2.0 מ"מ
    במיתקן שבו קיימת אלקטרודת הארקת יסוד יהיה מוליך ההארקה כנדרש בתקנות הארקות יסוד.
  4. (ד) החתך המזערי של מוליך הארקה, המותקן כולו עם יתר מוליכי המעגל כך שביכולתו לבוא במגע איתם כגון בהתקנה בצינור משותף או בתעלה סגורה, יהיה בהתאמה לחתך מוליכי המופעים, כדלקמן:
    חתך מוליך המופע
    (ממ"ר)
    חתך מזערי של מוליך הארקה
    (ממ"ר)
    נחושת – 1.5 עד 16 (כולל)נחושת בחתך שווה למוליך המופע
    אלומיניום 6 עד 16 (כולל)אלומיניום בחתך שווה למוליך המופע
    2516
    3516
    5025
    7035
    9550
    12070
    15070
    18595
    240120
    300150
  5. (ה) היה מוליך הארקה מחומר שונה מחומר מוליכי המופעים, יהיה חתכו שווה ערך מבחינת המוליכות לנדרש בתקנת משנה (ד); מותקנים מוליכים אחדים במקביל עבור אותו מופע, כמתואר בתקנה 6(ב)(6) של תקנות החשמל (העמסה והגנה של מוליכים מבודדים פוליויניל כלוריד במתח עד 1000 וולט), התשמ"ב-1981, ייחשב החתך של מוליך המופע כסכום החתכים; היה סכום החתכים בעל ערך לא תקני יבוא בחשבון הערך התקני הגבוה שמעליו וחתך מוליך הארקה ייבחר בהתאם לו.
  6. (ו) מוליך הארקה הכלול בפתיל יהיה כנדרש בתקן ישראלי ת"י 473.
  7. (ז) משמש אותו מוליך הארקה למספר מעגלים יהיה חתכו כנדרש לגבי המעגל בעל חתך המופע הגדול ביותר.

בידוד מוליך הארקה

26. מוליך הארקה המותקן כך שביכולתו לבוא במגע עם המוליכים המבודדים של המעגל, כגון בהתקנה בצינור משותף או בתעלה סגורה, יהיה מבודד בדרגת הבידוד של המוליכים לפחות; היו המוליכים בעלי בידוד כפול, כגון כבל, יכול שמוליך הארקה יהיה ללא בידוד.

מערכת מתכתית המותרת כמוליך הארקה

27. בנוסף למוליכי הארקה בהתאם לתקנה 25 מותר להשתמש במערכת כמפורט להלן כמוליך הארקה, ובלבד שהמערכת עשויה ממתכת, והיא קבועה, חתכה מתאים לזרם הקצר הצפוי לעבור דרכה והחיבורים בין חלקיה מבטיחים התנגדות מגע נמוכה דיה, לאורך ימים, כדי לקיים את תכליות ההארקה:

  1. (1)
    1. (א) צנרת לאספקת מים במיבנים שהיו קיימים לפני תחילתן של תקנות אלה בלבד;
    2. (ב) תיל נושא כבל או ציוד חשמלי אחר;
    3. (ג) מעטה או שריון של כבל;
  2. (2) פרט למקומות של סכנה מוגברת –
    1. (א) מוביל למעט צינורות;
    2. (ב) מעטה של ציוד חשמלי;
    3. (ג) מיבנה;
    4. (ד) עמוד;
    5. (ה) פסים לשינוע ציוד חשמלי.

מערכת מתכתית האסורה כמוליך הארקה

28. לא ישתמש אדם בצנרת כמוליך הארקה לחומרים האלה:

  1. (1) חומר דליק או נפיץ;
  2. (2) חומר מאכל;
  3. (3) מי שפכים;
  4. (4) מים חמים;
  5. (5) קיטור;
  6. (6) אויר דחוס.

חיבור מוליך הארקה לאלקטרודה

29.

  1. (א) מוליך הארקה יחובר לאלקטרודה על יד התקן בעל הברגה בלבד; החיבור יבטיח התנגדות חשמלית נמוכה דיה לאורך ימים; מקום החיבור יוגן בפני פגיעות מיכניות ושיתוך ותתאפשר גישה נוחה אליו.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיה החיבור אל אלקטרודת הארקת יסוד כנדרש בתקנות הארקת יסוד.

תקינות של החיבורים

30. כל החיבורים במערכת ההארקה יבטיחו מגע חשמלי בטוח ובר-קיימא והם יתוחזקו במצב תקין לשם הבטחת הרציפות החשמלית של מערכת הארקה כך שלא תופסק, אלא לצרכי בדיקה בלבד.

איסור התקנת מבטח במוליך הארקה

31. לא יתקין אדם מבטח במוליך הארקה.

איסור התקנת מפסק במוליך הארקה

32. לא יתקין אדם מפסק במוליך הארקה אלא אם כן הפסקה וחיבור של ההארקה ושל המופעים ייעשו על-ידי מפסק משותף באופן שההארקה תופסק יחד עם המופעים או לאחריהם, ותחובר יחד עם המופעים או לפניהם.

מוליך הארקה בפתיל זינה

33. ניזון מכשיר מסוג I באמצעות פתיל יהיה מוליך הארקה כלול בתוך הפתיל.

פרק ו': חובת הגנה בפני חישמול

הגנת גופים מתכתיים בפני חישמול

34. בכפוף לתקנות אלה יוגנו בפני חישמול כל גופי המתכת במיתקן וכל החלקים המתכתיים הקשורים לגופי מתכת כאמור שאדם כלול לבוא איתם במגע, לרבות –

  1. (1) ציוד מסוג I;
  2. (2) צינורות מתכת שבהם מושחלים מוליכים מבודדים;
  3. (3) מעטה מתכתי ושריון של כבלים;
  4. (4) תילי מתכת המשמשים לנשיאת כבלים חשמליים;
  5. (5) מחיצות מתכת, רשתות הגנה ומבנים מתכתיים, נושאי ציוד חשמלי;
  6. (6) חלקי מתכת של חדר חשמל או תא חשמל לרבות דלתות מתכת שלהם.

פטור חלקי מיתקן מהגנה בפני חישמול

35. הגנה בפני חישמול אינה דרושה לגופי מתכת אלה:

  1. (1) מעטים מתכתיים המגינים על ציוד חשמלי, המוגן בפני חישמול בהתאם לתקנות אלה, כגון ציוד מסוג I כשהוא מוארק או מסוג II, או מסוג III;
  2. (2) גופי מתכת של ציוד חשמלי שאינם ניתנים לנגיעה, כאשר הם מסוגרים בתוך מעטה מתכתי, המוגן בפני חישמול בהתאם לתקנות אלה;
  3. (3) תילי מתכת נושאי כבלים המבודדים בשני קצותיהם בקרבת מקומות החיזוק שלהם;
  4. (4) תילי מתכת נושאי כבלים כאשר כל כבל תלוי באמצעות חבקים מבודדים וכן תיל מתכת של כבל נושא עצמו, כאשר בכל מקרה התיל מבודד בקצה אחד לפחות;
  5. (5) גופי מתכת של מבטחים, מגבילי זמן וממסרים של חברת חשמל כשהם מותקנים במקומות יבשים ובגובה העולה על 2.3 מטרים מעל הרצפה;
  6. (6) גופי מתכת של מונים, מגבילי זמן וממסרים הנספחים למונים, כשהם מורכבים במקומות יבשים על חומר מבדד כנדרש בתקנות החשמל (התקנת לוחות במתח נמוך), התשל"ו-1976;
  7. (7) עמודי מתכת ואבזריהם שממתכת, פרט לגופי תאורה, ברשתות חשמל עיליות של חברת חשמל, כשהעמודים ואבזריהם צבועים עד לגובה של 2.8 מטרים לפחות, או עמודי בטון ואבזריהם, ובלבד שבידוד המוליכים שעל העמודים האמורים מתוחזק במצב תקין; הוראת פטור זו אינה חלה על עמודים המיועדים לתאורה בלבד, לרמזורים, לשלטי רחוב, לשלטי פרסומת וכיוצא באלה;
  8. (8) פנסי תאורה ואבזריהם, וכן אבזרי רשת מתכתיים המותקנים על עמודי עץ או חומר בלתי מוליך אחר, בגובה העולה על 3.0 מטרים מעל פני הקרקע.

פרק ז': אמצעי הגנה בפני חישמול

סימן א': איפוס (TN-C-S), (TN-S)

הגנה על ידי איפוס

36.

  1. (א) לא ישתמש אדם באיפוס לשם הגנה בפני חישמול אלא לאחר קבלת אישור מבעל הרשת, שממנה יוזן המיתקן כי הרשת עומדת בדרישות תקנות 43, 44 ו-45.
  2. (ב) בעת ביצוע כל שינוי יסודי ברשת קיימת תותאם הרשת לדרישות תקנות אלה למטרת איפוס.
  3. (ג) לא ישתמש אדם בהגנה על ידי איפוס ברשת שאינה שייכת לחברת חשמל, אלא בהסכמתה של חברת חשמל בעלת הזכיון באותו שטח, כאשר במבנה או בחצרים נמצאות רשתות חשמל במתח עד 1000 וולט השייכות לחברה האמורה.

איסור הגנה על-ידי איפוס והארקת הגנה באותו מבנה

37. לא ישתמש אדם במבנה אחד בהגנה על-ידי איפוס ובהגנה על-ידי הארקת הגנה.

הגנה על ידי איפוס והארקת הגנה באותה רשת

38. מותר להשתמש בהגנות האמורות בתקנה 37 במבנים נפרדים הניזונים על-ידי אותה רשת חלוקה.

הארקת יסוד

39.

  1. (א) לא ישתמש אדם באיפוס במבנה אשר אין בו הארקת יסוד בהתאם לתקנות הארקות יסוד.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להשתמש באיפוס במבנה אשר אין בו הארקת יסוד, אם יש לו אלקטרודת הארקה מקומית וקיימת במבנה השוואת הפונטציאלים כנדרש בתקנות הארקות יסוד, למעט חובת חיבור לזיון המבנה; קיימים במבנה צרכנים נוספים המוגנים בשיטת הארקת הגנה (TT), תוסב ההגנה אצלם להגנה בשיטת האיפוס.
  3. (ג) לא ישתמש אדם באיפוס במבנה שבו ההתנגדות בין הארקת היסוד או האלקטרודה המקומית, לבין המסה הכללית של האדמה עולה על 20 אוהם.

הארקת מוליך PEN

40.

  1. (א) מוליך PEN של רשת יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים; חיבור זה ייעשה במוליך בעל בידוד בצבע כחול עם סימון, באמצעות שרוול או כיוצא באלה, בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה, וחתכו יהיה לפחות כחתך מוליך האפס (N) הגדול ביותר היוצא מפס האפס או מהדק האפס.
  2. (ב) החיבור לפי תקנת משנה (א) לא ייעשה אלא בהיתר מאת בעל הרשת.
  3. (ג) על אף האמור בתקנה 10 לא יותקן, בנוסף לחיבור לפי תקנת משנה (א), כל חיבור אחר בתוך המבנה בין מוליך האפס (N) לבין מוליך הארקה.

אמצעי ניתוק במוליך מחבר

41. לא יתקין אדם מפסק או אמצעי ניתוק אחר, שניתן להפעילו ללא שימוש בכלים, במוליך המחבר בין מוליך PEN של רשת החלוקה ובין פס השוואת הפוטנציאלים של הארקת היסוד.

עכבת לולאת התקלה

42.

  1. (א) עכבת לולאת התקלה לא תהיה גדולה מזו הנדרשת כדי לאפשר פעולת המבטח כאמור להלן:
    1. (1) מותקן מפסק זרם אוטומטי הניתן לכיוונון, תאפשר עכבת לולאת התקלה ZL במקרה של קצר פיתוח זרם IK שיבטיח את הפסקתה של הזינה תוך חמש שניות לכל היותר;
    2. (2) מותקנים נתיכים או מפסקים אוטומטיים זעירים, בעלי זרם נומינלי IN, שאינם מיועדים לכיוונון, תאפשר עכבת לולאת התקלה פיתוח זרם קצר כמפורט בטבלה הבאה, וזאת כדי להבטיח ניתוק המעגל תוך 5 שניות לכל היותר; הטבלה שלהלן מתייחסת למיתקנים בעלי: - מתח נומינלי של 230 וולט לאדמה; - נתיכים בעלי אופיין gL בלבד או; - מפסקים אוטומטיים זעירים לפי תקן ישראלי ת"י 745 בעלי אופיין L בלבד.
      IN
      אמפר
      ZL
      אוהם
      IK
      אמפר
      68.8526
      104.8947
      163.1972
      202.5590
      251.91120
      321.40164
      351.25183
      401.12205
      500.92250
      630.63360
      800.51450
      1000.39580
      1250.30750
      1600.232990
      2000.1641400
      2500.1431600
      3150.1092050
      4000.0852700
      5000.0653500
      6300.0465000
      8000.0346700
      10000.0278500
      12500.01912000
  2. (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רשתות חלוקה.

מוליך PEN ברשת עילית

43. חתך מוליך PEN ברשת עילית הבנויה ממוליכים חשופים או כבלים יהיה כנדרש למוליך האפס בתקנות החשמל (התקנת רשתות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט), התשמ"ט-1989 (להלן – תקנות הרשתות).

חתך מוליך PEN ברשת כבלים תת-קרקעית

44. חתך מוליך PEN ברשת כבלים תת-קרקעית, תלת מופעית וחד מופעית, יהיה לא פחות מ-10 ממ"ר נחושת או 16 ממ"ר אלומיניום; היתה הרשת חד-מופעית וחתך מוליך המופע עולה על האמור לעיל, יהיה חתך מוליך PEN כחתך מוליך המופע; היתה הרשת תלת-מופעית וחתך מוליכי המופעים עולה על האמור לעיל, יהיה חתך מוליך PEN לפחות כנדרש בטבלה שלהלן:

מוליך המופע
(ממ"ר)
מוליך PEN
(ממ"ר)
1616
2516
3516
5025
7035
9550
12070
15070
18595
240120
300150

חתך מזערי של מוליך האפס

45. על אף האמור בתקנה 43 מותר, ברשת עילית קיימת, להשתמש באיפוס כאשר חתך מוליך האפס ברשת אינו קטן מ-16 ממ"ר נחושת או 25 ממ"ר אלומיניום או כאשר ברשת כבלים עילית או תת-קרקעית, חתך מוליך האפס אינו קטן מ-6 ממ"ר נחושת או 16 ממ"ר אלומיניום.

העכבה בין נקודת הכוכב של שנאי לבין המסה כללית של האדמה

46.

  1. (א) העכבה השקולה בין נקודת הכוכב של שנאי לבין המסה הכללית של האדמה תהיה נמוכה דיה כדי שמבקרה של קצר בין המתח הגבוה לבין המתח הנמוך בשנאי הזינה, יזרום לאדמה זרם בעוצמה שתגרום לשריפת הנתיכים או להפעלת המפסק האוטומטי, המגינים בצד המתח הגבוה של השנאי.
  2. (ב) ההתנגדות השקולה בין נקודת הכוכב של מקור הזינה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 20 אוהם.
  3. (ג) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו כל אימת שברשת המתח הגבוה המזינה את השנאי מוארקת נקודת האפס באמצעות סליל כבוי או אמצעי אחר להגבלת הזרם לאדמה.

שילוט

47.

  1. (א) בכל מיתקן המוגן באיפוס ייקבע שלט בר-קיימא הנושא כתובת "מאופס", קרוב ככל האפשר לנתיכים או למפסק האוטומטי בכניסת קו הזינה למבנה.
  2. (ב) בעל המיתקן או המחזיק בו יקבע את השלט והוא יוחזק במצב תקין בכל עת.

אופן חיבור מוליך PEN

48. חיבור בין מוליך PEN של קו הזינה לבין פס השוואת הפוטנציאלים, ייעשה כמתואר באיור מס' 1 שבתוספת.

סימן ב': הארקת הגנה (TT)

התנגדות האלקטרודה ועכבת לולאת התקלה

49. בהארקת הגנה יתקיימו שני אלה:

  1. (1) ההתנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם;
  2. (2) עכבת לולאת התקלה תהיה כנדרש בתקנה 42.

סימן ג': זינה צפה (IT)

הגנה על ידי זינה צפה (IT)

50.

  1. (א) זינה צפה מותרת בתנאי שיותקן, ליד מקור הזינה, משגוח לפיקוח על רמת הבידוד במיתקן.
  2. (ב) התריע המשגוח על ליקוי בבידוד המיתקן יתוקן הליקוי בהקדם.
  3. (ג) ניתן המשגוח לכוונון, תהיה פעולה זו אפשרית באמצעות כלים בלבד.

גישור גופי מתכת נגישים והארקתם

51.

  1. (א) כל הגופים המתכתיים של ציוד מסוג I, כולל מקור הזינה, יהיו מגושרים ביניהם באמצעות מוליך הגנה שיוארק.
  2. (ב) היתה ההתנגדות בין ההארקה האמורה לבין המסה הכללית של האדמה פחות מאשר 5 אוהם, יכול שסף ההתרעה של המשגוח יהיה כלשהו היתה התנגדות כאמור מעל 5 אוהם או שלא נמדדה כלל, יתריע המשגוח כאשר התנגדות הבידוד תרד מתחת לערך של 100±15 אוהם לוולט; המתח הקובע הוא המתח בין המוליכים במיתקן חד-מופעי או המתח בין מופע לנקודת האפס במיתקן תלת-מופעי.

בדיקה תקופתית של המשגוח

52.

  1. (א) המשגוח יהיה בפיקוחו של החשמלאי; אמינות פעולת המשגוח תיבדק מזמן לזמן בפרקי זמן סבירים; תוצאות הבדיקה יירשמו ויישמרו בידי בעל המיתקן או מחזיקו.
  2. (ב) על אף האמור בתקנה 2 מותר שבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תבוצע בידי אדם שאינו חשמלאי.

סימן ד': הפרד מגן

הגבלת הקיבוליות

53. לא ישתמש אדם בהגנה על ידי הפרד מגן אלא במיתקן שבו הזרם הקיבולי בינו לבין מקור הזינה או האדמה קטן במידה שלא יגרום להלם חשמלי מסוכן; קיבוליות נאותה כזו תושג כשהמכפלה של אורך המעגל המופרד במתח המרבי בין שני מוליכים לא תעלה על מאה אלף; בכל מקרה לא יעלה אורך המעגל המופרד על 500 מטרים.

מקור הזינה ומתחיו

54.

  1. (א) מקור הזינה של מיתקן המוגן על ידי הפרד מגן יהיה אחד מאלה:
    1. (1) מקור ראשוני: סוללה, מצבר, גנרטור;
    2. (2) מקור משני: שנאי, ממיר.
  2. (ב) היה מקור הזינה שנאי, הוא יהיה מסוג שנאי מבדל ומתחו הראשוני לא יעלה על מתח נמוך.
  3. (ג) היה מקור הזינה שנאי מיטלטל, הוא יהיה מסוג II.
  4. (ד) המתח בין מוליכי המיתקן המוגן לא יעלה על 500 וולט.

איסור הארקת שיטה או הארקת הגנה

55.

  1. (א) במיתקן המוגן על ידי הפרד מגן לא תותקן הארקת שיטה או הארקת הגנה.
  2. (ב) במיתקן כאמור לא יותקן מוליך הארקה במוביל, או כבל הכולל מוליך הארקה.
  3. (ג) האיסור שבתקנת משנה (ב) לא יחול על פתיל הזינה של מכשיר מסוג I.

הגבלת הזינה

56. מיתקן לא יזין בו-זמנית יותר ממכשיר אחד.

בית התקע

57.

  1. (א) במיתקן המוגן על ידי הפרד-מגן לא יותקן יותר מבית-תקע אחד.
  2. (ב) קיימת בבית תקע מגעת הארקה, לא יחובר אליה מוליך כלשהו וליד בית התקע יותקן שלט: "זהירות אסור לחבר הארקה".

מכשיר בעל רכיבים אחדים

58.

  1. (א) מותר להגן בשיטת הפרד מגן על מכשיר הכולל רכיבים אחדים, כגון מנועים, מתנעים או גופי חימום, אם כל הרכיבים של המכשיר מורכבים על מסד מתכתי אחד או כלולים במעטה רציף אחד וגופי הרכיבים מסוג I מגושרים ביניהם באופן גלווני.
  2. (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכיבים מסוג II.

זינת מכשיר

59. זינת מכשיר המוגן על ידי הפרד מגן תיעשה באמצעות פתיל יחיד, כבל יחיד או מוליכים מותקנים במוביל אחד בלבדי להם.

אמצעי בטיחות נוספים

60.

  1. (א) במקומות של סכנה מוגברת, מבחינת הלם חשמלי, שבהם המפעיל של מכשיר מיטלטל מסוג I עומד על משטח מתכתי, כגון בתוך מכל או דוד, יותקן גישור מתכתי בין משטח העמידה של המפעיל לבין המכשיר.
  2. (ב) הגישור הנדרש בתקנת משנה (א) ייעשה באמצעות מוליך נחושת גמיש שלם לכל אורכו, בחתך 4 ממ"ר לפחות; מוליך כאמור לא יהיה כלול בפתיל הזינה ויהיה נתון לביקורת חזותית לכל אורכו, כולל חיבוריו.
  3. (ג) מקור הזינה למקומות כאמור בתקנת משנה (א) ימוקם מחוץ למקום הסכנה המוגברת.

תקינות בידוד המיתקן

61. הבידוד של המיתקן המוגן על יד הפרד מגן יוחזק במצב תקין בכל עת; נתגלה ליקוי בבידוד, אין להשתמש במיתקן עד לתיקון הבידוד.

סימן ה': מתח נמוך מאוד

מקור הזינה

62.

  1. (א) מקור הזינה של מתח נמוך מאוד יהיה כאמור בתקנה 54.
  2. (ב) היה מקור הזינה שנאי, הוא יהיה מסוג שנאי מבדל; היה הוא שנאי מיטלטל הוא יהיה מסוג II.
  3. (ג) המתח הראשוני של השנאי לא יעלה על 250 וולט לאדמה.

הפרדה בין השיטות

63. שיטה במתח נמוך מאוד המוזנת ממקור משני תהיה נפרדת באופן גלווני, מהשיטה המזינה את המקור.

איסור התקנת הארקת שיטה או הארקת הגנה

64.

  1. (א) במיתקן המוגן במתח נמוך מאוד לא תותקן הארקת שיטה או הארקת הגנה.
  2. (ב) במיתקן כאמור מותר לחבר גופי מתכת של ציוד מסוג III עם גופי מתכת של ציוד הניזון ממתח נמוך.

רמת הבידוד

65. ניזון מיתקן, המוגן על ידי מתח נמוך מאוד, במתח העולה על 24 וולט, יהיו מוליכיו ואבזריו מבודדים לרמת בידוד של 250 וולט לפחות.

הצטלבות עם קווים למתח גבוה או נמוך

66. הצטלבות בין קו למתח נמוך מאוד לבין קו למתח נמוך או למתח גבוה תהיה כנדרש בתקנות הרשתות.

אי חליפות של תקעים ובתי-תקע

67. תקעים ובתי תקע למתח נמוך מאוד במיתקן יהיו בלתי חליפים עם תקעים ובתי-תקע למתחים אחרים באותו מיתקן.

סימן ו': מפסק מגן הפועל בזרם דלף

הגנה בלעדית על ידי מפסק מגן

68. מותר להשתמש במפסק מגן כהגנה בלעדית בפני חישמול במקרים אלה בלבד:

  1. (1) באתר בניה, בקרון מגורים, במבנה ארעי או במיתקן ארעי אחר;
  2. (2) במבנה שבו השתמשו בהגנה על ידי הארקה (TT) ומסיבה כלשהי הגנה כאמור אינה ממלאה אחר דרישות תקנות אלה ולא ניתן להשתמש במיתקן כאמור בהגנה על ידי איפוס (TN-S, TN-C-S);
  3. (3) במבנה שבו קיימת הארקת יסוד כאשר לא ניתן לבצע בו איפוס (TN-C-S), ועכבת לולאת התקלה או ההתנגדות למסה הכללית של אדמה אינן מאפשרות הגנה על ידי הארקת הגנה (TT);
  4. (4) בגופי תאורה המותקנים על עמודים העשויים מחומר מוליך;
  5. (5) במיתקנים אחרים שהתיר המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.

אופן ההתקנה וזרם ההפעלה של מפסק מגן

69. מוגן מיתקן על ידי מפסק מגן כהגנה בלעדית, יהיה מפסק זה מותקן כמפסק ראשי או בטור עם מפסק ראשי וזרם ההפעלה הנומינלי שלו יהיה 0.03 אמפר לפחות.

עכבת לולאת התקלה והאלקטרודה המקומית

70. עכבת לולאת התקלה תהיה נמוכה דיה כך שבזמן החיבור בין מופע להארקה יתפתח זרם קצר פי עשר לפחות מזרם ההפעלה הנומינלי של מפסק המגן או, לחלופין, כדי שההתנגדות בין האלקטרודה של המיתקן לבין המסה הכללית של האדמה (RE) לא תעלה על הערך המתקבל מהנוסחה:

הנוסחה לחישוב ההתנגדות המרבית בין האלקטרודה של המיתקן לבין המסה הכללית של האדמה (RE)

במיתקנים שבהם קיימת סכנה מוגברת, כגון בחצרים רפואיים או חקלאיים U=24V, במיתקנים אחרים U=50V.

הפסקת הזינה

71.

  1. (א) מפסק מגן המגן על מעגלים סופיים חייב להפסיק מהזינה את כל מוליכי המופעים ואת מוליך האפס.
  2. (ב) מפסק מגן המגן על קווים יכול שלא יפסיק את מוליך האפס.
  3. (ג) מפסק מגן לא יפסיק את מוליך הארקה.

בדיקה תקופתית של מפסק מגן

72.

  1. (א) כושר פעולתו של מפסק מגן ייבדק מזמן לזמן בפרקי זמן סבירים; על אף האמור בתקנה 2 מותר שבדיקה כאמור תבוצע בידי אדם שאינו חשמלאי.
  2. (ב) נמצא מפסק מגן המשמש כהגנה בלעדית במצב בלתי תקין, ינותק המיתקן שעליו הוא מגן מהזינה עד לתיקונו או החלפתו.

סימן ז': בידוד מגן

הגנה על ידי בידוד מגן

73. לא ישתמש אדם בהגנה על ציוד חשמלי בבידוד מגן אלא אם כן הציוד הוא מסוג II ומסומן בסימן סימן ציוד מסוג II.

איסור הארקה

74. ציוד מסוג II לא יוארק; פתיל או כבל זינה של ציוד כאמור לא יכלול מוליך הארקה.

תקינות הבידוד

75. בידוד מגן המשמש כהגנה בפני חישמול יהיה תקין בכל עת; התגלה ליקוי בבידוד, אין להשתמש בציוד עד לתיקון הבידוד.

פרק ח': הוראות שונות

תקינות מערכת ההארקה ואמצעי ההגנה בפני חישמול

76. מערכת ההארקה ואמצעי ההגנה בפני חישמול יהיו במצב תקין ויעיל בכל עת; נתגלו ליקויים במערכת ההארקה או באמצעי ההגנה בפני חישמול, יופסק המיתקן הלקוי או החלק הלקוי שלו או המכשיר הלקוי עד לתיקון התקלה, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.

בדיקות מערכות הארקה במיתקנים לייצור וחלוקת חשמל

77.

  1. (א) מערכות הארקת השיטה והארקת ההגנה במיתקן לייצור וחלוקת חשמל ייבדקו לענין קיום הוראות תקנות אלה לפני הפעלת המיתקן ולאחר מכן אחת לשש שנים לפחות.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אין צורך בבדיקה תקופתית של ההתנגדות למסה הכללית של האדמה של הארקת השיטה ברשת של חברת חשמל שבה מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
    1. (1) יש בה לפחות 5 הארקות במוליך האפס (N) או במוליך PEN בנוסף להארקת השיטה או כאשר הרשת היא בכבלים תת-קרקעיים; במקרים כאמור ניתן להסתפק בבדיקה חזותית של חיבורי הארקה בלבד, אחת לחמש שנים;
    2. (2) ההתנגדות השקולה בין מוליך האפס (N) או מוליך PEN לבין המסה הכללית של האדמה נמדדת אחת לחמש שנים לפחות בנקודה כלשהי ואינה עולה על 2 אוהם;
    3. (3) נעשית בדיקה חזותית בלבד אחת לחמש שנים לפחות, של חיבורי ההארקה.

בדיקת הארקה של מיתקן צריכה

78. במיתקני צריכה, בהם קיימת סכנה של איכול מוגבר של האלקטרודה, תימדד התנגדותה למסה הכללית של האדמה וכן תבוקר שלמות מוליך הארקה בחלקו הנראה לעין, אחת לחמש שנים לפחות.

בדיקת מערכות הארקה ואמצעי הגנה

79.

  1. (א) מערכות הארקה ואמצעי הגנה בפני חישמול במיתקן צריכה ייבדקו לפני הפעלת המיתקן או לאחר שינוי יסודי במיתקן וכן בכל בדיקה של המיתקן.
  2. (ב) בבדיקה יבוקר אם התקיימו הוראות תקנות אלה במערכת ההארקה ובאמצעי ההגנה בפני חישמול.

תוצאות הבדיקה רישומן ושמירתן

80.

  1. (א) תוצאות הבדיקה של מיתקן לייצור ולחלוקת חשמל לפי תקנה 77 יירשמו ויישמרו בידי הבודק, בעל המיתקן או מחזיקו.
  2. (ב) תוצאות הבדיקה במיתקן צריכה לפי תקנות 78 ו-79 יירשמו בידי בודק המיתקן לפני הפעלתו הראשונה ובבדיקות התקופתיות; הרישומים יישמרו בידי הבודק או בעל המיתקן או מחזיקו.

אחריות

81. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, על מתקינו, על בעלו, על מחזיקו או על מפעילו, הכל לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

תחולה

82. תקנות אלה יחולו על –

  1. (1) כל מיתקן חשמלי שהותקן לאחר תחילתן;
  2. (2) כל שינוי יסודי שייעשה לאחר תחילתן במיתקן שהיה קיים לפני תחילתן; לעניין פסקה זו "שינוי יסודי" – שינוי במיתקן הנעשה לשם הגדלת מבטח המיתקן או שינוי בשיטת ההגנה של המיתקן.

ביטול

83. תקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנה בפני חישמול במתח עד 1,000 וולט), התשמ"ד-1984 – בטלות.

תחילה

84. תחילתן של תקנות אלה ששה חודשים מיום פרסומן.

הוראות מעבר

85. על אף האמור בתקנה 84 מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד החל ביום פרסומן.

תוספת

(תקנה 2(ב))

איור מס' 1 – איפוס (TN-C-S, TN-S)
איור מס' 2 – הארקת הגנה (TT)
איור מס' 3 – זינה צפה (IT)

הארקות יסוד

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אלקטרודת הארקת יסוד"
– חלקי פלדה הטמונים ביסוד של המבנה, המחוברים ביניהם;
"הארקת יסוד"
– מערכת הכוללת אלקטרודת הארקת יסוד, טבעת גישור, פס השוואת הפוטנציאלים ומוליך הארקה המחבר טבעת גישור אל פס השוואת הפוטנציאלים;
"חישמול"
– הופעה באקראי של מתח חשמלי במקום שאינו מיועד לכך;
"חשמלאי"
– בעל רשיון לביצוע עבודות חשמל לפי חוק החשמל והתקנות שלפיו;
"טבעת גישור"
– טבעת מתכתית המגשרת בין חלקי אלקטרודת הארקת יסוד והיא חלק ממנה;
"לוח"
– מסד וציוד חשמלי המורכב עליו לפיקוד ולפיקוח על מיתקן חשמלי;
"לוח ראשי"
– לוח הניזון ממקור האספקה של המיתקן במישרין לפיקוד ולפיקוח על מיתקן המחובר אליו, בשלמותו;
"לולאת תקלה" או "מעגל הארקה"
– מסלול זרם התקלה ממקור הזינה דרך מוליכי הזינה, מוליכי הארקה, הארקת יסוד, המסה הכללית של האדמה, הארקת שיטה של מקור הזינה, כולם או מקצתם, המחוברים זה לזה בטור או במקביל, ושדרך מסלול זה עובר זרם תקלה או זרם פחת;
"מוליך הארקה"
– מוליך המחבר את גופי המתכת החייבים בהארקה או את נקודת השיטה המיועדת להארקה לאלקטרודת הארקת יסוד, במישרין או באמצעות פס השוואת הפוטנציאלים;
"מוליך חיבור"
– מוליך המחבר את השירותים המתכתיים הלא חשמליים של המבנה אל פס השוואת הפוטנציאלים או אל פס הארקה;
"מיתקן חשמלי" או "מיתקן"
– מיתקן המשמש לייצור חשמל, הולכתו, צריכתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מכונות, מצברים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל הקשורים במיתקן;
"מיתקן ביתי"
– מיתקן במבנה המיועד למגורים, למסחר או למשרדים או מבנה שתנאי השימוש במיתקן החשמלי ורמת הבטיחות שלו דומים לאלה המיועדים לדירות מגורים;
"מנהל"
– מנהל עניני החשמל;
"פס הארקה" או "התקן הארקה"
– פס או התקן המשמש לחיבור או לניתוק של מוליכי הארקה;
"פס השוואת פוטנציאלים"
– פס שאליו מתחברים מוליכי הארקה ומוליכי חיבור, פס זה יכול לשמש גם כפס הארקה.

התקנת הארקת יסוד

2.

  1. (א) לא תותקן הארקת יסוד אלא בהתאם לתקנות אלה.
  2. (ב) כל מבנה אשר לו יסודות באדמה יצוייד בהארקת יסוד.
  3. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) אין חובה להתקין הארקת יסוד בתוספת למבנה קיים שאין בו הארקת יסוד, אולם אם תותקן הארקת יסוד היא תחובר למערכת הארקה הקיימת במבנה.
  4. (ד) התקנת אלקטרודת הארקת יסוד ומוליך הארקה בקטע שבין אלקטרודת הארקת יסוד לבין פס השוואת פוטנציאלים לא תבוצע אלא בידי חשמלאי או בפיקוחו.
  5. (ה) התקנת פס השוואת הפוטנציאלים או מוליכי חיבור או מוליכי הארקה, לרבות החיבורים ביניהם, לא תבוצע אלא בידי חשמלאי.

מבנה אלקטרודת הארקת יסוד

3.

  1. (א) אלקטרודת הארקת יסוד תהיה מאחד מאלה:
    1. (1) מפס פלדה בעובי 3.5 מ"מ לפחות וחתכו 100 ממ"ר לפחות;
    2. (2) ממוט פלדה עגול, בקוטר 10 מ"מ לפחות;
    3. (3) מפלדת הזיון של המבנה בקוטר 10 מ"מ לפחות, ובלבד שהוטמנו ביסוד בטון שבאדמה, והבטון יעמוד בדרישות תקנת משנה (ב)(5).
  2. (ב) טבעת גישור תותקן בין חלקי פלדת הזיון של המבנה, שהוטמנו ביסוד בטון באדמה ותהיה –
    1. (1) מפס או ממוט פלדה שהוטמנו במיוחד למטרה זו או מפלדת הזיון של המבנה עצמו;
    2. (2) במישור האפקי הנמוך ביותר שבהיקף המבנה;
    3. (3) במידות של 3.5 מ"מ לפחות העובי ו-100 ממ"ר לפחות החתך אם הטבעת מפס פלדה, ובקוטר 10 מ"מ לפחות אם היא ממוט פלדה עגול;
    4. (4) סגורה, זולת אם נתקבל אישור בכתב מאת המנהל להתקין טבעת גישור פתוחה; במקרה של מבנה בצורת "ח" מותר לסגור את טבעת הגישור על ידי מוליך נחושת מבודד בחתך 25 ממ"ר לפחות, טמון באדמה;
    5. (5) טמונה בבטון אשר יעמוד בתקן ישראלי ת"י 466 "חזקת הבטון" בנוגע לכמות הצמנט ולעובי שכבת הכיסוי;
    6. (6) מוחזקת באופן יציב על ידי מחזיקים ותישמר כך בעת יציקת הבטון;
    7. (7) בעלת רציפות חשמלית של חלקיה כמפורט בתקנה 4;
    8. (8) מותקנת כשהצלע הארוכה של חתך הערב שלה אנכית אם היא מפס פלדה.
  3. (ג) יותקן חיבור חשמלי בהתאם לתקנה 4(1) בין טבעת הגישור ופלדת הזיון האנכי של המבנה החודר לאדמה בבטון, כגון כלונס או יסוד עובר.
  4. (ד) כאשר המבנה הוא מסוג "קונסטרוקציה מפלדה" –
    1. (1) חלקי פלדה המגשרים בין עמודי פלדה יכולים לשמש כטבעת גישור, בין אם הם נמצאים מתחת לפני הקרקע ובין אם נמצאים מעל פני הקרקע;
    2. (2) אין חובה שהחלקים המגשרים יהיו מכוסים בבטון.
  5. (ה) נמצאת נקודה כלשהי של המבנה במישור טבעת הגישור במרחק העולה על 10 מ' ממנה, יותקן גישור בין חלקי טבעת זו כך שכל נקודה במבנה לא תהיה מרוחקת יותר מ-10 מ' מהטבעת.
  6. (ו) קיימת ביסוד מבנה שכבה המבודדת אותו באופן חשמלי מהאדמה, תותקן מתחתו טבעת גישור נוספת, שתהיה –
    1. (1) בתוך שכבת בטון בעובי 15 ס"מ לפחות בקרקע שאינה קורוזיבית, ו-20 ס"מ לפחות בקרקע קורוזיבית; תכולת הצמנט בשכבה מיוחדת זו תהיה לפחות 300 ק"ג למטר מעוקב בקרקע שאינה קורוזיבית ו-400 ק"ג לפחות בקרקע קורוזיבית;
    2. (2) מחוברת בשני חיבורים לפחות אל טבעת גישור הנמצאת ביסוד המבנה; חיבורים אלה יהיו מרוחקים ככל האפשר זה מזה ויבוצעו כנדרש בתקנה 4(1).
  7. (ז) החיבור בין חלקי טבעת הגישור דרך תפר התפשטות משני עברי התפר, יהיה מפס פלדה כפיף בעל גמישות, שמידותיו יהיו לפחות כמידות הטבעת לפי תקנת משנה (ב)(3).
  8. (ח) לטבעת גישור תוצא יציאת חוץ אחת לפחות מכל צד של המבנה; היציאות ישמשו לחיבורים של הגנה נגד ברקים, לאלקטרודה נוספת, למבנה אחר, להארקת תורן של אנטנה ולמיתקנים אחרים החייבים חיבור לאלקטרודת הארקת יסוד; חתך היציאות יהיה כנדרש בתקנת משנה (א)(1) או (2).
  9. (ט) המעברים דרך תפר התפשטות ויציאות חוץ ייעשו במקום נוח לגישה וחלקיהם החשופים יוגנו בפני שיתוך.

הבטחת רציפות חשמלית

4. החיבורים בין חלקי טבעת גישור ובין טבעת הגישור ופלדת הזיון יבטיחו רציפות חשמלית נאותה, וכן –

  1. (1) החיבורים בין חלקי טבעת הגישור יהיו בריתוך או בהדקים מיוחדים או בסימרור או בברגים;
  2. (2) כאשר טבעת הגישור אינה חלק מפלדת הזיון של המבנה, ייעשו חיבורים בין הטבעת לבין פלדת הזיון במרחקים שלא יעלו על 5 מטרים בין חיבור לחיבור;
  3. (3) יובטח קשר גלבני בין טבעת הגישור לבין הזיון של קורה, בין טבעת הגישור לבין הזיון של יסודות ובין טבעת הגישור לבין הזיון של יסוד העובר, שיהיו מפלדה עגולה בקוטר 6 מ"מ לפחות או בקשירה בחוט פלדה;
  4. (4) אין חובה לגשר בין פלדת הזיון של רצפה ובין טבעת הגישור.

מוליכי הארקה

5.

  1. (א) מוליך ההארקה בקטע שבין טבעת הגישור לבין פס השוואת הפוטנציאלים יהיה מפלדה ובמידות מזעריות כנדרש בתקנה 3(א)(1) או (2), לפי הענין; המוליך יהיה שלם לכל אורכו ויותקן בתוך קירות המבנה; אם לא נתאפשרה התקנה בתוך קירות המבנה, הוא יוגן בפני שיתוך ופגיעות מיכניות.
  2. (ב) חיבור המוליך לטבעת הגישור ייעשה בריתוך באורך 3 ס"מ לפחות.
  3. (ג) מוליך הארקה המחבר יותר מלוח ראשי אחד (מוליך הארקה ראשי כמתואר באיור ג' בנספח ט') יהיה בחתך של 10 ממ"ר לפחות ושלם לכל אורכו.
  4. (ד) במבנה בן 4 קומות ומעלה יותקן מוליך נוסף במקביל למוליך ההארקה הראשי (להלן – מוליך מקביל) שיהיה אחד מאלה:
    1. (1) מוליך פלדה אנכי הטמון בבטון המבנה, המהווה חלק מזיון המבנה (טבעת גישור אנכית) ואשר ימלא אחר כל הדרישות הקיימות לגבי טבעת גישור;
    2. (2) מוליך נחושת בעל חתך שווה לפחות לזה של מוליך ההארקה הראשי.
  5. (ה) בכל קומה רביעית וכן בקומה העליונה של המבנה ייעשה חיבור בין המוליך המקביל לבין מוליך ההארקה הראשי; היה המוליך המקביל מוליך הפלדה האנכי (טבעת גישור אנכית) יהיה החיבור אל היציאה כדוגמת יציאת חוץ מטבעת גישור לפס השוואת פוטנציאלים.
  6. (ו) מוליכי הארקה לחלקי מתכת של תורן אנטנה או של קולט ברקים יהיו לפי התקן ויחוברו ליציאות חוץ מטבעת הגישור, כאמור בתקנה 3(ה).

מבנה פס השוואת הפוטנציאלים

6.

  1. (א) פס השוואת הפוטנציאלים יהיה מאחת מאלה –
    1. (1) מנחושת שמידותיה 4 מ"מ עובי לפחות ו-40 מ"מ רוחב לפחות;
    2. (2) מסגסוגת המכילה לפחות 50% נחושת ובחתך של 160 ממ"ר לפחות.
  2. (ב) פס השוואת הפוטנציאלים לפי תקנת משנה (א)(2) יהיה בחוזק מכני של פס השוואת הפוטנציאלים לפי תקנת משנה (א)(1) לפחות.
  3. (ג) בפס השוואת הפוטנציאלים יותקנו ברגי חיבור למוליכי הארקה ולמוליכי חיבור כמספר המוליכים המחוברים אליו בתוספת שני ברגים לפחות, אבל לא פחות משבעה ברגי חיבור לכל פס; מוליכי הארקה ומוליכי החיבור יחוברו כל אחד לפס השוואת הפוטנציאלים בבורג נפרד ובמרחק מה זה מזה.

התקנת פס השוואת הפוטנציאלים

7.

  1. (א) פס השוואת הפוטנציאלים יותקן בתוך מבנה, על קיר או בלוח חשמל, במרחק של 4 ס"מ לפחות משטח שעליו הוא מותקן; הוא יהיה יציב, תהיה אליו גישה נוחה וימוקם קרוב אל ההבטחה הראשית של החברה הציבורית המספקת חשמל למבנה.
  2. (ב) אם קיימת יותר מכניסה אחת של אספקת חשמל יותקן פס השוואת הפוטנציאלים לכל כניסה.
  3. (ג) אם קיימת סכנה לפגיעות מכניות, יוגן הפס במכסה מחומר בלתי דליק או הכבה מאליו.
  4. (ד) הפס יותקן בגובה 1.80 מ' עד 2.40 מ' מהרצפה; במקום שהפס מוגן בפני פגיעות מכניות מותר שגבהו יהיה 0.50 מ' עד 2.40 מ' מהרצפה; במקום שהפס מותקן בחדר שהכניסה אליו מותרת לחשמלאי בלבד או בלוח החשמל – מותרת ההתקנה בכל גובה.
  5. (ה) בין פס השוואת הפוטנציאלים לבין ההבטחה הראשית של החברה הציבורית לאספקת חשמל יותקן מוביל בקוטר 29 מ"מ לפחות, אלא אם הם נמצאים בתוך לוח אחד.

חיבורים אל פס השוואת הפוטנציאלים

8. אל פס השוואת הפוטנציאלים יחוברו באמצעות מוליכי חיבור נפרדים השירותים המתכתיים הבאים הנמצאים בתוך המבנה:

  1. (1) אלקטרודת הארקת יסוד;
  2. (2) כניסה ראשית של צנרת מים קרים;
  3. (3) כניסה ראשית של צנרת ביוב;
  4. (4) צנרת ההסקה המרכזית והמים החמים;
  5. (5) כניסת צנרת גז מרכזית;
  6. (6) צנרת לאויר דחוס;
  7. (7) הארקת הגנה של גנרטור, שנאי או ממיר;
  8. (8) הארקת שיטה של גנרטור, שנאי או ממיר;
  9. (9) מסילות של מעליות;
  10. (10) תעלות מתכתיות של מיזוג אויר מרכזי;
  11. (11) הארקת מיתקן טלפון;
  12. (12) כל שירות מתכתי אחר במבנה.

מוליך חיבור

9. מוליך חיבור יהיה בחתך של 10 ממ"ר לפחות ויכול שיהיה ללא בידוד; היה מוליך החיבור בעל בידוד, יהיה זה בצבע צהוב/ירוק כנדרש לגבי מוליך הארקה.

השוואת פוטנציאלים במיתקן ביתי

10. במיתקן ביתי יותקן בלוח הראשי פס הארקה שאליו יחובר צינור המים הקרים של המיתקן; החיבור ייעשה על ידי מוליך נחושת בחתך 2.5 ממ"ר לפחות כאשר הוא במוביל, או בחתך של 4 ממ"ר לפחות כאשר הוא אינו במוביל.

תכנון וסימון

11.

  1. (א) תכנון הארקת היסוד ייעשה בידי מי שתכנן את המיתקן החשמלי של המבנה.
  2. (ב) אלקטרודת הארקת היסוד, טבעת הגישור, מיקום פס השוואת הפוטנציאלים ומוליך הארקה בקטע בין טבעת הגישור ופס השוואת הפוטנציאלים יסומנו בתכניות של המבנה, לפי נספחים א' עד י' לתקנות אלה.
  3. (ג) פס השוואת הפוטנציאלים, מוליכי חיבור ומוליכי הארקה יסומנו בתכניות החשמל של המבנה, לפי נספחים א' עד י' לתקנות אלה.

בדיקת הארקות יסוד

12.

  1. (א) הארקת יסוד תיבדק לפני הפעלת המיתקן ובכל בדיקה של המיתקן, לרבות בדיקה חזותית, ותוצאותיהן יירשמו בידי הבודק בתעודות בדיקה ויישמרו בידי בעל המיתקן או מחזיקו.
  2. (ב) עכבת (אימפדנס) לולאת התקלה תימדד דרך הארקת היסוד כשזו מנותקת מפס השוואת הפוטנציאלים.

שמירת דינים

13. הוראות תקנות אלה באות להוסיף על תקנות החשמל (הארקות או הגנות אחרות), התשכ"ב-1962.

ביטול

14. תקנות החשמל (הארקות יסוד), התשל"ח-1978 – בטלות.

תחולה ותחילה

15.

  1. (א) תקנות אלה יחולו על כל מבנה שיסודותיו באדמה הוקמו לאחר תחילתן.
  2. (ב) תחילתן של תקנות אלה ששה חדשים מיום פרסומן.

תוספת

נספח א'
נספח ב'
נספח ג'
נספח ד'
נספח ה'
נספח ו'
נספח ז'
נספח ח'
נספח ט'
נספח י'

מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית;
"אזור"
– חלל בתוך או בקרבת אמבטיה או תא מקלחת במיתקן ביתי, כמתואר באיור שבתוספת;
"אזור 0"
– החלל בפנים האמבטיה או אגן המקלחת עד לגובה של סף גלישת המים מהאמבטיה או מהאגן החוצה;
"אזור 1"
– החלל מעל אזור 0 עד לתקרת החדר או עיגול שמרכזו בראש המקלחת, ברדיוס של 60 ס"מ, עד לתקרת החדר;
"אזור 2"
– החלל שנתחם בין אזורים "0" או "1" לבין שטח שבמרחק אופקי של 60 סנטימטרים, או עד קיר או מחיצה קבועה אחרת, לפי הקרוב יותר, עד לגובה של 2.25 מטרים;
"אזור 3"
– החלל הנתחם בין אזור "2" לבין שטח שבמרחק אופקי של 2.40 מטרים, או עד לקיר או למחיצה קבועה אחרת, לפי הקרוב יותר, עד לגובה של 2.25 מטרים;
"הדקי צרכן"
– הדקים של מונה חברת חשמל או הדקים בתיבת חיבור בקרבת המונה האמור המשמשים לחיבור בין רשת חברת חשמל לבין מיתקן הצרכן;
"IPXXX"
– דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 981 כמפורט בטבלה שבתוספת;
"דוד שמש"
– דוד לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש, הכולל גם גיבוי חשמלי;
"זרם יתר"
– זרם העולה מסיבה כלשהי על הזרם הנקוב של ציוד חשמלי;
"זרם קצר"
– זרם יתר המופיע כתוצאה מתקלה שגרמה התהוות חיבור בעל עכבה (אימפדנס) נמוכה מאוד בין שתי נקודות שקיים ביניהם הפרש פוטנציאלים;
"חי"
– מצב של מוליך או אבזר המחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס;
"חשמלאי"
– בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"מבטח"
– אבזר לניתוק אוטומטי של זרם חשמלי במיתקן, כאשר עצמתו גדולה מעצמת הזרם הנקוב שלו. מבטח יכול להיות משני סוגים: נתיך או מפסק אוטומטי;
"מוביל"
– צינור, תעלה, מנהרה, פרוזדור וכל מעבר אחר, המיועדים להכיל מוליכים או כבלים;
"מכשיר"
– ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
"מכשיר מיטלטל"
– מכשיר הניתן להעברה ממקום למקום תוך שימוש תקין בו;
"מכשיר נייח"
– מכשיר חשמלי שאינו ניתן להעברה בנקל ממקום למקום;
"מכשיר קבוע"
– מכשיר חשמלי מחובר למבנה;
"מנורה מיטלטלת"
– מנורה הניתנת להעברה ממקום למקום תוך שימוש תקין בה;
"מנורה קבועה"
– מנורה מחוזקת למקומה שאינה ניתנת להעברה ממקום למקום אלא על ידי שימוש בכבלים, לרבות מנורה תלויה על תקרה או על קיר;
"מנתק זרם"
– אבזר לניתוק או לחיבור של מעגל חשמלי ללא עומס;
"מעגל"
– מוליכים אחדים, המותקנים יחד והמוגנים על ידי מבטח משותף;
"מעגל סופי"
– מעגל חשמלי שתחילתו במבטח הקרוב ביותר במעגל למכשיר חשמלי או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית התקע;
"מפסק"
– אבזר לניתוק או לחיבור של מעגל תחת עומס כולל לחיץ (לחצן);
"מפסק אוטומטי"
– מבטח בעל מנגנון מכני לניתוק זרם, במקרה של זרם יתר;
"מת"
– מצב של מוליך כשהוא מנותק מכל מקור של מתח חשמלי, וחפשי מכל טעינה חשמלית;
"מתח נמוך"
– מתח בין מוליכים העולה על 50 וולט ואינו עולה על 1000 וולט;
"מיתקן"
– מערכת ציוד המשמשת לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן;
"מיתקן ביתי"
– מיתקן במבנה למגורים, למשרדים, למסחר או בדומה להם;
"נקודת מאור"
– קצוות מוליכים במיתקן חשמלי לזינת מנורה קבועה;
"נתיך"
– מבטח הפועל על ידי התכת אלמנט;
"סוג II"
– סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;
"עומס יתר"
– עומס הגורם לזרם יתר במעגל כאשר אין בו קצר;
"ציוד"
– פריטים המהווים חלק ממיתקן חשמלי;
"תקן"
– תקן ישראלי שנקבע לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953, ובהעדר תקן כאמור – תקן או מפרט כפי שהורה המנהל בכל מקרה או בסוג של מקרים.

התקנת מעגל סופי

2.

  1. (א) לא יתכנן אדם מעגל סופי, לא יתקינו, לא יבדוק אותו ולא ישגיח על התקנתו אלא אם כן הוא חשמלאי.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לאדם שאינו חשמלאי להתקין חלק ממעגל סופי אם בידו היתר בהתאם לחוק.
  3. (ג) במיתקן ביתי לא יימצא שום חלק של מעגל סופי הניזון מלוח ראשי אחד בשטח הניזון מלוח ראשי אחר, פרט למעגל אשר במוביל, בהתקנה סמויה, ללא תיבות.
  4. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), מותר שמיתקן הניזון מלוח המיועד לשטח משותף של מבנה יימצא בשטח הניזון מלוח אחר, כגון לחיץ בדירה, המפעיל תאורה בחדר מדרגות.
  5. (ה) מפל המתח המרבי בין הדקי הצרכן לבין נקודת צריכה כלשהי במיתקן הצרכן לא יעלה על 3% מהמתח הנומינלי של הרשת.

התאמה לזרם, למתח, לתדר ולדרישות התקן

3.

  1. (א) ציוד חשמלי של מעגל סופי יותאם לזרם הנקוב של המבטח המגן על המעגל, למתח הנקוב ולתדר הנקוב של המעגל.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין לתאורה מפסקים בעלי זרם נקוב של 10 אמפר במעגל המוגן על ידי מבטח בעל זרם נקוב של 16 אמפר.
  3. (ג) ציוד חשמלי במעגל סופי יתאים לדרישות התקן.

התאמה למקום ההתקנה

4.

  1. (א) ציוד חשמלי של מעגל סופי יתאים לתנאים הקיימים במקום ההתקנה, כגון: רטיבות, סכנה של פגיעות מכניות, השפעה כימית, אש, התפוצצות, הצטברות אבק או לכלוך הפוגמים באוורור התקין.
  2. (ב) ציוד חשמלי של מעגל סופי המתחמם במידה העלולה לגרום לסכנת שריפה יורחק מחומר דליק, או יבודד ממנו באמצעות חומר בלתי דליק.

ציוד חשמלי

5.

  1. (א) ציוד חשמלי של מעגל סופי יותקן באופן שקביעתו לא תתרופף תוך שימוש תקין בו והוא יתוחזק במצב תקין.
  2. (ב) בתי תקע לפי תקן ישראלי ת"י 32 ומפסקים ולחיצים לפי תקן ישראלי ת"י 33 המותקנים בתיבות התקנה גליליות לפי תקן ישראלי ת"י 145, יחוזקו לתיבות באמצעות שני ברגים לפחות ולא באמצעות תפסנים (רגליות התקנה).
  3. (ג) אבזרים כאמור בתקנת משנה (ב) המותקנים בתיבות התקנה קוניות לפי תקן ישראלי ת"י 145, יחוזקו לתיבות באמצעות תפסנים (רגליות התקנה).

הגנה בפני נגיעה מקרית

6. ציוד חשמלי של מעגל סופי יותקן באופן המונע נגיעה מקרית בחלקים חיים.

שיעור התנגדות בידוד המוליכים

7. שיעור התנגדות הבידוד של המוליכים במעגל סופי יענה על דרישות תקנות החשמל (התקנת מוליכים), התש"ל-1970.

הזנת מכשיר ממעגלים סופיים אחדים

8. ניזון מכשיר חשמלי ממעגלים סופיים אחדים, ירוכזו אמצעי הניתוק למעגלים אלו בלוח משותף; בקרבת המכשיר ובקרבת אמצעי הניתוק של מעגלי הזינה ייקבעו שלטי אזהרה ברורים; שלטים כאמור אינם נדרשים כאשר מותקן מפסק משותף לכל המעגלים המנתק אותם בו-זמנית.

חתך מזערי של מוליכים

9.

  1. (א) החתך המזערי של מוליכים במעגל סופי יהיה 1.5 ממ"ר נחושת או 6 ממ"ר אלומיניום.
  2. (ב) מותקנים מוליכים מאלומיניום במעגל סופי, יהיה כל ציוד המעגל מותאם לחיבור מוליכים אלה.
  3. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין במעגל סופי מוליכים מנחושת, המיועדים לפיקוד או לאיתות וכן מוליכים בפתילים, שיהיו בעלי חתך קטן מ-1.5 ממ"ר.

מספר מעגלים סופיים במיתקן ביתי

10.

  1. (א) במיתקן ביתי יותקן מעגל סופי אחד לפחות לכל שני חדרים או לכל 40 מ"ר של הרצפה, או חלק מהם, הכל לפי המחייב מספר מעגלים רב יותר; חדרי שירותים ומעברים אינם כלולים בחישוב החדרים, אולם שטחם ייכלל בחישוב שטח הרצפה; מטבח ייחשב לחדר.
  2. (ב) במיתקן בדירת מגורים יותקנו שני מעגלים לפחות לזינת נקודות מאור ובתי תקע.
  3. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר שבחדרי לימוד של מוסד חינוכי יותקן מעגל סופי אחד לשני חדרי לימוד ללא הגבלת שטח הרצפה.
  4. (ד) המעגלים המיועדים לזינת דוד לחימום מים בעל בידוד תרמי, דוד שמש, מכונת כביסה, מכונת ייבוש, מדיח כלים, תנור בישול או אפיה, תנור אוגר חום או מזגן אוויר, לא ייכללו במספר המזערי הנדרש של מעגלים סופיים.

מספר נקודות מאור ובתי תקע במיתקן ביתי

11.

  1. (א) בכל מיתקן ביתי יותקנו נקודת מאור אחת לפחות ושני בתי תקע בכל חדר, או בכל שטח רצפה של 40 מ"ר או חלק מהם, הכל לפי המחייב מספר נקודות מאור ובתי תקע רב יותר; זינת נקודות המאור תתחלק בין שני מעגלים סופיים לפחות; בין בתי התקע באותו החדר יימצאו שניים לפחות אשר המרחק ביניהם לאורך הקירות עולה על שני מטרים.
  2. (ב) בכל מטבח יותקנו נקודות מאור כנדרש בתקנת משנה (א) ובנוסף יותקנו שלושה בתי-תקע לפחות; אחד מבתי התקע המיועד לתנור בישול או אפיה, יוזן ממעגל סופי מיוחד, ומוליכי מעגל זה יהיו בחתך של 2.5 ממ"ר לפחות; מותר שבמקום בית-תקע זה יותקן לתנור חיבור קבוע עם מפסק.
  3. (ג) בתי התקע הניזונים מאותו מעגל סופי במיתקן ביתי ימוקמו בלא יותר מאשר שני חדרים או 40 מ"ר שטח הרצפה, ללא הגבלת מספרם.
  4. (ד) מותקן בבית מגורים ברז מים המיועד לפי סוגו ומיקומו למכונת כביסה, יותקן במקום מתאים בקרבתו בית תקע לזרם נקוב של 16 אמפר הניזון על ידי מעגל סופי המיועד רק לו; מוליכי הזינה לבית תקע זה יהיו בחתך של 2.5 ממ"ר.
  5. (ה) מותר שמעגל סופי מיוחד לבתי-תקע בלבד יזין בתי-תקע ללא הגבלת מספר החדרים או שטח הרצפה בהם הם מותקנים בתנאי שהם מתוכננים, כייעוד קבוע, לזינת מכשירים שהעומס הכללי שלהם אינו גדול מהעומס הנקוב של המעגל, כגון מאווררים מקומיים למיזוג אויר מרכזי או לחימום על ידי קונבקטורים; מעגל זה לא ייכלל במספר המזערי הנדרש של מעגלים סופיים.
  6. (ו) אין מניעה להתקין בחדר אחד נקודות מאור הניזונות ממעגלים סופיים שונים.
  7. (ז) בכל מרפסת ששטחה עולה על 2 מ"ר יהיו לפחות נקודת מאור אחת ובית-תקע אחד.

חובת התקנת הארקה

12. נקודות מאור ובתי תקע יצויידו במוליך הארקה, אלא אם כן ניתן פטור לכך לפי תקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשמ"ד-1984.

מעגלים למאור במיתקן בית-חרושת, בית-מלאכה או מחסן

13. בחדר העבודה של בית חרושת, בית מלאכה או מחסן יותקן מעגל סופי אחד לפחות לנקודות מאור, לשטח רצפה שאינו עולה על 40 מ"ר, ושני מעגלים סופיים לפחות לנקודות מאור, לשטח רצפה העולה על 40 מ"ר.

מספר מכשירים במעגל תלת-מופעי

14.

  1. (א) מעגל סופי תלת-מופעי, לא יזין יותר ממכשיר תלת-מופעי אחד, אלא אם כן לכל מכשיר מותקן מבטח המיועד לו בלבד, להגנה בפני עומס יתר.
  2. (ב) מעגל סופי תלת-מופעי יזין מספר כלשהו של בתי תקע תלת-מופעיים המיועדים למכשיר יחיד מיטלטל ובלבד שהזרם הנקוב של כל בית תקע לא יהיה קטן מהזרם הנקוב של המבטח המגן על המעגל הסופי בפני זרם יתר.

זינת מכשירים חד-מופעיים ממעגל סופי תלת-מופעי

15.

  1. (א) במיתקנים שבמבני ציבור, בניני משרדים, בתי קולנוע, אולמות תעשיה ואולמות תיאטרון, מותר להזין מכשירים חד-מופעיים ומנורות ממעגל סופי תלת-מופעי, ובלבד שבמעגל סופי כזה יותקן מפסק תלת-מופעי בלוח הזן.
  2. (ב) אין להתקין מפסק חד-מופעי לניתוק מופע בודד של המעגל התלת-מופעי, אלא בלוח אשר בו מותקן מפסק תלת-מופעי למעגל.

מימדי התיבה להתקנת אבזרים במעגל סופי

16.

  1. (א) תיבה המכילה אבזרים חשמליים של מעגל סופי תאפשר הכנסת האבזרים בלא שיתהווה לחץ עליהם העלול לגרום להם נזק.
  2. (ב) ממדי התיבה יאפשרו טיפול נוח באבזרים המותקנים בה, לרבות המוליכים המושחלים לתוכה וחיבוריהם.

סימון התיבה

17. נמצאת ברכוש המשותף של מבנה המשמש צרכני חשמל אחדים, כגון בחדר מדרגות, תיבה של מיתקן חשמל אשר אינו ניזון מהלוח של הרכוש המשותף, כגון תיבה של המעגל לדוד שמש או למחסן הלא-צמוד של אחת הדירות או היחידות, יצויין בתוכה מאיזה לוח היא ניזונה.

פרק ב': התקנת מפסקים ובתי תקע

גובה מפסק או בית תקע במיתקן ומיקום לחיצים לתאורת חדר המדרגות

18.

  1. (א) הגובה המזערי של התקנת מפסק או בית תקע במיתקן יהיה 25 ס"מ מעל פני הרצפה.
  2. (ב) על-אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין במיתקן ביתי מפסק או בית תקע בגובה קטן מ-25 ס"מ מהרצפה, או ברצפה, אם הם בנויים במיוחד להתקנה כזו ועומדים בפני פגיעות מכניות וחדירת מים בתנאים הקיימים במקום התקנתם.
  3. (ג) במוסדות לילדים, בחדרים המיועדים לילדים עד גיל חינוך חובה, יותקן בית תקע בעל תריסי מגן פנימיים או מכסה (להלן – בית תקע מוגן), בגובה של מטר אחד לפחות; ובית תקע לא מוגן יותקן בגובה של 1.8 מטרים לפחות.
  4. (ד) מפסק ובית תקע בחדרי העבודה של בית חרושת או של בית מלאכה יותקנו בגובה אשר יבטיח כי הם לא יינזקו בתנאים הקיימים במקום התקנתם.
  5. (ה) קיים במבנה מיתקן לתאורת חדר המדרגות המופעל על ידי לחיצים, יותקן לחיץ כזה בכל דירה שחדר המדרגות משרת אותה.

ציוד חשמלי בחדר אמבטיה או מקלחת

19.

  1. (א) באזור 0 לא יותקן כל ציוד חשמלי.
  2. (ב) ציוד חשמלי בחדר אמבטיה או מקלחת יהיה בעל דרגת הגנה מזערית של – באזור 1 – IPX5X; באזור 2 – IPX4X; באזור 3 – IPX1X.
  3. (ג) באזורים 1 ו-2 יהיה תיול המותקן על קיר או בעומק של עד 5 סנטימטרים בכבלים או במוליכים מבודדים המושחלים בצנרת העשויה מחומר מבדד וישמש אזורים אלה בלבד; לא יותקנו באזורים האמורים תיבות סעף או חיבור.
  4. (ד) באזורים 1, 2 ו-3 לא יותקנו מפסקים, למעט מפסקים המופעלים באמצעות פתיל משיכה העשוי חומר מבדד.
  5. (ה) באזורים 1 ו-2 לא יותקנו כל בתי תקע ואילו באזור 3 מותר להתקין בתי תקע אלה בלבד:
    1. (1) בית תקע דו קטבי הכולל, בתיבה אחת עמו, שנאי מבדל לפי תקן ישראל ת"י 899;
    2. (2) בית תקע כאמור בתקנה 11(ד), שיהיה מוגן באמצעות מפסק מגן בעל זרם הפעלה שלא יעלה על 0.03 אמפר;
    3. (3) בית תקע אחד או יותר שיהיה מוגן באמצעות מפסק מגן בעל זרם הפעלה שלא יעלה על 0.03 אמפר; ואולם יכול שמפסק המגן לבית תקע האמור וכן לבית תקע שבפסקה (2), יהיה משותף ליותר ממעגל אחד.
  6. (ו) מותר להתקין באזור ציוד חשמלי כמפורט להלן בלבד:
    1. (1) באזור 1, מכשיר לחימום מים;
    2. (2) באזור 2, כאמור בפסקה (1) וכן מנורות מסוג II;
    3. (3) באזור 3, כאמור בפסקה (2) וכן מפוחי אוורור, מחממי אויר, מייבשי מגבות, מיתקן ג'אקוזי וכיוצא באלה, וכן מותר להפעיל מכונת כביסה ומכונה לייבוש כביסה.
  7. (ז) התקנות באזורים 1, 2 ו-3 יהיו התקנות קבועות.
  8. (ח) ציוד חשמל המותקן באזורים 1, 2 ו-3, למעט ציוד קבוע מסוג II, יהיה מוגן באמצעות מפסק מגן בעל זרם הפעלה שלא יעלה על 0.03 אמפר, ואולם יכול שמפסק המגן יהיה משותף ליותר ממעגל אחד.
  9. (ט) לא ישתמשו באזורים 0, 1, 2 ו-3 בחיבור באמצעות תקע מיטלטל או במכשיר אשר בפתיל הזינה שלו מורכב מפסק.

מפסק או בית-תקע בתוך קיר

20. מפסק או בית-תקע המותקנים בתוך קיר יהיו בתוך תיבה מתאימה.

תנוחת ידית ההפעלה של מפסקים

21. מפסקים אשר אופן הפעלתם דומה, המותקנים באותו מיתקן ובאותו מבנה, למעט מפסקים בלוחות חשמל, יותקנו בצורה אחידה מבחינת פעולת ידית ההפעלה שלהם; תקנה זו לא חלה על מפסקי חילוף לתאורה.

ניתוק מוליך המופע

22.

  1. (א) מפסק חד-קטבי במעגל חד-מופעי ינתק את מוליך המופע.
  2. (ב) מפסק תלת-קטבי במעגל תלת-מופעי ינתק את מוליכי המופעים.

הסתעפות ממפסק או מבית תקע

23.

  1. (א) אין להסתעף ממפסק או מבית-תקע אל מפסק או בית-תקע אחר אלא אם כן המרחק בין מרכז המפסק או בית-התקע האחר לבין מרכז המפסק או בית-התקע ממנו הוא מסתעף אינו עולה על 30 ס"מ.
  2. (ב) אין להשתמש בהדקים של מפסק או בית תקע לחיבור של יותר משני מוליכים בהדק אחד; חתך מוליכים אלה לא יעלה על 1.5 ממ"ר.
  3. (ג) אין להתקין מהדקים מיוחדים להסתעפות מוליכים בתיבת בית-תקע או בתיבת מפסק, אלא אם כן לפי המבנה שלה מיועדת התיבה גם לשמש תיבת הסתעפות.

חיבור מוליכים אל בית-תקע

24. בהתקנת בית-תקע יחובר כל מוליך להדק המתאים של בית-התקע בהתאם לסימון התקני.

מעגלים סופיים עם סוגי מתח, זרם או תדר שונים

25. הותקנו באותו מיתקן מעגלים סופיים הניזונים מסוגי זרם או מתח שונים או בתדרים שונים, יהיו בתי-התקע לכל סוג זרם או מתח או לכל תדר בעלי מבנה שונה; על המבנה השונה של בית-התקע להבטיח אי-חליפות של חיבור מכשירי חשמל אליו.

פרק ג': התקנת מנורות

זינת מנורה מיטלטלת

26.

  1. (א) מנורה מיטלטלת תוזן באמצעות פתיל, השלם לכל ארכו, ללא חיבור ביניים ונראה לעין לכל ארכו; הפתיל לא יעבור בחורים שנקדחו בקירות או במחיצות.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין מפסק או תקע ובית-תקע מיטלטלים בפתיל הזינה של מנורה מיטלטלת.

מנורה בחדר אמבטיה או במקלחת

27. מנורה בחדר אמבטיה או במקלחת, תהיה מוגנת בפני חדירת רטיבות בהתאם לתנאים במקום ההתקנה.

קביעת מנורה וחיבורה

28.

  1. (א) מנורה המורכבת על קיר או על תקרה תיקבע באופן יציב ובחיזוק בר-קיימא.
  2. (ב) מותר לתלות מנורה שמשקלה אינו עולה על 1 ק"ג על פתיל זינה שחתך מוליכיו 0.75 ממ"ר לפחות.
  3. (ג) ליד כל נקודת מאור בתקרה ייקבע וו-תליה המתאים לשאת משקל של 10 ק"ג לפחות.
  4. (ד) החיבורים בין המוליכים של המנורה ומוליכי המעגל הסופי ייעשו באמצעות מהדקים מיוחדים.
  5. (ה) מוליך המופע בבית-נורה מתוברג יחובר אל המגעת המרכזית, מוליך האפס יחובר אל המגעת הצדדית של בית הנורה.
  6. (ו) קיימים במנורה אחת בתי נורה המיועדים למתחים שונים, יהיו בתי נורה אלה בלתי חליפים.

התקנת מפסק למנורה

29.

  1. (א) לכל מנורה קבועה או לכל קבוצת מנורות קבועות יותקן מפסק עם גישה נוחה.
  2. (ב) למנורה קבועה המצויידת במפסק על גופה, יותקן מפסק נוסף קבוע מחוצה לה; אם קיימים במיתקן מספר מנורות כאלה, מותר להתקין מחוץ למנורות מפסק יחיד משותף לפיקוח על כולן; מפסק כאמור לא נדרש כאשר מנורה קבועה מחוברת באמצעות תקע ובית-תקע.

פרק ד': התקנת מכשירי חשמל, למעט קבלים ודודי שמש

אמצעי ניתוק

30.

  1. (א) מכשיר חשמלי יצוייד באמצעי לשם ניתוקו מהזינה.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין שנאי לזינת פעמון במתח נמוך מאוד ללא אמצעי לשם ניתוקו מהזינה.

התקנת מפסק למכשיר קבוע או נייח

31.

  1. (א) למכשיר חשמלי קבוע או נייח יותקן מפסק קבוע אשר יתאים לזרם הנקוב של המכשיר.
  2. (ב) המפסק יהיה נפרד מהמכשיר ויותקן בטווח ראייה ממנו, אלא אם כן ניתן המפסק לנעילה במצב מופסק.
  3. (ג) המפסק יהיה דו-קטבי למכשיר חד-מופעי ובעל שלושה או ארבעה קטבים למכשיר תלת-מופעי.
  4. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין מפסק נפרד לכל סוג אספקה אם המכשיר ניזון מסוגי אספקה אחדים; מפסקים כאמור יותקנו זה ליד זה ועל המכשיר יצויין באופן בולט כי הוא ניזון מסוגי אספקה אחדים.

זינה על ידי תקע ובית תקע

32.

  1. (א) על אף האמור בתקנה 31 מותר להזין מכשיר באמצעות –
    1. (1) תקע ובית-תקע במקום מפסק, כאשר הזרם הנקוב של בית-התקע אינו עולה על 25 אמפר;
    2. (2) חיבור בר-שליפה מפסי צבירה ללא הגבלת הזרם שלו, בתנאי שקיים מפסק על גוף המכשיר.
  2. (ב) במכשיר הניזון מסוגי אספקה אחדים הזינה תיעשה באמצעות תקע ובית-תקע מיוחדים לכל סוג האספקה אולם אם מותקן פתיל רב-גידי המשותף לכל סוגי האספקה, מותר שהזינה תיעשה באמצעות תקע ובית-תקע יחיד.
  3. (ג) ניזון מכשיר באמצעות פתיל יהיה הפתיל שלם לכל ארכו, ללא חיבורי ביניים, נראה לעין לכל ארכו ולא יעבור דרך חורים בקירות או במחיצות.

אבזרים בפתיל הזינה של המכשיר

33. על אף האמור בתקנה 32(ג) מותר להתקין בפתיל הזינה של מכשיר חשמלי אבזרים אלה:

  1. (1) תקע ובית-תקע מיטלטלים;
  2. (2) מפסק מיטלטל למכשיר חד-מופעי, שעצמת הזרם הנקוב שלו אינה עולה על 10 אמפר.

מכשיר חימום בחדר אמבטיה או במקלחת

34. על אף האמור בתקנה 31(ב), למכשיר חימום המותקן בחדר אמבטיה או במקלחת יותקן מפסק מחוץ לחדר וקרוב ככל האפשר אל הכניסה אליו; על המפסק יהיה סימן ברור ובר-קיימא של מצב החיבור וההפסקה שלו.

התקנת דוד לחימום מים במיתקן ביתי

35.

  1. (א) מותקן דוד לחימום מים בהתקנה קבועה במיתקן ביתי, תותקן מנורת סימון במקום הנראה לעין; המנורה תעיד על קיומו או העדרו של מתח הזינה במעגל הדוד, אחרי המפסק.
  2. (ב) על אף האמור בתקנה 31(ב), מותר שהמפסק לדוד כאמור לא יהיה בטווח ראייה ממנו.

זינת מיתקן פרסומת

36.

  1. (א) במעגל הראשוני של שנאי לזינת מיתקן פרסומת אשר מתחו עולה על 1000 וולט, יותקן מפסק נוסף מחוץ למבנה וככל האפשר למטה ממיתקן הפרסומת; ידית ההפעלה של מפסק זה תהיה כלפי מעלה במצב הפסקה וכלפי מטה במצב חיבור; גובה התקנת מפסק כאמור מעל פני האדמה יהיה לא פחות מ-2.5 מטרים ולא יותר מ-3 מטרים; על המפסק או לצידו יהיה שלט ברור המציין את ייעודו; המפסק יהיה צבוע בצבע אדום ויסומנו עליו, או בסמוך לו, באופן ברור, מצבי חיבור והפסקה שלו; למפסק כאמור תהיה גישה חפשית.
  2. (ב) שנאי לזינת מיתקן פרסומת במתח העולה על 1000 וולט בין המוליכים יותקן בתוך תיבה מצויידת במנגנון המנתק את הזרם עם פתיחת מכסה התיבה.

זינת מנוע באמצעות מתנע כוכב משולש

37. נעשית זינת מנוע באמצעות מתנע כוכב-משולש מותר להתקין בקטע בין המתנע והמנוע מוליכים בעלי חתך המתאים לזרם הנקוב של המנוע מחולק בשורש של 3 ובלבד שהמבטח בפני זרם קצר של מעגל הזינה מתאים גם להגנה בפני זרם קצר של הקטע האמור.

חתך מוליכים במעגל מתנע

38. במוליכי המעגל של המתנע, המותקן במעגל הרוטור של מנוע שעובר בו זרם רק בעת ההתנעה, מותר להתקין מוליכים שחתכם מתאים לזרם שאינו קטן מ-60% מהזרם הנקוב של הרוטור; במקרה האמור אסור שזרם ותכיפות ההתנעות יסכנו את תקינות המוליכים.

הגנה בפני עומס יתר וזרם קצר במעגל מנועי

39.

  1. (א) מנוע שהספקו עולה על 0.5 קילווט יוגן בפני עומס יתר על ידי מבטח המיועד לו בלבד, המפסיק אוטומטית זרם העלול לגרום נזק למנוע בשל התחממות יתירה.
  2. (ב) מפסק אוטומטי תלת-מופעי להגנת מנוע בפני עומס יתר מותר שיופעל על יד שני מופעים בלבד; המפסק האוטומטי ינתק בו זמנית את כל שלושת המופעים.
  3. (ג) בנוסף להגנה בפני עומס יתר הנדרשת בתקנת משנה (א), יוגנו מוליכי המעגל על ידי מבטח בפני זרם קצר.

הגנה בפני זרם קצר במעגל זינה למנועים אחדים

40. אין להשתמש בנתיך או במפסק אוטומטי יחיד להגנה בפני זרם קצר במעגל זינה של מנועים אחדים חד-מופעיים או תלת-מופעיים, ללא הגבלת מספרם או הספקם, אלא אם כן כל אחד מהמנועים מוגן בפני עומס יתר.

הגנה משותפת של מנועים אחדים בפני זרם יתר

41. אין להזין ממעגל אחד, חד-מופעי או תלת-מופעי, מנועים אחדים אלא אם כן הספקו של כל מנוע אינו עולה על חצי קילווט והזרם הנקוב של המבטח בפני זרם יתר במעגל הזינה, אינו עולה על 10 אמפר.

אפשרות תחזוקה, איוורור וקריאת שלט הזיהוי

42. מכשירי חשמל קבועים ונייחים יותקנו במצב המאפשר תחזוקה נאותה ללא סיכון, בתנאי איוורור כנדרש על ידי היצרן לגבי המכשיר וכן המאפשר קריאת שלט הזיהוי לאחר ההתקנה.

איסור שימוש בצינור גמיש ממתכת

43. אין להשתמש בצינור גמיש ממתכת כהגנה על מוליכי זינה של מכשיר חשמלי המיועד לטלטול תוך שימוש תקין בו.

פרק ה': התקנת קבלים לשיפור מקדם ההספק

מפסק או מגעון לחיבור הקבל

44. מפסק או מגעון לחיבורו של קבל יהיו בעלי זרם נקוב השווה לפחות ל-1.43 פעמים הזרם הנקוב של הקבל, אלא אם כן היצרן ייעד אותם במיוחד לחיבור קבלים.

קבל המיועד למכשיר אחד

45.

  1. (א) קבל המיועד למכשיר אחד יחובר להדקי הזינה של המכשיר או קרוב אליהם ככל האפשר.
  2. (ב) אמצעי הניתוק של המכשיר מהזינה ינתק גם את הקבל המיועד למכשיר זה.

הגנה בפני זרם קצר

46.

  1. (א) מוליכים במעגל זינה לקבל יוגנו בפני זרם קצר על ידי מבטח בעל זרם הנקוב השווה לזרם נקוב של הקבל כפול 1.43 לזרם נקוב גבוה יותר, הקרוב ביותר מתוך הסדרה התקנית של מבטחים.
  2. (ב) אין מניעה שחתך המוליכים במעגל הזינה של קבל יתאים לזרם הנקוב של הקבל, ולא לזרם הנקוב של המבטח במעגל הזינה.

אמצעים לפריקת מטענו של קבל

47.

  1. (א) קבל יצוייד באמצעים מתאימים לפריקת מטענו.
  2. (ב) אמצעי הפריקה יבטיחו כי דקה אחת לכל היותר לאחר ניתוקו של הקבל מהזינה לא יישאר בין הדקיו מתח העולה על 50 וולט.
  3. (ג) אמצעי הפריקה יהיו מחוברים באופן קבוע להדקי הקבל, או יתחברו אליהם אוטומטית בעת ניתוקו של הקבל מהזינה.
  4. (ד) מחובר קבל במישרין לכריכות של מכשיר חשמלי, יחושבו כריכות המכשיר כאמצעי פריקה מספיקים.

אופן התקנה של קבלים

48. הקבלים יוגנו בפני הצטברות לכלוך ובפני רטיבות ויותקנו בתנאי איוורור נאותים ובאופן שיאפשר גישה נוחה אליהם.

פרק ו': התקנת דוד שמש

זינת דוד שמש

49.

  1. (א) דוד שמש יוזן על ידי מעגל סופי מיוחד בלוח של המיתקן.
  2. (ב) נעשית זינת דוד שמש על ידי כבל על קיר חיצוני של מבנה או על גג, יהיה הכבל שלם לכל ארכו; אין להתקין כבל זה בצמוד לצינור מים.

מפסק ונורת סימון

50.

  1. (א) לדוד שמש יותקנו מפסק ונורת סימון בפנים המבנה, כפי שנדרש בתקנות 30, 31 ו-35.
  2. (ב) בנוסף למפסק המותקן לפי תקנת משנה (א) יותקן לכל דוד שמש, שלא נמצא בתוך המבנה שהוא משרת, מפסק צמוד לקונסטרוקציה שעליה נמצא הדוד.
  3. (ג) על המפסק המותקן לפי תקנת משנה (ב) להתאים לדרגת הגנה IP/557 לפי תקן ישראלי ת"י 981, היינו, עליו להיות מוגן בפני חדירת אבק והצטברותו, בפני גשם ובפני פגיעות מכניות.

סימון הדוד והמפסק

51.

  1. (א) הדוד והמפסק המותקנים לפי תקנה 50(ב) יסומנו באופן המאפשר זיהוי של הלוח שממנו ניזון הדוד; קיים במבנה מספור לדירות, יכלול הסימון את מספר הדירה.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), כאשר מותקן דוד אחד בלבד במבנה שיש בו רק לוח ראשי אחד, לא תחול עליו, על המפסק שלו וכן על תיבות המעגל המזין אותו, חובת הסימון.

התקנת הארקה

52. הארקה במיתקן החשמל של דוד שמש תותקן על ידי מוליך הארקה אשר יובא במעגל הדוד מהלוח המזין אותו; נעשית זינת הדוד על ידי כבל, יהיה מוליך ההארקה כלול בכבל.

הגנת אבזרים פלסטיים

53. אבזרים מחמרים פלסטיים של מיתקן החשמל המותקנים תחת כיפת השמיים יהיו מסוג העמיד בפני קרינת שמש, או יוגנו בצורה נאותה בפני קרינה כזו.

פרק ז': הוראות שונות

ביטול

54. תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח נמוך), התש"ם-1979 – בטלות.

תחולה

55. תקנות אלה יחולו על כל מיתקן חשמלי שהותקן לאחר תחילתן או שנעשו בו שינויים יסודיים לאחר תחילתן.

תחילה

56. תחילתן של תקנות אלה שלושה חדשים מיום פרסומן.

תוספת

(תקנה 1)

דוגמאות לקביעת אזורים בחדרי אמבטיה ומקלחת

דוגמאות לקביעת אזורים בחדרי אמבטיה ומקלחת
דוגמאות לקביעת אזורים בחדרי אמבטיה ומקלחת
דוגמאות לקביעת אזורים בחדרי אמבטיה ומקלחת

התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית;
"ארון חלוקה"
– לוח המוזן ישירות מרשת חלוקה במתח נמוך או ישירות משנאי ומותקן בשטח המיועד לצורכי ציבור בתכנית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הכולל קווי חלוקה היוצאים ממנו להזנת מיתקן חשמלי;
"בידוד בסיסי"
– בידוד של מוליך או ציוד המיועד לספק הגנה בסיסית בפני הלם חשמלי;
"בידוד כפול"
– בידוד הכולל בידוד בסיסי ובידוד נוסף;
"בידוד מוגבר"
– בידוד יחיד של מוליך או ציוד המספק דרגת הגנה בפני הלם חשמלי שוות ערך לבידוד כפול;
"הדק"
– אבזר הנועד לחיבור חשמלי ומכני בין מוליך לבין מכשיר כהגדרתו בתקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1,000 וולט), התשמ"ה-1984;
"המנהל"
– מנהל עניני החשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
"הפעלה ראשונה"
– חיבור לראשונה של מתח ללוח, בחלקו או בשלמותו, לצורך הפעלתו הסדירה לאחר השלמתו או שינוי יסודי בו;
"זינה צפה"
– זינה ללא הארקת שיטה (IT);
"זרם יתר"
– זרם העולה, מסיבה כלשהי, על הזרם הנומינלי;
"זרם נומינלי"
– הזרם אשר עבורו תוכנן הציוד החשמלי;
"זרם קצר"
– זרם יתר המופיע כתוצאה מקצר;
"חי"
– מצב של מוליך או אבזר המחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס;
"חשמלאי"
– בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"כושר ניתוק"
– הזרם המרבי אשר מבטח מסוגל לנתק מבלי שתיגרם סכנה לאנשים או לסביבה ומבלי שהמבטח עצמו יינזק;
"לוח"
– מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמל, לפיקוד ולפיקוח; בית תקע ומפסק שבמהלך של מעגל סופי אינו נחשב כלוח;
"לוח משנה"
– לוח הניזון מלוח אחר;
"לוח ראשי"
– לוח הניזון במישרין ממקור האספקה ומיועד להזין את המיתקן בשלמותו;
"מבטח"
– אבזר מסוג נתיך או מפסק אוטומטי לניתוק אוטומטי של זרם יתר במיתקן;
"מבטח ראשי"
– מבטח המיועד להגנת המיתקן בשלמותו;
"מוליך"
– גוף המיועד להעברת זרם חשמלי, עשוי תיל בודד או תילים אחדים שזורים ביחד, חשוף או מבודד;
"מוליך אפס (N)"
– מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה;
"מוליך הארקה (PE)"
– מוליך המחבר את גופי המתכת החייבים בהארקה או את נקודת השיטה המיועדת להארקה אל אלקטרודת ההארקה, במישרין או באמצעות פס השוואת הפוטנציאלים;
"מוליך הגנה"
– מוליך המחבר בין גופי מתכת של ציוד מסוג I במיתקן המוגן בשיטה צפה (IT);
"מיתקן"
– מיתקן חשמלי המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן;
"מיתקן ביתי"
– מיתקן דירתי או מיתקן במבנה המיועד למסחר או למשרדים, או דומה להם;
"מיתקן דירתי" (Residential Installation)
– מיתקן במבנה או בחלק ממנו, המיועד לשמש למגורי אדם או שתנאי השימוש בו דומים לאלה של דירת מגורים;
"מסד"
– מבנה שעליו מורכב הציוד של הלוח;
"מעבר"
– מקום המשמש לתנועה חופשית של בני אדם;
"מעגל"
– מוליכים אחדים מותקנים יחד ומוגנים על ידי מבטח משותף;
"מעגל סופי"
– מעגל שתחילתו במבטח הקרוב ביותר למכשיר או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית תקע;
"מפסק"
– אבזר למיתוג זרם עד לערכו הנומינלי;
"מפסק אוטומטי"
– מפסק בעל מנגנון אוטומטי לניתוק מעגל במקרה של זרם יתר;
"מפסק אוטומטי זעיר"
– מפסק אוטומטי לפי תקן ישראלי ת"י 745, שדינו לענין תקנות אלה כדין נתיך;
"מפסק מגן"
– מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה, במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה;
"מפסק ראשי"
– מפסק המיועד למיתוג מיתקן בשלמותו;
"נתיך"
– מבטח הפועל על ידי התכת אלמנט ניתך;
"סוג אספקה"
– אספקה המאופיינת על ידי מניה נפרדת, מקור אספקה נפרד, דרגות חיוניות שונות וכיוצא באלה;
"סוג I"
– ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד בסיסי בלבד;
"סוג II"
– ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;
"פס"
– התקן, חשוף או מבודד, המיועד לחיבור מוליכים;
"ציוד"
– אבזרים ומכשירים המהווים חלק ממיתקן;
"צינור איוור"
– חלל מוקף קירות, המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ואויר מזוהם מחדרי שירות ומחדרים אחרים בבנין;
"צרכן"
– בעל המיתקן או המחזיק בו;
"קצר"
– חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית, הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות, שבמצב תקין קיים ביניהן הפרש פוטנציאלים;
"שדה"
– חלק של לוח אשר ניתן לטיפול תחזוקתי בלא לחייב, דרך כלל, הפסקת חלקי לוח סמוכים;
"תקן"
– תקן ישראלי, שנקבע לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953, ובהעדר תקן כאמור – תקן או מיפרט כפי שהורה המנהל למקרה או לסוג של מקרים.

פרק ב': דרישות כלליות

חובת התקנת לוח

2. כל מיתקן חשמלי יצוייד בלוח, אחד או יותר, בהתאם לתקנות אלה.

תכנון, התקנה ותחזוקה של לוח

3.

  1. (א) לוחות יתאימו לפחות לתקנים שיחולו עליהם במפורש בתקנות לפי החוק.
  2. (ב) לוח יתוכנן בידי חשמלאי בלבד; לוח יותקן ויתוחזק בידי חשמלאי או בפיקוחו.

תכונות המסד

4. מסד הלוח יהיה בעל תכונות כמפורט להלן:

  1. (1) החוזק המיכני יבטיח את נשיאת הציוד החשמלי באופן יציב בכל תנאי העבודה במקום התקנתו, לרבות עמידה בכוחות הנוצרים בזרם הקצר הצפוי;
  2. (2) חומר המסד יהיה בלתי דליק או כבה מאליו;
  3. (3) מסד שחלק חי חשוף בא במגע איתו יהיה מחומר מבדד.

תכונות לוח

5. לוח לרבות ציודו יתאים, מבחינת הדרישות המיכניות, הפיסיקליות, הכימיות והכוחות האלקטרודינמיים הצפויים בזמן קצר, למקום התקנתו או שיוגן בהתאם; חלקי פלדה בלוח יוגנו בפני שיתוך.

תכנון ומיקום לוח

6.

  1. (א) לוח יתוכנן, ייבנה וימוקם כך, שתתאפשר גישה נוחה לכל חלק מחלקיו למטרות תפעול ותחזוקה; מקום התקנתו יהיה מואר ומאוורר בצורה נאותה.
  2. (ב) לוח יתוכנן וימוקם כך שהטמפרטורה המרבית של כל חלק מחלקיו, לרבות המסד, לא תעלה על המותר לגביו.
  3. (ג) לוח לא יותקן בחדר מקלחת או בחדר אמבטיה.

התקנת לוח

7.

  1. (א) לוח ייקבע על משטח או מבנה יציב בלבד.
  2. (ב) קביעת לוח תהיה יציבה ופירוקו יתאפשר באמצעות כלים בלבד.
  3. (ג) לוח יותקן כך שלא יסכן את סביבתו ולא יושפע לרעה על ידי מיתקנים אחרים, כגון צנרת מים, צנרת גז וכיוצא באלה.

הגנת לוח בפני חישמול

8.

  1. (א) לוח יוגן בפני חשמול בהתאם לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991.
  2. (ב) מותקן ציוד חשמלי על מסד מתכתי התלוי על צירים כגון דלת של לוח, יוארק מסד זה באמצעות מוליך גמיש.
  3. (ג) הארקת הלוח תהיה לפי דרישות התקנות האמורות בתקנת משנה (א), כמפורט להלן:
    1. (1) כאשר הלוח הוא מסוג I, תיקבע עכבת לולאת התקלה המרבית המותרת בהתאם למבטח, בקו הזינה של הלוח;
    2. (2) כאשר הלוח הוא מסוג II, תיקבע עכבת לולאת התקלה המרבית המותרת בהתאם למבטח הגדול ביותר בלוח, המגן על יציאה מהלוח.

מניעת התפשטות אש

9.

  1. (א) התפשטות אש מלוח ללוח בקומה אחרת תימנע על-ידי התקנת אמצעים נאותים, כגון מחיצות או סתימת מעברים בחומר עמיד בפני אש.
  2. (ב) לוח לא יותקן בצינור איוור.
  3. (ג) ממוקם לוח בפיר לא יותקנו באותו פיר צנרות לגזים או לנוזלים.

פרק ג': מירווחים ומעברים

מירווח בין לוח ובין קיר ממולו

10.

  1. (א) המירווח המזערי החופשי בין החלק הבולט ביותר של לוח לבין קיר שממול יהיה –
    1. (1) 1.0 מטר כאשר הוא משמש גם כמעבר;
    2. (2) 0.8 מטר כאשר הוא משמש לתפעול בלבד;
    3. (3) 0.6 מטר כשקיים בלוח ציוד הניתן לשליפה והוא במצב שלוף או כשקיימת דלת והיא במצב פתוח.
  2. (ב) המירווח המזערי החופשי בין שני לוחות סמוכים מקבילים יהיה –
    1. (1) 1.0 מטר כאשר כל הדלתות סגורות וציוד נשלף נמצא במצב מוכנס;
    2. (2) 0.6 מטר כאשר דלתות נגדיות פתוחות וציוד נשלף במצב שלוף.

מעבר מאחורי לוח והכניסה אליו

11. במעבר מאחורי לוח יתקיימו דרישות אלה:

  1. (1) היה אורכו עד 4.0 מטרים, תהיה אליו כניסה אחת לפחות;
  2. (2) עולה אורכו על 4.0 מטרים, תהיינה שתי כניסות לפחות, קרובות ככל האפשר לקצותיו;
  3. (3) דלת כניסה למעבר תיפתח כלפי חוץ ונעילתה תתאפשר רק מבחוץ; ננעלה דלת מבחוץ, ניתן יהיה לפותחה מבפנים ללא מפתח או כלי; הדלת תסומן בצידה החיצוני באופן בולט לעין: "זהירות חשמל";
  4. (4) דלת מחומר מוליך תוארק באמצעות מוליך גמיש.

מידות מזעריות של מעבר וכניסה אליו

12. המידות המזעריות של מעבר והכניסה אליו יהיו –

  1. (1) גובה: 1.9 מטר;
  2. (2) רוחב:
    1. (א) של המעבר, כנדרש בתקנה 10;
    2. (ב) של הכניסה למעבר 0.6 מטר.

פרק ד': ציוד המותקן בלוח

מיקום אמצעי הפעלה

13. (בוטלה)

סימון

14.

  1. (א) מבטחים, מפסקים וציוד המשמש למדידה, בקרה והתרעה יסומנו בהתאם ליעודם.
  2. (ב) בלוח בעל מבטח ראשי של 100 אמפר או יותר והמצוייד בסרגל הדקים, יסומנו גם ההדקים והמוליכים המחוברים אליהם.
  3. (ג) כבלים ומובילים המגיעים ללוח, למעט במיתקן ביתי, יסומנו בהתאם ליעודם.
  4. (ד) כל הסימונים יהיו ברורים ובני-קיימא.

כושר ניתוק

15. כושר ניתוק של מבטח יתאים לעוצמת זרם הקצר הצפוי.

גובה התקנת ציוד

16.

  1. (א) הגובה המזערי של הדקי ציוד מעל רצפה יהיה 0.2 מטר.
  2. (ב) גובה אמצעי הפעלה ידניים, כולל נתיכיים, יהיה בין 0.5 מטר ובין 2.0 מטרים מעל הרצפה; מבטחים של חברת חשמל, הממוקמים במבנים של צרכניה יכול שיותקנו בגובה העולה על 2.0 מטרים.

הגנה בפני מגע מקרי

17. חלקים חיים חשופים ונגישים בלוח או מעל למעבר שלו יוגנו בפני מגע מקרי בדרגת הגנה IP 2XX, לפחות, לפי תקן ישראלי ת"י 981; הוראות תקנה זו לא יחולו על לוח המותקן בחדר או בתא מיוחד שהגישה אליו מיועדת לחשמלאי בלבד.

מבטחים לסוגי אספקה שונים

18. מבטחים לסוגי אספקה שונים, באותו לוח או שדה של לוח יורכבו בקבוצות לפי סוגי האספקה; המרחק המזערי בין קבוצות יהיה כפליים לפחות מהריווח שבין מבטחים שונים של קבוצה אחת, אולם לא פחות מ-17.5 מ"מ.

לוח המשמש צרכנים אחדים

19. מותקן על אותו לוח ציוד של צרכנים אחדים, יותקן ציוד של כל צרכן על כל שדה נפרד; כל שדה כאמור יסומן בהתאם ליעודו באופן ברור ובר-קיימא.

התקנת מוליך או כבל

20.

  1. (א) מוליכים וכבלים יותקנו בלוח בדרך נאותה למניעת נזק עקב הצטלבות, צפיפות ולחץ; מוליכים או כבל של מעגל אחד יהיו ניתנים לזיהוי ולהפרדה ממוליך ומכבל של מעגל אחר.
  2. (ב) הבידוד של כל מוליך בלוח יהיה בצבע מיוחד המתאים לייעודו ויסומן לפי הצורך; הצבע והסימון יהיו בני קיימא ונוחים לזיהוי; צבע הבידוד יהיה כמפורט להלן:
    1. (1) לזרם חילופין –
      1. (א) מופע – חום; במעגלים תלת-מופעיים ייווסף סימון, כגון שרוול או טבעת סימון, המציינים את שייכותו של כל מוליך למופע מסוים;
      2. (ב) אפס (N) – כחול;
      3. (ג) PEN – כחול עם סימון באמצעות שרוול או כיוצא בזה, בצבע צהוב/ירוק בכל קצה;
      4. (ד) הארקה (PE) – שילוב של הצבעים צהוב/ירוק;
      5. (ה) מוליך המחבר בין מוליך PEN שבכניסת קו הזינה למבנה, לבין פס השוואת הפוטנציאלים של המבנה, יהיה בצבע כחול עם סימון באמצעות שרוול או כיוצא בזה בצבע צהוב/ירוק בכל קצה של המוליך;
      6. (ו) מוליכי מופע, אפס (N) ו-PEN המשמשים בצרור, יהיו בצבע שחור ויסומנו בהתאם לייעודם;
    2. (2) לזרם ישר –
      1. (א) מוליכי הקטבים – צבע כלשהו, למעט צהוב, ירוק ושילוב של צהוב/ירוק;
      2. (ב) מוליך הארקה (PE) – שילוב של הצבעים צהוב/ירוק.
      3. (ג) הוחלף הלוח, יהיו צבעי הזיהוי של בידוד המוליכים כאמור בתקנת משנה (ב), ואולם ניתן להמשיך להשתמש בכבל קיים או במוליך קיים שצבעי הזיהוי של בידוד מוליכיו שונים מן הנדרש בתקנה זו, ובלבד שיסומנו בסימני זיהוי, כגון שרוולים, בצבעים כקבוע בתקנת משנה (ב).
      4. (ד) הוסף כבל חדש או מוליך חדש ללוח, יהיו צבעי הזיהוי של בידוד המוליכים שהוספו בו כקבוע בתקנת משנה (ב).
      5. (ה) הוסף מוליך או כבל כאמור בתקנת משנה (ד), יותקן בלוח כאמור, וכן בלוח הראשי המזין אותו ובכל לוח משנה המוזן ממנו, שלט בנוסח: "זהירות – יכול שהצבע הכחול מסמן מוליך אפס (N) או מוליך מופע".
      6. (ו) הוראות תקנת משנה (ב), לא יחולו על חיווט פנימי בתוך לוחות חשמל מיובאים המיועדים להזנה ולפיקוד של מכונה או מכשיר מיובאים.

הגנה בפני זרם יתר

21.

  1. (א) מוליכים, המותקנים בלוח, יוגנו בפני זרם יתר.
  2. (ב) נתיכים בעלי אלמנט ניתך חליף, המתאימים לתקן ישראלי ת"י 548, לא יורכבו בלוח שהותקן לאחר תחילתן של תקנות אלה.

מפסק ראשי ומבטח ראשי

22.

  1. (א) כל לוח ראשי יצוייד במפסק ראשי ובמבטח ראשי לכל סוג אספקה.
  2. (ב) בכל מקום שבו דרושים מפסק ראשי ומבטח ראשי מותר להשתמש במפסק אוטומטי, במפסק אוטומטי זעיר או במפסק ונתיכים; המפסק יהיה –
    1. (1) תלת קטבי או ארבע קטבי בזינה תלת-מופעית;
    2. (2) חד-קטבי או דו-קטבי בזינה חד-מופעית.
  3. (ג) בכל לוח משנה יותקן מפסק ראשי; קיים קשר עין בין לוח המשנה לבין המפסק בלוח הזן אותו ומעבר חופשי שאורכו אינו עולה על 3.0 מטרים, ניתן לוותר על מפסק כאמור.
  4. (ד) הוראות תקנה זו לא יחולו על ארון חלוקה.

תיפקוד מפסק

23.

  1. (א) מפסק ינתק לפחות את כל המופעים.
  2. (ב) מפסק המותקן בזינה צפה (IT) ינתק את כל מוליכי המעגל למעט מוליכי ההגנה.

התקנת מוליכי אפס (N)

24.

  1. (א) מוליכי אפס (N) שבלוח יחוברו אל פס האפס או להדקי האפס (N), המיועדים למוליכים אלה בלבד.
  2. (ב) כל מוליך אפס (N) יחובר אל הפס או אל ההדק כאמור, באמצעות בורג או מהדק המיועד בעבורו בלבד; ניתוק מוליך אחד לא יפגע בתקינות חיבור מוליך אחר.
  3. (ג) בלוח עם גישה מהחזית בלבד, יימצאו הפס או הדקי האפס בחזית ויוגנו בפני מגע מקרי, כנדרש בתקנות אלה.
  4. (ד) במוליך אפס (N) לא יותקן מבטח או מפסק המאפשר את ניתוקו בלי לנתק את מוליכי המופע.

התקנת מוליכי הארקה (PE) או הגנה

25.

  1. (א) מוליכי הארקה או הגנה שבלוח יחוברו אל פס הארקה או להדקי הארקה, המיועדים למוליכים אלה בלבד.
  2. (ב) כל מוליך הארקה (PE), יחובר אל הפס או אל ההדק כאמור, באמצעות בורג או מהדק המיועד בעבורו בלבד; ניתוק מוליך אחד לא יפגע בתקינות חיבור מוליך אחר.
  3. (ג) בלוח עם גישה מהחזית בלבד יימצאו פס ההארקה או הדקי ההארקה בחזיתו.
  4. (ד) במוליך הארקה (PE) לא יותקן מבטח או מפסק.

הפעלת מפסקים ונתיכים בלוח

26.

  1. (א) לידיות ההפעלה של מפסקים המותקנים באותו כיוון יהיה כיוון זהה לביצוע פעולה זהה.
  2. (ב) מפסק יורה על מצבו התפעולי.
  3. (ג) מותקנים בלוח מפסק ונתיך נפרדים באותו מעגל, יותקן המפסק במעלה הזינה.

פרק ה': דרישות נוספות ללוחות במיתקנים ביתיים

מיקום ומבנה הלוח

27.

  1. (א) במיתקן דירתי ימוקם הלוח בתוך הדירה; במיתקן דירתי במבנה צמוד קרקע ניתן להתקין את הלוח בכניסה מקורה או במרפסת חיצונית מקורה, בתנאי שהלוח יוגן בפני חדירת מים; הלוח, לרבות המעטה שלו, יהיה מסוג II (בידוד כפול או בידוד מוגבר).
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יכול שלוח של מיתקן דירתי יהיה מתכתי (מסוג I) אם נתקיימו בו תנאים אלה:
    1. (1) מנגנון ההגנה בפני זרם יתר של המפסק הראשי יהיה ניתן לכוונון, הכוונון יהיה 100 X 3 אמפר או יותר;
    2. (2) החיבור בין הלוח ובין המבטח המזין אותו נעשה באמצעות כבל בלבד;
    3. (3) הכבל האמור בפסקה (2) יוכנס ללוח באמצעות התקן מבודד ("מכפש").
  3. (ג) על אף האמור בתקנה 10(א)(1) ו-(2), יכול שהמרווח המזערי החופשי בין לוח דירתי לבין קיר שממול יהיה 0.7 מטר בלבד.
  4. (ד) על אף האמור בתקנה 16(ב), יהיה הגובה המזערי של אמצעי הפעלה ידניים של ציוד בלוח של מיתקן דירתי 1.4 מטרים; הוראה זו לא תחול על לוח המותקן –
    1. (1) בחדר ייעודי ללוח חשמל או בחדר מכונות;
    2. (2) בארון או בגומחה עם דלת בעלת מנגנון סגירה, המותקן בגובה שבין 1.4 מטר ל-2 מטרים.

ציוד בלוח

28. בלוח של דירת מגורים יותקנו אבזרים המשמשים ציוד של דירה זו בלבד.

מבטחים ומפסקים בלוח

29.

  1. (א) מבטח ראשי בלוח של מיתקן ביתי יהיה מסוג מפסק אוטומטי זעיר או מפסק אוטומטי בלבד.
  2. (ב) מעגלים הניזונים מלוח ביתי יוגנו על-ידי מפסקים אוטומטיים זעירים בלבד.
  3. (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יכול שיותקן מפסק אוטומטי או מפסק ונתיכים אם נדרש מבטח בעל זרם נומינלי של 63 אמפר או יותר.
  4. (ד) לוח במיתקן דירתי יצויד במפסק מגן, אחד או יותר, כך שכל מעגל סופי במיתקן יוגן בפני זרם דלף העולה על 0.030 אמפר; מפסק המגן האמור יותקן בין המפסק הראשי לבין מבטחי המעגלים הסופיים, אך יכול שהוא יהיה יחידה משולבת עם המפסק הראשי.

פרק ו': הוראות שונות

תרשים הלוח

30.

  1. (א) לכל לוח יהיה תרשים חשמלי מעודכן.
  2. (ב) התרשים יימצא בצמוד ללוח, או שיהיה בו שלט, המציין את מקום הימצאו; הוראה זו אינה חלה על לוחות בדירות מגורים.

בדיקת הלוח

31. לוח ייבדק לאחר השלמתו ולפני הפעלתו הראשונה כדי לוודא שהתקיימו בו דרישות תקנות אלה.

תחזוקת הלוח

32. לוח יתוחזק במצב תקין ויעיל; ליקויים בלוח יתוקנו ללא דיחוי.

אחריות

33. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, על מתקינו, על בעלו או על מחזיקו או על מפעילו, הכל לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

תחולה

34. תקנות אלה יחולו על כל לוח חדש שיותקן לאחר תחילתן; אולם תקנה 27(ב) לא תחול על החלפת לוחות קיימים.

ביטול

35. תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח נמוך), התשל"ו-1976 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות.

תחילה

36.

  1. (א) תחילתן של תקנות אלה למעט תקנה 27(ב) ששה חודשים מיום פרסומן.
  2. (ב) תחילתה של תקנה 27(ב) שנתיים מיום פרסום תקנות אלה.

הוראות מעבר

37. על אף האמור בתקנה 36 ובתקנות הקודמות מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן.

התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך

פרק א' – פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (Transmission) או לחלוקה (Distribution) של אנרגיה חשמלית;
"בדיקת מעיכה"
– בדיקת החוזק המכני של גוף על ידי הפעלת לחץ משני צדדיו;
"דרגת הגנה IPXXX"
– דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 981: "מיון דרגות ההגנה של מעטפות לציוד חשמלי";
"המנהל"
– מנהל עניני חשמל, כהגדרתו בסעיף 3 לחוק;
"התקנה גלויה"
– התקנה הנראית לעין על פני מבנה;
"התקנה חשיפה"
– התקנה סמויה העשויה להיות חשופה באמצעות פתיחת פתחים או הורדת מכסים או סילוק מחיצות;
"התקנה סמויה"
– התקנה שאינה נראית לעין, בתוך האדמה, קיר, תקרה, רצפה או מחיצה;
"חשמלאי" ו-"חשמלאי בודק"
– כמשמעותם בתקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985;
"טמפרטורה אופפת"
– הטמפרטורה בקרבתו המיידית של מוליך או כבל בזמן שלא עובר בו זרם;
"כבל"
– מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או מספר מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף;
"כבל עילי"
– כבל התלוי על תיל נושא או הכולל בתוכו את התיל הנושא;
"כיסוי מגן"
– מחיצה או כיסוי עמידים בפני פגיעות מכניות, המיועדים להגן על הגוף אותו הם מכסים;
"מבדד"
– אבזר עשוי מחומר בידוד המיועד לחיזוק ונשיאה מכניים של רשת;
"מבודד"
– מופרד מסביבתו מבחינה גלבנית על ידי חומר בידוד;
"מבטח"
– אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או קו; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;
"מבנה"
– כל מבנה, בין שהוא עשוי אבן, פלדה, בטון, עץ, חומר פלסטיק או כל חומר אחר;
"מובל"
– צינור, תעלה או התקן אחר, המיועד להתקנה בתוכו של מוליכים או כבלים;
"מוליך"
– גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;
"מוליך מבודד"
– מוליך יחיד או שזור בעל בידוד;
"מחסום אש"
– מערכת שנועדה לאטום ולחסום מעבר אש דרך פתחים וסביבם, סביב רכיבים, כגון צנרת, כבלים, מובילי אוויר וכדומה, העוברים דרך קיר או תקרה;
"מיתקן"
– מיתקן חשמלי כהגדרתו בחוק;
"מיתקן ביתי"
– מיתקן במבנה למגורים, למשרדים, למסחר או דומה להם;
"מיתקן דירתי"
– מיתקן בדירת מגורים;
"מעגל"
– מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;
"מעגל סופי"
– מעגל המחובר ישירות למכשיר או לבית תקע;
"מערכת מובלים"
– מערכת המורכבת ממובלים, על אבזריהם, ומשוחות, למעט מוליכים וציוד חשמלי;
"מקום צימוד"
– מקום חיבור בין שני מובלים או בין מובל לבין תיבה או שוחה, עם אבזר מכני נוסף או בלעדיו;
"מתח"
– בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות שבו אינה עולה על 10 אחוזים;
"מתח גבוה"
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה והעולה על מתח נמוך;
"מתח נמוך"
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין, או 1,500 וולט בזרם ישר, הכל כאמור בתקנות החלות על המיתקן שאותו הם משמשים;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, שאינו עולה על:
  1. (1) 12, 24 או 50 וולט בזרם חילופין;
  2. (2) 30, 60 או 120 וולט בזרם ישר;
הכל כאמור בתקנות החלות על המיתקן שאותו הם משמשים;
"נקודת מוצא"
– קצה חופשי של צינור, תיבה, שוחת מעבר או שוחה, המותקן במערכת מובלים, והמיועד להוות מוצא למוליכים הנמצאים בתוך המובלים;
"ציוד חשמלי"
– פריטים המהווים חלק מיתקן חשמלי;
"צרור"
– מספר מוליכי רשת אווירית מבודדת, מפותלים ביניהם ומיועדים להתקנה משותפת; יכול שבאותו צרור יהיו מוליכים השייכים לקווים או למעגלים שונים;
"רשת"
– מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי, שחלקו יכול להיות תת-קרקעי או צרור ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למטבח שבכניסה למבנה;
"רשת אווירית מבודדת"
– רשת המורכבת מצרור ומערכת אבזרים מבודדים;
"שוחה"
– מבנה מבטון, ממתכת או מכל חומר אחר, המהווה חלק ממערכת המובל ומיועד להתקנת ציוד חשמלי, לחיבור בין כבלים ולטיפול בציוד או בכבלים המושחלים בתוך המובל;
"שוחת מעבר"
– שוחה המשמשת כמקום להשחלת מוליכים לתוך המובל או להטיית התוואי של המובל בלבד;
"שיטת אספקה"
– אספקת חשמל בשיטה המאופיינת על ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לבין האדמה, וצורת חיבור נקודת הכוכב או התווך להארקה;
"תיבה"
– קופסה המיועדת לשמש כמקום לטיפול במוליכים וככיסוי מגן על הציוד החשמלי המותקן בה;
"תיבה להתקנת אבזר"
– תיבה המיועדת להתקנת אבזר, כגון בית תקע, מפסק או לחיץ, במעגל סופי;
"תיבת מעבר"
– תיבה המשמשת להתקנת מוליכים או כבלים למובלים או להטיית התוואי של מובל בלבד;
"תיבת הסתעפות"
– (נמחקה)
"תיבת חיבור"
– תיבה המיועדת לחיבור בין מוליכים או כבלים המותקנים במובל או היכולה לשמש תיבת מעבר;
"תכנית המיתקן"
– תכנית שתוכננה בידי חשמלאי;
"תקן"
– תקן כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים) או תקן רשמי כהגדרתו בסעיף 8(א) לחוק התקנים, או תקן מן המפורטים בתוספת הראשונה, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח' חיים לבנון 42, תל אביב, ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע"מ, אתר תחנת הכוח, חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל;
"תקן DIN"
– תקן שפרסם מכון התקנים הגרמני (Deutsches Institut F?r Normung).

פרק ב' – מובל והתקנתו

התקנת מובל

2.

  1. (א) לא יתקין אדם, לא יתקן ולא ישנה מערכת מובלים, אלא אם כן הוא חשמלאי או פועל בפיקוחו של חשמלאי.
  2. (ב) למרות האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם להתקין מובל שאינו מכיל ציוד חשמלי, אף אם אינו חשמלאי ובלא פיקוח של חשמלאי.

חומר המובל

3. מובל יהיה מחומר המתאים לייעודו ולהתקנתו, ויותקן כך שיהיה עמיד לאורך ימים, יגן על הציוד המותקן בו ולא יגרום לנזק לסביבתו.

רציפות המובל

4.

  1. (א) מובל המורכב מקטעים יותקן כך שיהיה רציף לכל אורכו בין שתי נקודות המוצא שלו בהתאם לתקנות אלה.
  2. (ב) למרות האמור בתקנת משנה (א) יכול שמובל, שבו מושחל כבל, לא יהיה רציף לכל אורכו, בתנאי שאין סכנה של פגיעה מכנית בכבל בקטע בלא מובל.

הגנה בפני פגיעות מכניות

5.

  1. (א) מובל שאינו עמיד בפני פגיעות מכניות יוגן כראוי בכל מקום שבו קיימת סכנה של פגיעה כאמור.
  2. (ב) למרות האמור בתקנת משנה (א) ניתן להשתמש בצינורות פלסטיק קשיחים בהתאם לתקן ישראלי ת"י 728 – "צינורות פלסטיק למיתקני חשמל ותקשורת בבנינים" (להלן – ת"י 728) או בצינורות המיועדים לאספקת מים ולביוב והמתאימים לתקן הישראלי ת"י 532: "צינורות מפוליוויניל כלורי (פי.וי.סי.) קשיח להובלת מים בלחץ" (להלן – ת"י 532) כמובל בלא צורך בהגנה נוספת.

הגנה בפני חום וקרינה

6.

  1. (א) מובל יהיה מחומר העמיד בטמפרטורה האופפת של הסביבה שבה הוא מותקן, ומוגן מפני חום הנגרם כתוצאה ממעבר זרם במוליכים המותקנים בתוכו.
  2. (ב) מובל שמותקן בקרבת מקור חום, תותקן ביניהם הגנה תרמית יעילה, כך שתימנע עליית טמפרטורה של המובל והמוליך שבתוכו מעל למותר.
  3. (ג) מובל שמותקן במקום שבו קיימת קרינה, כגון קרינה על-סגולית, יהיה המובל מחומר העמיד בפני הקרינה האמורה או יוגן מפניה בצורה נאותה; הוראה זו חלה גם על הובלתו ואחסונו של מובל.

מרחק משירות אחר

7. המרחק המזערי בין מובל לבין שירות אחר יהיה 5 ס"מ לפחות, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.

התקנת מובל בסביבה נפיצה

8. במובל שמותקן במקום של סביבה נפיצה יתקיימו התנאים שלהלן, כולם או מקצתם, בהתאם לתנאי המקום:

  1. (1) המובל יהיה מחומר עמיד בפני איכול או מוגן במידה מספקת בפני איכול;
  2. (2) המובל יהיה אטום לכל אורכו באופן המונע חדירת גזים או חומרים נפיצים לתוכו;
  3. (3) המובל יצויד בסידורים נאותים המונעים התפשטות התפוצצות או שריפה בין קטעיו.

תנאי ההתקנה

9.

  1. (א) מובל יוגן בפני חדירת מין ונוזלים אחרים לתוכו.
  2. (ב) לא יותקן מובל בארובה או בתעלה המשמשת כמוביל עשן או אש, אלא אם כן יינקטו אמצעים מתאימים למניעת פגיעה במובל.
  3. (ג) הותקן מובל במקום העלול להוות נתיב להתפשטות אש בין אזורים המוגדרים כאזורי אש נפרדים, יותקנו בתוך המובל ומסביבו מחסומי אש; מחסומי האש כאמור יותקנו בכל מעבר המובל דרך קיר, רצפה או תקרה וכן בין מעברים לפי הצורך; מחסומי האש יהיו עמידים באש למשך זמן כנדרש לגבי חלקי המבנה שאותם חוצה המובל.

חיבורים בין מובלים

10. מובלים יחוברו ביניהם באמצעות תיבות, שוחות מעבר, שוחות, מצמדים או באופן אחר המתאים לסוג המובל, לממדיו ולתנאי מקום ההתקנה.

התקנת מוליך או כבל במובל

11.

  1. (א) מוליך או כבל יותקן במובל לאחר השלמת התקנתו של המובל, לרבות חיבוריו ואבזריו.
  2. (ב) מוליכים או כבלים בין נקודת מוצא בצינור לבין נקודה עוקבת בצינור, יותקנו רצופים ושלמים בלא חיבורים ביניהם.
  3. (ג) כל המוליכים המבודדים המותקנים בתוך מובל יהיו בדרגת בידוד התואמת את בעל המתח הגבוה ביותר ביניהם.

מבנה של מובל

12. מבנה המובל, בין אם הוא שלם ובין אם הוא מורכב מקטעים, יאפשר התקנה נוחה ואמינה של מוליכים או כבלים לכל אורכו.

שטח פנימי של מובל

13. השטח הפנימי של מובל, המיועד להתקנה של מוליכים, יהיה חלק ונקי מבליטות או מחומר כלשהו, העלול לגרום נזק לשלמות המעטה של כבל או לשלמות הבידוד של מוליך מבודד.

פרק ג' – צינור פלסטיק והתקנתו

סוגי צינורות פלסטיק

14.

  1. (א) צינור פלסטיק המשמש כמובל במיתקן, יתאים לת"י 728 ויהיה מאחד הסוגים האלה:
    1. (1) צינור קשיח;
    2. (2) צינור כפיף;
    3. (3) צינור גמיש (שרשורי).
  2. (ב) למרות האמור בתקנת משנה (א) –
    1. (1) ניתן להשתמש בצינור פלסטיק המיועד לאספקת מים והמתאים לת"י 532, אשר יהיה, נוסף על כך, עמיד בבעירה בהתאם לת"י 728;
    2. (2) ניתן להשתמש בצינורות העשויים לפי ת"י 1531 "מובלים ואבזריהם לכבלים ולמוליכים מבודדים להתקנות תת קרקעיות של קווי חשמל ותקשורת: מובלי פוליאתילן בעלי דופן מקשית ואבזריהם" (להלן – ת"י 1531); או תקן ישראלי ת"י 858: "צינורות מפולוויניל כלורי קשיח להובלת מים בלחץ" (להלן – ת"י 858).
  3. (ג) למרות האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)(1), מותר להתקין צינור פלסטיק שאינו עמיד בבעירה בהתקנה סמויה בתוך חומר בניה שאינו דליק, כשהוא טמון בתוך בטון, בטיח בעובי של 20 מ"מ לפחות, בחול או בהתקנה תת-קרקעית.
  4. (ד) בהתקנה ביציקת בטון אין להשתמש בצינור פלסטיק שרשורי לפי ת"י 728 בעל קוטר של עד 50 מ"מ.
  5. (ה) למרות האמור בתקנת משנה (ד) מותר להשתמש, ביציקת בטון, בצינור פלסטיק שרשורי מכל קוטר אם הוא עומד בדרישות סעיף 7.1 לתקן הגרמני DIN 57605: "Conduits and fittings for electrical installations" או שווה ערך לפחות בבדיקת מעיכה.

הטיית תוואי של צינור פלסטיק

15.

  1. (א) אין לכופף צינור פלסטיק קשיח.
  2. (ב) חיבור בין קטעי צינור פלסטיק קשיח או הטיית תוואי שלו ייעשו באמצעות תיבה או אבזר חיבור המיוצר לפי תקן ישראלי ת"י 1280: "אביזרים לחיבור צינורות למתקני חשמל – אביזרים פלסטיים או אביזרים משולבים" – כולל סעיף 12 (עמידות בבעירה).
  3. (ג) צינור פלסטיק כפיף או גמיש (שרשורי) מותר לכופף כאשר רדיוס הכיפוף המזערי הוא –
    1. (1) בצינור שקוטרו הנומינלי עד 23 מ"מ (קוטר חיצוני עד 30 מ"מ) – פי 6 מקוטרו החיצוני;
    2. (2) בצינור שקוטרו הנומינלי מעל 23 מ"מ (קוטר חיצוני מעל 30 מ"מ) – פי 8 מקוטרו החיצוני.

חיזוק צינור פלסטיק

16. התקנה של צינור פלסטיק תהיה בכפוף לדרישות אלה:

  1. (1) בהתקנה גלויה יחוזק צינור פלסטיק לחלקי מבנה קבועים באמצעות חבקים נאותים המתאימים לקוטר החיצוני של הצינור; החבקים יהיו בעלי חוזק מכני מספיק לקביעה איתנה ובת-קיימא של הצינור על המוליכים שבו והאבזרים המחוברים אליהם;
  2. (2) בהתקנה גלויה של צינור פלסטיק לא יעלה המרחק בין חבקים סמוכים על –
    1. (א) 100 ס"מ, כאשר הצינור הוא קשיח;
    2. (ב) 40 ס"מ, כאשר הצינור הוא כפיף או גמיש;
  3. (3) המרחק בין חבק לבין מקום צימוד של צינור פלסטיק או נקודת המוצא של הצינור לא יעלה על 20 ס"מ.

נקודת מוצא למוליך או לכבל בצינור פלסטיק

17.

  1. (א) כנקודת מוצא של מוליך מבודד או כבל המושחלים בצינור פלסטיק ישמשו קצה צינור או תיבה.
  2. (ב) קצה צינור המותקן בהתקנה סמויה או המותקן בין מחיצות יובא עד אל פני המבנה או המחיצה, הכל לפי הענין.
  3. (ג) אין להשתמש בפתחים עשויים בדופנות צינור כנקודת מוצא של מוליכים או כבל.
  4. (ד) קצה צינור פלסטיק המשמש כמוצא למוליכים או לכבל יעובד כך שלא ייפגעו שלמות הבידוד של המוליכים או מעטה הכבל.
  5. (ה) צינור המשמש למעבר כבל או מוליכים בין החלק החיצוני לבין החלק הפנימי של מבנה יותקן מחוץ למבנה, בזווית של 30 לפחות כלפי מטה, כך שלא יחדרו למבנה מי גשם וכדומה; יכול שבמקום ההטיה תותקן בצינור אטימה נגד חדירת מים.

קוטר פנימי מזערי של צינור פלסטיק

18.

  1. (א) הקוטר הפנימי המזערי של צינור פלסטיק יתאים למספר המוליכים המושחלים בו ולחתכים שלהם.
  2. (ב) מושחלים בצינור כאמור מוליכים מבודדים בעלי חתכים שווים או שונים, ייבחר צינור פלסטיק תקני בעל קוטר פנימי שאינו קטן מהתוצאה של חישוב המשוואה הזו:
    המשוואה לחישוב הקוטר הפנימי המזערי של הצינור
    כאשר: D – הקוטר הפנימי המזערי של הצינור במ"מ; di – הקוטר החיצוני של כל מוליך מבודד המושחל במ"מ; i – אינדקס.
  3. (ג) במיתקנים קיימים מותר להחליף את המוליכים המושחלים בצינור פלסטיק במוליכים בעלי חתך גדול יותר וכן מותר להוסיף מוליכים כל עוד הקוטר הפנימי של הצינור אינו קטן מהתוצאה של החישוב:
    החישוב לקוטר הפנימי המזערי של הצינור במיתקנים קיימים

תיבות בצנרת פלסטיק

19.

  1. (א) תיבה בצנרת פלסטיק תתאים למקום התקנתה; כשהיא משמשת תיבת חיבור ותיבה להתקנת האבזר גם יחד, יאפשר המבנה שלה התקנה והחלפה נוחה של מוליך או כבל.
  2. (ב) בתיבה המשמשת להתקנת כמה אבזרים –
    1. (1) אם הם ניזונים ממעגלים שונים או ממתחים שונים, יופרדו האבזרים ביניהם במחיצות העשויות חומר מבדד; מחיצה כאמור יכול שתהיה קבועה או ניתנת להוצאה באמצעות כלי עבודה בלבד;
    2. (2) אם כל האבזרים המשתייכים למיתקן במתח נמוך ניזונים מאותו מעגל סופי, יכול שהתיבה תהיה בלא מחיצות הפרדה בין האבזרים.
  3. (ג) תיבה תחוזק למבנה בצורה נאותה.
  4. (ד) תיבה תותקן בגובה העולה על 2 מטרים מעל לרצפה ואולם יכול שתיבה העשויה מתכת או חומר פלסטיק עמיד בפני נגיעות מכניות ובעלת מכסה הניתן להסרה באמצעות כלים בלבד, תותקן בגובה שהוא פחות מ-2 מטרים ובלבד שלא יפחת מ-15 ס"מ.
  5. (ה) למרות האמור בתקנת משנה (ד) –
    1. (1) מותר להתקין ברצפה תיבה מיוחדת המתוכננת לכך בתנאי שהתיבה ואבזריה יהיו עמידים בפני פגיעות מכניות הצפויות במקום ההתקנה; אטימותה לחדירת מים תהיה בדרגת הגנה של IP X5 לפחות;
    2. (2) מותר להתקין במיתקן ביתי תיבה ברצפה שאינה אטימה לחדירת מים אם תנאי מקום ההתקנה מתאימים לכך.

התקנה סמויה של צינור פלסטיק

20. צינור פלסטיק בהתקנה סמויה בקיר או בתקרה יותקן בקווים אופקיים או אנכיים או במקביל לתקרה; התקנה אופקית בגובה של פחות מ-1.80 מטרים מעל לרצפה מותרת רק בין אבזרים סמוכים המותקנים במרחק שעד 30 ס"מ בין מרכזי האבזרים.

אורך מרבי בין תיבות בצנרת פלסטיק

21. מותקן צינור פלסטיק בהתקנה סמויה במיתקן דירתי לא ייעשו בו יותר משלושה כיפופים, ואורכו הרץ, בין שתי נקודות המוצא שלו, לא יעלה על –

  1. (1) בצינור בלא כיפופים – 30 מטר;
  2. (2) כאשר יש אחד עד שלושה כיפופים – 10 מטרים.

התקנה סמויה ברצפת בטון או מתחת לריצוף

22. בהתקנה סמויה של צנרת פלסטיק מתחת לרצפת בטון או מתחת לריצוף אין להשתמש בצינור גמיש (שרשורי); הצינור יהיה רציף ושלם ובלא חיבורים ויכוסה לכל אורכו בשכבת בטון או בטיט בעובי 20 מ"מ לפחות.

פרק ד' – צינור מתכת והתקנתו

קוטר פנימי מזערי של צינור מתכת

23.

  1. (א) הקוטר הפנימי המזערי של צינור מתכת המשמש כמובל יהיה כנדרש בתקנה 18 לגבי צינור פלסטיק.
  2. (ב) במיתקן קיים מותר להחליף את המוליכים המושחלים בצינור במוליכים בעלי חתך גדול יותר וכן מותר להוסיף מוליכים כנדרש בתקנה 18(ג) לגבי צינור פלסטיק.

הגנת צינור מתכת

24. מערכת צינורות מתכת המשמשת כמובל תוגן בפני חשמול כנדרש בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991 (להלן – תקנות הארקות).

מוליך הארקה

25. מערכת צינורות מתכת המשמשת כמובל לא תשמש כמוליך הארקה.

חיזוק צינור מתכת

26.

  1. (א) בהתקנה גלויה וחשיפה יחוזק צינור מתכת לחלקי מבנה קבועים באמצעות חבקים מתאימים בהתאם לקוטר החיצוני של הצינור.
  2. (ב) בחיזוקים יתקיימו תנאים אלה:
    1. (1) החיזוקים יהיו בעלי חוזק מכני מספיק לקביעה איתנה ובת-קיימא של הצינור;
    2. (2) המרחק המרבי בין שני חיזוקים סמוכים יהיה 1.5 מ';
    3. (3) המרחק המרבי בין חיזוק לבין מקום צימוד של שני צינורות לבין כניסה לתיבה וכדומה יהיה 0.5 מ'.

נקודת מוצא לכבל או למוליך מצינור מתכת

27.

  1. (א) קצה צינור מתכת המשמש כמוצא לכבל או למוליך מבודד יעובד כך שלא תיפגע שלמות מעטה הכבל או המוליך; לחלופין, ניתן להשתמש למטרה זו באבזר מיוחד.
  2. (ב) קצה צינור המותקן בהתקנה סמויה או בין מחיצות יובא עד פני המבנה או המחיצה, הכל לפי הענין.
  3. (ג) אין להשתמש בפתחים שעשויים דופנות צינור כנקודת מוצא של מוליכים או כבלים.

התקנה סמויה של צנרת מתכת

28.

  1. (א) בהתקנה סמויה של צנרת מתכת בקיר, בתקרה או ברצפה, יכוסה הצינור בשכבה של בטון בעובי של 20 מ"מ לפחות.
  2. (ב) לא יהיה מגע בין צינור לבין חומר העלול לגרום לו לאיכול.

זווית, חיבור או חיבור צלב T

29.

  1. (א) התקנת אבזרים כגון זווית, חיבור T או חיבור צלב מותרת רק בהתקנה גלויה או חשיפה.
  2. (ב) אבזרים כאמור יהיו מצוידים במכסה הניתן להסרה באמצעות כלים בלבד, וישמשו כמקום מעבר בלבד למוליכים או לכבלים, ולא ישמשו כמקומות לחיבור בין מוליכים.

התקנת תיבות מעבר או חיבור

30.

  1. (א) תיבת מעבר או תיבת חיבור במערכת צינורות מתכת תותקן באופן שתובטח בה השחלה והחלפת נוחה של מוליכים וכבלים.
  2. (ב) תיבת מעבר או תיבת חיבור במערכת צינורות מתכת תותקן באופן שתובטח בה השחלה והחלפה נוחה של מוליכים וכבלים.
  3. (ג) למרות האמור בתקנת משנה (ב) –
    1. (1) מותר להתקין תיבת חיבור או תיבת מעבר בגובה שבין 0.15 מטרים עד 2 מטרים מעל הרצפה בתנאי שהתיבה תהיה עמידה בפני פגיעות מכניות הצפויות במקום ההתקנה ותצויד במכסה הניתן להסרה באמצעות כלים בלבד;
    2. (2) מותר להתקין ברצפה תיבה מיוחדת המתוכננת לכך בתנאי שהתיבה ואבזריה יהיו עמידים בפני פגיעות מכניות הצפויות במקום ההתקנה ואטימותה לחדירת מים תהיה בדרגת הגנה IP X5 לפחות.
  4. (ד) למרות האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג)(2), מותר להתקין במיתקן ביתי תיבה ברצפה שאינה אטימה לחדירת מים אם תנאי מקום ההתקנה מתאימים לכך.

כיפופים בצינור מתכת

31. לא ייעשו כיפופים בצינור מתכת אלא באמצעות מכשיר המיועד לכך.

רציפות מוליכים

32. בצינור מתכת יושחלו בין נקודות המוצא מוליכים מבודדים או כבלים רצופים ושלמים בלא חיבורים ביניהם; חיבור בין מוליכים או בין כבלים ייעשה בתיבת חיבור בלבד.

פרק ה' – התקנת צינור באדמה

סוגי צינורות באדמה

33. בהתקנה באדמה ישמשו הצינורות האלה:

  1. (1) צינורות בטון;
  2. (2) צינורות פלדה לפי תקן ישראלי ת"י 103: "צינורות פלדה המתאימים לחריטת תבריג וויטוורת לצינורות", או תקן ישראלי ת"י 530: "צינורות פלדה מרותכים לשימוש כללי", או תקן ישראלי ת"י 593 "צינורות פלדה ללא תפר";
  3. (3) צינורות פלסטיק לפי תקן ישראלי ת"י 532 או ת"י 1531 או ת"י 858.

עומק ההתקנה באדמה

34.

  1. (א) העומק המזערי של הנקודה העליונה של צינור, מתחת לפני הקרקע, כאשר הוא מונח באדמה יהיה כמפורט להלן:
    1. (1) כשהקרקע סלעית או פני הקרקע מכוסים באריחים, מרצפות, אבנים שטוחות, אספלט וכדומה –
      1. (א) 40 ס"מ, כאשר הכבל המושחל מיועד למתח שאינו עולה על מתח נמוך;
      2. (ב) 70 ס"מ כאשר הכבל המותקן מיועד למתח גבוה;
    2. (2) כשהקרקע אדמה או חול בלתי מכוסים באריחים, מרצפות, אבנים שטוחות, אספלט וכדומה –
      1. (א) 80 ס"מ, כאשר הכבל המושחל מיועד למתח שאינו עולה על מתח נמוך;
      2. (ב) 90 ס"מ כאשר הכבל המותקן מיועד למתח גבוה;
    3. (3) מתחת לכביש או בהצטלבות עם מסילת ברזל –
      1. (א) 80 ס"מ, כאשר הכבל המושחל מיועד למתח שאינו עולה על מתח נמוך;
      2. (ב) 100 ס"מ, כאשר הכבל המושחל מיועד למתח גבוה.
  2. (ב) אם מפאת תנאי המקום לא ניתן לקיים את העומקים המזעריים כנדרש בתקנת משנה (א), מותר לסטות מהם על ידי תוספת הגנה מכנית מתאימה.

סרט אזהרה

35. המתקין יניח בתוך שכבת האדמה, לכל אורך הצינור ובעומק של 25 ס"מ לפחות מתחת לפני הקרקע, סרט אזהרה לפי התוספת השניה; עלה רוחב התעלה שנחפרה על 40 ס"מ, יונח בה סרט אזהרה נוסף לכל 40 ס"מ של רוחב תעלה או חלק ממנו.

הטמנת צינור באדמה והטיית תוואי

36.

  1. (א) צינור בטון יוטמן באדמה בתוואי ישר בין שתי נקודות מוצא שלו; הטיית תוואי של צנרת בטון תיעשה באמצעות שוחה או שוחת מעבר תוואי, ובאופן שקצה צינור יסתיים בדופן פנימית של השוחה או שוחת המעבר.
  2. (ב) צינור מתכת או צינור פלסטיק קשיח יוטמן באדמה כאשר, בין שתי נקודות מוצא שלו, לא תהיה כל הטיית תוואי או כיפוף (להלן – הטיה) במישור האופקי שלו ולא יותר מאשר שתי הטיות במישור האנכי שלו; רדיוס ההטיה המזערי יהיה בהתאם לתקן של הצינור או בהתאם לנדרש בתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש"ס-2000 (להלן – תקנות התקנת כבלים) לפי הגדול מביניהם; ההטיה תבוצע באמצעות אבזר קשת מתאים.
  3. (ג) צינור פלסטיק כפיף או גמיש יוטמן באדמה כאשר, בין נקודות מוצא שלו מותרת הטיה אחת בלבד במישור האופקי שלו ולא יותר משתי הטיות במישור האנכי שלו; רדיוס ההטיה המזערי יהיה בהתאם לתקן של הצינור או בהתאם לנדרש בתקנות התקנת כבלים, לפי הגדול מביניהם; ההטיה תבוצע באמצעות אבזר קשת מתאים.
  4. (ד) האורך הרץ המרבי של מערכת צינורות –
    1. (1) בלא כל הטיה – 100 מטרים;
    2. (2) עם הטיה אחת או יותר – 25 מטרים.

שוחה או שוחת מעבר

37.

  1. (א) מידות שוחת מעבר יאפשרו התקנה נוחה ובטיחותית של הכבל ותובטח מניעת פגיעה בכבל.
  2. (ב) מכסה שוחה יתאים למידות פתח השוחה ויהיה בעל חוזק מכני בהתאם לתנאי מקום התקנתו.
  3. (ג) שוחת מעבר תותקן כל 100 מטר לפחות לאורך צינור, מידותיה יאפשרו השחלה נוחה ובטיחותית של הכבל, ותובטח מניעת פגיעה בכבל.
  4. (ד) שוחה תותקן במקום של הסתעפות כבלים ומוליכים, ובמקום של חיבורים בין כבלים המושחלים בצינור וממדיהם יאפשרו את התקנת הציוד, האבזרים והכבלים.

חיבורים במערכת צינורות

38.

  1. (א) חיבור בין קטע אחד של צינור למשנהו ייעשה באמצעות מצד תקני או בשיטת תקע ושקע, העשויים תוך ייצור הצינור.
  2. (ב) חיבור בין צינור לבין שוחה או שוחת מעבר ייעשה בהתאם לתקנה 36(א) וייאטם בפני חדירת נוזלים.
  3. (ג) ההצמדה בין החלקים תהיה איתנה ובת-קיימא ותבטיח צימוד הצינורות על כל היקפם באופן קבוע.

מרחק בין צינור באדמה לבין שירות אחר

39.

  1. (א) המרחק האופקי המזערי בין צינור הטמון באדמה בעבור כבל חשמל לבין שירות אחר בבעלות שונה יהיה 25 ס"מ; היה השירות האחר משמש לבזק יישמר המרחק המזערי ביניהם כנדרש בתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ"ו-1986.
  2. (ב) לא יותקן באדמה צינור בעבור כבל חשמל במישור אנכי שבו קיים שירות אחר.
  3. (ג) המרחק האופקי המזערי בין צינור לבין מבנה או חלק של מבנה יהיה 25 ס"מ.
  4. (ד) אם מפאת תנאי המקום לא ניתן לקיים את המרחק המזערי כנדרש בתקנות משנה (א) ו-(ג), מותר לסטות ממנו תוך תיאום עם בעל השירות האחר.

השחלת כבל בצינור

40.

  1. (א) בצינור המותקן באדמה יושחלו כבלים בלבד.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר, נוסף על הכבלים, להשחיל בצינור סיב אופטי או מוליך הארקה (PE); היה מוליך הארקה האמור מנחושת, יכול שיהיה בלא בידוד.
  3. (ג) השחלת כבל לצינור תיעשה לאחר שהתקנת הצינור בין שתי נקודות המוצא שלו הושלמה והצינור כוסה.

פרק ו' – תעלה והתקנתה

מבנה תעלה

41.

  1. (א) מבנה תעלה והחומר שממנו היא עשויה יתאימו למקום ההתקנה ולמטרת המיתקן; ממדיה יתאימו למספר המוליכים, הכבלים או הציוד המותקן בה.
  2. (ב) החומרים שמהם בנויה תעלה יהיו עמידים באש בבדיקות לפי תקן ישראלי ת"י 1381 (חלק 1) "מובילי פלסטיק למיתקני חשמל, תקשורת ואלקטרוניקה" לפחות.
  3. (ג) תעלה תהיה בנויה מחומר עמיד בפני פגיעות מכניות הצפויות במקום התקנתה.
  4. (ד) תעלה תהיה בנויה מחומר עמיד בפני איכול או מוגנת בפני איכול.
  5. (ה) יכול שתעלה תהיה בעלת מכסה הניתן להסרה לצורך התקנת מוליכים.

הגנה בפני חשמול

42. תעלה עשויה ממתכת ורכיביה המתכתיים יוגנו בפני חשמול בהתאם לתקנות הארקות.

מכסה תעלה

43. מכסה תעלה יהיה רצוף לכל אורך התעלה או עשוי חלקים, ובלבד שיכסה את הפתח לתעלה, ויותקן באופן המונע הצטברות לכלוך או גופים זרים בתוך התעלה.

תעלת פסי צבירה

44.

  1. (א) תעלה הכוללת פסי צבירה בלא בידוד תהיה מתועשת ויחולו עליה הדרישות של תקן ישראלי ת"י 1419: "לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך" חלק 2: "דרישות ייחודיות למערכות סינוף של פסי צבירה (מובילי צבירה)" (להלן – ת"י 1419).
  2. (ב) חיבורים והסתעפויות מתעלה כאמור יהיו באמצעות אבזרים ייעודיים לתעלה.
  3. (ג) על דופן תעלה כאמור יהיה סימן מתאים וכן שלטי אזהרה; השילוט יהיה נראה לעין מכל מקום לאורך התעלה, ברור ובר-קיימא, ובהתאם לת"י 1419.
  4. (ד) ההתקנה תאפשר גישה לצורך טיפול.

תעלה באדמה

45.

  1. (א) תעלה סגורה הטמונה באדמה תשמש למעבר כבלים ומוליכי הארקה (PE) בלבד; מוליך הארקה (PE) מנחושת שאינו כלול בכבל יכול שיהיה בלא בידוד.
  2. (ב) בתעלה כאמור בתקנת משנה (א) מותר להתקין סיבים אופטיים הנמצאים באותה בעלות.

תעלה ברצפה

46.

  1. (א) תעלה סגורה הטמונה ברצפה תשמש למעבר כבלים ומוליכי הארקה (PE) בלבד; מוליך הארקה (PE) מנחושת שאינו כלול בכבל יכול שיהיה בלא בידוד.
  2. (ב) ניתן להשתמש בתעלה המצוידת במחיצות מתאימות להעברת אמצעי תקשורת.
  3. (ג) תעלה הכוללת סידורים להסתעפויות או חיבורים תהיה תועשת, ותוטמן ברצפה שאינה מיועדת לשטיפה במים, או שתוגן בפני חדירת מים לתוכה.
  4. (ד) מכסים ופתחי תעלה כאמור יהיו מתאימים למאמצים המכניים הצפויים במקום התקנתם.

תעלה על פני מבנה או בתוכו

47.

  1. (א) תעלה המותקנת על פני מבנה תהיה מחומר בניה, ממתכת, או מחומר מבדד; התעלה תהיה בעלת חוזק מכני מספיק לעמידה בכוחות העלולים לפעול עליה, ותחוזק למבנה באופן יציב ובר-קיימא.
  2. (ב) תעלה המותקנת בתוך קיר או תקרה תהיה עשויה כנדרש בתקנת משנה (א) או שהמבנה עצמו יהיה בנוי באופן העשוי לשמש כתעלה בהתאם לתקנות אלה.
  3. (ג) תעלה המכילה מוליכים מבודדים והמותקנת על פני מבנה בצדו הפנימי או בתוכו תצויד, בגובה של עד 2 מטרים מעל לרצפה, במכסה שאינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי, כך שתימנע גישה ישירה למוליכים או לאבזרים.
  4. (ד) תעלה, המותקנת על פני מבנה בצדו החיצוני, תשמש להתקנת כבלים בלבד.
  5. (ה) בתעלה כאמור מותר להתקין מוליך הארקה (PE) גם בלא בידוד וכן סיבים אופטיים הנמצאים באותה בעלות.

מקומות להסתעפות או לחיבור בתעלה

48.

  1. (א) הסתעפות או חיבור של כבלים או מוליכים ייעשו בתוך תעלה, בתנאי שהתעלה תהיה בעלת מכסה, והגישה למקום ההסתעפות או החיבור תהיה נוחה.
  2. (ב) הוסר הבידוד ממוליכי כבל או ממוליכים מבודדים לפני חיבורם, יבודדו הם, לאחר חיבורם, כך שרמת הבידוד באותם מקומות תהיה יעילה ובת-קיימא לא פחות מאשר הבידוד המקורי.

התקנת אבזרים בתעלה

49.

  1. (א) אבזרים כגון מפסקים, בתי תקע, מבטחים ואמצעים לפיקוד ובקרה יותקנו מחוץ לתעלה או בתוך התעלה כך שקיימת אפשרות לתפעל את האבזרים האמורים בלא צורך בהסרת מכסה התעלה; בכל מקרה תיעשה התקנת האבזר באמצעות רכיב תואם המיועד למטרה זו.
  2. (ב) הוראות תקנת משנה (א) לגבי מבטחים ומונים אינן חלות על ציוד של חברת חשמל במבנים שאינם בבעלותה.
  3. (ג) כבלים ומוליכים המותקנים בתעלה יחוזקו אליה בצורה נאותה.

מעבר תעלה בין אזורי אש שונים

50. תעלה העוברת בין אזורי אש שונים של מבנה, למעט מבנה הבנוי מחומר דליק, תצויד, במעבר בין אזורי האש, בשני מחסומי אש, פנימי וחיצוני, העמידים באש למשך 30 דקות לפחות לפי תקן ישראלי ת"י 931 חלק 1.2: "עמידות באש של אלמנטי בנין".

פרק ז' – הוראות שונות

אחזקת מובל

51. מובל יתוחזק במצב יעיל ותקין; ליקויים שיתגלו במובל יתוקנו בלא דיחוי.

בדיקת מובל

52.

  1. (א) מובל ייבדק לאחר השלמתו ולפני התקנת המוליכים והכבלים לתוכו בידי חשמלאי; בבדיקה יבוקר אם נתקיימו במערכת הוראות תקנות אלה והתאמתה לתכנית המיתקן.
  2. (ב) מובל ייבדק סופית בידי חשמלאי בודק לאחר השלמת מיתקן המובל על ציודו ולפני הפעלתו.
  3. (ג) תוצאות הבדיקה יצוינו בתעודות הבדיקה, ויישמרו בידי הבודק, הבעלים או מחזיק המיתקן, הכל לפי הענין.

ביטול

53. תקנות החשמל (התקנת מובילים), התשכ"ו-1965 – בטלות.

תחילה

54. תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן אך מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן.

תחולה

55. תקנות אלה יחולו על כל מובל שהותקן לאחר תחילתן, ועל כל שינוי שייעשה לאחר תחילתן במערכת מובלים שהייתה קיימת ערב תחילתן.

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

  1. (1) תקן DIN 53370 – "Testing of plastic films: Determination of the thickness by mechanical peeling"
  2. (2) תקן DIN 53455 – "Testing of plastics: Tensile test"
  3. (3) תקן DIN 53378 – "Testing of plastic films: Determination of colour fastness to hydrogen sulphide"
  4. (4) תקן DIN 53388 – "Testing of plastics and elastomers: Exposure to daylight under glass"

תוספת שניה

(תקנה 35)

סרט אזהרה להתקנה תת-קרקעית

בסרט אזהרה להתקנה תת-קרקעית יתקיימו התנאים שלהלן:

  1. (1) חומר הסרט יהיה פוליאתילן בהתאם לתקן הגרמני DIN 53370 כאמור בפרט (1) שבתוספת הראשונה;
  2. (2) רוחב הסרט יהיה 160 מ"מ באפיצות של 1 מ"מ;
  3. (3) חוזק בעת מתיחה והתארכות יהיו בהתאם לתקן הגרמני DIN 53455 כאמור בפרט (2) שבתוספת הראשונה;
  4. (4) הסרט יהיה בצבע צהוב; הצבע יהיה עמיד ובר-קיימא לשפשוף, למחיקה ולנזק כתוצאה מנוזלים למיניהם ויעמוד בדרישות התקן הגרמני DIN 53378 כאמור בפרט (3) שבתוספת הראשונה;
  5. (5) הסרט יכלול הדפסה בצבע שחור בהתאם לאיור שלהלן; ההדפסה תעמוד בבדיקות לפי התקן הגרמני DIN 53378 כאמור בפרט (3) שבתוספת הראשונה והתקן הגרמני DIN 53388 כאמור בפרט (4) שבתוספת האמורה;
  6. (6) ההדפסה תהיה באורך של 40 עד 50 ס"מ, המרחק עד לתחילת ההדפסה הבאה לא יעלה על 100 ס"מ, והיא תיעשה לפי הדוגמה שלהלן:
דוגמה להדפסה על סרט אזהרה להתקנה תת-קרקעית

התקנת מוליכים

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"בדיקת הפעלה"
– בדיקה של מיתקן חשמלי, לפני שהופעל לראשונה, לשם קביעת כשירותו לשימוש והתאמתו להוראות כל דין;
"הארקה"
– חיבור במתכוון למסה הכללית של האדמה בהתאם לתקנות ההארקות;
"התקנה סמויה"
– התקנה שאינה נראית לעין, בתוך האדמה, קיר, תקרה, רצפה או מחיצה;
"התקנה חשיפה"
– התקנה סמויה, העשויה להיות חשופה באמצעות פתיחת פתחים, הורדת מכסים וסילוק מחיצות לשם טיפול במיתקן חשמלי;
"התקנה גלויה"
– התקנה נראית לעין על פני מבנה;
"חברת החשמל"
– חברה המספקת חשמל על פי זכיון;
"חשמלאי"
– אדם בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל על פי החוק והתקנות שהותקנו לפיו;
"חי"
– מצב של מוליך, כשהוא מחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני, השראתי או קיבולי או כשהוא טעון חשמל;
"חשוף"
– מצב של גוף כשהוא בלי בידוד או מעטה;
"כבל"
– מוליך יחיד מתכתי מבודד בעל עטיפה או מספר מוליכים מבודדים מאוגדים תוך ייצורם כשהם בעלי עטיפה משותפת בהתאם לתנאי התקן;
"כיסוי מגן"
– מחיצה או כיסוי עמידים בפני פגיעות מיכניות, הנועדים להגן על הגוף שאותו הם מכסים;
"מבודד"
– מופרד מסביבתו מבחינה חשמלית על ידי חומר בידוד בהתאם לתקן;
"מבנה"
– כל מבנה, בין שהוא עשוי אבן, פלדה, בטון, עץ או חומר פלסטי בין שהוא עשוי חומר אחר;
"מוביל"
– צינור, תעלה, מנהרה, פרוזדור או מעבר אחר המיועדים להכיל מוליכים או כבלים;
"מוליך"
– גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;
"מוליך אפס (N)"
– מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה ונוטל חלק בתמסורת או בחלוקה של אנרגיה חשמלית;
"מוליך הארקה (PE)"
– מוליך המחבר, במישרין או בעקיפין, אלקטרודת הארקה אל אחד מאלה:
  1. (1) גופי מתכת החייבים בהארקת הגנה;
  2. (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;
"מוליך PEN"
– מוליך המשמש בו-זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס (N);
"מוליך חשוף"
– מוליך שחסר בידוד בחלק כלשהו ממנו;
"מוליך מבודד"
– מוליך יחיד או שזור בעל בידוד לכל ארכו;
"מיתקן" או "מיתקן חשמלי"
– מיתקן חשמלי המשמש לייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מכונות, מצברים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל הקשורים במיתקן, לפי הענין;
"מיתקן ביתי" או "מעגל ביתי"
– מיתקן או מעגל במבנה המיועד למגורים, למסחר או למשרדים או במבנה שבו תנאי המקום והשימוש במיתקן החשמלי דומים לאלה של דירת מגורים ורמת הבטיחות הנדרשת מהמיתקן החשמלי שווה לזו הנדרשת ממיתקן חשמלי בדירת מגורים;
"מנהל"
– מנהל עניני החשמל;
"מעגל" או "מעגל חשמלי"
– סדרה של מוליכים המחוברים ביניהם, שדרכם יכול לעבור זרם חשמלי;
"מעגל סופי"
– מעגל הניזון דרך מבטח המיועד להולכת זרם חשמלי במישרין למכשירים, לגופים צורכי זרם או לציוד חשמלי אחר המותקנים באותו מעגל;
"מקום"
– מקום שבו מותקן מיתקן חשמלי או חלק ממנו על כל אבזריו וציודו;
"מקום לח"
– מקום שלפי התנאים עלולים להימצא בו אדי מים, שאינם באים לידי עיבוי בדרך כלל או באים לידי עיבוי לזמן קצר בלבד ושאינם משפיעים לרעה על המיתקן החשמלי;
"מקום רטוב"
– מקום שבו שוררים תנאים הגורמים לעיבוי אדי מים, המצטברים לזמן ממושך והעלולים להשפיע לרעה על המיתקן החשמלי;
"מקום של סכנה מוגברת"
– מקום שבו התנאים או תהליכי העבודה מגדילים באופן ניכר את הסכנה של הלם חשמלי, שריפה או התפוצצות או של פגיעות מיכניות או כימיות למיתקן חשמלי;
"מתח"
– השיעור האפקטיבי של המתח בין שני מוליכי השיטה או בין מוליך השיטה לבין האדמה;
"מתח גבוה"
– מתח ששיעורו בפעולה עולה על אלף וולט בין המוליכים;
"מתח נמוך"
– מתח ששיעורו בפעולה עולה על מתח נמוך מאוד אולם אינו עולה על אלף וולט בין המוליכים;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח ששיעורו בפעולה אינו עולה על 50 וולט בין המוליכים;
"נומינלי"
– שיעור נקוב אשר לו נבנה המיתקן וחלקיו;
"פס השוואת הפוטנציאלים"
– פס שאליו מתחברים מוליכי הארקה ומוליכי החיבור;
"צרור"
– מספר מוליכים מבודדים של רשת אווירית, מפותלים ביניהם ומיועדים להתקנה משותפת ברשת אווירית מבודדת; יכול שבאותו צרור יהיו מוליכים השייכים לקווים או למעגלים שונים;
"קו"
– מעגל המחבר מקור אספקה או מקור זינה ישירות או דרך מבטח עם לוח חלוקה אחד או יותר;
"קצר"
– חיבור בעל התנגדות חשמלית נמוכה יחסית, אשר נעשה באקראי או במתכוון בין נקודות שביניהן קיים מתח;
"רשת עילית"
– מערך מוליכים המיועדים להעברת אנרגיה חשמלית או הארקת הגנה (PE), המתוחים באוויר בין עמודים, סמכים, חלקי קונסטרוקציה וכדומה;
"שיטה"
– שיטה לאספקת חשמל המאופיינת בשיעורי המתחים, התדירות, סוג הזרם, מספר המוליכים והחיבור ביניהם;
"תיבה"
– אבזר תקני ממתכת, מחומר פלסטי או מחומר אחר, שנועד לשמש מקום לטיפול במוליכים וכיסוי מגן על המוליכים ועל הציוד החשמלי המותקן בו;
"תיבת מעבר"
– תיבה שאין קיימים בה חיבורים בין המוליכים;
"תיבת חיבור" או "תיבת הסתעפות"
– תיבה המיועדת לחיבורים בין המוליכים;
"תיל"
– מוליך מתכתי יחיד או שזור, עשוי בצורת חוט או חבל או בדומה;
"תכנית טכנית"
– תכנית של מיתקן חשמלי, לרבות סכימה חשמלית של לוח, קו או מעגל, חתומה ביד חשמלאי;
"תקן"
– תקן ישראלי שנקבע לפי חוק התקנים, תשי"ג-1953, ובהעדר תקן ישראלי – תקן או מיפרט כפי שהורה המנהל בכל מקרה או סוגי מקרים;
"תקני"
– חומר או מוצר מתאים לדרישות שבתקן;
"תקנות ההארקות"
– תקנות החשמל (הארקות או הגנות אחרות), תשכ"ב-1962;
"תקנות המובילים"
– תקנות החשמל (התקנת מובילים), תשכ"ו-1965;
"תקנות הכבלים"
– תקנות החשמל (התקנת כבלים), תשכ"ז-1966.

פרק ב': מבנה מוליך מתכתי והתקנתו

התקנת מוליכים

2.

  1. (א) לא יתקין אדם, לא ישנה, לא יתקן ולא יבדוק מוליך ואבזריו במיתקן חשמלי אלא אם הוא חשמלאי.
  2. (ב) מוליכים ואבזריהם לא יותקנו אלא בהתאם להוראות תקנות אלה ולפי תכנית טכנית של מיתקן חשמלי.

אופן ההתקנה

3.

  1. (א) מוליך של מיתקן חשמלי יותקן באופן המבטיח את קיומו של המיתקן החשמלי לאורך ימים. סידורי ההגנה של המוליך יהיו נאותים ויעילים.
  2. (ב) מוליך יותקן באופן שלא ישפיע השפעה מזיקה על מערכות של שירותים אחרים ולא יושפע מהם לרעה.
  3. (ג) מוליך יותקן באופן שזיהויו יהיה נוח וקל.

חומר המוליך

4. מוליך יהיה ממתכת, מצירוף מתכות או מסגסוגת של מתכת.

התאמת המוליך

5.

  1. (א) מבנה המוליך יענה על הדרישות הטכניות, הפיזיקליות והכימיות של מקום ההתקנה.
  2. (ב) סוג המוליך יותאם לתנאי המקום ולדרישות החשמליות של המיתקן החשמלי.

תקניות המוליך

6. מוליך במיתקן חשמלי יהיה תקני.

חתכי המוליך

7.

  1. (א) תיל בעל חתך עגול או גזרתי (סקטורלי), יהיה ככל האפשר בעל חתך בממ"ר של אחד מאלה: 0.5; 0.75; 1; 1.5; 2.5; 4; 6; 10; 16; 25; 35; 50; 70; 95; 120; 150; 185; 240; 300; 400; 500; 600.
  2. (ב) תיל יהיה שזור כאשר –
    1. (1) הוא חשוף, וחתכו הוא 25 ממ"ר או יותר;
    2. (2) הוא מבודד ומושחל בצינור, וחתכו 10 ממ"ר או יותר.

התאמת חתך המוליך לעצמת הזרם

8.

  1. (א) מוליך יהיה בעל חתך מתאים לעצמת הזרם המיועד לעבור בו, לתנאי המקום ולאופן התקנתו.
  2. (ב) מוליך הארקה יהיה בעל חתך כנדרש בתקנות ההארקות.
  3. (ג) מוליך ברשת עילית, או מוליך המותקן מחוץ למבנה על פני קיר מלבר, יהיה בעל חתך בהתאם לדין.

חתך מינימלי של מוליך במיתקן מתח נמוך

9.

  1. (א) מוליך מנחושת המותקן במיתקן חשמלי למתח נמוך, יהיה בעל חתך מינימלי בהתאם לייעודו, כמפורט להלן:
    1. (1) במעגלים ביתיים סופיים למאור ללא בתי תקע – 1.0 ממ"ר;
    2. (2) במעגלים ביתיים סופיים למאור ולמכשירים או למכשירים בלבד – 1.5 ממ"ר;
    3. (3) במעגלים סופיים למנועים או לציוד אחר – 1.5 ממ"ר;
    4. (4) במעגלי הארקה – 1.5 ממ"ר.
  2. (ב) מוליך עשוי מתכת שאינה נחושת יהיה בעל חתך מותאם ליחס בין ערכי ההתנגדות הסגולית של הנחושת ושל המתכת האחרת, ובלבד שחתכו של מוליך עשוי אלומיניום לא יפחת מ-2.5 ממ"ר.

בידוד המוליך

10. מוליך יהיה בעל בידוד תקני או יבודד מבחינה חשמלית מסביבתו בהתאם למתח המיתקן שבו הותקן ולמקום התקנתו.

סימון מוליכים

11.

  1. (א) בידוד של מוליך במיתקן יהיה בעל צבע מיוחד בהתאם לייעודו ויסומן לפי הצורך; הצבע והסימון יהיו בני קיימא ונוחים לזיהוי.
  2. (ב) הבידוד יהיה בעל צבע כמפורט להלן:
    1. (1) לזרם חילופי –
      1. (א) מופע – חום; במעגלים תלת מופעיים יוסף סימן, כגון שרוול או טבעת סימון, המציין את שייכותו של כל מוליך למופע מסוים;
      2. (ב) אפס (N) – כחול;
      3. (ג) PEN – כחול עם סימון באמצעות שרוול או כיוצא באלה, בצבע צהוב/ירוק בכל קצה;
      4. (ד) הארקה (PE) – שילוב של הצבעים צהוב/ירוק;
      5. (ה) מוליך המחבר בין מוליך PEN שבכניסת קו הזינה למבנה ובין פס השוואת הפוטנציאלים של המבנה, יהיה בצבע כחול עם סימון, כגון שרוול, בצבע צהוב/ירוק בכל קצה;
      6. (ו) מוליכי מופע, אפס (N) ו-PEN המשמשים בצרור יהיו בצבע שחור ויסומנו בהתאם לייעודם;
    2. (2) לזרם ישר –
      1. (א) מוליכי הקטבים – צבע כלשהו למעט צהוב, ירוק ושילוב צהוב/ירוק;
      2. (ב) מוליך הארקה (PE) – שילוב של הצבעים צהוב/ירוק;
    3. (3) לפיקוד ובקרה – צבע כלשהו למעט צהוב, ירוק ושילוב צהוב/ירוק.
  3. (ג) אם אין צבע הבידוד של המוליך או הסימון הנדרש עבורו בקצהו החופשי מאפשר זיהוי חד משמעי, יותקן בקצה האמור שרוול המסומן בהתאם לייעודו.
  4. (ד) במיתקן קיים שבו הוחלפו מוליכים יותקנו שלטי אזהרה בנוסח: "זהירות – הצבע הכחול של בידוד מוליך במיתקן יכול שיסמן מוליך אפס (N) או מוליך מופע".
  5. (ה) שילוט כאמור יותקן הן בלוח הראשי והן בכל לוח משנה שבקו הניזון ממנו ואשר בוצע בו שינוי כאמור.

פרק ג': התקנה סמויה או חשיפה של מוליך

תנאי התקנה

12.

  1. (א) לא יותקן מוליך בהתקנה סמויה או חשיפה אלא במוביל ובהתאם להוראות תקנות המובילים והוראות תקנות אלה.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להתקין מוליך הארקה או אלקטרודת הארקה בהתקנה סמויה ללא מוביל, ובלבד שנתמלאו הוראות תקנות ההארקות.

הפרדת קווים או מעגלים בצינור

13.

  1. (א) לא יותקנו בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להתקין בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים המשולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם, ובלבד שהקווים או המעגלים מיועדים למערכות מיוחדות, לתאורה במקומות ציבוריים או למנועים ולציודם החשמלי.
  3. (ג) לענין תקנת משנה (ב) יראו חיבורי חשמל של חברת החשמל מן הרשת עד למקום המונים החשמליים של צרכניה כקווים או כמעגלים המשולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם.
  4. (ד) הותקנו מוליכים מבודדים בצינור אחד בהתאם להוראות תקנת משנה (ב), יהיה בידוד המוליכים מותאם למתח הגבוה ביותר של הקו או המעגל שבצינור המשותף.
  5. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), כאשר לא קיימת אפשרות סבירה להוספת צינור במיתקן חשמלי קיים, ניתן להתקין בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים שונים ובלבד שהצינור הוא בעל קוטר שאינו קטן מהמתקבל מחישוב המשוואה – המשוואה לחישוב הקוטר הפנימי של הצינור, ואם קיימת בתוואי הצינור תיבה, תותקן בה מחיצה המפרידה בין הקווים השונים.
  6. (ו) לצורך המשוואה שבתקנת משנה (ה) משמעות הסימנים היא: D – קוטר פנימי של הצינור, במילימטרים; di – קוטר חיצוני של כל מוליך מבודד המושחל, במילימטרים.
  7. (ז) בזמן הפרדת חיבור המשותף לצרכנים אחדים, והמוגן באמצעות נתיך משותף, מותר לחברת החשמל –
    1. 1. להתקין מוליך אפס משותף למעגלים או לקווים העוברים באותו צינור;
    2. 2. על אף האמור בתקנת משנה (ה), להתקין מוליכים מעל למותר לפי המשוואה בתנאי שבזמן השחלתם לא ייגרם להם נזק.

התקנת מוליך מבודד במוביל המותקן בקרקע

14.

  1. (א) לא יותקן מוליך מבודד במוביל הטמון באדמה אלא אם המוביל הוא מפלדה או פלסטי קשיח-כבד ואטום לכל ארכו; חובת האטימה אינה חלה על צינור המכיל מוליך הארקה בלבד.
  2. (ב) לא יותקן מוליך מבודד במוביל טמון ברצפה אלא אם המוביל אטום לכל ארכו ומוגן בפני פגיעות מיכניות באמצעות כיסוי מגן.

התקנת מוליך מבודד בתעלה

15.

  1. (א) לא יותקן מוליך מבודד בתעלה אלא אם מבנה התעלה והתקנתה תואמים את הוראות הפרק השביעי של תקנות המובילים.
  2. (ב) לא יותקנו מוליכים מבודדים השייכים לקווים שונים או למעגלים שונים ביחד בתעלה פתוחה או בתעלה בעלת מכסים, אלא אם אוגדו המוליכים בהתאם להשתייכותם למעגל או לקו, או שהמעגלים והקווים יותקנו במרחק מתאים זה מזה או יופרדו באמצעות מחיצות קבועות.
  3. (ג) התקנת מוליכים כאמור בתקנת משנה (ב) תבוצע באופן שיבטיח מניעת נזק או תקלה לשאר המוליכים המבודדים השייכים לקווים או למעגלים אחרים שבתעלה, בשעת התהוות קשת באחד המוליכים המבודדים שבתעלה.
  4. (ד) כל אגד של מוליכים מבודדים השייכים למעגל אחד או לקו אחד יצוייד בסימן בר-קיימא ונראה לעין, המאפשר זיהוי המעגל או הקו בנקל.

התקנת מוליך במוביל מתכתי מגנטי

16. לא יותקנו מוליכים במיתקן לזרם חילופין אם עצמת הזרם העוברת בהם היא מעל 25 אמפר והמוביל שבו הם מותקנים הוא בעל מוליכות מגנטית יחסית גבוהה מאוד, אלא אם אוגדו מוליכי כל מעגל וכל קו בנפרד והושחלו בצינור המיוחד למעגל או לקו.

התקנת מוליך הארקה חשוף במוביל אטום

17.

  1. (א) לא יותקן מוליך הארקה חשוף במוביל אטום אלא באחד מן התנאים הבאים:
    1. (1) המוליך מותקן עם כבל משוריין או כבל בעל עטיפה מתכתית;
    2. (2) המוליך מותקן עם כבל בעל עטיפה אל-מתכתית והמוביל הוא אחד מאלה:
      1. (א) צינור עגול שקטרו הפנימי הוא לפחות 100 מילימטר;
      2. (ב) מוביל אחר שצלעו לפחות 50 מילימטר.
  2. (ב) לא יותקן מוליך הארקה חשוף במוביל אטום כאשר מוליך אחר בו חסר עטיפה מתכתית.

התקנת מוליך חשוף במוביל

18.

  1. (א) לא יותקן מוליך חשוף בתעלה אטומה, אלא אם הוא מוליך חשוף יחיד במוביל העשוי חומר מבדד מותאם למתח שבו עובד המוליך, או אם הוא מוליך הארקה ובכפוף לתקנה 17.
  2. (ב) לא יותקן מוליך חשוף, פרט למוליך הארקה, בתעלה פתוחה או בתעלה עם מכסים, אלא אם חוזק למבדדים תקניים, המותאמים למתח שבו עובד המוליך, שהותקנו בתוך התעלה.
  3. (ג) מוליך הארקה יחוזק למבנה התעלה באופן יעיל ובר-קיימא.

מרחק בין מוליכים חשופים ובין מוליך חשוף לבין גוף מוארק המותקנים בתעלה פתוחה או בתעלה חשיפה

19.

  1. (א) לא יותקנו מוליכים חשופים בתעלה פתוחה או בתעלה חשיפה אלא אם המרחק המינימלי בין המוליכים החשופים השייכים לאותו מעגל או לאותו קו או בין המוליך החשוף לבין גוף מוארק הוא כמפורט להלן:
    1. (1) במיתקנים למתח נמוך – 30 מילימטר;
    2. (2) במיתקנים למתח גבוה – כמפורט בטור ב' להלן בהתאם למתח המצויין בטור א' שלצדו:
      טור א'
      מתח שלוב של המיתקן בקו"ו
      טור ב'
      מרחק במילימטרים
      1 עד 375
      6100
      10125
      15160
      20190
      30260
      40360
      60470
      110800
  2. (ב) לא יותקנו מוליכים חשופים של מעגלים שונים בתעלה פתוחה או בתעלה חשיפה משותפת אלא אם המרחק המינימלי בין מוליכים חשופים השייכים למעגלים שונים כפול בשיעורו מהנקוב בתקנת משנה (א).
  3. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), יכול המרחק בין המוליכים החשופים, או בין המוליך החשוף לבין גוף מוארק, להיות קטן מהאמור בתקנת משנה (א) אם הותקנה ביניהם מחיצה מבדדת או מוארקת המותאמת למתח שבו עובד המוליך החשוף.
  4. (ד) התקנת מוליכים בתעלה פתוחה או בתעלה חשיפה, הנמצאת היא ואבזריה בתוך תא, מבנה או שטח גדור והם סגורים והגישה אליהם מותרת לחשמלאי או לאדם בפיקוחו ובהשגחתו בלבד, פטורה מהוראות תקנות משנה (א)(2) ו-(ב).

מוליך חשוף המשמש פס-צבירה והתקנתו בתעלה

20.

  1. (א) לא יותקן מוליך חשוף בתעלה פתוחה או בתעלה עם מכסים כשהמוליך משמש מקור זינה או מקום חלוקה והסתעפות (להלן – פס-צבירה), אלא אם מבנהו וחתכו מותאמים לעצמת הזרם העובר בו כנקוב בתקן לפס-צבירה ובהתאם לדין.
  2. (ב) החתכים של קטעי פס-הצבירה וממדיהם יהיו אחידים ושווים לכל ארכם.
  3. (ג) חתך התקני החיבור להתפשטות אורכית בין קטעי פס-צבירה לא יפחת מחתך פסי הצבירה.
  4. (ד) התקנתו וחיזוקו של פס-צבירה יותאמו לכוחות האלקטרודינמיים העלולים להופיע במיתקן.

הגנה בפני שריפה והתפשטות אש

21.

  1. (א) לא יותקן מוליך בארובות או בתעלות המשמשות מובילי עשן או אמצעי להתפשטות אש.
  2. (ב) במקומות שקיימת בהם סכנה מוגברת של שריפות או של התפשטות אש לא יותקן מוליך אלא אם הוא חשוף או בעל עטיפה בלתי בעירה, וחוזק למבדדים בלתי בעירים ובלתי מתלקחים.
  3. (ג) לא יותקן מוליך בתעלה העלולה להוות מקום להתפשטות אש, אלא אם הותקנו בתעלה מחיצות או אמצעים אחרים המונעים התפשטות האש, בנוסף למילוי הוראות תקנת משנה (ב).

פרק ד': התקנה גלויה של מוליך

התקנת מוליך חשוף

22. מוליך חשוף ניתן להתקין בהתקנה גלויה במקומות המפורטים להלן:

  1. (1) במקום שבו תנאי הסביבה עלולים לגרום לקלקול או לבלאי מואץ של הבידוד, או אם אין אפשרות אחרת לתת זינה למיתקן; הגישה למוליך חשוף כאמור תתאפשר לחשמלאי בלבד והתקנתו תמנע גישה באקראי אליו או נגיעה בו;
  2. (2) ברשת עילית בכל מתח שהוא.

מיקום התקנה גלויה

23.

  1. (א) לא יותקן מוליך בהתקנה גלויה במקומות בהם קיימת סכנה מוגברת של שריפה, התפשטות אש, התפוצצות או פגיעות מיכניות.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן להתקין מוליך בהתקנה גלויה בחדרי מצברים נפרדים ומאווררים המיועדים לאספקת חשמל.

איסור התקנה גלויה במקומות ציבוריים

24. לא יותקן מוליך בהתקנה גלויה בתיאטרון, בבית קולנוע או במקומות ציבוריים סגורים ומקורים.

אופן ההתקנה הגלויה

25.

  1. (א) מוליך בהתקנה גלויה יותקן במידת האפשר בקווים אפקיים או אנכיים, לפי הענין.
  2. (ב) מוליך בהתקנה גלויה יוגן בפני פגיעות מיכניות ובפני נגיעה מקרית בו עד לגובה של 2.0 מטר לפחות מהרצפה כאשר מתח העבודה של המוליך הוא מתח נמוך ועד לגובה של 2.5 מטר לפחות כאשר מתח העבודה של המוליך הוא מתח גבוה.
  3. (ג) התקנת מוליך בהתקנה גלויה בתוך תא, מבנה או שטח גדור שהוא סגור והגישה אליו מותרת לחשמלאי או לאדם בפיקוחו ובהשגחתו בלבד, פטורה מהוראות תקנות משנה (א) ו-(ב).

התקנה גלויה על פני מבנה

26.

  1. (א) לא יותקן מוליך בהתקנה גלויה על פני מבנה אלא על מבדדים המחוזקים למבנה קבוע והמותאמים למתח שבו עובד המוליך, למקום התקנתו, ולהוראות תקנות אלה.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להתקין מוליך הארקה באופן ישיר על פני מבנה אם חלק המבנה שעליו מותקן מוליך ההארקה אינו עשוי מחומר מתלקח ובכפיפות להוראות תקנות ההארקות.

התקנת מוליך בקרבת מערכת של שירות אחר ובהצטלבות עמה

27. לא יותקן מוליך בהתקנה גלויה בקרבת מערכת שירות אחר או בהצטלבות עמה, אלא אם המוליך חוזק למבדדים או למחזיקים אחרים המונעים התקרבות המוליך למערכת המתכתית של השירות האחר, והמרחק המינימלי בין המוליך לבין מערכת השירות האחר הוא כמפורט בתקנות 33 או 34.

חיזוק פס-צבירה למבדד

28. פס-צבירה יחוזק למבדד באופן שהמוליך יהיה חפשי בהתפשטותו ובהתכווצותו עקב השפעת הטמפרטורה של הסביבה שבה מותקן המוליך או מפאת החום הנוצר במוליך כאשר עובר בו זרם חשמלי.

הגנה על מוליך חשוף

29. הגנה על מוליך חשוף תיעשה באמצעות אחד מאלה:

  1. (1) רישות, גידור או כיסוי מגן סביב המוליכים השייכים לאותו מיתקן חשמלי;
  2. (2) התקנה נפרדת של כל מוליך חשוף במוביל העשוי מחומר מבדד המותאם למתח שבו עובד המוליך החשוף, ובלבד שהמוליך יהיה בעל חוזק מיכני מספיק לעמידה בפני הפגיעות המיכניות שבמקום ההתקנה.

הגנה על מוליך מבודד

30. הגנה על מוליך מבודד תיעשה באמצעות אחד מאלה:

  1. (1) רישות, גידור או כיסוי מגן סביב המוליך או המוליכים השייכים לאותו מיתקן חשמלי;
  2. (2) התקנת המוליך המבודד או המוליכים המבודדים מאותו מעגל חשמלי במוביל בעל חוזק מיכני מספיק לעמידה בפני פגיעות מיכניות שבמקום ההתקנה.

מרחקי חיזוק של מבודדים לאורך המוליכים במתח נמוך

31.

  1. (א) המרחק בין שתי נקודות חיזוק של מוליך בהתקנה גלויה ובמתח נמוך יהיה מותאם לתנאים המיכניים שבהם יימצא המוליך בזמן שירותו.
  2. (ב) בכפוף לתקנת משנה (א), המרחק המירבי בין שתי נקודות חיזוק של מבדדים לאורך מוליך כשהוא מותקן על פני מבנה מלגו יהיה כמפורט בטבלה להלן:
    חתך המוליך
    בממ"ר
    מרחק קביעה מירבי בס"מ
    בחיזוק על
    מבדדי הדק
    בחיזוק על
    מבדדים
    (1)מ-1 עד 1.550100
    (2)מ-2.5 עד 10100250
    (3)מ-16 עד 70120300
    (4)מ-95 עד 120120600.
  3. (ג) המרחק בין החיזוק לבין הכניסה של המוליך למוביל, לאבזר או למבנה אחר לא יעלה על המרחקים הנקובים בתקנת משנה (ב) לגבי חיזוק על מבדדי הדק.

מרחק בין מוליכים מבודדים במתח נמוך

32.

  1. (א) המרחק בין מוליכים מבודדים במתח נמוך השייכים למעגל אחד, יהיה מותאם לכוחות האלקטרודינמיים העלולים לפעול עליהם בזמן שירותו של המעגל.
  2. (ב) המרחק המירבי בין שני מוליכים מבודדים במעגל אחד במתח נמוך כשהם מותקנים על פני מבנה מלגו, יהיה כמפורט בטבלה שלהלן:
    חתך המוליך
    בממ"ר
    מרחק מירבי בין מוליכים בס"מ
    בחיזוק המוליך
    על מבדדי הדק
    בחיזוק המוליך
    על מבדדים
    (1)מ-1 עד 103.57.0
    (2)מ-16 עד 255.010.0
    (3)מ-35 עד 1207.020.0.
  3. (ג) בין קבוצות מוליכים מבודדים השייכים למעגלים שונים במתח נמוך המותקנים על צד אחד של מבנה מלגו, תותקן הפרדה חזותית באמצעות מחיצה או סימון, או יישמר מרחק בין המוליכים ממעגלים שונים בשיעור פי 1.5 מהמפורט בטבלה שבתקנת משנה (ב).

מרחקים מינימליים בין מוליכים מבודדים במתח נמוך המותקנים על פני מבנה מלגו

33.

  1. (א) המרחק המינימלי בין מוליכים מבודדים השייכים למעגל אחד במתח נמוך המותקנים על פני מבנה מלגו, וכן בין מוליך מהמעגל לבין פני המבנה, יהיה כמפורט בטור ב' להלן המתייחס לתנאי מקום ההתקנה כמפורט בטור א' שלצדו:
    טור א'
    מקום ההתקנה
    טור ב'
    מרחק בס"מ
    (1)מקום יבשבין מוליכים2
    בין מוליך לבין מבנה1
    (2)מקום לחבין מוליכים3
    בין מוליך לבין מבנה2
    (3)מקום רטובבין מוליכים4
    בין מוליך לבין מבנה3.
  2. (ב) בין קבוצות מוליכים מבודדים השייכים למעגלים שונים במתח נמוך המותקנים על צד אחד של מבנה מלגו, תותקן הפרדה חזותית באמצעות מחיצה או סימון, או יישמר מרחק בין מוליכים ממעגלים שונים בשיעור פי 1.5 מהמפורט בתקנת משנה (א).

מרחקים מינימליים בין מוליכים חשופים במתח נמוך המותקנים על פני מבנה מלגו

34.

  1. (א) המרחק המינימלי בין מוליכים חשופים השייכים למעגל אחד במתח נמוך המותקנים על פני מבנה מלגו, וכן בין מוליך חשוף מהמעגל לבין פני המבנה, יהיה כמפורט בטור ב' להלן לפי שיעור המרחק בין מקומות החיזוק לאורך המוליך כמפורט בטור א' שלצדו:
    טור א'טור ב'
    מרחק בין מקומות החיזוק
    לאורך המוליך – במטרים
    מרחק מינימלי
    בסנטימטרים
    (1)אינו עולה על 25
    (2)מ-2 עד 410
    (3)מ-4 עד 615
    (4)עולה על 620.
  2. (ב) בין קבוצות מוליכים חשופים השייכים למעגלים שונים במתח נמוך המותקנים על אותו צד על מבנה מלגו, תותקן הפרדה חזותית באמצעות מחיצה או סימון, או יישמר מרחק בין מוליכים במעגלים שונים בשיעור פי 1.5 מהמפורט בתקנת משנה (א).

התקנת מוליכים מפותלים

35. על פני מבנה מלגו לא יותקנו מוליכים מבודדים מפותלים או מוליכים שקיים ביניהם מגע אלא אם הם שייכים לפזה אחת או לקוטב אחד שבמעגל.

התקנה גלויה במעברים

36. במעבר דרך תקרות, קירות או מחיצות או דרך חלקי מבנה אחרים יוגנו המוליכים באחד מאלה:

  1. (1) מעבר חפשי המותאם מבחינה חשמלית ומיכנית;
  2. (2) כיסוי מגן על המוליכים המותאם מבחינה חשמלית ומיכנית;
  3. (3) מבדד מעבר המותאם למתח שבו עובד המוליך ולמקום ההתקנה.

חתך מינימלי של מוליך במיתקן מתח גבוה

37.

  1. (א) מוליך חשוף מנחושת המותקן במיתקן חשמלי למתח גבוה, יהיה בעל חתך מינימלי של 10 ממ"ר.
  2. (ב) מוליך עשוי מתכת שאינה נחושת יהיה בעל חתך מותאם ליחס בין ערכי החוזק המיכני של הנחושת ושל המתכת האחרת, ובלבד שחתכו של מוליך העשוי אלומיניום לא יפחת מ-16 ממ"ר וחתכו של מוליך העשוי פלדה לא יפחת מ-6 ממ"ר.

חתך מינימלי של מוליך במיתקן למתח נמוך המותקן על פני מבנה מלבר

38. מוליך חשוף, בלתי שזור, המותקן במיתקן למתח נמוך ומחוזק על פני מבנה מלבר, יהיה בעל חתך מינימלי כמפורט בטור ב' להלן לפי שיעור המרחק בין שני מקומות חיזוק סמוכים לאורך המוליך כמפורט בטור א' שלצדו:

טור א'טור ב'
מרחק בין שני מקומות
חיזוק סמוכים – במטרים
חתך מינימלי
בממ"ר
(1)אינו עולה על 11.5 בנחושת
(2)מ-1 עד 204.0 בנחושת
(3)מעל 206.0 בנחושת

חתך מוליך המשמש כמקור זינה

39. על אף האמור בתקנה 38, לא יפחת מ-16 ממ"ר החתך המינימלי של מוליך חשוף בלתי שזור העשוי מנחושת בצורת מוט עגול ומשמש כמקור זינה למנופים, לעגורנים או למכונות ניידות אחרות; אם עשוי המוליך מנחושת שלא בצורת מוט עגול, לא תהיה הצלע הקטנה של החתך פחותה מ-4 מ"מ.

התקנת הסתעפות ממוליך בהתקנה גלויה

40. הסתעפות ממוליך בהתקנה גלויה תיעשה קרוב ככל האפשר למקום החיזוק של המוליך שממנו נעשית ההסתעפות; המרחק בין מקום ההסתעפות לבין מקום החיזוק של המוליך המסתעף לא יעלה על 25 סנטימטרים, אלא אם שיטת ההתקנה מחייבת אחרת.

הצטלבות בין מוליכים בהתקנה גלויה על פני מבנה

41. תימנע ככל האפשר הצטלבות בין מוליכים חשופים המותקנים בהתקנה גלויה על פני מבנה; אם אי אפשר למנוע את ההצטלבות יישמר בין המוליכים החשופים במקום ההצטלבות מרחק מתאים המונע התהוות פריצה חשמלית בין המוליכים המצטלבים או מעבר זרם חשמלי ביניהם, או שהמוליכים החשופים יבודדו במקום ההצטלבות וטיב הבידוד יהיה מותאם למתח שבו עובד המוליך ולמקום התקנתו.

פרק ה': תיבות ואבזרים והתקנתם

תכונות תיבה ואבזר

42. תיבה ואבזר יהיו תקניים ובנויים באופן שיבטיחו את כל אלה או מקצתם לפי הענין:

  1. (1) הגנה מיכנית וחשמלית על המוליכים והחיבורים הכלולים בהם;
  2. (2) הגנה בפני מגע מקרי בחלקים החיים שבתוכם;
  3. (3) אטימה נאותה בפני חדירת גזים, מים, אבק וחמרים מזיקים אחרים, הכל לפי מקום ההתקנה;
  4. (4) רציפות חשמלית, כנדרשת בתקנות ההארקות, כשהם ממתכת.

הגנה בפני איכול

43. תיבה ואבזר יהיו עשויים תוך ייצורם מחומר עמיד בפני איכול או יהיו מוגנים בפני איכול ומותאמים לתנאי המקום.

חוזק מיכני של תיבה או אבזר

44.

  1. (א) תיבה ואבזר יהיו בעלי חוזק מיכני מספיק, בהתחשב בשימוש שעומדים לעשות בהם, ויהיו עמידים בפני פגיעות מיכניות העלולות להיות במקום ההתקנה או מוגנים באופן שלא יינזקו מפגיעות כאמור.
  2. (ב) תיבה המותקנת בתוך קיר או מבנה המגינים על דפנותיה, תהיה מצויידת במכסה שהוא בעל חוזק מיכני ועמיד בפני פגיעות מיכניות העלולות להיות במקום ההתקנה.

קביעת תיבה ואבזר

45. תיבה ואבזר יותקנו במקומותיהם באופן איתן ובר-קיימא; חיזוק התיבה והאבזר יהיה נפרד מחיזוק המוליכים.

גובה התקנת התיבה

46.

  1. (א) לא תותקן תיבת חיבור בגובה פחות מ-2.0 מטר מעל הרצפה.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להתקין תיבת חיבור בגובה נמוך מ-2.0 מטר אך לא פחות מאשר 15 סנטימטר מעל הרצפה, ובלבד שהתיבה מצויידת במכסה איתן שאינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי עבודה בלבד.
  3. (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ניתן להתקין תיבה באדמה, ברצפה או בגובה קטן מ-15 סנטימטר מהרצפה, ובלבד שהתיבה מולאה בחומר מבדד, או שהיא אטומה והמכסה שלה אינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי עבודה בלבד.
  4. (ד) התקנת תיבה בחדר, בתא, במבנה או בשטח גדור כשהוא נעול והגישה אליו מותרת לחשמלאי או לאדם בהשגחתו ובפיקוחו בלבד, פטורה מהוראות תקנות משנה (א) ו-(ב).

כניסת המוליכים לתיבה או לאבזר

47.

  1. (א) מוליכים יוגנו בכניסתם לתיבה או לאבזר על ידי תרמיל הגנה מתאים, זולת אם התיבה או האבזר בנויים באופן שהכניסה אליהם מותאמת למוליכים והוא מגינה על שלמות המוליכים ועל בידוד המוליכים.
  2. (ב) לא יותקנו תיבה או אבזר במקום רטוב או במקום שבו נמצא חומר נפיץ, מתלקח או מאכל, אלא אם הם מצויידים, נוסף לאמור בתקנת משנה (א), בתותב אוטם המונע חדירת החמרים האמורים לתוך התיבה או האבזר.

פתחים בתיבה

48.

  1. (א) התיבה תהיה בעלת פתחים המיועדים לכניסת המוליכים.
  2. (ב) הפתחים בתיבה ייעשו באופן שהמוליכים ובידודם לא ייפגעו בכניסתם לתיבה ויישמר חזקה המיכני והחשמלי של התיבה.

מקום חיבור בין מוליכים

49.

  1. (א) לא ייעשה חיבור בין מוליכים בהתקנה סמויה או חשיפה אלא בתיבה.
  2. (ב) בהתקנה גלויה ניתן לבצע חיבורים בין מוליכים ללא תיבה.

אופן החיבור בין מוליכים

50.

  1. (א) לא ייעשה חיבור בין מוליכים אלא באמצעות מהדקים תקניים מותאמים לחתך המוליך, באמצעות ברגים, באמצעות מסמרות, על ידי חיבור מיכני בלחיצה, על ידי אינוך או על ידי ריתוך.
  2. (ב) נעשה החיבור בין המוליכים על ידי אינוך, יהיה החומר המאנך בלתי מאכל ובלתי מאוכל.
  3. (ג) נעשה החיבור בין המוליכים בתיבה והמוליך הוא בחתך עד 6 ממ"ר כשהוא עשוי נחושת או 10 ממ"ר כשהוא עשוי אלומיניום, אין להשתמש בסימרור, בריתוך, באינוך או בחיבור אחר שאינו ניתן להפרדה.

חוזק החיבור

51. החיבור בין המוליכים יהיה איתן ובר-קיימא, יבטיח מגע נאות בין המוליכים מבחינה מיכנית וחשמלית ולא יגרום במקום החיבור לאיכול או לעליית טמפרטורה מוגברת בזמן מעבר הזרם החשמלי בעוצמה שלה מיועד המוליך.

חשיפת המוליך

52.

  1. (א) לא יוסר בידוד מוליך אלא בהתאם לצרכי ביצוע העבודה.
  2. (ב) מוליך שבידודו הוסר בהתאם לתקנת משנה (א), יבודד לאחר סיום העבודה בו, באופן שההבדדה תהיה שוות ערך להבדדה המקורית.

חיבור קצות המוליכים השזורים

53.

  1. (א) מוליכים שזורים יצויידו בקצותיהם בנעלי-כבל או בהתקן מותאם לחתך המוליך, באופן המבטיח חיבור יעיל ובר-קיימא ומגע חשמלי נאות בין העורקים שמהם מורכב המוליך השזור.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לוותר במוליך שזור על נעל כבל או התקן מיוחד, אם הדקי החיבור של האבזר בנויים באופן או מצויידים בהתקן המבטיחים חיבור יעיל ובר-קיימא ומגע חשמלי נאות בין העורקים שמהם מורכב המוליך השזור ובין המוליך לבין הדק החיבור באבזר.

אורך קצות המוליכים

54. קצה המוליך שבתוך תיבת החיבורים או בתוך האבזר, יהיה בעל אורך מספיק, המבטיח אפשרות חידוש החיבור בין המוליכים בתיבה או באבזר בהתאם לצורך וכן התקנת החיבורים בין המוליכים לבין מגעי האבזר.

תכונות המבדד

55. המבדד יהיה תקני, מותאם לתנאי המקום ובעל התכונות הבאות:

  1. (1) חזקו המיכני ואופן התקנתו מתאימים לנשיאת המוליך, לכוחות הפועלים עליו בזמן שירותו במיתקן ולעמידות בפני הכוחות האלקטרודינמיים העלולים להופיע בזמן של התהוות קצר במיתקן;
  2. (2) עשוי מחומר עמיד בפני חום הסביבה ובפני החום הנוצר עקב העברת הזרם הנומינלי במיתקן;
  3. (3) מותאם למתח שבו עובד המוליך הנישא על ידי המבדד;
  4. (4) עשוי מחומר שאינו מזיק למוליך הנישא על ידי המבדד ולבידודו ואינו גורם לאיכולו.

חיזוק מבדד

56.

  1. (א) מבדד יחוזק לחלקי מבנה קבועים.
  2. (ב) חיזוק המבדד יהיה איתן ובר-קיימא לאורך ימים.
  3. (ג) הותקן חיזוק המבדד באמצעות ברגים או ווים, יהיו הם עשויים מחומר בלתי חליד או מוגנים בפני החלדה.

שיעורי התנגדות בידוד המוליכים במיתקן מתח נמוך

57.

  1. (א) שיעור התנגדות הבידוד שבין שני מוליכים במעגל חשמלי אחד במתח נמוך שמתחם לאדמה אינו עולה על 250 וולט, ובין מוליך המעגל לבין גוף מוארק לא יפחת מהנתונים הבאים לפי סוג הבדיקה:
    1. (1) מ-1.5 מגאום, כאשר הבדיקה היא בדיקת הפעלה;
    2. (2) מ-0.25 מגאום, כאשר הבדיקה היא תקופתית;
    3. (3) שיעור התנגדות הבידוד בין המוליכים הכלולים במכשיר יהיה בהתאם לתקן של המכשיר האמור.
  2. (ב) בדיקת שיעורי ההתנגדות של הבידוד תיעשה במכשיר מדידה שמתחו הנומינלי אינו עולה על 500 וולט בזרם ישר.

פרק ו': הוראות שונות

בדיקת מוליכים במיתקן

58.

  1. (א) מוליכים, תיבות ואבזרים המותקנים במיתקן חשמלי ייבדקו אחרי השלמת המיתקן החשמלי, על ידי חשמלאי בעל רשיון מתאים לביצוע סוג עבודת החשמל שבעדה הותקנו המוליכים והאבזרים.
  2. (ב) לאחר בדיקת המיתקן כאמור בתקנת משנה (א) ולפני הפעלת המיתקן, יזמין החשמלאי בדיקת הפעלה ותצורף להזמנה תכנית המיתקן והצהרתו בכתב שהמיתקן נבדק על ידיו ושהוא תואם את הוראות חוק החשמל והתקנות על פיו.

בדיקת הפעלה של מיתקן חשמלי

59.

  1. (א) לאחר בדיקה כאמור בתקנה 58(א), ולפני הפעלת המיתקן החשמלי, ייבדקו המוליכים, התיבות והאבזרים והתאמת התקנתם לתכנית הטכנית של המיתקן החשמלי, על ידי חשמלאי בעל רשיון חשמלאי-בודק או על ידי מפקח.
  2. (ב) תוצאות בדיקת הבידוד, רציפות המעגלים, ההארקות או ההגנות האחרות, אופן ההתקנה ואמצעי ההגנה הדרושים לפי תקנות אלה, יירשמו על ידי חשמלאי בעל רשיון חשמלאי-בודק או על ידי מפקח, הכל לפי הענין, בתעודות הבדיקה של המיתקן החשמלי, ויישמרו בידי החשמלאי-הבודק או המפקח וכן בידי בעל המיתקן החשמלי או מחזיקו, הכל לפי הענין.
  3. (ג) תעודת הבדיקה וכן התכנית הטכנית של המיתקן, תאושר על ידי החשמלאי הבודק או המפקח ועותק מהן יומצא לבעל המיתקן החשמלי או למחזיק בו, הכל לפי הענין, על פי דרישתם.

הפעלת מיתקן חשמלי

60. לא יופעל מיתקן חשמלי או חלק ממנו אלא לאחר שנבדק כאמור בתקנות 58 ו-59 והבדיקה הוכיחה כי ההתקנה מתאימה לתכנית הטכנית של המיתקן החשמלי ונעשתה על פי הדין.

אחזקת מוליכים במיתקן חשמלי

61.

  1. (א) מוליכים, תיבות ואבזריהם המותקנים במיתקן חשמלי, יוחזקו במצב תקין ומתאים לפעולה.
  2. (ב) התגלה ליקוי או פגם במוליך, בתיבה או באבזר של מיתקן חשמלי, והליקוי או הפגם מהווה סכנה לנפש או לרכוש, ינותק המיתקן החשמלי כולו או חלקו הלקוי ממקור זינתו על ידי המשתמש במיתקן החשמלי ולא יופעל מחדש אלא לאחר שתוקן ונבדק על ידי חשמלאי בעל רשיון מסוג מתאים לעבודה המבוצעת ונמצא כשיר להפעלה.

חובות ואחריות למיתקן חשמלי

62. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתקין המוליך במיתקן החשמלי, על בעל המיתקן החשמלי, על המחזיק במיתקן החשמלי ועל המשתמש בו, הכל לפי הענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

תחולה

63.

  1. (א) הוראות תקנות אלה לא יחולו –
    1. (1) על מוליכים המותקנים בתוך מכשיר או ציוד חשמלי תוך ייצורם והמהווים חלק בלתי נפרד מהמכשיר או הציוד, פרט לתקנה 57(א)(3);
    2. (2) על מוליך המותקן במיתקן מתח נמוך מאוד שעצמת הזרם בו אינה עולה על 2 אמפר.
  2. (ב) תקנות אלה יחולו –
    1. (1) על כל מוליך שהותקן אחרי יום תחילתן;
    2. (2) על מוליך אשר היה קיים במיתקן חשמלי ערב תחילתן ושונה בו התוואי או הוכנסו בו שינויים מהותיים אחרי תחילתן;
    3. (3) על מוליך אשר היה קיים במיתקן חשמלי ערב תחילתן והוחלף בו חלק ניכר אחרי תחילתן;
    4. (4) על כל הוספה של מוליך במיתקן חשמלי אשר היה קיים ערב תחילתן והעבודה נעשתה לאחר תחילתן.

תחילה

64. תחילתן של תקנות אלה היא בתום ששים יום מיום פרסומן ברשומות.

הוראות מעבר

65.

  1. (א) על אף האמור בתקנה 11(1)(א)(3), ניתן להשתמש בצבע לבן לסימון מוליך הארקה במקום בצבע הדו-גווני צהוב-ירוק, במשך שנתיים מיום פרסום תקנות אלה ברשומות.
  2. (ב) אין תקנת משנה (א) באה לגרוע מדרישות התקן לגבי מוליך בפתיל למכשירים.

סייג

66. תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

השם

67. לתקנות אלה ייקרא "תקנות החשמל (התקנת מוליכים), תש"ל-1970".

התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך

פרק א' – פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (transmission) או לחלוקה (distribution) של אנרגיה חשמלית;
"הארקה"
– חיבור מכוון של נקודה כלשהי במיתקן חשמלי למסה הכללית של האדמה;
"הדק"
– אבזר המיועד לחיבור חוזר של מוליכים;
"המנהל"
– מנהל עניני חשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
"התקנה גלויה"
– התקנה נראית לעין של ציוד חשמלי על פני מבנה;
"התקנה חשיפה"
– התקנה סמויה של ציוד חשמלי, העשויה להיות חשופה באמצעות פתיחת פתחים, הורדת מכסים או סילוק מחיצות;
"התקנה סמויה"
– התקנה של ציוד חשמלי שאינה נראית לעין בתוך אדמה, קיר, תקרה, רצפה או מחיצה;
"חבק"
– התקן המיועד לחיזוקו של כבל אל האמצעי נושא הכבל כגון קיר, סמך או תיל נושא;
"חומר בניה דליק"
– כהגדרתו בתקן ישראלי ת"י 755: "סיווג חומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה";
"חי"
– מצב של מוליך, לרבות אפס (N), או של אבזר המחובר למקור זינה באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל;
"חשמול"
– הופעה אקראית של מתח חשמלי במקום שאינו מיועד לכך;
"חשמלאי"
– בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"טמפרטורה אופפת"
– הטמפרטורה בקרבתו המיידית של מוליך או כבל בזמן שלא עובר בו זרם;
"כבל"
– מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או כמה מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף;
"כבל חד גידי"
– מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף;
"כבל מסוכך"
– כבל בעל שכבה מתכתית המותקנת מתחת למעטה החיצוני;
"כבל משוריין"
– כבל בעל שריון מתכתי להגנה מכנית, למעט עופרת;
"כבל עילי"
– כבל התלוי על תיל נושא או הכולל בתוכו תיל נושא;
"כבל רב גידי"
– כמה מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף;
"כנה"
– זרוע המיועדת לנשיאת כבל;
"לוח"
– מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמלי, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים הכלולים במעגל סופי;
"לוח משנה"
– לוח הניזון מלוח אחר;
"לוח ראשי"
– לוח הניזון ישירות ממקור האספקה ומיועד להזין מיתקן חשמלי בשלמותו;
"מבטח"
– אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;
"מובל"
– צינור, תעלה, או מעבר כבלים אחר כגון סולם או מגש המיועד להולכת מוליכים או כבלים;
"מוליך"
- גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;
"מוליך אפס (N)"
– מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה ונוטל חלק בתמסורת או בחלוקה של אנרגיה חשמלית;
"מוליך הארקה (PE)"
– מוליך המחבר במישרין או בעקיפין אלקטרודת הארקה של אחד מאלה:
  1. (1) גופי מתכת החייבים בהארקת הגנה (Protective Earth) PE;
  2. (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;
"מוליך PEN"
– (Protective Earth Neutral) – מוליך המשמש בו זמנית כמוליך הארקה (PE) וכמוליך אפס (N);
"מחסום אש"
– מערכת המיועדת למנוע מעבר אש דרך פתח בקיר או בתקרה שדרכו עובר ציוד חשמלי;
"מיתקן חירום"
– חלק של מיתקן חשמלי, כגון קו או מעגל, החייב להמשיך לפעול למשך זמן מוגדר בזמן הפסקת הזינה הרגילה ובזמן סכנה, כגון שריפה;
"מעגל"
– מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;
"מעגל סופי"
– מעגל המחובר ישירות למכשיר או לבית תקע;
"מעטה"
– כיסוי רצוף יחיד או מורכב ממספר שכבות העשוי תוך ייצורו של הכבל;
"מתח"
– בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10 אחוזים;
"מתח גבוה"
– מתח העולה על מתח נמוך;
"מתח נמוך"
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1000 וולט בזרם חילופין או 1500 וולט בזרם ישר;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה שאינו עולה על –
  1. (1) 24 או 50 וולט בזרם חילופין;
  2. (2) 60 או 120 וולט בזרם ישר;
הכל כאמור בתקנות החלות על המיתקן אותו הם משמשים;
"נעל כבל"
– אבזר המשמש לחיבור כבל להדק;
"סמך"
– עמוד, מבנה או מסבך הנושאים רשת;
"קו" או "קו זינה"
– מעגל המזין לוח;
"שיטת אספקה"
– אספקת חשמל בשיטה המאופיינת על ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לבין האדמה, וצורת חיבור נקודת הכוכב או התווך להארקה;
"שירות אחר"
– כבל, צינור או מערכת אחרת שאינם לצורך העברת חשמל אלא לצורך העברת מים, גז, ביוב, תקשורת וכדומה;
"שרוול"
– צינורת צבעונית מחומר פלסטיק המיועדת להלבשה על קצה מוליך לשם זיהוי;
"תיבה"
– קופסה המשמשת לטיפול במוליכים וככיסוי מגן לציוד חשמלי המותקן בה;
"תיבת חיבור או הסתעפות"
– תיבה המיועדת לחיבורים בין מוליכים המותקנים במובל או לחיבור בין קטעי מערכת המובלים או להשחלת מוליכים או להטיית התוואי של המובל;
"תיבת מעבר"
– תיבה המשמשת להשחלת מוליכים או כבלים למובלים, או להטיית תוואי של מובל, בלי חיבורים בין מוליכים;
"תיל נושא"
– תיל יחיד או שזור, עשוי מתכת או חומר אחר שווה ערך מבחינה מכנית למתכת, המיועד לשאת כבל;
"תעלה בנויה"
– תעלה אופקית או אנכית באדמה, מעל האדמה או בתוך מבנה, מתוחמת ומדופנת בחומר בניה;
"תעלת כבלים"
– תעלה מתועשת ומכוסה המיועדת להולכת כבלי חשמל, כבלי תקשורת, כבלי איתות, כבלי סיבים אופטיים וכדומה;
"תעלת שירות"
– תעלת כבלים שבה ניתן להתקין בתי תקע, מפסקים, מנורות סימון וכדומה;
"תקן"
– תקן ישראלי (ת"י) כמשמעותו בחוק התקנים, תשי"ג-1953, או תקן חוץ אחד מאלה: BS ,DIN ,IEC, כפי שפורטו בתוספת הראשונה, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח' חיים לבנון 42, תל אביב, ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע"מ, אתר תחנת הכוח, חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל;
"תרמיל"
– צינורית המורכבת על מספר מוליכים לשם איגודם.

פרק ב' – תנאי התקנת כבל ומבנהו

התקנת כבל

2.

  1. (א) כבל יותקן בהתאם להוראות תקנות אלה.
  2. (ב) התקנת כבל המהווה חלק של מיתקן חשמלי, חיבוריו החשמליים, בדיקתו, ותחזוקו יבוצעו בידי חשמלאי בלבד.
  3. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אדם שאינו חשמלאי לבצע עבודות מכניות כגון חפירה והנחה של כבל ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו של חשמלאי ובפיקוחו הצמוד.

התאמת כבל למקום ולמיתקן

3.

  1. (א) כבל ואבזריו יהיו בהתאם לתקנים החלים עליהם.
  2. (ב) היה כבל בעל בידוד ומעטה מחומר פי.וי.סי (PVC) עשוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י :473 "כבלים, פתילים ומוליכים מבודדים חשמליים למתח נומינלי עד 1000 וולט" יעמוד הכבל גם בבדיקה לפי סעיף 205.9 "הצתה" של התקן האמור.
  3. (ג) כבל יתאים לתנאי מקום התקנתו ולדרישות החשמליות והמכניות של המיתקן החשמלי שבו הוא מותקן.

התקנתו ותפקודו של כבל

4.

  1. (א) המתקין כבל יתקינו באופן שיבטיח את שלמותו ותפקודו התקין לאורך זמן ויקפיד על סידורי הגנה נאותים לכבל.
  2. (ב) כבל יותקן באופן שלא ישבש את תפקודו של שירות אחר כמפורט בתקנות 38 עד 40, ותפקודו לא ישובש על ידם.
  3. (ג) בקצות כבל יותקנו סימונים עמידים שיאפשרו לזהותו באופן חד משמעי.

הארקת שריון או סיכוך

5. בכבל משוריין ובכבל מסוכך יהיה השריון או הסיכוך רציף לכל אורכו מבחינה גלוונית, וכן יוארק; היה השריון או הסיכוך מוארק בקצה אחד בלבד, יבודד קצהו השני.

מניעת סגירת מעגל מגנטי

6.

  1. (א) כבל בעל שריון פרומגנטי כפלדה, המשמש מעגל לזרם חילופין יכלול בשריון המשותף את כל מוליכי המעגל, לרבות מוליך הארקה (PE), אם קיים.
  2. (ב) מובל או אבזר פרומגנטי לא ישמשו להתקנת כבל חד גידי בודד למעגל של זרם חילופין.

צבעי זיהוי של מוליכים בכבל וסימונם

7.

  1. (א) בידוד כל מוליך בכבל יהיה בעל צבע מיוחד המתאים לייעודו; הצבע יהיה בר קיימא ונוח לזיהוי.
  2. (ב) הבידוד יהיה בצבע כמפורט להלן:
    1. (1) לזרם חילופין –
      1. (א) מוליך מופע בכבל חד מופעי – חום;
      2. (ב) מופעים בכבל תלת מופעי – חום עם סימון זיהוי בר קיימא לכל האורך של שניים מהם לפחות, הסימון יאפשר זיהוי חד משמעי של כל מופע;
      3. (ג) מוליך אפס (N) – כחול;
      4. (ד) מוליך PEN – כחול, עם סימון באמצעות שרוול או כיוצא בזה, בצבע צהוב/ירוק בכל קצה;
      5. (ה) מוליך הארקה (PE) – שילוב הצבעים צהוב/ירוק;
    2. (2) לזרם ישר –
      1. (א) מוליכי הקטבים – כל צבע למעט צהוב, ירוק ושילוב של שניהם;
      2. (ב) מוליך הארקה (PE) – שילוב הצבעים צהוב/ירוק;
    3. (3) לכבל בעל 6 גידים או יותר, לרבות כבל לפיקוד ולבקרה –
      1. (א) כבל שאינו כולל מוליך הארקה (PE) – כל צבע למעט שילוב הצבעים צהוב/ירוק;
      2. (ב) כבל הכולל מוליך הארקה (PE) – שילוב הצבעים צהוב/ירוק בעבור מוליך ההארקה בלבד, ולמוליכים האחרים – כל צבע למעט צהוב או ירוק.
      3. (ג) בלוח מוחלף יהיו צבעי הזיהוי של בידוד המוליכים כנדרש בתקנת משנה (ב), ואולם ניתן להמשיך להשתמש בכבל קיים שצבעי הזיהוי של בידוד מוליכיו אינם בהתאם לתקנת משנה (ב), ובלבד שיסומנו בסימוני זיהוי, כגון שרוולים, בצבעים כאמור.
      4. (ד) נוסף כבל חדש ללוח קיים, יהיו צבעי הזיהוי של בידוד המוליכים כאמור בתקנת משנה (ב).
      5. (ה) נוסף כבל חדש בלוח קיים כאמור בתקנת משנה (ד) או הוחלף לוח בלוח חדש, כאמור בתקנת משנה (ג), יותקן בלוח האמור וכן בלוח הראשי המזין אותו ובכל לוח משנה המוזן ממנו, שלט בנוסח:
        "זהירות – הצבע הכחול יכול שמסמן מוליך אפס (N) או מוליך מופע".

חתך מזערי של מוליך בכבל

8. חתך מזערי של מוליך בכבל יהיה בהתאם לתקנות החשמל (העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים במתח עד 1000 וולט), תשנ"ג-1992 (להלן – תקנות העמסת מוליכים), ואולם כבל עילי יהיה בעל מוליכים בחתך מזערי של –

  1. (1) 4 ממ"ר למוליך מנחושת;
  2. (2) 16 ממ"ר למוליך מאלומיניום.

כיפוף כבל

9. כיפוף כבל ייעשה בהתאם להוראות היצרן ובאופן שלא ייגרם לו נזק; בהיעדר הוראות יצרן כאמור יהיה הרדיוס הפנימי המזערי של כיפוף כבל, ביחס לקוטרו החיצוני, כמפורט להלן:

  1. (1) כבל בלי שריון – פי 12 מהקוטר החיצוני של הכבל;
  2. (2) כבל עם שריון – פי 15 מהקוטר החיצוני של הכבל.

מובל משותף

10.

  1. (א) הותקנו במובל משותף, שאינו צינור, כבלים המשמשים קווים או מעגלים סופיים שונים, יסומנו הכבלים באופן שיאפשר שיוך קו או מעגל סופי של כל כבל; הסימון יהיה לפחות אחת ל-50 מטרים לאורך הכבל, ובכל אחד מקצותיו ויהיה ברור ובר קיימא.
  2. (ב) משמש מובל כאמור בתקנת משנה (א) להתקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך, וכן לכבלים במתח גבוה, יותקנו הכבלים בקבוצות נפרדות בהתאם למתחיהם ותיעשה ביניהם הפרדה נאותה.
  3. (ג) במובל המשמש להתקנת כבלים, רשאי מתקין להתקין מוליכים מבודדים בתוך צינור עשוי חומר מבודד או בתוך צינור מתכתי מוארק נוסף על הכבלים; מוליך הארקה (PE) מבודד או לא מבודד, יכול שיותקן בלי צינור.
  4. (ד) צינור ישמש כבל רב גידי אחד בלבד או שלושה כבלים חד גידיים המשמשים אותו קו או מעגל.
  5. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד) רשאי מתקין –
    1. (1) להעביר באותו צינור כבלים המשמשים אותה מערכת ומשולבים בפעולתה;
    2. (2) להוסיף לכבל קיים בצינור קיים כבל אחד נוסף, זולת אם אין דרך אחרת להתקנתו, ובלבד שלא ייגרם נזק לשני הכבלים בעת ההשחלה או עקב צפיפות בצינור.
  6. (ו) לא יותקנו בצינור משותף כבל ומוליך מבודד, למעט מוליך הארקה (PE) ולא יותקנו בו שירותים אחרים.
  7. (ז) נוסף על האמור בתקנה 4(ג) יסומן כבל גם בשני קצותיו של הצינור.

הגנה מפני מפגעים

11.

  1. (א) המתקין כבל במקום שבו הוא עלול להיפגע מכרסום, איכול, רטיבות, קרינה, חום או פגיעות מכניות, יוודא שהכבל עמיד לסכנות אלה או מוגן מפניהם.
  2. (ב) כבל העובר דרך קירות, תקרות, מחיצות וחלקי מבנה אחרים (להלן – מעבר כבל) יוגן במקום המעבר מפני שחיקה ונזקים מכניים.

חימום יתר

12. מקום התקנתו של כבל ותנאי העמסתו החשמלית לא יגרמו לעליית טמפרטורה של בידוד הכבל מעל לערכים הקבועים בתקנות העמסת מוליכים.

הגנה מפני שריפה

13.

  1. (א) לא יתקין אדם כבל בארובה או בתעלה המשמשת למעבר של עשן או אש.
  2. (ב) הותקן כבל בהתקנה גלויה או חשיפה במקומות שבהם קיימת סכנה של שריפה או של התפשטות אש, יתאים הכבל –
    1. (1) לדרישות תקן IEC 332-3 כאמור בפרט (1) בתוספת הראשונה;
    2. (2) לתקנות החלות על האתר שבו מותקן הכבל, לפי הענין.
  3. (ג) הותקן כבל במובל העלול לשמש נתיב אש, יותקנו בתוך המובל מחסומי אש, וכן יותקנו מחסומי אש בכל מעבר מובל דרך קיר, רצפה או תקרה.
  4. (ד) במעבר כבל כאמור בתקנה 11(ב) יותקן מחסום אש שיהיה עמיד לאותו פרק זמן לפחות כמו חלק המבנה אותו הוא חוצה.

14. (בוטלה).

תפקוד כבל בעת שריפה

15. כבל המזין מיתקן חירום שהמשך תפקודו הנאות חיוני גם בזמן שריפה, כגון משאבת כיבוי אש, מעלית חירום ותאורת חירום, יבטיחו הכבל, המובל וחלקי התקנתם, וכן אופן ביצוע ההתקנה, את פעולתו התקינה של מיתקן החירום לפרק הזמן הנדרש ויעמדו בדרישות תקן DIN/VDE 4102/12, כאמור בפרט (4) בתוספת הראשונה.

פרק ג' – עיבוד קצות כבל וחיבורם

חיבור קצה מוליך של כבל

16.

  1. (א) המחבר קצה של מוליך יחברו רק באבזר תקני המיועד לכך והמתאים לצורת המוליך, לחתכו ולחומר שממנו הוא עשוי; לענין זה, אבזר תקני הוא –
    1. (1) נעל כבל;
    2. (2) תרמיל;
    3. (3) הדק.
  2. (ב) לא יחבר אדם קצה מוליך כבל באמצעות הלחמת בדיל.

בידוד ואטימת החיבור

17.

  1. (א) הוסר בידוד ממוליך כבל לפני חיבורו, יבודד מוליך הכבל מיד לאחר חיבורו באופן שרמת הבידוד החדשה לא תיפול מן המקורית.
  2. (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), במקום החיבור יוגנו מוליכי הכבל ומעטי הכיסויים בפני אדים, רטיבות, קרינת שמש ושאר סכנות בהתאם למבנה הכבל ומקום התקנתו.

חיבור כבל במקום סכנה מוגברת

18. חיבור, הסתעפות או סיומת של כבל במקום שבו קיימת סכנת התפוצצות או שריפה ייעשה כאמור בתקן החל על מקום ההתקנה, כגון תקן ישראלי ת"י 786: "ציוד חשמלי לשימוש באטמוספרות נפיצות של גזים", או תקן IEC 1241, כאמור בפרט (2) בתוספת הראשונה.

פרק ד' – התקנה גלויה של כבל

התקנה וחיזוק של כבל

19.

  1. (א) המתקין כבל בהתקנה גלויה על פני קיר יתקינו בצורה אופקית או אנכית, זולת אם מקום ההתקנה מחייב התקנה אחרת.
  2. (ב) כבל יחוזק למבנה בחבקים מתאימים בלבד התואמים את הקוטר החיצוני של הכבל, סוגו ומקום התקנתו, החיזוק יהיה בר קיימא, לא יגרום נזק למעטה הכבל וימנע את החלקתו.
  3. (ג) כבל יחוזק למבנה יציב בלבד.
  4. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשאי מתקין לחזק כבל למבנה ארעי או מיטלטל ובלבד שיזין רק את המבנה האמור.

מרחקים מרביים בין חבקים ומיקומם

20.

  1. (א) המרחק המרבי בין חבקים סמוכים לאורך כבל המותקן אופקית לא יעלה על 80 ס"מ ויהיה כמפורט להלן:
    1. (1) כבל בלי שריון – פי 20 מהקוטר החיצוני של הכבל;
    2. (2) כבל משוריין – פי 30 מהקוטר החיצוני של הכבל.
  2. (ב) המרחק המרבי בין חבקים סמוכים לאורך כבל המותקן אנכית יהיה בהתאם לקוטר הכבל ומשקלו ולא יעלה על 150 ס"מ.
  3. (ג) מחוזקים מספר כבלים יחדיו יהיה הקוטר הקובע סכום הקטרים של כל הכבלים המחוזקים כאמור.
  4. (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (א) יותקנו חבקים גם במקומות האלה:
    1. (1) ליד כניסת כבל לתיבה, לאבזר או למכשיר, במרחק שאינו עולה על מחצית המרחק כאמור בתקנת משנה (א);
    2. (2) משני צדי כיפוף הכבל, קרוב ככל הניתן לאמצע הכיפוף.

התקנת כבל בלי חבקים

21.

  1. (א) על אף האמור בתקנה 20, רשאי מתקין כבל להתקינו בלי חבקים אם –
    1. (1) הכבל מותקן על משטח אופקי, בתוך חלל רצפה כפולה, בתקרה כפולה, בעליית גג ובכל מקום אחר שהגישה אליו קשה; כבל בלי חבקים כאמור יהיה שלם, בלי חיבורים או הסתעפויות לאורכו;
    2. (2) הכבל מותקן אנכית במקום שהגישה אליו קשה, ובלבד שחלקו העליון של הכבל יעוגן באמצעות התקן מתאים או שהכבל ייתלה על גבי תמיכה מכנית מעוגלת בעלת רדיוס כאמור בתקנה 9; משקלו של כבל התלוי בלי חיזוק כאמור לא יפעיל כוח משיכה מעל למותר לפי הוראות היצרן על חלקו העליון.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), כבל בעליית גג המשמשת מקום אחסון או שברצפתה בליטות העלולות לגרום נזק – יוגן כאמור בתקנה 22.

הגנה בפני מפגעים מכניים

22.

  1. (א) כבל החייב בהגנה מכנית יוגן באמצעות –
    1. (1) צינור מתכת, ובלבד שיעמוד בהוראות תקנה 6;
    2. (2) צינור פלסטיק קשיח;
    3. (3) כיסוי מגן קשיח אחר.
  2. (ב) הגנה כאמור תתאים לתנאי המקום ותוצב בגובה 1.80 מטרים לפחות מפני הקרקע או הרצפה; היתה ההגנה עשויה חומר פלסטיק יהיה החומר עמיד לקרינה אולטרה סגולית.
  3. (ג) הותקן צינור לשם הגנה על כבל, יאפשר קוטר הצינור השחלת הכבל ושליפתו בקלות; קצות הצינור יעובדו, יעוגלו או יצוידו בתרמילים מתאימים, שימנעו נזק לכבל בעת השחלתו ובעת הטיפול בו ויאפשרו את פעולתו התקינה לאורך זמן.

הרחקת כבל ממבנה בהתקנה אופקית

23. מותקן כבל על קיר חיצוני או על מבנה בצורה אופקית, במקום שבו הוא עלול להירטב או במקום שבו הוא עלול לבוא במגע עם אבק דליק או חומר נפיץ, יחוזק הכבל באמצעות חבקים המרחיקים מהקיר והמתאימים לסוג הכבל; המרווח בין הכבל לבין המבנה הנושא יהיה 10 מ"מ לפחות.

הנחת כבל במובל שאינו צינור

24.

  1. (א) המתקין כבל במובל שאינו צינור יניחו על כנות או מדפים, המחוזקים לקירות; מדפים כאמור יהיו בעלי נקבים לאוורור; בתעלה בנויה, שאינה מיועדת להליכה בה, רשאי המתקין להניח את הכבל על קרקעית התעלה.
  2. (ב) כבלים יונחו בקבוצות בהתאם לשיעורי המתח שלהם יועדו, למעגלים אותם הם משמשים ובצורה המאפשרת גישה נוחה לטיפול בהם.
  3. (ג) כבל יסומן, בקצוותיו לפחות, בסימן ברור ובר קיימא לשם זיהוי המעגל אותו הוא משמש והמתח הנומינלי של המעגל.
  4. (ד) מרחק מזערי בין כבלים יהיה כאמור בתקנה 30.

מובל שאינו צינור המשמש שירות אחר

25.

  1. (א) לא יתקין אדם, במובל שאינו צינור, המיועד להנחה אופקית של כבלים לאספקת חשמל, מערכת של שירות אחר, זולת אם נתקיימו כל התנאים שלהלן:
    1. (1) הכבלים המיועדים להולכת אנרגיה חשמלית יותקנו בצד אחד של המובל האמור והכבלים המיועדים למיתקני טלקומוניקציה, איתות, הגנה קתודית וכדומה יותקנו, במידת האפשר, בצדו הנגדי; בין השירותים השונים יכול שיהיו הצטלבויות;
    2. (2) צנרת לאספקת מים תונח מתחת לכבלים; צנרת למים חמים או לקיטור תונח בתחתית המובל ותהיה מבודדת מבחינה תרמית;
    3. (3) מובל כאמור לא ישמש שירותים אחרים המכילים חומרים מאכלים, רעילים, מתלקחים או נפיצים.
  2. (ב) במובל כאמור המיועד להנחה שהיא בעיקרה אנכית לא תותקן מערכת של מים, ביוב, גז, דלק וכדומה, אלא אם כן הותקנה בינה לבין הכבל מחיצה אטומה מחומר בניה שאינו דליק.

פרק ה' – כבל בהתקנה חשיפה

תעלת כבלים או תעלת שירות

26.

  1. (א) תעלת כבלים או תעלת שירות מחומר פלסטיק תעמוד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1381 – "מובלי פלסטיק למיתקני חשמל, טלקומוניקציה ואלקטרוניקה", ותתאים לתנאי מקום התקנתה לענין טמפרטורה, קרינה אולטרה-סגולית, רטיבות, אבק, וכיוצא באלה.
  2. (ב) תעלת כבלים או תעלת שירות יכול שתהיה מחומר מבדד או ממתכת מוגנת בפני שיתוך ובפני חשמול בהתאם לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט), תשנ"א-1991 (להלן – תקנות הארקות).
  3. (ג) במעבר תעלה דרך קיר, תקרה או רצפה, שהותקן בו מכסה לא יבלוט המכסה יותר מאשר 3 ס"מ משני צדי המעבר.

הפרדה בין כבלים

27.

  1. (א) בתעלת כבלים או בתעלת שירות תקוים הפרדה פיזית מלאה, לכל אורך התעלה, בין כבלים המשמשים להולכת אנרגיה חשמלית לבין כבלים המשמשים שירותים אחרים כגון תקשורת, איתות, פיקוד ובקרה, לרבות סיבים אופטיים, אולם מותרת הצטלבות בין כבל המשמש את מיתקן החשמל לבין כבל המשמש שירות אחר לצורכי יציאה מהתעלה.
  2. (ב) המתקין מספר כבלים במתחים שונים, רשאי להתקינם בלי הפרדה פיזית ביניהם, ובלבד שבידודם יתאים למתח הגבוה ביותר.

חיבורים ואבזרים בתעלת שירות

28. חיבורים והסתעפויות בתעלת שירות ייעשו בתוך תיבות שאינן מאפשרות מגע בחלק חי; התיבות יחוזקו לתעלה ולא למכסה; אבזרי חשמל, לרבות נורות סימון, יכול שיותקנו על מכסה הניתן להסרה, ובלבד שלא תהיה אפשרות של מגע מקרי בחלק חי לאחר הסרת המכסה.

הנחת כבל בתעלה בנויה עם מכסים

29. כבל בהתקנה חשיפה בתעלה בנויה עם מכסים יונח בתחתית התעלה או על כנים או מדפים המחוזקים לדפנות התעלה או אל דפנות התעלה.

מרחקים בין כבלים בתעלה בנויה

30. המרחק המזערי בין מעטי כבלים בתעלה בנויה יהיה:

  1. (1) בין כבלים למתח נמוך – כלשהו;
  2. (2) בין כבל למתח נמוך לבין כבל למתח גבוה או למתח נמוך מאוד כגון תקשורת – 10 ס"מ, או שתותקן בין הכבלים מחיצה;
  3. (3) בין כבלי פיקוד – כלשהו.

מרחקים בין כנים או מדפים

31. המרחק האנכי המזערי בין כנים או מדפים המחוזקים לקיר תעלה יהיה 20 ס"מ.

פרק ו' – כבל בהתקנה סמויה במבנה

צורת התקנה

32.

  1. (א) כבל בהתקנה סמויה בקיר, בתקרה או ברצפה יותקן במובל בלבד.
  2. (ב) מובל כאמור יותקן אופקית או אנכית ככל האפשר, יתאים לתנאי מקום התקנתו ויהיה עשוי צינור, תעלה או חלל קבוע המיועד לכך.

פרק ז' – התקנת כבל באדמה

כבל באדמה

33. כבל המיועד להתקנה בתעלה חפורה באדמה יתאים למקום התקנתו ויוגן כאמור בתקנה 11.

עומק הטמנה של כבל באדמה

34. העומק המזערי של הנקודה העליונה של כבל הטמון באדמה יהיה:

  1. (1) בקרקע סלעית – 60 ס"מ;
  2. (2) באדמה או בחול – 80 ס"מ;
  3. (3) לאורך מסלול של כביש או מתחת למשטח המיועד לנסיעה – 100 ס"מ.

תחתית תעלה חפורה בעבור כבל

35. תחתית תעלה חפורה אשר בה יונח כבל תהיה נקיה מאבנים וגופים חדים אחרים ומרופדת בשכבת חול בעובי של 5 ס"מ לפחות.

הנחת כבל בתעלה חפורה

36.

  1. (א) המניח כבל על שכבת חול, כאמור בתקנה 35, לא יפעיל עליו, בעת ההנחה, כוח רב מהמותר לפי הוראות היצרן; בתום ההנחה יכסה המתקין את הכבל בשכבת חול נוספת בעובי של 5 ס"מ לפחות; מעל שכבת החול ימלא המתקין את התעלה באדמה עד לפני הקרקע.
  2. (ב) בתוך שכבת האדמה, כאמור בתקנת משנה (א), יניח המתקין, לכל אורך הכבל, בעומק של 25 ס"מ לפחות מתחת לפני הקרקע, סרט אזהרה כמפורט בתוספת השניה; תעלה שרוחבה עולה על 40 ס"מ יונח בה סרט אזהרה נוסף לכל 40 ס"מ נוספים או חלק מהם.
  3. (ג) נוסף על סרט האזהרה כאמור בתקנת משנה (ב) רשאי המתקין להתקין מעל לכבל הגנה מכנית באמצעים כגון חלקי צינור, אריחי בטון או לבנים.

הנחת כבל בכניסה למבנה או צמוד לו

37. המתקין כבל בכניסה למבנה או צמוד לו, רשאי להתקינו בעומק קטן מן האמור בתקנה 34 ובלבד שתנאי המקום מאפשרים זאת והכבל מוגן באמצעות שרוול מחומר קשיח לכל אורך המבנה, במעבר דרך יסוד המבנה ובקרבתו; את מעבר הכבל יאטום המתקין מפני חדירת מים למבנה.

מרווחים בין כבלים באדמה

38.

  1. (א) המרווח המזערי בין מעטים של כבלים באדמה יהיה:
    1. (1) בין כבלים למתח נמוך – כלשהו;
    2. (2) בין כבל למתח נמוך לבין כבל למתח גבוה – 20 ס"מ;
    3. (3) בין כבל למתח נמוך מאוד לבין כבל למתח נמוך או כבל למתח גבוה – 20 ס"מ;
    4. (4) בין כבל למתח נמוך לבין כבל לתקשורת – כאמור בתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), תשמ"ז-1986.
  2. (ב) לא ניתן לבצע את האמור בתקנת משנה (א) מפאת תנאי המקום, רשאי המתקין להקטין את הרווחים שבין מעטי הכבלים, ובלבד שתותקן ביניהם הגנה נאותה ועמידה והעבודה תבוצע תוך תיאום עם בעל הכבל האחר.

התקנת כבל בכביש

39.

  1. (א) התקנת כבל, בתוך קווי גבול מוכרז של כביש לפי סעיפים 3 ו-11 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, תיעשה בתיאום עם האחראי על סלילתו ותחזוקתו של הכביש.
  2. (ב) הצטלבות כבל עם כביש תיעשה כשהכבל מושחל במובל המותאם לתנאי המקום ועמיד בפני המאמצים המכניים המתהווים בו; המובל יבלוט 30 ס"מ לפחות משני צדי הכביש.
  3. (ג) יישמר מרווח אנכי של 80 ס"מ לפחות בין המפלס העליון של מובל הכבל לבין מפלס כביש או החלק התחתון של תעלת ניקוז הצמודה לכביש.
  4. (ד) לא ניתן לעמוד בדרישות המפורטות בתקנות משנה (ב) ו-(ג) מפאת תנאי המקום – רשאי המתקין לשנותן, ובלבד שבין הכבל לבין הכביש תותקן הגנה נאותה ובת קיימא וההתקנה תבוצע תוך תיאום עם האחראי כאמור.

התקרבות או הצטלבות בין כבל לבין שירות אחר או מבנה

40.

  1. (א) המרחק המזערי האופקי, שלא בהצטלבות, בין כבל הטמון באדמה לבין שירות אחר יהיה כמפורט להלן:
    1. (1) לצינור למים קרים, לביוב או לניקוז – 50 ס"מ;
    2. (2) לצינור למים חמים או לצינור קיטור – 100 ס"מ;
    3. (3) לצינור לגז או לחומר דליק אחר – 150 ס"מ.
  2. (ב) המרחק המזערי האנכי בין כבל הטמון באדמה לבין שירות אחר, בהצטלבות ביניהם, יהיה כמפורט בתקנת משנה (א).
  3. (ג) המרחק בין כבל לבין מבנה כשהכבל עובר לאורך המבנה יהיה – 50 ס"מ לפחות.
  4. (ד) לא ניתן להשיג את המרחקים המפורטים בתקנות משנה (א) ו-(ב) מפאת תנאי המקום, רשאי המתקין לצמצמן ובלבד שבין הכבל לבין השירות האחר תותקן הגנה נאותה ובת קיימא והעבודה תבוצע תוך תיאום עם בעל השירות האחר.

הגנה על כבל וסימונו

41. כבל יוגן באופן יעיל ובר קיימא בפני פגיעות מכניות במקום יציאתו מהקרקע כאמור בתקנות 6 ו-11 החל מעומק 20 ס"מ מתחת לפני הקרקע עד 180 ס"מ מעל פני הקרקע; הכבל יסומן כאמור בתקנה 4(ג).

תכנית הטמנת כבל

42.

  1. (א) הטמנת כבל בקרקע תבוצע בהתאם לתכנית חשמלאי.
  2. (ב) התוואי הסופי של כבל הטמון בקרקע, לרבות ציון מיקום חיבורים, הסתעפויות וכדומה, יסומן בתכנית ויאפשר איתור התוואי בעתיד.

פרק ח' - התקנת כבל עילי

תליית כבל עילי

43. תליית כבל עילי תיעשה באחת הצורות האלה:

  1. (1) על גבי תיל נושא באמצעות חבקים מתאימים או התקני תליה נאותים אחרים; המרחק המרבי בין אמצעי התליה יהיה 50 ס"מ;
  2. (2) באמצעות תיל נושא הכלול במבנה הכבל;
  3. (3) כשמבנה הכבל מותאם לשאת את עצמו.

חבק לתליית כבל

44. חבק או התקן תליה אחר יהיה עשוי חומר עמיד המתאים למקום התקנתו, מוגן בפני איכול או מצופה חומר מגן; חבק יהיה מותאם בצורתו לכבל ולתיל הנושא באופן שלא ייגרם להם נזק.

תיל נושא

45. חוזקו המזערי של תיל נושא יהיה 4000 ניוטון והוא יהיה עשוי אחד מאלה:

  1. (1) פלדה מגולוונת;
  2. (2) מתכת אחרת, העשויה חומר מונע איכול או המצופה חומר מגן;
  3. (3) סיבים סינתטיים.

החוזק המכני של תיל נושא

46. תיל נושא המשמש לתליית כבל עילי יתאים לנתונים הטכניים המבוססים על החישובים שלהלן:

  1. (1) מאמץ קריעה של תיל נושא יחושב לפי משקל התיל, הכבל והחבקים, בהתאם לאורך התיל בין שתי נקודות חיזוקו, הכל בטמפרטורה של 5 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
  2. (2) מותקן כבל עילי במקום פתוח ייווסף לחישוב גם כוח הלחץ של הרוח בניוטונים לכל מטר רבוע של שטח ההיטל של הכבל, התיל הנושא והחבקים כדלהלן:
    1. (א) גובה מעל פני הים עד 600 מטרים או מרחק מעל 3 קילומטרים משפת הים – 740 ניוטונים לכל מטר רבוע של שטח ההיטל של הכבל;
    2. (ב) גובה מעל פני הים מעל 600 מטרים או מרחק עד 3 קילומטרים משפת הים – 950 ניוטונים לכל מטר רבוע של שטח ההיטל של הכבל;
  3. (3) בגובה העולה על 900 מטרים מעל פני הים יש להביא בחשבון גם שכבת קרח בעובי 15 מילימטרים לפחות;
  4. (4) מקדם הביטחון בחישוב חוזק תיל נושא לא יפחת מ-2 כשחישוב כאמור מבוסס על חוזק התיל לקריעה;
  5. (5) יועד תיל נושא למאמץ נוסף כהשענת סולם או תליית משטחי עבודה וציוד אחר, ייעשה החישוב שבפסקה (1) במאמץ נוסף של 1000 ניוטון לפחות.

חיזוק תיל נושא

47. תיל נושא יעוגן למבנה או יחוזק לסמך באופן איתן ובר קיימא, בלי שייגרם נזק למבנה או לסמך.

תכונות סמך

48. סמך, שתיל נושא מחוזק אליו, יעמוד בהוראות תקנות החשמל (התקנת רשתות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט), תשנ"ה-1995 (להלן – תקנות התקנת רשתות).

הגנה בפני חשמול

49. תיל נושא מתכתי יוגן בפני חשמול כאמור בתקנות הארקות.

מיתלה כבל עילי

50.

  1. (א) הגודל המרבי של מיתלה והמרחק המזערי בין כבל עילי לבין מבנה, שירות אחר או רשת עילית אחרת יהיה בהתאם לתקנות התקנת רשתות.
  2. (ב) בשעת התקנת כבל עילי ייקבע המיתלה בהתאם לטמפרטורה האופפת את הכבל בזמן ההתקנה.

פרק ט' - הוראות שונות

בדיקת הפעלה של כבל

51.

  1. (א) כבל ואבזריו ייבדקו אחרי התקנתם ולפני הפעלתו הראשונה של המיתקן החשמלי.
  2. (ב) בדיקה כאמור תוודא כי ההתקנה תואמת את תכנית ההתקנה ועומדת בדרישות תקנות אלה, לרבות סימון הכבל ושילוטו הנאות; כן ייבדקו רמת הבידוד והרציפות החשמלית של המוליכים.
  3. (ג) תוצאות בדיקה של כבל ותכנית התוואי של כבל תת קרקעי כאמור בתקנה 42, יימסרו לחשמלאי ולבעל המיתקן או מחזיקו לפי הענין, ויישמרו בידם.

תחזוקת כבל

52.

  1. (א) כבל ואבזריו יתוחזקו ויישמרו במצב תקין.
  2. (ב) התגלה ליקוי או פגם בכבל או באבזר יתוקן הליקוי או הפגם בהקדם האפשרי; התגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה לנפש או לרכוש – ינותק הכבל ממתח מיד ולא יחובר מחדש עד שהפגם או הליקוי תוקן והכבל נבדק ונמצא כשיר להפעלה.

תחולה

53.

  1. (א) תקנות אלה יחולו על כבלים המיועדים להולכת אנרגיה חשמלית, איתות, פיקוד, בקרה וכיוצא באלה שהותקנו לאחר תחילתן של תקנות אלה, הן במיתקן קיים והן במיתקן חדש.
  2. (ב) הוראות תקנות אלה לא יחולו על כבל המהווה חלק בלתי נפרד מציוד, אשר הותקן בו במהלך ייצור הציוד.

ביטול

54. תקנות החשמל (התקנת כבלים), תשכ"ז-1966 – בטלות.

תחילה והוראות מעבר

55. תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בטבת תשס"ב (31 בדצמבר 2001), אך מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן.

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

בתוספת זו –

"תקן IEC"
– תקן שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה (International Electrotechnical Commission);
"תקן DIN"
– תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut fuer Normung);
"תקן BS"
– תקן שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution);
  1. (1) תקן 3-332 IEC:
    Tests on electrical cables under fire conditions.
    part 3: Tests on bunched wires or cables, second edition.
  2. (2) תקן 1241 IEC:
    Electrical apparatus for use in the presence of combustible dust:
    part 1: Electrical apparatus protected by enclosures.
    Section 1: Specification for apparatus, first edition
  3. (3) תקן 0276/604 DIN/VDE:
    Power cables of nominal voltages U0/U 0.6/1kv
    with special fire performance for use in power stations.
  4. (4) תקן 4102/12 DIN/VDE:
    Fire behavior of building materials and components:
    Reliability of electric cable systems; requirements and testing
    Electrical apparatus for use in the presence of combustible dust:
    part 1: Electrical apparatus protected by enclosures.
    Section 1: Specification for apparatus, first edition.
  5. (5) תקן 53370 DIN:
    Testing of plastic films: Determination of the thickness by mechanical peeling.
  6. (6) תקן 53455 DIN:
    Testing of plastics: Tensile test.
  7. (7) תקן 53378 DIN:
    Testing of plastic films: Determination of colour fastness to hydrogen sulphide
  8. (8) תקן 53388 DIN:
    Testing of plastics and elastomers: Exposure to daylight under glass
  9. (9) תקן 7211 BS:
    Thermosetting insulated cables
    (non-armoured) for electric power and lighting with low emission of smoke and corrosive gases when affected by fire

תוספת שניה

(תקנה 36(ב))

סרט אזהרה לכבל תת קרקעי

סרט אזהרה לכבל תת קרקעי יעמוד בתנאים שלהלן:

  1. (1) חומר הסרט יהיה פוליאתילן בהתאם לתקן הגרמני 53370 DIN, כאמור בפרט (5) בתוספת הראשונה;
  2. (2) רוחב הסרט יהיה 160 מ"מ באפיצות של 1 מ"מ;
  3. (3) חוזק בעת מתיחה והתארכות יהיה בהתאם לתקן הגרמני 53455 DIN, כאמור בפרט (6) בתוספת הראשונה;
  4. (4) הסרט יהיה בצבע צהוב; הצבע יהיה עמיד ובר קיימא לשפשוף, למחיקה ולנזק כתוצאה מנוזלים למיניהם ויעמוד בדרישות התקן הגרמני DIN 53378, כאמור בפרט (7) בתוספת הראשונה;
  5. (5) הסרט יכלול הדפסה בצבע שחור בהתאם לאיור שלהלן; ההדפסה תעמוד בבדיקות לפי התקן הגרמני 53378 DIN, כאמור בפרט (7) בתוספת הראשונה והתקן הגרמני 53388 DIN, כאמור בפרט (8) בתוספת האמורה;
  6. (6) ההדפסה תהיה באורך של 40 עד 50 ס"מ והמרחק עד לתחילת ההדפסה הבאה לא יעלה על 100 ס"מ.
איור – דוגמה להדפסה על סרט אזהרה
איור – דוגמה להדפסה על סרט אזהרה

התקנת גנרטורים למתח נמוך

פרק א': פרשנות

1. בתקנות אלה –

"אחראי"
– אדם שמונה כאחראי אדמיניסטרטיבי על הגנרטור;
"איפוס"
– הגנה נגד חישמול, באמצעות חיבור גוף מתכת של ציוד חשמלי לפס השוואת הפוטנציאלים, במבנה שקיים בו חיבור בין הפס האמור ובין מוליך האפס או נקודת האפס או מוליך התווך של קו הזינה;
"אלקטרודת הארקה" או "אלקטרודה"
– מוליך הנמצא במגע טוב עם המסה הכללית של האדמה, במישרין או דרך בטון של יסוד המבנה, בין שהוא בודד ובין שהוא מורכב ממספר גופים המחוברים ביניהם;
"אספקת אל-פסק"
– שיטת אספקת חשמל בה מובטחת רציפות האספקה ללא תלות במצב מקור האספקה הרגילה;
"אספקה חלופית"
– אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת של חברת חשמל בשעת הפסקתה;
"אספקה מקבילה"
– אספקת חשמל מגנרטור הפועל בסינכרון עם רשת של חברת חשמל;
"אספקה עצמאית"
– אספקת חשמל מגנרטור למיתקן שאין לו כל קשר חשמלי לרשת של חברת חשמל;
"גוף מתכת"
– חלק מתכתי נגיש של ציוד חשמלי שלא נועד לשמש כמוליך;
"גנרטור ארעי"
– גנרטור הניתן להעברה בנקל ומובא אל מיתקן חשמל לשם אספקה ארעית במקרים כגון: הפסקת האספקה הסדירה או במקום שאין בו אספקת חשמל ציבורית;
"גנרטור קבוע"
– גנרטור שאינו ניתן להעברה או להעתקה אלא על ידי שימוש בכלים, ומיועד לשרת את המיתקן לאורך ימים;
"הארקת הגנה"
– הגנה בפני חישמול באמצעות חיבור גוף מתכת למסה הכללית של האדמה;
"הארקת יסוד"
– מערכת הכוללת אלקטרודת הארקת יסוד טבעת גישור, פס השוואת הפוטנציאלים ומוליך הארקה המחבר בין הטבעת והפס האמורים;
"הארקת שיטה"
– הארקה של נקודה אחת לפחות של השיטה;
"המנהל"
– מנהל עניני החשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
"חברת חשמל"
– חברה ציבורית לאספקת חשמל;
"חדר גנרטור"
– חדר המיועד בלעדית להתקנת ערכת גנרטור, אחת או יותר, והפריטים הנלווים אליה להפעלתה ולתחזוקתה;
"חשמלאי"
– בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"חשמלאי בודק"
– בעל רשיון לעסוק בביצוע בדיקות חשמל לפי החוק;
"לוח"
– מסד והציוד החשמלי המורכב עליו לפיקוד ולפיקוח על מיתקן חשמלי;
"מבטח"
– אבזר לניתוק אוטומטי של זרם חשמלי במיתקן, כאשר עצמתו גדולה מעצמת הזרם הנקוב שלו; מבטח יכול להיות משני סוגים: נתיך או מפסק אוטומטי;
"מוליך"
– גוף המיועד להעברת זרם חשמלי, עשוי מתיל בודד או מתילים אחדים שזורים ביחד, חשוף או מבודד;
"מוליך אפס"
– מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה ונוטל חלק בתמסורת אנרגיה חשמלית;
"מוליך פן" (Protective Earth Neutral – PEN)
– מוליך המשמש בו זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס;
"מוליך הגנה"
– מוליך המחבר בין גופי המתכת של המיתקן בשיטה בלתי מאורקת;
"מעגל"
– מוליכים אחדים המותקנים יחד והמוגנים על ידי מבטח משותף;
"מיתקן"
– מיתקן חשמלי המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן;
"מיתקן ארעי"
– מיתקן המיועד לפעול זמן קצר ומוגבל מראש, כגון: מיתקן באתר בניה או באתר קידוח;
"מיתקן קבוע"
– מיתקן המיועד לפעול לאורך ימים;
"מפסק"
– אבזר לניתוק ולחיבור של מעגל תחת עומס;
"מפסק אוטומטי"
– מבטח בעל מנגנון מכני לניתוק זרם במקרה של זרם יתר;
"מפסק מחלף"
– מפסק דו-קטבי, תלת-קטבי או ארבעה-קטבי, המיועד לחבר את המיתקן המוזן דרכו לאחד משני מקורות אספקה חלופיים;
"מפסק ראשי"
– מפסק המיועד להפסקה וחיבור במתכון של זרם חשמלי במיתקן בשלמותו כאשר העומס מחובר בו;
"ערכת גנרטור" או "גנרטור"
– הרכב הכולל גנרטור, מנוע ראשוני והציוד הנלווה אליהם כגון מערכת פיקוד ובקרה, מכל דלק ומצבר להתנעה;
"פס השוואת פוטנציאלים"
– פס שאליו מחוברים מוליכי הארקה ומוליכי חיבור;
"צנרת זרה"
– צנרת או תעלות בחדר הגנרטור אשר אינן מיועדות לתפעול של ערכת הגנרטור;
"רשת כבאות"
– כהגדרתה בחוק שירות הכבאות, תשי"ט-1959;
"שולב"
– סידור בקרה המונע ביצוע פעולה מסויימת לפני ביצוע פעולה אחרת;
"שיטת אספקה" או "שיטה"
– שיטה לאספקת חשמל המאופיינת בשיעורי המתחים, התדירות, סוג הזרם, מספר המוליכים והחיבור ביניהם;
"תקן"
– תקן ישראלי שנקבע לפי חוק התקנים, תשי"ג-1953.

פרק ב': תנאים כלליים

2.

  1. (א) תקנות אלה חלות על התקנה והפעלה של גנרטורים סיבוביים למתח נמוך, זרם חילופין בתדרים 50 עד 60 הרץ, חד-מופעיים או תלת-מופעיים.
  2. (ב) תקנות אלה אינן חלות על גנרטורים בבעלותה של חברת חשמל או על גנרטורים לריתוך.

3.

  1. (א) לא יתכנן אדם, לא יתקין, לא יבדוק ולא יתקן מיתקן גנרטור אלא אם כן הוא חשמלאי.
  2. (ב) לא יופעל גנרטור קבוע במיתקן קבוע, אלא על פי היתר מאת המנהל בהתאם לתקנה 25 ובהתאם לתנאי ההיתר.

4.

  1. (א) גנרטור המיועד לאספקה מקבילה טעון אישור מאת חברת החשמל בעלת הרשת, לפני הפעלתו הראשונה.
  2. (ב) גנרטור המיועד לאספקה חלופית, חלקית או מלאה למיתקן הניזון מחברת חשמל, יובא לידיעת חברת החשמל בעלת הרשת, לפני הפעלתו הראשונה.

5. גנרטור יצוייד במפסק ראשי; אם קיים במפסק התקן נעילה, הוא יהיה ניתן להפעלה במצב "מופסק" בלבד.

6.

  1. (א) הצורך בהגנת מיתקן גנרטור בפני פגיעות ברקים ייקבע בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1173, סעיף 5.
  2. (ב) מותקן גנרטור המופעל על ידי טורבינת רוח, יילקח בחשבון ניקוד של 15 אחוזים נוספים לניקוד שבטבלה 4 בתקן האמור.
  3. (ג) בלוח החשמל של גנרטור כאמור בתקנת משנה (ב), יותקנו התקני הגנה נגד מתחי יתר; האלקטרודה המשמשת להארקת התקנים כאמור תהיה במרחק של 25 מטרים לפחות מהתורן של הגנרטור.
  4. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), אם תורן הגנרטור נמצא על גג מבנה שקיימת בו הארקת יסוד ולוח הגנרטור ממוקם במבנה זה, תחובר הארקת ההתקנים נגד מתחי יתר אל פס השוואת הפוטנציאלים של המבנה.

7. חלקים מסתובבים נגישים של ערכת הגנרטור יוגנו בפני נגיעה מקרית בהתאם לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970.

8.

  1. (א) ערכת הגנרטור תהיה מצוידת בשילוט המקורי של היצרן שיכלול את הפרטים הטכניים של הרכיבים החשמליים והמכניים; השילוט יהיה ניתן לקריאה בנקל.
  2. (ב) בלוח הראשי של המיתקן ייקבע שלט בולט לעין ובר קיימא בו יצויין קיום גנרטור במערכת.

9. הורכבו המנוע והמקרן שלו על שילדה משותפת עם גנרטור, יותקן המאוורר כך שיגרום לזרימת אויר מכיוון המנוע הראשוני אל המקרן.

10. לא יפעיל אדם גנרטור אשר גורם –

  1. (1) לרעש העולה על המותר לפי תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), תשל"ט-1979;
  2. (2) לרעידות בלתי סבירות במבנה.

פרק ג': גנרטור

11.

  1. (א) משמש גנרטור לאספקה חלופית יצוייד מיתקן החשמל במפסק-מחלף, שיבטיח שפעולת הניתוק תקדים את פעולת החיבור שלו.
  2. (ב) משמש הגנרטור לאספקה חלופית למיתקן בשלמותו, יכול שהמפסק-מחלף יהיה המפסק הראשי של המיתקן או בטור איתו: משמש מפסק-מחלף גם כמפסק ראשי, יהיה הוא בעל מצב ביניים "מופסק" ובמקרה זה מותר שהתקן בקרה על קיום או חוסר מתח בקו הזינה של חברת חשמל, יחובר לפני המפסק הראשי שבקו האמור.
  3. (ג) מורכב המפסק-מחלף מיותר מיחידה אחת, כגון שני מגענים נפרדים, יצוייד הרכב זה בשני שלבים לפחות שימנעו, כל אחד מהם בנפרד, את החיבור במקביל של שתי האספקות; השולבים יכולים להיות חשמליים, מכניים או צירוף של שניהם.
  4. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), כאשר במיתקן קיימים מספר גנרטורים, המיועדים לעבוד בסינכרון, ולכל גנרטור יש שולב משלו אזי מותר שלמפסק-מחלף, יהיה שולב אחד בלבד.
  5. (ה) מפסק-מחלף של גנרטור חד מופעי יהיה דו-קטבי.
  6. (ו) מפסק מחלף של גנרטור תלת-מופעי, יהיה אחד מאלה לפי הענין:
    1. (1) מפסק מחלף ארבע-קוטבי לפי איור מס' 1 בתוספת הראשונה – בכל מקרה;
    2. (2) מפסק מחלף תלת-קוטבי לפי איור מס' 2 בתוספת הראשונה – במקרים האלה:
      1. (א) כאשר מיתקן הצריכה מוגן בשיטת איפוס ומתקיים בו אחד מאלה ובלבד שאם, מסיבה כלשהי, יש צורך לנתק את מוליך האפס במקום כלשהו בין החיבור של מוליך האפס אל מוליך ה-PEN בכניסה למבנה לבין נקודת הכוכב של הגנרטור, יותקן גישור זמני שישמור על הרציפות הגלבנית בין שתי הנקודות האמורות:
        1. 1. חיבור הגנרטור למיתקן הצריכה נעשה באותו הלוח הראשי של המבנה, שבו או בצמוד לו בוצע האיפוס; נקודת הכוכב של הגנרטור מחוברת בקביעות לפס האפס של הלוח כמתואר באיור מס' 2 בתוספת הראשונה;
        2. 2. חיבור הגנרטור נעשה בלוח משנה הממוקם באותו מבנה בו ממוקם הלוח הראשי ובתנאי שהזנת לוח המשנה נעשית ישירות מהלוח הראשי של המבנה, ללא חיבורים בלוחות אחרים או הסתעפויות.
      2. (ב) כאשר מיתקן הצריכה מוגן בשיטת הארקת הגנה ועומד בכל הדרישות המפורטות בפסקאות (1) עד (6):
        1. 1. השנאי, המזין את מיתקן הצריכה, הוא בלעדי למיתקן זה;
        2. 2. חתך המוליך להארקת השיטה של הגנרטור לא יהיה קטן מחתך המוליך להארקת השיטה של השנאי;
        3. 3. אורכם המרבי של כל אחד ממוליכי הארקת השיטה של השנאי ושל הגנרטור לא יעלה על 50 מטרים;
        4. 4. החתך המזערי של מוליך האפס של הגנרטור יהיה כחתך מוליך האפס של השנאי;
        5. 5. מוליכי הארקת השיטה של הגנרטור ושל השנאי יהיו נפרדים עד למקום חיבורם אל אלקטרודת ההארקה או אל פס השוואת הפוטנציאלים או אל פס מתכתי, המחובר בשני מקומות לפחות לאלקטרודת הארקה ובתנאי שחיבור כל מוליך הארקה יהיה בהדק נפרד;
        6. 6. במוליכי האפס של השנאי ושל הגנרטור לפני ההסתעפות הראשונה בהם, מותקן אבזר המאפשר ניתוק האפס באמצעות כלים בלבד; מיקום האבזר מאפשר גישה נוחה אליו.

12. בכל מבנה בו קיים גנרטור לאספקה חלופית יותקן התקן להדממת הגנרטור; ההתקן יימצא במקום נוח לגישה שאישרה רשות הכבאות המקומית; ליד ההתקן יותקן שלט בר-קיימא ובולט לעין בו יירשם "גנרטור" באותיות לבנות על רקע אדום.

13.

  1. (א) כל גנרטור שניתן להפעילו גם באופן אוטומטי יצוייד בשלט בר-קיימא ובולט לעין שבו יירשם "גנרטור מופעל אוטומטית"; שלט כאמור יותקן גם בלוח הראשי וגם בלוח הגנרטור.
  2. (ב) לכל מפסק-מחלף אוטומטי במיתקן לאספקה חלופית יותקנו ממסרי השהיית זמן לכל כיוון פעולה; המימסרים יכווננו לפי צרכי המיתקן.
  3. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), לא תחול הדרישה לממסרי השהיית זמן על מיתקני גנרטורים הפועלים באספקת אל-פסק.

14. קיים במבנה מיתקן כהכנה לחיבור של גנרטור ארעי לאספקה חלופית יותקנו בו –

  1. 1. מפסק-מחלף ידני כמפורט להלן ובלבד שאם הוא משמש גם כמפסק ראשי של המיתקן יהיה הוא בעל מצב ביניים "מופסק":
    1. (א) דו-קוטבי כשהגנרטור הוא חד-מופעי;
    2. (ב) ארבע-קוטבי כשהגנרטור הוא תלת-מופעי, בהתאם לאיור מס' 3 בתוספת השניה, אולם אם במבנה קיים איפוס והחיבור הוא בהתאם לאיור מס' 4 בתוספת השניה, ניתן להתקין מפסק-מחלף תלת-קוטבי.
  2. 2. תקע קבוע מדגם תעשייתי בעל 5 פינים או תיבה עם 5 הדקים, אשר יחוברו כמתואר באיורים מס' 3 או מס' 4 בתוספת השניה.
  3. 3. ליד התקע הקבוע או תיבת ההדקים האמורים, יותקן שלט בר-קיימא ובולט לעין ובו ייכתב "חיבור לגנרטור".

15. במקרה של זינת מיתקן ארעי באספקה עצמאית מגנרטור ארעי מותר שהזינה תהיה בלתי מוארקת כאשר בגנרטור ובמיתקן מתקיימות הוראות תקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), תשמ"ד-1984, המתיחסות לשיטה בלתי מוארקת או מתקיימות דרישות אלה:

  1. (1) כל גופי המתכת החייבים בהארקת הגנה, כולל גוף הגנרטור, יחוברו למוליך הגנה הכלול בתוך כבלי הזינה; מותר שמוליך ההגנה יהיה מוארק;
  2. (2) חתכי מוליכי ההגנה יהיו שווים לפחות לחתכי מוליכי ההארקה כנדרש בתקנות החשמל (הארקות ושיטות ההגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), תשמ"ד-1984;
  3. (3) כאשר התנגדות הבידוד בין מוליך ההגנה לבין המיתקן החשמלי ירדה מתחת ל-22 קילואום, תינתן אתראה חזותית וקולית;
  4. (4) הראו חישוב או ניסוי שמתח התקלה לאורך מוליך ההגנה אינו יכול לעלות על 50 וולט למשך יותר מ-5 שניות, לא תידרש התראה כאמור בפסקה (3);
  5. (5) נתקיימו התנאים של פסקה (4), לא יעלה סכום האורכים של הכבלים על 250 מטר.

פרק ד': תנאים סביבתיים להתקנת גנרטור

16. ערכת גנרטור, אחת או יותר, תותקן בחדר גנרטור הבנוי במיוחד עבורה או בחדר המיועד למטרות טכניות נוספות כגון אולם מכונות או חדר חשמל.

17.

  1. (א) מעברים בין ערכת גנרטור על יסודותיה, לא כולל ציוד נלווה נפרד ומקרן, לבין חלקי מבנה או ציוד אחר, כולל לוחות חשמל, יהיו ברוחב של מטר אחד לפחות.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בגנרטורים שהספקם אינו עולה על 50 קו"א מותר שהמעבר בצד אחד יהיה 0.6 מטר לפחות.
  3. (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), יש להבטיח שהמרווחים מסביב לערכת הגנרטור יאפשרו תחזוקה נוחה, גם אם הדבר מחייב מעברים העולים על האמור בהן.

18. דלת חדר הגנרטור תהיה ממתכת ופתיחתה מבפנים כלפי חוץ תהיה אפשרית, בכל עת, ללא צורך במפתח.

19. חדר הגנרטור ייבנה כך שתימנע זרימה בלתי מבוקרת של נוזלים, כגון שמן ודלק, אל מחוץ לחדר.

20. בחדר הגנרטור יותקנו נקודת מאור קבועה אחת ושני בתי תקע לפחות; כמו כן תותקן בו תאורת חירום שאינה ניזונה מהמצבר המשמש להתנעת הגנרטור.

21. בחדר הגנרטור יובטח האיוורור הדרוש, לאספקת אויר למנוע הראשוני ולמניעת הצטברות גזים נפיצים או דליקים.

22. צינור הפליטה של המנוע הראשוני יוציא את גזי הפליטה אל מחוץ למבנה ויתקיימו בו הוראות אלה:

  1. (1) הצינור יוגן בפני נגיעה מקרית עד לגובה של שני מטרים לפחות מהרצפה;
  2. (2) חוזק הצינור למבנה, יהיה חיבורו למנוע באמצעות חוליה גמישה;
  3. (3) מעבר הצינור דרך חלקי מבנה יותקן כך שלא יגרום להם נזק.

23.

  1. (א) לא יעביר אדם דרך חדר הגנרטור, צנרת זרה לגזים, לנוזלים נפיצים או דליקים, למים, לביוב או כיוצא באלה, אלא אם כן ננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת דליפה לתוך החדר.
  2. (ב) צנרת זרה כאמור העוברת בחדר הגנרטור תהיה צבועה בגוונים כנדרש בתקן ישראלי ת"י 659.
  3. (ג) צנרת זרה שהטמפרטורה שלה עולה על 60 מעלות צלסיוס או נמוכה מ-15 מעלות צלסיוס תבודד בבידוד תרמי.

פרק ה': רישום גנרטורים, בדיקתם והיתר להקמת ערכת גנרטור או לשינויה

24.

  1. (א) כל גנרטור תלת-מופעי בגודל מעל 5 קו"א חייב ברישום על ידי המנהל. בעל גנרטור או מחזיק ימסור למנהל, תוך שבועיים מיום קבלתו את הנתונים הבאים:
    1. 1. שם ומען הבעלים או המחזיק, לפי הענין;
    2. 2. מען מקום הימצאו של הגנרטור;
    3. 3. שם ומען האחראי על הגנרטור;
    4. 4. הפרטים המופיעים על לוחיות הזיהוי של הערכה;
    5. 5. אופן התקנת הגנרטור (קבוע, ארעי);
    6. 6. אופן התקנת המיתקן (קבוע, ארעי).
  2. (ב) בעל הגנרטור או מחזיקו יודיע למנהל על כל שינוי בנתונים המפורטים בתקנת משנה (א) שבועיים מהתהוותו.

25.

  1. (א) לא יפעיל אדם גנרטור קבוע המיועד לאספקת חשמל למיתקן קבוע אלא אם כן נתן המנהל היתר להפעלתו.
  2. (ב) הבקשה למתן היתר (להלן – הבקשה) תוגש למנהל בטופס שהוא יקבע וייכללו בו, בין היתר, פרטים אלה:
    1. (1) המקום בו יותקן המיתקן;
    2. (2) יעוד המיתקן;
    3. (3) פרטי המיתקן;
    4. (4) שם האחראי לתפעולה ותחזוקתה של ערכת הגנרטור.
  3. (ג) שינוי בפרטים (1), (2) ו-(3) טעון היתר מאת המנהל, והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.
  4. (ד) הבקשה למתן ההיתר תוגש למנהל בצירוף המסמכים הבאים:
    1. (1) תכנית המבנה של החדר בו מותקן הגנרטור בקנה מידה של 1:50;
    2. (2) תכנית החיבורים החשמליים של ערכת גנרטור כולל פרטי ההארקות שלו;
    3. (3) תרשים חד-קווי חשמלי של חיבור הגנרטור אל הלוח המוזן ושל הלוח עצמו;
    4. (4) טופס בדיקת המיתקן שיקבע המנהל.
  5. (ה) הבקשה תיחתם ביד מגיש הבקשה. תכניות המיתקן ייחתמו ביד מתכנן המיתקן או מתכנן השינוי בו, הכל לפי הענין. טופס בדיקת המיתקן ייחתם ביד חשמלאי בודק שביצע את הבדיקה.

26.

  1. (א) כל גנרטור ייבדק בידי חשמלאי-בודק, בעל רשיון מתאים, לפני הפעלתו הראשונה, לאחר ביצוע שינויים בו, וכן אחת לחמש שנים לפחות.
  2. (ב) מיועד הגנרטור לאספקה חלופית, חלקית או מלאה, ייבדק לוח החיבורים שלו לפני הפעלתו הראשונה גם בידי חברת החשמל בעלת הרשת.

27. בלי לגרוע מסמכות המנהל להתנות היתר בתנאים נוספים, יכלול ההיתר תנאים אלה:

  1. (1) בעל ההיתר לא יספק אנרגיה חשמלית למיתקן החורג מהמיתקן המוגדר בתכנית שהוגשה לפי תקנה 25(ד);
  2. (2) בעל ההיתר יציית לכל ההוראות בכתב שימסור לו המנהל בקשר להקמת המיתקן, הפעלתו, שינויו או הטיפול בו, וימסור פרטים על פעולת המיתקן במקום ובמועד שיקבע המנהל;
  3. (3) בעל ההיתר יאפשר למנהל להיכנס בכל עת סבירה למקום שבו נמצא המיתקן, כדי לבדקו.

פרק ו': הוראות שונות

28.

  1. (א) בעל מיתקן ישלם אגרה בסכום של 108 שקלים חדשים בעד ההיתר.
  2. (ב) בתקנה זו, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
  3. (ג) סכום האגרה בתקנת משנה (א) ישתנה לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, כלהלן:
    1. (1) ב- 1 באפריל של כל שנה, אם עלה המדד לחודש ינואר של אותה שנה, שיראו אותו כמדד החדש, לעומת המדד לחודש יולי שקדם לו, שיראו אותו כמדד היסודי;
    2. (2) ב- 1 באוקטובר של כל שנה, אם עלה המדד לחודש יולי של אותה שנה, שיראו אותו כמדד החדש, לעומת המדד לחודש ינואר שקדם לו.
  4. (ד) המנהל יפרסם ברשומות הודעה בדבר שיעורי האגרה כפי שהשתנו עקב האמור בתקנת משנה (ג).

29. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, מתקינו, בודקו, בעלו, מחזיקו או מפעילו, לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

30. הוראות תקנות אלה, למעט תקנה 28, ככל שהן נוגעות לסעיפים 4, 5 ו-9 לחוק, יחולו גם על מיתקנים המוחזקים בידי המדינה.

31. תחילתן של תקנות אלה ששה חדשים מיום פרסומן, אולם יכול שינהגו על פי תקנות אלה בלבד למן יום פרסומן.

32. תקנות החשמל (רישוי מיתקנים חשמליים), תשי"ח-1958 – בטלות.

תוספת ראשונה

תקנה 11(ו)

איור מס׳ 1: דוגמה למפסק מחלף ארבע קטבי במיתקן המוגן בהארקת הגנה
איור מס׳ 1: דוגמה למפסק מחלף ארבע קטבי במיתקן המוגן בהארקת הגנה
איור מס׳ 2: דוגמה למפסק מחלף תלת קטבי במיתקן המוגן בשיטת האיפוס
איור מס׳ 2: דוגמה למפסק מחלף תלת קטבי במיתקן המוגן בשיטת האיפוס

[תיקון: תשמ״ט]

תוספת שניה

(תקנה 14)

איור מס׳ 3: דוגמה לחיבור של גנרטור ארעי לאספקה חלופית במיתקן המוגן בהארקת הגנה
איור מס׳ 3: דוגמה לחיבור של גנרטור ארעי לאספקה חלופית במיתקן המוגן בהארקת הגנה
איור מס׳ 4: דוגמה לחיבור של גנרטור ארעי לאספקה חלופית במיתקן המוגן בשיטת האיפוס
איור מס׳ 4: דוגמה לחיבור של גנרטור ארעי לאספקה חלופית במיתקן המוגן בשיטת האיפוס

מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך

פרק א' – פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (Transmission) או לחלוקה (Distribution) של אנרגיה חשמלית;
"אספקה"
– אספקת חשמל ממקור של אנרגיה חשמלית;
"אתר בניה"
– אתר שבו מתקיימות עבודות בניה, תיקון, שיפוץ או הרחבה והריסה של מבנה או שמבצעים בו עבודות עפר;
"בית תקע משוקע", "בית תקע חד-מופעי", "בית תקע תלת-מופעי"
– כמשמעותם בת"י 1109;
"דרגת הגנה IP XXX"
– דרגת הגנה כמשמעותה בת"י 981;
"המנהל"
– מנהל עניני חשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
"זינה"
– אספקת חשמל למיתקן חשמל ארעי לרבות האמצעים הפיזיים לכך;
"זרם"
– השיעור האפקטיבי של עצמת הזרם;
"חלק חי"
– מצב של מוליך כשהוא מחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל;
"חשמלאי"
– בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"כלי עבודה"
– חפץ אשר באמצעותו ניתן לבצע עבודות חשמל שלא ניתנות לביצוע ביד חופשית בלבד;
"לוח"
– מסד וציוד חשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמלי ארעי, לפיקוד ולבקרה למעט בתי תקע ומפסקים לאורך מעגל סופי;
"לוח משנה"
– לוח הניזון מלוח אחר;
"לוח ראשי"
– לוח הניזון במישרין ממקור האספקה והמיועד להזין מיתקן חשמלי בשלמותו;
"מבטח"
– אבזר המשמש להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או בקו;
"מבנה קבוע"
– מבנה שאינו מיועד לפירוק לאחר גמר העבודה;
"מוליך"
– גוף המיועד להעברת זרם חשמלי;
"מיתקן חשמלי"
– כהגדרתו בחוק;
"מיתקן חשמלי ארעי"
– מיתקן חשמלי המוקם לתקופה קצובה ולמטרה מוגדרת, המורכב בעיקרו מציוד מיטלטל והמפורק עם סיום העבודה באתר בניה;
"מכשיר"
– ציוד המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
"מעגל"
– מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;
"מעגל סופי"
– מעגל המחובר ישירות למכשיר או לבית תקע;
"מעטה"
– מעטה רצוף, יחיד או מורכב מכמה שכבות, המיוצר עם ייצורו של הכבל;
"מפסק מגן"
– מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן חשמלי המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה;
"מפסק ראשי"
– מפסק המיועד למיתוג מיתקן חשמלי ארעי בשלמותו;
"מקום סכנה מוגברת"
– מקום שבו התנאים או תהליכי העבודה מגדילים באופן ניכר את הסכנה להלם חשמלי, לשריפה, להתפוצצות ולפגיעה מכנית או כימית במיתקן חשמלי;
"מתח"
– בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10 אחוזים;
"מתח נמוך"
– מתח העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר בין כל שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר בין כל שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
"סוג אספקה"
– אספקה המאופיינת על ידי מניה נפרדת, מקור אספקה נפרד, דרגות חיוניות שונות וכיוצא באלה;
"סוג II"
– סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;
"פתיל"
– גיד כפיף או כמה גידים כפיפים מבודדים, שזורים יחד או לא שזורים, המאוגדים במעטה חיצוני משותף או המחוברים ביניהם;
"ציוד"
– כלל הפריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו;
"ציוד מיטלטל"
– ציוד המיועד, בשימוש הרגיל בו, להעברה ממקום למקום;
"ציוד נייח"
– ציוד שאינו ניתן להעברה בנקל ממקום למקום;
"ציוד קבוע"
– ציוד המיועד לשימוש כשהוא מוחזק במקומו ואינו ניתן להעברה ממקום למקום בלא שימוש בכלים;
"קו"
– מעגל מזין לוח;
"שיטת אספקה"
– אספקת חשמל המאופיינת על ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים, המתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה וצורת חיבור נקודת הכוכב או התווך להארקה;
"תקן"
– תקן ישראלי (ת"י) כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953, תקן רשמי כהגדרתו בסעיף 8(א) לחוק האמור או תקן מן המפורטים בתוספת הראשונה, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח' חיים לבנון 42, תל אביב, ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע"מ, אתר תחנת הכוח, חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל;
"תקן IEC"
– תקן שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוניקה (International Electrotechnical Commission);
"תקן DIN"
– תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut Für Normung).

פרק ב' – כללי

התקנת מיתקן חשמל ארעי

2.

  1. (א) לא יתכנן אדם, לא יתקין, לא יבדוק, לא יתקן ולא יפקח על התקנתו של מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה ולא יבצע בו שינוי אלא אם כן הוא חשמלאי.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם שאינו חשמלאי לבצע שינוי במיתקן כאמור אם השינוי אינו מצריך שימוש בכלי עבודה, וכן לבדוק מפסק מגן באמצעות לחיצה על לחיץ הבדיקה כאמור בטור ד' בתוספת השניה.

התאמה לתקן ולדרגת ההגנה

3.

  1. (א) ציוד המותקן לפי תקנות אלה יתאים לדרישות תקן ולתנאי מקום ההתקנה.
  2. (ב) ציוד, לרבות אבזרים ומכשירים, שעשוי להיות בשימוש תחת כיפת השמים יהיה בעל דרגת הגנה של IP 44X לפחות או יוגן על ידי מעטה שווה ערך.

סוגי אספקה

4. באתר בניה יכול שיהיו סוגי אספקה שונים.

פרק ג' – מיתקן חשמלי ארעי

לוח ראשי

5. מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה יצויד בלוח ראשי אחד בלבד.

התאמת לוח

6.

  1. (א) לוח באתר בניה יתאים לדרישות תקן IEC 439-4, ואולם לוח ראשי המותקן במבנה קבוע יכול שיהיה כאמור בתקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991.
  2. (ב) הכניסה ללוח תיעשה באמצעות מפסק ראשי לכל סוג אספקה המזין אותו; מפסק כאמור יהיה ניתן לנעילה במצב "מופסק" בלבד.

יציאות מלוח

7.

  1. (א) כל היציאות מלוח ראשי ומלוחות משנה יהיו באמצעות בתי תקע; מותר להתקין בית תקע משוקע בדופן לוח.
  2. (ב) פתיל יחובר לזינה מלוח באמצעות תקע.

תקע ובית תקע

8.

  1. (א) תקע ובית תקע באתר בניה יתאימו לת"י 1109.
  2. (ב) בית תקע יותקן בתוך לוח או בתוך תיבה בקצה פתיל; היה בית תקע מותקן בתיבה, תהיה התיבה מסוג II ובעלת דרגת הגנה של IP 43X לפחות.

הגנה נוספת בפני חשמול

9. בית תקע יוגן באחד מאמצעי הגנה אלה:

  1. (1) מפסק מגן בעל זרם הפעלה נומינלי של לא יותר מאשר –
    1. (א) 0.030 אמפר בעבור בית תקע חד-מופעי לזרם של 16 אמפר או 32 אמפר במתח 230 וולט;
    2. (ב) 0.500 אמפר בעבור בית תקע חד-מופעי לזרם העולה על 32 אמפר או בית תקע תלת-מופעי;
    יכול שמפסק מגן אחד יגן על כמה בתי תקע;
  2. (2) מתח נמוך מאוד;
  3. (3) הפרד מגן כהגדרתו בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991.

פתיל ותכונותיו

10.

  1. (א) קו ומעגל סופי באתר בניה יחוברו באמצעות פתיל בלבד; הפתיל יהיה מסוג HO7RN-F לפי תקן DIN/VDE 0282 או זהה באיכותו ובעל תכונות אלה:
    1. (1) מוליכי הפתיל יהיו גמישים ושזורים;
    2. (2) הבידודים בין מוליכי הפתיל יהיו מגומי ויתאימו למתח עד 750 וולט לפחות;
    3. (3) מעטה הפתיל יהיה מגומי או מנאופרן.
  2. (ב) פתיל יותקן באופן שלא יוכל להיווצר מאמץ מכני על קצותיו.
  3. (ג) פתיל במקום סכנה מוגברת יהיה מוגן בצורה נאותה.

בדיקות

11. מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה ייבדק לפני הפעלתו הראשונה ויבוצעו בו הבדיקות המוזכרות בטור א' בתוספת השניה במועדים הקבועים בטור ב', באופן המפורט בטור ג' ובאמצעות בודק כאמור בטור ד'; תוצאות הבדיקות יירשמו בידי בודק המיתקן ויישמרו בידו או בידי בעל המיתקן או מחזיקו, לפי הענין.

פרק ד' – שונות

אחריות

12. חובה המוטלת לפי תקנות אלה תוטל על מבצע בניה כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988.

תחולה וסייג לתחולה

13. תקנות אלה –

  1. (1) יחולו על מיתקן חשמלי ארעי במתח נמוך ומתח נמוך מאוד באתרי בניה;
  2. (2) לא יחולו על –
    1. (א) ציוד קבוע או נייח;
    2. (ב) מיתקן חשמלי ארעי שבתוך מבני שירות באתרי בניה, כגון: משרדים, חדרי הלבשה, חדרי ישיבות, חדרי אוכל, חדרי מגורים וחדרי שירותים.

תחילה

14. תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן, ואולם מותר לפעול לפיהן מיום פרסומן.

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

  1. 1. IEC 439-4 "Low voltage switchgear and controlgear assemblies Part 4: Particular requirements for assemblies for construction sites (ACS)"
  2. 2. DIN/VDE 0282 "Rubber Cables, Wires and Flexible Cord for Power Installation: General Requirements"

תוספת שניה

(תקנות 2(ב) ו-11)

בדיקות תקופתיות

טור א'טור ב'טור ג'טור ד'
הציוד הנבדקתדירות הבדיקהתיאור הבדיקהכישורי הבודק
מפסקי מגןאחת לשבוע לפחותבדיקה על ידי לחיצה על לחיץ הבדיקהעל אף האמור בתקנה 2(א) רשאי גם אדם שאינו חשמלאי
אחת לשלושה חודשים לפחותבדיקה באמצעות מכשיר בדיקה למפסקי מגןחשמלאי בעל רישיון חשמלאי מעשי לפחות
לוחות ראשיים ומשנייםאחת לשנה לפחות(1) בדיקת התנגדות הבידוד
(2) בדיקת רציפות ההארקה
(3) בדיקת התנגדות האלקטרודה הכללית של האדמה
חשמלאי בודק

לענין זה, "חשמלאי מעשי" ו"חשמלאי בודק" – כמשמעותם בתקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985.

התקנת רשתות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.

  1. (א) בתקנות אלה –
    "אנטנה"
    – מיתקן המיועד לקליטה או לשידור של גלים אלקטרו-מגנטיים לרבות התרנים והעוגנים;
    "גשר"
    – מוליך המחבר, חשמלית, בין שני מוליכים נפרדים המותקנים על אותו סמך;
    "דרך"
    – כמשמעותה בפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943;
    "זיז"
    – סמך אנכי המותקן על מבנה לשם הגבהת רשת חשמל מעל אותו מבנה;
    "זרוע"
    – מסבך (קונסטרוקציה), אופקי בעיקרו, המשמש לנשיאת רשת חשמל;
    "חצר"
    – שטח שאינו ברשות הרבים, בין שהוא צמוד למבנה או מגודר ובין שאינו כך;
    "כבל עילי"
    – כבל התלוי על תיל נושא או הכולל בתוכו את התיל הנושא;
    "כבל תת-קרקעי"
    – כבל שמבנהו מתאים להתקנה תת-קרקעית;
    "מבדד"
    – אבזר העשוי מחומר בידוד הנועד לחיזוק ונשיאה מכניים של רשת;
    "מוליך רשת ללא בידוד"
    – מוליך המתאים להתקנה ברשת עילית, עשוי מתילים שזורים ללא בידוד;
    "מוליך רשת מבודד"
    – מוליך המיועד להתקנה ברשת עילית, עשוי מתילי אלומיניום או סגסוגת אלומיניום שזורים, בעל בידוד מוגבר של פוליאתילן מוצלב (XLPE), שאינו מיועד להתקנה תת-קרקעית במישרין ללא מוביל ואשר יותקן כחלק מצרור בלבד;
    "מחבר"
    – אבזר הנועד לחיבור חשמלי ומיכני בין שני קטעי מוליך;
    "מיפתח"
    – המרחק, בקו ישר אופקי, בין סמכים עוקבים ברשת;
    "מיתלה"
    – המרחק האנכי בין אמצע הקו הישר הדמיוני שבין נקודות החיזוק הסמוכות של מוליך רשת ללא בידוד, כבל או צרור, לבין המוליך, הכבל או הצרור;
    "משען"
    – אבזר המוכנס למבדד לשם קביעתו;
    "סמך"
    – עמוד, מבנה או מסבך הנושאים רשת;
    "עוגן"
    – התקן המיועד לקזז, על ידי משיכה, מומנט כפיפה הפועל על סמך של רשת;
    "צרור"
    – מספר מוליכי רשת אווירית מבודדים, מפותלים ביניהם ומיועדים להתקנה משותפת; יכול שבאותו צרור יהיו מוליכים השייכים לקווים או למעגלים שונים;
    "רשת אווירית מבודדת"
    – רשת המורכבת מצרור ומערכת אבזרים מבודדים;
    "רשת חשמל" או "רשת"
    – מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי, שחלקו יכול להיות תת-קרקעי או צרור ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה;
    "תיל קשירה"
    – תיל המיועד לחיזוק מוליך רשת ללא בידוד למבדד ועשוי חומר רך לפי תקן ישראלי ת"י 65 למוליכי נחושת, או לפי תקן ישראל ת"י 618 למוליכי אלומיניום;
    "תמוכה"
    – התקן המיועד לקזז, על ידי תמיכה, מומנט כפיפה הפועל על סמך.
  2. (ב) מונחים אחרים בתקנות אלה יפורשו כמשמעותם בחוק ובתקנות אחרות שלפיו.

פרק ב': מוליך והתקנתו

התקנת רשת חשמל

2.

  1. (א) רשת חשמל תתוכנן, תותקן, תיבדק ותתוחזק בידי חשמלאי בלבד.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם שאינו חשמלאי להתקין עמודים ולבצע עבודות מיכניות ברשת חשמל, ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו של חשמלאי ובפיקוחו הצמוד.
  3. (ג) לא תותקן רשת חשמל אלא בהתאם לתקנות אלה.

תכונות חשמליות ומכניות של אבזרי רשת

3. התכונות החשמליות והמיכניות של כל אבזר מאבזרי הרשת יתאימו למתח הנומינלי ולזרם המתוכנן של הרשת ולדרישות הנקובות בתקנות אלה; אבזרי הרשת יתאימו לדרישות התקן החל עליהם.

חומר מוליך ברשת

4.

  1. (א) כל מוליך ברשת יהיה מאלומיניום, סגסוגת אלומיניום, נחושת או סגסוגת נחושת.
  2. (ב) המוליך יהיה עמיד מפני השפעה מזיקה של הסביבה האופפת אותו או יוגן מפניה.

תכונות פיזיקליות של חומר מוליך

5.

  1. (א) מוליכים ברשת יהיו בעלי חתך מזערי כלהלן:
    1. (1) מוליכי רשת ללא בידוד: נחושת – 16 ממ"ר; אלומיניום – 25 ממ"ר;
    2. (2) צרור מוליכי אלומיניום או סגסוגת אלומיניום – 16 ממ"ר;
    3. (3) מוליכים בכבל: נחושת – 4 ממ"ר; אלומיניום – 16 ממ"ר.
  2. (ב) תכונות מיכניות של מוליכי רשת ללא בידוד, לצרכי תכנון הרשת, יהיו בהתאם לטבלה שלהלן:
    חומר המוליךמספר התיילים במוליךמקדם התפשטות תרמית למעלה צלזיוסמודול האלסטיות ניוטון לממ"רחוזק מזערי למשיכה ניוטון לממ"רמאמץ מרבי מותר ניוטון לממ"ר
    אלומיניום72.3X10-56001.70.7
    19570
    37550
    נחושת71.7X10-511304.01.75
    191050
    371050
  3. (ג) מוליכים בעלי תכונות מיכניות השונות מהמפורט בטבלה או מוליכים מחומרים אחרים מותרים בשימוש, אם הם בהתאם לתקן שאישר המנהל.
  4. (ד) התכונות המיכניות של מוליכי רשת בצרור לצרכי התכנון יהיו בהתאם לתקן החל על הצרור.

מיפתח מרבי

6.

  1. (א) המיפתח המרבי בין סמכי רשת לא יעלה על 60 מטרים.
  2. (ב) מיפתח גדול מן האמור בתקנת משנה (א) מותר רק אם הדבר נדרש עקב תנאי שטח חריגים.

חתך מזערי של מוליך אפס (N) או מוליך PEN

7.

  1. (א) חתך מזערי של מוליך אפס (N) או מוליך PEN ברשת עילית העשויה ממוליכי רשת ללא בידוד יהיה כמפורט בטבלה שלהלן:
    חתך מוליך המופע, בממ"רנחושת בממ"ראלומיניום בממ"ר
    (1)רשת חד-מופעיתשווה למוליך המופעשווה למוליך המופע
    (2)רשת תלת-מופעית
    1616–
    252525
    353535
    503550
    705070
    955095
    1207095
    15095120
  2. (ב) חתך מזערי של מוליך אפס (N) או מוליך PEN ברשת עילית העשויה מצרור יהיה כמפורט בטבלה שלהלן:
    חתך מוליך המופע, אלומיניום בממ"ראלומיניום בממ"רסגסוגת אלומיניום בממ"ר
    (1)רשת חד-מופעיתשווה לחתך מוליך המופע
    (2)רשת תלת-מופעית:
    1616
    2525
    7054.6
    15070
  3. (ג) חתך מזערי של מוליך אפס (N) או מוליך PEN ברשת עילית העשויה מכבל יהיה בהתאם לתקן החל על הכבל.

מיתלה של מוליך ללא בידוד, צרור או כבל

8.

  1. (א) המיתלה של מוליך רשת ללא בידוד יחושב כלהלן:
    1. (1) המאמץ למתיחה בו, בטמפרטורה אופפת של 0°C, בלחץ סגולי של הרוח כמפורט בטבלה שבתקנה 23(א)(3), לא יעלה על המאמצים המרביים המפורטים בתקנה 5(ב);
    2. (2) בטמפרטורה מזערית צפויה השונה מ-0°C ייעשה החישוב בהתאם לטמפרטורה הצפויה;
    3. (3) בגובה העולה על 900 מטרים מעל פני הים יש להביא בחשבון גם שכבת קרח בעובי של 15 מ"מ לפחות.
  2. (ב) המיתלה של צרור יחושב כלהלן:
    1. (1) המאמץ למתיחה בו, בטמפרטורה אופפת של 0°C, בלחץ סגולי של הרוח כמפורט בטבלה שבתקנה 23(א)(3), לא יעלה על המאמצים המרביים המפורטים בתקן החל על הצרור;
    2. (2) בטמפרטורה מזערית צפויה השונה מ-0°C ייעשה החישוב בהתאם לטמפרטורה הצפויה;
    3. (3) בגובה העולה על 900 מטרים מעל פני הים יש להביא בחשבון גם שכבת קרח בעובי של 15 מ"מ לפחות.
  3. (ג) מיתלה של כבל עילי יחושב כנדרש בתקנות החשמל (התקנת כבלים), התשכ"ז-1966.
  4. (ד) בשעת התקנת מוליך, צרור או כבל ייקבע המיתלה בהתאמה לטמפרטורה האופפת בזמן ההתקנה.

גובה מוליך

9. הגובה המזערי מעל פני הקרקע של כל מוליך רשת במתלהו הצפוי בטמפרטורה של 60°C, לא יפחת מהמפורט להלן:

  1. (1) 6.0 מטרים מעל דרך שרוחבה המוכרז עולה על 30 מטרים;
  2. (2) 5.5 מטרים מעל דרך שרוחבה המוכרז עד 30 מטרים;
  3. (3) 5.0 מטרים מעל מקום עביר לכלי רכב שאינו דרך;
  4. (4) 4.5 מטרים במקום שאינו עביר לכלי רכב.

רשת מעל מגרשי ספורט

10. מעל מגרשי ספורט המיועדים למשחקים הכרוכים בקפיצה או בזריקה לגובה, תותקן רשת בכבלים או בצרור בלבד; הגובה המזערי מעל פני הקרקע יהיה 4.5 מטרים.

זרם מתמיד במוליך

11.

  1. (א) הזרם המתמיד במוליך רשת, בתנאים המפורטים להלן, לא יעלה על הנקוב בטבלאות שבתקנות משנה (ב) או (ג) לפי הענין:
    1. (1) טמפרטורה מרבית של האוויר האופף – 40°C;
    2. (2) טמפרטורה מרבית של המוליך – נחושת ללא בידוד – 70°C; אלומיניום ללא בידוד – 80°C; אלומיניום בצרור, בידוד 90°C – XLPE;
    3. (3) מהירות מזערית של הרוח – 0.6 מטר לשניה;
    4. (4) חשיפה – המוליך חשוף לקרני השמש.
  2. (ב) מוליכי רשת ללא בידוד –
    חתך מוליך הרשת, ממ"רהזרם המתמיד המרבי, אמפרים
    נחושתאלומיניום
    16115–
    25150120
    35185150
    50230185
    70280225
    95355275
    120410340
    150475380
  3. (ג) מוליכי רשת מאלומיניום בצרור, בידוד XLPE –
    חתך מוליך הרשת, ממ"רהזרם המתמיד המרבי, אמפרים
    1672
    2598
    70194
    150300

קביעת מוליך

12.

  1. (א) מוליך ללא בידוד ייקשר למבדד בקשירה בת-קיימא ובאופן שחוזקו של המוליך לא ייפגע; תיל הקשירה יהיה מחומר שלא יגרום לשיתוך במוליך; הקשירה למבדד תהיה כך שאם היא משתחררת, ייפול המוליך על המשען של המבדד או על הזרוע שעליה מותקן המבדד, אלא אם כן התנאים הטכניים אינם מאפשרים קשירה כאמור.
  2. (ב) חיזוקו של צרור ייעשה באמצעות אבזרים מתאימים בלבד, המיועדים לכך, ואין להשתמש בתיל לקשירה.
  3. (ג) חיזוקו של כבל עילי יהיה כנדרש בתקנות החשמל (התקנת כבלים), התשכ"ז-1966.

חיבורים בין מוליכים

13.

  1. (א) מוליכים ברשת יחוברו ביניהם באמצעות מחברים שנועדו למטרה זו, המתאימים לחומר ולחתך של המוליכים.
  2. (ב) החוזק המכני של חיבור הנתון למתיחה יהיה בשיעור של 85 אחוזים לפחות מהחוזק המכני של המוליכים השלמים.
  3. (ג) חיבור בין מוליכים מבודדים יהיה אף הוא מבודד ויבטיח את שלמות הבידוד.
  4. (ד) ההתנגדות בין שני קצות המחבר לא תעלה ביותר מאשר 5 אחוזים על התנגדות מוליך בעל אותו האורך.

התקנת גשר

14.

  1. (א) גשר יהיה בר-קיימא, יתאים לחומר המוליכים ולא יפגע בחוזקם.
  2. (ב) חתך הגשר יהיה שווה או גדול מחתך המוליך הקטן ביותר שאליו הוא מחובר.

מיקום מוליך ללא בידוד ברשת

15.

  1. (א) מיקום מוליך ללא בידוד על סמכים ברשת יהיה אחיד, לפי ייעודו לכל אורך הרשת, פרט למקרים שבהם נדרש שינוי מיקום המוליכים לפי שיקולים טכניים של המתכנן.
  2. (ב) מוליך אפס (N) או מוליך PEN ללא בידוד, על סמכים ברשת, יהיה הנמוך שבין מוליכי הרשת או בגובה מוליך המופע התחתון, אולם מוליך מופע המשמש לתאורת רחוב יכול שיהיה ממוקם נמוך ממוליך האפס (N) או ממוליך PEN.
  3. (ג) מוליך הארקה (PE) ללא בידוד, על סמכים ברשת, ימוקם מעל יתר המוליכים או מתחתיהם.

מרחק מזערי בין מוליכים ללא בידוד

16.

  1. (א) המרחק המזערי בין מוליכים ללא בידוד הנמדד ליד המבדדים יהיה כמפורט להלן:
    1. (1) במיפתחים עד 45 מטרים כאשר המיתלה 1.0 מטר או פחות – 30 ס"מ;
    2. (2) במיפתחים מעל 45 מטרים ועד 60 מטרים כאשר המיתלה עד 1.5 מטר – 55 ס"מ;
    3. (3) במקרים שהמיפתח או המיתלה חורגים מהערכים הנקובים בפסקאות (1) או (2), יחושב המרחק האמור בהתאם לשיקולים הטכניים של המתכנן.
  2. (ב) מותקנים במיפתח מוליכים, ללא בידוד מחומר שונה או שצפויות בהם טמפרטורות עבודה שונות כתוצאה מתנאי העמסה שונים בהם, יחושבו המרחקים בין המוליכים כך שהוראות תקנות אלה יקוימו גם בהבדלי טמפרטורה מרביים צפויים, והמרחק המזערי האנכי ביניהם לא יפחת מ-10 ס"מ.

מרחק בין מוליך ללא בידוד לבין סמך

17. המרחק המזערי בין מוליך ללא בידוד לבין סמך הנושא אותו יהיה 3 ס"מ.

התקנת הסתעפות

18.

  1. (א) התקנת הסתעפות ממוליך רשת ללא בידוד, מכבל או מצרור תיעשה בצמוד לסמך ולא בין סמכים.
  2. (ב) כל הסתעפות מכבל או מצרור תהיה אף היא בכבל או בצרור לאורך מיפתח אחד לפחות; מקום ההסתעפות יהיה מוגן בפני מגע מקרי.

חיבור מרשת אל מבנה

19.

  1. (א) חיבור עילי מרשת אל מבנה ייעשה בכבל עילי או בצרור בלבד.
  2. (ב) חיבור למבנה ייעשה על ידי אחד מאלה:
    1. (1) כבל עילי, התלוי על תיל נושא נפרד שיוגן כנדרש בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991 (להלן – תקנות הארקות);
    2. (2) כבל נושא עצמו, כשהתיל הנושא יבודד קרוב למקום חיזוקו למבנה;
    3. (3) צרור המחוזק באמצעות אבזרים מבודדים.
  3. (ג) חיבור אל מבנה יסתיים בהדקי הכניסה למבטח.

חיבור כבל או צרור לרשת

20.

  1. (א) קצה כבל או צרור יוגן בפני חדירת רטיבות לתוך הכבל או הצרור.
  2. (ב) כבל או צרור יוגן מיכנית מפני הקרקע עד גובה של 1.8 מטרים לפחות.

פרק ג': אבזרי רשת והתקנתם

תכונות מיכניות של אבזר רשת

21. כל אבזר ברשת יהיה עשוי מחומר בר-קיימא, בעל חוזק מיכני מספיק לעמידה בפני המאמצים הצפויים בו ועמיד מעיקרו בפני השפעה מזיקה של הסביבה שבה הוא מותקן או שיוגן בפני השפעה כאמור.

חומר הסמך

22.

  1. (א) עשוי סמך מפלדה תהיה הפלדה בעלת חוזק מזערי לקריעה של 370 ניוטון לסמ"ר והסמך יוגן בפני שיתוך.
  2. (ב) עשוי סמך מעץ, יהיה העץ –
    1. (1) מוספג לכל אורכו, בחומר המבטיח עמידותו לאורך ימים;
    2. (2) בעל חוזק מיכני מזערי לכפיפה של 40 ניוטון לסמ"ר.
  3. (ג) עשוי סמך מבטון, יהיה הבטון בעל חוזק מזערי לכבישה של 45 ניוטון לסמ"ר.
  4. (ד) סמך מחומר אחד יהיה בעל מבנה ותכונות שאישר המנהל.

חישוב מיכני של הסמך

23.

  1. (א) ממדי הסמך יחושבו על פי הכוחות הפועלים עליו ובהתחשב בכל אלה:
    1. (1) משקל הסמך וכן משקל הציוד, האבזרים והמוליכים המותקנים עליו;
    2. (2) כוח המשיכה השקול של המוליכים המחושב על פי התנאים המפורטים בתקנה 8(א);
    3. (3) כוח הלחץ של הרוח הפועל בכיוון אופקי לסמך, לציוד, לאבזרים ולמוליכים המחוזקים אליו כמפורט להלן:
      צורתו של חלק ברשת בניצב לכיוון הרוחלחץ סגולי של הרוח (ניוטון למ"ר)
      חשוף לרוחמחופה על ידי מבנים
      גובה מעל פני הים עד 600 מ' או מרחק מעל 3 ק"מ משפת היםגובה מעל פני הים מעל 600 מ' או מרחק עד 3 ק"מ משפת היםגובה מעל פני הים עד 600 מ' או מרחק מעל 3 ק"מ משפת היםגובה מעל פני הים מעל 600 מ' או מרחק עד 3 ק"מ משפת הים
      חלק בעל פנים שטוחים9.411.87.08.8
      חלק בעל פנים עגולים – שטח ההיטל4.75.93.54.4
  2. (ב) השטח הנתון ללחץ הרוח יחושב כלהלן:
    1. (1) בעמודי מסבך (זויתנים ותעלות) יובא בחשבון שטח השווה לפחות ל-1.5 פעם של פני השטח החזיתי הניצב לכיוון הרוח;
    2. (2) מותקנים שני מוליכים ללא בידוד במקביל, יובא בחשבון סכום שטחי ההיטלים של שני המוליכים;
    3. (3) מותקנים צרורות במקביל יובא בחשבון סכום שטחי ההיטלים המרביים שלהם.
  3. (ג) במקום בו צפוי לחץ סגולי של רוח העולה על 11.8 ניוטון למ"ר, כגון בואדיות, ייערך חישוב מיוחד.
  4. (ד) מקדמי הביטחון יהיו לפחות אלה:
    חומר הסמךמקדם בטחון
    פלדה*1.5
    בטון2.5
    עץ2.5
    * ערך זה מתייחס לגבול כניעה.
    מקדמי הביטחון לחומר אחר ייקבעו בידי המתכנן.

יציבותו של סמך

24.

  1. (א) סמך של רשת, על כל האבזרים המותקנים עליו, יתוכנן, יבוצע ויותקן כך, שבהשפעת הכוחות הפועלים עליו בתנאי שימוש רגילים, תימנע תזוזה העלולה לגרום לנזק או לסכנה.
  2. (ב) יסוד של סמך יחושב עם מקדם ביטחון נגד הפיכה של 1.5 לפחות.
  3. (ג) העומק המזערי של עמוד עץ או בטון בקרקע יהיה:
    אורך העמוד (מטרים)עומק בקרקע (מטרים)
    אדמה או חולאדמה סלעית
    8.0 עד 8.51.401.20
    91.501.30
    101.801.40
    12 עד 162.001.60
  4. (ד) תכנון וביצוע של יסוד עמוד פלדה יחושב בהתאם לסוג הקרקע.

קוטר של עמוד עץ

25. עמוד עץ ברשת יהיה בעל קוטר, על פי אורכו, כמפורט להלן:

אורך העמוד (מטרים)קוטר (ס"מ)
בקצה העליון (מזערי)1.5 מטרים מהקצה התחתון (מזערי)
8.0 עד 8.51418
91520
101722
12 רגיל1928
12 עבה2132
141930
162131

זיהוי של עמוד

26. עמוד יישא מספר זיהוי נוח לקריאה ובר-קיימא.

התקנת עוגן או תמוכה לסמך

27. עמידה של סמך בדרישות היציבות שבתקנות אלה יכול שתושג באמצעות התקנת עוגן או תמוכה; לענין זה סמך ועוגן או תמוכה שלו ייחשבו כיחידה אחת.

חיזוק עוגן או תמוכה לסמך

28. עוגן או תמוכה לסמך יחוזקו לקרקע או למקום העיגון באופן יציב ובר-קיימא; דוגמאות להתקנת עוגנים לקרקע ולמבנים ונתונים טכניים ניתנים באיורים שבתוספת הראשונה.

תכונות העוגן

29.

  1. (א) עוגן של עמוד יהיה מפלדה עמידה מעיקרה בפני שיתוך או שתוגן, באופן יעיל, בפני השפעת הסביבה האופפת; פרטים של תילי פלדה אופייניים לעוגנים בחוזק של 7.0 ניוטון לממ"ר וגבול כניעה של 4.5 עד 5.5 ניוטון לממ"ר ניתנים בתוספת השניה.
  2. (ב) יכול שישמש חומר אחר אם תנאי הסביבה מחייבים זאת ובלבד שייערך חישוב מידות העוגן שיבטיח תכונות מיכניות שוות ערך לעוגן מהפלדה האמורה.

חתך העוגן

30.

  1. (א) חלק העוגן העשוי פלדה שזורה כאמור בתקנה 29, יהיה בעל חתך של 25 ממ"ר לפחות והחלק העשוי מוט פלדה יהיה בקוטר 20 מ"מ לפחות.
  2. (ב) מקדם הביטחון של עוגן על כל חלקיו יהיה 2 לפחות.

הגנת עוגן בפני חישמול

31.

  1. (א) בעוגן יותקן מבדד מתאים למתח הרשת; כאשר סמך משמש לרשתות במתחים שונים יותקן בעוגן מבדד המתאים למתח הרשת הגבוה יותר.
  2. (ב) מבדד עוגן ימוקם בגובה של 3 מטרים לפחות מעל פני הקרקע ולפחות מטר אחד נמוך ממקום חיזוקו של העוגן לעמוד; דוגמאות להתקנת מבדדים בעוגן ניתנות בתוספת השלישית, באיורים 1, 2 ו-3.
  3. (ג) הוראות תקנה זו אינן חלות על עוגנים של סמכים המיועדים לצרורות בלבד.

כיסוי לעוגן

32.

  1. (א) כאשר עוגן מותקן במקום מעבר להולכי רגל או על יד דרך, יצויד העוגן בכיסוי כדלקמן:
    1. (1) עמיד, מעץ או מחומר פלסטי;
    2. (2) באורך של 1.5 מטרים לפחות ומחוזק כך שקצהו התחתון יהיה סמוך לפני הקרקע;
    3. (3) בצבע או בצבעים בולטים לעין ובני קיימא.
  2. (ב) דוגמאות לכיסויים והתקנתם ניתנות בתוספת השלישית, איור 4.

מקדמי בטחון בחישוב של זרוע, זיז או משען

33.

  1. (א) זרוע, זיז או משען וחיזוקם יחושבו כנדרש בתקנה 23.
  2. (ב) זרוע העשויה לשמש משענת של סולם או לעמידה של אדם, תחושב לעומס של 10 ניוטונים בנוסף על הכוחות המפורטים בתקנה 23.
  3. (ג) עשויים זרוע, זיז או משען מפלדה היא תהיה מוגנת בפני שיתוך.

ממדי זיז וצורתו

34.

  1. (א) זיז שצורתו צינור יהיה מפלדה בקוטר "½2 לפחות בעובי דופן של 3.25 מ"מ לפחות.
  2. (ב) משמש הזיז גם כמוביל, יושחלו בו כבלים בלבד וקוטרו הפנימי יהיה כנדרש בתקנות החשמל (התקנת מובילים), התשכ"ו-1965, אך לא פחות מהנדרש בתקנת משנה (א).
  3. (ג) כבל כאמור יוגן בפני שחיקת בידודו בכניסה וביציאה מהזיז; הגנה זו לא תגרום להצטברות מים בזיז.

חיזוק זיז

35. זיז יחוזק למבנה באופן יציב ובר-קיימא; נעשה חיזוק הזיז באמצעות חבקי פלדה, יותקנו שני חבקים לפחות והברגים יהיו בעלי קוטר "5/8 או 16 מ"מ לפחות.

מבדד ומשענו

36.

  1. (א) מבדד רשת ומשענו ייבחרו בהתאם למתח הרשת, לכוחות הפועלים עליו ולחתך המוליך המחובר אליו.
  2. (ב) החיבור בין מבדד ומשענו יתאים לכוחות הפועלים עליו.

חיזוק של מוליכי הסתעפות ללא בידוד

37.

  1. (א) מוליכי הסתעפות ללא בידוד המותקנים על סמך ברשת לא יחוזקו אל מבדדים הנושאים את מוליכי הרשת אלא אל מבדדים בלבדיים להם.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להשתמש באותו מבדד לחיזוק מוליך הרשת ומוליך ההסתעפות אם הוא בעל מבנה המאפשר חיזוק כל מוליך במגרעת נפרדת וחוזקו המכני מתאים, כגון מבדד מסוג משוורת ("שקל").

פרק ד': הצטלבות, מקבילות פיזית או התקרבות בין רשתות

מפלסים בין רשתות במתחים שונים על סמכים משותפים

38.

  1. (א) מותקנות רשתות על סמכים משותפים או מצטלבות רשתות על סמך משותף, תהיה הרשת בעלת המתח הגבוה יותר במפלס הגבוה יותר; המרחק המזערי האנכי בין מוליכי מתח נמוך לבין מוליכים במתח גבוה עד 52 קילווולט יהיה 2 מטרים; יכול שסמך לרשת למתח נמוך יימצא מתחת למוליכי רשת למתח גבוה, ובלבד שהמרחק המזערי האנכי בין מוליכי הרשת של המתח הגבוה לבין ראש הסמך של המתח הנמוך יהיה 2 מטרים.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יכול המנהל להרשות סטייה מדרישות תקנה זו כשהדבר דרוש מטעמים טכניים וננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים.

רשתות שונות במתח עד 1000 וולט בבעלות אחת על סמכים משותפים

39.

  1. (א) יכול שרשתות שונות במתח עד 1000 וולט בבעלות אחת יותקנו על אותו סמך, ובלבד שהמרחק האנכי המזערי בין המוליכים הקרובים ביותר של שתי הרשתות יהיה:
    1. (1) בהצטלבות –
      1. (א) 20 ס"מ כאשר מוליכי שתי הרשתות הם בלתי מבודדים;
      2. (ב) 15 ס"מ כאשר מוליכי אחת הרשתות הם כבל או צרור;
      3. (ג) ללא הגבלת מרחק כאשר מוליכי שתי הרשתות הם כבל או צרור;
    2. (2) במקבילות –
      1. (א) 30 ס"מ כאשר מוליכי שתי הרשתות הם בלתי מבודדים;
      2. (ב) 10 ס"מ כאשר מוליכי אחת הרשתות הם כבל או צרור;
      3. (ג) ללא הגבלת מרחק כאשר מוליכי שתי הרשתות הם כבל או צרור;
    המרחקים הנדרשים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יישמרו לאורך כל המיפתחים.
  2. (ב) על כל סמך שעליו מותקנות רשתות שונות לפי תקנת משנה (א) יותקן שלט בר-קיימא ובו כתוב באותיות בולטות לעין: "הרשת ניזונה מכיוונים שונים"; הוראה זו אינה חלה אם הרשת השניה מזינה מאור רחובות.
  3. (ג) על כל סמך שעליו מותקנות מספר רשתות בכבלים או בצרורות, יסומן, באופן ברור ובר קיימא, זיהויה של כל רשת ויעודה.

רשתות שונות במתח עד 1000 וולט בבעלות שונה על סמכים משותפים

40.

  1. (א) יכול שרשתות שונות במתח עד 1000 וולט בבעלות שונה יותקנו על סמכים משותפים ובלבד שלא יותר מאחת מהן תהיה עשויה ממוליכי רשת ללא בידוד; על כך סמך כאמור יותקן שלט בר-קיימא ובו כתוב באותיות בולטות לעין: "הרשת ניזונה ממקורות שונים".
  2. (ב) כל סמך שעליו מותקנות מספר רשתות בכבלים או בצרורות, יסומן, באופן ברור ובר קיימא, זהויה של כל רשת ויעודה.

הצטלבות בין רשת למתח נמוך לרשת למתח נמוך מאוד

41. הצטלבות בין רשת עילית למתח נמוך לבין רשת עילית למתח נמוך מאד מותרת רק כאשר אחת מהן לפחות מותקנת בצרור, בכבל עילי או בכבל תת-קרקעי.

הצטלבות בין רשת למתח גבוה לבין רשת למתח נמוך מאוד

42. הצטלבות בין רשת למתח גבוה לבין רשת למתח נמוך מאוד מותרת רק אם אחת מהן לפחות מותקנת בכבל תת קרקעי.

הצטלבות בין רשתות במתח נמוך שלא על סמך

43.

  1. (א) בהצטלבות שלא על סמך בין רשתות עיליות למתח נמוך שבבעלות אחת, יישמרו המרחקים המזעריים הבאים בין המוליכים הקרובים ביותר:
    1. (1) שתי הרשתות ללא בידוד – 1.0 מטר;
    2. (2) רשת אחת ללא בידוד ושניה בכבל או בצרור – 0.65 מטר;
    3. (3) שתי הרשתות בכבל או בצרור – 0.10 מטר.
  2. (ב) בהצטלבות שלא על סמך בין רשתות עיליות למתח נמוך שבבעלות שונה יהיה המרחק המזערי ביניהן 65 ס"מ ולפחות אחת מהן תהיה בכבל או בצרור.

הצטלבות בין רשת למתח נמוך לבין רשת למתח גבוה שלא על סמך

44. הצטלבות בין רשת למתח נמוך לבין רשת למתח גבוה, שלא על סמך, תהיה כדלהלן:

  1. (1) היתה הרשת למתח גבוה במתח עד 52 קילוולט, תותקן ההצטלבות באחד משני האופנים הבאים:
    1. (א) אחת הרשתות לפחות תהיה בכבל תת-קרקעי;
    2. (ב) היו שתי הרשתות עיליות, תהיה הרשת למתח גבוה בנויה כך:
      1. (1) המרחק המזערי בין מוליכי שתי הרשתות במקום ההצטלבות, יהיה 2 מטרים, כשהרשת למתח הגבוה נמצאת במפלס הגבוה יותר;
      2. (2) היה המיפתח עד 70 מטרים, יהיו מוליכי המופעים בחתך של 50/8 ממ"ר אלומיניום-פלדה או 35 ממ"ר נחושת לפחות; היה המיפתח מ-70 עד 100 מטרים, יהיו מוליכי המופעים בחתך של 95/15 ממ"ר אלומיניום-פלדה או 70 ממ"ר נחושת לפחות; בהצטלבות כאמור לא יותקן מיפתח העולה 100 מטרים;
      3. (3) כל המוליכים יחוזקו לסמכים על ידי שני מבדדי משען, ניצבים לציר הקו, או על ידי שתי שרשראות מתיחה זהות;
      4. (4) מוליכי מיפתח ההצטלבות יותקנו ללא מחברים, אולם לצורך תיקון אחד במוליך, מותר להתקין בו חיבור אחד;
  2. (2) היתה הרשת למתח גבוה במתח העולה על 52 קילווולט תהיה אחת הרשתות לפחות בכבל תת-קרקעי;
  3. (3) הוראות פסקת משנה (ב)(2) ו-(3) לא יחולו על הצלבות בין רשת למתח נמוך לבין רשת למתח גבוה, אם הן בבעלות אחת.

התקרבות בין רשתות למתח נמוך המותקנות על סמכים נפרדים

45.

  1. (א) המרחק המזערי האופקי בין מוליכי רשת ללא בידוד הקרובים ביותר של שתי רשתות למתח נמוך, המקבילות פיזית והמותקנות על סמכים נפרדים יהיה 2 מטרים במצב ללא סטיית המוליכים.
  2. (ב) המרחק המזערי האופקי בין מוליכי רשת ללא בידוד למתח נמוך, הקרובים ביותר לסמך, למתח גבוה עד 52 קילווולט, יהיה 2 מטרים.
  3. (ג) המרחק המזערי האופקי בין סמך למתח נמוך לבין המוליך הקיצוני הקרוב לסמך של רשת למתח גבוה במצב ללא סטייה של המוליך יהיה: 4 מטרים – למתח גבוה עד 52 קילווולט; 5 מטרים – למתח גבוה מעל 52 קילווולט עד 100 קילווולט; 7 מטרים – למתח גבוה מעל 100 קילווולט עד 160 קילווולט; 10 מטרים – למתח גבוה מעל 160 קילווולט עד 400 קילווולט.

פרק ה': הצטלבות או התקרבות בין רשת לבין קווי בזק או אנטנה

הצטלבות או התקרבות בין רשת לבין קווי בזק

46. רשת תותקן בהתאם לתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ"ו-1986.

הצטלבות או התקרבות בין רשת לבין אנטנה

47.

  1. (א) בהצטלבות רשת עם אנטנה אופקית תהיה הרשת בכבל או בצרור.
  2. (ב) בהצטלבות בין רשת העשויה ממוליכי רשת ללא בידוד לבין עוגן של אנטנה יישמר מרחק מזערי של 2 מטרים בין העוגן לבין המוליך הקרוב ביותר; העוגן יהיה מתחת לרשת.
  3. (ג) המרחק המזערי בין תורן אנכי של אנטנה או חלק ממנו לבין מוליך רשת ללא בידוד הקרוב ביותר יהיה 2 מטרים.
  4. (ד) היתה הרשת בכבל או בצרור, יכול שהמרחק המזערי יהיה 0.65 מטרים, וכן יכול שעוגן יותקן מעל רשת כאמור.

פרק ו': התקרבות של מוליך רשת לעץ

מרחק מרשת לעץ

48.

  1. (א) המרחק בין מוליך רשת ללא בידוד לבין עץ יהיה כזה שלא ייווצר מגע ביניהם.
  2. (ב) היתה הרשת בכבל עילי או בצרור, מותר שיהיה מגע בינם לבין עץ.

חובת שמירת מרחק

49. חובת השמירה על האמור בתקנה 48(א) מוטלת על בעל הרשת, מפעילה או מחזיקה, לפי הענין; בעל העץ חייב לאפשר את גיזומו לצורך מילוי תקנה זו.

פרק ז': הצטלבות או התקרבות בין רשת לבין מבנה

מרחק מזערי בין מוליך ללא בידוד לבין מבנה

50. המרחק המזערי בין מוליך רשת ללא בידוד לבין מבנה יהיה כמפורט באיור מס' 1 שבתוספת הרביעית; קיים חלק בולט על הגג יהיה המרחק המזערי בינו לבין מוליך הרשת 2 מטרים.

הגנה בפני מגע מקרי

51. לא ניתן לקיים מרחק מזערי כאמור בתקנה 50, יהיה אמצעי ההגנה בפני מגע מקרי אחד מאלה:

  1. (1) התקנת הרשת בכבל או בצרור;
  2. (2) התקנת מחיצה מבודדת מתאימה למתח הרשת ולמקום ההתקנה;
  3. (3) התקנת מחיצה מתכתית מוארקת בהתאם לתקנות הארקות.

התקנת כבל או צרור על מבנה או בקרבתו

52.

  1. (א) כבל או צרור המותקן על קיר מבנה מלגו יהיה מוגן מעיקרו בפני פגיעות מיכניות הצפויות במקום התקנתו באופן התקנתו, או על ידי כיסויו בכיסוי מגן, העמיד בפני הפגיעות המיכניות הצפויות.
  2. (ב) המרחק המזערי בין כבל או צרור הממוקם בקרבת מבנה לבין חלק המבנה הקרוב ביותר אליו יהיה כמפורט באיור מס' 2 שבתוספת הרביעית.

פרק ח': הארקות והגנות בפני חישמול ברשת

הגנה בפני חישמול של סמך מתכת או בטון

53.

  1. (א) סמך ממתכת או מבטון, לרבות אבזריו, יוגנו בפני חישמול בהתאם לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991.
  2. (ב) כבל או צרור ייראו כציוד מסוג II.

סמך ממתכת כמוליך הארקה

54. סמך ממתכת יכול לשמש כמוליך הארקה אם קוימו בו הדרישות החלות על מבנה המשמש כמוליך הארקה שבתקנות הארקות.

הגנת מוליך הארקה על פני סמך

55. מוליך הארקה המותקן על פני סמך יוגן בפני פגיעות מיכניות עד גובה של 2.30 מטרים לפחות מעל פני הקרקע.

פרק ט': הוראות שונות

תחזוקת רשת

56.

  1. (א) רשת תתוחזק במצב תקין ויעיל; נתגלו ליקויים ברשת, יופסק המיתקן הלקוי או חלקו הלקוי עד לתיקון התקלה.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) חובת ההפסקה אינה חלה כאשר התקלה אינה מהווה סכנה לנפש או לרכוש.

בדיקת רשת

57.

  1. (א) רשת חדשה תיבדק לפני הפעלתה וכן ייבדק כל שינוי יסודי ברשת לרבות השלכותיו האפשריות; לענין זה, "שינוי יסודי" – שינוי תוואי, הוספת סמכים וכן שינוי חומר המוליכים או משקלם.
  2. (ב) בבדיקה יבוקר אם התקיימו ברשת הוראות תקנות אלה.

תוצאות הבדיקה רישומן ושמירתן

58. תוצאות הבדיקה של רשת יירשמו בידי חשמלאי בודק ויישמרו בידי בעל המיתקן או מחזיקו.

אחריות

59. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן הרשת, על מתקינה, על בעלה, על מחזיקה או על מפעילה, הכל לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

תחולה

60. תקנות אלה יחולו על –

  1. (1) כל רשת אשר תותקן לאחר תחילתן;
  2. (2) כל שינוי יסודי אשר ייעשה לאחר תחילתן ברשת שהותקנה לפני תחילתן.

ביטול

61. תקנות החשמל (התקנת רשתות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט), התשמ"ט-1989 – בטלות.

תחילה

62.

  1. (א) תחילתן של תקנות אלה ששה חודשים מיום פרסומן.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן.

תוספת ראשונה

(תקנה 28)

תוספת ראשונה – דוגמאות להתקנת עוגנים לקרקע ולמבנים

תוספת שניה

(תקנה 29(א))

תילים שזורים מפלדה, מצופים באבץ, המיועדים לעוגנים

מבנה ונתונים כלליים:

החתך ממ"רקוטר חיצוני של התיל במ"ממספר הגידיםקוטר הגיד במ"ממשקל ק"ג/ק"מ
256.372.1192
509.0191.8384
7010.5192.1523

לא יהיו ריתוכים בין הגידים.

תוספת שלישית

(תקנות 31(ב) ו-32(ב))

תוספת שלישית – איור 1
תוספת שלישית – איור 2
תוספת שלישית – איור 3
תוספת שלישית – איור 4

תוספת רביעית

(תקנות 50 ו-52(ב))

מרחקים מזעריים בין רשת עם מוליכים ללא בידוד לבין מבנה
מרחקים מזעריים בין רשת עם מוליכים ללא בידוד לבין מבנה
מרחקים מזעריים בין רשת כבלים או צרור מוליכי רשת אוירית מבודדת לבין מבנה
מרחקים מזעריים בין רשת כבלים או צרור מוליכי רשת אוירית מבודדת לבין מבנה

התקנת מערכות אל-פסק סטטיות במתח נמוך

פרק א' – פרשנות

הגדרות

1.

  1. (א) בתקנות אלה –
    "מערכת אל-פסק"
    – התקן המיועד לספק אנרגיה חשמלית בזרם חילופין בתדר 50 ÷ 60 Hz, באופן רציף גם במקרים של שיבושים ברשת האספקה הרגילה; ההתקן כולל ממיר, מיישר ומצברים וזאת בנוסף לציוד עזר כגון שנאים ואמצעי מיתוג;
    "מעקף תפעולי"
    – התקן המאפשר העברה אוטומטית של זינת עומס בין רשת הזינה לבית מערכת אל-פסק, באמצעות רכיבים סטטיים או מגענים;
    "מעקף לתחזוקה"
    – התקן של מפסקים אלקטרו-מכניים המאפשר זינת העומס ישירות מרשת הזינה לצרכי תחזוקה וכיוצא באלה;
    "מתח נמוך מאוד"
    – מתח בין מוליכים שאינו עולה על 50 וולט או 24 וולט בהתאם לתקנות לפי החוק החלות על אותו מיתקן.
  2. (ב) מונחים אחרים בתקנות אלה יפורשו כמשמעותם בחוק ובתקנות אחרות שלפיו.

סיווג מערכות אל-פסק

2. מערכות אל-פסק תסווגנה כדלקמן:

  1. (1) אופן החיבור לזינה –
    1. (א) חיבור קבוע באמצעות מפסק;
    2. (ב) חיבור באמצעות תקע ובית תקע המותר בזינה חד-מופעית של עד 16 אמפר בלבד;
  2. (2) חיבור גלווני בין מוליך האפס (N) במבוא לבין מוליך האפס (N) במוצא –
    1. (א) הימצאות חיבור כאמור;
    2. (ב) העדר חיבור כאמור;
  3. (3) מעקף תפעולי –
    1. (א) הימצאות מעקף כאמור;
    2. (ב) העדר מעקף כאמור;
  4. (4) מעקף לתחזוקה –
    1. (א) הימצאות מעקף כאמור;
    2. (ב) העדר מעקף כאמור.

התאמה לתקן

3.

  1. (א) מערכת אל-פסק תתאים לתקן ישראלי ת"י 2146.
  2. (ב) התאמת מערכת האל-פסק לסיווג שלפי תקנה 2(2)(א) או (ב) תסומן בצורה ברורה ובת-קיימא.
  3. (ג) אבזרים של מיתקן מערכת אל-פסק יתאימו לתקן החל עליהם.

פרק ב' – אמצעי בטיחות

מניעת מתח חוזר מסוכן

4. מערכת אל-פסק ואופן התקנתה יבטיחו שכאשר נפסקת הזינה או התקע המזין נשלף, לא יופיע מתח חוזר העולה על מתח נמוך מאוד בין שני הדקים או שני פינים כלשהם של המבוא, לרבות הדק או פין הארקה, למשך יותר מ-5 שניות.

מערכת אל-פסק בעלת חיבור גלווני המוזנת בחיבור קבוע

5. במערכת אל-פסק המוזנת בחיבור קבוע כמסווג בתקנה 2(1)(א) וגם קיים בה חיבור גלווני כמסווג בתקנה 2(2)(א) ישמש החיבור הגלווני בין מוליכי האפס (N) כהארקת השיטה של המערכת ויקוימו בו התנאים הבאים כולם כאחד:

  1. (1) לא יותקן חיבור הארקה נוסף למוליך האפס (N);
  2. (2) לא תופסק רציפות מוליכי האפס (N) מרשת הזינה ועד למערכת האמורה, לרבות המעקף התפעולי, אם ישנו, כמסווג בתקנה 2(3)(א);
  3. (3) בזינה תלת-מופעית יהיו המפסקים תלת-קוטביים בלבד, ובזינה חד-מופעית יהיו המפסקים חד-קוטביים בלבד, על אף האמור בתקנות החשמל (מעגלים סופיים במתח עד 1000 וולט), התשמ"ה-1984;
  4. (4) ליד פס האפס בכל לוח במסלול הזינה של המערכת, כמתואר בפסקה (2) יותקן שלט:
    "זהירות – מוליך האפס משמש גם להארקת השיטה של מערכת אל-פסק ואין להפסיק את רציפותו".

אמצעי הגנה מותרים במוצא המופרד באופן גלווני מהמבוא

6. במערכת אל-פסק שבה קיימת הפרדה גלוונית כמסווג בתקנה 2(2)(ב) מותר להשתמש במוצא באחד מאמצעי ההגנה הבאים:

  1. (1) הארקת שיטה אשר תחובר לאלקטרודה מקומית או לפס השוואת פוטנציאלים;
  2. (2) הפרד – זינת מכשיר צריכה אחד בלבד;
  3. (3) זינה צפה (IT) עם משגוח; ניתן לוותר על משגוח אם חישוב או ניסוי מראים שבמקרה של קצרים בו-זמניים לגופים שונים, לא יופיע מתח תקלה העולה על מתח נמוך מאוד למשך יותר מאשר 5 שניות.

אמצעי בטיחות בזמן קצר

7. במערכת אל-פסק יקויימו הדרישות הבאות כאשר נוצר קצר לגוף של ציוד מסוג I:

  1. (1) כשהמוצא מוזן מרשת האספקה באמצעות מעקף כלשהו – ינותק המעגל המזין תוך 5 שניות;
  2. (2) כשהמוצא מוזן על ידי הממיר של המערכת – לא יופיע מתח מגע העולה על מתח נמוך מאוד.

מערכת אל-פסק הניזונה באמצעות תקע ובית תקע עם חיבור גלווני

8. במערכת אל-פסק המסווגת לפי תקנה 2(1)(ב) ו-(2)(א) יקוימו התנאים הבאים כולם כאחד:

  1. (1) אין להשתמש בהגנה על ידי הפרד או על ידי זינה צפה (IT);
  2. (2) כאשר התקע המזין נמצא במצב "שלוף" –
    1. (א) חישוב או ניסוי יוכיחו שבמקרה של קצר, מפל המתח על מוליכי ההארקה או מוליכי ההגנה, לא יעלה על מתח נמוך מאוד למשך יותר מ-5 שניות;
    2. (ב) יובטח כי במידה שיופיע מתח העולה על מתח נמוך מאוד בין פין ההארקה לבין פין האפס של התקע, תופסק מערכת האל-פסק באופן אוטומטי ללא השהיה.

מעקף לתחזוקה

9.

  1. (א) המפסקים הכלולים במעקף לתחזוקה יהיו אלקטרו-מכניים, משולבים בפעולתם ומיועדים להפעלה במכוון ובאמצעות פעולה ידנית.
  2. (ב) יכול שבזמן הפעלת המעקף לתחזוקה, תהיה מקבילוּת בין מתח הרשת לבין מתח המוצא של המערכת, למשך שנייה אחת לכל היותר.

אמצעי לניתוק הזרם הישר

10. היה ומערכת אל-פסק מוזנת ממצברים הממוקמים מחוץ למעטפת שלה, יותקן בקרבתה, במקום נוח לגישה, אמצעי להפסקת הזרם הישר.

מיקום מערכת אל-פסק ומצברים

11.

  1. (א) מערכת אל-פסק תיבנה ותמוקם כך שתתאפשר גישה נוחה לכל חלק מחלקיה למטרות תפעול ותחזוקה; מקום התקנתה יהיה מואר ומאוורר באופן נאות.
  2. (ב) מקום התקנת מצברים יאוורר כך שיימענו חימום יתר או הצטברות גזים הנפלטים מהם, וישולט לענין הימצאות חומרים כימיים מסוכנים, פליטת גזים נפיצים או מאכלים וכיוצא באלה.

שילוט אזהרה

12.

  1. (א) מערכת אל-פסק תצויד, במקום בולט לעין, בשלט:
    "זהירות – מערכת אל-פסק; קיים מתח גם לאחר הפסקת הזינה!".
  2. (ב) ליד בתי תקע ומפסקים המוזנים ממערכת אל-פסק ייקבע שלט:
    "מוזן ממערכת אל-פסק".

פרק ג' – הוראות שונות

בדיקת מערכת אל-פסק

13.

  1. (א) מיתקן קבע המוזן ממערכת אל-פסק כמסווג בתקנה 2(1)(א), ייבדק לפני הפעלתו הראשונה כדי לוודא שהתקיימו במערכת הוראות תקנות אלה.
  2. (ב) הארקת השיטה של מערכת כאמור תיבדק אחת לחמש שנים לפחות.

תחזוקת מערכת אל-פסק

14. מערכת אל-פסק תתוחזק במצב תקין ויעיל; ליקויים במערכת כאמור יתוקנו ללא דיחוי.

אחריות

15. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, על מתקינו, על בעלו, מחזיקו או מפעילו, הכל לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

תחולה

16. תקנות אלה יחולו על כל מערכת אל-פסק סטטית אשר מתח המוצא שלה עולה על מתח נמוך מאוד ואשר תותקן לאחר תחילתן של תקנות אלה.

תחילה

17. תחילתן של תקנות אלה ששה חודשים מיום פרסומן.

העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך

פרק א': פרשנות

1. בתקנות אלה –

"זרם"
– שיעורו האפקטיבי של הזרם החשמלי (rms);
"זרם הבדיקה הגבוה" (I2)
– זרם השימוט (הפסקה) המובטח בתוך זמן המתאים לסוג המבטח;
"זרם העבודה הממושך" (Ib)
– הזרם הממושך המרבי שבעבורו תוכנן המעגל;
"זרם העמסת יתר" (Overload Current)
– זרם יתר במעגל שאין בו תקלה, הנגרם על ידי העמסת יתר;
"זרם יתר" (Over Current)
– זרם העולה על הזרם הנקוב של המבטח ויכול שיהיה זרם העמסת יתר או זרם קצר;
"זרם מתמיד"
– זרם שגורם, למעשה, לטמפרטורה קבועה של המוליך;
"זרם מתמיד מרבי" (Iz)
– זרם מתמיד של מוליך המעלה את הטמפרטורה של מוליך לטמפרטורה המרבית המותרת בתנאי סביבה אחידים בהתאם לתוספת השנייה ובשיטת ההתקנה בהתאם לתוספת השלישית;
"זרם מתמיד מרבי מתוקן" (I'z)
– ערך הזרם של מוליך המחושב כמכפלה של Iz במקדמי התיקון לפי הטבלאות שבתוספת הראשונה;
"זרם נקוב"
– הזרם שבעבורו תוכנן הציוד החשמלי;
"זרם נקוב של מבטח" (In)
– הזרם הרשום על מבטח או הזרם שאליו הוא כוונן;
"זרם עמידה בקצר" (Short circuit withstand capacity)
– זרם הקצר שאותו יכולים לשאת המעגל או אמצעי המיתוג, במצב "מחובר", לזמן קצר בהתאם לסוג אמצעי המיתוג;
"זרם קצר" (Ik) (Short Circuit Current)
– זרם יתר מתמיד המופיע כתוצאה מקצר;
"טמפרטורה אופפת" (Ambient temperature)
– הטמפרטורה במעלות צלסיוס בקרבתו המיידית של מוליך בזמן שלא עובר בו זרם;
"כבל"
– מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או כמה מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף;
"כושר הפסקה" (Breaking capacity)
– הזרם המרבי אשר מבטח מסוגל להפסיק בלי שיגרום להרס למבטח או לסכנה לאנשים ולסביבה;
"לולאת תקלה"
– מסלול זרם קצר ממקור הזינה וחזרה אליו דרך מוליכי זינה, מוליכי הארקה (PE) מוליכי PEN, אלקטרודת הארקה, המסה הכללית של האדמה, הארקת השיטה של מקור הזינה, כולם או מקצתם, כשהם מחוברים בטור או במקביל;
"מבטח"
– אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או קו; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;
"מוליך"
– גוף המיועד והמתוכנן להעברת זרם חשמלי;
"מוליך אפס" (N)
– מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה והנוטל חלק בתמסורת או בחלוקה של אנרגיה חשמלית;
"מוליך PEN" (Protective Earth Neutral)
– מוליך המשמש בו-זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס (N);
"מוליך תווך"
– מוליך המחובר לנקודת התווך של מקור הזינה;
"מיתקן חירום"
– חלק של מיתקן החשמל, כגון קו או מעגל, החייב להמשיך לפעול, למשך זמן מוגדר, בזמן הפסקת הזינה הרגילה וגם בזמן סכנה, כגון שריפה;
"ממ"ר"
– מילימטרים מרובעים;
"מפסק אוטומטי"
– מפסק בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר, הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל או קו במקרה של זרם יתר, ויכול שיופעל באופן ידני;
"מפסק אוטומטי זעיר"
– מפסק אוטומטי שאינו ניתן לכוונון;
"מפסק אוטומטי מגביל זרם קצר"
– מפסק אוטומטי שאינו מאפשר לזרם הקצר להגיע למלוא עוצמתו הצפויה וזאת על ידי הפסקתו המהירה;
"מפסק מגן"
– מפסק המיועד להפסקה אוטומטית של מיתקן חשמלי ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה;
"מקדם תיקון"
– מקדם המכמת את ההשפעה של שונות התנאים המעשיים השוררים במיתקן המתוכנן, לעומת אלה ששימשו להגדרת הזרם המתמיד המרבי;
"מקדם תיקון משוקלל" (c)
– מקדם המתקבל על ידי הכפלת מקדמי תיקון הנוגעים לעניין;
"מקור זינה"
– גנרטור, שנאי, ממיר, מיישר זרם, תא ראשוני, מצבר או מקור אחר הזן את השיטה, הכול לפי העניין;
"מתח נמוך"
– מתח העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
"קצר" (Short Circuit)
– חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות או יותר, שקיים ביניהן הפרש פוטנציאלים במצב תקין;
"רשת חשמל"
– מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי או תת-קרקעי או צרור ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה.

פרק ב': מבטחים וייעודם

2. לא יתכנן אדם, לא יתקין, לא יבדוק, לא ישנה כוונון ולא יתקן מבטח אלא אם כן הוא חשמלאי בעל רישיון מתאים לגודל המבטח.

3.

  1. (א) כל מוליך חי, בקו, במעגל או במעגל סופי, שאיננו מוליך אפס (N), מוליך PEN או מוליך תווך מוארק, יוגן על ידי מבטח המגן הן בפני זרם קצר והן בפני זרם העמסת יתר, או על ידי מבטח נפרד לכל ייעוד.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) אין צורך בהגנה מפני זרם העמסת יתר, אם מקור הזינה אינו יכול לגרום לזרם העמסת יתר במוליכים או אם המעגל מזין מיתקני חירום.
  3. (ג) חתך מוליך אפס (N) יהיה כזה שימנע חימום יתר של מוליך זה.

4. מבטח מיועד לאחד מאלה:

  1. (1) להגנה בפני זרם העמסת יתר בלבד (Overload Current);
  2. (2) להגנה בפני זרם קצר בלבד (Short Circuit Current);
  3. (3) להגנה בפני זרם יתר (Over Current) – אם הוא מבטח משותף לשני הייעודים שבפסקאות (1) ו-(2).

5. במבטח להגנה בפני זרם יתר יתקיימו כל הדרישות בפרקים ג' ו-ד', לפי העניין.

פרק ג': מבטח להגנה בפני זרם העמסת יתר בלבד

6.

  1. (א) מבטח המגן על מוליך מפני זרם העמסת יתר בלבד, יתאים לכל הדרישות האלה:
    1. (1) Ib ≤ In ≤ I'z
    2. (2) I2 ≤ 1.45 x I'z
    3. (3) I'z = Iz x c
    בנוסחה זו –
    1. Ib – זרם העבודה הממושך המרבי;
    2. In – הזרם הנקוב של המבטח או הזרם שאליו הוא כוונן;
    3. I2 – זרם הבדיקה הגבוה;
    4. Iz – זרם מתמיד מרבי;
    5. I'z – זרם מתמיד מרבי מתוקן;
    6. C – מקדם תיקון משוקלל;
    ערכים של I2 לסוגים שונים של מבטחים הם:
    סוג המבטחזרם השימוט המובטח I2
    נתיך10A < In < 25A1.75 x In
    In > 25A1.6 x In
    מפסק אוטומטי זעיר (מא"ז)1.45 x In
    מפסק אוטומטי הניתן לכוונון1.3 x In
  2. (ב) אם הטמפרטורה השוררת בלוח שמותקן בו המבטח שונה מטמפרטורת הייחוס בתקנים של המבטח – יש להביא זאת בחשבון בזמן קביעת גודל המבטח.
  3. (ג) ערכי זרם Iz ניתנים בטבלאות שבתוספת השנייה בהתאם לשיטת התקנתם של מוליכים מבודדים וכבלים, כמתואר בתוספת השלישית; הטבלאות חושבו לפי נתונים אלה:
    1. (1) הטמפרטורה המרבית המותרת בזרם Iz היא:
      1. (א) 70°C – אם הבידוד הוא פי.וי.סי (PVC) רגיל או דומיו (להלן – בידוד 70°C);
      2. (ב) 90°C – אם הבידוד הוא פוליאתילן מוצלב (XLPE) או סוגים של בידוד נטול הלוגנים המתאימים לטמפרטורה זו לפי המפרט הטכני של היצרן (להלן – בידוד 90°C);
    2. (2) הטמפרטורה האופפת היא:
      1. (א) באוויר - 35°C;
      2. (ב) באדמה - 30°C;
    3. (3) ההתנגדות התרמית הסגולית של האדמה היא 2.5 מעלות קלווין כפול מטר חלקי וואט (K·m/W);
    4. (4) בתנאים השונים מהאמור בפסקאות (1), (2) ו-(3) יחושב הזרם המתמיד המרבי המתוקן של המוליך I'z כמכפלה של מקדמי התיקון כמפורט בתוספת הראשונה.
  4. (ד) אם מוליך בחתך אחיד עובר כמה קטעים שבהם שוררים תנאים שונים, יחושב הזרם המרבי המתוקן I'z לכל אחד מהקטעים כמפורט בתקנת משנה (ג); לעניין הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א), ייבחר הערך הנמוך ביותר של הזרם המרבי המתוקן I'z.
  5. (ה) מתכנן בעל רישיון חשמלאי מהנדס רשאי לסטות מהערכים המתקבלים מהנוסחאות שבתקנה זו, בתנאי שהוא מבסס את חישוביו על תנאי ההתקנה וההעמסה של המעגל או הקו.
  6. (ו) על אף האמור בתקנת משנה (ה), מוליך בעל בידוד 70°C בחתך 1.5 ממ"ר, יוגן באמצעות מבטח בעל זרם נקוב שאינו עולה על 10 אמפר, ומוליך בעל בידוד 70°C בחתך 2.5 ממ"ר, יוגן באמצעות מבטח בעל זרם נקוב שאינו עולה על 16 אמפר.
  7. (ז) מבטח מפני זרם העמסת יתר יכול שיותקן במקום כלשהו במעגל המוגן על ידו, בתנאי שאין לפניו הסתעפות במעלה המעגל או שזרם העבודה הממושך המרבי בהסתעפות נלקח בחשבון בעת בחירת המבטח.

7. ליד כל מבטח או עליו, יימצא סימון ברור ובר-קיימא המציין את הזרם הנקוב שלו; לגבי מפסק אוטומטי הניתן לכוונון יסומן כאמור זרם הכוונון; לגבי נתיכים יסומן הזרם הנקוב של הנתיכים.

8.

  1. (א) אם משתמשים במבטח משותף להגנת כמה מוליכים המחוברים במקביל בפני זרם העמסת יתר, יתקיימו במוליכים כל התנאים שלהלן:
    1. (1) הם יהיו מאותו חומר;
    2. (2) הם יהיו בחתך שווה;
    3. (3) הם יהיו בעלי אורך שווה;
    4. (4) אבזרי החיבור שלהם ואופן התקנתם יהיו זהים;
    5. (5) זרם ההעמסה יתאים לסוג הבידוד העומד בטמפרטורה הנמוכה ביותר.
  2. (ב) הוסף מוליך במיתקן במקביל למוליך קיים, לא יחולו הוראות תקנת משנה (א), ובלבד שיובטח שזרם העבודה בכל מוליך לא יעלה על זרם I'z שלו.

פרק ד': מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד

9.

  1. (א) מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד, יפסיק את זרם הקצר בכפוף לאמור בתקנה 10.
  2. (ב) כושר ההפסקה של מבטח, יהיה גדול מזרם הקצר המרבי הצפוי לעבור דרכו; יכול שהתניה זו לא תחול אם התקיימו כל אלה:
    1. (1) במעלה המעגל מותקן מבטח אחר בעל כושר הפסקה כנדרש בתקנת משנה זו, שיפעל לפני המבטח שכושרו קטן יותר;
    2. (2) המבטח בעל כושר ההפסקה הקטן ביותר יהיה בעל זרם עמידה שיאפשר להעביר, בלא נזק לעצמו או לסביבתו, את זרם הקצר הצפוי עד להפסקתו על ידי המבטח שבמעלה המעגל.
  3. (ג) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על מוליכים המחברים מקור זינה אל הלוח ובלבד שהקטע שבין מקור הזינה לבין הלוח יהיה קצר ככל האפשר ולא יעלה על 25 מטרים.

10.

  1. (א) חתך מוליכי המעגל ומבטחו יותאמו כך שבזרם קצר ינותק המעגל על ידי מבטחו בתוך זמן שלא יעלה על הזמן המתקבל מהנוסחה שלהלן, אך לא יותר מאשר 5 שניות כנדרש בתקנה 42(א)(2) לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991: t=(kSIkmin)2 בנוסחה זו –
    1. S – חתך המוליך בממ"ר;
    2. Ik min – זרם הקצר החד-מופעי הצפוי כאשר הקצר מתרחש בנקודה המרוחקת ביותר של המעגל;
    3. t – משך קיום הקצר, בשניות, שבו מגיע המוליך לטמפרטורה של:
      1. (1) 160°C לבידוד 70°C כאשר הטמפרטורה ההתחלתית היא 70°C;
      2. (2) 250°C לבידוד 90°C כאשר הטמפרטורה ההתחלתית היא 90°C;
    4. k – מקדם לפי הטבלה שלהלן:
    ערך מקדם k
    חומר המוליךסוג הבידוד
    בידוד 70°Cבידוד 90°C
    נחושת115143
    אלומיניום7694
  2. (ב) כאשר t קטן מ-0.1 שנייה או כאשר המפסק הוא מסוג המגביל זרם קצר, ייבחר המבטח אשר בו הולם החום (Heat Shock) (∫0tI2(t)dt)
    לא עולה על ערך (k2s2): ∫0tI2(t)dt≤k2S2 בנוסחה זו –
    1. I(t) – זרם רגעי המשתנה עם הזמן;
    2. (∫0tI2(t)dt) – ערך הולם החום בהתאם לנתוני יצרן המבטח.
  3. (ג) כאשר משך קיום הקצר (t) כהגדרתו בתקנת משנה (א) עולה על 5 שניות, יש להתקין להגנה בפני זרם קצר לאדמה, נוסף על המבטח, גם מפסק מגן; מפסק המגן שיותקן כאמור יהיה כזה שלולאת התקלה תאפשר פיתוח זרם תקלה שהוא פי 10 לפחות מזרם ההפעלה של מפסק המגן; מפסק מגן כאמור יהיה בעל כושר הפסקה מזערי של זרם הקצר לאדמה הצפוי בתחילת המעגל; זרם העמידה של מפסק המגן יעמוד בדרישות תקנה 9(ב)(2).

פרק ה': מיקום מבטח

11.

  1. (א) מבטח להגנה בפני זרם העמסת יתר ומבטח להגנה בפני זרם קצר יותקנו בכל הסתעפות של מעגל שבה חלה הקטנה בכושר ההעמסה של המוליך עקב הקטנת חתכו, שינוי אופן התקנתו או שינוי סוג הבידוד.
  2. (ב) קיים במעלה מעגל מבטח בפני זרם קצר, המגן עד לסיום המעגל על המוליכים שבהם חלה הקטנת כושר ההעמסה, אין חובה להתקין הגנה נוספת בפני זרם קצר בלבד.
  3. (ג) בהסתעפות כמתואר בתקנת משנה (א) שאורכה אינה עולה על 3 מטרים ושאופן התקנתה מקטין עד לסבירות מזערית היווצרות קצר, אין חובה להתקין הגנה נוספת בפני זרם קצר בלבד.
  4. (ד) בהסתעפות כמתואר בתקנת משנה (א) יכול שהמבטח בפני זרם העמסת יתר בלבד ימוקם במקום כלשהו במעגל, בתנאי שאין כל הסתעפות בין נקודת ההקטנה של כושר ההעמסה לבין המבטח.
  5. (ה) במעגל של דירת מגורים, המוגן באמצעות מבטח בעל זרם נקוב של 16 אמפר, יכול שיסתעף ממוליך בחתך של 2.5 ממ"ר, מוליך בחתך של 1.5 ממ"ר לתאורה בלבד, בתנאי שהזרם הצפוי בהסתעפות אינו עולה על 10 אמפר.

12. לא יותקן מבטח במקומות אלה:

  1. (1) במוליך PEN;
  2. (2) במוליך האפס (N) אלא אם כן המבטח מפסיק בו-זמנית גם את שאר מוליכי המופעים;
  3. (3) במוליך הארקה (PE);
  4. (4) במוליך חיבור לפס השוואת פוטנציאלים;
  5. (5) במעגל משני של משנה זרם;
  6. (6) במעגל עירור של גנרטור או מנוע לזרם ישר;
  7. (7) במעגל המזין התקן התרעה חיוני כגון צופר או מעגל פיקוד שהפסקתו כרוכה בסכנה.

פרק ו': שונות

13.

  1. (א) בעל רישיון חשמלאי בודק כמשמעותו בסימנים י' עד י"ב בפרק השני לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985, יבדוק הגנה של מוליך מבודד או של כבל, לפני הפעלה ראשונה של המיתקן או לאחר שינוי יסודי בו; לעניין זה, "שינוי יסודי" – שינוי בחתך המוליכים, בחומר המוליכים, בבידוד המוליכים, במספר המוליכים המותקנים במובל, בצורת ההתקנה או בתנאי הסביבה.
  2. (ב) בבדיקה כאמור יש לבדוק ולוודא כי במיתקן מתקיימות דרישות תקנות אלה.
  3. (ג) תוצאות הבדיקות יירשמו ויימסרו לבעל המיתקן, למחזיקו, למפעילו ולאחראי על המיתקן ויישמרו בידם במשך תקופת פעילות המיתקן.

14.

  1. (א) במיתקן בעל זרם נקוב העולה על 3x160 אמפר יבוצעו, אחת לשנה, בדיקות אלה:
    1. (1) כוונון המפסקים האוטומטיים בהתאם לרשום בסימון המבטח;
    2. (2) בדיקה שהזרם הנקוב של המבטחים מתאים לתכניות המעודכנות של המיתקן;
    3. (3) בדיקה שחיבורי המוליכים מהודקים היטב ולא נראים עליהם סימני חימום יתר.
  2. (ב) חשמלאי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן ולייעודו, יבצע את הבדיקות והתוצאות יירשמו ויימסרו לבעל המיתקן, למחזיקו, למפעילו ולאחראי על המיתקן ויישמרו בידם למשך כל תקופת הפעילות של המיתקן.
  3. (ג) מתקין של מיתקן כאמור בתקנת משנה (א) יציג על גבי המיתקן הודעה בדבר חובת הבדיקה התקופתית לפי תקנה זו.
  4. (ד) הוראות תקנה זו לא יחולו לגבי מיתקן של בעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.

15. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, על מתקינו, על בודקו, על בעליו, על מחזיקו או על מפעילו, הכול לפי העניין, והוא אם אין כוונה אחרת משתמעת.

16. תקנות החשמל (העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים עד 1,000 וולט), התשנ"ג-1992 – בטלות.

17.

  1. (א) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לפעול לפי תקנות אלה החל ביום פרסומן.

18.

  1. (א) תקנות אלה יחולו על מוליכים מבודדים וכבלים למתח נמוך.
  2. (ב) תקנות אלה לא יחולו על –
    1. (1) מוליכים מבודדים וכבלים, שאינם חלק ממיתקן;
    2. (2) רשת חשמל עילית, לרבות חיבורים עיליים ותת-קרקעים מהרשת למבנים.

תוספת ראשונה

(תקנות 1 ו-6(ג)(4))

טבלה 1

מקדמי תיקון לחישוב I'z בעבור ערכים שונים של טמפרטורה אופפת של האוויר

טמפרטורה אופפת של האוויר °Cסוג הבידוד
בידוד 70°Cבידוד 90°C
101.301.20
151.241.17
201.191.13
251.131.08
301.061.04
351.001.00
400.930.95
450.840.91
500.760.85
550.650.79
600.530.74
65-0.68
70-0.60
75-0.52
80-0.43

טבלה 2

מקדמי תיקון לחישוב I'z בעבור ערכים שונים של טמפרטורה אופפת של הקרקע

טמפרטורה אופפת של הקרקע °Cסוג הבידוד
בידוד 70°Cבידוד 90°C
101.241.15
151.181.12
201.121.08
251.071.03
301.001.00
350.940.96
400.870.91
450.800.86
500.710.82
550.620.76
600.510.70
65-0.65
70-0.57
75-0.49
80-0.41

טבלה 3

מקדמי תיקון לחישוב I'z בעבור ערכים שונים של התנגדות תרמית סגולית של הקרקע

התנגדות תרמית סגולית Km/W1.01.52.02.53.0
מקדם תיקון1.181.101.051.000.96

טבלה 4

מקדמי תיקון לחישוב I'z בעבור כבלים המותקנים בקבוצות בלא רווח ביניהן

מס' סידוריאופן התקנת הכבליםמספר מעגלים או מספר כבלים רב-גידיים
123456789121620
1מקבץ כבלים באוויר, על גבי משטח, בהתקנת סמויה או חשיפה1.000.800.700.650.600.570.540.520.500.450.410.38
2כבלים בשכבה אחת על קיר, רצפה או על מגש לא מחורר1.000.850.790.750.730.720.720.710.70בהתקנות אלה אין להתקין יותר מ-9 מעגלים או כבלים רב-גידיים
3כבלים בשכבה אחת מותקנים בצמוד לתקרה0.950.810.720.680.660.640.630.620.61
4כבלים בשכבה אחת מותקנים על מגש מחורר אופקי או אנכי1.000.880.820.770.750.730.730.720.72
5כבלים בשכבה אחת מותקנים על סולם או באמצעות חבקים וכיוצא באלה1.000.870.820.800.800.790.790.780.78
  1. 1. מקדמי התיקון מתייחסים לקבוצות כבלים המועמסים באופן דומה
  2. 2. אם המרחק האופקי בין הכבלים הסמוכים עולה על פי שניים מקוטרו החיצוני, אין להתחשב במקדמי התיקון לפי הטבלה
  3. 3. מקדמי התיקון מתייחסים לקבוצות של 2 או 3 כבלים חד-גידיים ולקבוצות של כבלים רב-גידיים

טבלה 5

מקדמי תיקון לחישוב I'z בעבור מעגלים מכבלים חד-גידיים צמודים או
מכבלים רב-גידיים המונחים במישרין באדמה, כתלות במרחק ביניהם

מספר המעגליםמרחק בין המעגלים (a) בסנטימטרים
0=a (צמודים)a=Dea=12.5a=25a=50
20.750.800.850.900.90
30.650.700.750.800.85
40.600.600.700.750.80
50.550.550.650.700.80
60.500.550.600.700.80

De – קוטר חיצוני של הכבל

טבלה 5 – כבלים רב-גידיים
כבלים רב-גידיים
טבלה 5 – כבלים חד-גידיים
כבלים חד-גידיים

טבלה 6

מקדמי תיקון לחישוב I'z בעבור קבוצות של כבלים חד-גידיים
בתוך צינורות המונחים ישירות באדמה – כל כבל בצינור נפרד

מספר קבוצות של צינורותמרחק בין הקבוצות של הצינורות (a) בסנטימטרים
0=a (צמודים)a=25a=50a=100
20.800.900.900.95
30.700.800.850.90
40.650.750.800.90
50.600.700.800.90
60.600.700.800.90
טבלה 6 – כבלים חד-גידיים
כבלים חד-גידיים

טבלה 7

מקדמי תיקון לחישוב I'z בעבור קבוצות של כבלים רב-גידיים
בתוך צינורות המונחים ישירות באדמה – כל כבל בצינור נפרד

מספר קבוצות של צינורותמרחק בין הקבוצות של הצינורות (a) בסנטימטרים
0=a (צמודים)a=25a=50a=100
20.850.900.950.95
30.750.850.900.95
40.700.800.850.90
50.650.800.850.90
60.600.800.800.90
טבלה 7 – כבלים רב-גידיים
כבלים רב-גידיים

תוספת שנייה

(תקנות 1 ו-6(ג))

ערכי זרם מתמיד מרבי Iz של מוליך לפי שיטת התקנתו לפי התוספת השלישית

טבלה 70.1

שיטות התקנה א', י"א
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 70°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.51413--
2.51817--
42423--
632292423
1043393430
1657534540
2575695954
3593847266
501121028779
70142128111101
95171154133121
120197177154140
150226203178160
185257230202182
240302269237213
300345308272245

טבלה 70.2

שיטת התקנה ב'
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 70°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.51312--
2.51716--
42422--
630272422
1040373129
1654494139
2571645550
3586786761
50103938173
7013111810292
95157141122111
120180162141127
150206184162146
185233210183165
240274245215195
300314280247223

טבלה 70.3

שיטות התקנה ג', ה', ז', ט', י"ח, י"ט, כ"ד, כ"ה, כ"ז, כ"ח
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 70°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.51615--
2.52320--
43026--
639343026
1054474137
1671645650
2595847466
351181039181
5014212611198
70180161141125
95218195170151
120253225197175

טבלה 70.4

שיטות התקנה ד', ו', ח', י', י"ח, י"ט, כ"א, כ"ג, כ"ד, כ"ו, כ"ט
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 70°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.51614--
2.52219--
42825--
636322825
1049433934
1665585145
2585756758
35104938172
501251119886
70158140123109
95189168148131
120218194170150

טבלה 70.5

שיטות התקנה י"ב, י"ג
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 70°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.51816--
2.52523--
43430--
643393430
1059544641
1680716255
25105907869
351301129785
50158135118103
70200173150132
95243210183160
120281243212185
150323281245213
185368321280243
240433379331287
300498436382330

טבלה 70.6

שיטות התקנה ל', ל"א
טמפרטורה אופפת של אדמה – 30°C, התנגדות תרמית סגולית
של אדמה – 2.5 מעלות צלסיוס מ'/וואט, בידוד 70°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.52016--
2.52621--
43428--
642353227
1056464336
1672605546
2593777159
35111928571
5013210910184
70163134125104
95192159148123
120219181168140
150247205190158
185278230214178
240321264247105
300363299279231

טבלה 70.7

שיטות התקנה י"ד, ט"ז
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 70°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.52117--
2.52824--
43832--
648403731
1066565143
1688756957
25112958473
3513911810490
50169144127110
70218184163141
95265224197172
120308259229199
150356300265230
185408342303263
240483404357310
300557467413358

טבלה 70.8

שיטות התקנה ט"ו, י"ד
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 70°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
251231039279
3515212911599
50184157140120
70236203180156
95286248221191
120331290257223
150382335297258
185435384341296
240513456404353
300591527467408
400709617564494
500816704652573
630945804760668

טבלה 90.1

שיטות התקנה א', י"א
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 90°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.51816--
2.52522--
43430--
643383431
1059524642
1678706156
25102918173
351261129990
50152135120108
70192172152136
95231207183164
120267239211189
150305274243217
185348311276246
240407365324288
300467418372330

טבלה 90.2

שיטת התקנה ב'
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 90°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.51816--
2.52421--
43229--
640363230
1055494339
1673655853
2595857568
351161059284
50139125110100
70176157139126
95211189168151
120243218193173
150278249221198
185316283252224
240371332295262
300424380338300

טבלה 90.3

שיטות התקנה ג', ה', ז', ט', י"ח, י"ט, כ', כ"ב, כ"ד, כ"ה, כ"ז, כ"ח
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 90°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.52219--
2.53027--
44036--
652464136
1072635750
1696847668
2512811210189
35157138125111
50190168151134
70243213192172
95294258232208
120340300270241

טבלה 90.4

שיטות התקנה ד', ו', ח', י', י"ח, י"ט, כ"א, כ"ג, כ"ד, כ"ו, כ"ט
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 90°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.52119--
2.52925--
43834--
649423834
1066585246
1687776961
251141019081
3514012311099
50168148132119
70212186168150
95254224202180
120293257232207

טבלה 90.5

שיטות התקנה י"ב, י"ג
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 90°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.52321--
2.53229--
44338--
656502321
1077683229
16103924338
251321145650
351641417768
5020117210392
70258220132114
95315267164141
120367309201172
150423356258220
185486407315267
240575480367309
300665553423356

טבלה 90.6

שיטות התקנה ל', ל"א, י"ג
טמפרטורה אופפת של אדמה – 30°C, התנגדות תרמית סגולית
של אדמה – 2.5 מעלות צלסיוס מ'/וואט, בידוד 90°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.52420--
2.53227--
44134--
652433933
1068575244
1688736857
25113948673
3513611310487
50161134123104
70198166152128
95234196179153
120267223205173
150301252232195
185338283259219
240390326299253
300441368339286

טבלה 90.7

שיטות התקנה י"ד, ט"ז
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 90°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
1.52522--
2.53531--
44740--
660524740
1083726456
16110968774
2514312210493
35178152130115
50216184157140
70277236203180
95338186247218
120394332288252
150454383332292
185520438381333
240615516451393
300711596521452

טבלה 90.8

שיטות התקנה ט"ו, י"ז
טמפרטורה אופפת 35°C, בידוד 90°C

שטח חתך
S
[ממ"ר]
זרם מתמיד מרבי Iz [אמפר]
נחושתאלומיניום
מעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעימעגל חד-מופעימעגל תלת-מופעי
2515513011699
35192162144124
50232199177153
70298257228198
95362315277243
120420368324284
150484426373329
185552490429379
240652583509452
300752675588525
400902790710636
5001040908822739
63012041044956863

תוספת שלישית

(תקנות 1 ו-6(ג))

שיטות התקנה של מוליכים וכבלים

סימון השיטהתיאור גרפי של השיטהתיאור מילולי של שיטת ההתקנהטבלת ערכי הזרם Iz בתוספת השנייה
אחדר
שיטת התקנה א – תיאור גרפי
מוליכים מבודדים או כבלים חד-גידיים בצינור שבקיר, עם בידוד תרמי(1)70.1
90.1
בחדר
שיטת התקנה ב – תיאור גרפי
כבלים רב-גידיים בצינור שבקיר, עם בידוד תרמי(1)70.2
90.2
גשיטת התקנה ג – תיאור גרפימוליכים מבודדים או כבלים חד-גידיים במוביל שעל גבי קיר, או בהתקנה באמצעות חבקים. המרחק מהקיר יהיה עד 0.3 כפול קוטר הכבל70.3
90.3
דשיטת התקנה ד – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים במוביל שעל גבי קיר, או בהתקנה באמצעות חבקים.70.4
90.4
השיטת התקנה ה – תיאור גרפימוליכים מבודדים או כבלים חד-גידיים בתוך תעלה על גבי קיר70.3
90.3
ושיטת התקנה ו – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים בתוך תעלה על גבי קיר70.4
90.4
זשיטת התקנה ז – תיאור גרפימוליכים מבודדים או כבלים חד-גידיים בתוך תעלה תלויה70.3
90.3
חשיטת התקנה ח – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים בתוך תעלה תלויה70.4
90.4
טשיטת התקנה ט – תיאור גרפימוליכים מבודדים או כבלים חד-גידיים בתוך תעלה חשיפה המשמשת גם שירותים אחרים70.3
90.3
י'שיטת התקנה י' – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים בתעלה חשיפה המשמשת גם שירותים אחרים70.4
90.4
י"אשיטת התקנה י"א – תיאור גרפיכבלים חד-גידיים או רב-גידיים בתוך משקוף של דלת או חלון70.1
90.1
י"בשיטת התקנה י"ב – תיאור גרפיכבלים חד-גידיים או רב-גידיים בצמוד לקיר או לתקרה70.5
90.5
י"גשיטת התקנה י"ג – תיאור גרפיכבלים חד-גידיים או רב-גידיים על גבי מגש לא מחורר70.5
90.5
י"דשיטת התקנה י"ד – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים על גבי מגש מחוקק או מגש רשת70.7
90.7
ט"ושיטת התקנה ט"ו – תיאור גרפיכבלים חד-גידיים על גבי מגש מחורר או מגש רשת70.8
90.8
ט"זשיטת התקנה ט"ז – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים על גבי סולם כבלים70.7
90.7
י"זשיטת התקנה י"ז – תיאור גרפיכבלים חד-גידיים על גבי סולם כבלים70.8
90.8
י"חשיטת התקנה י"ח – תיאור גרפי
De = קוטר הכבל
כבלים חד-גידיים או רב-גידיים בחלל בנוי בתוך מבנה:
(א) כאשר 1.5De ≤ V < 5De
70.4
90.4
(ב) כאשר 5De ≤ V ≤ 50De70.3
90.3
י"טשיטת התקנה י"ט – תיאור גרפי
De = קוטר הכבל
כבלים חד-גידיים או רב-גידיים בתקרה כפולה או ברצפה כפולה ("צפה"):
(א) כאשר 1.5De ≤ V < 5De
70.4
90.4
(ב) כאשר 5De ≤ V ≤ 50De70.3
90.3
כ'שיטת התקנה כ' – תיאור גרפיכבל חד-גידי בתוך תעלה משוקעת ברצפה; המכסה הוא בלא פתחי אוורור70.3
90.3
כ"אשיטת התקנה כ"א – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים בתוך תעלה משוקעת ברצפה; המכסה הוא בלא פתחי אוורור70.4
90.4
כ"בשיטת התקנה כ"ב – תיאור גרפיכבלים חד-גידיים בתעלה משוקעת בתוך קיר; המכסה הוא בלא פתחי אוורור70.3
90.3
כ"גשיטת התקנה כ"ג – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים בתעלה משוקעת בתוך קיר; המכסה הוא בלא פתחי אוורור70.4
90.4
כ"דשיטת התקנה כ"ד – תיאור גרפי
De = קוטר הכבל
מוליכים מבודדים בתוך צינור הנמצא בתעלה בלא אוורור, בהתקנה אופקית בלבד:
(א) כאשר 1.5De ≤ V < 20De
70.4
90.4
(ב) כאשר V ≥ 20De70.3
90.3
כ"השיטת התקנה כ"ה – תיאור גרפימוליכים מבודדים בצינור בתעלת כבלים ברצפה, כאשר התעלה פתוחה או מכוסה במכסה עם פתחי אוורור(2)70.3
90.3
כ"ושיטת התקנה כ"ו – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים בצינור בתעלת כבלים ברצפה, כאשר התעלה פתוחה או מכוסה במכסה עם פתחי אוורור(2)70.4
90.4
כ"זשיטת התקנה כ"ז – תיאור גרפיכבלים חד-גידיים או רב-גידיים בתעלת כבלים במישור אופקי או אנכי, כאשר התעלה פתוחה או מכוסה במכסה עם פתחי אוורור(2)70.3
90.3
כ"חשיטת התקנה כ"ח – תיאור גרפימוליכים מבודדים או כבלים חד-גידיים בצינור בתוך קיר(3)70.3
90.3
כ"טשיטת התקנה כ"ט – תיאור גרפיכבלים רב-גידיים בצינור בתוך קיר(3)70.4
90.4
ל'שיטת התקנה ל' – תיאור גרפיכבלים חד-גידיים או רב-גידיים בצינור או בתעלה בנויה בתוך האדמה70.6
90.6
ל"אשיטת התקנה ל"א – תיאור גרפיכבלים חד-גידיים או רב-גידיים טמונים באדמה במישרין עם או בלי כיסוי מגן(4)70.6
90.6
  1. (1) מתייחס לשכבת בידוד תרמי, שבתוך הקיר, בעל מוליכות תרמית של 10 w/m2·ºk, לפחות.
  2. (2) מומלץ ששיטת התקנה זו תיושם רק באזורים שהכניסה אליהם מותרת לאנשים מורשים בלבד, כדי למנוע הצטברות של לכלוך וחומרים דליקים בתעלה.
  3. (3) התנגדות תרמית סגולית של חומר הבניה תהיה 2 ºK·m/W, לכל היותר.
  4. (4) טבלאות ההעמסה (Iz) לשיטת התקנה של כבלים במישרין באדמה, מתייחסות להתנגדות תרמית סגולים של הקרקע 2.5 ºKm/W; אם בידי המתכנן מצויים נתונים על התנגדות תרמית סגולית של קרקע נמוכה יותר, ניתן לנצל את רמת ההעמסה של הכבל בהתאם למקדמי התיקון שבטבלות של התוספת הראשונה; מקדמי התיקון האמורים אינם חלים על שיטת התקנה "ל'".

מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"איפוס"
– כהגדרתו בתקנות הארקות ואמצעי הגנה;
"הארקת הגנה"
– כהגדרתה בתקנות הארקות ואמצעי הגנה;
"זרם פחת" (residual current)
– סכום וקטורי של הזרמים במוליכים חיים של מעגל בנקודה כלשהי שבו;
"חצרים חקלאיים"
– מקום המשמש לצרכים חקלאיים, ובכלל זה מבנה המשמש לגידול בעלי חיים ולטיפול בהם, או לאחסון ולעיבוד של מזון לבעלי חיים או של דשנים, חממה ובריכת מדגה, ולמעט שטחים המשמשים לגידולי שדה, מטעים ופרדסים;
"IPXXX"
– דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 981;
"מפסק פחת"
– מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן חשמלי המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם פחת כתוצאה מקצר לאדמה;
"מתח נמוך"
– מתח בין מוליכים העולה על 24 וולט ואינו עולה על 1000 וולט;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח בין מוליכים שאינו עולה על 24 וולט;
"קו"
– מעגל המחבר לוח חשמל בזרם חילופין למקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ובמיתקנים כמפורט להלן – גם לחלק המיתקן המפורט לצידם:
  1. (1) במיתקן ייצור, לרבות מיתקן פוטו-וולטאי – למהפך או לממיר;
  2. (2) במיתקן אגירה – לממיר;
  3. (3) במיתקן מסוים אחר שאישר המנהל – לחלק שאישר המנהל לגבי אותו מיתקן ובהתאם לתנאים שיקבע לגביו;
"תקנות הארקות ואמצעי הגנה"
– תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991;

מונחים אחרים בתקנות אלה יפורשו כמשמעותם בחוק ובתקנות אחרות שלפיו.

פרק ב': הגנה בפני חישמול

התקנת מיתקן החשמל

2.

  1. (א) לא יתכנן אדם, לא יתקין ולא יפקח על התקנה, לא יבדוק ולא יתקן מיתקן חשמלי בחצרים חקלאיים אלא אם כן הוא חשמלאי.
  2. (א1) לא יתקין אדם מיתקן חשמלי בחצרים חקלאיים אלא לפי תוכנית שתוכננה על ידי מתכנן המיתקן (להלן – התוכנית).
  3. (ב) כל ציוד חשמלי המותקן בחצרים חקלאיים יתאים לתקן החל עליו.

אמצעי הגנה בפני חישמול

3.

  1. (א) הגנה בפני חישמול תהיה כנדרש בתקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנות בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשמ"ד-1984, ואולם –
    1. (1) המיתקן יהיה מוגן באמצעי הגנה בפני חישמול באחת משיטות ההגנה האלה: איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד, בהתאם לקבוע בתוכנית; במיתקן המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה, יותקן מפסק פחת אחד או יותר, בהתאם לקבוע בתוכנית, עם זרם הפעלה מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
      1. (א) 0.03 אמפר להגנה על מעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב עד 32 אמפר;
      2. (ב) 0.1 אמפר להגנה על מעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב מעל 32 אמפר;
      3. (ג) 0.3 אמפר להגנה על קו ללוחות חשמל; לעניין זה, ייחשב המהפך במיתקן פוטו-וולטאי וממיר במיתקן אגירת אנרגיה, כלוח חשמל;
    2. (2) במיתקן קבוע המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה יותקן מוליך הארקה גם אם כל המכשירים הם מסוג II.
  2. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), קו שבין הלוח הראשי של המיתקן לבין הלוח לזרם חילופין של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה או לבין חלק שאישר המנהל כאמור בפסקה (3) להגדרה "קו", אפשר שלא יוגן באמצעות מפסק פחת ובלבד שבעל רישיון חשמלאי מהנדס אישר זאת ובהתקיים כל התנאים האלה:
    1. (1) סך זרמי הזליגה מהמהפכים במיתקן פוטו-וולטאי או מהממירים במיתקן אגירה בעבודה תקינה, עולה על 0.3 אמפר;
    2. (2) הקו יוטמן באדמה או יותקן בתעלת כבלים נפרדת משאר המעגלים של המיתקן;
    3. (3) אם הקו מותקן בתעלת כבלים נפרדת לפי פסקה (2), יתקיימו גם שני אלה:
      1. (א) תעלת הכבלים הנפרדת תוגן בפני פגיעות מכניות בהתאם לאמור בתקנה 5 לתקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2002;
      2. (ב) התקנת הכבל בתוך תעלת הכבלים הנפרדת תהיה בהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש"ס-2000.
  3. (ב) נמצאים בעלי חיים בחצרים החקלאיים תותקן מערכת להשוואת פוטנציאלים של כל הגופים המתכתיים ותעלות הנוזלים כמתואר באיור שבתוספת.
  4. (ג) הוראות תקנת משנה (א) ותקנת משנה (א1) יחולו גם על מיבני מגורים או מיבנים אחרים הצמודים למיבנים חקלאיים אם קיימת אפשרות של העברת מתח ביניהם כגון על ידי צנרת או חלקי מיבנה.
  5. (ד) מתכנן מיתקן יתכננו בהתאם להוראות תקנה זו, מתקין מיתקן יתקינו בהתאם להוראות תקנה זו, ובודק המיתקן יבדוק בעת בדיקה שהוא מבצע לפי תקנה 19 כי המיתקן עומד בהוראות תקנה זו.

פרק ג': התקנת מוליכי המיתקן

המיתקן הקבוע

4.

  1. (א) במיתקן קבוע, למעט בלוחות חשמל, ישתמשו בכבלים בלבד. הכבלים יהיו מסוג "טנט" או "טחנט" לפחות, כמשמעותם בתקן ישראלי ת"י 473 והמעטה החיצוני יהיה מחומר פלסטי.
  2. (ב) הכבלים והמובילים יותקנו כך שלא תהיה גישה אליהם לבעלי חיים או שיוגנו מיכנית בפני בעלי חיים.
  3. (ג) בחצרים חקלאיים עבירים לכלי רכב יותקן כבל באדמה או באויר בגובה העולה על 5.0 מטרים מפני הקרקע וזאת לאחר שקיעתו בטמפרטורה 60 צלסיוס; אין להתקין הסתעפות מכבל אוירי בין שתי נקודות חיזוק שלו.

זינת ציוד נייח או מיטלטל

5. זינת ציוד נייח או מיטלטל תהיה בפתיל בעל תכונות אלה:

  1. (1) מעטה מגומי או מנאופרן;
  2. (2) בידוד גומי בין מוליכים, למתח עד 750 וולט לפחות;
  3. (3) מוליכים שזורים גמישים,

במקומות בהם קיימים תנאים מיכניים או כימיים מסוכנים במיוחד יש להשתמש בפתילים מתאימים או בפתילים עם הגנה מתאימה.

חיבור ציוד חשמלי על מכונה

6. החיבורים החשמליים בין רכיבים שונים הממוקמים על אותה מכונה חקלאית ייקבעו באופן יציב ובר-קיימא.

מעבר פתיל דרך קיר

7. על אף האמור בתקנה 32(ג) של תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח נמוך), התשמ"ה-1984, מותר מעבר פתיל דרך קיר ובלבד שיוגן באמצעות מַכְפֵש מחומר מבדד הבולט משני צדי הקיר.

פרק ד': מיתוגם והגנתם של מוליכי המיתקן

מיתוג המיתקן וחלקיו

8.

  1. (א) המיתקן יתוכנן ויותקן כך שניתן יהיה למתג –
    1. (1) את המיתקן בשלמותו;
    2. (2) כל מיבנה נפרד בשלמותו;
    3. (3) חלקי מיבנה מוגדרים, בשלמותם, במידת הצורך.
  2. (ב) המיתוג יחול לפחות על כל מוליכי המופעים ויבוצע באמצעות מפסק שהגישה אליו תהיה נוחה ומצבו "מחובר" או "מופסק" יהיה ברור חזותית.

מיתוג מכשיר לשימוש עונתי

9. מכשיר המשמש לצרכים עונתיים בלבד כגון: משאבה לבריכת דגים או מכונה לאריזת סוג מסויים של תוצרת חקלאית, המחובר דרך קבע, ימותג באמצעות מפסק המיועד לצורך זה בלבד שיסומן בהתאם.

מניעת התנעה בלתי מבוקרת

10. מכשיר שהתנעתו הבלתי מבוקרת עלולה לגרום לסכנה, יצוייד בהתקן המבטיח את ניתוקו במקרה של העדר מתח ויחייב פעולה ידנית להפעלתו המחודשת.

הגנה בפני זרם יתר

11.

  1. (א) ההגנה בפני זרם יתר תותקן תמיד בתחילתו של המעגל בלוח.
  2. (ב) מעגלים עד 50 אמפר יוגנו באמצעות מפסקים אוטומטיים זעירים; מעגלים לזרמים גבוהים יותר יוגנו באמצעות מפסקים אוטומטיים.
  3. (ג) מעגלים המשמשים לתאורה בלבד במתח נמוך יתוכננו ויותקנו לזרמים שלא יעלו על 16 אמפר.

פרק ה': ציוד חשמלי

דרגות הגנה של ציוד חשמלי

12.

  1. (א) לוחות, שנאים ותיבות חיבורים וסעף יהיו בעלי דרגת הגנה IP54X לפחות או שיוגנו על ידי מיקומם בתיבות מתאימות או בחלל מופרד כגון חדרון.
  2. (ב) מכונות חקלאיות תהיינה בעלות דרגת הגנה של IP44X לפחות אולם תיבות חיבורים, בקרה ופיקוד הממוקמים על מכונות כאמור יהיו בעלי דרגת הגנה של IP54X לפחות.

תקעים ובתי-תקע

13.

  1. (א) לא יותקנו בתי תקע בקרבת חומרים דליקים.
  2. (ב) במקומות של סכנה מיכנית מוגברת יותקנו בתי תקע המתאימים לתקן ישראלי ת"י 1109; במקומות של סכנה מוגברת של התפוצצות יש לנהוג כנדרש בתקן ישראלי ת"י 786.
  3. (ג) באותם חצרים חקלאיים תישמר חליפות בין תקעים ובתי תקע המיועדים לאותו מתח, זרם ומספר הקטבים, ואולם אסור שתהיה חליפות בין תקעים ובתי תקע לסוגי מתחים, זרמים או למספר קטבים שונים.

מנורות

14. במקומות שבהם קיימת אפשרות של נגיעה במנורות (גופי תאורה) תוך כדי תהליך העבודה החקלאית הרגילה, הן תהיינה מסוג II, ובמקומות שבהם קיימת סכנה מוגברת עקב לחות גבוהה במיוחד או התזת מים על המנורות, הן תהיינה בדרגת הגנה IP54X לפחות.

מכשירי חימום

15.

  1. (א) מכשירי חימום קורנים יותקנו במרחק מתאים מחומר דליק או מבעל חיים, בהתאם להוראות היצרן, אולם לא יפחת המרחק מ-0.5 מטר. במקומות שבהם מצויים קני קש או נסורת לשם ריפוד, אין להשתמש במכשירי חימום קורנים.
  2. (ב) מיתקנים לחימום רצפות או קרקע יותקנו הרחק מחלקי מבנה דליקים, מיתקנים כאמור יהיו –
    1. (1) מסוג II, כשגם מוליכי החימום הם בעלי בידוד כפול; או
    2. (2) מוזנים ממקור זינה מופרד במתח שאינו עולה על 24 וולט.

גדר חשמלית

16.

  1. (א) מכשיר המזין גדר חשמלית וכן מוליכי החיבור המגיעים אליו לא יותקנו במקומות שיש בהם סכנת התלקחות.
  2. (ב) ביציאה של מוליכי החיבור ממבנה יותקן, מחוץ למבנה, התקן הגנה מתאים בפני חדירת מתחי יתר וברקים; התקן ההגנה ייקבע על גבי חומר בלתי דליק או כבה מאליו.

מערכות איוורור חיוניות

17. אספקת החשמל למערכות איוורור חיוניות במבנים לגידול בעלי חיים תבטיח את פעולתם התקינה של מיתקנים אלה; במקרים של תקלה במערכת כאמור תינתן התראה בלתי תלויה במתח הזינה של המערכת או תופעל מערכת חילופית; קיימים במבנה מאווררים אחדים, הם יוזנו ממעגלים שונים ויוגנו באמצעות מפסקי מגן שונים.

פרק ו': הוראות שונות

תחזוקה

18. עבודות תחזוקה במיתקן יתבצעו לכל הפחות אחת לשנה, בידי בעל רישיון חשמלאי המתאים לגודל המיתקן; על מחזיק המיתקן לוודא את ביצוע התחזוקה כאמור; התגלה במיתקן ליקוי או פגם – יתוקנו בהקדם האפשרי; התגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש – ינותק המיתקן ממתח מייד ולא יחובר מחדש עד שהפגם או הליקוי יתוקן והמיתקן ייבדק על ידי בעל רישיון "חשמלאי בודק" המתאים לגודל המיתקן ויימצא כשיר להפעלה.

בדיקת שינוי המיתקן

19. מיתקן בחצרים חקלאיים ייבדק בידי בעל רישיון "חשמלאי בודק" המתאים לגודל המיתקן לפני הפעלתו הראשונה ואחת לחמש שנים לפחות מאותו מועד וכן בעת כל שינוי יסודי בו; בתקנות אלה, "שינוי יסודי" – הגדלת חיבור, החלפת לוח או תוספת מעגל.

אחריות

20. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, מתקינו, בעלו, מחזיקו או מפעילו, הכל לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

תחולה

21. תקנות אלה יחולו על כל מיתקן בחצרים חקלאיים שהותקן או שנעשה בו שינוי יסודי, לאחר תחילתן.

תחילה

22. תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן.

תוספת

(תקנה 3(ב))

דוגמה לביצוע השוואת פוטנציאלים בחצרים חקלאיים
דוגמה לביצוע השוואת פוטנציאלים בחצרים חקלאיים
  1. 1. מוליך הארקה
  2. 2. קיר או מחיצה ממתכת (פח)
  3. 3. צנרת מים
  4. 4. תעלת שפכים
  5. 5. מצע להשוואת פוטנציאלים (רשת מתכתית או זיון רצפה)
  6. 6. התקן תפיסה
  7. 7. התקן השקיה אוטומטי
  8. 8. התקן האבסה
  9. 9. התקן חליבה
  10. 10. חלק מתכתי של המבנה
  11. 11. מוליך הארקה
  12. 12. הארקת יסוד; אלקטרודת הארקה; הארקה מיוחדת
  13. 13. פס השוואת פוטנציאלים*
  14. 14. חיבור הארקה להגנה בפני ברקים
  15. 15. חיבור להארקת גדר השטח החיצוני

* הערה: ניתן לבצע את השוואת הפוטנציאלים באמצעות חיבורים ישירים בין החלקים המתכתיים ללא פס השוואת פוטנציאלים מיוחד.

מיתקני חשמל באתרים רפואיים במתח שאינו עולה על מתח נמוך

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (transmission) או לחלוקה (distribution) של אנרגיה חשמלית;
"אזור לטיפול בשעת חירום"
– אתר שהוגדר מראש כמיועד לשמש אתר לקליטה או לטיפול בנפגעים בשעת חירום או בפיגוע המוני;
"איפוס (TN-S)"
– איפוס שבו מוליך האפס ומוליך ההארקה (PE) נפרדים ממקור הזינה עד המכשירים;
"איפוס (TN-C-S)"
– כהגדרתו בתקנות הארקות;
"אספקה חלופית"
– אספקת חשמל חלופית, מלאה או חלקית, בשעת הפסקה של אספקת החשמל הרגילה;
"אתר לא רפואי"
– חדר במבנה של אתר רפואי שאינו משמש, בדרך כלל, לבדיקות ולטיפולים רפואיים;
"אתר רפואי"
– חדר או מערך חדרים המיועד לבדיקה, אבחון, אשפוז וטיפול רפואי, לרבות טיפול רפואי-קוסמטי;
"בידוד"
– חומר שמוליכותו החשמלית זניחה;
"בידוד בסיסי"
– בידוד של מוליך או של ציוד חשמלי, המיועד לספק הגנה בסיסית;
"בידוד כפול"
– בידוד הכולל את הבידוד הבסיסי ואת הבידוד הנוסף גם יחד;
"בידוד מוגבר"
– בידוד יחיד של מוליך או של ציוד חשמלי המספק דרגת הגנה שוות ערך לבידוד כפול, יכול שהבידוד המוגבר עשוי מכמה שכבות שאינן ניתנות לבדיקה בנפרד;
"ביו-פוטנציאלים"
– הפרשי פוטנציאלים המופיעים בגוף אדם חי;
"גיבוי"
– מקור זינה חלופי המגבה את אספקת החשמל;
"גנרטור ייעודי"
– גנרטור המיועד לאספקה חלופית לאתר רפואי מוגדר ומסוים;
"הארקה (PE)"
– חיבור במתכוון למסה הכללית של האדמה;
"הארקת הגנה (TT)"
– אמצעי הגנה של גופי מתכת בפני חשמול המאופיין על ידי חיבור מוליכי הארקה של מיתקן החשמל אל אלקטרודת הארקה הנפרדת מאלקטרודת הארקת השיטה;
"הארקת שיטה" ו"זרם תקלה"
– כהגדרתם בתקנות הארקות;
"השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA)"
– חיבור גלווני בין מכשירים, חלקי מכשירים או חלקי מבנה מתכתיים אל פס השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) (להלן – פס PA), במטרה למנוע או להקטין הופעת מתחים ביניהם; חיבור כאמור בא נוסף על השוואת הפוטנציאלים הנדרשת בתקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א-1981;
"התקן מיתוג"
– אמצעי המשמש לחיבור או להפסקה של זינה חשמלית;
"זינה"
– הבאת אספקת חשמל למיתקן החשמל לרבות האמצעים הפיזיים לכך;
"זינה צפה (IT)"
– אמצעי הגנה בפני חשמול המאופיין על ידי העדר הארקת השיטה;
"חי"
– מצב של מוליך או אבזר המחובר למקור של מתח חשמלי גלווני או השראתי או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס;
"חשמלאי"
– בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"חשמלאי בודק"
– חשמלאי בודק לפי סיווגו, כמוגדר בתקנות החשמל (רשיונות), התשמ"ה-1985;
"טעינת ציפה"
– טעינה איטית שתפקידה להשלים את ההפסדים של המצבר במצב המתנה;
"כשל באספקה"
– כשל באספקת חשמל כשהמתח במופע אחד או יותר סוטה ב-10% או יותר מהערך הנקוב שלו למשך שלוש שניות לפחות;
"לוח"
– מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן החשמל, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים שבמהלך של מעגל סופי;
"לוח משנה"
– לוח הניזון מלוח אחר;
"לוח ראשי"
– לוח הניזון במישרין ממקור האספקה ומיועד להזין את מיתקן החשמל בשלמותו;
"לולאת תקלה"
– מסלול זרם תקלה ממקור הזינה וחזרה אליו דרך מוליכי זינה, מוליכי הארקה (PE), מוליכי PEN, אלקטרודת הארקה, המסה הכללית של האדמה, הארקת השיטה של מקור הזינה, כולם או מקצתם, כשהם מחוברים בטור או במקביל;
"מבנה"
– מבנה הכולל בתוכו אתר רפואי אחד לפחות;
"מבטח"
– אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או בקו; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;
"מוליך"
– גוף המיועד להעברת זרם חשמלי;
"מוליך אפס (N)"
– מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה ונוטל חלק בתמסורת או בחלוקה של אנרגיה חשמלית;
"מוליך הארקה (PE)" (Protective Earth conductor)
– מוליך המחבר אלקטרודת הארקה במישרין או בעקיפין אל אחד מאלה:
  1. (1) גופי מתכת החייבים בהארקת הגנה;
  2. (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;
"מוליך PA"
– מוליך המשמש במערכת השוואת הפוטנציאלים המקומית הנוספת (PA);
"מחבר"
– אבזר הנועד לחיבור חשמלי ומכני בין שני קטעי מוליך;
"מחבר PA"
– התקן המיועד לחבר או לנתק, בלא עזרת כלים, בין שני מוליכים המשמשים להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA); המחבר יהיה החלק המיטלטל המחובר לפתיל, ובית מחבר יותקן דרך קבע;
"מיתקן"
– מיתקן חשמלי כהגדרתו בחוק;
"מיתקן לתקשורת"
– מיתקן למערכות תקשורת למיניהן, כגון טלפון, מחשבים, קריאת חולה-אחות;
"מכשיר"
– ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
"מכשיר חיוני"
– מכשיר רפואי חשמלי שהפסקה בלתי מבוקרת של פעולתו מעל פרק זמן מסוים עלולה לגרום נזק למטופל;
"מכשיר רפואי חשמלי"
– מכשיר חשמלי המשמש לבדיקה, לניטור או לטיפול רפואי;
"מעגל"
– מכלול של ציוד חשמלי המוזן מאותו מקור ומוגן בפני זרם יתר על ידי אותו מבטח;
"מעגל סופי"
– מעגל שתחילתו במבטח שבלוח הקרוב ביותר במעלה הזינה וסיומו במכשיר המחובר באופן קבוע או בבית תקע;
"מערך חדרים"
– כמה חדרים סמוכים המשמשים למטרה רפואית משותפת או שימוש במכשור רפואי משותף כגון חדר ניתוח והחדרים הצמודים לו והמשותפים עמו בתפקודם כגון הכנה לניתוח או התעוררות;
"מפסק מגן"
– מפסק המיועד להפסיק אוטומטית את המיתקן המוגן באמצעותו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה; לעניין הגדרה זו, "זרם דלף" (Residual current) – סכום וקטורי של הזרמים במוליכים חיים (מוליכי מופע ומוליך האפס) של מעגל, בנקודה כלשהי בו;
"מפסק מחלף"
– מפסק המחליף בין קווי זינה;
"משגוח בידוד"
– מכשיר המיועד לבקר את תקינות הבידוד בין מוליכי המיתקן לבין המסה הכללית של האדמה או בין מוליכי המיתקן לבין גופי המתכת של ציוד המיתקן;
"מתאם"
– אבזר המאפשר חיבור תקע בעל צורה אחת לבית תקע בעל צורה אחרת בלא שימוש בכלים;
"מתח"
– בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10%;
"מתח מגע"
– מתח המופיע בין גוף מחושמל בעת תקלה לבין מקום העמידה של אדם הנוגע בגוף האמור;
"מתח נמוך"
– מתח העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה;
"נעל כבל"
– התקן מתכתי שנועד לחבר בין מוליך לבורג או להדק;
"סביבת מטופל"
– מרחב באתר רפואי הסובב את המקום שנקבע כמקום הימצאו של מטופל, הכל לפי המידות שבאיור מס' 1 שבתוספת הראשונה;
"סוג I"
– סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, אשר חלקיו החיים מבודדים בבידוד בסיסי בלבד;
"סוג II"
– סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בידוד כפול או בידוד מוגבר;
"פס PA"
– פס המשמש לחיבור מוליכי השוואת הפוטנציאלים המקומית הנוספת (PA);
"פס PE"
– פס המשמש לחיבור מוליכי הארקה (PE);
"פס PE/PA"
– פס משותף לחיבור מוליכי הארקה (PE) ומוליכי השוואת הפוטנציאלים המקומית הנוספת (PA);
"פס צבירה"
– מוליך נחושת, מלבני או עגול, חשוף או מבודד, המשמש להעברת אנרגיה חשמלית ולחיבור מוליכים;
"פתיל מאריך"
– פתיל המצויד בקצה אחד בתקע ובקצה האחר בבית תקע מיטלטל אחד לפחות;
"ציוד"
– פריטים המהווים חלק ממיתקן;
"ציוד מסוג AP"
– ציוד שאינו מהווה מקור להצתת גזים ונוזלים דליקים בתערובת עם אוויר והעומד בדרישות ת"י 60601 חלק 1 – ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים (להלן – ת"י 60601 חלק 1);
"ציוד מסוג APG"
– ציוד שאינו מהווה מקור להצתת גזים ונוזלים דליקים בתערובת עם חמצן או דו חנקן חמצני ("גז הצחוק") (N2O) והעומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 60601, חלק 1;
"קופסת בתי תקע"
– קופסה המיועדת להתקנת בתי תקע ובתי מחבר להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) בלבד;
"קצר"
– חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית, הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות שקיים ביניהן, במצב תקין, הפרש פוטנציאלים;
"רצפה מוליכה חשמל סטטי"
– רצפה בעלת מוליכות חשמלית בערכים מוגדרים, שמטרתה למנוע הצטברות מטעני חשמל סטטי;
"שדה בלוח"
– אזור בלוח המשמש למטרה מוגדרת או לאתר מוגדר – רפואי או לא רפואי;
"שולב (Interlock)"
– מערכת בקרה, כגון נעילה, המונע ביצוע פעולה מסוימת לפני גמר ביצוע פעולה אחרת;
"שנאי מבדל"
– שנאי שאין בו חיבור גלווני בין סליל ראשוני לסליל משני;
"תאורת התמצאות"
– כהגדרתה בתקנות החשמל (מיתקן חשמלי ציבורי בבניין רב קומות), התשס"ג-2003;
"תיבת ביניים"
– תיבה המיועדת לחיבור מוליכים לפס PE ולפס PA;
"תעלת אספקה"
– מוביל מתכתי מתועש מסוג I בצורת תעלה, הכולל מוליכים וציוד של מעגלים סופיים והמיועד להתקנה קבועה באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 כמפורט בתקנה 2;
"תקן"
– תקן ישראלי (ת"י) או תקן רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים), או תקן IEC ,DIN או EN ככל שנזכרו בתקנות אלה, שכולם פתוחים לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי;
"תקן IEC"
– תקן שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לחשמל (International Electrotechnical Commission);
"תקן EN"
– תקן שפרסמה הוועדה האירופית לתקינה בענף החשמל (European Committee for Electrotechnical Standardisation – CENELEC);
"תקן DIN"
– תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches institute für Normung);
"תקנות הארקות"
– תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991.

פרק ב': הוראות כלליות

קבוצות

2.

  1. (א) אתר רפואי יסווג לקבוצות לפי השימוש שנעשה בו, כמפורט להלן:
    1. (1) קבוצה 0 – אתר שהתקיים בו אחד מאלה:
      1. (א) אין בו שימוש במכשיר רפואי חשמלי;
      2. (ב) מטופל אינו יכול לבוא במגע עם מכשיר רפואי חשמלי;
      3. (ג) למכשיר הרפואי החשמלי שהמטופל בא במגע אתו יש מקור זינה עצמי, כגון סוללה או מצבר;
    2. (2) קבוצה 1 – אתר שמופעלים בו מכשירים רפואיים חשמליים הניזונים מרשת אספקה ושמטופל יכול לבוא במגע איתם בעת בדיקה או טיפול, והפסקת הפעולה של מכשיר כאמור מכל סיבה שהיא או חזרה בלתי מבוקרת של הזינה אינן עלולות לסכן את המטופל;
    3. (3) קבוצה 2 – אתר שמופעל בו מכשיר רפואי חשמלי החיוני למטופל בעת ניתוח, החייאה, הנשמה וכדומה, החייב להמשיך בפעולה גם במקרה של קצר לגוף המכשיר או לחדש את פעולתו לאחר כשל בזינה הרגילה בתוך זמן מוגדר.
  2. (ב) סיווג השימוש בכל אתר רפואי ייקבע באחריות המשתמש באתר.
  3. (ג) דוגמאות של תכונות הנדרשות ממיתקני החשמל לפי קבוצות השימוש, מפורטות בטבלה שבתוספת השנייה.

סייג לשימוש בפתילים מאריכים

3. לא ייעשה שימוש בפתיל מאריך או במתאם באתר רפואי מקבוצה 2.

תכנון והתקנה של מיתקן

4.

  1. (א) לא יתכנן אדם מיתקן באתר רפואי, לרבות שינוי או תוספת בו, לא יתקינו, לא יתקנו, לא יבדוק אותו ולא יפקח על התקנתו אלא אם כן הוא חשמלאי.
  2. (ב) תכנון מיתקן באתר רפואי מקבוצה 2, לרבות תכנון שינוי או תוספת בו, ייעשה בידי בעל רישיון כלהלן:
    1. (1) בעל רישיון חשמלאי מהנדס;
    2. (2) בעל רישיון חשמלאי הנדסאי שתכנן לפחות 6 מיתקנים באתרים רפואיים מקבוצה 2 בהשגחתו ובאחריותו של בעל רישיון חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי שכבר תכנן 6 מיתקנים כאמור.
  3. (ג) מיתקן יתוכנן וייבנה כך שתחזוקה של חלק ממנו לא תגרום להפרעה בתפעול החלקים האחרים של מיתקן.
  4. (ד) ציוד המותקן באתר רפואי יתאים לתקן החל עליו ולתנאי מקום התקנתו.
  5. (ה) מוליך המותקן באתר רפואי מקבוצה 1 או 2 יהיה מנחושת בלבד.

פרק ג': זינה

שיטות זינה

5. זינת חשמל באתר רפואי תיעשה באחת או יותר מהשיטות לפי תקנות הארקות כמפורט להלן:

  1. (1) איפוס (TN-C-S);
  2. (2) איפוס (TN-S);
  3. (3) זינה צפה (IT);
  4. (4) הארקת הגנה (TT).

קווי זינה

6.

  1. (א) בקו זינה לאתר רפואי מקבוצה 2 שהוגדר על ידי המתכנן כעדיף לפי תקנת משנה (ב)(2)(ג) או מערכות של שני קווי זינה כשלא הוגדר אחד הקווים כעדיף, לרבות אופן התקנתה ואבזריה, תהיה בהתאם לנדרש בתקן DIN 4102\12, כך שיובטח המשך הזינה במקרה של שריפה, לפרק זמן של תשעים דקות לפחות.
  2. (ב) בקווי זינה באתרים רפואיים מקבוצה 2 יתקיימו דרישות אלה כולן:
    1. (1) הלוח המשמש את האתר יוזן באמצעות שני קווי זינה נפרדים לפחות, כמתואר באיורים מס' 2 עד 6 שבתוספת הראשונה; כל קו זינה יתוכנן לשאת את מלוא העומס, יוגן מצד הזינה, יחובר למתח בקביעות ויכלול מוליכי מופע, אפס והארקה; קווי הזינה יותקנו בתוואים שונים או שיוגנו כך שפגיעה, תקלה או שריפה באחד מהם לא תגרום נזק לאחֵר;
    2. (2) בכניסה ללוח המשמש את האתר יותקן מפסק מחלף אוטומטי שבמקרה של חוסר מתח או נפילת מתח העולה על 30% בקו אחד, יחליף את הזינה לקו האחֵר ובלבד שהמתח בו תקין; כל החלפה תבוצע בהשהיות מתאימות כדי למנוע החלפות מיותרות כמפורט להלן:
      1. (א) נפילת מתח או חוסר מתח לפרק זמן קצר מהנחוץ להחלפה מן האספקה הרגילה לקו האחֵר, או קצר מ-0.6 שניות, לא תגרום להחלפה;
      2. (ב) כל החלפה בין קווי זינה תבוצע בהשהיה של 0.2 עד 1.0 שנייה בין פקודת הניתוק של קו אחד לבין פקודת החיבור של הקו האחֵר;
      3. (ג) הוגדר אחד מהקווים על ידי המתכנן כעדיף, בהיותו מגובה ביותר אמצעי גיבוי, תוחזר זינת הלוח, אוטומטית, לקו העדיף עם חזרת המתח התקין בו, לאחר השהיה של 120 עד 240 שניות;
      4. (ד) חזר המתח תוך כדי ההחלפה – לאחר פקודת הניתוק של הקו האחד – תושלם ההחלפה לקו האחר;
    3. (3) חוסר מתח או נפילת מתח כאמור בפסקה (2) בכל אחד מקווי הזינה ובמוצא המשותף של מערכת ההחלפה, יגרמו להתרעה קולית וחזותית במקום מאויש דרך קבע;
    4. (4) הפיקוד של מערכות ההחלפה האוטומטיות בין קווי הזינה האמורים בפסקה (1) יתוכנן כך שתקלה אחת במערכת הפיקוד לא תגרום להפסקת שני קווי הזינה; לשם כך ניתן להשתמש באמצעי מיתוג כגון מגענים (contactors) עם נעילה מגנטית או מכנית או במפסקים ממונעים; אמצעי המיתוג האמורים לא יהיו מסוג "מצב מוצק" (Solid State) דהיינו – מגען אלקטרוני בלא חלקים מכניים נעים;
    5. (5) מערכת החלפה אוטומטית המורכבת מיותר מאבזר אחד, כגון שני מגענים נפרדים, תצויד בשני שולבים לפחות שימנעו, כל אחד מהם בנפרד, את החיבור במקביל של שני קווי הזינה; השולבים יכול שיהיו חשמליים, מכניים או צירוף של שניהם; אין להשתמש בשני שולבים המופעלים באמצעות התקן אלקטרוני יחיד;
    6. (6) על אף האמור בפסקה (2), מותר להתקין מפסק מחלף ידני עם מצב ביניים "מופסק", במקום מפסק מחלף אוטומטי, אם התקיימו כל התנאים האלה:
      1. (א) הלוח מוזן מלוח ראשי המיועד לזינת לוחות של קבוצה 2 שקיימות בו מערכות החלפה אוטומטיות כנדרש בפסקה (2);
      2. (ב) הקווים המזינים את הלוח יהיו זהים באמצעי הגיבוי שלהם ולא יהיה קו המוגדר עדיף;
      3. (ג) כל קו זינה יזין מערכת נפרדת של פסי צבירה עם שנאי מבדל אחד לפחות, לכל פס כאמור.

לוח המשמש אתר רפואי

7.

  1. (א) מבנה לוח המשמש לזינת אתר רפואי, לרבות תעלות מוליכים, יאפשר גישה נוחה לתחזוקה ולטיפול בכל רכיביו, גם לאחר התקנתו.
  2. (ב) בלוח המזין כמה אתרים רפואיים מקבוצות 0 ו-1 יובטח כי –
    1. (1) תקלה באתר רפואי אחד או בשדה שלו בלוח לא תגרום להפסקת הזינה באתר רפואי אחר;
    2. (2) תקלה באתר לא רפואי הניזון מאותו לוח או בשדה שלו בלוח לא תגרום להפסקת הזינה באתר רפואי הניזון מאותו לוח.
  3. (ג) לוח לזינת אתר רפואי מקבוצה 2 ימוקם בקרבת האתר כך שתתאפשר, ככל שניתן, גישה נוחה אליו לשם תפעולו על ידי גורמי תחזוקה והצוות הרפואי; הלוח יהיה מובטח, ככל האפשר, מפני טיפול של אנשים שאינם מוסמכים לכך.
  4. (ד) כל אתר רפואי מקבוצה 2 יוזן מלוח המיועד לו בלבד או משדה נפרד בלוח המשותף לכמה אתרים מקבוצה 2; בין השדות יותקנו מחיצות, כיסויי הפרדה וכדומה.
  5. (ה) לוח לזינת אתר מקבוצה 2 יוזן במישרין מן הלוח הראשי של המבנה.
  6. (ו) יכול שלוח לזינת אתר מקבוצה 2 יוזן מלוח משנה המיועד רק לזינות אתרים רפואיים, ובלבד שתקלה באתר רפואי מקבוצות 0 ו-1 או באתר לא-רפואי לא תגרום להפסקת הזינה לאתר רפואי מקבוצה 2.
  7. (ז) בלוח תותקן הפרדה מכנית מבודדת בין מוליכים או ציוד המשמשים מערכת אספקה בעלת הארקת שיטה, כגון (TN-C-S ;TN-S או TT), ובין מוליכים או ציוד המשמשים מערכת אספקה בזינה צפה.
  8. (ח) לוחות ושדות לאתרים רפואיים יסומנו באופן בולט לעין ובר-קיימא לפי ייעודם ושייכותם.
  9. (ט) כל קצה של מוליך בלוח, לרבות מוליך הארקה ומוליך PA, יסומן לפי שיוכו.

תאורה

8.

  1. (א) התאורה הכללית באתרים מקבוצות 1 ו-2, וכן בחדרי סטריליזציה, במסדרונות ובמעברים פנימיים וחיצוניים ובאזורים לטיפול בשעת חירום, תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לחושך מוחלט במרחב כלשהו.
  2. (ב) תאורת הכוונה (תאורת חירום) תותקן לפי הוראות כל דין.

ניתוק מבוקר למקרי חירום

9.

  1. (א) לא יותקן התקן מיתוג שיאפשר ניתוק מרכזי של זינת אתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2; ואולם מותר להתקין לאתרים כאמור, אמצעי להפסקה ידנית של הזינה לאתר במקרה של שריפה; בקרבת אמצעי הניתוק האמור יותקן שלט בר-קיימא שבו אזהרה: "זהירות – סכנה לחיי אדם – הפסקת הזינה מותרת רק לאחר קבלת אישור מגורם רפואי מוסמך".
  2. (ב) מתכנן אתר רפואי מקבוצות 1 או 2 ימציא תכנית הפסקות חשמל הכוללת המלצות פעולה בזמן שריפה.

פרק ד': אמצעי הגנה בפני חשמול

הגנה בפני מגע מקרי

10.

  1. (א) כל חלק חי של מערכות מתח נמוך ומתח נמוך מאוד יהיה מבודד או מוגן מפני מגע מקרי לפי הוראות בתקנות הארקות.
  2. (ב) מתח המגע המרבי באתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2 לא יעלה על מתח נמוך מאוד.

אמצעי הגנה מותרים

11.

  1. (א) במעגל סופי שבאתר רפואי מותרים אמצעי הגנה אלה:
    1. (1) ציוד מסוג II;
    2. (2) זינה במתח נמוך מאוד;
    3. (3) זינה מרשת המוגנת על ידי איפוס (TN-S או TN-C-S) בצירוף מפסק מגן כמפורט בתקנה 17;
    4. (4) זינה צפה כמפורט בתקנות 13 עד 15.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר בהגנה של מבנים שלא קיימת בהם הארקת יסוד להשתמש בשיטת הארקת הגנה בצירוף מפסק מגן כנדרש בתקנה 17; במקרה זה תיבדק נאותות לולאת התקלה אחת לשישה חודשים לפחות.
  3. (ג) באתרים מקבוצה 2 תותקן זינה צפה בלבד לאלה:
    1. (1) בתי תקע המיועדים למכשירים חיוניים;
    2. (2) מנורת שולחן ניתוח;
    3. (3) הפעלת שולחן הניתוח עצמו.

מנורת שולחן ניתוח

12.

  1. (א) מנורת שולחן ניתוח הניזונה במתח 24 וולט או פחות ניתן להתקין בלא משגוח בידוד ובלבד שיבוצעו בה כל שישה חודשים בדיקות תקופתיות כנדרש בתקנה 37(5).
  2. (ב) מקור הזינה של מנורת שולחן ניתוח מותר שיהיה משנאי, ספק כוח, או מממיר מתח.
  3. (ג) מוזן מקור הזינה מזינה צפה, מותר שיותקן בחדר שבו מותקנת מנורת שולחן הניתוח.
  4. (ד) מוזן מקור הזינה מזינה לא צפה, מותר שיותקן בחדר שבו מותקנת מנורת שולחן הניתוח, ובלבד שיותקן בנפרד מהמנורה, במארז מתכתי המחובר לפס השוואת פוטנציאלים עם גישור לכיסוי המארז.
  5. (ה) מקור הזינה לא יותקן בסביבת המטופל ולא במרחק שיקטן מ-1.5 מטר ממיקום שישמש להימצאות מכשור רפואי.
  6. (ו) הספק מקור הזינה לא יעלה על 1 קו"א.
  7. (ז) אין להתקין את מקור הזינה בבית המנורה שבה מותקנת נורה.
  8. (ח) הכבל בין הממיר או ספק הכוח עד לנורת מנורת הניתוח יהיה מסוכך כמפורט בפסקה א(4) שבתוספת הרביעית.

זינה צפה

13.

  1. (א) לכל חדר באתר מקבוצה 2 יותקנו שתי זינות צפות לפחות בעבור בתי תקע; כל זינה תהיה חד-מופעית ובלעדית לאותו חדר ותוזן משנאי מבדל חד-מופעי משלה.
  2. (ב) לא יותקן מפסק מגן במהלך הזינה לשנאי מבדל.
  3. (ג) כל מוליך למעגל המזין בתי תקע בזינה צפה, למעט מוליך הארקה, יוגן באמצעות מפסק אוטומטי זעיר לפי תקן ישראלי ת"י 60898 חלק 1 – אבזרים חשמליים-מפסקים להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים לפעולה בזרם חילופים, או לפי תקן ישראלי ת"י 60947 חלק 2 – ציוד מיתוג ובקרה למתח נמוך: מפסקי מעגל; בעת שימוט (Trip) של הגנת מוליך כלשהו ינותקו יחדיו מהזינה כל מוליכי אותו מעגל, למעט מוליך ההארקה.
  4. (ד) מעגל המוזן בזינה צפה יזין 6 בתי תקע לכל היותר.
  5. (ה) לכל מיטה, שולחן טיפולים וכדומה באתר מקבוצה 2 יותקנו בתי תקע המוזנים משתי זינות צפות לפחות, מתוך הזינות האמורות בתקנת משנה (א).
  6. (ו) בית תקע חד-מופעי או מכשיר חד-מופעי הניזון בזינה צפה יוזן משנאי מבדל חד-מופעי.
  7. (ז) בית תקע הניזון בזינה צפה יכלול שפופרת מגע המחוברת להארקה.

שנאי לזינה צפה

14. שנאי לזינה צפה יהיה שנאי מבדל ויתאים לדרישות תקן ישראלי ת"י 61558-2-15: בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח ומוצרים דומים: דרישות מיוחדות בעבור שנאים מבדדים המיועדים לזינה של אתרים רפואיים, וכן לדרישות אלה:

  1. (1) מתח המוצא הנקוב בין שני מוליכים לא יעלה על 230 וולט;
  2. (2) בין כל סליל ראשוני בשנאי לסליל המשני יהיה סיכוך; הסיכוך יחובר למהדק המבודד מגוף השנאי;
  3. (3) שנאי חד-מופעי יהיה בעל הספק נקוב שאינו קטן מ-1 קו"א (קילו וולט אמפר) ואינו גדול מ-10 קו"א, למעט שנאי למנורת ניתוח כאמור בתקנה 12, שהספקו יכול שיהיה נמוך מ-1 קו"א;
  4. (4) שנאי לא יגרום לרעש העולה על 40db(A) במרחק של מטר אחד;
  5. (5) על השנאי יותקן שלט אזהרה: "זהירות, לפני נגיעה יש לוודא שאין מתח על גוף השנאי";
  6. (6) שנאי לזינה צפה יותקן בלוח או קרוב אליו עד כמה שאפשר, באופן שיבטיח שלא תיגרם התחממות יתר באבזר כלשהו בלוח;
  7. (7) שנאי לזינת מנורת שולחן הניתוח יכול שיותקן בחדר שבו מותקנת המנורה כנדרש בתקנה 12(א);
  8. (8) זינת השנאי תוגן בפני קצר בלבד כמתואר בטבלה שבתוספת השישית;
  9. (9) במוצא השנאי מותרת הגנה על המעגלים הסופיים בלבד באמצעות מפסקים אוטומטיים זעירים בלבד;
  10. (10) מוצא השנאי יצויד בהתקני התראה חזותית (הבהוב) וקולית (מקוטע) באתר שמזין השנאי, כמפורט להלן:
    1. (א) התראה על העמסת יתר של השנאי (עם השהיה) שתדמה להתראה על תקלת בידוד כאמור בתקנה 16(א)(2) ו-(3), ואולם ההתראה הקולית תישמע שוב כעבור 15 דקות לכל היותר לאחר השתקתה אם קיים עדיין עומס יתר;
    2. (ב) התראה על התחממות יתר פנימית של השנאי תהיה זהה להתראה על עומס יתר אך בצבע אדום ותסומן "עומס יתר קריטי";
    3. (ג) התראה במקרה של נתק או קצר בחיבור לגשש הזרם או לגשש הטמפרטורה;
  11. (11) הסיכוך של שנאי לזינה צפה יוארק באמצעות מוליך הארקה מבודד;
  12. (12) אין להאריק את גרעין הברזל של שנאי מסוג I ויש לדאוג לבידודו מהארקה;
  13. (13) שנאי יותקן בלא חיבור גלווני של ליבת השנאי למסגרת או להארקה;
  14. (14) שנאי יוגן בפני מגע מקרי באמצעות כיסוי מגן והגישה אליו תתאפשר רק באמצעות שימוש בכלים או במפתח; על כיסוי המגן יותקן שלט אזהרה: "זהירות – מאחורי כיסוי מגן זה מותקן שנאי לזינה צפה, הגישה מותרת לחשמלאי בלבד";
  15. (15) פס המהדקים שעל השנאי יוארק.

משגוח בידוד

15. כל זינה צפה תצויד במשגוח בידוד שמתקיימות בו דרישות אלה:

  1. (1) ההתנגדות הפנימית בין מהדק הכניסה של מעגל המדידה לבין מהדק ההארקה (PE), בזרם חילופין בתדר הזינה הצפה, תעלה על 100 קילו אוהם;
  2. (2) מתח המדידה אסור שיעלה על 24 וולט בזרם ישר;
  3. (3) זרם המדידה לא יעלה על 1 מיליאמפר גם במקרה של קצר מלא בין הזינה הצפה להארקה;
  4. (4) סף ההתראה המזערי יהיה 50 קילו אוהם; במשגוח בידוד שניתן לכוונן בו את סף ההתראה, לא תהיה אפשרות לכווננו לערך הנמוך מ-50 קילו אוהם;
  5. (5) חיבור משגוח הבידוד יהיה לפי איורים 7 ו-8 שבתוספת הראשונה;
  6. (6) משגוח הבידוד יכלול התקן לבדיקת תקינות המערכת שתתבצע בעזרת לחיץ שידמה תקלה באמצעות נגד של כ-42 קילו אוהם בין הזינה הצפה לבין פס PE; החיבור של מעגל הבדיקה אל פס PE יהיה במוליך נפרד ממוליך ההארקה המחבר את מעגל המדידה של משגוח הבידוד אל פס PE;
  7. (7) משגוח הבידוד יבדוק בקביעות את המפורטים להלן ויתריע במקרה של תקלה באחד מהם:
    1. (א) קיום זינת עזר למשגוח;
    2. (ב) רציפות החיווט של מעגל המדידה בין המשגוח ובין הזינה הצפה;
    3. (ג) לולאת חיבור משגוח הבידוד אל פס PE.

תצוגת התראה של משגוח בידוד

16.

  1. (א) משגוח בידוד יפעיל יחידת תצוגה משלו של התראה חזותית וקולית, הממוקמת בתוך האתר הרפואי המוזן מאותה זינה צפה שתכלול רכיבים אלה:
    1. (1) נורית ירוקה המורה על מצב תקין;
    2. (2) נורית צהובה שתידלק כאשר רמת הבידוד נמוכה מהערך המכוונן של משגוח הבידוד, ותכבה אוטומטית עם חזרת רמת הבידוד למצב תקין; אסור שתהיה אפשרות לכבות נורה זו כל עוד לא תוקנה התקלה;
    3. (3) התראה קולית שתופעל במקביל לנורית הצהובה האמורה בפסקה (2); ניתן להשתיק את ההתראה הקולית ובלבד שההתראה תתבטל אוטומטית עם החזרת רמת הבידוד למצב תקין; לא תוקנה התקלה והבידוד לא חזר למצבו התקין, תחזור ההתראה הקולית להתריע מדי שעה לכל היותר;
    4. (4) לחיץ בדיקה המחובר במקביל ללחיץ שבמשגוח הבידוד כנדרש בתקנה 15(6).
  2. (ב) מותר להתקין תצוגת התראה מקבילה נוספת ליחידת ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) במקום המאויש בקביעות.
  3. (ג) כל יחידת תצוגה תשולט באופן המצביע בבירור על המעגלים שבהם חלה תקלה.

מפסק מגן במעגל סופי

17.

  1. (א) מעגל סופי באתר רפואי מקבוצות 0 ו-1, המוזן בזינה בעלת הארקת שיטה (TN-S), (TN-C-S) או (TT) יוגן בהגנה נוספת באמצעות מפסק מגן.
  2. (ב) מעגל סופי באתר רפואי מקבוצה 2 המוזן בזינה בעלת הארקת שיטה כאמור בתקנת משנה (א), יוגן באמצעות מפסק מגן בעבור מכשירים אלה בלבד:
    1. (1) מערכת רנטגן;
    2. (2) מכשיר שהספקו עולה על 5 קו"א;
    3. (3) מכשיר לא רפואי.
  3. (ג) מפסק מגן המותקן באתר רפואי מקבוצות 1 או 2 יגן על מעגל סופי תלת-מופעי אחד בלבד או על 3 מעגלים סופיים חד-מופעיים לכל היותר.
  4. (ד) לכל מיטה, שולחן טיפולים וכדומה, באתר מקבוצה 1 יותקנו בתי תקע המוזנים ממעגלים סופיים ומוגנים באמצעות מפסקי מגן שונים.
  5. (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) מותר להזין, מזינה בעלת הארקת שיטה ובלא מפסק מגן, מכשירים ומנורות קבועים מסוג II או מכשירים ומנורות קבועים מותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים.
  6. (ו) למפסק מגן תהיה רגישות כמפורט להלן:
    1. (1) במעגלים לזרם עד 32 אמפר יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.03 אמפר;
    2. (2) במעגלים לזרם העולה על 32 אמפר יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.3 אמפר;
    3. (3) במעגלים למכשירים בקבוצה 2 כמפורט בתקנת משנה (ב), יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.03 אמפר.
  7. (ז) מותקן בקו זינה מפסק מגן, יהיה זרם הפעלת מפסק המגן כזה שיובטח מדרג ההגנות (הסלקטיביות) בינו ובין מפסקי המגן המוזנים דרכו.

בתי תקע באתר רפואי

18.

  1. (א) כל בית תקע באתר רפואי יסומן בסימון אחיד, ברור ובר-קיימא באופן אשר יאפשר זיהוי מספר המעגל במקור זינתו.
  2. (ב) בתי תקע באתרים רפואיים מקבוצה 2 שאינם ניזונים מזינה צפה ימוקמו מחוץ לסביבת המטופל, כך שיהיה ניתן להבדיל ביניהם לבין בתי תקע הניזונים בזינה צפה.
  3. (ג) כל בית תקע או קבוצת בתי תקע המותקנים בסמיכות זה לזה והמוזנים בזינה צפה מאותו מעגל, יצוידו בנורת סימון מסוג דיודה פולטת אור (LED) או ניאון המעידה על קיום מתח.

פרק ה': הארקה (PE) והשוואת פוטנציאלים נוספת (PA)

מוליך הארקה (PE)

19.

  1. (א) מוליך הארקה יהיה מנחושת ומבודד, חתכו ובידודו של מוליך כאמור יהיו לפי תקנות הארקות; ואולם חתך מוליך הארקה באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 לא יפחת מ-2.5 ממ"ר, למעט מוליך ההארקה לגופי תאורה המותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים, שיכול שיהיה בחתך של 1.5 ממ"ר.
  2. (ב) כל מעגל יכלול מוליך הארקה משלו.
  3. (ג) באתר רפואי מקבוצה 2 לא תעלה התנגדות מוליך ההארקה, הנמדדת בין פס PE שבלוח הזינה ובין שפופרת הארקה של בית תקע כלשהו או מכשיר קבוע כלשהו, על 0.2 אוהם; ההתנגדות תימדד כמפורט בתקנה 37(8).
  4. (ד) חיבור מוליך הארקה מהלוח אל כל אחד מאלה ייעשה לפי התקנה שצוינה לצדו:
    1. (1) שנאי לזינה צפה – תקנה 14;
    2. (2) תיבת ביניים – תקנה 22;
    3. (3) תעלת אספקה – תקנה 24;
    4. (4) קופסת בתי תקע – תקנה 25;
    מוליך כאמור יהיה קצר, ככל האפשר, ונפרד לכל חיבור.

השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) בקבוצות 1 ו-2

20.

  1. (א) באתר רפואי מקבוצות 1 או 2 יותקן פס PA כמתואר באיורים מס' 9 ו-10 שבתוספת הראשונה; הפס יותקן באתר או קרוב ככל האפשר לאתר בתעלת אספקה כמפורט בתקנה 24 או בתיבת ביניים כמפורט בתקנה 22 או בלוח האתר; לכל אתר רפואי מקבוצה 2 יותקן פס משלו.
  2. (ב) הפס יהיה עשוי נחושת בחתך 4X6 מ"מ לפחות, יותקן בקרבת פס PE ויגושר אליו באמצעות מוליך יחיד מבודד בחתך 16 ממ"ר לפחות; הגישור כאמור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד.
  3. (ג) קיימים בחדרים שונים מכשירי בדיקה ומעקב המשולבים באופן חשמלי בתפקודם הרפואי, יגושרו מערכות השוואת הפוטנציאלים המקומיות הנוספות (PA) של חדרים אלה באמצעות מוליכים מבודדים בחתך 16 ממ"ר לפחות.
  4. (ד) אל פס PA יחוברו, באמצעות מוליכי PA כנדרש בתקנה 21, כל פריטי הציוד שלהלן:
    1. (1) סיכוך חשמלי המשמש להגנה בפני הפרעות חשמליות כנדרש בתוספת הרביעית;
    2. (2) רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית, תוך שמירה על ערכי ההתנגדות כנדרש בתקנה 29(ב);
    3. (3) שולחן ניתוח ותאורת שולחן ניתוח;
    4. (4) מכשירים רפואיים חשמליים;
    5. (5) מכשירים חשמליים לא רפואיים המותקנים, דרך קבע, בגובה הנמוך מ-2.5 מטרים מהרצפה;
    6. (6) חלקי מבנה מתכתיים ששטחם הנגיש עולה על 100 סמ"ר; ואולם אין צורך לחבר לפס PA גופי מתכת שההתנגדות בינם לבין ההארקה עולה על 2.5 מגה אוהם או המצויים מעבר לסביבת המטופל באתרים מקבוצה 1 או בחדרי דיאליזה ואנדוסקופיה;
    7. (7) צינורות מתכתיים;
    8. (8) בתי מחבר PA יחוברו לפס PA או לפס משותף PA/PE כנדרש בתקנה משנה (ה) ובתקנה 21(ג).
  5. (ה) באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 יותקנו, בקרבת מיטת המטופל, בתי מחבר PA המיועדים לחיבור מכשירי חשמל מיטלטלים או חלקי מתכת מיטלטלים לא חשמליים, לרבות מיטת המטופל.
  6. (ו) כמות בתי המחבר PA כאמור תהיה:
    1. (1) באתרים רפואיים מקבוצה 1 – אחד לכל מיטה לפחות;
    2. (2) באתרים רפואיים מקבוצה 2 – מחצית מספר בתי התקע ועוד אחד לכל מיטה לפחות.

מוליך PA

21.

  1. (א) מוליך PA יהיה שזור וגמיש בחתך 4 ממ"ר לפחות ובעל בידוד בצבע זהה למוליך הארקה; מוליכי PA יהיו קצרים ככל האפשר ונפרדים לכל פריט.
  2. (ב) המוליך יחובר לפס PA במהדק המיוחד לו ויסומן שיוכו; קצותיו יחוברו באמצעות נעל כבל עם אבטחה בפני התרופפות; חיבור בין המוליך לבין פריטים מאלומיניום או מסגסוגת אלומיניום ייעשה באמצעים נאותים למניעת שיתוך כמתואר באיור מס' 11 שבתוספת הראשונה.
  3. (ג) ההתנגדות החשמלית בין כל פריט המחובר לפס PA לבין הפס עצמו, לרבות התנגדות החיבורים, לא תעלה על 0.2 אוהם; המדידה תבוצע כמתואר בתקנה 37(8), אך יכול שבאתרים רפואיים מקבוצה 1 תבוצע המדידה האמורה באמצעות מד-התנגדות בלבד.

תיבת ביניים

22.

  1. (א) התקנת תיבת ביניים באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 תהיה כמתואר באיורים מס' 12 עד 14 שבתוספת הראשונה; אם ערך ההתנגדות באתר מקבוצה 2 גבוה מהנדרש בתקנה 19(ג), תותקן תיבת ביניים בסמוך לאתר או בתוכו; תיבה זו תכלול פס PE ופס PA וכל פס יהיה מנחושת בחתך 4X6 מ"מ לפחות.
  2. (ב) פס PE ופס PA שבתיבת הביניים יגושרו ביניהם באמצעות מוליך שחתכו 16 ממ"ר לפחות; גישור כאמור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד.
  3. (ג) פס PE שבתיבת הביניים יחובר לפס PE שבלוח המזין באמצעות מוליך הארקה (PE) מבודד בחתך 16 ממ"ר לפחות.
  4. (ד) מוליכי הזינה העוברים דרך תיבת הביניים יחוברו ביניהם כמתואר באיור 14 בתוספת הראשונה באופן זה:
    1. (1) מוליכי ההארקה שבתיבת הביניים יחוברו לפס PE;
    2. (2) מוליכים בכבל העובר דרך תיבת הביניים ייחתכו בתיבה ויחוברו להמשכם באמצעות מהדקים;
    3. (3) יכול שמוליכים מבודדים יעברו דרך תיבת הביניים בלא חיתוך;
    4. (4) המהדקים שבתיבה יהיו מסוג המתאים להתקנה על מסילה לפי תקן בין-לאומי IEC 60715, כמפורט בתוספת השלישית;
    5. (5) מהדקי מעגלים של זינות בעלות הארקת שיטה (TN-S) או (TT) או איפוס (TN-C-S) יופרדו באופן פיזי וחזותי ממהדקים המשמשים מעגלים של זינה צפה;
    6. (6) כל קצה מוליך בתיבת הביניים, לרבות מוליך הארקה ומוליך PA יסומן לפי שיוכו.
  5. (ה) אם לא ניתן להשיג את ההתנגדות המרבית של 0.2 אוהם, כנדרש בתקנה 19(ג), באמצעות תיבת ביניים אחת, מותר להתקין תיבות ביניים נוספות ובלבד שכל פס PE שלהן יחובר ישירות לפס PE שבלוח.
  6. (ו) אל פס PA שבתיבת הביניים יחוברו הפריטים המפורטים בתקנה 20(ד).
  7. (ז) תעלת אספקה כאמור בתקנה 24 יכול שתשמש תיבת ביניים.
  8. (ח) יכול שבתעלת אספקה יותקן פס PE/PA משותף כמתואר באיור 10 שבתוספת הראשונה.
  9. (ט) תיבת הביניים תסומן בשלט "PA-PE" באותיות בגודל 10 מ"מ לפחות; בעבור תיבות ביניים שאינן גלויות לעין יותקן שלט נוסף המציין את מקומן.

פרק ו': ציוד חשמלי

סימון אבזר

23. בתי תקע למתחים שונים יהיו מסוגים שונים, מפסק או נורת סימון באתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2 יסומנו באופן בולט לעין, ברור ובר-קיימא שיאפשר זיהוי מספר השנאי בזינה צפה, מספר המעגל ומקור הגיבוי.

תעלת אספקה

24.

  1. (א) תעלת אספקה יכול שתכלול גם צנרת לאספקת גזים ונוזלים רפואיים, מיתקנים לתקשורת, להעברת נתונים וכיוצא באלה; התיול למתח נמוך ימוקם בחלק העליון של התעלה והצנרת לגזים ולנוזלים תמוקם בחלק התחתון.
  2. (ב) מוליכי חשמל וכבלים יעוגנו באופן נאות בכניסתם לתעלת אספקה.
  3. (ג) מרחקי אוויר, מרחקי זחילה ומרווחים יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת"י 422 – מרחקי אוויר, מרחקי זחילה ומרווחי התקנה בציוד חשמלי, לעניין סביבה "C" לפחות כמוגדר בתקן האמור.
  4. (ד) הסרת כיסוי גישה לחלקים חיים תהיה אפשרית רק באמצעות שימוש בכלים.
  5. (ה) כיסוי שעליו מותקן ציוד חשמלי יתוכנן וייבנה כך שלא יהיה תלוי, לאחר פתיחתו, על מוליך כלשהו.
  6. (ו) לא יהיו פתחים פתוחים בדופן עליונה של תעלת אספקה.
  7. (ז) בתעלת אספקה יותקן פס PE/PA מנחושת בחתך 4X6 מ"מ לפחות שיחוברו אליו, באמצעות מוליך מנחושת ובעל בידוד בצבע הזהה למוליך ההארקה:
    1. (1) כל מהדקי הארקה (PE) של בתי תקע המותקנים בתעלה כשחתך המוליך האמור הוא 2.5 ממ"ר לפחות;
    2. (2) כל מהדקי בית המחבר להשוואת פוטנציאלים מקומית, כשחתך המוליך האמור הוא 4 ממ"ר לפחות;
    3. (3) מעטפת התעלה, לרבות כל קטע של הכיסוי החזיתי, כשחתך המוליך האמור הוא 4 ממ"ר לפחות;
    4. (4) מוליכים נוספים להשוואת פוטנציאלים מקומית כאמור בתקנה 20(ד).
  8. (ח) ההתנגדות בין מהדק הכניסה לתעלה של מוליך PE ובין כל מגעת הארקה של בית תקע כלשהו או של חלק מתכתי נגיש כלשהו, לא תעלה על 0.2 אוהם; מדידת ההתנגדות תיעשה כמתואר בתקנה 37(8).
  9. (ט) התיול בתעלה ייעשה באמצעות כבל או פתיל.
  10. (י) מערכת חשמל במתח נמוך בתוך תעלה תופרד ממערכות אחרות, לרבות ממערכות למתח נמוך מאוד, וכן מצינורות לגזים ולנוזלים רפואיים; ההפרדה יכול שתהיה באמצעות מחיצה מתכתית מוארקת או מבדדת וכבה מאליה, כמתואר באיורים מס' 15 ו-16 שבתוספת הראשונה.
  11. (יא) מהדקי מעגלים של רשת בעלת הארקת שיטה (TN-S), (TN-C-S) או (TT), יופרדו הפרדה פיזית וחזותית ממהדקים השייכים לזינה צפה.
  12. (יב) חיבור תעלת אספקה ללוח יכלול מוליך הארקה לכל מעגל; המוליך יחובר בלוח לפס PE מצד אחד ולפס PE/PA שבתעלת האספקה מצדו השני; נוסף על כך יותקן מוליך PE מבודד בחתך 16 ממ"ר נחושת לפחות, אשר יחבר בין פס PE שבלוח לבין פס PE/PA שבתעלת האספקה כמתואר באיור מס' 10 שבתוספת הראשונה.
  13. (יג) בית תקע או מפסק יוגן בפני מגע מקרי בחלק חי כלשהו.

קופסת בתי תקע

25.

  1. (א) קופסת בתי תקע באתר מקבוצה 1 או 2 תכלול עד 6 בתי תקע וכן בתי מחבר PA כנדרש בתקנה 20(ה).
  2. (ב) בקופסת בתי תקע יתקיימו דרישות תקנה 24(ב) עד (ח), למעט תקנת משנה (ז)(4) בה.
  3. (ג) חיבור קופסת בתי תקע ללוח יכלול מוליך הארקה לכל מעגל; המוליך יחובר בלוח לפס PE מצד אחד ולפס משותף PE/PA שבקופסת בתי תקע מצדו השני; נוסף על כך יותקן מוליך PE מבודד בחתך 6 ממ"ר נחושת לפחות, שיחבר בין פס PE הקרוב לבין פס PE/PA שבקופסת בתי תקע, כמתואר באיור מס' 17 שבתוספת הראשונה.
  4. (ד) קופסה כאמור לא תהיה מוזנת בשיטת אספקה מוארקת ובזינה צפה גם יחד.
  5. (ה) בית תקע או מפסק יוגן בפני מגע מקרי בחלק חי כלשהו.

מהדק במיתקן

26.

  1. (א) מהדק ומוליך חי המחובר אליו ימוקמו באופן שיימנע מגע מקרי בינם ובין חלק מתכתי נגיש; לצורך זה ניתן להשתמש באמצעים כגון צינורית מבדדת או מחיצה מבדדת.
  2. (ב) לא יולחם קצה של מוליך גמיש.
  3. (ג) לא יחוברו נחושת ואלומיניום או סגסוגת-אלומיניום בחיבור ישיר אלא בחיבור ביניים, כמתואר באיור מס' 11 שבתוספת הראשונה.

מחבר PA להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA)

27.

  1. (א) מחבר PA ובית מחבר PA להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) יתאימו לתקן DIN 42 801 כמפורט בתוספת השלישית, ובאיורים מס' 18 ו-19 שבתוספת הראשונה.
  2. (ב) בבתי מחבר PA יתקיימו כל אלה:
    1. (1) הם יסומנו בצהוב וירוק לסירוגין;
    2. (2) לכל פין בבית מחבר PA יחובר מחבר אחד בלבד;
    3. (3) יכול שיותקנו מספר בתי מחבר PA באבזר התקנה משותף;
    4. (4) פין של בית מחבר PA לא יבלוט מעל משטח ההתקנה.
  3. (ג) במחברי PA יתקיימו כל אלה:
    1. (1) מבנה המחבר לא יאפשר את שליפתו כתוצאה ממשיכת המוליך;
    2. (2) המחבר יאפשר חיבור של מוליך נחושת יחיד גמיש בחתך של 4 או 6 ממ"ר;
    3. (3) חיבור המוליך האמור למחבר ייעשה בלחיצה בלבד.

פרק ז': מניעת סכנות והפרעות

הגנה בפני רטיבות אבק, התפוצצות ושריפה

28.

  1. (א) ציוד חשמלי קבוע המותקן על משטח המיועד לשטיפה יהיה מוגן בפני רטיבות ואבק בדרגת הגנה IP55 לפחות.
  2. (ב) אזורי סכנת התפוצצות או שריפה יוגדרו לפי תקן ישראלי "ת"י 60079 חלק 10 – ציוד חשמלי באטמוספרות נפיצות של גזים: מיון אזורים מסוכנים".
    אזורי סכנה מתוארים באיור מס' 20 שבתוספת הראשונה כמפורט להלן:
    1. (1) תחום "G" – מרחק של 5 ס"מ סביב מערכת המיועדת להולכה ולשימוש בגזים רפואיים העלולים לגרום לתערובות נפיצות;
    2. (2) תחום "M" – התחום שבו עלולה להיווצר תערובת נפיצה כתוצאה מהימצאות חומרי אלחוש, חיטוי וניקוי עור; תחום זה כולל את המרחב, בצורת פירמידה קטומה, מתחת לשולחן הניתוח ובזווית של 60 למטה מהקו האופקי וכן את המרחב בטווח של עד 25 ס"מ שמסביב לתחום "G", ואולם תחום כאמור לא ייחשב למסוכן אם היו בו לפחות 15 החלפות אוויר מהחוץ בשעה.
  3. (ג) ציוד חשמלי המשמש בתחומים "G" ו-"M" יתאים לת"י 60601 – חלק 1.
  4. (ד) ציוד חשמלי שאינו מסוג APG או AP ימוקם במרחק העולה על 20 ס"מ ממוצאי גזים דליקים ולא בכיוון זרימתם.
  5. (ה) ציוד שעלול להיווצר בו ניצוץ, ימוקם באופן שהמרחק בינו ובין מוצא גז מגביר בעירה, כגון חמצן או N2O (גז צחוק), לא יפחת מ-20 ס"מ ולא בכיוון זרימת הגז.

מניעת הצטברות מטען חשמל סטטי

29.

  1. (א) באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2, יש למנוע היווצרות חשמל סטטי, באחד או יותר מאמצעים אלה:
    1. (1) שמירה על לחות יחסית של האוויר העולה על 50%;
    2. (2) התקנת רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית.
  2. (ב) ערכי ההתנגדות החשמלית בין נקודה כלשהי של רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בסעיפים 1(א)(4) ו-(ב) שבתוספת החמישית לבין פס PA יהיו לא יותר מ-1 מגה אוהם ולא פחות מ-10 קילו אוהם; מדידת ההתנגדות תבוצע כמפורט בתקנה 37(9).

מניעת הפרעות חשמליות

30. באתרים רפואיים שמבוצעות בהם מדידות של ביו-פוטנציאלים כגון חדרי EEG ,ECG EMG, חדרי אבחון מיוחדים או טיפול נמרץ, חדרי צנתור וחדרי ניתוח, יינקטו אמצעים למניעה או להקטנה משמעותית של הפרעות חשמליות או מגנטיות כנדרש בתוספת הרביעית.

רמה מרבית מותרת של שדות מגנטיים

31.

  1. (א) עוצמת השטף המגנטי (B) בתדר של 50 הרץ במקום שמבוצעת בו מדידה של –
    1. (1) "ביו-פוטנציאלים נמוכים ביותר" לא תעלה על *B=1X10-7[T] כנדרש בתוספת הרביעית;
    2. (2) "ביו-פוטנציאלים נמוכים" לא תעלה על *B=2X10-7[T] כנדרש בתוספת הרביעית.
  2. (ב) מדידה כאמור בתקנת משנה (א) תבוצע כמפורט בתקנה 37(13).
  3. (ג) בתקנה זו, *TESLA=T – יחידת מידה של עוצמת השטף המגנטי.

פרק ח': זינות חלופיות למיתקנים או מכשירים חיוניים

מיתקנים או מכשירים חיוניים

32.

  1. (א) מיתקנים מסוימים יוזנו באספקה חלופית בתוך 15 שניות מכשל באספקה; הפעלת האספקה החלופית תהיה אוטומטית ותאפשר הזנה למשך 24 שעות רצופות לפחות, ואלה המיתקנים:
    1. (1) תאורת מעברים, חדרי מדרגות, מסדרונות ודרכים בבית החולים המקשרים אל מגורי הצוות הרפואי;
    2. (2) שלטי סימון להתמצאות;
    3. (3) חלק מהתאורה ובתי התקע בחדרים של אתרים מקבוצה 1 ובמיתקנים המיועדים להפעלתו הסדירה של בית החולים, לרבות משטחי פריקת אלונקות מהאמבולנסים; רמת התאורה תהיה בעוצמה של 20% לפחות מהמתוכנן לגבי אותו מקום בזינה רגילה;
    4. (4) כל מעגלי התאורה וכל המעגלים המיועדים לזינת מכשירים רפואיים חשמליים באתרים רפואיים מקבוצה 2, לרבות מַטען של מנורת שולחן ניתוח;
    5. (5) מעגלים חשמליים המשמשים לפיקוד, בקרה והפעלה של מערכות עזר חיוניות, כגון: גזים רפואיים, ריק (ואקום), אוויר דחוס ומערכות להחלפת אוויר במקומות שקיימת בהם סכנה של ריכוז יתר של גזים;
    6. (6) ציוד מעבדה חיוני ומכשירים רפואיים חיוניים לפי קביעת משתמש האתר;
    7. (7) מעליות המשמשות להעברת מטופלים;
    8. (8) מערכות התראה, אזעקה ואיתות כגון גילוי וכיבוי אש, כריזה וקריאת אחות;
    9. (9) תאורת אזהרה למטוסים ומנחתי מסוקים;
    10. (10) תאורה וציוד חיוני המיועד להפעלה בשעת חירום או פיגוע המוני, כגון חדרי רנטגן, טראומה, טומוגרף ממוחשב וטיפול בנפגעי אב"כ;
    11. (11) משאבות דלק לגנרטורים;
    12. (12) מיתקני בטיחות כגון משאבות לכיבוי אש, מפוחים ליניקת עשן ומשאבות ניקוז חיוניות;
    13. (13) מערכת אל פסק ומטענים למצברי הפעלת הגנרטור.
  2. (ב) לאחר זינת כל המכשירים המפורטים בתקנת משנה (א) ולאחר התייצבות מערכת האספקה החלופית יכול שמכשירים נוספים יתחברו באופן אוטומטי לפי ההספק המצוי.
  3. (ג) למכשירים רפואיים המחייבים זינה מרשת צפה הצריכים להמשיך לפעול גם במקרה של כשל באספקה החלופית הראשונה תותקן אספקה חלופית נוספת על האמור בתקנת משנה (א) באמצעות גנרטור נוסף או מערכת אל-פסק שתזין את המכשירים האמורים בתוך 5 שניות מן הכשל באספקה החלופית, למשך שלוש שעות לפחות.
  4. (ד) למנורת שולחן ניתוח יהיה מקור אספקה חלופי נוסף על האמור בתקנת משנה (א)(4) שיזין אותה בתוך 0.5 שניות למשך שלוש שעות לפחות כמתואר באיור מס' 2 שבתוספת הראשונה.
  5. (ה) לזינת מנורת שולחן הניתוח כנדרש בתקנת משנה (ד) מותר להשתמש באספקה החלופית הנוספת לפי תקנת משנה (ג), אם זו נכנסת לפעולה בתוך 0.5 שניות כמתואר באיור 3 שבתוספת הראשונה.
  6. (ו) לאחר שאספקת החשמל שבה למצב תקין ויציב למשך 60 שניות לפחות תוחזר אליה הזנת המיתקנים שהועברו לאספקות חלופיות.

דרישות לגבי מקורות לזינה חלופית

33.

  1. (א) מידע חזותי על מקור הזינה יוצג בקביעות במקום מאויש.
  2. (ב) בעת תקלה במערכת החלפה אוטומטית או בגנרטור תינתן, במקום המאויש בקביעות, התראה חזותית וקולית הניתנת להשתקה.
  3. (ג) מדרג ההגנות בפני זרמי קצר (סלקטיביות) תיקבע לגבי זינה ממקור האספקה הראשי בהתבסס על המאפיינים של מקור הזינה החלופית.
  4. (ד) גבולות השינויים המותרים בזינה החלופית למכשירים חיוניים המפורטים בתקנה 32 לא יחרגו מהערכים הנקובים ביותר מאשר: 10% למתח ו-4% לתדר.
  5. (ה) באתר רפואי שניזון מיותר מגנרטור אחד לשם זינה חלופית, יותנעו מנועי כל הגנרטורים בו-זמנית במקרה של כשל באספקה.
  6. (ו) מערכת חלופית שמורכבת משני גנרטורים מסונכרנים, או יותר, ניתן לראות כהזנה חלופית כפולה בתנאי שיתקיימו בה כל התנאים שלהלן:
    1. (1) אפשרות פעולה עצמאית של כל גנרטור בנפרד;
    2. (2) התקנת הגנה בפני הספק חוזר;
    3. (3) מערכת לקיזוז הדדי (Cross Compensation) בין שני הגנרטורים של עומס אקטיבי וריאקטיבי;
    4. (4) קיימת מערכת להשלת עומסים, במקרה של תקלה בגנרטור אחד, שתפעל בתוך זמן המבטיח המשך פעולה רציפה של הגנרטור התקין או שבמקום מערכת ההשלה האמורה יוכל כל אחד מהגנרטורים לשאת את מלוא העומס.

גנרטורים כמקור לזינה חלופית

34. על גנרטורים לאספקה חלופית יחולו תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), התשמ"ז-1987, ונוסף על כך יקוימו כל הדרישות האלה:

  1. (1) במנוע של גנרטור הטעון קירור על ידי נוזל – תהיה מערכת הקירור במעגל סגור;
  2. (2) תינתן התראה כאשר כמות הדלק תרד אל מתחת לכמות הדרושה לפעולה של 10 שעות;
  3. (3) כמות הדלק הכללית במכלים תאפשר את הפעלת כל הגנרטורים במשך 24 שעות לפחות;
  4. (4) אמצעי ההתנעה יאפשרו 3 התנעות רצופות לפחות, ויחזרו למצב פעולה מלא בתוך 6 שעות לכל היותר;
  5. (5) לצורך התנעת גנרטור יש להשתמש במצברים נייחים מסוג עופרת חומצה המיועדים לכך.

מצברים כמקור לזינה חלופית

35.

  1. (א) מצברים המשמשים, בין במישרין ובין באמצעות מערכת אל-פסק, מקור לזינה חלופית יהיו נייחים, מסוג עופרת וחומצה ובעלי משטחי לוחות עופרת גדולים או מסוג ניקל וקדמיום או מסוג אחר שווה ערך למצברים האמורים; למטרה זו אין להשתמש במצברים המיועדים להתנעת מנועי שריפה פנימית, כגון של כלי רכב.
  2. (ב) טעינת המצברים תבוצע באמצעות מטען אוטומטי, שיטען את המצברים ממצב פרוק למצב טעינה מלאה בתוך 6 שעות; בגמר הטעינה יעבור המטען למצב של טעינת ציפה.
  3. (ג) המצברים יותקנו ויאווררו כך שתִימַנע הצטברות של גזים וטמפרטורה גבוהה באופן חריג.

פרק ט': בדיקות

שמירת תוצאות בדיקה

36.

  1. (א) בכל אתר רפואי שתקנות אלה חלות עליו, ייערכו בדיקות כמפורט בתקנה 37 (להלן – רשימת הבדיקות), בשיטות המפורטות בה ובתדירות הקבועה בתקנה 38, כדי לוודא את קיומן של הוראות התקנות.
  2. (ב) תוצאות בדיקות המבוצעות כאמור בתקנה 38(א) ו-(ב) יירשמו בידי החשמלאי הבודק בדוח מיוחד; נוסף על התוצאות יירשמו המסקנות העולות מן הבדיקות והפעולות שננקטו בשלהן; תוצאות בדיקות המבוצעות כאמור בתקנה 38(ג) יירשמו בידי החשמלאי הבודק ביומן בדיקות מיוחד שיבוקר בידי אדם שימנה לצורך זה מפעיל המיתקן; כמו כן יירשמו ביומן הבדיקות המיוחד המסקנות העולות מהבדיקות והפעולות שננקטו בשלהן; תוצאות הבדיקות המבוצעות כאמור בתקנה 38 יישמרו בידי הבודק ובידי מפעיל האתר.

רשימת הבדיקות

37. וזו רשימת הבדיקות:

  1. (1) וידוא תקינותו ותפקודו של מקור זינה חלופי, לרבות זמני הפעלתו ומיתוגו –
    1. (א) בדיקת גנרטור או ממיר שתבוצע בעומס של 50 אחוזים לפחות מהעומס הנקוב של מקור הזינה החלופי למשך 15 דקות לפחות לממיר סטטי או סובב, ו-60 דקות לפחות לגנרטור המונע על ידי מנוע שריפה פנימית;
    2. (ב) בדיקת מצברי ההתנעה, מצברים נייחים של מערכות אל-פסק ומצברי תאורת שולחן הניתוח שתבוצע לפי הוראות היצרן;
    3. (ג) בדיקה של תאורת התמצאות (חירום) על ידי ניתוק מעגל הזינה ווידוא שהתאורה פועלת למשך 60 דקות לפחות;
  2. (2) בדיקה שמקורות האספקה החלופית מסוגלים לספק את ההעמסה המתוכננת;
  3. (3) תקינות מפסק מגן –
    1. (א) בדיקה חלקית באמצעות לחצן הניסוי שעל המפסק עצמו;
    2. (ב) בדיקה מלאה של מפסקי מגן באמצעות מכשיר בדיקה ייעודי ולא על ידי לחיץ הבדיקה;
  4. (4) בדיקת משגוחי הבידוד, יחידות ההתראה על תקלת בידוד של הזינות הצפות והתקני ההתראה על עומס יתר ועל התחממות יתר פנימית של השנאי באמצעות לחצן ניסוי;
  5. (5) בדיקת רמת הבידוד של מערכת מנורת שולחן ניתוח שאינה מצוידת במשגוח בידוד, שתבוצע באמצעות מד-התנגדות (מגר) שמתחו ברייקם 500 עד 750 וולט; התוצאה לא תפחת מ-50 קילו אוהם;
  6. (6) וידוא הימצאות תכנית חשמלית מעודכנת בכל לוח והוראות התפעול של מכשירים הכלולים בו;
  7. (7) בדיקת תפקודם הנאות של אמצעי ההחלפה האוטומטיים בין קווי הזינה, לרבות זמני הפעולה, על ידי ניתוק מופע אחד;
  8. (8) השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) ובדיקת ההארקות, לרבות מדידת ההתנגדויות, שתבוצע לאחר ניתוק הגישור בין פס PE לבין פס PA של האתר, כמפורט להלן:
    1. (א) באתרים רפואיים מקבוצה 2 תימדד בשיטת מדידת מפל מתח; זרם הבדיקה יהיה בתחום של 10 עד 25 אמפר כאשר מתח הרייקם של המקור אינו עולה על 12 וולט בתדר של 0 עד 100 הרץ; משך הבדיקה יהיה 5 שניות לפחות;
    2. (ב) באתרים אחרים יכול שההתנגדות כנדרש תימדד באמצעות מד-התנגדות;
    3. (ג) יש לוודא החזרת הגשרים וחיבורם הנאות בגמר ביצוע הבדיקות;
  9. (9) בדיקת ערכי ההתנגדות של רצפה מוליכה לחשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית אל פס PA תבוצע באמצעות מד-התנגדות (מגר) שמתחו ברייקם עד 750 וולט זרם ישר ואלקטרודות כמפורט להלן:
    1. (א) אלקטרודת המדידה תהיה פיסת גומי עטוף ברדיד של אלומיניום (Foil) במידות 5X5 ס"מ שיחובר אליה מהדק אחד של מד ההתנגדות בעוד המהדק השני מחובר לפס PA; על גבי אלקטרודת המדידה תונח משקולת של 1 ק"ג;
    2. (ב) יש לערוך שתי סדרות של מדידות כשהרצפה נקייה – סדרה (א) – רצפה יבשה – לוודא שההתנגדות אינה עולה על 1 מגה אוהם; סדרה (ב) – רצפה לחה – לוודא שההתנגדות אינה יורדת מתחת ל-10 קילו אוהם;
    3. (ג) בכל סדרה כאמור יש לבצע מדידה אחת לפחות כל 4 מ"ר של שטח הרצפה;
    4. (ד) אם הערכים הנמדדים נמוכים מהנדרש ניתן להגדילם על ידי הוספת נגדים בחיבורים שבין פסי הנחושת לבין פס PA, עד כדי ניתוקם המוחלט של החיבורים;
    5. (ה) ברצפה העשויה מרצפות קרמיקה ניתן לערוך את המדידה כאשר אלקטרודת המדידה ממוקמת בתפרים שבין המרצפות;
  10. (10) בדיקת כוונון ההגנות והתאמתם לרשום בתכניות המיתקן;
  11. (11) בדיקת קיומם של שלטים ברורים על תצוגות ההתראה של זינות צפות כנדרש בתקנה 16(ג);
  12. (12) מדידת מתח באתר מקבוצה 2 תוך כדי פעולתו הרגילה, בין כל חלק מתכתי לרבות מהדקי הארקה ומחברי PA, הנמצא בסביבת המטופל לבין פס PA או פס PE, שתבוצע כאשר המיתקן מועמס בעומס המרבי הקיים באמצעות וולטמטר בעל תכונות אלה:
    1. (א) התנגדותו השקולה, פנימית וחיצונית גם יחד, תהיה כ-1 קילו אוהם;
    2. (ב) הוא מסוגל למדוד רכיבי מתח בתדר של עד 1 קילוהרץ ולהציג את הערך האפקטיבי הכולל האמיתי; לא יופיע מתח העולה על 10 מילי וולט;
  13. (13) מדידת ההפרעות האלקטרו-מגנטיות תבוצע באמצעות מכשיר מסוג מגנטומטר;
  14. (14) בדיקת חיבור מוליך PE למהדק הסיכוך של שנאי לזינה צפה;
  15. (15) בדיקת רמת הרעש מלוח הכולל שנאי בידוד תבוצע באמצעות מכשיר מדידה מתאים המיוחד לבדיקה זו; רמת הרעש במרחק של 1 מטר מהלוח לא תעלה על 45dbA;
  16. (16) בדיקת אמינות החיבורים בחלקי מיתקן שקיימות בהם רעידות, כגון בלוחות חשמל, שנאים וגנרטורים, תבוצע באמצעות כלי מתאים המיוחד לבדיקה זו; במיתקן חשמל שלא ניתן להפסיק בו את המתח, תבוצע הבדיקה באמצעות סריקה תרמוגרפית;
  17. (17) בדיקת לולאת התקלה כאשר הזינה היא בשיטת (TT) תבוצע באמצעות מד עכבת לולאת תקלה (Loop Tester).

ביצוע בדיקות

38.

  1. (א) לפני ההפעלה הראשונה כאתר רפואי, הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2 יבוצעו לפי תקנה 37(1), (3)(ב), (4) עד (11), (14), (16), (17) –
    1. (1) הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 1 יבוצעו בידי בעל רישיון חשמלאי בודק סוג 2 או 3;
    2. (2) הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 2 יבוצעו בידי בעל רישיון כלהלן:
      1. (א) חשמלאי בודק סוג 3;
      2. (ב) חשמלאי בודק סוג 2 עם ניסיון בביצוע 6 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 1, או לאחר ביצוע 3 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 2, בהשגחתו ואחריותו של בעל רישיון חשמלאי בודק סוג 3 או חשמלאי בודק סוג 2 שכבר ביצע את הבדיקות המפורטות לעיל;
    3. (3) בדיקות לפי תקנה 37(16) יוכל לבצען חשמלאי שאינו חשמלאי בודק.
  2. (ב) אחרי הפעלה ראשונה כאתר רפואי, באתרים רפואיים מקבוצת 1 או 2 יבוצעו הבדיקות לפי תקנה 37(2), (12), (13), (15) –
    1. (1) הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 1 יבוצעו בידי חשמלאי בודק סוג 2 או 3;
    2. (2) הבדיקות באתרים רפואיים מקבוצה 2 יבוצעו בידי בעל רישיון כלהלן:
      1. (א) חשמלאי בודק סוג 3;
      2. (ב) חשמלאי בודק סוג 2 עם ניסיון בביצוע 6 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 1, או לאחר ביצוע 3 בדיקות לפחות במיתקני חשמל באתר רפואי מקבוצה 2, בהשגחתו ואחריותו של בעל רישיון חשמלאי בודק סוג 3 או חשמלאי בודק סוג 2 שכבר ביצע בדיקות המפורטות לעיל;
    3. (3) בדיקות לפי תקנה 37(15) – יוכל לבצען חשמלאי שאינו חשמלאי בודק.
  3. (ג) בדיקות תקופתיות יבוצעו כדלקמן:
    תדירות מזעריתבדיקה לפי הפסקאות בתקנה 37הערות
    אחת לחודש(1)(א)
    אחת לשישה חודשים(1)(ג), (4) עד (7), (17)
    אחת לשנה(3)(א)
    אחת לשלוש שנים(3)(ב), (9), (10), (11), (12), (16)בדיקה לפי פסקה (9) תבוצע מדגמית בנקודה אחת לפחות בכל חדר שיש בו רצפה מוליכה לחשמל סטטי
    אחת לשלוש שנים(8)(א) כאשר ניתן מבחינה תפעולית של האתר לפרק את הגישור שבין פס PA לבין פס PE
    (ב) כאשר לא ניתן לפרק את הגישור שבין פס PA לבין פס PE תימדד ההתנגדות השקולה לאחר בדיקת תקינות ושלמות הגישור בין הפסים האמורים; בוצעה בדיקה לפי הערה זו, תבוצע בדיקה לפי הערה (א) בהזדמנות הראשונה שבה אין מטופלים באתר, כגון בעת שיפוץ
    בהתאם להוראות היצרן(1)(ב)
    הבדיקות יבוצעו בידי חשמלאי בודק, ואולם מותר שבאתר רפואי שמועסק בו חשמלאי קבוע, הוא יבצע את הבדיקות התקופתיות.
  4. (ד) במיתקן דיאליזה ביתית כמפורט בתקנה 40 יבוצעו לפני הפעלתו הראשונה כאתר רפואי וכן אחת לשנה לפחות הבדיקות לפי תקנה 37(4) ו-(8).

בדיקה לאחר שינוי יסודי

39. כל שינוי יסודי באתר רפואי כהגדרתו בתקנה 45, יחייב בדיקה חוזרת של החלק שבו בוצע שינוי וכן של כל חלקי המיתקן העשויים להיות מושפעים מהשינוי האמור; בדיקה זו תבוצע במועדים כנדרש בתקנה 38(א) ו-(ב).

פרק י': מיתקנים מיוחדים

מיתקן דיאליזה ביתית

40.

  1. (א) בדירת מגורים שמתבצעת בה דיאליזה באופן קבוע יינקטו אמצעים אלה:
    1. (1) מכשיר הדיאליזה המותקן בה יוזן, ממעגל בלעדי בעבורו, ישירות מהמפסק הראשי הדירתי, בלא מפסק מגן;
    2. (2) המכשיר יוגן באמצעות זינה צפה ויוזן באמצעות ערכה הבנויה במתכונת בנייה של ציוד מסוג II הכוללת –
      1. (א) שנאי מבדל לפי תקנה 14;
      2. (ב) משגוח בידוד ויחידת התראה לפי תקנות 15 ו-16;
      3. (ג) בית תקע לזינת מכשיר הדיאליזה ואבזריו שבמוצא הערכה לא יהיה חליף עם בית תקע אחר בדירה האמורה.
  2. (ב) בסביבת המטופל תיעשה השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) של כל החלקים המתכתיים הנגישים באמצעות מוליך נחושת גמיש בחתך של 4 ממ"ר לפחות, אשר יחובר להארקת המיתקן החשמל הדירתי.
  3. (ג) המיתקן האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) ייבדק בדיקת הפעלה ובדיקות תקופתיות לפי תקנה 38(ג).

פרק י"א: הוראות שונות

תוכניות חשמל והוראות תפעול

41. תכניות מעודכנות של מערכת החשמל, שהן מפורטות באופן המאפשר איתור ותיקון תקלות, יימצאו ויישמרו אצל מפעיל האתר; בכל חלק של מיתקן החשמל, המיועד להזנה חלופית כגון חדר גנרטור, חדר מצברים, מערכת ממירים וכיוצא באלה, יימצאו הוראות הבטיחות, השימוש והתחזוקה שיוכנו בידי מפעיל המיתקן.

עדיפות הוראות

42. מקום שהוראות תקנות אלה סותרות הוראות תקנות אחרות לפי החוק – אלה עדיפות.

אחריות

43. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, מתקין המיתקן, בודק המיתקן, על בעלו, על מחזיקו, או על מפעילו, הכל לפי העניין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

ביטול

44. תקנות החשמל (מיתקני חשמל באתרים רפואיים במתח עד 1000 וולט), התשנ"ה-1994 – בטלות.

תחילה ותחולה

45.

  1. (א) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
  2. (ב) תקנות אלה יחולו על כל אתר רפואי שבנייתו החלה לאחר יום התחילה או לאחר שבוצע בו שינוי יסודי לאחר יום התחילה; לעניין זה, "שינוי יסודי" – כל עשייה במיתקן חשמל באתר רפואי או בשטח שהיתוסף לאתר רפואי כתוצאה מפעולות בינוי או שיפוץ.
  3. (ג) התחולה של תקן IEC ,EN ו-DIN בתקנות אלה תהיה לארבע שנים בלבד אלא אם כן אומץ כתקן ישראלי בהתאם לחוק התקנים.
  4. (ד) לא יהיה תוקף לתקן ישראלי לפי תקנות אלה אלא אם כן מצויה הפניה אליו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והמים, שכתובתו www.energy.gov.il.

תוספת ראשונה

איור מס' 1 – הגדרת "סביבת מטופל" איור מס' 1 – הגדרת "סביבת מטופל"
איור מס' 1
(תקנה 1)
הגדרת "סביבת מטופל"
איור מס' 2 – דוגמה למיתוג קווי זינה – זינת אתר מקבוצה 2 עם מקור חליפי אחד: גנרטור
איור מס' 2
(תקנות 6(ב) ו-32(ד))
דוגמה למיתוג קווי זינה
זינת אתר מקבוצה 2 עם מקור חליפי אחד: גנרטור
איור מס' 3 – דוגמה למיתוג קווי זינה – זינת אתר מקבוצה 2 עם מקורות חלופיים – גנרטור + UPS
איור מס' 3
(תקנות 6(ב) ו-32(ה))
דוגמה למיתוג קווי זינה
זינת אתר מקבוצה 2 עם מקורות חלופיים – גנרטור + UPS
איור מס' 4 – דוגמה למיתוג קווי זינה – זינת אתר מקבוצה 2 עם גנרטור יעודי
איור מס' 4
(תקנה 6(ב))
דוגמה למיתוג קווי זינה
זינת אתר מקבוצה 2 עם גנרטור יעודי
איור מס' 5 – דוגמה למיתוג קווי זינה – זינת אתר מקבוצה 2 עם לוח אגפי בעל מחליפים אוטומטיים ולוחות משנה עם מחליפים ידניים
איור מס' 5
(תקנה 6(ב))
דוגמה למיתוג קווי זינה
זינת אתר מקבוצה 2 עם לוח אגפי בעל מחליפים אוטומטיים ולוחות משנה עם מחליפים ידניים
איור מס' 6 – דוגמה למיתוג קווי זינה – זינת אתר מקבוצה 2 עם לוח אגפי בעל מחליפים ידניים ולוחות משנה עם מחליפים אוטומטיים
איור מס' 6
(תקנה 6(ב))
דוגמה למיתוג קווי זינה
זינת אתר מקבוצה 2 עם לוח אגפי בעל מחליפים ידניים ולוחות משנה עם מחליפים אוטומטיים
איור מס' 7 – דוגמה להתקנת משגוח חד מופעי
איור מס' 7
(תקנה 15(5))
דוגמה להתקנת משגוח חד מופעי
איור מס' 8 – דוגמה להתקנת משגוח תלת מופעי
איור מס' 8
(תקנה 15(5))
דוגמה להתקנת משגוח תלת מופעי
איור מס' 9 – דוגמות לחיבורי הארקות (PE) והשוואת פוטנציאלים (PA) במספר אתרים מקבוצה 2
איור מס' 9
(תקנה 20(א))
דוגמות לחיבורי הארקות (PE) והשוואת פוטנציאלים (PA) במספר אתרים מקבוצה 2
איור מס' 10 – דוגמות לחיבורי הארקות (PE) והשוואת פוטנציאלים (PA) במבנה עם מספר אתרים
איור מס' 10
(תקנות 20, 22(ח) ו-24(יב))
דוגמות לחיבורי הארקות (PE) והשוואת פוטנציאלים (PA) במבנה עם מספר אתרים
איור מס' 11 – דוגמה לחיבור נחושת / אלומיניום
איור מס' 11
(תקנות 21(ב) ו-26(ג))
דוגמה לחיבור נחושת / אלומיניום
איור מס' 12 – אתר מקבוצות 1 או 2 עם תיבת ביניים
איור מס' 12
(תקנה 22(א))
אתר מקבוצות 1 או 2 עם תיבת ביניים
איור מס' 13 – אתר מקבוצות 1 או 2 עם מספר תיבות ביניים
איור מס' 13
(תקנה 22(א) ו-(ג))
אתר מקבוצות 1 או 2 עם מספר תיבות ביניים
איור מס' 14
איור מס' 14
(תקנה 22(א) ו-(ד))
איור מס' 15 – דוגמה לתעלת אספקה
איור מס' 15
(תקנה 24(י))
דוגמה לתעלת אספקה
איור מס' 16 – דוגמה לתעלת אספקה
איור מס' 16
(תקנה 24(י))
דוגמה לתעלת אספקה
איור מס' 17 – אתר מקבוצות 1 או 2 עם קופסאות בתי תקע ותיבת ביניים
איור מס' 17
(תקנה 25(ג))
אתר מקבוצות 1 או 2 עם קופסאות בתי תקע ותיבת ביניים
איור מס' 18 – מחבר להשוואת פוטנציאלים
איור מס' 18
(תקנה 27(א))
מחבר להשוואת פוטנציאלים
איור מס' 19 – בית מחבר להשוואת פוטנציאלים
איור מס' 19
(תקנה 27(א))
בית מחבר להשוואת פוטנציאלים
איור מס' 20 – אזורי סכנת התפוצצות
איור מס' 20
(תקנה 28(ב))
אזורי סכנת התפוצצות

תוספת שנייה

(תקנה 2(ג))

דוגמאות של תכונות הנדרשות ממיתקני חשמל לפי קבוצות השימוש

הקבוצההשימוש הרפואידרישות (ראה מקרא להלן)
אבגדהוזחטיכלמנסעפ
0רחיצת כלים וסטריליזציה++
מרפאות וחדרי רופאים בלא שימוש בציוד רפואי חשמלי הניזון מרשת החשמל+
מעבדות רפואיות++
מרפאות וטרינריות+
1חדרי אשפוז++++
חדרי לידה++++++
חדרי רנטגן ואולטרסאונד לבדיקות בלתי פולשניות++++
חדרי מיון++++++
מרפאות שיניים+++
חדרי בדיקה וטיפול בלתי פולשני+++
פיזיותרפיה לסוגיה (אולטרסאונד, חימום, גלי רדיו, מתיחה, הידרותרפיה, לייזרים וכו')+++
פסיכיאטריה – חדר טיפול ECT+++
מדידות אלקטרופיזיולוגיות (EEG ,EMG, פוטנציאלים מעוררים וכו')+++++
אזורים לטיפול בשעת חירום++++
חדרי בדיקות לרפואה גרעינית+++
חדרי בדיקת תפקודי ריאה+++
חדרי בדיקות תקופתיות+++
חדרי רדיותרפיה++++
2חדרי ניתוח, חדר הרדמה נפרד (אינדוקציה), התעוררות, חדר ניתוח אמבולטורי, חדר ניתוח הצמוד לחדר לידה (סקציה), חדר ניתוח גבס++++++++++++++
חדרי טיפול נמרץ לב, כללי, נוירוכירורגיה, ילדים, פגים, קרדיולוגיה++++++++++++
חדרי התאוששות, חדרי ניטור או הנשמת חולים לאחר ניתוח, במחלקות פנימיות, נוירולוגיה, יחידת כוויות, יחידת השתלות וכו'++++++++++++
חדרי הלם במיון+++++++++++++
חדרי צנתורים, אנגיו++++++++++++
חדרי רנטגן לבדיקות פולשניות, MRI ,CT וכו'+++++++++++
חדרי בדיקות אנדוסקופיה כגון גסטרו++++++++++
חדרי טיפול פולשניים++++++++++
דיאליזה+++++++++

מקרא:

הדרישהסימוכין
תקנה
א'תאורה משני מעגלים8
ב'אספקה משני קווי זינה6(ב)
ג'מיתקן המוזן מזינה צפה13
ד'בתי תקע משתי זינות צפות13(ה)
ה'מפסק מגן לאספקה המוגנת לפי – TN-C-S ,TN-S או TT17(א)
ו'מפסק מגן לאספקה המוגנת לפי TN-S ,TN-C-S או TT לזינת מכשירים מיוחדים17(ב)
ז'מוליכי הארקה (PE)19
ח'השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA)20
ט'השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) חלקית20
י'מחברי PA20(ה), (ו)
כ'הגבלת הפרשי מתחים ל-10 מילי וולט37(12)
ל'אמצעים למניעת התפוצצות28
מ'מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות בכל חלל החדר30
נ'מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות בקרבת המטופל31
ס'הזנה חלופית למנורת ניתוח בתוך 0.5 שניות32(ד)
ע'הזנה חלופית בתוך 15 שניות32(א)
פ'הזנה חלופית נוספת למכשור החייב לפעול בכשל של הזינה החלופית32(ג)

תוספת שלישית

(תקנות 6, 22(ד)(4) ו-27(א))

תקן DIN 4102/12:

FIRE BEHAVIOUR OF BUILDING MATERIALS AND ELEMENTS – PART 12:

FIRE RESISTANCE OF ELECTRIC CABLE SYSTEMS REQUIRED TO MAINTAIN CIRCUIT INTEGRITY – REQUIREMENTS AND TESTING.

תקן IEC 60715:

DIMENSIONS OF LOW-VOLTAGE SWITCHGEAR AND CONTROLGEAR. STANDARDIZED MOUNTING ON RAILS FOR MECHANICAL SUPPORT OF ELECTRICAL DEVICES IN SWITCHGEAR AND CONTROLGEAR INSTALLATIONS.

תקן DIN 42801:

CONNECTION DEVICE FOR POTENTIAL EQUALIZATION CONDUCTORS

תוספת רביעית

(תקנות 20(ד)(1), 30 ו-31(א))

דוגמאות לאמצעים למניעת הפרעות חשמליות או מגנטיות:

  1. א. מניעת הפרעות חשמליות –
    1. (1) בחדר המיועד לביצוע מדידות של ביו-פוטנציאלים נמוכים ביותר כגון EEG או EMG יותקן בתוך הקירות, סיכוך על כל מוליכי המעגלים שבחדר, התקרה והרצפה עד עומק של 15 ס"מ לפחות;
    2. (2) בחדר המיועד לביצוע מדידות של ביו-פוטנציאלים נמוכים כגון ECG וכן בחדרי ניתוח, טיפול נמרץ וצנתור יותקן סיכוך על כל מוליכי המעגלים שבסביבת המטופל;
    3. (3) באתרים המפורטים בתקנה 30 אין להשתמש בחימום חשמלי המבוסס על כבלי חימום כגון חימום רצפות;
    4. (4)
      1. (א) תקוים רציפות חשמלית בין הסיכוך לבין פס PA כנדרש בתקנה 20; החיבור יבוצע בקצה אחד בלבד של הסיכוך כדי למנוע היווצרות לולאות סגורות; החיבורים יהיו בעלי התנגדות נמוכה ויבוצעו בריתוך, הלחמה או בלחיצה באמצעות כלי המיועד לכך; בסיכוך פלדה מותר להשתמש בחבקים המוחזקים בהברגה;
      2. (ב) על אף האמור בפרטי משנה (1) עד (4)(א) אין צורך בסיכוך המוליכים כאשר מותקנות לוחות או מחיצות מתכתיות במקומות הדרושים; הלוחות או מחיצות יותקנו בצורה מבודדת מצנרת ומחלקים מתכתיים של המבנה ויחוברו באמצעות מוליך מיוחד אל פס PA;
      3. (ג) מכשירי חשמל המותקנים באופן קבוע יהיו מסוג I, ואולם מותר שהציוד יהיה מסוג אחר בתנאי שיסוכך כראוי.
  2. ב. מניעת הפרעות מגנטיות – בדרך כלל ניתן לקיים את הדרישות המפורטות בתקנה 31 כאשר המרחק בין מכשירים או ציוד אחר העלול לגרום להפרעות מגנטיות לבין המקום המיועד לבדיקת המטופל עולה על –
    1. (1) 0.75 מטרים ממנורה פלואורנית הכוללת נטל אחד מסוג המיועד לשימוש בבתי חולים, ואולם יכול שיידרש מרחק גדול יותר;
    2. (2) 6 מטרים מציוד הפועל מעיקרו על ידי השראה, בהספק העולה על 3 קילוואט, כגון מנועים או שנאים;
    3. (3) מקווי זינה – 3 מטרים ממוליכי מופעים בחתך 10 עד 70 ממ"ר נחושת; 6 מטרים ממוליכי מופעים בחתך 95 עד 185 ממ"ר נחושת; 9 מטרים ממוליכי מופעים בחתך העולה על 185 ממ"ר נחושת; המרחקים האמורים מתייחסים לזינה בכבלים הכוללים בתוכם את כל מוליכי המעגל; מכבלים חד-גידיים ומפסי צבירה יכול שיידרשו מרחקים גדולים יותר; סיכוך מתאים יכול שיאפשר הקטנת המרחקים האמורים.

תוספת חמישית

(תקנות 20(ד)(2), 29(א)(2) ו-(ב), 37(9))

רצפה מוליכה לחשמל סטטי –

  1. 1.
    1. (א) דוגמאות של חומרים המתאימים כרצפה מוליכה לחשמל סטטי הם:
      1. (1) מרצפות בטון;
      2. (2) אריחי טרצו מתועשים;
      3. (3) טרצו יצוק;
      4. (4) PVC אנטיסטטי – מוליך ייעודי המותקן לפי הוראות היצרן, כולל רשת נחושת ודבק מוליך.
    2. (ב) ניתן להשתמש באריחים בעלי התנגדות גבוהה כגון אריחי קרמיקה בתנאים אלה:
      1. (1) אורך צלע כלשהי של אריח לא יעלה על 33 ס"מ;
      2. (2) בין כל האריחים יותקנו מוליכים חשופים שתי וערב;
      3. (3) המילוי בתפרים בין האריחים – עד גובה הרצפה – יהיה באמצעות דבק מוליך.
    3. (ג) המוליכים הנזכרים בפרט (א)(4) ו-(ב)(2) יחוברו למערכת השוואת הפוטנציאלים מקומית הנוספת (PA) בשתי נקודות לפחות.
  2. 2. חומרים שאינם מתאימים לרצפה מוליכה חשמל סטטי הם:
    1. (1) PVC רגיל;
    2. (2) אריחי קרמיקה שלא מותקנים כמתואר בפרט 1(ב);
    3. (3) עץ;
    4. (4) ציפוי אפוקסי.

תוספת שישית

(תקנה 14(7))

דוגמאות להגנת שנאים מבדלים (IT) בפני קצר בצד זינת השנאי

השנאיהספק (קו"א)זרם נקוב
In (A)
זרם הפעלה (Inrush) מרבי מותר Ii (A)נתיך אופיין gL (A)מפסק אוטומטי זעיר, אופיין C ת"י 745 (A)מפסק אוטומטי קומפקטי MCCB – Moulded Case Circuit Breaker
חד-מופעי1.04.6691016
1.56.91041620
2.09.21402032
2.511.51702032
3.1514.42203540
4.018.22753550
5.022.5340506370
6.3294356380
8.03654063100
10.045680140
תלת-מופעי2.23.4511010
3.154.8721616
4.06.0901620
5.07.51121625
6.39.61452032
8.0121802040
10.0152252550

הערה: בשימוש באמצעים להגבלת זרם הפעלה Ii מותר להתקין מבטח בעל ערך נומינלי נמוך יותר מהנדרש בטבלה.

מיתקני חשמל לתמרורי הוריה (רמזורים) במתח שאינו עולה על מתח נמוך

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (transmission) או לחלוקה (distribution) של אנרגיה חשמלית;
"אספקה"
– אספקת חשמל למיתקן לרבות האמצעים הפיזיים לכך;
"אספקה חלופית"
– אספקת חשמל כחלופה, מלאה או חלקית, לאספקה מרשת של חברת חשמל או מרשת לאספקה עצמית, בשעת הפסקתה;
"ארון פיקוד"
– לוח המותקן בארון המשמש להגנה מכנית;
"דרגת הגנה IP XXX"
– דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 981;
"הדק"
– אמצעי מכני לחיבור מוליך או מוליכים;
"החלק האלקטרוני"
– רכיבים אלקטרונים המבקרים את פעילות המערכת;
"זינה צפה" (IT)
– אמצעי הגנה בפני חשמול המאופיין על ידי העדר הארקת השיטה;
"חברת חשמל"
– חברה לאספקת חשמל בעלת רישיון ספק שירות חיוני כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;
"חי"
– מצב של מוליך – לרבות מוליך אפס (N) – או אבזר המחובר למקור זינה באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל;
"חשמלאי"
– בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק;
"כבל"
– מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או מספר מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף;
"לוח"
– מסד והציוד החשמלי המורכב עליו, המשמשים להבטחה של מיתקן חשמלי, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים הכלולים במעגל סופי;
"לולאת התקלה"
– מסלול זרם התקלה ממקור הזינה וחזרה אליו, העובר בין כל אחד מאלה, או דרך מקצתם, כשהם מחוברים בטור או במקביל –
  1. (1) מוליכי הזינה;
  2. (2) מוליכי הארקה (PE);
  3. (3) מוליכי PEN;
  4. (4) אלקטרודת הארקה;
  5. (5) המסה הכללית של האדמה;
  6. (6) הארקת השיטה של מקור הזינה;
"מבטח"
– נתיך או מפסק אוטומטי המשמש להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או בקו;
"מוליך"
– גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;
"מוליך הארקה (PE)" (Protective Earth)
– מוליך המחבר, במישרין או בעקיפין, אלקטרודת הארקה אל אחד מאלה:
  1. (1) גופי מתכת, החייבים בהארקת הגנה;
  2. (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;
"מחבר"
– אבזר אשר נועד לחבר בין שני קטעי מוליך באופן חשמלי ומכני;
"מיתקן תהר"ם"
– מיתקן חשמלי קבוע או מיטלטל, הכולל עמודי רמזורים, פנסים, תמרורים מוארים, תמרורים מתחלפים, גלאי תנועה, לחיצים להולכי רגל, מצלמות רמזור, מצלמות וידאו ומקורות זינה ייחודיים למטרות פיקוד ובקרה של תעבורת כלי רכב והולכי רגל;
"מכשיר"
– ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
"מעגל"
– מוליכים אחדים המותקנים יחד ומוגנים על ידי מבטח משותף;
"מעגל סופי"
– מעגל שתחילתו במבטח הקרוב ביותר למכשיר או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית תקע;
"מפסק"
– אבזר המיועד להפסקה ולחיבור של זרם חשמלי במיתקן חשמלי;
"מפסק אוטומטי"
– מפסק בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר, הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל במקרה של זרם יתר; יכול שמפסק אוטומטי יתופעל ידנית;
"מפסק אוטומטי זעיר"
– מפסק אוטומטי שאינו ניתן לכוונון;
"מפסק ראשי"
– מפסק המיועד למיתוג מיתקן חשמלי בשלמותו;
"מתח"
– בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות שבו אינה עולה על 10 אחוזים;
"מתח דורבן"
– מתח רגעי העולה בהרבה על המתח הנומינלי, הנובע מתופעת מעבר כגון ברק או פעולת מיתוג;
"מתח נמוך"
– מתח העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה;
"נתיך"
– מבטח הפועל על ידי התכת אלמנט ניתך;
"סוג II"
– סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;
"סרגל הדקים"
– שורה של הדקים המותקנים בסמיכות אחד לשני;
"ציוד"
– כלל הפריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו;
"תהר"ם"
– תמרורי הוריה (רמזורים);
"תהר"ם מיטלטל"
– תהר"ם שאינו מותקן באופן קבוע;
"תהר"ם קבוע"
– תהר"ם המקובע בחיבור מכני למבנה או לקרקע;
"תקן"
– כל אחד מאלה:
  1. (1) תקן ישראלי – ת"י – תקן ישראלי שפורסם לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953;
  2. (2) תקן IEC שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה (International Electrotechnical Commission);
  3. (3) תקן DIN שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut fuer Normung);
  4. (4) תקן BS שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution);
  5. (5) תקן אחר שאישר המנהל;
התקנים שבפסקאות (1) עד (5) הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח' חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע"מ, אתר תחנת הכוח, חיפה.

פרק ב': כללי

אחריות

2.

  1. (א) לא יתכנן אדם מיתקן תהר"ם, לא יתקינו ולא יבצע בו כל עבודה, אלא אם כן הוא בעל הכשרה מתאימה ומורשה לכך לפי תקנות אלה, והתכנון ההתקנה או העבודה מתבצעים בהתאם להוראות תקנות אלה.
  2. (ב) לא ירשה הבעלים, המחזיק או האחראי על הפעלתו של מיתקן תהר"ם, לאדם אחר מטעמו לתכנן מיתקן תהר"ם, להפעילו או לבצע בו כל עבודה, אלא אם כן הוא בעל הכשרה מתאימה ומורשה לכך לפי תקנות אלה, והתכנון, ההתקנה או העבודה מתבצעים בהתאם להוראות תקנות אלה.
  3. (ג) לא יפעיל אדם מיתקן תהר"ם אלא אם כן הוא מותקן ומתוחזק לפי הוראות תקנות אלה.

התקנת מערכת תהר"ם

3.

  1. (א) מערכת חיבורי החשמל של מיתקן תהר"ם תתוכנן בידי חשמלאי בלבד.
  2. (ב) התקנה, שינוי ותחזוקה של מערכת כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי חשמלאי או בפיקוחו.
  3. (ג) ציוד התקנה חשמלי המשמש מערכת תהר"ם יתאים לתקן.

מאפייני האספקה

4.

  1. (א) אספקה למערכת תהר"ם קבועה תהיה במתח של 230/400 וולט, ובתדר של 50 הרץ, ותיעשה באמצעות חיבור קבוע ומפסק ראשי דו קטבי באספקה חד-מופעית או באמצעות חיבור קבוע ומפסק ראשי ארבע קטבי באספקה תלת מופעית.
  2. (ב) תהר"ם מיטלטל יוזן במתח נמוך מאד בלבד.

עמידות תהר"ם בתופעות מעבר

5.

  1. (א) תהר"ם יעמוד במתח דורבן (Voltage Spike) של 650 וולט (ערך מוחלט) לפחות; בכניסת האספקה לתהר"ם יותקנו התקנים למניעת חדירת מתח דורבן בעל ערך גבוה יותר.
  2. (ב) תהר"ם יפעל באופן סדיר גם בתנאי האספקה האלה:
    1. (1) תנודות המתח בגבולות 10%+ עד 15%-;
    2. (2) תנודות התדר בגבולות 2%;
    3. (3) תכולת הגלים העליונים במתח עד 5%;
    4. (4) ירידת מתח קצרה שמשכה פחות מ-2 אלפיות השניה ועצמתה אינה עולה על 65 וולט (ערך מוחלט).

לוח ראשי ומפסק ראשי

6.

  1. (א) מיתקן תהר"ם יצויד בלוח ראשי לפי הוראות תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991.
  2. (ב) גישה למפסק ראשי של תהר"ם תתאפשר רק לאחר פתיחת דלת במפתח.
  3. (ג) מיתקן תהר"ם יכול שיכיל עד שני בתי תקע ומנורה אחת שלא ימותגו על ידי המפסק הראשי אלא באמצעות מפסק אוטומטי זעיר מיוחד בעבורם, ובלבד שציוד כאמור ישולט בנוסח: "אבזר זה ממשיך לקבל זינה גם לאחר הפסקת המפסק הראשי".

מבטח בתהר"ם

7. לא ייעשה שימוש בתהר"ם במבטח מסוג נתיך, למעט מבטח של חברת חשמל.

אספקה חלופית לתהר"ם

8.

  1. (א) מיתקן תהר"ם קבוע יצויד באמצעי אספקה חלופית כגון גנרטור או בהתקן המאפשר חיבור למקור אספקה חלופית; מזמין התהר"ם יורה על אמצעי האספקה החלופית.
  2. (ב) מותקן בעבור תהר"ם גנרטור קבוע לאספקה חלופית, יותקן במיתקן תהר"ם מפסק מחלף בהתאם לתקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), התשמ"ז-1987.
  3. (ג) מופעל מקור אספקה חלופית באופן אוטומטי בזמן כשל באספקה הרגילה, יצויד התהר"ם באפשרות להפסיק כל מתח במיתקן תהר"ם, למעט המעגל האמור בתקנה 6(ג).
  4. (ד) בכל תהר"ם קבוע שאינו מצויד במקור אספקה חלופית קבוע לפי תקנת משנה (ב), יותקן ציוד המאפשר להזינו גם מגנרטור נייח באמצעות תקע קבוע ומפסק מחלף ידני.

פרק ג': התקנות

התקנת כבל ומוליך

9.

  1. (א) כבל תת קרקעי המחבר בין ארון פיקוד לבין חלקי מיתקן תהר"ם, כגון עמוד, יותקן בצינור בלבד; כבל כאמור יהיה שלם ובלי חיבורים בין הדקי הציוד משני צדיו.
  2. (ב) מוליך בין סרגלי הדקים או בין סרגל הדקים לבין ציוד יהיה רצוף לכל אורכו ובלי חיבורי ביניים.

חיבור מוליך

10.

  1. (א) חיבור חשמלי במיתקן תהר"ם ייעשה בהדק תקני או בחיבור מעיכה; אין להשתמש בהלחמות בדיל.
  2. (ב) במעגל בו יש חשיבות לסדר החיבורים, יהיה המחבר מסוג שאינו מאפשר חיבור בסדר לא נכון.
  3. (ג) מחבר חיצוני המשמש תהר"ם מיטלטל יוגן בדרגת הגנה IP 44X לפחות.
  4. (ד) סרגל הדקים במיתקן תהר"ם יהיה מסוג II ומתאים למתח נומינלי של 600 עד 800 וולט בהתאם לפרקים 1 ו-2 לתקן הבין-לאומי IEC 947-7.

הגנה בפני חשמול

11.

  1. (א) מיתקן תהר"ם יוגן בפני חשמול באחד מאמצעי ההגנה המפורטים להלן כמשמעותם בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991:
    1. (1) איפוס (TN-C-S, TN-S);
    2. (2) הארקת הגנה (TT);
    3. (3) זינה צפה (IT);
    4. (4) מתח נמוך מאוד לתהר"ם מיטלטל.
  2. (ב) עמוד מתכת במיתקן תהר"ם קבוע, המוגן כאמור בתקנת משנה (א)(1) או (2) יוארק באמצעות מוליך הארקה (PE) מנחושת בחתך של 10 ממ"ר לפחות, אשר יתחבר, ישירות או בעקיפין, לפס ההארקה שבלוח הראשי של התהר"ם, נוסף על מוליך ההארקה (PE) הכלול בכבל הזינה.
  3. (ג) מכסים ודלתות המאפשרים נגישות לחלקים חיים יצוידו בסגרים ובמנעולים המחייבים שימוש במפתח או בכלי מיוחד אחר לשם פתיחתם, ורק באמצעותם תתאפשר נגישות כאמור.
  4. (ד) דלת המאפשרת גישה לאמצעי הפעלה ידני, כגון מפסק או לחיץ, תצויד ותחייב שימוש במפתח שונה מזה המיועד לפתיחת דלתות אחרות של התהר"ם; פתיחת דלת כאמור לא תאפשר גישה לחלקים אחרים של התהר"ם.
  5. (ה) במיתקן תהר"ם תותקן הגנה בפני מגע מקרי בחלק חי באחת השיטות האלה:
    1. (1) התקנת מחיצות פנימיות שיבטיחו דרגת הגנה IP 2XX לפחות;
    2. (2) עטיפת חלקים חיים במלואם באמצעות חומר בידוד ושאינו ניתן להסרה.

מעטפת חיצונית כללית או עצמית

12. מעטפת חיצונית כללית או מעטפת עצמית של פריט תהיה עמידה לנזקים והשפעות מכניות, חשמליות, תרמיות, ביולוגיות ואקלימיות הצפויות במקום התקנתה; דרגת הגנתה תהיה IP 44X לפחות.

שילוט עמוד הניזון משני מקורות זינה

13. משמש עמוד תהר"ם מיתקן חשמלי נוסף המוזן ממעגל אחר, כגון תאורת רחוב, יותקן בעמוד שלט: "זהירות – עמוד זה ניזון משני מקורות זינה"; השלט יהיה בר-קיימא.

תרשים מיתקן תהר"ם

14. לכל מיתקן תהר"ם יהיה תרשים חשמלי מעודכן שיימצא בארון הפיקוד של התהר"ם.

בדיקות

15.

  1. (א) מיתקן החשמל של תהר"ם ייבדק לפני הפעלתו הראשונה, לאחר שינוי יסודי במיתקן ובכל בדיקה של המיתקן; לענין זה, "שינוי יסודי" – שינוי גודל מבטח המיתקן, שינוי בשיטת ההגנה של המיתקן או החלפת חלק משמעותי של המיתקן.
  2. (ב) תוצאות הבדיקה של מיתקן תהר"ם, כאמור בתקנת משנה (א), יירשמו ויישמרו בידי הבודק, או בעל המיתקן או מחזיקו או מפעילו, לפי הענין.
  3. (ג) עכבת (אימפדנס) לולאת התקלה בארון הפיקוד תיבדק אחת לשנתיים לפחות.

תחולה

16. תקנות אלה יחולו על מיתקני תהר"ם קבועים ומיטלטלים.

סייג לתחולה

17. תקנות אלה לא יחולו על החלק האלקטרוני בתהר"ם הקשור בניהול תנועת כלי רכב והולכי רגל.

תחילה

18. תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן אך מותר לפעול לפי תקנות אלה בלבד מיום פרסומן.

מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"הארקת השיטה"
– הארקה במתכוון של נקודה אחת לפחות של אחד ממוליכי שיטת האספקה;
"אזור 0"
– החלל בפנים בריכה, לרבות גומחות נגישות בדפנותיה, עד לגובה שפת הבריכה במפלס העליון שממנו גולשים המים החוצה כמתואר באיורים 1 עד 4 שבתוספת;
"אזור 1"
– החלל בגובה 2.5 מטרים מעל לכל אחד מאלה:
  1. (1) אזור 0;
  2. (2) רצועת שטח ברוחב 2 מטרים מסביב לשפת הבריכה;
  3. (3) מגדלי קפיצה, מקפצות ומגלשות לרבות רצועת שטח ברוחב 1.5 מטרים מסביב להם; גובה החלל יימדד מהמפלס שבו עשויים להימצא בני אדם כמתואר באיורים מס' 1 עד 4 שבתוספת;
"אזור 2"
– החלל בגובה 2.5 מטרים מעל לרצועת שטח ברוחב 1.5 מטרים מגבול אזור 1; גובה החלל יימדד מהמפלס שבו עשויים להימצא בני אדם כמתואר באיורים מס' 1 עד 4 שבתוספת;
"אחראי"
– אחראי על תפעול הבריכה;
"בידוד"
– חומר שמוליכותו החשמלית היא קטנה למעשה;
"בריכה"
– בריכת שחיה, בריכת נוי, מזרקה, בריכת מרפא וכיוצא באלה, לרבות אזור 0, אזור 1, ואזור 2 שבהן;
"גוף חימום"
– ציוד המיועד לצורכי חימום;
"דרגת הגנה IP XXX"
– דרגת הגנה כמשמעותה בת"י 981;
"הארקת יסוד"
– מערכת הכוללת אלקטרודת הארקת יסוד, טבעת גישור, פס השוואת פוטנציאלים ומוליך הארקה המחבר בין הטבעת לבין הפס האמורים;
"הפרד מגן"
– אמצעי הגנה בפני חשמול המאופיין על ידי העדר הארקת השיטה וזינה בו זמנית של מכשיר אחד בלבד;
"זרם דלף"
– זרם הדולף דרך בידוד או על פניו;
"זרם העמסת יתר"
– זרם יתר במעגל שאין בו תקלה והנגרם על ידי העמסת יתר;
"זרם חילופין"
– זרם שהמשרעת שלו משתנה לפי תדר הרשת;
"זרם ישר"
– זרם שהמשרעת שלו אינה משתנה בזמן ושיעור תכולת האדוות שבו אינו עולה על 10 אחוזים;
"זרם יתר"
– זרם העולה על הזרם הנומינלי; זרם יתר יכול שיהיה זרם העמסת יתר או זרם קצר;
"זרם נומינלי"
– זרם אשר בעבורו תוכנן הציוד;
"זרם קצר"
– זרם יתר המופיע כתוצאה מקצר;
"חי"
– מצב של מוליך כשהוא מחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי או כשהוא טעון חשמל;
"טבעת גישור"
– טבעת מתכתית המגשרת בין חלקי אלקטרודת הארקת יסוד והיא חלק ממנה;
"כבל עילי"
– כבל התלוי על תיל נושא או הכולל בתוכו תיל נושא;
"לוח חשמל"
– מסד והציוד המורכב עליו לפיקוד ולפיקוח על המיתקן;
"מבדד"
– אבזר העשוי מחומר בידוד הנועד לחיזוק ונשיאה מכניים של רשת;
"מבטח"
– אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או קו; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;
"מובל"
– התקן הנושא או העוטף מוליך או כבל;
"מוליך"
– גוף המיועד להעברת זרם חשמלי;
"מוליך השוואת פוטנציאלים"
– מוליך המחבר את השירותים המתכתיים הלא חשמליים של המבנה אל פס השוואת פוטנציאלים או אל פס הארקה;
"מזרקה"
– בריכת מים המיועדת למטרות נוי כמתואר באיור 4 שבתוספת;
"מיתקן"
– מיתקן חשמלי כהגדרתו בחוק;
"מעגל"
– מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;
"מערכת השוואת פוטנציאלים"
– חיבור גלווני בין מכשירים, חלקי מכשירים או חלקי מבנה מתכתיים אל פס השוואת פוטנציאלים ראשי;
"מפסק מגן"
– מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה, במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה;
"מפעיל"
– אדם שהודרך על ידי האחראי בדבר הוראות הבטיחות ותפעול הבריכה;
"מקור זינה"
– גנרטור, שנאי, ממיר, מיישר זרם, תא ראשוני או מצבר, הכל לפי הענין;
"מתח בטיחות נמוך מאוד" (Safety extra Low Voltage (SELV))
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, שאינו עולה על –
  1. (1) 12 וולט בזרם חילופין;
  2. (2) 30 וולט בזרם ישר;
"מתח נמוך"
– מתח העולה על 50 וולט בזרם חילופין או 120 וולט בזרם ישר ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה;
"פס השוואת פוטנציאלים"
– פס שאליו מתחברים מוליכי הארקה ומוליכי חיבור; פס זה יכול לשמש גם כפס הארקה;
"פס השוואת פוטנציאלים ראשי"
– פס השוואת פוטנציאלים שמחובר ישירות להארקת יסוד;
"ציוד"
– פריטים המהווים חלק ממיתקן;
"ציוד ייעודי"
– ציוד השייך למיתקנים בבריכות, כגון משאבות ופילטרים מיוחדים;
"ציוד מיתוג"
– ציוד המיועד להפעלת ציוד או ניתוקו ממקור זינה;
"קופסת הסתעפות"
– קופסה המיועדת לחיבורים בין מוליכים המותקנים במובל, או המשמשת אמצעי חיבור בין קטעי מערכת מובלים, להשחלת מוליכים או להטיית התוואי המובל;
"רשת"
– מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי, שחלקו יכול להיות תת-קרקעי או צרור מוליכי רשת אווירית מבודדת ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה;
"שיטת אספקה"
– אספקת חשמל המאופיינת על ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה, וצורת חיבור נקודת הכוכב או התווך להארקה;
"תיל"
– רכיב מתכתי יחיד בעל חתך עגול;
"תיל נושא"
– תיל עשוי מתכת או חומר אחר שווה ערך מבחינה מכנית למתכת מרופה לפי ת"י 65 "מוליכים בכבלים מבודדים";
"תקן"
– תקן ישראלי (ת"י) כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953, או תקן רשמי כהגדרתו בסעיף 8(א) לחוק האמור, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח' חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע"מ, אתר תחנת הכוח, חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל.

פרק ב': מניעת חשמול

הגנות בפני חשמול

2. מיתקן בבריכה יותקן ויוגן לפי הוראות אלה:

  1. (1) באזור 0 ובאזור 1 –
    1. (א) יוזן המיתקן במתח בטיחות נמוך מאוד (SELV), ובלבד שמקור הזינה ימוקם מחוץ לאזורים האמורים;
    2. (ב) יוגן הציוד בהתאם לאחת הדרישות שלהלן:
      1. (1) הגנה בפני מגע בחלק חי באמצעות כיסויים בעלי דרגת הגנה IP 2X;
      2. (2) בידוד העומד במתח של 500 וולט בזרם חילופין, למשך 60 שניות לפחות;
  2. (2) באזור 2 –
    1. (א) יוזן המיתקן במתח בטיחות נמוך מאוד (SELV) והציוד יוגן כנדרש בפסקה (1);
    2. (ב) כל מעגל סופי יוגן באמצעות מפסק מגן, בפני זרם דלף העולה על 0.030 אמפר;
    3. (ג) הציוד יוזן בהפרד מגן כנדרש בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח שאינו עולה על 1,000 וולט), התשנ"א-1991; השימוש בציוד המוזן בהפרד מגן מותר רק כשאין בני אדם בבריכה;
  3. (3) מקור זינה למתח בטיחות נמוך מאוד (SELV) או להפרד מגן ימוקם מחוץ לאזור 0, אזור 1 ואזור 2.

השוואת פוטנציאלים

3.

  1. (א) בבריכה העשויה בטון מזוין או מתכת יחולו הוראות תקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א-1981, והיא תצויד בפס השוואת פוטנציאלים.
  2. (ב) במשטחים מחומר מוליך או בטון הנמצאים בתחום אזור 1 תונח רשת מתכתית אשר תחובר למערכת השוואת פוטנציאלים.
  3. (ג) כל חלק מתכתי נגיש של הבריכה ושל המיתקן הנמצא באזור 0, באזור 1 או באזור 2 יחובר באופן גלווני למערכת השוואת פוטנציאלים.

דוכן משקאות או מאכלים

4.

  1. (א) לא ימוקם דוכן למשקאות או למאכלים הכולל ציוד באזור 0 או באזור 1.
  2. (ב) באזור 2 יכול שימוקם דוכן משקאות או מאכלים הכולל ציוד, ובלבד שציוד זה יימצא במרחק העולה על 2 מטרים מהקו החיצוני של הדלפק שאליו יש גישה לקהל.

פרק ג': מובל במיתקן

מובל באזור 0 או 1

5. לא ימוקם מובל המשמש לתיול חשמלי באזור 0 או באזור 1, אלא אם כן הוא מזין ציוד הנמצא באותו אזור או שהוא מותקן בקיר כשמעליו שכבת בטון בעובי 5 ס"מ לפחות.

מובל מתכתי

6. מובל מתכתי המותקן באזור 0, באזור 1 או באזור 2 יחובר באופן גלווני למוליך השוואת הפוטנציאלים (PE), אלא אם כן מעליו שכבת בטון בעובי 5 ס"מ לפחות.

קופסת הסתעפות

7.

  1. (א) קופסת הסתעפות במערכת מובל לא תמוקם באזור 0.
  2. (ב) מותר למקם קופסת הסתעפות במערכת מובל באזור 1, ובלבד שהיא משמשת מעגל במתח בטיחות נמוך מאוד (SELV) הממוקם באזור 0 או באזור 1.

פרק ד': ציוד במיתקן

לוח חשמל, ציוד מיתוג ובתי תקע

8.

  1. (א) לא ימוקמו לוח חשמל, ציוד מיתוג ובתי תקע באזור 0 או באזור 1.
  2. (ב) באזור 2 –
    1. (1) מותר להתקין לוח חשמל, מפסק ובית תקע במעגלים המוגנים כאמור בתקנה 2(2);
    2. (2) במעגל המוגן בשיטת הפרד מגן לא יותקן יותר מבית תקע אחד; בית התקע האמור יהיה בלא חיבור להארקה;
    3. (3) מותר להתקין בתי תקע, ובלבד שיהיו מסוג תעשייתי בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1109 – "תקעים ובתי תקע ומערכות חיבור לשימוש בתעשיה".

תאורה תת מימית

9.

  1. (א) גופי תאורה הטבולים במים או הבאים במגע ישיר עם מים יתאימו לדרישות תקן ישראלי ת"י 20 חלק 2.18 – "מנורות: מנורות לבריכות שחיה ולשימושים דומים", ויוזנו כאמור בתקנה 2(1)(א).
  2. (ב) גופי תאורה תת-מימית הממוקמים מאחורי אשנבים אטומים למים ואשר הגישה אליהם אפשרית רק ממנהרה או מתעלה שמחוץ למים, יוזנו ממעגלים המוגנים כמפורט בתקנה 2(2); מיתקני התאורה יתוכננו ויבוצעו כך שלא תהיה אפשרות של גישה אליהם מהבריכה וכן שלא ייווצר מגע בין חלק חשמלי לבין מסגרת האשנב.

עמודי תאורה

10. לא ימוקמו עמודי תאורה באזור 0, באזור 1 או באזור 2.

מכשירי חשמל

11. מכשירים חשמליים אוטומטיים להנפקת מאכלים או משקאות חמים או קרים לא ימוקמו באזור 0, באזור 1 או באזור 2.

גוף חימום

12. גוף חימום קבוע הממוקם באזור 0 או באזור 1 יוזן באחת השיטות שלהלן בהתקנה קבועה:

  1. (1) מתח בטיחות נמוך מאוד (SELV);
  2. (2) על אף האמור בתקנה 2(1), במתח נמוך, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
    1. (א) המעגל יוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף לאדמה שאינו עולה על 0.030 אמפר;
    2. (ב) סביב גוף החימום יותקן מעטה מתכתי המחובר באופן גלווני לפס השוואת הפוטנציאלים.

שימוש בציוד ייעודי

13.

  1. (א) על אף האמור בתקנה 2(1), יכול אדם להשתמש בציוד ייעודי המוזן במתח נמוך באזור 0, ובלבד שאין בני אדם באזור 0 או באזור 1; הציוד יוזן באמצעות בית תקע המוזן ממעגל שמוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף לאדמה שאינו עולה על 0.030 אמפר.
  2. (ב) האחראי יפיץ לכל המפעילים נוסח של הוראות בטיחות הקיימות בתקנות אלה, בדבר איסור הפעלת הציוד האמור בתקנת משנה (א) כאשר נמצאים בני אדם באזור 0 או באזור 1, למעט המפעילים.
  3. (ג) בקרבת בית תקע המיועד לזינת ציוד כאמור בתקנת משנה (א) יותקן שלט קריא ובר-קיימא בנוסח: "סכנה: אין להפעיל את הציוד בבריכה כאשר בני אדם נמצאים בה או בקרבתה".

ציוד ייעודי לבריכה

14. על אף האמור בתקנה 2(1), יכול שבאזור 1 יותקן ציוד ייעודי הניזון במתח נמוך, כגון משאבת סחרור (ג'קוזי) או מסנן, ובלבד שיתקיימו תנאים מצטברים כדלקמן:

  1. (1) הציוד מותקן בתוך גומחה או מבנה בעל חוזק מכני מזערי של IP XXX לפי ת"י 981;
  2. (2) הגישה לגומחה או למבנה היא דרך דלת בעלת אמצעי נעילה מתאים, שפתיחתה תגרום להפסקת הזינה של הציוד;
  3. (3) מערך אספקת החשמל לציוד האמור יהיה במבנה סוג II כמוגדר בתקן ישראלי ת"י 900 – "בטיחות מכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות";
  4. (4) הציוד יהיה בדרגת הגנה IP 55X לפחות;
  5. (5) הציוד יוזן ממעגל בהתאם לאמור בתקנה 2(2)(ב) ו-(ג).

פרק ה': הוראות שונות

בדיקת המיתקן

15. התאמתו של מיתקן בבריכה לדרישות תקנות אלה תיבדק טרם הפעלתו הראשונה, ואחת לשש שנים לאחר הפעלתו.

תחילה

16. תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן, אך מותר לפעול לפיהן מיום פרסומן.

תחולה

17. תקנות אלה יחולו על כל מיתקן שיותקן בבריכה לאחר תחילתן.

הוראת מעבר

18. מיתקן הקיים בבריכה ערב תחילתן של תקנות אלה יותאם לדרישות התקנות בתוך חמש שנים מיום תחילתן.

תוספת

(תקנה 1)

איור 1 – הבריכה מתחת למפלס הקרקע
איור 1 – הבריכה מתחת למפלס הקרקע
איור 2 – הבריכה מעל מפלס הקרקע
איור 2 – הבריכה מעל מפלס הקרקע
איור 3 – מבט על בריכה עם מחיצות קבועות
איור 3 – מבט על בריכה עם מחיצות קבועות
  1. א. המידות במטרים:
    1. r1 = 2
    2. r2 = r1-s1-s2
    3. r3 = 3.5
    4. r4 = r3-s1-s2
    5. r5 = r3-s3-s4
  2. ב. גובה המחיצות:
    2.5 מ' לפחות.
איור 4 – דוגמה להגדרת אזורים בבריכת מים מדורגת
איור 4 – דוגמה להגדרת אזורים בבריכת מים מדורגת

מיתקן חשמלי ציבורי בבנין רב קומות

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (Transmission) או לחלוקה (Distribution) של אנרגיה חשמלית;
"אזור ציבורי של בנין"
– אזור של בנין שיש לקהל גישה חופשית אליו, לרבות דרכי מילוט;
"אלקטרוליט"
– נוזל המשמש למילוי מצבר;
"אספקה חלופית"
– אספקת חשמל כחלופה, מלאה או חלקית, לאספקה מרשת של חברת חשמל או מרשת לאספקה עצמית, בשעת הפסקתה;
"בנין רב קומות"
– כהגדרתו בתקנות התכנון;
"דרגת הגנה IPXXX"
– דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 981;
"דרך מילוט"
– דרך המובילה ליציאה מהמבנה, לרבות המעברים המובילים אליה, מכל חלקי הבנין וכן דרך מוצא בטוח כהגדרתה בת"י 921;
"הדקי צרכן"
– נקודות חיבור בין רשת חברת חשמל לבין מיתקן צרכן;
"המנהל"
– מנהל עניני חשמל, כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
"התקנה סמויה"
– התקנה שאינה נראית לעין, בתוך האדמה, קיר, תקרה, רצפה או מחיצה;
"זינה"
– הבאת אספקת חשמל למיתקן לרבות האמצעים הפיזיים לכך;
"זרם"
– השיעור האפקטיבי של עוצמת הזרם;
"זרם דלף"
– זרם הדולף דרך בידוד או על פניו;
"זרם יתר"
– זרם העולה על הזרם הנומינלי;
"זרם נומינלי"
– זרם אשר בעבורו תוכנן הציוד החשמלי;
"זרם קצר"
– זרם יתר המופיע כתוצאה מקצר;
"חברת חשמל"
– חברה לאספקת חשמל בעלת רישיון ספק שירות חיוני כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;
"חדר חשמל"
– חדר המשמש באופן בלעדי להתקנת ציוד לייצור או לחלוקה של אנרגיה חשמלית לרבות מצברים;
"כבל"
– מוליך יחיד מבודד, בעל מעטה נוסף תוך ייצורו, או מספר מבודדים מאוגדים, תוך ייצורם, במעטה נוסף משותף;
"לוח"
– מסד וציוד המורכב עליו להבטחה של מיתקן, לפיקוד ולבקרה; בתי תקע ומפסקים שבמהלך של מעגל סופי אינם נחשבים כלוח;
"לוח חירום"
– לוח המשמש להזנת מעגלי חירום במבנה;
"לוח חלוקה"
– לוח המשמש להגנה ולחיבור קווים ומעגלים;
"מבטח"
– אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או קו; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;
"מבנה"
– כל מבנה, בין שהוא עשוי אבן, פלדה, בטון, עץ, חומר פלסטיק או כל חומר אחר;
"מובל"
– התקן העוטף מוליך או כבל בשלמותו ולכל אורכו והמיועד להגנה על הכבל או המוליך;
"מחסום אש"
– מערכת שנועדה לאטום ולחסום מעבר אש דרך פתחים סביב רכיבים כגון צנרת, כבלים, מובילי אוויר וכדומה העוברים דרך קיר או תקרה;
"מיתקן"
– מיתקן חשמלי כהגדרתו בחוק;
"מיתקן ביתי"
– מיתקן במבנה המשמש למגורים, למשרדים, למסחר או דומה להם;
"מיתקן חירום"
– חלק של מיתקן, כגון קו או מעגל, החייב להמשיך לפעול, למשך זמן מוגדר, בזמן הפסקת הזינה הרגילה וגם בזמן סכנה, כגון שריפה;
"מיתקן ציבורי"
– מיתקן החל בכניסת הזינה למבנה וכלה בכניסה למיתקנים הביתיים, לרבות מיתקני החירום וכולל החיבור מהדקי הצרכן עד כניסתו ללוח הצרכן;
"מעבר שירות ותחזוקה"
– מרחב בתוך חדר חשמל המיועד לצורכי שירות ותחזוקה;
"מעגל סופי"
– מעגל המחובר ישירות למכשיר או לבית תקע;
"מפסק מגן"
– מפסק המיועד להפסיק אוטומטית מיתקן ממקור זינה במקרה של הופעת זרם דלף;
"מפסק מחלף"
– מפסק המיועד להעביר זינת מיתקן למקורות זינה חלופיים;
"מעגל"
– מספר מוליכים, על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף;
"מעגל חיוני"
– מעגל המזין מיתקן חירום;
"מעגל חירום"
– מעגל המוזן מלוח חירום;
"מצבר מרכזי"
– מצבר המשמש לאספקה של תאורת חירום;
"מתח"
– בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10 אחוזים;
"מתח גבוה"
– מתח העולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל;
"מתח נומינלי"
– מתח אשר בעבורו תוכנן ציוד;
"מתח נמוך"
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, שאינו עולה על –
  1. (1) 12, 24 או 50 וולט בזרם חילופין;
  2. (2) 30, 60 או 120 וולט בזרם ישר;
הכל כאמור בתקנות החלות על המיתקן;
"עמידות באש"
– הזמן שבו הרכיב מתפקד באש לפי ת"י 931;
"פיר"
– חלל אנכי בבנין המיועד להעברת צנרת, כבלי חשמל, אוורור וכיוצא באלה למעט פיר המעלית;
"פס צבירה"
– מוליך נחושת, מלבני או עגול, חשוף או מבודד, המשמש להעברת אנרגיה חשמלית;
"ציוד"
– כלל הפריטים המהווים מיתקן או חלק ממנו;
"קו"
– מעגל המזין לוח;
"קשת חשמלית"
– זרם חשמלי העובר דרך אוויר או גזים בטמפרטורה גבוהה כתוצאה מהפרש מתחים;
"שטח ציבורי"
– מרחב בבנין רב קומות שמוגדר בידי מתכנן בנין רב קומות כמרחב לצרכים ציבוריים;
"תאורת התמצאות"
– תאורה הפועלת אוטומטית במקרה של הפסקת חשמל במבנה;
"תא ביניים"
– חלל מעבר בנוי בעל שתי דלתות;
"ת"י 20.2.22"
– תקן ישראלי ת"י 20 חלק 2.22 – "מנורות; מנורות לתאורת חירום";
"ת"י 473"
– תקן ישראלי 473.12 – "כבלים, פתילים ומוליכים מבודדים למתח נומינלי עד 1,000 וולט";
"ת"י 755"
– תקן ישראלי ת"י 755 "תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג;
"ת"י 921"
– תקן ישראלי ת"י 921, חלק 1 – "השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה: דרישות כלליות";
"ת"י 931"
– תקן ישראלי 931, חלק 1.1 – "עמידות באש של אלמנטי בנין: שיטות בדיקה";
"ת"י 981"
– תקן ישראלי ת"י 981 – "מיון דרגות ההגנה של מעטפות לציוד חשמלי" – שעומד לעיון הציבור בספריית מכון התקנים הישראלי, רח' לבנון 42, תל אביב;
"ת"י 1381"
– תקן ישראלי ת"י 1381 – "מובילי פלסטיק למיתקני חשמל, תקשורת ואלקטרוניקה;
"ת"י 1516"
– תקן ישראלי ת"י 1516 – "כבלי כוח מבודדים בדיאלקטרן מקשי משוחל למתח נקוב מ-1 ק"ו ועד 30 ק"ו";
"תקרת ביניים"
– שכבה עשויה מחומרים קלים המורכבת מתחת לתקרה נושאת, או מתחת לגג ושאינה מודבקת ישירות לתקרה נושאת, לרבות לתקרה מתחת לאגדים;
"תקן"
– תקן ישראלי (ת"י) כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953, תקן רשמי כהגדרתו בסעיף 8(א) לחוק האמור, או תקן מן המפורטים בתוספת, שכולם הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח' חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע"מ, אתר תחנת הכוח, חיפה, או תקן אחר שאישר המנהל;
"תקן IEC"
– תקן שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוניקה (International Electrotechnical Commission);
"תקן DIN"
– תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut Für Normung);
"תקנות התכנון"
– תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.

פרק ב': דרישות כלליות

אחריות

2.

  1. (א) לא יתכנן אדם מיתקן ציבורי בבנין רב קומות, לא יתקינו ולא יבצע בו כל עבודה, אלא אם כן הוא בעל הכשרה מתאימה ומורשה לכך לפי תקנות אלה, והתכנון, ההתקנה או העבודה מתבצעים בהתאם להוראות תקנות אלה.
  2. (ב) לא ירשה הבעלים, המחזיק או האחראי על הפעלתו של מיתקן ציבורי בבנין לאדם אחר מטעמו לתכנן מיתקן כאמור, להפעילו או לבצע בו כל עבודה, אלא אם כן, הוא בעל הכשרה מתאימה ומורשה לכך לפי תקנות אלה, והתכנון, ההתקנה או העבודה מתבצעים בהתאם להוראות תקנות אלה.
  3. (ג) לא יפעיל אדם מיתקן ציבורי בבנין רב קומות אלא אם כן הוא מותקן ומתוחזק לפי הוראות תקנות אלה.

התקנת מיתקן

3.

  1. (א) מיתקן ציבורי בבנין רב קומות יתוכנן, יותקן, ייבדק ויתוחזק בידי חשמלאי בלבד ובהתאם לתקנות אלה.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם שאינו חשמלאי לבצע עבודות הכנה למיתקן ציבורי, ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו של חשמלאי ובפיקוחו.

התאמת ציוד למתח

4. התכונות החשמליות והמכניות של כל פריטי ציוד המיתקן הציבורי יתאימו למתח הנומינלי ולזרם המתוכנן של המיתקן וכן להוראות תקנות אלה.

פרק ג': חדר חשמל

סיווג חדרי חשמל לפי ייעודם

5. חדרי חשמל יסווגו כלהלן:

  1. (1) חדר המיועד להתקנת לוח חלוקה למתח גבוה או למתח נמוך; בחדר זה יכול שיותקנו הן לוח חלוקה למתח נמוך והן לוח חלוקה למתח גבוה;
  2. (2) חדר שמיועד להתקנת לוח חלוקה למיתקן חירום;
  3. (3) חדר שבו יותקן שנאי, עם לוחותיו או בלעדיהם;
  4. (4) חדר שבו תותקן ערכת גנרטור והלוח שלה;
  5. (5) חדר שבו יותקן מצבר מרכזי מסוג המחייב תחזוקה, ואשר קיבולת האנרגיה שלו עולה על 0.9 קוט"ש.

דרישות כלליות לחדרי חשמל

6. חדר חשמל יעמוד בכל הדרישות האלה:

  1. (1) גובהו יהיה 2 מטרים לפחות; מעבר שירות ותחזוקה יהיה בגובה של 1.80 מטרים לפחות;
  2. (2) יהיה בו אוורור מספיק למניעת הצטברות גזים הנפלטים ממצברים, אם ישנם, ולסילוק החום הנוצר עקב פעולת הציוד המותקן בו, כך שהטמפרטורה המרבית של כל חלק מחלקיו, לא תעלה על המותר לגביו לפי התקן החל עליו;
  3. (3) לא יותקנו בו מערכות, כגון צינורות, מובלים וכבלים, שאינן משמשות את חדר החשמל;
  4. (4) תהיה לו דרך מילוט שאורכה, עד ליציאה כלשהי מן החדר, לא תעלה על 40 מטר;
  5. (5) ניתן יהיה להגיע אליו, בכל עת, בקלות ובבטחה ישירות מחוץ למבנה שבו הוא נמצא, או דרך שטח ציבורי סמוך או תא ביניים, אך לא תהיה גישה ישירה לחדר חשמל מחדר מדרגות המיועד לשמש כדרך מילוט;
  6. (6) הקיר, הרצפה והתקרה שלו יהיו מחומר לא דליק לפי ת"י 755 ועמיד אש למשך 120 דקות לפחות;
  7. (7) הדלת שלו תהיה עמידת אש למשך 30 דקות לפחות ותיסגר אוטומטית כך שפתיחתה מבחוץ תחייב שימוש במפתח ואילו פתיחתה מבפנים תהיה חופשית.

חדר חשמל במיתקן חירום

7. חדר חשמל המשמש לוח חלוקה למיתקן חירום לא ישמש למטרה אחרת כלשהי, ולא למיתקן אחר, ואולם יכול שיימצא בו לוח חלוקה ראשי של זינת בנין רב קומות במתח נמוך ובלבד שיובטח כי לא תוכל להתפתח קשת חשמלית בין הלוחות.

חדר חשמל המשמש שנאי

8. חדר חשמל המשמש שנאי יעמוד, נוסף על האמור בתקנה 6, בכל הדרישות האלה:

  1. (1) מפלס הרצפה שבו מותקן שנאי, המכיל נוזל בידוד וקירור, יהיה בין מפלס גישה לרכב כיבוי אש לבין 4 מטרים מתחתיו;
  2. (2) כניסת אוויר חיצון ופליטת האוויר מחוץ לבנין שבו הוא נמצא יהיו ישירות דרך פתחים או חלונות או באמצעות תעלה בלבד; הפתחים, החלונות והתעלות לא יעבירו אש ועשן לחללים אחרים; פתחי אוורור וחלונות יוגנו בפני חדירת גופים זרים או כניסת אנשים באמצעות רשתות, רפפות, סורגים וכדומה;
  3. (3) תהיה אפשרות בטוחה לקליטת כל כמות נוזלי הבידוד והקירור שבשנאים;
  4. (4) לא יותקנו בו מעל 3 שנאים;
  5. (5) הגישה מתוך בנין רב קומות לחדר החשמל שבו, תהיה רק דרך מסדרונות ותאי ביניים; ממוקם בחדר החשמל שנאי המכיל נוזל קירור – תותקן יציאה אחת, לפחות, החוצה שתהיה ישירה או דרך תא ביניים; תא ביניים כאמור יכול לשמש גם כחדר כניסה לחדר חשמל אחר אך לא לחדרים אחרים; תא ביניים בעל נפח העולה על 20 מ"ק יצויד באמצעים לסילוק עשן.

חדר חשמל המשמש ערכת גנרטור

9.

  1. (א) חדר חשמל המשמש ערכת גנרטור יעמוד, נוסף על הוראות תקנות 6 ו-8, בדרישות תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), התשמ"ז-1987 (להלן – תקנות התקנת גנרטורים).
  2. (ב) על אף האמור בתקנות 5 ו-6, ניתן להתקין בחדר חשמל המשמש ערכת גנרטור צנרת זרה כאמור בתקנה 23 לתקנות התקנת גנרטורים.

חדר חשמל המשמש מצבר מרכזי

10. חדר חשמל המשמש מצבר מרכזי יעמוד, נוסף על דרישות תקנה 6, בדרישות אלה:

  1. (1) הרצפה ומסך המצברים וכן מערכת האוורור יהיו עמידים בפני השפעת האלקטרוליט;
  2. (2) יותקן בו שלט שבו ייכתב: "אסור לעשן".

פרק ד': מיתקן ציבורי

תיול במיתקן ציבורי

11.

  1. (א) פירים ותעלות לתיול חשמלי, כולל מחסומי האש שלהם, יהיו מחומרים בהתאם לנדרש בת"י 921.
  2. (ב) מעבר תיול דרך קיר או תקרה יצויד, בתחום המעבר, במחסום אש אשר יחסום גם רווחים בין גידים וכבלים; מחסום אש כאמור יהיה עמיד באש בדרגה כנדרש לגבי הקיר או התקרה שהוא חוצה, אך לא פחות מ-90 דקות.
  3. (ג) כבל בהתקנה סמויה בקיר יותקן במובל בלבד.

מיתקן בדרך מילוט

12.

  1. (א) מובל בקיר או בתקרה של דרך מילוט יותקן באחת השיטות האלה:
    1. (1) בחריץ, שלאחר ההתקנה יכוסה בשכבת טיח בעובי של 15 מ"מ לפחות;
    2. (2) בפיר בנוי מקירות עמידי אש למשך 90 דקות לפחות.
  2. (ב) מובל המותקן בקיר או בתקרה של דרך מילוט לא יחליש את עמידותם באש מתחת לנדרש בת"י 921.
  3. (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) מותר להתקין בדרך מילוט כבלים ומוליכים בתעלות ובתקרות ביניים העשויות פח פלדה עם כיסוי מפח פלדה או בצנרת פלדה.
  4. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין מובל בקיר או בתקרה של דרך מילוט בהתקנה גלויה, אם הוא משרת את דרך המילוט בלבד ועמיד באש למשך 30 דקות לפחות, כנדרש בתקן הגרמני DIN 4102/12.

מיתקן חירום

13.

  1. (א) חלקי מיתקן החירום המפורטים להלן יתפקדו גם בשריפה במשך פרקי זמן אלה:
    1. (1) מערכות גילוי אש, כריזה, דלת אוטומטית, תאורת חירום, משאבות דלק לגנרטורים, ומערכת סימון ותאורה למניעת מכשולי טיסה מעל הבנין רב קומות שבו מיתקן החירום – 30 דקות לפחות;
    2. (2) מערכות הגברת לחץ מי כיבוי, אוורור לחדרי מדרגות, סילוק עשן וחום, מעליות המיועדות לפינוי אדם או לשימוש הכבאים, לרבות הפיר וחדר המכונות שלהן והחיבור בין הגנרטור לבין לוח החירום – 90 דקות לפחות.
  2. (ב) מיתקן חירום יוזן מלוח חירום בלבד, שמותקן בחדר חשמל לפי תקנה 7 ושיוזן ישירות מהאספקה הראשית לבנין, שבו נמצא מיתקן החירום האמור.
  3. (ג) גנרטור יזין את לוח החירום ישירות באספקה חלופית.
  4. (ד) לוח החירום יהיה עשוי פח פלדה או חומר בידוד קשיח, בעל דרגת התלקחות BH1 (לפי DIN/VDE 0304 Teil 3) לפחות.
  5. (ה) כל יציאה מלוח החירום לזינת מערכת חירום תמותג על ידי מפסק אוטומטי בעל הגנה בפני זרם קצר בלבד; אמצעי המיתוג בתחילת מעגל חיוני, תיבת חיבורים והמכשור המוזן בקצהו השני יסומנו בצבע צהוב.
  6. (ו) מערכת אספקת חשמל המשמשת לזינת מיתקן חירום, לרבות אופן התקנתה ואבזריה, תהיה בהתאם לנדרש בתקן הגרמני DIN 4102/12, כך שיובטח תפקודה למשך הזמן הנדרש.

כבלים, מוליכים מבודדים ומובלים

14. במיתקן ציבורי –

  1. (1) מוליכים וכבלים בעלי בידוד PVC יתאימו לת"י 473, ולת"י 1516 וכן לתקן IEC 332-1;
  2. (2) צינורות פלסטיק PVC יהיו לפי ת"י 728;
  3. (3) תעלות פלסטיק PVC יהיו לפי ת"י 1381.

זינה למפסק ראשי

15. החיבור במתח נמוך בין רשת חברת חשמל או מקור זינה אחר לבין המפסק הראשי של מיתקן ציבורי יהיה באחת הדרכים האלה:

  1. (1) ארבעה כבלים חד-גידיים שרמת הבידוד שלהם היא 1.8/3 KV לפחות;
  2. (2) ארבעה פסי צבירה שחיזוקיהם בעלי רמת בידוד 1.8/3 KV לפחות.

תאורה כללית באזור ציבורי של בנין רב קומות

16.

  1. (א) תאורה כללית באזור ציבורי של בנין רב קומות שבו היא מותקנת, תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לעלטה בקטע כלשהו בבנין רב קומות.
  2. (ב) מנורה בדרך מילוט תוגן בפני נגיעה מקרית ותהיה בדרגת הגנה IP 3X3 לפחות.

תאורת התמצאות

17. נוסף על האמור בפרט 7.00.12 שבתוספת השניה לתקנות התכנון, תאורת התמצאות תותקן כמפורט להלן:

  1. (1) תאורת חירום באזורים הציבוריים של בנין רב קומות תוזן מלוח החירום;
  2. (2) במעגל המזין תאורת חירום לא יותקן מפסק מגן;
  3. (3) בכשל באספקת חשמל מלוח החירום תופעל אוטומטית תאורת החירום;
  4. (4) מנורות חירום יהיו בהתאם לת"י 20.2.22.

בדיקות הפעלה

18. חשמלאי בודק סוג 3, לפי תקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985, יבדוק מיתקן ציבורי בבנין רב קומות וכל חלק שלו לאחר השלמתו ולפני הפעלתו הראשונה, כי הותקן בהתאם לתקנות אלה ובהתאם לחוק.

תחזוקה ובדיקת תקינות פעולה

19.

  1. (א) מיתקן ציבורי בבנין רב קומות יתוחזק באופן שוטף, יישמר במצב תקין, ותבוצע בו בדיקת תקינות אחת לשנה לפחות.
  2. (ב) בבדיקת תקינות האמורה בתקנת משנה (א) ייבדקו כל אלה:
    1. (1) פעולת תאורת חירום, שלטי חירום מוארים ותאורת מכשולי טיסה;
    2. (2) תפקוד הגנרטור לאספקה חלופית ופעולת מפסק מחלף;
    3. (3) הימצאות מתח בכניסה למערכות אלה:
      1. (א) גילוי אש;
      2. (ב) כריזה;
      3. (ג) דלתות אוטומטיות;
      4. (ד) מעגלי תאורת חירום;
      5. (ה) תאורת מכשולי טיסה;
      6. (ו) הגברת לחץ מי כיבוי;
      7. (ז) אוורור של חדרי מדרגות;
      8. (ח) סילוק עשן וחום;
    4. (4) תקינות מערכת הארקה;
    5. (5) בדיקה חזותית של לוחות למתח נמוך;
    6. (6) בבנין רב קומות המקבל אספקה במתח גבוה –
      1. (א) בדיקה חזותית של לוחות למתח גבוה;
      2. (ב) בדיקה ותחזוקה של שנאים.
  3. (ג) מבצע בדיקת תקינות כאמור יערוך דוח בדיקה שיימסר לבעל המיתקן או מחזיקו ויישמר בידם, הכל לפי הענין.
  4. (ד) ליקוי שהתגלה בזמן הבדיקה, יתוקן בלא דיחוי.

תחולה

20. תקנות אלה יחולו על עבודות חשמל המתבצעות בבנין רב קומות.

תחילה

21. תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן אך מותר לפעול לפיהן מיום פרסומן.

תוספת

(תקנה 1)

תקן DIN 4102/12

Fire behaviour of building materials and elements Part 12: Fire resistance of electric cable systems required to maintain circuit integrity – requirements and testing.

תקן DIN/VDE 0304 Teil 3

Flammability of solid non metallic materials when exposed to flame sources – List of test methods.

תקן IEC 332-1

Test on electric cables under fire conditions Part 1: Test on a single vertical insulated wire of cable.

התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

  1. (א)
    "בזק"
    – כמשמעותו בחוק הבזק;
    "בידוד"
    – חומר שמוליכותו החשמלית היא קטנה למעשה;
    "הצטלבות"
    – הצטלבות השלכות של קו חשמל עם השלכות של קו בזק;
    "חשוף"
    – בלי בידוד או ללא מעטה;
    "כבל"
    – מוליך יחיד מתכתי מבודד בעל עטיפה, או מספר מוליכים מבודדים מאוגדים תוך ייצורם כשהם בעלי עטיפה משותפת בהתאם לתקן מתאים;
    "מבודד"
    – מופרד באופן גלווני על ידי חומר בידוד;
    "מוליך"
    – גוף המיועד להעביר זרם חשמלי;
    "מרווח"
    – קטע קו חשמל או קו בזק בין שני תומכים סמוכים שאליהם מחוזק מוליך, תיל או כבל;
    "מרווח הצטלבות"
    – מרווח הכולל בתוכו את נקודת ההצטלבות;
    "מרחק אופקי"
    – מרחק הנמדד בין השלכות אנכיות של גופים;
    "מרחק אנכי"
    – מרחק הנמדד בין השלכות אופקיות של גופים;
    "מתח גבוה"
    – מתח בין מוליכים העולה על 1000 וולט ואינו עולה על 50 קילו-וולט נומינלי;
    תק' תש"ן-1989
    "מתח נמוך"
    – מתח בין מוליכים העולה על 50 וולט ואינו עולה על 1000 וולט נומינלי ולמעט רשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק שמתחה אינו עולה על 65 וולט;
    "מתח עליון"
    – מתח בין מוליכים העולה על 50 קילו-וולט נומינלי;
    "עמוד"
    – תומך המיועד לחיזוק מוליכים;
    "ציר"
    – קו דמיוני המחבר מרכז של שני תומכים סמוכים;
    תק' תש"ן-1989
    "קו בזק"
    – כבל המותקן בעיקרו למטרות בזק ולרבות רשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק;
    "קו חשמל"
    – מעגל חשמל המחבר מקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, עם לוח חלוקה אחד או יותר;
    "תיל"
    – מוליך יחיד או שזור, ללא בידוד, המיועד להתקנה ברשת עילית.
  2. (ב) לכל מונח אחר תהא לו המשמעות כאמור בחוק הבזק, בחוק החשמל ובתקנות שהותקנו לפיהם.

פרק ב': קווי חשמל עיליים

סימן א': קו חשמל עילי במתח נמוך

קו מבודד

2. לענין פרק זה, ייחשב כל המפורט להלן כבידוד של קו:

בקו בזק – כל מרכיבי הקו לרבות תיל נושא, תיל ליפוף ועוגן;

בקו חשמל – תיל מבודד או כבל חשמל, בין אם הוא תלוי על תיל נושא מבודד ובין אם הוא חשוף.

התקרבות בין קווי בזק לקווי חשמל עיליים במתח נמוך

3.

  1. (א) מיקומם של קווי בזק וקווי חשמל עיליים במתח נמוך יהיה מופרד באופן שכל קו ימוקם בצדדים שונים של דרך; אולם מנהל ענייני החשמל במשרד האנרגיה והתשתית יחד עם מנהל אגף ההנדסה במשרד התקשורת יהיו רשאים להורות על מיקום שונה מהאמור.
  2. (ב) המרחק האופקי בין קו בזק לקו חשמל עילי במתח נמוך מתילים חשופים יהיה 6 מטרים, אולם ניתן להקטין מרחק זה עד ל-2 מטרים ובלבד שקו החשמל בקטע זה יהיה מחוזק באופן שתימנע שבירה של עמודי חשמל; לענין תקנת משנה זו, תיחשב התקנתו של עמוד בטון או עמוד ברזל כחיזוק הקו האמור.
  3. (ג) המרחק האופקי בין קו בזק לבין קו חשמל עילי במתח נמוך מבודד יהיה 0.65 מטר לפחות.
  4. (ד) המרחק האופקי בין עמוד חשמל מתח נמוך לבין כבל בזק תת-קרקעי, יהיה 0.50 מטר לפחות אלא אם כן ננקטו אמצעים מכניים להגנת כבלי הבזק.

הצטלבות קווי בזק עם קווי חשמל עיליים במתח נמוך

4. הצטלבות בין קווי בזק לקווי חשמל עיליים במתח נמוך תהיה בתנאים אלה בלבד:

  1. (1) ההצטלבות בין קווי הבזק לקווי החשמל תבוצע כאשר קו החשמל יהיה תמיד מעל קו הבזק;
  2. (2) המרחק האנכי בין קווי הבזק לקווי החשמל במקום ההצטלבות יהיה 0.65 מטר לפחות;
  3. (3) לפחות אחד מן הקווים במרווח ההצטלבות יהיה מבודד;
  4. (4) אם שני הקווים מבודדים, יהיה המרחק האופקי או האנכי ביניהם, לפי הענין, 0.65 מטר לפחות;
  5. (5) המרחק האופקי בין עמוד חשמל לקו בזק במרווח ההצטלבות יהיה 1.50 מטרים לפחות;
  6. (6) המרחק האופקי בין עמוד בזק לבין קו חשמל עילי במתח נמוך במרווח ההצטלבות יהיה 2 מטרים, אולם ניתן יהיה להקטין את המרחק האמור ואף להעמיד עמוד בזק מתחת לקו חשמל אם יתקיימו תנאים אלה:
    1. (א) קו החשמל יהיה מבודד;
    2. (ב) יישמר מרחק של 0.65 מטר בין קצהו העליון של עמוד הבזק לבין הנקודה הקרובה ביותר של קו החשמל.

סימן ב': קו חשמל עילי במתח גבוה

התקרבויות בין קו בזק לקו חשמל עילי במתח גבוה

5.

  1. (א) המרחק האופקי בין ציר קו חשמל עילי במתח גבוה לבין קו בזק עילי יהיה 10 מטרים לפחות, אולם במקומות בהם יש קושי מיוחד לשמור על מרחק אופקי כאמור, ניתן להקטין את המרחק בין הנקודה הקרובה ביותר של קו החשמל לבין קו הבזק עד ל-4 מטרים, ובלבד שקו החשמל בנוי כאמור בתוספת.
    לענין תקנת משנה זו, כאשר קיים בקו החשמל עוגן עם מבודד, ייחשב הקטע שבין המבודד לקו כחלק מקו החשמל.
  2. (ב) האמור בתקנה 3(א) יחול גם על קווי בזק וקווי חשמל עיליים במתח גבוה.
  3. (ג) המרחק האופקי בין עמוד חשמל מתח גבוה לבין כבל בזק תת-קרקעי, יהיה 0.50 מטר לפחות, אלא אם כן ננקטו אמצעים מכניים להגנת כבלי הבזק.
  4. (ד) אם עמוד חשמל מוארק הוא חלק מקו חשמל עילי במתח גבוה עם נקודת אפס מוארקת ישירות, יהיה המרחק האמור בסעיף קטן (ג) 2 מטרים לפחות; ניתן להקטין את המרחק האמור עד ל-0.50 מטר ובלבד שכבל הבזק יהיה בצינור בעל תכונות בידוד חשמליות המתאימות לעליה הצפויה של הפוטנציאל החשמלי של הקרקע.

הצטלבות קו בזק תת-קרקעי

6. בהצטלבות בין קו בזק לקו חשמל עילי במתח גבוה שבה קו הבזק במרווח ההצטלבות הוא תת-קרקעי, ימוקם עמוד הבזק הקרוב ביותר לקו החשמל, באופן שהמרחק האופקי בין הנקודה הקיצונית ביותר של מרכיב קו החשמל לנקודה הקרובה ביותר של מרכיב קו הבזק יהיה 4 מטרים לפחות.

הצטלבות קו בזק עילי

7. בהצטלבות בין קו בזק לקו חשמל עילי במתח גבוה שבה קו הבזק במרווח ההצטלבות הוא עילי, יחולו הוראות אלה:

  1. (1) קו חשמל במרווח ההצטלבות יהיה תמיד מעל קו הבזק;
  2. (2) קו החשמל ייבנה בצורה מחוזקת כמפורט בתוספת;
  3. (3) המרחק האנכי בין תיל חשמל ותיל בזק במקום ההצטלבות יהיה 3 מטרים לפחות;
  4. (4) המרחק בין עמודי חשמל במרווח ההצטלבות לא יעלה על 70 מטרים, אולם במקרה של חציית עורק תחבורה בלבד, ניתן להגדיל את המרחק בין העמודים עד ל-100 מטרים, ובלבד שהחתך של מוליכי החשמל במרווח ההצטלבות יהיה לפחות 95/15 ממ"ר עשוי אלומיניום-פלדה או שווה ערך מכני מחומר אחר;
  5. (5) עמוד הבזק הקרוב ביותר לקו החשמל במרווח ההצטלבות ימוקם באופן שהמרחק האופקי בין הנקודה הקיצונית ביותר של מרכיב קו החשמל לנקודה הקרובה ביותר של מרכיב קו הבזק יהיה 4 מטרים לפחות;
  6. (6) קו בזק במרווח ההצטלבות יעבור רחוק ככל האפשר ממרכז קטע הקו שבין עמודי החשמל, אך לא פחות מ-4 מטרים מעמוד החשמל.

סימן ג': קו חשמל עילי במתח עליון

הצטלבות קווי בזק עם קווי חשמל במתח עליון

8. קו הבזק במרווח ההצטלבות עם קו חשמל במתח עליון יהיה תת-קרקעי, ועמוד הבזק הקרוב ביותר לקו החשמל ימוקם באופן שהמרחק האופקי בין הנקודה הקיצונית ביותר של מרכיב קו החשמל לנקודה הקרובה ביותר של מרכיב קו הבזק העילי יהיה 10 מטרים לפחות.

כבל בזק תת-קרקעי בקרבת עמוד חשמל מתח עליון

9. כבל בזק תת-קרקעי יהיה במרחק של 10 מטרים לפחות מעמוד חשמל מתח עליון; ניתן להקטין את המרחק האמור ובלבד שכבל הבזק יהיה בתוך צינור בעל תכונות בידוד חשמליות המתאימות לעלייה הצפויה של הפוטנציאל החשמלי של הקרקע.

התקרבות ואמצעי הגנה

10. אמצעי ההגנה והמרחק בין קו בזק עילי או תת-קרקעי לבין קו חשמל עילי או תת-קרקעי במתח עליון יהיו בהתאם לחישובי ההשפעות האלקטרומגנטיות של קו החשמל על קו הבזק על פי המלצות הועדה המייעצת הבין-לאומית לטלגרף וטלפון (CCITT) שליד איגוד הבזק הבין-לאומי (ITU) המופקדות לעיון באגף ההנדסה של משרד התקשורת בתל-אביב.

פרק ג': קווי חשמל תת-קרקעיים

התקרבות תת-קרקעית

11. המרחק האופקי והאנכי בין כבלי חשמל תת-קרקעיים במתח נמוך או מתח גבוה לבין כבלי בזק יהיה 0.30 מטר לפחות.

הצטלבות תת-קרקעית

12. בכל מקרה של הצטלבות תת-קרקעית בין כבלים של בזק וחשמל, יעבור כבל החשמל מתחת לכבל הבזק במרחק אנכי של 0.30 מטר לפחות.

סטייה

13. ניתן לסטות מהעקרונות שבתקנות 11 ו-12 ובלבד שתבוצע הפרדה בין כבלי חשמל וכבלי בזק באמצעים עמידים מבחינה מכנית וחשמלית.

עמוד בזק בקרבת כבל חשמל תת-קרקעי

14. המרחק האופקי בין עמוד בזק לבין כבל חשמל תת-קרקעי במתח נמוך או במתח גבוה יהיה 0.50 מטר לפחות, אלא אם כן ננקטו אמצעים מכניים להגנת כבלי החשמל.

פרק ד': מיתקני חשמל מתח עליון

התקרבות – גדר מוארקת

15.

  1. (א) כבל בזק תת-קרקעי יהיה מחוץ לגדר מוארקת של מיתקן חשמל במתח עליון, כאשר המרחק ביניהם 10 מטרים לפחות.
  2. (ב) ניתן לסטות מהעקרון האמור בסעיף קטן (א) ובלבד שמעבר כבל הבזק בתחום המיתקן בגבולות 10 המטרים מחוץ לגדר המוארקת כאמור בסעיף קטן (א), יהיה באמצעות צינור בעל תכונות בידוד חשמליות המתאימות לעלייה הצפויה של הפוטנציאל החשמלי של הקרקע.

הגנת כבלי בזק במיתקני חשמל מתח עליון

16. כבלי בזק הנכנסים ומסתיימים במיתקן חשמל מתח עליון מוארק, יהיו מוגנים על ידי מפרצי מתח בתוך המיתקן ומחוצה לו.

פרק ה': הוראות שונות

סיום קווי חשמל ובזק במקום אחד

17. אין לאפשר סיומם של קווי חשמל ובזק במחבר, בהסתעפות, בנתיכים, וכיוצא באלה בתוך ארון או תיבה בהם מסתיים אחד מהקווים האמורים, אלא אם כן תבוצע הפרדה בין מיתקני החשמל למיתקני הבזק באמצעים עמידים מבחינה מכנית וחשמלית, והמיתקנים סומנו באופן שניתן להבחין ביניהם.

אחריות

18. חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת –

  1. (1) במקום שבו היו קיימים קווי חשמל או מיתקני חשמל בטרם הותקן קו הבזק – על בעל רשיון בזק לפי חוק הבזק, בעל של קו בזק או מתקין מיתקן בזק;
  2. (2) במקום שבו היו קיימים קווי בזק בטרם הותקן קו חשמל – על מתקין קו חשמל או בעל של קו חשמל;
  3. (3) על מבצע שינוי יסודי בקו חשמל או קו בזק או על בעל של קו כאמור שבוצע בו שינוי יסודי.

תחילה

19. תחילתן של תקנות אלה ששה חדשים מיום פרסומן.

תחולה

20. תקנות אלה יחולו –

  1. (1) על כל קו בזק או קו חשמל שהותקן לאחר תחילתן;
  2. (2) על כל שינוי שיעשה לאחר תחילתן, בקו בזק או קו חשמל שהותקן לפני תחילתן.

תוספת

(תקנות 5(א) ו-7(2))

קטע קו החשמל הנמצא בין שני עמודי חשמל המשמשים למתיחה וביניהם נמצא מרווח ההצטלבות וההתקרבות לקו בזק, ייבנה באופן הבא:

  1. א. תילי פזה
    1. 1. שטח חתך
      1. (א) כשתיל הפזה עשוי מאלומיניום פלדה – יהיה שטח חתך התיל 50/8 ממ"ר לפחות;
      2. (ב) כשתיל הפזה עשוי נחושת – יהיה שטח חתך התיל 35 ממ"ר לפחות.
    2. 2. מחברים
      1. (א) התילים שיותקנו בין עמודי חשמל במרווח הצטלבות יהיו ללא מחברים;
      2. (ב) על אף האמור בפסקה (א), מותר, לצרכי תיקון תקלה, להכניס בקטע האמור חיבור אחד לכל תיל פזה על ידי שני מחברים.
  2. ב. אופן חיזוק תילי פזה לעמודי החשמל
    1. 1. תיל פזה יהיה מחוזק לעמוד החשמל באחד מהאופנים הבאים:
      1. (1) על ידי שני מבודדי משען שיהיו ניצבים לציר קו החשמל;
      2. (2) על ידי שתי שרשרות מתיחה זהות; שרשרות המתיחה יכולות להיות מורכבות ממבודדי כיפה ופין או ממבודדים אחרים בעלי תכונות בידוד זהות.
    2. 2. תיל עזר שישמש לחיזוק כאמור, חייב להיות בעל תכונות חשמליות ומכניות זהות לתיל הפזה המחובר למבודדים.
    3. 3. עמודי חשמל
      1. (1) לא יהיו יותר משלושה עמודי חשמל עשויים עץ, בין שני עמודי חשמל המשמשים למתיחה שביניהם נמצא מרווח ההצטלבות או ההתקרבות לקו בזק.
      2. (2)
        1. (א) לא יותקנו מנתקי קו, מקטעים או שנאים על עמודי חשמל שביניהם נמצא מרווח ההצטלבות או הנמצאים בהתקרבות לקו בזק, וכן לא יוצאו מהם הסתעפויות.
        2. (ב) האיסור שבפסקה (א) לא יחול על עמודי חשמל המשמשים למתיחה.

פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970

פרק א': פרשנות ותחולה

סימן א': פרשנות

הגדרות

1. בפקודה זו –

"אדים"
– עשן, גז או הבל;
"בודק דוודים מוסמך" או "בודק מוסמך", לענין סימן פלוני
– מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים לפי האמור באותו סימן;
"בניה"
–
  1. (1) עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המַשָּׁקים או של הקישוט וניקוי חיצוני של המבנה ולמעט בניה הנדסית;
  2. (2) עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן אגב הקמת בנין או אגב הקמתו של מבנה שהקמתו הוגדרה כבניה הנדסית;
"בניה הנדסית"
–
  1. (1) בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל;
  2. (2) בניית מספָּן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר, מכון-מים, מאגר, קו צינורות, מוביל מים, ביב או מכון ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם, לרבות חידושם של מילוי המשקים ושל הצבע;
  3. (3) כל בניה אחרת שנקבעה;
"בעל", לענין חצרים
– אדם המקבל אותה שעה דמי שכירות או רווחים מן החצרים, בין בזכות עצמו ובין כשלוח או כנאמן של אחר, או שהיה מקבל אילו החצרים היו מושכרים;
"דוד קיטור"
– מְכָל סגור שבו מיוצר למטרה כלשהי קיטור תחת לחץ גדול מלחץ אטמוספרי, לרבות חוסך המשמש לחימום מים המסופקים למכל כאמור ומַשחֵן המשמש לחימום קיטור;
"חבלת גוף"
– לרבות פגיעה בבריאות;
"חצרים לשכירות כוח"
– (נמחקה)
"לחץ עבודה מותר", לענין מיתקן לחץ
– הלחץ שאין לעבור עליו כפי שפורש בתעודה או בתסקיר שניתנו לפי ההוראות הקובעות שבפרק ג';
"מחצבה"
– חפירה לשם כריית אבן, לרבות אבן סיד, אבן חול, אבן חול גירי או בזלת למיניהן, או לשם כריית צפחה, שחם או סלע וולקאני או מיטאמורפי אחר, קוארץ, שיש, צור, גיר, צרורות, חול, חימר או גבס, יחד עם המבנים, המיתקנים, הציוד, המכונות, מסילות הברזל, ההתקנים, המחסנים והמקומות לשפיכת פסולת השייכים לחפירה או המשמשים אותה;
"מכַל קיטור"
– מכל, למעט צינור לקיטור או נחשון לקיטור, הבנוי עם מוצא קבע לאטמוספרה או לחלל שבו הלחץ אינו עולה על הלחץ האטמוספרי, והוא מכל שדרכו עובר קיטור בלחץ אטמוספרי, או בלחץ הקרוב לזה, לשם חימום, הרתחה, ייבוש, אידוי או מטרה דומה;
"מיתקן לחץ"
– דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר;
"מכונות"
– לרבות התקן מיכאני ורצועת הֶנֵעַ;
"ממסרת"
– גל, גלגל, תוף, גַלג?לון, מערכת גלגלונים הדוקים ורפויים, מַחבֵּר, מַצמֵד, רצועת הֶנֵעַ וכל אמצעי אחר שבו נמסרת התנועה של מניע ראשי למכונה או להתקן או מתקבלת על ידי מכונה או התקן;
"מניע ראשי"
– מכונה, מנוע או התקן אחר המספק כוח מיכאני הנובע מקיטור, ממים, מרוח, מחשמל, משריפת דלק או ממקור אחר;
"מסילת ברזל"
– מסילת ברזל המשמשת לתעבורה ציבורית של נוסעים או של טובין או לתעבורה אחרת, לרבות מיתקנים המשמשים בקשר למסילת הברזל ולצרכיה;
"מעסיק"
– לרבות חֶבֶר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, ונציגו החוקי של מעסיק שנפטר; לגבי חָבֵר של אגודה שיתופית רשומה העוסק בעבודה המבוצעת על ידי אותה אגודה, יראו לענין פקודה זו את האגודה כמעסיק של החבר ואת החבר כעובד האגודה, אף-על-פי שהוא מקבל גמול עבודתו, כולו או מקצתו, על ידי השתתפות ברווחי האגודה או בהכנסתה ברוטו;
"מעלית"
– מיתקן המשמש לתנועת בני אדם או טובין בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך ותנועתו מוגבלת על ידי מכוון;
"מפקח", "מפקח ראשי"
– מי שנתמנה לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954, להיות מפקח עבודה, סגן מפקח עבודה ראשי או מפקח עבודה ראשי, לפי הענין, ו"מפקח אזורי", לענין מפעל פלוני – מי שנתמנה לפי החוק האמור להיות מפקח עבודה אזורי באזור שבו נמצא המפעל;
"נוחויות"
– משתנות, בתי כסא עם אסלה להדחה, בתי כסא מעל בור, בתי כסא יבשים למיניהם ונוחויות כיוצא באלה;
"נמל"
– בין טבעי ובין מלאכותי, לרבות שפך-נהר, נהר בר-ניווט, מזח ושאר מיתקנים אשר בתוכם או על ידם יכולות אניות למצוא מחסה, להטעין או לפרוק טובין או להעלות או להוריד נוסעים;
"נקבע"
– נקבע על ידי השר בתקנות;
"סוג או הֶגדר", לענין מפעלים
– לרבות תיאורה של קבוצת מפעלים לפי מקום הימצאם;
"עבודה רצופה"
– עבודה הנמשכת ללא הפסקה של חצי שעה או יותר;
"עובד"
– לרבות עובד עצמאי;
"פנקס המפעל"
– הפנקס המנוהל והמוחזק לפי הוראות סעיף 198 או סעיף 199;
"קולט אויר"
– אחד מאלה:
  1. (1) מכל המיועד להכיל אויר דחוס והמחובר למַדחֵס, למעט צינור או נחשון או חלק של מדחס או אבזרו;
  2. (2) מכל קבוע המיועד להכיל אויר דחוס או גזי פליטה דחוסים והמשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית;
  3. (3) מכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע, לכָּה או חומר דומה בכוח אויר דחוס, למעט חלק של אקדח ריסוס;
  4. (4) מכל לשמן המופלט ממנו בכוח אויר דחוס;
"קולט קיטור"
– מכל או מיתקן המשמש להכיל קיטור בלחץ גדול מלחץ אטמוספרי, למעט דוד קיטור, מכל קיטור, צינור או נחשון לקיטור וחלק ממניע ראשי;
"קַיֵּּם"
– קַיֵּּם במצב יעיל, בכושר הפעלה יעיל, ובמתוקן היטב, ובמקום המיועד למדרך אדם – במצב המונע החלקה;
"רצועת הֶנֵעַ"
– לרבות סרט או חבל המשמשים להנעת מכונות;
"תהליך"
– לרבות השימוש בקטר;
"השר"
– שר הכלכלה והתעשייה.

מפעל בדרך כלל

2. מפעל הוא חֲצֵרים שבהם או בגידרָתם או מסביב להם עובדים בני אדם בעבודת כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:

  1. (1) פעולת המפעל היא דרך משלח-יד או לשם השתכרות;
  2. (2) אם מועסקים שם עובדים שכירים – יש למעסיקם זכות גישה או זכות שליטה.

מפעלים מפורטים

3. אף החצרים המנויים להלן, שבהם עובדים בני אדם בעבודת כפיים, בכלל מפעל הם, גם אם אינם כן לפי ההגדרה בסעיף 2, ואלה הם:

  1. (1) מקום שבו נעשית פעולה לשם מטרת נפט כמשמעותה בסעיף 44 לחוק הנפט, תשי"ב-1952;
  2. (2) מכרה כמשמעותו בפקודת המכרות;
  3. (3) מחצבה;
  4. (4) חצרים שבהם עוסקים באינקול, בקיפול, בגלילה, בהשלמה או באריזה של מטווה או אריג;
  5. (5) מספָּנָה או מבדוק יבש, לרבות סביבתם, שבהם בונים, בונים מחדש, מתקנים, מכללים מחדש, מגמרים או מפרקים אניות או כלי שיט אחרים;
  6. (6) מקום שבו מבוצע קידוח מים;
  7. (7) מפעל-מים או מקום אחר שבהם משתמשים בכוח מיכאני לשם הספקת מים לציבור או בקשר לכך;
  8. (8) מפעל-ביוב או מפעל-השקיָה שבהם משתמשים בכוח מיכאני וכן תחנת שאיבה המשמשת בקשר למפעל כאמור;
  9. (9) תחנה הידרולית לייצור כוח;
  10. (10) חצרים שבהם עוסקים דרך משלח-יד או לשם השתכרות –
    1. (א) בהדפסה בדַפָּסות-בֶּלֶט, בדפסות-אבן, בדפסות-שֶקַע או בתהליך אחר בדומה לאלה;
    2. (ב) בכריכת ספרים;
    3. (ג) בהפקת סרטים קינמטוגרפיים;
  11. (11) חצרים שבהם נעשות עבודות בקשר לעיסוק אחר או למוסד ציבורי, הכל לפי הענין, כמפורט להלן:
    1. (א) הדפסה כאמור בפסקה (10)(א) או כריכת ספרים – בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח-יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות ציבורי;
    2. (ב) ייצור, בניה מחדש, תיקון, החסנה, תחזוקה או ניקוי של רכב, קטרים, כלי טיס או אמצעי תחבורה אחרים – כעזר לעסק תחבורה או לעסק תעשייתי או מסחרי אחר;
    3. (ג) עשיה, התאמה או תיקון של תלבושות, תפאורות או מיטלטלין אחרים – לצרכי הפקה או הצגה, דרך משלח-יד או לשם השתכרות, של סרטים קינמטוגרפיים או הצגות תיאטרוניות, למעט במה או חדר הלבשה של תיאטרון שנעשים בהם תיאומים ותיקונים באקראי בלבד;
    4. (ד) עשיית רשתות או תיקונן – בכרוך לדיג;
    5. (ה) עשיית מצרכים ממתכת או מעץ או תיקונם – בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח-יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות ציבורי;
    6. (ו) עשיית מצרכים או הכנתם – בכרוך לבניה או בניה הנדסית, ואין הם חצרים שבהם נעשית בניה או בניה הנדסית;
    7. (ז) מכבסה – כעזר לעיסוק אחר או בכרוך לצרכי מוסד ציבורי או שירות ציבורי;
    8. (ח) מעבדה;
  12. (12) חצרים שבהם עוסקים, בקשר למפעל –
    1. (א) במיון מצרכים – כהכנה לעבודה הנעשית במפעל או בכרוך למטרותיו של מפעל;
    2. (ב) ברחיצתם או במילוים של בקבוקים או מכָלים או באריזת מצרכים – בכרוך למטרותיו של מפעל.
  13. (13) חדר אוכל, חדר מנוחה או חצרים אחרים המיועדים לרווחת העובדים במפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
  14. (14) חצרים שבהם עושים פעולות תכנון, עיצוב, שרטוט, ניסוי חמרים, מוצרים ותהליכים, ניהול ומסחר וכיוצא באלה בכרוך למטרותיו של מפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
  15. (15) חצרים שבהם מבצעים מבחנים במצרכים, שלא למטרות מחקר בלבד;
  16. (16) בית מטבחיים או משחטת עופות;
  17. (17) מסעדה צמודה למפעל; לענין זה –
    1. (א) "מסעדה" – כל מקום שבו מכינים מאכלים לצריכה במקום;
    2. (ב) רשאי שר העבודה לקבוע תנאים לענין תפוסתו של מלון או לענין היקף השירות הניתן במסעדות הצמודות לו, שלפיהם יראו מסעדה הצמודה למלון כמפעל;
  18. (18) מכבסה ובה מכונות כביסה לשירות עצמי של הלקוחות.
  19. (19) בית מלאכה או מפעל השייכים לאגודה שיתופית חקלאית, אף אם פעולתם אינה דרך משלח יד או לשם השתכרות.

כשאין העוסקים עובדי התופש

4.

  1. (א) במקום שבו עובד אדם ברשותו של תופש המקום או לפי הסכם עמו בעבודה שהיתה עושה את המקום למפעל אילו היה אותו אדם עובדו של התופש, יראו אותו כמפעל לענין פקודה זו.
  2. (ב) "תופש המקום", לענין סעיף זה – לרבות בעל המקום.

קו או שלוחה המשמשים למפעל

5. קו פסים או שלוחה שלו, המשמשים בקשר למפעל ולצרכיו ואינם חלק ממסילת ברזל, יראו אותם כחלק מהמפעל; היו משמשים בקשר למפעלים אחדים התפושים בידי תופשים שונים, יראו אותם כמפעל נפרד.

מקום במפעל שאינו משמש למטרותיו

6. מקום הנמצא בגידרתו של מפעל או מסביב לו ומשמש רק למטרה שאינה לצרכי התהליכים המבוצעים במפעל, לא יראוהו כחלק מן המפעל לעניני פקודה זו, אבל אם מבחינה אחרת היה המקום בגדר מפעל יראוהו כמפעל נפרד.

פיצול ואיחוד מפעלים

7.

  1. (א) המפקח הראשי רשאי לאשר בכתב שיראו חלק ממפעל כמפעל נפרד, ומפעלים אחדים – כמפעל אחד.
  2. (ב) השר רשאי להורות בתעודה לעניני פקודה זו, כולם או מקצתם, שיראו ענפים שונים או מחלקות שונות של פעולה במפעל אחד כמפעלים נפרדים.

מפעל תחת כיפת השמים

8. אין חצרים יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהם תחת כיפת השמים.

חצרים של המדינה או רשות מקומית

9.

  1. (א) אין חצרים השייכים למדינה או לרשות מקומית או התפושים על ידיהן יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהפעולה בהם אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות.
  2. (ב) אין בניה ובניה הנדסית המבוצעות על ידי המדינה או רשות מקומית או בשבילן יוצאות מתחולת הפקודה משום כך בלבד שהפעולה בהן אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות.

מפעל בכוח מיכאני

10. (בוטל)

תחולה על מפעלים דרך כלל

11. הוראות פקודה זו יחולו רק על מפעלים כפי שהוגדרו בפקודה זו, זולת אם יש בה הוראה מפורשת אחרת לענין זה, אולם הן יחולו על כל המפעלים כאמור אם אין כוונה אחרת משתמעת.

סימן ב': תחולה לגבי המדינה

הגדרה

12. בסימן זה, "מקום הנחשב כמפעל" – חצרים או מקום שבהם או עליהם חלות הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן, לפי הוראות סעיפים 180, 184, 185, 187, 191 או 194.

תחולה לגבי המדינה

13. הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן לפי הענין, יחולו על מפעל ועל מקום הנחשב כמפעל השייכים למדינה או התפושים על ידיה, או שבהם מבוצעות בניה או בניה הנדסית על ידי המדינה או בשבילה.

פטור

14. בנסיבות של שעת חירום רשאי השר בתקנות, במידה ולתקופה המפורשות בהן, לפטור מפקודה זו –

  1. (1) כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל האמורים בסעיף 13;
  2. (2) כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל לענין עבודה הנעשית בשביל המדינה.

פרק ב': בריאות

סימן א': נקיון וצביעה

הגדרות

15. בסימן זה –

"צָבֹע" – צָבֹע בצבע שמן או בחומר אחר שאושר לענין סימן זה בתקנות שהתקין השר, או חַפֵּה בלַכָּה;

"קירות ותקרות" – כל קיר פנימי, מחיצה, תקרה וקירוי של החדרים, וכל קיר, דופן וקירוי של המסדרונות ושל חדרי המדרגות.

נקיון

16.

  1. (א) מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחויות או ממטרד.
  2. (ב) שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

פעולות ניקוי דרך כלל

17.

  1. (א) יום יום יסולקו בשיטה נאותה לכלוך ואשפה שנצטברו על הרצפות והשולחנות של חדרי עבודה ובחדרי המדרגות ובמסדרונות.
  2. (ב) לפחות אחת לשבוע תנוקה הרצפה בכל חדר עבודה בשטיפה, או – אם יעיל וראוי הדבר – בטאטוא או בשיטה אחרת.

סיוד קירות ותקרות וצביעתם

18.

  1. (א) קירות ותקרות יוחזקו כלהלן:
    1. (1) אם פניהם חלקים ובלתי חדירים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר;
    2. (2) אם מחזיקים אותם צבועים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר, ויש לחזור ולצבעם אחת לשבע שנים לפחות;
    3. (3) קירות ותקרות אחרים יהיו מסויידים, ויש לחזור ולסיידם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות.
  2. (ב) מפקח אזורי רשאי לאשר שיטת ניקוי אחרת במקום השיטה האמורה בפסקאות (1) ו-?(2) של סעיף קטן (א).
  3. (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מפעל שבו עובדים פחות מעשרה בני-אדם ואין משתמשים בכוח מיכאני, אלא אם המפקח האזורי דרש זאת.

תקנות בדבר צביעה

19. לענין סעיף 18(א)(2) רשאי השר בתקנות לקבוע לצביעה מחדש תקופות קצרות משבע שנים ובלבד שלא יהיו קצרות מארבעה עשר חדשים.

פטור והוראות מיוחדות

20. נראה למפקח אזורי שבמפעל פלוני או בחלק ממנו אין החזקתו במצב נקי מצריכה קיומן של הוראות סימן זה, או שמפאת נסיבות מיוחדות אין ההוראות האמורות מתאימות או מספיקות להחזקתו במצב נקי, רשאי הוא, אם ראה למתאים, להורות בתעודה שההוראות לא יחולו על אותו מפעל או חלק ממנו, או שיחולו בשינויים שנקבעו בתעודה האמורה.

סימן ב': צפיפות

צפיפות

21.

  1. (א) מפעל, שעה שנעשית בו עבודה, לא תהיה בו צפיפות במידה העלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של העובדים בו.
  2. (ב) שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

חזקת צפיפות

22. יראו שיש במפעל צפיפות במידה האמורה בסעיף 21 אם מספר העובדים בזמן אחד בחדר עבודה הוא כדי כך שנפח החלל העולה לכל עובד באותו חדר הוא פחות מאחד עשר מטרים מעוקבים, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל"ד-1974 – מאחד עשר וחצי מטרים מעוקבים.

פטור

23. נוכח המפקח הראשי כי מנסיבות מיוחדות שבהם מתנהלת העבודה בחדר עבודה אין זה מתאים או נחוץ להחיל על אותו חדר את הוראת סעיף 22, רשאי הוא בתעודה לפטור אותו חדר ממנה בתנאים שיפורשו בתעודה האמורה.

תקנות לענין צפיפות

24. השר רשאי בתקנות להורות על הגדלת נפח החלל לעובד שיש ליתן לפי סעיף 22; תקנות כאמור יכול שיותקנו לסוג או הגדר של מפעל או חלק ממפעל או לתהליך.

סייג לחישוב

25. בחישוב נפח החלל לענין סימן זה לא יבוא בחשבון החלל שהוא יותר מ-4.25 מטרים מעל הרצפה, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל"ד-1974 – משלושה מטרים מעל הרצפה, ואם בחדר יש יציע יראו את היציע כאילו הוא חדר לחוד.

הצגת הודעה

26. על פי דרישת המפקח האזורי, תוצג בחדר העבודה הודעה על מספר בני האדם שמותר להעסיקם באותו חדר בהתאם להוראות סימן זה.

סימן ג': איוורור, תאורה וחום

איוורור

27. אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים תוך כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל.

תאורה

28. אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני אדם עובדים או עוברים בו.

חלונות

29. חלונות וצוהרים מזוגגים המשמשים לתאורה בחדר עבודה יהיו, במידה שהדבר מעשי, מוחזקים במצב נקי מבית ומחוץ וללא הפרעה לחדירת אור, אך אין הוראה זו באה למנוע בעד סיודם או הֶצֵלָּם של חלונות וצוהרים לשם הגנה מפני חום או אור חזק.

מידת חום

30. אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים מידת חום סבירה בכל חדר עבודה, אך אין להשתמש בשיטה הגורמת לפליטת אדים לתוך האויר בחדר, שיש בהם לפי מהותם וכמותם לגרום פגיעה לעובדים בחדר או להטרידם.

מידת חום לעבודה בישיבה

31. בחדר עבודה שבו העבודה בחלק ניכר נעשית בישיבה ואינה דורשת מאמץ גופני ממשי, לא יראו מידת חום של פחות מ-16 מעלות צלסיוס, לאחר השעה הראשונה, כמידת חום סבירה כל זמן שעובדים, ולפי דרישת המפקח האזורי יותקן ויקויים בו מדחום במצב מתאים.

תקנות לענין איוורור, תאורה וחום

32.

  1. (א) השר רשאי בתקנות לקבוע תקן –
    1. (1) לאיוורור מספיק למפעלים;
    2. (2) לתאורה מספיקה למפעלים או לתהליך;
    3. (3) למידת חום סבירה למפעלים, והתקן יכול, בין השאר, לשנות את הוראות סעיף 31 בענין מידת החום, לאסור כל שיטה של הסקה אם לדעתו השיטה עלולה לפגוע בעובדים, ולהורות על התקנת מדי-חום וקיומם במקומות ובמצבים שיקבע.
  2. (ב) תקנות למפעלים לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות או לסוג או הגדר פלוני של מפעלים או חלקיהם.
  3. (ג) תקנות לפי סעיף זה, שיוחדו למפעלים שעיקר עיסוקם ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז יותקנו לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.

סימן ד': ניקוז רצפות

ניקוז רצפות

33. היה תהליך גורם להרטבת הרצפה עד כדי כך שאפשר לנקז את הנוזלים, יינקטו ויקויימו אמצעים יעילים לניקוזם.

סימן ה': נוחויות

נוחויות

34.

  1. (א) יש להתקין נוחויות מספיקות ונאותות בשביל העובדים במפעל, לקיימן ולהחזיקן במצב נקי ולנקוט אמצעים יעילים לתאורתן.
  2. (ב) אם במפעל עובדים או עתידים לעבוד גברים ונשים יותקנו נוחויות נפרדות לכל מין, זולת אם עובדים בו רק בני משפחה אחת הגרים שם.

תקנות לענין נוחויות

35. השר רשאי בתקנות לקבוע מה הן נוחויות מתאימות ומספיקות למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.

סימן ו': השגחה רפואית

תקנות לענין השגחה רפואית

36.

  1. (א) השר רשאי לחייב בתקנות קיום סידורים סבירים שיפורטו בהן לשם השגחה רפואית על עובדים או על סוג עובדים במפעל או בסוג או הגדר פלוני של מפעלים אם נראה לו שנתקיימה אחת מאלה:
    1. (1) אירעו או יש חשש סביר שיארעו מקרי מחלה שיש ליחסם לעבודה, לחמרים או לתהליך שבמפעל;
    2. (2) מחמת שינוי בתהליך או בחמרים המשמשים בו עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותו תהליך;
    3. (3) מחמת הנהגת תהליך חדש או הכנסת חומר חדש לשימוש בתהליך פלוני עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותם תהליכים.
  2. (ב) תקנות לפי סעיף זה לא יחייבו טיפול רפואי שאינו בגדר עזרה ראשונה או טיפול מונע.

פרק ג': בטיחות

סימן א': מכונות בדרך כלל

חלקים הטעונים גידור

37. כל אחד מחלקים אלה יגודר לבטח:

  1. (1) במנועים חשמליים, בגנרטורים חשמליים ובממירים סיבוביים – כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם במישרין;
  2. (2) בכל מניע ראשי, חוץ ממניעים ראשיים כאמור בפסקה (1) – כל חלק נע שלו וכל גלגל תנופה המחובר אליו במישרין, בין שהמניע הראשי או גלגל התנופה נמצאים בבית מכונות ובין אם לאו;
  3. (3) בממסרת – כל חלק שלה;
  4. (4) במכונות שאינן מניע ראשי או ממסרת – כל חלק מסוכן שבהן;
  5. (5) במחרטה – כל חלק של מוט-גלם הבולט מעבר לראש המחרטה;
  6. (6) בגלגל מים או בטורבינה המונעת במים – התעלה העליונה והתעלה התחתונה,
  7. (7) בכל מנוע, מיתקן או ציוד אחר האמורים בפסקאות (1) עד (6) שהם מוצרי המפעל, בין שהם מיועדים לשיווק ובין שהם מיועדים לשימוש במפעל, כשהם מופעלים לשם התאמה, הרצה, ניסוי או הצגה – כל חלק שלהם הטעון גידור בהתאם לפסקאות (1) עד (6), לפי הענין,

זולת אם הוא חלק מן האמורים בפסקאות (1), (3), (4), (5) או (7) והוא הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח.

גישה למכונות כשאינן מגודרות

38.

  1. (א) כשבאים לקבוע, לענין סעיף 37, אם חלק הטעון גידור הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח, לא יבוא בחשבון אדם כשיר המבצע פעולה במכונות שבתנועה, או פעולה בממסרת שבתנועה, בתנאים אלה:
    1. (1) הוא לבוש סרבל עשוי חתיכה אחת, הדוק לגוף ובמצב תקין, רכוס באמצעי שאינו מניח קצוות חשופים ורפויים ובלי כיסים חיצוניים חוץ מכיס אחורי; תנאי זה לא יחול על מכוונן מכונת כלים או מכונאי מיומן אחר המועסק בכיוונון מכונה שמתפקידו לכווננה;
    2. (2) כל סולם המשמש בביצוע הפעולה קבוע לבטח, קשור לבטח או מוחזק היטב בידי אדם אחר.
  2. (ב) בסעיף זה –

"אדם כשיר" – מי שהגיע לגיל שמונה עשרה ונתמלאו בו שתי אלה:

  1. (1) הוא נתמנה על ידי תופש המפעל, מינוי בכתב שצורף לפנקס המפעל, לבצע פעולות במכונות שבתנועה ופעולות בממסרת שבתנועה, כולן או מקצתן, כפי שפורש בכתב המינוי, וקיבל מאת התופש עותק של כתב המינוי בחתימת ידו;
  2. (2) הוא הוכשר במידה מספקת לעבודה הכרוכה בכל פעולה שהוסמך במינויו לבצע, ומכיר את הסכנות הכרוכות במכונות שבתנועה ובממסרת שבתנועה הנובעות מפעולה כאמור;

"פעולה במכונות שבתנועה" – בדיקת חלק של מכונות, או סיכה או כיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, שצריך לבצעם כשהחלק בתנועה;

"פעולה בממסרת שבתנועה" – סיכה בממסרת המשמשת בתהליך רצוף, או הרכבה או העברה של רצועת הֶנֵעַ שבממסרת כאמור, אם אישר המפקח הראשי בתעודה למפעל, שנחה דעתו כי מחמת רציפות התהליך עשויה עצירת הממסרת לפגוע קשה בביצוע התהליך, והפעולה נעשית בשיטה ובנסיבות שנקבעו בתעודה האמורה ובהתאם לתנאים שפורשו בה.

התקני בטיחות אוטומטיים

39. חלק מסוכן במכונות כאמור בסעיף 37(4) שמחמת מהות הפעולה אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתמלאו דרישות סעיף 37 אם הותקן התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו חלק.

תקנות לענין התקני בטיחות אחרים

40.

  1. (א) שוכנע השר כי למכונות מסוג פלוני ניתן להשיג התקן בטיחות מטיפוס או מהגדר פלוני המתאים לשימוש עם אותן מכונות והמונע חשיפתו של חלק מסוכן בהן כשהן בתנועה, או העוצר מכונה מיד במקרה של סכנה – רשאי הוא בתקנות להורות שיותקן התקן כאמור לשימוש עם מכונות מן הסוג שיפורש בתקנות.
  2. (ב) במשפט על הפרת הוראה לפי סעיף זה תהא זו הגנה מספקת אם יוכח שהתקן אחר, יעיל לפחות באותה מידה, היה בשימוש עם המכונות שבהן אירעה ההפרה.

הסדרי בטיחות נוספים בקשר לממסרת

41.

  1. (א) בכל חדר או מקום שנעשית בהם עבודה יש לספק ולקיים התקנים יעילים שבהם אפשר לנתק מיד את הכוח מן הממסרת שבחדר או במקום.
  2. (ב) יש לספק ולקיים מכשיר עיתוק נאות או התקן מיכאני יעיל אחר ולהשתמש בו כדי להעביר רצועת הֶנֵעַ בין גלגלונים שהם חלק מממסרת מהדוק לרפוי או להיפך, והוא יהיה עשוי, מושם ומקויים באופן המונע את רצועת ההנע מלזחול בחזרה אל הגלגלון ההדוק.
  3. (ג) רצועת הנע, כשאין משתמשים בה, לא תהא נחה או נעה על גל סובב שהוא ממסרת.

פטור

42. שוכנע השר שבגלל נסיבות מיוחדות אין צורך, או אין זה מעשי, למלא דרישה מדרישות סעיף 41, רשאי הוא להורות שאותה דרישה לא תחול באותן נסיבות.

תקנות לענין גידור חפצים שבמכונות

43. השר רשאי להתקין, לענין מכונה פלונית או תהליך פלוני שמכונה משמשת לו, תקנות הדורשות לגדר חמרים או חפצים שהם מסוכנים שעה שהם בתנועה במכונה.

מבנה הגידורים וקיומם

44. כל גידור או התקן בטיחות אחר שהותקנו בהתאם להוראות הקודמות של סימן זה יהיו בנויים מבנה של ממש, יקויימו תמיד ויוחזקו במקומם כל עוד החלקים הטעונים גידור או התקן בטיחות אחר נמצאים בתנועה או בשימוש, זולת אם יש הכרח שיהיו חשופים לבדיקה, או לסיכה או לכיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, ונתמלאו כל הדרישות של סעיף 38.

סימן ב': מבנה של מכונות ומסחר בהן

הגנה על חלקים מסויימים

45. במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני –

  1. (1) כל בורג הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוֹש, גלגל או סבבת שיניים יהיו משוקעים, מסוכּכים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה;
  2. (2) כל תשלובת של גלגלי שיניים או של גלגלי חיכוך, שאינה דורשת כיוונון תדיר שעה שהיא בתנועה, תהא מסוכּכת מכל צד, זולת אם הוצבה כך שיש בה אותה מידה של בטיחות כאילו היתה מסוכּכת מכל צד.

מסחר במכונות וציוד

46. מכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני ואינה ממלאה אחרי דרישות סעיף 45, לא ימכרנה אדם ולא ישכירנה לשימוש במפעל בישראל ובחזקת סוכן של מוכר או משכיר לא יגרום ולא יביא אדם למכירתה או להשכרתה לשימוש במפעל בישראל.

תקנות לענין מסחר במכונות וציוד

47. השר רשאי להרחיב את הוראות סעיף 46 על מכונות, מיתקנים או ציוד שאינם ממלאים אחרי דרישות של פקודה זו או של תקנה שהותקנה לפיה, הכל כפי שיפרש בתקנות; תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו למכונות, למיתקנים או לציוד בתהליך מפורש.

סייג לתחולה

48. הוראות סימן זה לא יחולו על מכונה שהוחל בבנייתה לפני כ"ז בשבט תש"ו (29 בינואר 1946) ותקנות לפי סעיף 47 לא יחולו על מכונות, מיתקנים או ציוד שהוחל בבנייתם לפני התקנתן.

סימן ג': בטיחות הגישה והמעבר

גישה למקום עבודה

49. אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי-פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו –

  1. (1) בחדר עבודה יותקנו ויקויימו מעברים נאותים;
  2. (2) המעברים בחדרי העבודה ויתר המעברים והמדרגות בבנין יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים;
  3. (3) המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.

הגנה מפני נפילה

50. היה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ואין המקום מאפשר אחיזת רגל בטוחה, ולפי הצורך – אחיזת יד בטוחה, יותקנו – ככל שהדבר מעשי במידה סבירה – אמצעים לבטיחותו על ידי גידור או באופן אחר.

מכלים לנוזלים מסוכנים

51.

  1. (א) כל מכל קבוע, בור, עוקה או מבנה ששפתם נמצאת פחות ממטר אחד מעל לקרקע או לדוכן הסמוכים אליהם והם מכילים נוזל כוֹוֶה מאַכֵּל או ארסי, יכוסו לבטח או יגודרו לבטח לפחות עד אותו גובה; ואם מחמת מהות הפעולה אין זה מעשי לעשות כן, ייעשה כל האפשר מבחינה מעשית, על ידי כיסוי או גידור או אמצעי אחר, כדי למנוע נפילת אדם לתוך המכל, הבור, העוקה או המבנה.
  2. (ב) המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף זה כל מכל, בור, עוקה או מבנה אם שוכנע שלגביהם דרישות אלה אינן נחוצות או אינן מתאימות.

חלק חוצה-ושב במכונה אוטומטית

52. היה חלק חוצה-ושב שבמכונה אוטומטית, או כל חומר הנישא עליו, נע בתוך מרחב שאדם עשוי לעבור בו אגב עבודתו או בנסיבות אחרות, לא יניחו שאותו חלק או חומר יגיע בתנועתו חוּצה או פנימה עד נקודה המרוחקת פחות מחמישים סנטימטרים ממבנה קבוע שאיננו חלק מהמכונה.

מכונת טוויה אוטומטית

53. בקשר למכונת טוויה בעלת מרכב אוטומטי יש לנקוט כל אמצעי מעשי, על ידי הוראות לאדם האחראי על המכונה ובאופן אחר, כדי להבטיח ששום עובד לא יימצא במרחב שבין החלק החוֹצה-ושב של המכונה לבין חלק קבוע של המכונה, אשר אליו נע החלק החוצה בדרכו פנימה, אלא אם נעצרה המכונה כשהחלק החוֹצה נמצא במהלך החוּצה.

סימן ד': משטחים, מדרגות וסולמות

משטחים

54. כל רצפה, דרגה, מדרגות, מסדרון ומדרכת מעבר יהיו ממבנה טוב ויקויימו כראוי.

מדרגות

55.

  1. (א) למדרגות שהן בבנין או משמשות ליציאה מבנין יותקן ויקויים מעקה של ממש למשען יד.
  2. (ב) במדרגות שהן פתוחות לצד אחד יהיה המעקה כאמור לאותו צד; אם הן פתוחות לשני צדדיהן, או שמחמת המבנה שלהן או מצב המשטח של השלבים או מחמת נסיבות מיוחדות אחרות, עלולות הן במיוחד לגרום לתאונות, יותקן להן ויקויים מעקה כאמור לשני צדדיהן.
  3. (ג) צד פתוח של מדרגות יוגן גם על ידי שיותקן ויקויים פס תחתון או אמצעי יעיל אחר.

פתחים ברצפות

56. כל פתח שברצפה יגודר לבטח; הוראה זו לא תחול במידה שמחמת מהות הפעולה אין הגידור מעשי.

סולמות

57. כל סולם יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

סימן ה': מעליות

הגדרה

58. בסימן זה, חוץ מסעיף 65(2), "תא" – לרבות דוכן.

מבנה

59. מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוֹזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההֶתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי סימן זה.

הפעלה ראשונה

59א. לא תוכנס לשימוש מעלית חדשה אלא אם נוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה.

בדיקה תקופתית

60. לא ישתמשו במעלית אלא אם נבדקה בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך תוך ששת החדשים שקדמו לשימוש ונתקבל תסקיר על תוצאות הבדיקה.

איסור הפעלה

60א. נמצא על פי תסקיר כאמור בסעיפים 59א או 60 פגם שבגללו אין המעלית ראויה לשימוש, לא תופעל המעלית עד לתיקונו.

גידרה ושערים לפיר

61. פיר מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית.

סגירת שערים

62. כל שער כאמור בסעיף 61 יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער.

מניעת הילכדות

63. מעלית וגידרה כאמור בסעיף 61 ייבנו כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו הם או כל חלק מהם להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, או בין משקולת הנגד לבין חלק נע אחר של המעלית.

עומס עבודה

64. על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס.

מעלית לבני-אדם

65. על מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יחולו דרישות נוספות אלה:

  1. (1) התקנים אוטומטיים יעילים יותקנו ויקויימו כדי למנוע שהתא יעבור את היעד;
  2. (2) כל תא יצוייד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער;
  3. (3) אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שכל כבל ואבזריו יהיה בכוחם לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, והתקנים יעילים יותקנו ויקויימו להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפסקה זו, "כבלים" – לרבות שרשרות.

מעלית ישנה

66.

  1. (א) במעלית שהוחל בבנייתה או בבנייתה מחדש לפני כ"ז בשבט תש"ו (29 בינואר 1946) –
    1. (1) אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור בסעיף 62, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 62 ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד;
    2. (2) אם היא מעלית לבני אדם ואין דרך מעשית סבירה להתקין לה התקנים כאמור בסעיף 65(2), יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 65(2) ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה או ריק;
    3. (3) הוראות סעיף 65(3) לא יחולו.
  2. (ב) תחולתו של סעיף קטן (א) היא עד יום ט' בתמוז התשמ"ב (30 ביוני 1982).
  3. (ג) השר ימנה ועדה מקצועית (בסעיף זה – הועדה) שחבריה יהיו מפקח והוא היושב ראש, מהנדס בעל ידע בבניית מעליות ותחזוקתן, ואיש ציבור.
  4. (ד) הועדה רשאית, על-פי בקשה של אחראי לגבי מעלית מכוח סימן א' של פרק ט', שהוגשה לפחות ששה חדשים לפני המועד האמור בסעיף קטן (ב), להאריך לגבי המעלית את תחולת סעיף קטן (א) מעבר למועד האמור בסעיף קטן (ב), אם אין לדעתה בהמשך התחולה משום סיכון בלתי סביר למשתמשים במעלית; הועדה רשאית ליתן את ההארכה אף לזמן קצוב ולהתנות בתנאים את מתן ההארכה או את המשך תקפה.
  5. (ה) הועדה רשאית, מנימוקים מיוחדים, לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ד) שהוגשה לאחר המועד האמור.
  6. (ו) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדה.

מעלית מתמדת

67. על מעלית מתמדת לא יחולו הוראות סעיפים 61 עד 66, ובסעיף 60(א) במקום "ששה חדשים" קרי "שנים עשר חדשים".

מעלית ללא הפעלה מיכאנית

68. על מעלית שאינה מופעלת בכוח מיכאני לא יחולו הוראות סעיפים 62, 65 ו-66, וכל שער שהותקן לפי סעיף 61 יוחזק סגור ומהודק, זולת כשהתא בתנוחה ליד השער, ובסעיף 60(א) במקום "ששה חדשים" קרי "שנים עשר חדשים".

גידור פתח שבקיר

69. פתח שבקיר, המשמש להעלאה או להורדה של טובין או חמרים, בין בכוח מיכאני ובין באופן אחר, יגודר לבטח ויצוייד במאחזים משני צדיו; הגידור יוחזק במקומו, חוץ משעה שמעלים או מורידים טובין או חמרים, ויקויים כראוי.

פטור

70. היה המפקח הראשי סבור כי לגבי מיתקן פלוני, או לגבי סוג של המיתקנים האמורים בסימן זה, אין זה מעשי או סביר לקיים הוראה מהוראותיו, רשאי הוא לפטור ממנה בתנאים שייראו לו; פטור לפי סעיף זה לגבי מיתקן פלוני יהיה בתעודה, ולגבי סוג של מיתקנים יפורסם ברשומות.

סימן ה'1: דרגנועים

הגדרות

70א. בסימן זה –

"דרגנוע" – מדרגות ממונעות במערכת סגורה, המיועדות להעלאה או להורדה של בני אדם;

"חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו" – כל אחד מאלה:

  1. (1) חלק כמשמעותו בסעיף 70ז;
  2. (2) חלק אחר שבודק מוסמך קבע, לגבי דרגנוע מסוים, שבטיחות הדרגנוע תלויה בו;

"עומס עבודה בטוח" – עומס העבודה המרבי שנקבע בהוראות היצרן, או עומס עבודה מרבי שקבע השר בתקנות;

"שינוי מהותי" – שינוי במבנה הדרגנוע או במערכת הפיקוד שלו, לרבות הוספה או תיקון של חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו, שכתוצאה ממנו יש סטיה מהתכנון המקורי;

"תיקון מהותי", לענין חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו – שיפוץ או החלפה של החלק בדרך של השבחה או החלפה של חלקים בלויים או פגומים לרבות ריתוך החלק, ולמעט החלפת חלק בלוי או פגום בחלק זהה חדש;

"תקן" – תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953, ובהעדר תקן כאמור, תקן אירופי EN 115 או תקן בין-לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות ושהופקד לעיון במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954.

בניית דרגנוע – דרישות תקן

70ב. לא ייבנה דרגנוע אלא אם כן הוא תואם דרישות תקן.

הפעלה ראשונה

70ג. לא יופעל דרגנוע לראשונה אלא אם כן בודק מוסמך אישר את הפעלתו לאחר שבדק את הדרגנוע בדיקה יסודית, ומסר תסקיר לפי הוראות סעיף 119א, שבו מפורש עומס העבודה הבטוח של הדרגנוע.

בדיקה תקופתית

70ד. לא יופעל דרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית, בידי בודק מוסמך בתוך שנים עשר החודשים שקדמו להפעלה, והוא אישר, בתסקיר שמסר לפי הוראות סעיף 119א, את הפעלתו.

בדיקה אחרי שינוי מהותי או תיקון מהותי

70ה. לא יופעל דרגנוע אשר בוצע בו שינוי מהותי או תיקון מהותי, אלא אם כן נבדק ואושר כאמור בסעיף 70ד.

חובת הצמדת תווית בדרגנוע

70ו. בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע תווית בדבר הבדיקה ומועדה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה.

קביעת חלקים שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם

70ז. המפקח הראשי יקבע חלקים בדרגנוע שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם ויפרסם על כך הודעה ברשומות.

תקנות

70ח. השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מבנה הדרגנוע, דרכי הבדיקה והאישור של דרגנוע, דרכי השימוש בדרגנוע ותחזוקתו, והכל בכפוף לתקן.

סימן ו': שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה

תחולה והגדרות

71.

  1. (א) הוראות סימן זה יחולו לענין כל שרשרת, חבל או אבזר הרמה המשמשים להעלאה או להורדה של בני אדם, טובין או חמרים.
  2. (ב) לענין סימן זה –

"אבזר הרמה" – התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבול להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה;

"חבל" – לרבות כבל.

מבנה

72. אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה אלא אם הם ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזק מספיק וללא פגם גלוי.

לוח עומסי עבודה

73.

  1. (א) במחסן שבו מחזיקים את השרשרות, החבלים או אבזרי ההרמה ובמקומות בולטים שבמפעל יוצג לוח בו רשום עומס העבודה הבטוח של כל סוג ומידה של שרשרת, חבל או אבזר הרמה שבשימוש, ולגבי מענב רב-ענפי – לוח עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים.
  2. (ב) אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה שאין לגביהם רישום בלוח כאמור בסעיף קטן (א).
  3. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אבזרי הרמה שעומסי העבודה הבטוחים שלהם, כאמור, מסומנים עליהם באופן ברור.

עומס יתר

74. אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור בסעיף 73.

בדיקות

75. כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע.

שימוש ראשון

76. השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה – זולת חבלי-סיבים או מענבי-חבל-סיבים – לא יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל התסקיר, המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

ריפוי שרשרות ואבזרים

77.

  1. (א) השרשרות ואבזרי ההרמה, חוץ ממענבי-חבל, ירופו לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, ובשרשרת או מענב שרשרת העשויים ממוט שקטרו 1.25 סנטימטר או פחות מזה, ובשרשרת המשמשת בקשר למתכת מותכת או סיגים מותכים – אחת לששה חדשים; ואולם שרשרת או אבזר הרמה שאינם בשימוש רגיל ירופו רק כאשר הדבר נחוץ.
  2. (ב) אין הוראות סעיף זה חלות על שרשרות ואבזרי הרמה מסוג או מהגדר שהמפקח הראשי פטר אותם, בתעודה שפורסמה ברשומות, משום שאין הם יכולים להיות נתונים לטיפול בחום בלי חשש נזק בגלל המבנה והחומר שלהם, או משום שכבר ניתנו לטיפול מסויים בחום שאיננו ריפוי ושאושר על ידיו.

פנקס השרשרות

78. (בוטל)

סימן ז': מכונות הרמה

הגדרות

79. בסימן זה –

"מכונת הרמה" – התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת-רגל, התקן משיכה, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי;

"חלקים", במכונת הרמה – לרבות מנגנון הפעלתה ואבזריה, בין קבועים ובין נעים, והתקני עיגון וקביעה.

מבנה וקיום

80. מכונת הרמה על כל חלקיה תהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזק מספיק וללא פגם גלוי, ותקויים כראוי.

בדיקה

81. מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך.

פנקס מכונות הרמה

82. (בוטל)

מסילות

83. פסים שעליהם נוסע עגורן נע, ומסילה שעליה נע מרכב האונקל של גשר הרמה לטעינה והובלה או של מסוע עילי, יהיו בעלי מידה מתאימה, חוזק מספיק ומשטח נסיעה חלק, ויהיו מונחים כראוי, נתמכים או נאחזים במידה מספקת ומקויימים כראוי.

סימון עומס עבודה

84. על מכונת הרמה יסומנו ברורות עומסי העבודה הבטוחים שלה, אולם עגורן זרוע הבנוי באופן שעומס העבודה הבטוח יכול להשתנות על ידי הגבהת הזרוע או הנמכתה, יחובר אליו מַחוֵן אוטומטי של עומסי עבודה בטוחים או לוח בו רשומים עומסי העבודה הבטוחים לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען.

עומס יתר

85. לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח כפי שסומן או נרשם בהתאם לסעיף 84, אלא לצורך ניסוי.

שימוש ראשון

86. מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל התסקיר, המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

עבודה במסילת עגורן עילי

87. היה אדם עובד או עסוק במסילה של עגורן עילי נע, או בסמוך למסילה כאמור, במקום שבו הוא עלול להיפגע על ידי העגורן, יינקטו אמצעים יעילים כדי להבטיח שהעגורן לא ייכנס לתחום של ששה מטרים מאותו מקום.

סימן ח': אדים מסוכנים

הגדרה

88. "מקום מוקף", לענין סימן זה – חדר, תא, מכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף כיוצא באלה.

תחולת הסימן

89. הוראות סימן זה יחולו אם יש לעשות עבודה בתוך מקום מוקף שבתוכו עלולים להיות אדים מסוכנים כדי כך שיכול שבני אדם לא יעמדו בהם.

יציאה ממקום מוקף

90. כוות-איש תותקן למקום מוקף שאין דרך נאותה אחרת ליציאה ממנו; כוות-איש מלבנית או סגלגלה לא תפחת מארבעים וששה סנטימטרים באורך וארבעים ואחד סנטימטרים ברוחב, וכוות-איש עגולה – מארבעים וששה סנטימטרים בקוטר, ובמכָלית או בציוד נע אחר – מארבעים ואחד סנטימטרים באורך ושלושים וששה סנטימטרים ברוחב, ואם הכווה עגולה – מארבעים ואחד סנטימטרים בקוטר.

כניסה למקום מוקף

91. לא ייכנס אדם למקום מוקף לכל מטרה שהיא אלא אם נתמלאה אחת מדרישות אלה:

  1. (1) האדם הנכנס לבוש מכשיר נשימה מתאים;
  2. (2) ננקטו כל האמצעים המעשיים לסלק אדים העלולים להיות שם ולמנוע חדירת אדים, וכל עוד לא הראה מבחן נאות שאין במקום אדים מסוכנים יהיה האדם הנכנס חגור חגורה שאליה מחובר לבטח חבל שקצהו החפשי מוחזק בידי אדם בחוץ.

ציוד לנשימה ולהנשמה

92.

  1. (א) מכשיר נשימה, מכשיר הנשמה, חבלים וחגורות נאותים יוכנו ויקויימו באופן שהגישה אליהם תהיה נוחה ויבוקרו לעתים מזומנות.
  2. (ב) מספר מספיק מקרב העובדים יודרכו ויאומנו בשימוש במכשירים האמורים ובשיטת ההנשמה.

פטור

93. המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות סעיפים 90 עד 92, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.

עבודה בתא אש

94. לא תותר כל עבודה בתא אש, בתא שריפה או במעבר לאדים של דוד עד שיצוננו במידה מספקת, על ידי איוורור או באופן אחר, כדי בטיחותם של העובדים באותה עבודה.

סימן ט': אבק, אדים וחמרים נפיצים ודליקים

הגדרה

95. בסימן זה –

"אבק נפיץ" – אבק שמחמת טבעו וכמותו עלול הוא להתפוצץ אם יִצַּת;

"תהליך המעלה אבק" – לרבות טחינה או ניפוי.

מניעת התפוצצות

96. אם בקשר לתהליך המעלה אבק יכול שייפלט אבק נפיץ לתוך חדר עבודה, יינקטו כל האמצעים המעשיים למניעת התפוצצות האבק על ידי שיוקף המיתקן המשמש בתהליך, תימנע או תסולק הצטברות האבק ויורחקו או יוקפו באופן יעיל מקורות ההצתה האפשריים.

משנקים והתקנים אחרים

97. אם נמצא אבק נפיץ במיתקן המשמש בתהליך המעלה אבק, יינקטו כל האמצעים המעשיים להגביל את היקפה ותוצאותיה של התפוצצות האבק על ידי שיותקנו מַשנֵקים, חייצים ואַוָּרים או התקנים אחרים יעילים כמותם בקשר עם המיתקן האמור, זולת אם המיתקן הוא ממבנה שיכול לעמוד בפני לחץ העלול להיווצר על ידי התפוצצות כאמור.

אדים נפיצים דליקים

98. אם חלק ממיתקן – פרט למיתקן שהותקן תחת כיפת השמים – מכיל אדים נפיצים או דליקים בלחץ שמעל ללחץ אטמוספרי, לא ייפתח אותו חלק אלא בהתאם להוראות אלה:

  1. (1) לפני הרפיית אמצעי הידוק של מַחבֵר שבין צינור לבין החלק האמור, או של מכסה בכל פתח אל החלק האמור, תופסק באופן יעיל – על ידי שסתום מפסיק או באופן אחר – כל זרימת אדים לתוך החלק או לתוך הצינור;
  2. (2) לפני סילוקו של אמצעי הידוק כאמור, יינקטו כל האמצעים המעשיים להפחית את לחץ האדים בצינור או בחלק כאמור עד ללחץ אטמוספרי;
  3. (3) הורפה או סולק אמצעי הידוק כאמור, יש למנוע חדירתם של אדים נפיצים או דליקים לתוך הצינור או החלק כאמור עד שהודק אמצעי ההידוק או הוחזר למקומו לבטח, הכל לפי המקרה.

חומר נפיץ או דליק

99.

  1. (א) במיתקן או במכל המכילים או שהכילו חומר נפיץ או דליק או חומצה, או בחפץ הנתמך במכל כאמור או מונח עליו, לא יעשו ריתוך, הלחמה רכה או קשה או חיתוך תוך שימוש בחום, כל עוד לא ננקטו כל האמצעים המעשיים לסילוק החומר וכל אדים העולים ממנו, או לעשות אותם לבלתי נפיצים או לבלתי דליקים.
  2. (ב) מיתקן או מכל שעשו בהם פעולה כאמור, אין להכניס לתוכם שום חומר נפיץ או דליק עד שהמתכת נצטננה במידה מספקת כדי למנוע סכנה שהחומר יִצַּת.

פטור

100. המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות סעיפים 98 ו-99, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.

סימן י': דודי קיטור

אישור להתקנה

100א. לא יותקן דוד קיטור אלא במקום שניתן לגביו היתר מאת המפקח האזורי, ובכפוף לתנאי ההיתר.

מבנה וקיום

101.

  1. (א) כל חלק של דוד קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי, הכל בהתאם לכללים המקובלים במקצוע.
  2. (ב) דוד קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.

התקני בטיחות

102.

  1. (א) דוד קיטור, בין שהוא נפרד ובין שהוא אחד ממערכת דוודים, יחוברו אליו כל אלה:
    1. (1) שסתום בטיחות נאות, נפרד משסתום מפסיק, שיהיה מכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל ללחץ העבודה המותר ויהיה קבוע במישרין על הדוד או סמוך אליו עד כמה שהדבר מעשי; שסתום מנופי לא יראו כשסתום בטיחות נאות אלא אם המשקולת מהודקת אל המנוף במצב הנכון;
    2. (2) שסתום מפסיק נאות בין הדוד וצינור הקיטור;
    3. (3) מד-לחץ-קיטור מדוייק, המציין את לחץ הקיטור בדוד והוא מחובר אל חלל הקיטור, נראה בנקל לעין המסיק ומסומן עליו בצבע בולט לחץ העבודה המותר;
    4. (4) לפחות מראה-מפלס-מים אחד מחומר שקוף או מראה-מפלס-מים מסוג אחר שאושר על ידי המפקח הראשי, ואם הוא בעל צינור זכוכית ולחץ העבודה בדוד עולה כרגיל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע, יצוייד במגן יעיל אשר לא יפריע בקריאתו;
    5. (5) אם הוא אחד משני דוודים או יותר – לוח שעליו מספר מבחין, שניתן לראותו בנקל;
    6. (6) אמצעי המאפשר להצמיד מד-לחץ לניסוי;
    7. (7) אם הדוד אינו מוסק מן החוץ – פקק נתיך מתאים או התקן אזעקה יעיל לשפל-מים.
  2. (ב) בסעיף קטן (א), פסקה (2) לא תחול על חוסך ופסקאות (3) עד (7) לא יחולו על חוסך ועל מַשחֵן.

כניסת אדם

103. לא ייכנס אדם לדוד קיטור שהוא אחד ממערכת של שני דוודים או יותר ולא יימצא בו אלא באחת משתי אלה:

  1. (1) כל המבואות, אשר דרכם היו קיטור או מים חמים יכולים להיכנס לדוד מחלק אחר של המערכת, נותקו מאותו חלק;
  2. (2) כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת קיטור או מים חמים כאמור בפסקה (1) הם סגורים ונעולים לבטח, ואם יש לדוד צינור הרקה במשותף עם דוד אחר או צינור המוביל לתוך מכל ניקוז משותף, יהיו שסתום ההרקה או ברז ההרקה לכל אחד מדוודים אלה בנויים באופן שיהיו נפתחים רק במפתח שאי אפשר להסירו עד שהשסתום או הברז יהיו סגורים והוא המפתח היחיד בשימוש לאותה מערכת של שסתומי הרקה וברזי הרקה.

בדיקה

104.

  1. (א) דוד קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, וכן ייעשה אחרי תיקונים מקיפים.
  2. (ב) הבדיקה תיעשה בשני שלבים, והם:
    1. (1) בדיקת הדוד כשהוא קר וחלקיו הפנימיים והחיצוניים הוכנו באופן שנקבע;
    2. (2) בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל, שתיעשה בהזדמנות הראשונה של העלאת קיטור לאחר בדיקת הדוד כשהוא קר, או בהקדם ככל האפשר לאחר מכן, ובודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה ידאג לכך ששסתום הבטיחות יכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל לחץ העבודה המותר; פסקה זו לא תחול על חוסך ועל משחן.
  3. (ג) שני שלבי הבדיקה יכול שייעשו על ידי בודקים שונים, ולענין סעיף זה והסעיפים הבאים של סימן זה הנוגעים לתסקירים על בדיקות יראו את שני השלבים כבדיקות נפרדות.
  4. (ד) (בוטל)
  5. (ה) (בוטל)

אישור להפעלה

105.

  1. (א) לא יוכנס לשימוש דוד קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
    1. (1) נתקבל מאת בודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של הדוד והמציין את טיב הניסויים שנעשו בדוד ובאבזריו;
    2. (2) התסקיר נתון לעיון;
    3. (3) הדוד סומן באופן שאפשר לזהותו כדוד הנדון בתסקיר.
  2. (ב) לא יוכנס לשימוש דוד קיטור משומש אלא אם נבדק לפי סעיף 104 ונערכו תסקירים על תוצאות הבדיקות בהתאם לסעיף 119א.
  3. (ג) לא ישמש דוד קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן, אלא אם נבדק ונערכו תסקירים כאמור תוך ארבעה עשר החדשים שקדמו לכך.

תנאי הפעלה

106. דוד קיטור, שלהבטחת פעולתו הבטוחה נקבעו תנאים בתסקיר על בדיקה לפי סימן זה, לא יופעל אלא בהתאם לאותם תנאים.

תקנות

107. השר רשאי להתקין תקנות – אף בסטיה מהוראות סימן זה – בדבר דרכי הבדיקה של דודי קיטור ומועדיה, אם הבטיחות מחייבת או מצדיקה זאת.

סימן י"א: קולטי קיטור

מבנה וקיום

108.

  1. (א) כל חלק של קולט קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי.
  2. (ב) קולט קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.

התקני בטיחות

109.

  1. (א) קולט קיטור שאינו בנוי ומקויים באופן שיעמוד בבטיחות בפני לחץ העבודה המותר של דוד הקיטור או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור שבין הקולט ומקור אספקה אחר, יצוייד בכל אלה:
    1. (1) שסתום מצמצם נאות או התקן אוטומטי נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);
    2. (2) שסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר פליטת קיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר או התקן נאות שיפסיק אוטומטית את אספקת הקיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
    3. (3) מד-לחץ-קיטור מדוייק המציין את לחץ הקיטור בקולט;
    4. (4) שסתום מפסיק נאות;
    5. (5) לוח שעליו מספר מבחין שניתן לראותו בנקל, זולת אם משתמשים בקולט קיטור אחד בלבד.
  2. (ב) שסתום הבטיחות והמד-לחץ ייקבעו בקולט הקיטור או בצינור ההספקה שבין הקולט ובין השסתום המצמצם.
  3. (ג) מערכת קולטי קיטור שמספקים להם קיטור דרך צינור יחיד והשסתום המצמצם קבוע בצינור היחיד האמור, יכול שיראו אותה כקולט אחד –
    1. (1) לענין הוראות פסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (א), אם היא חלק ממכונה אחת בלבד;
    2. (2) לענין הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א), אם המדובר במערכת אחרת.

בדיקה

110. קולט קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך, במידה שמבנהו של הקולט מרשה לעשות כן, לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.

אישור להפעלה

111.

  1. (א) לא יוכנס לשימוש קולט קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
    1. (1) נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט הקיטור והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט הקיטור ובאבזריו;
    2. (2) התסקיר נתון לעיון;
    3. (3) קולט הקיטור סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט הקיטור הנדון בתסקיר.
  2. (ב) לא יוכנס לשימוש קולט קיטור משומש אלא אם נבדק לפי סעיף 110 ונערך תסקיר על תוצאות הבדיקה בהתאם לסעיף 119א.
  3. (ג) לא ישמש קולט קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן אלא אם נבדק ונערך תסקיר כאמור תוך עשרים וששת החדשים שקדמו לכך.

סימן י"ב: מכלי קיטור

הבטחת מוצא

112. מכל קיטור יקויים באופן המבטיח שמוצא הקיטור יהיה פתוח בכל עת ללא הפרעה.

סימן י"ג: קולטי אויר

מבנה וקיום

113. קולט אויר על כל אבזריו יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

התקני בטיחות

114.

  1. (א) בקולט אויר ייעשו כל אלה:
    1. (1) יצוייד בשסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר את פליטת האויר מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
    2. (2) יצוייד במד-לחץ מדוייק המציין את לחץ האויר בקולט;
    3. (3) יצוייד בהתקן נאות לניקוז נוזלים, זולת אם הוא קולט אויר כמוגדר בפסקאות (3) או (4) של ההגדרה בסעיף 1;
    4. (4) יצוייד בכוות-איש או בכוות-יד נאותות, או באמצעי נאות אחר, המאפשרים ניקוי יסודי של פנים הקולט;
    5. (5) יסומן עליו לחץ העבודה המותר באופן שניתן לראותו ברורות;
    6. (6) היה הקולט מחובר למדחס, יהיה בנוי באופן שיעמוד בבטיחות בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג במדחס או ייקבע עליו שסתום מצמצם נאות או התקן נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);
    7. (7) היו בשימוש במפעל יותר מקולט אויר אחד, ישא סימן מבחין שניתן לראותו בנקל.
  2. (ב) לענין הוראות סעיף קטן (א) ביחס לשסתום בטיחות ומד-לחץ, יכול שיראו כקולט אויר אחד מערכת קולטי אויר אשר להם מסופק אויר דרך צינור יחיד, אולם הוראת סעיף קטן זה לא תחול אם יש לקבוע שסתום מצמצם, אלא אם השסתום נקבע בצינור היחיד האמור.

בדיקה

115.

  1. (א) בכפוף לאמור בסעיף זה ובסעיף 116, ינוקה קולט אויר וייבדק ביסודיות לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.
  2. (ב) בקולט אויר העשוי במשיכה –
    1. (1) יהא בודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה רשאי לקבוע בתסקיר שהבדיקה הבאה תיעשה תוך תקופה העולה על עשרים וששה חדשים ואינה עולה על ארבע שנים;
    2. (2) היה הקולט בנוי באופן שאי אפשר לבדוק ביסודיות את שטחו הפנימי ייעשה ניסוי הידרולי מתאים בקולט במקום הבדיקה הפנימית.
  3. (ג) בדיקה וניסוי לפי סימן זה ייעשו על ידי בודק דוודים מוסמך.

אישור להפעלה

116.

  1. (א) לא יוכנס לשימוש קולט אויר חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
    1. (1) נתקבלה מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט האויר והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט ובאבזריו;
    2. (2) התסקיר נתון לעיון;
    3. (3) קולט האויר סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט האויר הנדון בתסקיר.
  2. (ב) בבניה ובבניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו, לא ישתמשו בקולט אויר אלא אם נבדק ונערך תסקיר בהתאם להוראות סימן זה וסעיף 119א תוך עשרים וששה חדשים שקדמו לשימוש או תוך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים שנקבעה לפי סעיף 115(ב)(1).

סימן י"ד: הוראות כלליות לסימנים י' עד י"ג

פטור

117. המפקח הראשי רשאי בתעודה שתפורסם ברשומות לפטור, לגמרי או בתנאים שיפרט בתעודה, מהוראות סימנים י' עד י"ג, כולן או מקצתן, כל סוג או טיפוס של דוד קיטור, קולט קיטור, מכל קיטור או קולט אויר, אם שוכנע שאי אפשר להחיל עליהם באופן סביר את ההוראות האמורות.

סייג לתחולה

118. סימנים י', י"א וי"ג לא יחולו על דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר –

  1. (1) הנמצאים באניה;
  2. (2) המשמשים במסילת ברזל או בנמל השייכים למדינה או המנוהלים על ידיה או המשמשים בקשר למסילת ברזל או לנמל כאמור.

בדיקה על-ידי בודק דוודים ממשלתי

119. אדם הרוצה שבודק דוודים מוסמך שהוא עובד המדינה יבדוק דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר, או יתן תסקיר להכנסה לשימוש ביחס לדוד קיטור, לענין הוראות סימנים י', י"א וי"ג, יפנה למפקח האזורי וישלם את האגרה שנקבעה, והמפקח האזורי יורה לבודק דוודים כאמור לעשות את הבדיקה או את הניסויים הנחוצים למתן התסקיר, הכל לפי הענין.

סימן י"ד-1: הוראות כלליות לענין תסקירים

תסקירים

119א.

  1. (א) בודק מוסמך או בודק דוודים מוסמך שעשה בדיקה לענין הוראות סימנים ה' עד ז' או י' עד י"ג לפרק זה ימסור, תוך 14 יום מעשיית הבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו לתופש המפעל, והעתקו למפקח העבודה האזורי, ואולם לגבי מפעלים של מערכת הבטחון יועבר העתק התסקיר למפקח עבודה אזורי שאישר לכך שר הבטחון.
  2. (ב) התסקיר יהיה ערוך בטופס שנקבע לסוג הבדיקה ובו יהיו הפרטים שנקבעו, והוא ייחתם בידי מי שעשה את הבדיקה; לענין תסקירים לפי סימנים ו' ו-ז' יכול שייקבע טופס לתסקיר מאוחד.
  3. (ג) התסקיר יצורף לפנקס המפעל תוך 20 ימים אחרי עשיית הבדיקה.
  4. (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת התופש או בעל מעלית או דרגנוע להציג תסקיר או חלק ממנו במעלית או בדרגנוע וכן להחזיק עותק ממנו בדרך שתאפשר פיקוח על עשיית הבדיקות במעלית או בדרגנוע ועל ביצוע העבודות הדרושות לפי ממצאי הבדיקות.

סימן ט"ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה

שילוט מימלטים

120. כל דלת העשויה לשמש מימלט מדליקה או הנותנת גישה למימלט מדליקה, למעט דלת שבשימוש רגיל, תסומן עליה במובחן ובמובלט הודעה על כך, באותיות אדומות בגודל מתאים; "דלת", לענין זה – לרבות חלון או מוצא אחר.

גישה למימלטים

121. כל דבר הנמצא בחדר שבו עובדים בני אדם יסודר וימוקם באופן שיהא לכל העובדים בחדר מעבר חפשי אל מימלט מדליקה.

איסור נעילת דלתות

122. נמצא אדם במפעל או במקום עבודה אף שאינו מפעל, או קיים יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם, לא ייסגרו הדלתות המפורטות להלן באופן שימנע פתיחתן בקלות מבפנים אלא אם יש באותו מקום אפשרות אחרת לצאת בנוחות:

  1. (1) דלתות החדר שבו נמצא האדם;
  2. (2) דלתות המפעל;
  3. (3) דלתות המשמשות לעובדים במפעל מוצא מבנין או מגידרה שבהם נמצא המפעל.

כיוון פתיחת דלתות

123. דלתות אלה ייפתחו החוצה אם אינן דלתות הזזה:

  1. (1) בכל מפעל – הדלתות מחדר שבו עובדים יותר מעשרה בני אדם אל חדר מדרגות או פרוזדור;
  2. (2) במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל אחרי ז' בשבט תש"ז (28 בינואר 1947) – גם כל הדלתות האחרות המשמשות לעובדים במפעל מוצא ממנו;
  3. (3) במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל לפני ח' בשבט תש"ז (29 בינואר 1947) ועובדים בו יותר מעשרה בני אדם בבנין אחד מעל לקומת הקרקע – גם כל דלת שלרגלי חדר מדרגות המשמשת מוצא מהבנין ואינה פתוחה תמיד.

פיר מעלית

124.

  1. (א) פיר מעלית בפנים בנין שהוחל בבנייתו לאחר ז' בשבט תש"ז (28 בינואר 1947) יהיה מוקף כליל חמרים עמידים בפני אש וכל אמצעי גישה למעלית יצויידו בדלתות מחמרים עמידים בפני אש, ובלבד שקצהו העליון של הפיר יהיה חסום בחומר הנשבר בקלות על ידי אש או שיותקן בו אַוָּר.
  2. (ב) המפקח הראשי רשאי, בתעודה ובכפוף לתנאים המפורשים בה, לפטור מדרישות סעיף זה, כולן או מקצתן, בכל מקרה שהוא משוכנע כי מילוי דרישה הוא בלתי מתאים או בלתי רצוי.

אזעקה

125. במפעל שעובדים בו יותר מעשרים בני אדם בבנין אחד, או מפעל שבו עובדים בני אדם בבנין שנמצאים בשימוש או מוחסנים בו חמרים דליקים ביותר או נפיצים, ייעשה הסדר יעיל למתן אזעקה, שתישמע היטב בכל הבנין, במקרה של דליקה.

תרגילי הימלטות

126. צעדים יעילים, לרבות תרגילי הימלטות, הבאים להבטיח שהעובדים יהיו בקיאים במימלטים מדליקה ובשימושם ובסדר הקבוע לשעת דליקה יינקטו –

  1. (1) במפעל שעובדים בו בבנין אחד יותר מעשרים בני אדם מעל לקומה הראשונה או במקום שהוא יותר מששה מטרים מעל לפני הקרקע;
  2. (2) במפעל שבו נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים בבנין שבו עובדים בני אדם.

סימן ט"ז: מימלטים מדליקה

תקנות

127. השר רשאי להתקין תקנות בדבר מימלטים מדליקה שיש להתקין למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.

התקנת מימלטים וקיומם

128. יותקנו ויקויימו בכל מפעל מימלטים מדליקה נאותים ומספיקים בהתחשב במספר העובדים, בחמרים ובתהליכי העבודה.

צו מימלטים

129.

  1. (א) מפקח עבודה אזורי רשאי להורות בצו לתופש מפעל לעשות שינויים במימלטים הקיימים או להוסיף מימלטים; צו כאמור יצורף לפנקס המפעל.
  2. (ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – צו מימלטים) יכול שייקבע –
    1. (1) המספר המקסימלי של העובדים אשר מותר שיהיו במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
    2. (2) תהליכי העבודה במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו והכמות וצורות ההחסנה של חמרים שמותר להחזיק או להחסין בהם; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
    3. (3) כל ענין אחר שהביא המפקח האזורי בחשבון בקביעת המימלטים מדליקה במפעל;
    4. (4) התקופה שבה על התופש למלא את דרישות הצו והוראות לתקופת הביניים.
  3. (ג) התופש רשאי לערער על צו מימלטים בדרך תובענה לפני בית-הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום מסירת הצו לידיו, ועד לפסק הדין הסופי בתובענה לא תיחשב הפרת הצו כעבירה.

בקשה לשינוי צו מימלטים

130. ביקש תופש מפעל כי מפקח העבודה האזורי יבטל או ישנה צו מימלטים, מחמת שינוי שחל בנסיבות מזמן שניתן הצו, וסירב המפקח לעשות כן, רשאי תופש המפעל לערער על הסירוב בדרך תובענה לפני בית-הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו הודעה בכתב על הסירוב.

הודעה על שינויים במפעל

131. (בוטל)

דרישה לשיפורים במימלטים

132. (בוטל)

החלטת בית משפט שלום

133. (בוטל)

מפעל שמלפני 29.1.1947

134. (בוטל)

צו איסור של בית משפט שלום

135. (בוטל)

פרק ד': רווחה לעובדים

סימן א': מי שתיה

מי שתיה

136. יש להתקין ולקיים, בנקודות נאותות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים, הספקת מים ראויים לשתיה, בכמות מספקת, מצינור ראשי ציבורי או ממקור אחר שאושר בכתב על ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהמפעל נמצא בתחומה.

מי שתיה מכלים

137. מי שתיה שאינם מסופקים במערכת צינורות יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו לפחות אחת ליום, ויינקטו כל האמצעים המעשיים לשמירת המים והכלים מזיהום.

סימון

138. נקודות ההספקה של מי השתיה, בין במערכת צינורות ובין בכלים, יסומנו באופן ברור במלים "מי שתיה" אם הורה על כך המפקח האזורי.

כוסות

139. אם אין המים באים בקילוח עולה שנוח לשתות ממנו, יימצאו ליד כל נקודת הספקה כלי שתיה נאותים וסידורים לשטיפתם במי שתיה.

סימן ב': רחצה

התקנת סידורי רחצה

140. יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים סידורי רחצה מספיקים ונאותים, לרבות סבון ומגבות נקיות או אמצעים נאותים אחרים לניקוי או לניגוב; הגישה אליהם תהיה נוחה והם יוחזקו במצב נקי ומסודר.

פטור

141. המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף 140, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא לדעתו בלתי סבירה מפני שצר המקום במפעל וקיימים סידורי רחצה מספיקים ונאותים אחרים שהגישה אליהם נוחה, או בגלל הקושי להשיג מים במידה מספקת או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

סימן ג': שמירת בגדים

מלתחה

142. יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים מלתחה מספיקה ונאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה, וסידורים מעשיים סבירים לייבוש בגדים כאמור.

פטור

143. המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף 142, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא, לדעתו, בלתי סבירה, מפני שצר המקום במפעל או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

סימן ד': מקומות ישיבה

מושב לפנאי

144. במפעל יהיו כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין כדי לאפשר לעובדים כשיש להם במשך העבודה הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה.

מושב לעבודה

145. ניתן באופן סביר לבצע חלק מהעבודה בישיבה, יותקן ויקויים בשביל העובד באותה עבודה מושב בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום.

פטור

146. המפקח האזורי רשאי לפטור מהתקנת משענת גב, במקום שאין זה מעשי לדעתו לעשות זאת.

סימן ה': עזרה ראשונה

ארגז לעזרה ראשונה

147.

  1. (א) לכל מאה וחמישים עובדים או חלק ממספר זה יש להתקין ולקיים ארגז לעזרה ראשונה לפי תקן שקבע השר.
  2. (ב) מספר העובדים במפעל, לענין סעיף קטן (א), הוא המספר הגדול ביותר של עובדים בזמן מן הזמנים, ואם היו עובדים במשמרות – מספר העובדים הגדול ביותר הנמצאים בעבודה בזמן מן הזמנים.
  3. (ג) כל ארגז יהיה במצב שהגישה אליו תהיה נוחה, ולא יוחזק בו דבר מלבד חמרים וכלים לעזרה ראשונה.

ממונה על ארגז

148.

  1. (א) על כל ארגז לעזרה ראשונה יתמנה אדם אחראי והוא יהיה מצוי בנקל כל שעות העבודה; במפעל שעובדים בו יותר מחמישים איש על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.
  2. (ב) בכל חדר עבודה תוצג הודעה המפרשת את שמו של הממונה על הארגז שנועד לאותו חדר.

פטור

149. הותקנה במפעל מרפאה ונעשו סידורים להבטיח בה טיפול תכוף בכל פגיעה שתקרה במפעל, רשאי המפקח הראשי בתעודה לפטור את המפעל מדרישות סימן זה במידה ובתנאים שיפרש בתעודה.

סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים

תחולת הסימן

150.

  1. (א) סימן זה יחול על עניני רווחה אלה:
    1. (1) הענינים הנדונים בסימנים א' עד ה' של פרק זה;
    2. (2) הספקת מושבים בחדרי עבודה והשימוש בהם;
    3. (3) סידורים למתן עזרה ראשונה ולטיפול במרפאה;
    4. (4) הספקת תלבושת מגן;
    5. (5) סידורים להכנת ארוחות, חימומן ואכילתן;
    6. (6) חדרי מנוחה;
    7. (7) סידורים להשגחה על עובדים.
    8. (8) הבטחת סידורים נאותים לשמירה על כשרות מקומות להכנת ארוחות ואכילתן, לפי תביעת עובד או עובדים באותו מקום עבודה.
  2. (ב) השר רשאי בתקנות להוסיף על הענינים שסימן זה חל עליהם ענינים אחרים הנוגעים לרווחתם של עובדים או של סוג מהם.
  3. (ג) סימן זה לא יחול על מפעלים שבהם העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.

תקנות רווחה

151.

  1. (א) ראה השר כי בגלל התנאים והנסיבות של העבודה, או בגלל מהותם של התהליכים המבוצעים, יש לקבוע הוראות לגבי ענין רווחה לעובדים או לסוג פלוני מהם, רשאי הוא להתקין תקנות המחייבות לנקוט בקשר לאותו ענין צעדים סבירים שיפורשו בתקנות, בין בנוסף להוראות הקודמות של פרק זה, בין במקומן ובין להרחבתן או לשינוין.
  2. (ב) תקנות לפי סימן זה יכול שיותקנו למפעל פלוני או למפעלים מסוג או מהגדר פלוני, ויכול שיטילו חובות על בעלי מפעלים, ולענין השימוש בהסדרים שסודרו – על העובדים.

בקשת עובדים להחלת תקנות

152. לענין דרישות מסויימות יכול שתקנות לפי סימן זה יהיו מותנות בכך שתוגש בקשה מאת מספר נקוב של עובדים הנוגעים בדבר או מאת חלק נקוב מהם, ובהן תיקבע הדרך שבה יש לברר מה דעתם של העובדים.

שיתוף העובדים בניהול ובהוצאות

153.

  1. (א) במקרה שהעובדים משתתפים בהוצאות לעניני רווחה יכול שתקנות לפי סימן זה יקבעו הוראות לשיתופם בניהול ההסדרים לפי התקנות.
  2. (ב) לא תידרש השתתפות בהוצאות מן העובדים במפעל אלא לשם הספקת טובות הנאה נוספות או מיוחדות שלדעת השר אין זה סביר לדרוש מן המעסיק שיספק אותן לבדו, ואלא אם לפחות שני שלישים של העובדים הנוגעים בדבר שבאותו מפעל הסכימו לכך לאחר שנתבררה דעתם באופן שנקבע.

פרק ה': הוראות מיוחדות לענין בריאות, בטיחות ורווחה

סימן א': אבק ואדים

סילוק אבק ואדים

154.

  1. (א) אם בקשר לתהליך פלוני נפלטים אבק, אדים או זיהום אחר שמחמת מהותם וכמותם עלולים הם לפגוע בעובדים או להטרידם, או נפלט אבק כלשהו בכמות ניכרת, יינקטו כל האמצעים הדרושים כדי להגן על העובדים מפני נשימת האבק, האדים או הזיהום האחר ולמנוע הצטברותם בחדר עבודה.
  2. (ב) נוסף לאמור בסעיף קטן (א), אם מהות התהליך מאפשר זאת יותקנו ויקויימו התקני פליטה בסמוך ככל האפשר לנקודת ההתהוות של האבק, האדים או הזיהום האחר, למניעת חדירתו לאויר של חדר עבודה.

מנוע שריפה פנימית

155. לא ישתמשו במנוע שריפה פנימית נייח אלא אם נעשו שתי אלה:

  1. (1) הותקן מוביל גזי פליטה להוצאתם מן המנוע אל האויר החפשי;
  2. (2) המנוע – זולת אם מפעילים אותו לצורך ניסוי – הובדל במחיצות מכל חדר עבודה או מחלק של חדר עבודה, שיש בו עובדים שאינם מטפלים במנוע, הבדלה המונעת חדירת אדים מזיקים ממנו לאוירו של החדר או של החלק כאמור.

סימן ב': הוראות בדבר אכילה ושתיה

הגדרה

156. "תהליך מסוכן לבריאות", לענין סימן זה –

  1. (1) שימוש בעופרת, בזרניך או בחומר רעיל אחר;
  2. (2) תהליך או עבודה שבהם נפלטים אבק או אדים העלולים לפגוע באדם.

חדר שאסור לאכול בו

157.

  1. (א) חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות לא יורשה אדם להישאר בו במשך ההפסקות הנתונות לו לאכילה או למנוחה, למעט הפסקות הנתונות תוך כדי עבודה רצופה.
  2. (ב) חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות, לא יורשה אדם לאכול, לשתות או לעשן בו.

מקום לאכילה

158. בכל מפעל שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות יועמד לרשות העובדים מקום מתאים לאכילת ארוחותיהם, ובו שולחנות וכסאות במספר מספיק.

תקנות

159. השר רשאי להרחיב בתקנות את ההוראות של סעיפים 157 ו-158 או מקצתן על חדרים שבהם מבוצע תהליך פלוני אם נראה לו כי, מחמת מהותו של אותו תהליך, יהא הדבר פוגע בבריאות או בלתי רצוי מבחינה אחרת אם יאכלו ארוחות בחדר כאמור או יישארו בו במשך ההפסקות הנתונות לאכילה או למנוחה.

סימן ג': הגנה על עינים

תקנות להגנה על עינים

160. השר רשאי לקבוע כי תהליך פלוני גורר סיכון מיוחד של פגיעה בעינים על ידי חלקיקים או רסיסים הניתזים תוך התהליך, וכי יסופקו משקפי מגן נאותים או סוככים יעילים, בהתאם להוראות שקבע, כדי להגן על עיני העובדים בתהליך.

סימן ד': ייצור גפרורים

איסור ייצור בזרחן

161. לא ישתמש אדם לייצור גפרורים בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.

סימן ה': לחות בתהליך טקסטיל

תחולה

162. הוראות סימן זה יחולו במפעל שבו מעלים לחות אטמוספרית באופן מלאכותי בהפחת קיטור או באמצעי אחר אגב תהליך שבייצור טקסטיל.

הודעה

163. לפני שמעלים לראשונה לחות מלאכותית במפעל או עם העלאתה, ימציא תופש המפעל הודעה על כך בכתב למפקח האזורי.

הוראות

164. מפעל שאין לגביו תקנות לפי פקודה זו בדבר לחות, יחולו עליו הוראות התוספת.

סימן ו': חדרים שבקומת מרתף

הגדרה

165. "חדר שבקומת מרתף", לענין סימן זה – חדר שבכולו או בחלקו מחצית גבהו מהרצפה עד התקרה, או יותר ממחציתו, היא מתחת לפני המדרכה של הרחוב הגובל את החדר או מתחת לפני הקרקע הגובלת אותו או הקרובה ביותר אליו.

חובת אישור לעבודה במרתף

166. חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה אחרי ד' בטבת תשכ"ג (31 בדצמבר 1962), לא תיעשה בו עבודה אלא אם אישר המפקח האזורי בכתב שהחדר מתאים לייעודו מבחינת הבטיחות והגיהות בעבודה.

סמכות לפסול מרתף ישן

167.

  1. (א) חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה לפני ה' בטבת תשכ"ג (1 בינואר 1963), לא תיעשה בו עבודה אם המפקח האזורי קבע בתעודה שאינו מתאים למטרתו בגלל המבנה, הגובה, התאורה או האיוורור או מטעמי גיהות או מפני שלא הותקן בו מימלט נאות למקרה של דליקה, זולת אם החדר משמש רק להחסנה או למטרה שהשר הוציא אותה בתקנות מכלל הוראות סעיף זה.
  2. (ב) היה החדר בשימוש למעשה בעת מתן התעודה כאמור, יַתלה המפקח את תוקף התעודה לתקופה שיראה אותה סבירה, כדי לאפשר לתופש החדר לעשותו מתאים או להשיג לו תחליף.

החלטת בית משפט שלום

168. נפגע התופש על ידי החלטת המפקח האזורי לפי סעיף 167 לגבי חדר שבשימוש למעשה, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד יום מיום שנודע לו על התעודה, לערער בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה; כל עוד לא ניתן פסק-דין סופי לא יראו כאילו הופרה הוראה של סימן זה לגבי החדר הנדון בתובענה.

ביטול תעודה

169. המפקח האזורי רשאי לבטל אישור לפי סעיף 166 או תעודה לפי סעיף 167, אם לדעתו חלו בחדר שינויים העושים אותו מתאים לייעודו, או לא מתאים לייעודו, הכל לפי הענין.

סימן ז': מכבסות

ויסות חום וסילוק קיטור

170. במכבסה יינקטו אמצעים יעילים, על-ידי מאוורר או באופן אחר, לווסת את מידת החום בכל חדר גיהוץ ולסלק את הקיטור בכל חדר כביסה.

הגנה מפני חום תנורים

171. (בוטל)

סימן ח': משקל משאות

תקנות בדבר הרמת משקל יתר

172.

  1. (א) השר רשאי להתקין תקנות הקובעות את המשקל המקסימלי של משאות שעובדים במפעלים או במקומות עבודה אחרים ירימו, ישאו או יניעו.
  2. (ב) בתקנות אלה יכול שייקבעו משקלים שונים לנסיבות שונות ויכול שיתייחסו לעובדים בדרך כלל, לסוג פלוני של עובדים או לעובדים בסוג או הגדר פלוני של מפעלים או מקומות עבודה אחרים או בתהליך פלוני.

סימן ט': תקנות בטיחות, בריאות וגיהות

הגדרות

172א. בסימן זה –

"אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה;

"ביצוע עבודה" – לרבות ביצוע פעולה מסוג מסוים במסגרת העבודה;

"הרשאה" – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת נותן הרשאה, הנדרשים לפי פקודה זו לשם –

  1. (1) ביצוע עבודה;
  2. (2) ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה;
  3. (3) מתן הכשרה מקצועית;

"הוועדה" – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

"חוק ארגון הפיקוח על העבודה" – חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954;

"מחזיק במקום העבודה" – כל אחד מאלה:

  1. (1) המעסיק;
  2. (2) בעל מקום העבודה או תופש מקום העבודה;
  3. (3) המנהל בפועל את מקום העבודה;
  4. (4) מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה;
  5. (5) המנהל בפועל של תאגיד, אם מקום העבודה הוא בבעלות תאגיד;

"מקום עבודה" – כל אחד מאלה:

  1. (1) מפעל כמשמעותו בפקודה זו;
  2. (2) מקום עבודה כמשמעותו בסעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה;
  3. (3) כל מקום אחר שהוחלו עליו הוראות פקודה זו, כולה או חלקה;

"נותן הרשאה" – כל אחד מאלה:

  1. (1) השר;
  2. (2) מפקח ראשי;
  3. (3) גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי פקודה זו;

"שירות הפיקוח על העבודה" – השירות כמשמעותו בסעיף 1 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה;

"תפקיד בדיקה ובקרה" – תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי סימן זה.

תקנות לשמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות בעבודה

173.

  1. (א) השר, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, באישור הוועדה ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י), רשאי להתקין תקנות בדבר בטיחות, בריאות וגיהות במקומות עבודה לשם מניעת החשיפה לגורמי סיכון במקומות אלה או הפחתת החשיפה להם; לעניין זה, "גורמי סיכון" – מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או לבריאות לקויה, או לשילוב של אלה, לרבות מיתקן, ציוד, חומר, תהליך, ייצור, קרינה, או מעשה או מחדל הנהוגים או קיימים באותם מקומות.
  2. (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר בין השאר לקבוע –
    1. (1) הוראות לעניין הימצאות במקום העבודה;
    2. (2) איסור, הגבלה או תנאים לעניין שימוש בחומר, לרבות איסור על מכירתו או מסירתו לשימוש במקום עבודה;
    3. (3) איסור, הגבלה או תנאים לעניין ביצוע תהליך.
  3. (ג) תקנות שייוחדו למקומות עבודה שעיקר עיסוקם ייצור של גז כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989, מילויו, החסנתו, הולכתו, הובלתו או שיווקו, יותקנו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
  4. (ד) תקנות בדבר השימוש בחומר הדברה בחקלאות יותקנו בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות והשר להגנת הסביבה.
  5. (ה) תקנות בעניין גידול בעלי חיים בענפי החקלאות יותקנו בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
  6. (ו) תקנות בעניין קרינה, אסבסט, אבק מזיק וחומרים מסוכנים יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות.
  7. (ז) תקנות בעניינים שאינם מנויים בסעיפים קטנים (ג) עד (ו), הנוגעות לביצוע עבודה שכרוכה בחשיפה סביבתית של הציבור, יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה.
  8. (ח) תקנות הנוגעות לבריאות עובד יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות; בדיקות רפואיות או מעקב שיש לבצעם לפי הוראות שנקבעו בתקנות כאמור בידי שירות רפואי מוסמך, יבוצעו על ידי אלה, בלבד:
    1. (1) לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות, אם שר הבריאות הסמיכה להיות שירות רפואי מוסמך, בכלל או לעניינים מסוימים;
    2. (2) קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;
    3. (3) מוסד רפואי, שהשר, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לעניין אותן תקנות.
  9. (ט) תקנות החלות על עובד כאמור בסעיף 8(2) או (3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון, ובלבד שהן נוגעות לפעילות ששר הביטחון הודיע לשר שהיא חיונית והפסקתה, צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה ויש הכרח להבטיח את ביצועה.
  10. (י) תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים:
    1. (1) תקנות שייוחדו לביצוע עבודה במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או ברשות הארצית לכבאות והצלה (בסעיף קטן זה – גופי ביטחון פנים) או לביצוע עבודה במיתקנים מסווגים של גופי ביטחון פנים על ידי אותם גופים;
    2. (2) הוראות בתקנות הנוגעות לפעולות של גופי ביטחון פנים החיוניות לחילוץ או להצלת חיי אדם;
    3. (3) הוראות בתקנות הנוגעות לקבלת מידע מהמרשם הפלילי למתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה.
  11. (יא) לא נמסרה עמדתו בכתב של ארגון העובדים או ארגון מעבידים כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימים מיום שהשר פנה אליו בכתב לקיום התייעצות עמו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עם אותו ארגון חובת ההתייעצות.

תנאים לביצוע עבודה, לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה ולמתן הרשאה

173א. בתקנות לפי סעיף 173, רשאי השר לקבוע איסור, הגבלה או תנאים לביצוע עבודה או לקבוע תנאים לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה או למתן הרשאה, כמפורט להלן, לפי העניין:

  1. (1) לעניין מתן הרשאה לביצוע עבודה ולעניין ביצוע עבודה או ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה שאינם טעונים הרשאה – תנאים כמפורט להלן:
    1. (א) השכלה, ניסיון, הכשרה מקצועית, התמחות או השתלמות, תנאי הקבלה אליהן ועמידה בבחינות מקצועיות;
    2. (ב) מגבלה רפואית או מצב רפואי המונעים את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנים את העובד או אחרים;
    3. (ג) בהסכמת שר המשפטים –
      1. (1) מגבלה מחמת גיל מזערי המונעת את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנת את העובד או אחרים;
      2. (2) כל תנאי אחר הדרוש לשם הבטחת מקצועיותו של מבצע העבודה או התפקיד או לשם שמירה על הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה;
  2. (2) לעניין מתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה – תנאים כמפורט להלן:
    1. (א) לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –
      1. (1) תנאים כמפורט בפסקה (1);
      2. (2) העדר ניגוד עניינים הקשור לביצוע התפקיד;
      3. (3) יכולת העמדה של אמצעים לרבות מבנה, מיתקנים, חומרים וכוח אדם הדרושים לביצוע התפקיד;
      4. (4) העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל הרשאה לביצוע התפקיד;
      5. (5) העדר החלטה מינהלית שניתנה לפי כל דין בשל הפרת הוראה הקשורה לבטיחות בעבודה;
    2. (ב) לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד – רישומו כתאגיד בישראל ותנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1)(א) ו-(ג)(2) ובפסקת משנה (א)(2) עד (5), שיתקיימו בנושאי המשרה בתאגיד או בתאגיד, לפי העניין; בפסקת משנה זו, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום ההרשאה;
  3. (3) לעניין מתן הרשאה למתן הכשרה מקצועית – תנאים כמפורט להלן:
    1. (א) לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –
      1. (1) תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1) ובפסקה (2)(א);
      2. (2) תנאים לעניין דרכי ההכשרה שתינתן, לרבות הכשרה עיונית, קורסי ההכשרה, היקפם, תוכני הלימוד והבחינות שייערכו בסיומם;
    2. (ב) לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד –
      1. (1) תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (2)(ב);
      2. (2) תנאים בעניינים כמפורט בפסקת משנה (א)(2).

חובות, הגבלות ותנאים החלים על מחזיק במקום העבודה, מבצע עבודה, מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או בעל הרשאה

173ב.

  1. (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מחזיק במקום העבודה, על מבצע עבודה, על מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או על בעל הרשאה, לשם ביצוע העבודה או ביצוע התפקיד, לפי העניין, ובמהלך העבודה או התפקיד כאמור, לשם הבטחת מקצועיותם של המנויים בסעיף זה ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע מחיר מרבי או מזערי שרשאי בעל הרשאה לגבות בעד שירות שהוא נותן במסגרת תפקידו.
  2. (ב) השר או מפקח ראשי רשאי להוסיף בהרשאה חובות, הגבלות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), שיחולו על בעל אותה הרשאה, לשם הבטחת מקצועיותו ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה.
  3. (ג)
    1. (1) ראה השר או מפקח ראשי כי יש חשש ממשי לבטיחות, לבריאות או לגיהות, שלא היה ידוע לו בעת שנקבעו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), ועקב כך יש להחיל בהקדם חובות, הגבלות או תנאים כאמור בסעיף קטן (ב) על בעלי הרשאה מסוג מסוים, רשאי הוא להורות על החלת חובות, הגבלות או תנאים כאמור בהוראה שתפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט;
    2. (2) הודעה על כוונה להורות על החלה כאמור בפסקה (1) תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט שלושים ימים לפחות לפני פרסום ההוראה כאמור בפסקה (1);
    3. (3) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות;
    4. (4) על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3), בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות החשש לבטיחות, לבריאות או לגיהות, או לחומרת החשש, רשאי השר או מפקח ראשי שלא לפרסם הודעה כאמור בפסקה (2), ורשאי הוא לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי.

ביטול הרשאה, אי-חידושה, הגבלתה או התלייתה

173ג.

  1. (א) סבר נותן הרשאה כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לסרב לחדש הרשאה שנתן, לבטלה, להגבילה, להתנותה בתנאים או להתלותה לתקופה שלא תעלה על שנה אלא אם כן ראה שחומרת ההפרה או נסיבותיה מחייבות התליה לתקופה ארוכה יותר, או להורות למחזיק במקום העבודה להפסיק את עבודתו של בעל ההרשאה:
    1. (1) ההרשאה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
    2. (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההרשאה;
    3. (3) בעל ההרשאה הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו לפי סעיף 173ב או הוראה מההוראות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר, הקשורה לבטיחות בעבודה.
  2. (ב) סבר נותן ההרשאה כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל ההרשאה לתקנו ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; הורה נותן ההרשאה כאמור, יאפשר המחזיק במקום העבודה את התיקון; חלפה התקופה שקבע נותן ההרשאה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל ההרשאה הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
  3. (ג) סבר נותן ההרשאה כי קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של בעל ההרשאה, רשאי הוא להורות על התליית ההרשאה לתקופה שלא תעלה על 14 ימי עבודה, עוד בטרם קבלת החלטה לפי סעיף זה.
  4. (ד) החליט נותן ההרשאה לנקוט אמצעים כאמור בסעיף זה, ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.

דחיית החלטה לעניין מתן הרשאה או חידושה בשל פתיחה בחקירה

173ד.

  1. (א) נקבע בתקנות לפי סעיף 173א, כתנאי למתן הרשאה, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי להיות בעל הרשאה, ונפתחה חקירה לפי דין נגד מבקש הרשאה או בעל הרשאה בקשר לעבירה כאמור, רשאי נותן ההרשאה לדחות את החלטתו לעניין מתן ההרשאה או חידושה, לפי העניין, עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חומרת העבירה.
  2. (ב) החליט נותן ההרשאה לדחות את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א), ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.

עיון חוזר

173ה. הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של נותן הרשאה לפי סעיף 173ג או 173ד, רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטה, אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד ההחלטה הקודמת, בתוך 30 ימים מגילוי העובדות החדשות או שינוי הנסיבות.

השגה

173ו.

  1. (א) מי שניתנה בעניינו החלטה לפי הוראות סימן זה בידי מי שמנוי בפסקה (3) להגדרה "נותן הרשאה", רשאי להשיג עליה בכתב, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
  2. (ב) הסמכות לדון בהשגה ולהחליט בה תהיה –
    1. (1) לעניין החלטה כאמור של מי שנמנה עם שירות הפיקוח על העבודה – למפקח ראשי;
    2. (2) לעניין החלטה כאמור של מי שאינו מנוי בפסקה (1) – למי שהשר קבע כי השגה על החלטה של גורם כאמור תידון לפניו, ככל שקבע.
  3. (ג) החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך שישים ימים מיום הגשתה.
  4. (ד) אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך שלושים ימים מיום הגשת הבקשה.

ערעור

173ז. הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נותן הרשאה לפי הוראות סימן זה, לרבות החלטה בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף 173ה או בהשגה כאמור בסעיף 173ו, רשאי לערער עליה לפני בית הדין האזורי לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת נותן ההרשאה.

פרסום

173ח.

  1. (א) מפקח ראשי רשאי לפרסם באתר האינטרנט את שמו של בעל הרשאה, מספר רישיונו ומענו, ולבקשת בעל ההרשאה – גם את פרטי ההתקשרות שימסור בעל ההרשאה.
  2. (ב) בוטלה הרשאה כאמור בסעיף 173ג, יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה מהרשימה כאמור בסעיף קטן (א), ואם הותלתה ההרשאה – יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה לתקופת ההתליה.

החלת דינים על בעל הרשאה

173ט. בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין מי שקיבל הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה כדין עובד הציבור לעניין חוקים אלה:

  1. (1) חוק העונשין, התשל"ז-1977 – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור;
  2. (2) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979.

מקום עבודה בחזקת מפעל

174. מקום עבודה שחלות עליו תקנות שהותקנו לפי סימן זה, רואים אותו כמפעל לענין סעיף 200, אם הוטלה חובת ניהול פנקס או רישומים אחרים, ולענין סעיפים 201 עד 204 ו-212 ופרק ט'.

פרק ו': תחולות והרחבות מיוחדות

סימן א': חלק מבנין שהוא מפעל נפרד

אחריות בעל הבנין

175.

  1. (א) הושכר חלק מבנין כמפעל נפרד יחולו הוראות סעיף זה.
  2. (ב) ההוראות המנויות להלן יחולו על כל חלק מהבנין המשמש לצרכי המפעל אבל אינו כלול בו, ובעל הבנין יהיה אחראי להפרתן:
    1. (1) הוראות פרק ב', סימן א': נקיון וצביעה;
    2. (2) הוראות פרק ב', סימן ג', לענין תאורה;
    3. (3) הוראות פרק ג', סימן א', לענין מניעים ראשיים וממסרת, סימן ד': משטחים, מדרגות וסולמות, סימן ה': מעליות וסימן ה'1: דרגנועים;
    4. (4) הוראות פרק ג', סימנים י' וי"ד, לענין דודי קיטור.
  3. (ג) בעל הבנין יהיה אחראי ביחס למפעל, במקום התופש, לכל הפרה של הוראות אלה:
    1. (1) הוראות פרק ב', סימן ה': נוחויות, אלא שלענין נקיונן יהיה הוא אחראי רק כאשר השימוש בהן משותף לשוכרים אחדים;
    2. (2) הוראות פרק ג', סימן ה': מעליות, סימן ה'1: דרגנועים וסימנים י' וי"ד, לענין דודי קיטור, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין;
    3. (3) הוראות פרק ג', סימן ט"ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה, וסימן ט"ז: מימלטים מדליקה, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין, ולענינים אלה יראו את המפעל כאילו הוא כולל כל חלק מהבנין המשמש לצרכיו.

סימן ב': חצרים לשכירות כוח

סימן ג': תחנות חשמל

הגדרות

179. בסימן זה –

"חשמל" – אנרגיה חשמלית;

"ייצור חשמל או בקרתו" – תהליך או פעולה של ייצור חשמל, השׁנָאתו או המרתו, או מיתוג חשמל, בקרתו או ויסותו בדרך אחרת;

"הספקה" – הספקת חשמל דרך עסק, או הספקת חשמל לצרכי עסק של תחבורה, תעשיה או מסחר, או לצרכי בנין ציבורי או מוסד ציבורי, או לרחובות או מקומות ציבוריים אחרים.

תחולת הפקודה על תחנות חשמל וקווי חשמל

180.

  1. (א) חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל עובדים בהם בני אדם יחולו עליהם כל הוראות פקודה זו כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל.
  2. (ב) חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל אין בני אדם עובדים בהם, אולם הם מרווחים עד כדי שאדם יכול להיכנס לתוכם כשמותקנים בהם המכונות, המיתקנים או הציוד – יחולו עליהם ההוראות המנויות להלן כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל:
    1. (1) הוראות פרק א', סימן א': פרשנות;
    2. (2) הוראות פרק ה', סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות;
    3. (3) הוראות פרק ח': ביצוע;
    4. (4) הוראות פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
  3. (ג) דין קווי חשמל של רשת חשמל ארצית כדין חצרים כאמור בסעיף קטן (ב).

הרחבת התחולה בתקנות

181. השר רשאי בתקנות להחיל כל הוראה מן ההוראות המנויות בסעיף 180(ב) על מכונות, מיתקנים או ציוד, המשמשים, במקום שאינו בגדר החצרים המפורטים בסעיף 180, בייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה, כאילו היו מכונות, מיתקנים או ציוד במפעל וכאילו היה מעסיקו של כל עובד בקשר לשימוש כאמור תופש של מפעל.

סייג לתחולה

182. סעיף 180 לא יחול, אלא במידה שהורה על כך השר בתקנות, על חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לתכלית הישירה של הפעלת מנוע חשמלי או כל מכשיר הצורך חשמל לתאורה, לחימום, לשידור או לקליטה של הודעות או תשדורות או למטרות אחרות כיוצא באלה.

שמירת התחולה

183. לענין הגדרת מפעל בסימן א' של פרק א' לא יראו חשמל כמצרך, אולם זולת זאת לא ישפיע האמור בסימן זה על תחולת פקודה זו על מפעל כמשמעותו בהגדרה האמורה.

סימן ג'1: סדנאות במוסדות חינוך

תחולת הפקודה על סדנאות במוסדות חינוך

183א.

  1. (א) הוראות פקודה זו המפורטות להלן יחולו, בתיאומים הדרושים לפי הענין, על סדנאות בבתי ספר ובמוסדות לחינוך או להכשרה חקלאיים, ימיים או מקצועיים כאילו היו מפעל:
    1. (1) הוראות פרק א': פרשנות ותחולה;
    2. (2) הוראות פרק ב': בריאות;
    3. (3) הוראות פרק ג': בטיחות;
    4. (4) הוראות פרק ד': רווחה לעובדים;
    5. (5) הוראות פרק ה', סימן א': אבק ואדים, סימן ב': הוראות בדבר אכילה ושתיה, סימן ג': הגנה על עיניים, וסימן ט': תקנות בטיחות ובריאות;
    6. (6) הוראות פרק ח': ביצוע;
    7. (7) הוראות פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
  2. (ב) שר העבודה יקבע, בצו באישור ועדת העבודה של הכנסת, בדרך כלל או לסוגי סדנאות או מוסדות, את מועד תחילתן של הוראות סעיף קטן (א).

סימן ד': מוסדות

תחולת הפקודה במוסד צדקה וכו'

184.

  1. (א) חצרים שהם חלק ממוסד של צדקה או ממוסד לתיקון עבריינים, ומבוצעת בהם עבודת כפיים בעשיית מצרכים שאינם מיועדים לשימוש המוסד או עבודה הכרוכה בכך, אך אין החצרים מפעל, יחולו בכל זאת הוראות פקודה זו על חצרים אלה כאילו היו מפעל והאדם שיש לו שליטה על המוסד היה תופשו.
  2. (ב) "עשיית מצרכים", לענין סעיף זה – לרבות שינוים, תיקונם, עיטורם, גימורם, רחיצתם, ניקוים או הכשרתם למכירה.

סימן ה': נמלים

תחולת הפקודה בשטח נמל

185.

  1. (א) רציף, מיגשה או מִספן, לרבות קו פסים או שלוחה שלו המשמשים בקשר אליהם ולצרכיהם, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בהם או בחצרים שבתוכם או המהווים חלק מהם היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (2) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
  2. (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
    1. (1) הוראות פרק א', סימן א': פרשנות;
    2. (2) הוראות פרק ג', סימנים י' וי"ד, לענין דודי קיטור;
    3. (3) הוראות פרק ד', סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים;
    4. (4) הוראות פרק ה', סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות;
    5. (5) הוראות פרק ו', סימן א': חלק מבנין שהוא מפעל נפרד, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
    6. (6) הוראות פרק ז', סימן ב': תקצירים ותעודות, וסימן ג': פנקס המפעל, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
    7. (7) הוראות פרק ז', סימן ד': חובותיהם של עובדים, וסימן ה': איסור ניכויים משכר;
    8. (8) הוראות פרק ח': ביצוע;
    9. (9) הוראות פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים.

תחולת הפקודה על טעינת אניות, פריקתן וציודן בפחם

186.

  1. (א) תהליכי טעינת אניה, פריקתה וציודה בפחם, בכל נמל, מספן או תעלה, וכן מכונות, מיתקנים או ציוד המשמשים באותם תהליכים, לרבות כבשׁ או סולם המשמשים לאדם העובד בתהליכים האמורים, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו בוצעו התהליכים במפעל, כאילו המכונות, המיתקנים או הציוד כאמור היו במפעל וכאילו האדם המבצע את התהליכים היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (1) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
  2. (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
    1. (1) הוראות פרק ג', סימנים י' וי"ד, לענין דודי קיטור, פרט לדוד קיטור הנמצא באניה והוא רכושו של בעל האניה;
    2. (2) הוראות פרק ה', סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות;
    3. (3) הוראות פרק ז', סימן ב': תקצירים ותעודות, וסימן ג': פנקס המפעל, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
    4. (4) הוראות פרק ז', סימן ד': חובותיהם של עובדים, וסימן ה': איסור ניכויים משכר;
    5. (5) הוראות פרק ח': ביצוע;
    6. (6) הוראות פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים.

סימן ו': מחסנים

תחולת הפקודה על מחסנים

187.

  1. (א) מחסן שאינו חלק ממפעל ואשר בו או לצרכיו משתמשים בכוח מיכאני, וכן מחסן השייך לבעל רציף, מיגשה, או מספן או לנאמנים או לממונים עליהם, יחולו עליו ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היה מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בו או בחצרים המהווים חלק ממנו היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (3) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
  2. (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
    1. (1) הוראות פרק א', סימן א': פרשנות;
    2. (2) הוראות פרק ג', סימן א': מכונות בדרך כלל, סימן ב': מבנה של מכונות ומסחר בהן, סימן ד': משטחים, מדרגות וסולמות, סימן ה': שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה, וסימן ז': מכונות הרמה;
    3. (3) הוראות פרק ג', סימנים י' וי"ד, לענין דודי קיטור;
    4. (4) הוראות פרק ד', סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים;
    5. (5) הוראות פרק ה', סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות;
    6. (6) הוראות פרק ו', סימן א': חלק מבנין שהוא מפעל נפרד, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
    7. (7) הוראות פרק ז', סימן ב': תקצירים ותעודות, וסימן ג': פנקס המפעל, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
    8. (8) הוראות פרק ז', סימן ד': חובותיהם של עובדים, וסימן ה': איסור ניכויים משכר;
    9. (9) הוראות פרק ח': ביצוע;
    10. (10) הוראות פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים.

סימן ז': אניות

הגדרה

188. "בניית אניה, קיומה ותיקונה", בסימן זה – כל עבודה –

  1. (1) בבניית אניה, בנייתה מחדש, תיקונה, כילולה מחדש, צביעתה וגימורה;
  2. (2) בפירוק אניה;
  3. (3) בהסרת אבנית של דוד קיטור באניה או בקילופו או בניקויו של דוד כאמור, לרבות תאי שריפה ותאי עשן של הדוד;
  4. (4) בניקוי של מכלים לשמן דלק או של שיפוליים שבאניה;
  5. (5) בניקוי מכלים או מחסנים באניה שהשתמשו בהם לאחרונה להובלת נפט גלמי או דלק נוזל אחר מכל סוג שהוא או כל חומר שנקבע כחומר מסוכן.

תחולת הפקודה על בניה ותיקון של אניות

189.

  1. (א) בניית אניה, קיומה ותיקונה, המבוצעים בנמל או במספן, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), ולענין ההוראות האמורות יראו את האניה כמפעל ואת הנוטל עליו את הפעולה כאמור יראו כתופשו של מפעל.
  2. (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
    1. (1) הוראות פרק א', סימן א': פרשנות;
    2. (2) הוראות פרק ד', סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים;
    3. (3) הוראות פרק ה', סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות;
    4. (4) הוראות פרק ז', סימן ג': פנקס המפעל, סימן ד': חובותיהם של עובדים, וסימן ה': איסור ניכויים משכר;
    5. (5) הוראות פרק ח': ביצוע;
    6. (6) הוראות פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים.

סייג לתחולה

190. שום דבר האמור בפקודה זו לא יחול על בניית אניה, קיומה ותיקונה המבוצעים על ידי רב חובל או צוות של אניה או המבוצעים באניה כשהיא בהפלגת מבחן.

סימן ח': בניה ובניה הנדסית

תחולת הפקודה על בניה ובניה הנדסית

191.

  1. (א) בניה ובניה הנדסית המבוצעות דרך משלח-יד או עסק או לצורך עסק תעשייתי או מסחרי, לרבות השימוש בקו פסים או שלוחה שלו לבניה או לבניה הנדסית ולצרכיהן, וכן בניה שאינה תיקון או קיום בלבד אף אם אינה דרך משלח-יד או עסק – יחולו עליהן ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), בהתאמות ובשינויים שנקבעו, כאילו המקום שבו בוצעו הפעולות האמורות הוא מפעל וכאילו מי שנטל עליו את ביצוען (להלן – המבצע) הוא תופשו של מפעל.
  2. (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
    1. (1) הוראות פרק א', סימן א': פרשנות;
    2. (2) הוראות פרק ב', סימן ה': נוחויות;
    3. (3) הוראות פרק ג' סימן ו': שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה, וסימן ז': מכונות הרמה;
    4. (3א) הוראות פרק ג' סימנים י', י"א, י"ג, ו-י"ד, לענין מיתקני לחץ;
    5. (4) הוראות פרק ד', סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים;
    6. (5) הוראות פרק ה', סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות;
    7. (6) הוראות פרק ז', סימן ב': תקצירים ותעודות, סימן ג': פנקס המפעל, סימן ד': חובותיהם של עובדים, וסימן ה': איסור ניכויים משכר;
    8. (7) הוראות פרק ח': ביצוע;
    9. (8) הוראות פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים.

הודעה למפקח

192.

  1. (א) המבצע בניה או בניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו ימציא למפקח האזורי לא יאוחר משבעה ימים לאחר התחלתן הודעה בכתב המציינת את הפרטים הבאים:
    1. (1) שם המבצע ומען הדואר שלו;
    2. (2) מקומה ומהותה של הבניה או הבניה ההנדסית;
    3. (3) אם ישתמשו במנועים, ואם כן – באיזה סוג;
    4. (4) פרטים אחרים שנקבעו.
  2. (ב) חובת ההודעה האמורה לא תחול כאשר יש למבצע יסוד סביר להניח שהבניה או הבניה ההנדסית תושלם תוך פחות מששה שבועות.
  3. (ג) המבצע בניה או בניה הנדסית במקום שכבר נעשית בו אותה שעה פעולה כאמור לא יידרש להמציא הודעה נוספת אם כבר ניתנה הודעה על הפעולה הנעשית.

סייג לתקנות בטיחות בבניה הנדסית

193.

  1. (א) תקנות לפי סעיף 191(ב)(5) אין כוחן יפה לפגוע –
    1. (1) בעיצובו של מבנה הנדסי;
    2. (2) בשימוש בשיטת ביצוע לבניה הנדסית שנקבעה על ידי מהנדס, ובלבד שהשיטה אינה מנוגדת לבטיחות המבנה או לבטיחות העובדים.
  2. (ב) "נקבע על ידי מהנדס", בסעיף זה – נקבע על ידי המהנדס היועץ או המהנדס הממונה על הבניה ההנדסית, במיפרט, בתכניות חתומות או בהוראות בכתב.

סימן ט': מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ בחצרים שאינם מפעל

תחולת הפקודה על מעליות, דרגנועים ומיתקני לחץ בחצרים שאינם מפעל

194.

  1. (א) חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית, בדרגנוע או במיתקן לחץ, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה תופש המפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקאות (3) ו-(4) יהיה בעל המעלית, הדרגנוע או מיתקן הלחץ, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן במידה שהן מתייחסות לדברים שבשליטתו.
  2. (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
    1. (1) הוראות פרק א', סימן א': פרשנות;
    2. (2) הוראות פרק ג', סימן א': מכונות בדרך כלל, וסימן ב': מבנה של מכונות ומסחר בהן;
    3. (3) הוראות פרק ג', סימן ה': מעליות וסימן ה'1: דרגנועים;
    4. (4) הוראות פרק ג', סימנים י', י"א, י"ג וי"ד, לענין מיתקני לחץ;
    5. (5) הוראות פרק ו', סימן א': חלק מבנין שהוא מפעל נפרד, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
    6. (6) הוראות פרק ז', סימן ג': פנקס המפעל, וסימן ד': חובותיהם של עובדים;
    7. (7) הוראות פרק ח': ביצוע;
    8. (8) הוראות פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים.

פרק ז': שונות

סימן א': פתיחת מפעל

הודעה על פתיחת מפעל או תפישתו

195.

  1. (א) לא יתחיל אדם לתפוש חצרים כמפעל ולא יתחיל להשתמש בחצרים כמפעל אלא אם נמסרה, לפחות עשרה ימים מראש, הודעה בכתב למפקח האזורי או אם התיר המפקח בכתב לתפוש או להשתמש כאמור לפני תום עשרת הימים.
  2. (ב) הועבר המפעל אל האדם מידי אחר ולא חל שינוי במהות פעולתו, רשאי האדם להתחיל לתפוש אותו לפני תום עשרה ימים למסירת ההודעה או אף לפני מסירת הודעה, ובלבד שתימסר תוך חודש לאחר ההעברה.
  3. (ג) הודעה לפי סעיף זה תציין את שם התופש, מען המפעל, מהות המפעל וכל פרט נוסף שנקבע.

סימן ב': תקצירים ותעודות

הצגת תקצירים ותעודות

196.

  1. (א) בכניסות הראשיות של מפעל, שדרכן נכנסים עובדים, יהיו מוצגות התעודות המנויות להלן, ואם נקבע טופס לתעודה – יוצג הטופס:
    1. (1) תקציר פקודה זו שנקבע;
    2. (2) הודעה על מען לשכתו של המפקח האזורי;
    3. (3) כל הודעה או תעודה שפקודה זו מחייבת להציג במפעל.
  2. (ב) מפקח רשאי להורות שתעודה מן התעודות האמורות תוצג באותם המקומות במפעל שהוא יורה עליהם בין בנוסף להצגה בכניסות הראשיות ובין במקומה.
  3. (ג) במפעל יוצגו תקציר שנקבע של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל, או עותק מודפס של התקנות.
  4. (ד) כל התעודות ועותקי התקנות האמורים – מקומם, אותיותיהם ושפתם, עברית או ערבית, יהיו כך שהעובדים במפעל יוכלו לקרוא אותם בקלות.
  5. (ה) לגבי בניה ובניה הנדסית יראו את ההוראות המחייבות להציג במפעל תקציר של פקודה זו או של תקנות או עותק מודפס של תקנות, כפי שנקבע, כאילו נתמלאו, אם התקציר או התקנות האמורים מוצגים בכל חצר, סדנה ומשרד של המבצע, שבהם מבקרים העובדים אצלו באותן פעולות, ובמצב שיוכלו לקרוא אותם בקלות.

מסירת עותק התקנות

197. תופש המפעל יתן עותק מודפס של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל לכל אדם שהן נוגעות לו, אם ביקש זאת.

סימן ג': פנקס המפעל

פנקס המפעל

198.

  1. (א) למפעל ינוהל פנקס בטופס שנקבע, בעברית או בערבית, וייעשו בו אלה:
    1. (1) יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לסיוד וצביעה במפעל;
    2. (2) יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לכל תאונה או מחלת מקצוע שאירעו במפעל ויש חובה להודיע עליהן למפקח האזורי בהתאם לפקודת התאונות ומחלות המקצוע (הודעה), 1945;
    3. (3) יירשמו פרטים המראים כל פטור שניתן למפעל ותופש המפעל פועל בהסתמך עליו;
    4. (4) יצורפו התסקירים והתעודות שיש לצרפם אליו לפי הוראה אחרת של פקודה זו ויירשמו הפרטים שלפי הוראה כאמור יש לרשום אותם בו;
    5. (5) ענינים אחרים שנקבעו.
  2. (ב) פנקס המפעל יוחזק בתוך המפעל או במקום מחוץ למפעל שאושר לכך על ידי המפקח האזורי, ולענין בניה ובניה הנדסית מותר להחזיקו במשרדו של המבצע.

פנקס מפעל למקומות הנחשבים כמפעל

199.

  1. (א) לענין רציף, מיגשה, מספן, מחסן, בניה ובניה הנדסית, כל אדם שרואים אותו כתופש של מפעל חייב לנהל פנקס מפעל ביחס לעובדים אצלו ולענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי סעיפים 185, 187 או 191.
  2. (ב) חצרים שבהם נמצאים בשימוש מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ, כל אדם המשתמש בהם או תופש אותם למעשה חייב לנהל פנקס מפעל לענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי סעיף 194.
  3. (ג) פנקס מפעל המנוהל בהתאם לסעיף זה יירשמו בו פרטים ויצורפו אליו תסקירים מן האמורים בסעיף 198 השייכים לענין ושצויינו בהוראות שבגוף הפנקס.

שמירת פנקסים ורשומות

200. פנקס המפעל וכל פנקס או רשומה אחרים המנוהלים לפי פקודה זו יש לשמרם ולהחזיקם פתוחים לעיון מפקח במשך שנתיים לפחות, או תקופה אחרת שנקבעה לסוג או להגדר פלוני של פנקס או רשומה, מיום הרישום האחרון בהם.

סימן ג'1: אישורים לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה

אישורים לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה

200א. תופש מפעל המחזיק במיתקן גז טבעי שהוראות פרק ב'1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 חלות עליו, ישמור את האישורים הנדרשים כתנאי לשימוש בגז טבעי במיתקן בהתאם להוראות פרק ב'1 האמור, ויציג אותם למפקח או לבודק מוסמך, לפי דרישתם.

סימן ד': חובותיהם של עובדים

תחולה

201. הוראות סימן זה יחייבו כל עובד במפעל או במקום אחר שעליו חלות הוראות פקודה זו.

איסור מעשה העלול לסכן

202. עובד לא יעשה במזיד ובלי סיבה סבירה דבר העלול לסכן את עצמו או את זולתו.

איסור לפגוע בהתקנים

203. עובד לא יפגע ולא ישתמש לרעה במזיד בכל אמצעי, התקן, נוחות או דבר אחר שסופקו או הותקנו לפי פקודה זו להבטחת בריאותם, בטיחותם או רווחתם של העובדים.

חובה להשתמש בהתקנים

204. סופק או הותקן לשימושו של עובד, לפי פקודה זו, אמצעי או התקן להבטחת בריאותו או בטיחותו, חובה עליו להשתמש בהם.

סימן ה': איסור ניכויים משכר

איסור ניכויים משכר

205. דבר שתופש מפעל חייב לעשותו, לספקו או להתקינו לפי פקודה זו, לא ינכה בשל כך מתשלום שהתחייב לשלם לעובד ולא יקבל מעובד תשלום בשל כך ולא יניח לאדם העובד אצלו לקבל מעובד תשלום כאמור, אלא אם יש לפי פקודה זו הוראה מפורשת אחרת בענין זה.

סימן ו': מצרכים שייבואם אסור

גפרורים בזרחן

206. אסור לייבא גפרורים שנעשו בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.

מצרכים מחמרים האסורים בשימוש

207. נאסר בתקנות לפי פקודה זו שימוש בחומר פלוני או ביצוע תהליך פלוני, רשאי השר לאסור בתקנות את ייבואם של מצרכים שהחומר או התהליך שימש בייצורם.

מסחר במצרך שייבואו אסור

208. לא ימכור אדם, לא יציע ולא יציג למכירה ולא יחזיק לשם מכירה מצרך שייבואו נאסר בסימן זה או לפיו.

פרק ח': ביצוע

סמכויות מפקח

209. למפקח יהיו הסמכויות המנויות להלן וכל סמכות אחרת הדרושות לביצוע פקודה זו:

  1. (1) להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום או בלילה, במפעל או בכל חלק ממנו, אם יש לו סיבה סבירה להניח שאדם עובד בהם;
  2. (2) להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום –
    1. (א) בכל מקום שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא מפעל;
    2. (ב) בכל חלק של בנין שמפעל נמצא בו, אם יש לו סיבה סבירה להניח ששם נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים;
  3. (3) להביא עמו שוטר, אם יש לו סיבה סבירה לחשוש להפרעה רצינית בביצוע תפקידו;
  4. (4) לדרוש להציג לפניו פנקסים, הודעות ותעודות המנוהלים או מוחזקים לפי פקודה זו, לעיין בהם, לבדקם ולהעתיק מהם;
  5. (5) לעשות חקירה ובדיקה ככל הדרוש כדי לוודא אם נתמלאו הוראות פקודה זו לגבי מפעל ולגבי כל העובד בו;
  6. (6) לדרוש מכל אדם שהוא מוצא במפעל את הידיעות שיש בידו ליתן בדבר זהותו של תופש המפעל;
  7. (7) לחקור, לענינים שלפי פקודה זו, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כפי שיראה לנכון, כל אדם שהוא מוצא במפעל או אדם שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא עובד במפעל או שהיה עובד בו תוך שלושת החדשים שקדמו לחקירה, ולדרוש ממנו להיחקר כאמור ולחתום על הצהרה בדבר אמיתות הדברים שעליהם הוא נחקר; אולם לא יידרש אדם לפי הוראה זו להשיב על שאלה או לתת עדות העלולה להפלילו.

סמכות לענינים רפואיים

210.

  1. (א) מפקח שהוא רופא רשאי לבצע בדיקות רפואיות הדרושות לענין תפקידיו לפי פקודה זו.
  2. (ב) כל מפקח רשאי להביא עמו למפעל רופא לשם ייעוץ בענינים רפואיים.

נטילת דוגמאות לאנליזה

211.

  1. (א) מפקח רשאי בכל עת ליטול לאנליזה דוגמאות מספיקות של החמרים המפורשים להלן, ובלבד שהודיע על כך תחילה לתופש המפעל או – אם אין להשיגו בנקל – למנהל עבודה או לאדם אחראי אחר במפעל (להלן בסעיף זה – התופש או שלוחו):
    1. (1) חומר שבשימוש או המיועד לשימוש במפעל, המעלה על דעתו חשד של הפרת תקנה לפי פרק ה' או העלול לדעתו לגרום חבלת גוף לעובדים;
    2. (2) חומר שבשימוש בייצור גפרורים או שעורבב לשימוש כאמור.
  2. (ב) בשעת נטילת דוגמה רשאי התופש או שלוחו, לאחר שהמציא את ההתקנים הנחוצים, לדרוש מהמפקח שיחלק את הדוגמה לשלוש מנות, יסמן ויחתום או יקשור במהודק כל אחת מהן לפי מהותה, ויעשה בהן כך:
    1. (1) ימסור מנה אחת לתופש או לשלוחו;
    2. (2) ישמור מנה אחת להשוואה בעתיד;
    3. (3) יגיש מנה אחת לעושה האנליזה.
  3. (ג) אנליזה לפי סעיף זה תיעשה בידי מי ששר העבודה הסמיך אותו לכך, אולם לגבי מפעל שבמערכת הבטחון היא תיעשה בידי אדם שאישר לכך שר הבטחון או בידי מי שאותו אדם הסמיכו לכך.
  4. (ד) תעודה הנחזית כתעודה שניתנה על-ידי מי שהוסמך או אושר לפי סעיף קטן (ג) בדבר תוצאת אנליזה לפי סעיף זה, תהיה קבילה בכל משפט לפי פקודה זו לראיה על הדברים האמורים בה, אולם כל צד רשאי לדרוש שמי שעשה את האנליזה ייקרא להעיד.
  5. (ה) לא יפרסם אדם את תוצאותיה של אנליזה שנעשתה לפי סעיף זה, ולא יגלה אותן לאדם שאינו מוסמך לקבלן.
  6. (ו) מפקח רשאי ליטול דוגמה של חומר גלמי, או של חומר או חפץ מעובדים, לאחר שהודיע על כך לתופש או לשולחו, וכן רשאי הוא לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה או תהליך עבודה; אולם שר הבטחון או אדם שאישר לכך רשאי לאסור נטילת דוגמה או צילום כאמור אם ראו מניעה לכך מטעמי בטחון.

החובה להמציא אמצעים לבקורת

212. תופש מפעל, שלוחיו ועובדיו יספקו את האמצעים שדרש מפקח כנחוצים לאפשר כניסה, בקורת, בדיקה, חקירה, נטילת דוגמאות או פעולה אחרת לשם שימוש בסמכויותיו לפי פקודה זו לגבי אותו מפעל.

החובה להמציא נסח מפנקס המפעל

213. תופשו של מפעל ישלח למפקח נסחים מפנקס המפעל כפי שדרש המפקח לביצוע תפקידיו לפי פקודה זו.

תעודת מינוי של מפקח

214. לכל מפקח תינתן תעודת מינוי ובשעת ביקורו במפעל או במקום שחלה עליו הוראה מהוראות פקודה זו יראה את תעודת המינוי, אם נדרש לכך, לתופש המפעל או לאדם אחר שיש לו תפקיד ניהולי אחראי במפעל.

מתן תעודות

215. תעודה לפי פקודה זו או לענינה, שניתנה מאת השר, המפקח הראשי או מפקח אזורי, יכול שתינתן לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן, והרשות שנתנה אותה רשאית לשנותה או לבטלה.

התקנת תקנות

216. תקנה לפי פקודה זו יכול שתהיה לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן ויכול שתהיה בכפוף לתנאים כפי שהמתקין יראה לנכון, ויכול שתכלול הוראות משלימות והוראות גרר ככל שייראה דרוש לביצועה.

המצאת תעודות ומשלוחן

217.

  1. (א) תעודה שיש חובה או רשות להמציאה לפי פקודה זו יכול שתומצא –
    1. (1) לאדם פלוני – במסירתה לידו, או בהשארתה במקום מגוריו או בשליחתה לשם בדואר;
    2. (2) לפירמה שעליה חלה פקודת השותפויות – במסירתה לשותף של הפירמה, או בהשארתה במשרד הפירמה או בשליחתה לשם בדואר;
    3. (3) לבעל או לתופש של מפעל, אף אם היו חברה שחלה עליה פקודת החברות או אגודה שיתופית שחלה עליה פקודת האגודות השיתופיות – בדרך כאמור בפסקאות (1) או (2), או במסירת התעודה או העתק נכון ממנה לאדם במפעל שגילו, לפי הנראה, איננו למטה משש עשרה.
  2. (ב) תעודה שיש להמציאה לתופש של מפעל יכול שימענו אותה אל "תופש המפעל", לפי המען המתאים למסירה למפעל בדואר, בלי שם או תיאור נוספים.
  3. (ג) הוראות סעיף זה יחולו, בתיאומים המחוייבים, על תעודה שלפי פקודה זו יש חובה או רשות לשלחה לאדם, לפירמה, לבעל או לתופש.

המצאת הודעות לאדם שבמקום התופש

218. אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, תהא החובה או הרשות, לפי הענין, להמציא לו כל הודעה שיש חובה או רשות בפקודה זו או לפיה להמציא אותה לתופש או לבעל.

פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים

סימן א': האחראים

עבירות התופש או הבעל

219.

  1. (א) על כל הפרה, במפעל או בקשר למפעל, של הוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יהיה תופש המפעל – או בעל המפעל, אם האחריות להפרה מוטלת עליו בפקודה זו או לפיה – אשם בעבירה, בכפוף לנאמר להלן.
  2. (ב) תופש מפעל הפועל בהסתמך על פטור מיוחד שניתן בפקודה זו או לפיה ואינו מקיים את התנאים המצורפים לפטור, יראו אותו כמפר הוראות פקודה זו.

בעל מכונה במקום התופש

220. היתה במפעל מכונה המונעת בכוח מיכאני שבעלה או שוכרה איננו תופש המפעל, יראו את הבעל או השוכר כאילו היה תופש המפעל לענין עבירה לפי פקודה זו שנעברה לגבי אדם שהוא עובד של הבעל או של השוכר או מקבל מהם גמול והוא עסוק ליד מכונה כאמור או בקרבתה או בקשר אליה.

העבריין למעשה

221. אם מעשה או מחדל שתופש מפעל או בעלו אחראי להם לפי פקודה זו הם לאמיתו של דבר מעשה או מחדל של שלוח, עובד, פועל או אדם אחר, יהיה דינו כדין התופש או הבעל, הכל לפי הענין.

אחריות מנהל תאגיד או שותף

222. חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו אחת העבירות לפי פקודה זו, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני אדם, ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.

עבירות עובדים ואחרים

223. עובד שהפר את הוראות פרק ז', סימן ד', או כל אדם שהפר תקנה לפי פקודה זו המטילה עליו במפורש חובה פלונית – הוא יהיה אשם בעבירה, ותופש המפעל או בעל המפעל לא יהיו אשמים בה אלא אם הוכח שלא נקטו אמצעים סבירים למניעת ההפרה.

הפרה נפרדת לגבי כל עובד

224. עבדו בני אדם במפעל שלא בהתאם להוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יראו את הדבר כאילו היתה הפרת הוראה לגבי כל עובד לחוד.

סימן ב': עבירות ועונשין

עונש כשלא נקבע במפורש

225. בכפוף לנאמר להלן בפקודה זו, העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש במפורש, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 10,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה, ובעבירה שהיתה עשויה לגרום מוות או חבלת גוף, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי דין אחר.

צו לתיקונים

226.

  1. (א) הורשע תופש מפעל או בעל מפעל בשל עבירה לפי פקודה זו שאינה עבירה לפי סעיפים 235 או 236, רשאי בית המשפט, בנוסף להטלת העונש או במקומה, לצוות עליו לנקוט אמצעים שיפורטו בצו, תוך הזמן שפורש בו, לתיקון הענינים אשר לגביהם אירעה ההפרה, ורשאי הוא, לפי בקשה, להאריך את הזמן.
  2. (ב) ניתן הצו, לא יהיה התופש או הבעל אחראי לפי פקודה זו להמשכת ההפרה בתוך הזמן שפירש בית המשפט.
  3. (ג) תופש או בעל שלא ביצע צו לתיקונים תוך הזמן שפורש או הוארך כאמור, דינו – קנס 500 לירות או מאסר שבעה ימים בעד כל יום שבו נמשכת הפרת הצו אחרי הזמן שפורש או הוארך כאמור.

מסחר אסור

227. המפר את הוראות סעיף 46 או הוראות תקנות לפי סעיף 47, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר ששה חדשים.

אי-משלוח תסקיר למפקח אזורי

228. בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שלא שלח עותק של תסקיר למפקח האזורי בנסיבות שבהן נדרש לעשות כן לפי סעיף 119א יאשם בעבירה.

עריכת בדיקה או תסקיר שלא כראוי

229. בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שעשה בדיקה שלא ביסודיות הנדרשת לפי הוראות פרק ג' או שערך תסקיר לקוי בפרט חיוני, דינו – קנס 2,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, ואם ערך תסקיר כוזב ביודעין, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר שנה.

שימוש במפעל ללא מימלטים מדליקה או בניגוד לצו מימלטים

230. השתמשו במפעל שאין לו מימלטים נאותים ומספיקים מדליקה, או השתמשו במפעל או בחלק ממפעל בניגוד לצו מימלטים, דין התופש – קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, וקנס נוסף 300 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה.

תפישת מפעל בלא הודעה

231. המפר את הוראות סעיף 195, דינו – קנס 1,500 לירות וקנס נוסף 150 לירות בעד כל יום שבו נמשכת העבירה.

פגיעה בתעודה מוצגת

232. המוריד או המקלקל תקציר, הודעה, טופס תקנות או כל תעודה אחרת שהוצגה לפי פקודה זו או הפוגע בהם, דינו – קנס 500 לירות או חודש מאסר.

מסחר במצרך שייבואו אסור

233. המפר את הוראות סעיף 208 יאשם בעבירה וכל מצרך שנעברה בו העבירה והוא ברשותו יחולט; מצרך שחולט כאמור יושמד או יטופל בו בדרך אחרת כפי שבית המשפט יראה לנכון.

גילוי תוצאות אנליזה

234. המפר את הוראות סעיף 211(ה), דינו – קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים.

הפרעה למפקח

235.

  1. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים, ובכל הרשעה נוספת לפי סעיף זה תוך שנתיים מן ההרשעה האחרונה בשל אותה עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים:
    1. (1) מפריע למפקח או מעכב אותו מהשתמש כראוי בסמכות שהוענקה לו בפקודה זו או לפיה;
    2. (2) מסרב להשיב או משיב תשובה כוזבת, בחקירה שהותרה בפקודה זו או לפיה;
    3. (3) אינו מציג פנקס או תעודה שנדרש להציגם בפקודה זו או לפיה;
    4. (4) מסתיר או מונע, או מנסה להסתיר או למנוע, אדם מהתייצב לפני מפקח או מהיחקר על ידיו.
  2. (ב) נעברה במפעל עבירה לפי סעיף קטן (א) על ידי אדם שאיננו תופש המפעל, גם התופש יהיה אשם בה, אלא אם הוכיח שלא ידע על העבירה או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנעה.

זיוף ומרמה

236.

  1. (א) העושה אחת מאלה, דינו, בלי לפגוע בכל הוראה ענשית אחרת – קנס 10,000 לירות או מאסר שישה חדשים:
    1. (1) מזייף תעודה הדרושה בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
    2. (2) נותן תעודה כאמור או חותם עליה בידעו שהיא כוזבת בפרט חשוב;
    3. (3) מפיץ ביודעין תעודה כאמור כשהיא מזוייפת או כוזבת כאמור, או משתמש בה;
    4. (4) מפיץ ביודעין תעודה כאמור כאילו היא חלה על אדם פלוני כשאינה חלה כן, או משתמש בה כאמור;
    5. (5) מתחזה כאדם הנזכר בתעודה כאמור;
    6. (6) מתיימר בכוזב להיות מפקח;
    7. (7) מעלים עין במזיד מאחת העבירות המנויות בפסקאות (1) עד (6);
    8. (8) רושם במזיד רישום כוזב בפנקס, בהודעה או בתעודה שניהולם, הצגתם, המצאתם או שליחתם דרושים בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
    9. (9) מצהיר או חותם במזיד הצהרה כוזבת שנדרש ליתן בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
    10. (10) משתמש ביודעין ברישום כוזב או בהצהרה כוזבת כאמור.
  2. (ב) בסעיף זה "תעודה" – לרבות תסקיר.

הוראות בדבר עבירות נמשכות

237.

  1. (א) נעברה עבירה לפי פקודה זו על ידי שלא נעשתה בדיקה, לא נרשם או צורף תסקיר או לא נעשתה פעולה אחרת, בשעה או תוך הזמן שפורשו בפקודה זו או בתקנה לפיה, יראו את העבירה כנמשכת כל עוד לא נעשתה הפעולה כאמור.
  2. (ב) כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי לענין עבירה נמשכת על הוראה מהוראות פקודה זו –
    1. (1) התחלה חדשה של העבירה כאמור, לאחר הפסקתה, היא עבירה חדשה;
    2. (2) מותר להגיש תביעה ולהרשיע ולהעניש את הנאשם מזמן לזמן על כל חלק של התקופה שבה נמשכת העבירה, ובלבד שלא הורשע ולא נענש על חלק זה של התקופה קודם לכן בשל אותה עבירה.

סימן ג': הליכים משפטיים

צורת האישום

238. באישום לפי פקודה זו די לטעון שהמפעל הוא מפעל כמשמעותו בפקודה זו ולציין את שמו של הנחזה כתופש המפעל.

המצאה ומשלוח של הזמנה לדין וצו בית המשפט

239. הוראות סעיף 217 יחולו על ההמצאה והמשלוח של הזמנה לדין ושל צו בית המשפט שיש חובה או רשות להמציאם או לשלחם לפי פקודה זו.

הליכים כלפי אדם שבמקום התופש

240. אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, יחולו הוראות סעיף 218 על ההמצאה של הזמנה לדין או צו בית המשפט אליו ועל נקיטת הליך כלפיו.

רישום בפנקס כראיה

241. אם בפקודה זו או לפיה נדרש רישום בפנקס המפעל או בפנקס אחר או ברשומה אחרת – יהא הרישום שנעשה על ידי תופשו של מפעל או מטעמו קביל כראיה נגדו על העובדות שצויינו בו; והעובדה שלא נעשה רישום שנדרש כאמור, בדבר קיום הוראה מהוראות פקודה זו או תקנה לפיה, תשמש ראיה שאותה הוראה לא קויימה.

אדם במפעל ייראה כעובד בו

242.

  1. (א) אדם הנמצא במפעל שעה שנעשית עבודה או כשהמכונות בתנועה – למעט זמן הפסקות לארוחות או למנוחה – יראו אותו לענין פקודה זו כמי שעובד אותה שעה במפעל כל עוד לא הוכח היפוכו.
  2. (ב) סעיף זה לא יחול על מפעל אשר בו העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.

אישום העבריין למעשה ודינו

243.

  1. (א) תופש מפעל או בעל מפעל שהואשם בעבירה לפי פקודה זו זכאי לדרוש שאדם אחר, שאותו הוא מאשים כעבריין למעשה, יובא לפני בית המשפט בזמן שנקבע לשמיעת אישומו, ובלבד שיעשה שתי אלה:
    1. (1) יגיש אישום כדין נגד האדם האחר;
    2. (2) יתן לתובע הודעה מוקדמת לא פחות משלושה ימים על כוונתו לעשות כן.
  2. (ב) התובע יהיה זכאי לחקור חקירה שכנגד את התופש או הבעל אם הוא מוסר עדות, או כל עד שהזמין לתמיכת האישום שהגיש, ולהביא ראיות מפריכות.
  3. (ג) אם לאחר שהוכח ביצוע העבירה הוכיח התופש או הבעל להנחת דעתו של בית המשפט שתי אלה:
    1. (1) הוא שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
    2. (2) אדם אחר כאמור בסעיף קטן (א) ביצע את העבירה הנדונה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני מצד התופש או הבעל, –
    התופש והבעל לא יהיו אשמים בעבירה, אלא אותו אדם יורשע בה, ובית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לחייבו בתשלום ההוצאות הכרוכות במשפט.
  4. (ד) אם בשעת גילוי עבירה הובררו להנחת דעתו של מפקח ארבע אלה:
    1. (1) התופש או הבעל של המפעל שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
    2. (2) מי הוא האדם שעבר את העבירה;
    3. (3) העבירה נעברה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני של התופש או הבעל;
    4. (4) העבירה נעברה תוך הפרת הוראותיו של התופש או הבעל, –
    ייתבע לדין האדם שלפי דעת המפקח הוא העבריין למעשה, בלי שייתבע התופש או הבעל תחילה.

ערעור על החלטת בית משפט שלום

244. (בוטל)

תביעה לשינוי הסכם או לחלוקת הוצאות בין בעל לתופש

245.

  1. (א) חצרים שהושכרו כולם או מקצתם כמפעל, ושינויי מבנה או שינויים אחרים דרושים בהם למילוי הוראה של פקודה זו או של תקנה או דרישה לפיה, רשאי הבעל או התופש לפנות לבית המשפט המחוזי ולטעון, לפי הענין, טענה מטענות אלה:
    1. (1) כי לרגל הסכם שביניהם נמנע ממנו לבצע את השינויים;
    2. (2) כי יש לחייב את שכנגדו בהוצאות הכרוכות בשינויים, כולן או מקצתן.
  2. (ב) בית המשפט, לאחר ששמע את בעלי הדין ואת העדים שירצו להזמין, רשאי ליתן, כפי שיראה צודק וישר בנסיבות המקרה –
    1. (1) לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(1) – צו המבטל או המשנה את תנאי ההסכם;
    2. (2) לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(2) – צו בדבר ההוצאות או חלוקתן, בהתחשב עם תנאי הסכם שביניהם, ולחלופין, לפי בקשת אחד מהם, לשים קץ לשכירות.

פרק י': כללי

שמירת דינים

246. הוראות פקודה זו באות להוסיף על הוראותיו של כל חוק אחר ולא להחליפן או לגרוע מהן, זולת אם יש הוראה אחרת מפורשת.

ביצוע

247. השר ממונה על ביצוע פקודה זו.

אגרות

247א. השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע –

  1. (1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה כהגדרתה בסעיף 172א ולחידושה;
  2. (2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
  3. (3) אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי שירות הפיקוח על העבודה כהגדרתו בסעיף 172א.

תחילה

248. תחילתו של נוסח חדש זה ביום א' בניסן תשל"א (27 במרס 1971).

התוספת

(סעיף 164)

הוראות בדבר לחות בתהליכי טקסטיל

סימן א': ציוד

שני מדי-לחות

1. בחדר שבו מעלים לחות מלאכותית יותקנו ויקויימו שני מדי-לחות הממלאים את הדרישות שקבע השר בצו בדבר מבנם וקיומם; אחד ייקבע במרכזו של החדר ואחד בצדו או במקום ובמצב שמפקח הורה עליו או אישר אותו, ובלבד שיהיו נראים ברורות לעובדים.

פטור

2. המפקח הראשי רשאי בתעודה להורות לגבי מפעל או חדר שבו, כי די בהתקנתו וקיומו של מד-לחות אחד במקום שנים והוא ייקבע במקום ובמצב שיורה עליו מפקח.

לוח לחות וטופס לרישום

3. סמוך לכל מד-לחות יהיו תלויים טופס שנקבע לרישום המקראים ולוח לחות כזה:

לוח לחות
(1)
מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס
(2)
מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס
(1)
מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס
(2)
מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס
108.920.519.4
10.59.42119.9
119.921.520.3
11.510.42220.7
1210.922.521
12.511.42321.4
1311.923.521.7
13.512.42422.1
1412.924.522.4
14.513.42522.8
1513.925.523.1
15.514.42623.5
1614.926.523.8
16.515.42724.2
1715.927.524.6
17.516.42824.9
1816.928.525.3
18.517.42925.6
1917.929.526
19.518.43026.3
2018.9

קריאת מדי-לחות

4.

  1. (א) מד-לחות ייקרא בכל אחד מזמנים אלה בכל יום שבו בני אדם עובדים בחדר:
    1. (1) אם עובדים בבוקר – בין השעות 10.00–11.00;
    2. (2) אם עובדים אחרי הצהריים – בין השעות 15.00–16.00;
    3. (3) אם עובדים לפני 06.00 או אחרי 20.00 – בזמנים אחרים שיורה עליהם המפקח האזורי.
  2. (ב) קריאת מדי הלחות ורישום המקראים בטופס לרישום ייעשו על ידי אדם שמינה לכך תופש המפעל.
  3. (ג) טפסים לרישום, לאחר הרישום האחרון בהם, יישמרו במפעל לעיון.

הרישומים ראיה

5. הרישומים שבטופס לרישום יהיו ראיה לכאורה ללחות האטמוספירה ולמידת החום בחדר.

סימן ב': הגבלת לחות

הגבלת לחות מלאכותית

6. לא תועלה לחות מלאכותית בחדר באחת הנסיבות האלה:

  1. (1) המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת עלה על 22.5 מעלות צלסיוס;
  2. (2) בחדר שטווים בו כותנה, או טווים מרינו או קשמיר בתהליך הצרפתי או היבש, או טווים או סורקים צמר באותו תהליך – עלה המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת על 26.5 מעלות צלסיוס;
  3. (3) ההפרש בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה הוא פחות מההפרש שצויין בלוח הלחות.

אין להשתמש במים מזיקים

7.

  1. (א) בהעלאת לחות מלאכותית לא ישתמשו במים העלולים לגרום נזק לבריאות העובדים או לגרום לצחנה מזיקה או מטרידה.
  2. (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו מים כעלולים לגרום נזק לבריאות העובדים אם הם סופגים מתמיסה חומצנית של פרמנגנט האשלגן יותר משבעה מיליגרמים של חמצן לליטר מים תוך ארבע שעות בחום של 15.5 מעלות צלסיוס.

הגבלת לחות לפי שיטה מיוחדת

8. אם מתכוונים שהלחות האטמוספרית בחדר מסויים לא תהיה גדולה מלחות שיש בה הפרש של 2.2 מעלות צלסיוס לפחות בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה, ונמסרה הודעה על כך למפקח האזורי בדרך שנקבעה – הוראות תוספת זו לענין קריאת מדי-לחות וטפסים לרישום לא יחולו לגבי אותו חדר כל זמן שמקויים לפחות אותו הפרש והעתק של הודעה כאמור מוצג בחדר.

תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית;
"זרם דלף"
– זרם הדולף דרך בידוד או על פניו בהשפעת המתח;
"חי"
– מצב של מוליך כשהוא מחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני, השראתי או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס;
"חשמלאי"
– בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי חוק החשמל, התשי"ד-1954;
"כבל"
– מוליך יחיד מתכתי מבודד בעל עטיפה, או מספר מוליכים מבודדים מאוגדים תוך ייצורם, כשהם בעלי עטיפה משותפת בהתאם לתנאי התקן;
"לוח חשמל"
– מסד והציוד החשמלי המורכב עליו לפיקוד ולפיקוח על מיתקן חשמלי;
"לוח ראשי"
– לוח חשמל הניזון במישרין ממקור ההספקה של מיתקן לפיקוד ולפיקוח על מיתקן המחובר אליו בשלמותו;
"מבודד"
– מופרד באופן גלווני על ידי חומר בידוד;
"מבטח"
– אבזר לניתוק אוטומטי של זרם חשמלי במיתקן כאשר עצמתו גדולה מעצמת הזרם הנקוב שלו; מבטח יכול להיות משני סוגים: נתיך או מפסק אוטומטי;
"מוליך"
– גוף המיועד להעביר זרם חשמלי;
"מכשיר חשמלי"
– ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית, באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
"מעגל סופי"
– מעגל הניזון דרך מבטח והמיועד להולכת זרם חשמלי במישרין למכשירים צורכי זרם, או לציוד חשמלי אחר, המותקנים באותו מעגל;
"מפסק"
– מכשיר המיועד להפסקה ולחיבור במתכוון של זרם חשמלי במיתקן;
"מפסק אוטומטי"
– מבטח בעל מנגנון מכני לניתוק זרם, במקרה של זרם יתר;
"מפסק מגן הפועל בזרם דלף"
– התקן מיתוג המיועד לנתק אוטומטית את המיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף במיתקן;
"מפסק ראשי"
– מכשיר המיועד להפסקה ולחיבור במתכוון של זרם חשמלי במיתקן בשלמותו, כאשר העומס מחובר בו;
"מתח גבוה"
– מתח בין מוליכים העולה על 1000 וולט;
"מתח נמוך"
– מתח בין מוליכים העולה על 50 וולט ואינו עולה על 1000 וולט, ולמעט רשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק, התשמ"ב-1982 (להלן – חוק הבזק) שמתחה אינו עולה על 65 וולט;
"מתח נמוך מאד"
– מתח בין מוליכים שאינו עולה על 50 וולט;
"מיתקן חשמלי"
– מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים, וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל הקשורים במיתקן;
"מיתקן משוחרר ממתח"
– מיתקן חשמלי מופסק מנותק ומקוצר;
"נתיך"
– מבטח הפועל על ידי אלמנט ניתך;
"סוג I"
– ציוד חשמלי שלכל חלקיו החיים יש לפחות בידוד תפעולי ושמותקן בו הדק או מגע לחיבור הארקת מגן;
"סוג II"
– ציוד חשמלי המיועד לזינה במתח נמוך שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;
"סוג III"
– ציוד חשמלי המיועד לזינה במתח נמוך מאוד ושאינו כולל מעגלים פנימיים או חיצוניים הפועלים במתח שונה ממתח זה;
"פתיל"
– כבל כפיף;
"קו תקשורת"
– כבל המותקן בעיקרו למטרת תקשורת, לרבות קו בזק;
"קו בזק"
– כבל המותקן בעיקרו למטרות בזק כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הבזק, או לרשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק.

מוליכי חשמל על-קרקעיים

2.

  1. (א) לא יימצאו במפעל מוליכים חשופים חיים (תחת מתח).
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להתקין מוליך חשוף בהתקנה גלויה במקום שבו תנאי הסביבה מביאים לידי קלקול או לבלאי מהיר של הבידוד, או אם אין אפשרות אחרת לתת זינה למיתקן; ואולם לא יותקן מוליך חשוף בהתקנה גלויה אלא כשהגישה אליו היא לחשמלאי בלבד, וגישה באקראי אליו או נגיעה בו בלתי אפשריים.
  3. (ג) כבלים או פתילי חשמל מבודדים, זמניים, המיועדים להזנת כלים חשמליים או מכשירים חשמליים מיטלטלים, יותקנו באופן המונע פגיעה בהם או היפגעות מהם. חיבורם יהיה באחד האופנים הבאים:
    1. (1) לרשת החשמל דרך מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר;
    2. (2) למקור זינה במתח נמוך מאוד.
  4. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), במקום בו עובדים כלי תחבורה או כלי הרמה, יתקין תופס המפעל כבלים, פתילי חשמל, או מוליכים חשופים, בגובה ובאופן שלא תהיה אפשרות של היתקלות הכלים בהם.

חציית קווי חשמל או קווי תקשורת

3.

  1. (א) כבלים או פתילי חשמל זמניים המיועדים לזינת כלים או מכשירים מיטלטלים לא יעברו מעל קווי חשמל קבועים או קווי תקשורת ולא יגעו בהם.
  2. (ב) כבלים או פתילי חשמל זמניים המיועדים לזינת כלים או מכשירים מיטלטלים, העוברים מתחת קווי חשמל או תקשורת לא יתקרבו לקווים האמורים ויותקנו בהתאם לתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ"ו-1986.

לוח חשמל קבוע

4.

  1. (א) לוח חשמל יהיה עשוי חומר בלתי דליק או כבה מאליו.
  2. (ב) הלוח יותקן במקום נוח לגישה ולטיפול, עם מעברים נאותים; המקום יהיה מואר ומאוורר; בחדר חשמל או בארון בו הותקן לוח חשמל, לא יאוחסנו חמרים או חפצים כלשהם, לרבות ציוד או כלים.
  3. (ג) הלוח יהיה מוגן במיוחד מפני פגיעות מכניות במקומות שסכנה כזאת קיימת.
  4. (ד) חלקים חשופים חיים של הלוח יהיו מוגנים מפני נגיעה מקרית.
  5. (ה) הלוח יהיה מוגן מפני התזת מים, הצטברות לחות, אבק ולכלוך, במקומות שסכנה כזאת קיימת.
  6. (ו) הלוח יהיה מוגן מפני השפעה קורוזיבית של חמרים כימיים, במקומות שסכנה כזאת קיימת.
  7. (ז) המבטחים והמפסקים של כל מעגל יסומנו בסימון ברור ובר-קיימא לשם זיהוי השתייכות לחלקי המיתקן שעליהם הם מפקחים.
  8. (ח) לכל לוח ראשי יותקן מפסק ראשי.
  9. (ט) לוח ייקבע ביציבות לקיר או למבנה תומך אחר על ידי חיזוק בלתי מתפרק או המתפרק באמצעות כלים בלבד.
  10. (י) לוח מתח נמוך המיועד לטיפול גם מצדו האחורי, יהיה מרוחק מהקיר 70 סנטימטרים לפחות.

לוח חשמל לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד

5.

  1. (א) לוח חשמל המיועד לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד, יצוייד במפסק מגן המופעל בזרם דלף, ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר; מפסק זה יופעל לניסוי אחת לחודש באמצעות לחיץ הביקורת שלו.
  2. (ב) בתי תקע הניזונים ממעגל סופי והמשמשים להפעלת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד יוגנו על ידי מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר.
  3. (ג) לוח חשמל לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד יכול להיות מיטלטל או קבוע.
  4. (ד) לוח חשמל מיטלטל יהיה מסוג II.

מכשיר חשמלי מיטלטל המוחזק ביד

6.

  1. (א) מכשיר חשמלי מיטלטל המוחזק ביד בעת השימוש בו, יהיה מסוג II או מסוג III.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להשתמש במכשיר חשמלי מיטלטל ידני כבד מסוג I, המוחזק ביד (כגון מקדחה שקוטר המקדח שלה מעל ל-16 מ"מ) ובלבד שיוזן דרך מפסק מגן לזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר, או דרך שנאי מבדל.
  3. (ג) ציוד חשמלי של מעגל סופי יתאים לתנאים הקיימים במקום ההתקנה, כגון: רטיבות, סכנה של פגיעות מכניות, השפעה כימית, אש, התפוצצות, הצטברות אבק או לכלוך העלולים לפגוע באוורור התקין.

מנורות חשמל

7.

  1. (א) מנורות חשמל ואבזריהן יותקנו בגובה של 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע, הרצפה, או משטח קבוע שמיועד להימצאות בני אדם.
  2. (ב) מנורות חשמל ואבזריהן יהיו מוגנים בפני פגיעה מכנית וחדירת נוזלים במקומות שסכנה כזאת קיימת.
  3. (ג) מנורות חשמל מיטלטלות המוחזקות ביד יופעלו במתח נמוך מאוד.
  4. (ד) מנורות חשמל מיטלטלות המורכבות על כנים (זרקורים) יופעלו במתח נמוך מאוד, או יוזנו דרך מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר.
  5. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), יכול שמנורות המורכבות על מכונות ועל ציוד תעשייתי אחר יהיו בגובה של פחות מ-2 מטרים; במקרה כזה יהיו המנורות מסוג II או מסוג III, או יוזנו דרך מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר.

ביצוע עבודות במיתקן משוחרר ממתח גבוה

8. עבודות בהעדר מתח יש לבצע בדרך הבאה:

  1. (א) פעולות מתוכננות של ניתוק מיתקן חשמלי, בדיקת העדר מתח, התקנת מקצרים וחיבורו מחדש למתח חייבות להיעשות לפי הוראה בכתב מאת חשמלאי.
  2. (ב) החלק של המיתקן החשמלי שבו אמורה להתבצע העבודה יופסק וינותק ממקור המתח באופן גלוי לעין ויובטח בידי חשמלאי על ידי התקן נעילה אמין ושלט אזהרה מתאים.
  3. (ג) החשמלאי יבחן העדר מתח באמצעות בוחן מתח מתאים; נוכח החשמלאי בהעדר מתח, יקצר את כל מוליכי המופעים ואת מוליך האפס להארקה.
  4. (ד) רק לאחר השלמת כל הפעולות האמורות יורשה האחראי לביצוע העבודה להתחיל בביצועה.
  5. (ה) העבודות במיתקן חשמלי למתח גבוה יבוצעו בהשגחתו של חשמלאי.
  6. (ו) חיבור מחדש של מתח למיתקן החשמלי יבוצע בידי חשמלאי ורק לאחר קבלת הודעה, בכתב, מהאחראי על ביצוע העבודה, שכל העובדים עזבו את מקום העבודה, רוכזו במקום מוסכם או שוחררו ושאפשר לחבר מתח.

ביצוע עבודות תיקון ותחזוקה בציוד אשר מופעל באנרגיה חשמלית

9.

  1. (א) בכל מקרה של עבודת תיקון ותחזוקה ינותק ציוד ממקור אנרגיה חשמלית; הניתוק יתבצע באמצעות מפסק של הציוד באופן גלוי לעין ויישמר על ידי התקן נעילה אמין אשר בשליטת מבצע עבודות התיקון או התחזוקה; המפסק יסומן בשלט נראה לעין שבו ייאמר: "אין להפעיל – המכונה בטיפול".
  2. (ב) במקרים בהם הציוד הקיים אינו מאפשר נעילה, חייב תופס המפעל להבטיח באופן אחר ניתוק המתח ואי חיבורו מחדש עד לסיום העבודות.
  3. (ג) לפני פירוק חלקים אשר מהווים רצף של הארקה, לרבות צנרת מים מתכתית, מד-מים או פס הארקה, יותקן גשר אשר יבטיח את רציפות ההארקה.

מיתקן חשמל הפועל באטמוספירה נפיצה

10. מיתקן חשמלי הפועל באטמוספירה נפיצה חייב להיות מהסוג המונע התפוצצות; המיתקן יהיה מותאם לתקן ישראלי ת"י 786.

ביטול

11. תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התשמ"ו-1986 – בטלות.

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988

פרק א': הגדרות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אזן יד"
– יחידת גידור הנמצאת במקביל ובקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת אדם;
"אזן תיכון"
– יחידת גידור הנמצאת בין אזן היד ולוח הרגל;
"אישור על הגשת הודעה על התחלת עבודות בנייה או בנייה הנדסית"
– אישור שמנפיק מפקח עבודה אזורי לפי תקנה 6א(א)(1);
"אתר בנייה"
– מקום שבו מבוצעת עבודת בנייה או בנייה הנדסית;
"רכיב טרומי"
– רכיב מוכן מראש עשוי בטון מזוין;
"בודק מוסמך"
– מי שמפקח העבודה הראשי הסמיך לבדוק ציוד המפורט בסעיף מסעיפי הפקודה;
"בונה מקצועי"
– (נמחקה)
"בונה מקצועי לפיגומי זקפים"
– מי שמפקח עבודה ראשי פרסם את פרטיו באתר האינטרנט לפי סעיף 173ח לפקודה, לאחר שאישר כי הוכח להנחת דעתו כי התקיימו לגבי אותו אדם כל אלה:
  1. (1) הוא עבד שלוש שנים לפחות בעבודות בנייה;
  2. (2) הוא עבר הכשרה לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי;
  3. (3) הוא עמד בהצלחה במבחן לפי תכנית בחינה שאישר מפקח עבודה ראשי;
"בניה", "עבודות בניה" או "פעולות בניה"
– פעולות בניה ובניה הנדסית כמשמעותם בפקודה ובצו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית), התשכ"ב-1961;
"בניה טרומית"
– בניה שנעשית בדרך של הרכבת רכיבים טרומיים;
"בניה מתועשת"
– בניה הנעשית בדרך של יציקת בטון בטפסות מתועשות ובמבנה עצמו;
"בנייה עצמית"
– אחד מאלה שיוזם אדם למטרת שימוש למגורים, שלא במסגרת עסק, משלח יד, שירות ציבורי, קבוצת רכישה או תוכנית חיזוק כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה:
  1. (1) עבודת הקמת בניין צמוד קרקע, שאינה בנייה רוויה;
  2. (2) עבודות שיפוץ;
"בנייה רוויה"
– בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד, בשתי קומות לפחות;
"בקר בטיחות"
– מי שמונה לפי תקנה 2א;
"דיפון"
– מערכת דפנות בצדי חפירה או מילוי על חיזוקיהן שמטרתה מניעת התמוטטות עפר;
"היתר בנייה"
– היתר כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה;
"הנדסאי" ו"הנדסאי רשום"
– כהגדרתם בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים;
"התקן הרמה ממוכן"
– מכונה להרמת מטען המופעלת בכח מכני, הידראולי או חשמלי, למעט עגורן ומגדל הרמה;
"חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים"
– חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012;
"חוק המהנדסים והאדריכלים"
– חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958;
"חוק התכנון והבנייה"
– חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;
"טכנאי מוסמך" ו"טכנאי מוסמך רשום"
– כהגדרתם בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים;
"טפסה מתועשת"
– טפסה מוכנה מראש המיועדת לשימוש חוזר;
"כבל חשמלי" או "כבל"
– מוליך יחיד מתכתי מבודד בעל עטיפה או מספר מוליכים מבודדים מאוגדים תוך ייצורם כשהם בעלי עטיפה משותפת;
"לוח רגל"
– יחידת גידור המותקנת בצמוד לקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת חמרים או ציוד;
"מבצע בניה"
– קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו;
"מהנדס רשום" ו"מהנדס רשוי"
– כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;
"מזמין"
– מי שהתקשר או ייפה את כוחו של אחר לביצוע עבודות בנייה או בנייה הנדסית, כולן או חלקן, והוא אחד מאלה:
  1. (1) במקום שבו מבוצעות עבודות שאינן טעונות היתר בנייה – בעל הנכס;
  2. (2) במקום שבו מבוצעות עבודות טעונות היתר בנייה – בעל ההיתר;
"מגדל הרמה"
– מיתקן עשוי מתכת המשמש להרמה ולהורדה של חמרים באמצעות משטח או מכל הרמה, שכיוון תנועתם מוגבל על-ידי מכוון, בתנאי שהמיתקן האמור מופעל על-ידי כננת והורדת המשא בו נעשית באמצעות בלם;
"מדרכת מעבר"
– שטח, שבו עובדים בני אדם או המשמש להעברת חמרים או ציוד;
"מוסד בקורת מוסמך"
– (נמחקה)
"מינהל הכשרות"
– מינהל הכשרות מקצועיות ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה;
"ממונה על הבטיחות"
– כהגדרתו בתקנות הממונים;
"מנהל אתר"
– מי שמבצע הבנייה מינה לפי תקנה 2(א)(2);
"מנהל עבודה"
– מי שמבצע הבנייה מינה לפי תקנה 2(א)(1);
"מענה"
– אמצעים שמיושמים לביטול סיכון או להפחתתו;
"מערכת טפסות"
– מערכת המורכבת מלווחים, תמיכות וחיזוקים והמיועדת לשאת בטון טרי ולהעביר את כל העומסים המופעלים בהשפעת היציקה למשטח נושא;
"מפקח עבודה ראשי", "מפקח עבודה אזורי", "מפקח עבודה"
– כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954;
"מרשם מנהלי עבודה"
– מרשם לפי תקנה 2ד;
"מרשם הנדסאים וטכנאים מוסמכים"
– המרשם כהגדרתו בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים;
"משטח עבודה"
– שטח שעליו נמצא אדם בקשר לביצוע עבודה או המשמש להחזקת חמרים או ציוד, לרבות פיגום;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח ששיעורו בפעולה בין המוליכים אינו עולה על 50 וולט;
"מתכנן הקמת פיגומים"
– מי שרשאי לתכנן מבנה מן הסוג שבו משתמשים בפיגום, לפי תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967;
"סיכון" ו"סיכון קביל"
– כהגדרתם בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תוכנית לניהול בטיחות), התשע"ג-2013;
"עבודות תשתית ופיתוח"
– עבודות עפר, חיצוב, קידוח ויציקת כלונסאות, דיפון, בניית קירות תומכים, סלילת כבישים, עבודות אספלט, הנחת קווי תקשורת, חשמל, ביוב, מים וניקוז, ביצוע עבודות תיעול, הנחת קווי דלק או גז ועבודות כיוצא באלה;
"עומס שימושי"
– העומס הכולל את עומס העובדים, החומרים והציוד;
"עבודות שיפוץ"
– עבודות בנייה או בנייה הנדסית שמתקיימות במבנה קיים, שקיבל תעודת גמר;
"פיגום"
– מתקן זמני מעל קרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, אשר ממנו מתבצעת פעולת בניה או שעליו מחזיקים חומר או ציוד;
"פיגום זיזי"
– פיגום שרצפתו נתמכת על סמוכות זיזיות המחוברות למבנה;
"פיגום זיזי מיוחד"
– (נמחקה)
"פיגום זקפים"
– פיגום שנסמך על עמודים אנכיים העומדים על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה;
"פיגום זקפים מיוחד"
– פיגום זקפים שגובהו מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליו הוא עומד עד למשטח העליון עולה על 25 מטרים;
"פיגום חמורי"
– פיגום שרצפתו נסמכת על סמוכות ניידות העומדות על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה;
"פיגום כסא" או "פיגום ליחיד"
– פיגום שמשטח העבודה שלו הוא כסא, דלי, סל או כיוצא באלה;
"פיגום מיוחד"
– פיגום זקפים מיוחד, פיגום שצורתו מיוחדת או פיגום הבנוי מחמרים מיוחדים או המשמש למטרות מיוחדות;
"פיגום ממוכן"
– פיגום אשר בעזרת כח מיכני, חשמלי, הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו, ובכלל זה פיגום תלוי ממוכן ופיגום תורן ממוכן כהגדרתם בתקנות עבודה בגובה;
"פיגום סולמות"
– פיגום שרצפתו נסמכת על שלבי סולמות;
"פיגום עצמאי"
– פיגום שמבנהו מבטיח את חזקו ויציבותו ללא קשירה למבנה או לגוף יציב אחר;
"פיגום עצמאי נייד"
– פיגום עצמאי המוצב על גלגלים;
"פיגום שלוח"
– פיגום שרצפתו נסמכת על שלוחות העוברות דרך קיר הבנין; הקצוות הפנימיים של השלוחות מעוגנים לבטח בפנים הבנין;
"פיגום תלוי"
– פיגום התלוי על כבלי פלדה, שרשרות, צינורות, מוטות מתכת, פרופילים ממתכת או אמצעי תליה אחרים, למעט פיגום כסא או מיתקן דומה לו;
"פנקס המהנדסים והאדריכלים"
– כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים;
"פנקס כללי"
– פנקס המתנהל באתר העבודה על פי סעיף 198 של הפקודה;
"פתיל חשמל"
– כבל חשמל גמיש המחובר למכשיר חשמלי נייד או מיטלטל;
"פתח ברצפה"
– חלל שמידתו הקטנה ביותר עולה על 10 סנטימטרים;
"קבלן ראשי"
– מי שמתקשר בהסכם חוזי עם מזמין לבצע עבודת בניה או בניה הנדסית;
"קבלן משנה"
– מי שהתקשר בהסכם חוזי עם קבלן ראשי לבצע עבודות בניה או בניה הנדסית;
"קו חשמל" או "קו"
– מערכת מוליכים המותקנים ביחד, המיועדת להולכת זרם חשמלי מלוח אחד למשנהו או ממקור האספקה ללוח ראשי, או מעגל המחבר מקור אספקה או מקום זינה ישירות או דרך מבטח עם לוח חלוקה אחד או יותר;
"רתמת בטיחות"
– כהגדרתה בתקנות עבודה בגובה;
"שיגומים"
– דפנות עשויות מפרופילים מיוחדים ממתכת המשתלבים זה בזה והמוחדרים לקרקע לפני ביצוע החפירה;
"תומכות"
– תמיכות למערכת הטפסות שמטרתן להעביר צירית כוחות מהתבנית אל משטח נושא;
"תיל חשמלי", "תיל"
– מוליך מתכתי חשוף, יחיד או שזור, עשוי בצורת חוט, חבל או כיוצא באלה.
"תוכנית בטיחות"
– אחת מאלה, לפי העניין:
  1. (1) באתר בנייה שבו מעסיק מבצע הבנייה, בעצמו או באמצעות קבלן ראשי או קבלני משנה, 50 עובדים לפחות – תוכנית לניהול הבטיחות כמשמעותה בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תוכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג-2013;
  2. (2) באתר בנייה שבו מעסיק מבצע הבנייה, בעצמו או באמצעות קבלן ראשי או קבלני משנה, עד 49 עובדים – תוכנית ארגון בטיחותי של אתר בנייה כמשמעותה בתקנה 166;
"תוכנית הנדסית"
– תוכנית הקמה, התקנה, שינוי, פירוק או העתקה, להבטחת בטיחות השימוש במיתקן שאליו היא נוגעת לפי ייעודו, הכוללת תכן מפורט ועומסים מותרים, חומרים מתאימים, איכותם וכמותם הנדרשת, שהכין מהנדס רשום או מהנדס רשוי, שצורפה לפנקס הכללי ונמצאת באתר הבנייה;
"תעודת גמר"
– כהגדרתה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;
"תקן פיגומים ישראלי"
– תקן ישראלי ת"י 1139 חלק 1 פיגומים: דרישות תפקוד ותכן כללי, כפי שיעודכן מזמן לזמן, והמופקד כולל עדכוניו לעיון הציבור במשרדי מפקח עבודה ראשי שבמשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בלא תשלום.
"תקנות עבודה בגובה"
– תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007;
"תקנות הממונים"
– תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996.

פרק א'1: בעלי תפקידים באתר בנייה ואחריותם

מזמין

1א.

  1. (א) מזמין לא יאשר להתחיל עבודות בנייה כאמור בתקנה 2(א)(4), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
    1. (1) הוכנה תוכנית בטיחות, והעתק התוכנית מצורף לפנקס הכללי ונמצא באתר הבנייה;
    2. (2) בהסכם שערך עם מבצע הבנייה מפורטים המשאבים שיוקצו לטובת יישום תוכנית הבטיחות, תוך פירוט לפי פרקי התוכנית והסיכונים המפורטים בה; אם המזמין הוא מבצע הבנייה – יפורטו המשאבים כאמור בתוכנית הבטיחות;
    3. (3) הוא מינה בקר בטיחות שמתקיימות לגביו הוראות תקנה 2א(א) והעביר את פרטיו למבצע הבנייה לצורך דיווח לפי תקנה 6א.
  2. (ב) הפסיק בקר הבטיחות לשמש בתפקידו, יודיע על כך המזמין באופן מיידי למבצע הבנייה; וכל עוד לא מונה בקר בטיחות, יחולו על המזמין החובות החלות על בקר הבטיחות לפי תקנות אלה; מינה המזמין בקר בטיחות אחר במקומו, ידווח על כך מבצע הבנייה למפקח העבודה האזורי באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א; בקר הבטיחות רשאי להודיע על סיום תפקידו בעצמו באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א.
  3. (ג) דיווח בקר הבטיחות למזמין על סיכון שאינו סיכון קביל לפי תקנה 2א(ג), יאשר המזמין בכתב, לא יאוחר מ-48 שעות ממועד הדיווח, כי ניתן מענה לסיכון; אישור המזמין יימסר למבצע הבנייה.
  4. (ד) תקנה זו לא תחול אם עבודת הבנייה היא אחד מסוגי העבודות המפורטים בתקנה 2(ז), או עבודת בנייה עצמית.

מבצע הבנייה

2.

  1. (א) מבצע הבנייה לא יתחיל ולא ימשיך עבודות בנייה או בנייה הנדסית באתר בנייה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
    1. (1) הוא מינה מנהל עבודה שרשום במרשם מנהלי עבודה בהתאם לסיווג התואם את עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית באתר הבנייה ודיווח על המינוי באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א; העתק הדיווח על המינוי יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה;
    2. (2) באתר בנייה ששטחו לפי היתר הבנייה 15 אלף מ"ר לפחות – הוא מינה מנהל אתר שמתקיים לגביו האמור בתקנה 2ב(א), ודיווח על המינוי באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א; העתק הדיווח יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה;
    3. (3) הוא אישר בחתימתו את תוכנית הבטיחות ומסר העתק מהתוכנית המאושרת וכל עדכון בה לבקר הבטיחות ולמנהל האתר; העתק תוכנית הבטיחות יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה;
    4. (4) הוא קיבל אישור בכתב מהמזמין להתחיל בביצוע עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית, למעט אם עבודת הבנייה היא אחד מסוגי העבודות המפורטים בתקנה 2(ז), או עבודת בנייה עצמית.
  2. (ב) מבצע בנייה לא יבצע עבודות בנייה או בנייה הנדסית אלא בנוכחותו ובהשגחתו של מנהל העבודה באתר הבנייה, ולא יעסיק את מנהל העבודה באתר הבנייה אלא בתפקידים התואמים את תפקידו לפי תקנה 2ג.
  3. (ג) חדלו מנהל העבודה או מנהל האתר מלשמש בתפקידם, ידווח על כך מבצע הבנייה באופן מיידי למפקח העבודה האזורי באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א; העתק הדיווח יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה; מנהל עבודה ומנהל אתר רשאים להודיע למפקח העבודה האזורי על סיום תפקידם בעצמם באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א.
  4. (ד) הפסיק מנהל העבודה לשמש בתפקידו, ובכלל זה בנסיבות כאמור בתקנות 3ב או 4, לא ימשיך מבצע הבנייה בעבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית עד למינוי מנהל עבודה חדש, לפי תקנות אלה.
  5. (ה) מבצע בנייה יעמיד לרשותם של מנהל עבודה ומנהל אתר את האמצעים והמשאבים הנדרשים למילוי תפקידם לפי תקנות 2ב(ב) ו-2ג, לפי העניין, ויאפשר לבקר הבטיחות לבצע את תפקידו לפי תקנה 2א.
  6. (ו) נודע למבצע הבנייה, לרבות באמצעות דיווח לפי תקנות אלה, על סיכון שלא ניתן לו מענה בתוכנית הבטיחות, ייתן מבצע הבנייה מענה לסיכון בתוך זמן סביר לפי רמת הסיכון ויעדכן את תוכנית הבטיחות; אם הסיכון הוא סיכון שאינו סיכון קביל, יפעל מבצע הבנייה באופן מיידי למתן מענה לסיכון ויעדכן את תוכנית הבטיחות.
  7. (ז) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), אם עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית הן מסוגי העבודות שלהלן, מבצע הבנייה אינו חייב במינוי מנהל עבודה, ויחולו על מבצע הבנייה גם החובות החלות על מנהל עבודה לפי תקנות אלה כל עוד לא מינה מנהל עבודה כאמור:
    1. (1) עבודות שיפוץ שלא נדרש לגביהן אישור מהנדס רשוי לפי סעיף 12 לחוק המהנדסים והאדריכלים;
    2. (2) עבודות פטורות מהיתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה;
    3. (3) החלפת מיתקן גז לצריכה עצמית כהגדרתו בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020.
  8. (ח) באתר בנייה שאינו טעון מינוי מנהל אתר לפי תקנה 2(א)(2) ואינו כאמור בתקנת משנה (ז), יחולו החובות החלות על מנהל אתר לפי תקנות אלה, על מנהל העבודה; ואולם אם מונה מנהל אתר באתר בנייה שאינו טעון מינוי מנהל אתר, יחולו החובות על מנהל האתר שמונה.
  9. (ט) מבצע הבנייה יצרף מינויים, אישורים, דיווחים, דוחות והודעות שנמסרו לו לפי תקנות אלה לפנקס הכללי ויחזיק העתק מהם באתר הבנייה.
  10. (י) יראו במבצע הבנייה כמי שנטל על עצמו את ביצוע עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית כאמור בסעיף 191 לפקודה.

בקר בטיחות

2א.

  1. (א) לבקר בטיחות ימונה מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
    1. (1) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית, או שהוא בעל אישור כשירות תקף כממונה על הבטיחות, שעבר השתלמות ענפית בבנייה לפי תוכנית שאישר מפקח העבודה הראשי;
    2. (2) הוא לא מונה למנהל עבודה, למנהל אתר או לממונה על הבטיחות באותו אתר בנייה.
  2. (ב) בקר בטיחות יבצע את כל אלה:
    1. (1) יקבע מועדים לביקורים באתר הבנייה, לפחות בשלבי החפירות, הביסוס, הקמת השלד ועבודות הגמר, אם הם מבוצעים באתר הבנייה, ויערוך ביקורים במועדים האמורים, וכן אחת לשלושה חודשים, לפחות;
    2. (2) בכל אחד מהביקורים באתר הבנייה כאמור בפסקה (1), יבדוק בקר הבטיחות את יישום תוכנית הבטיחות והמענים שניתנו לסיכוני הבטיחות כפי שהוגדרו בתוכנית הבטיחות, ובכלל זה אספקת אמצעי מיגון מתאימים לעובדים וקיומן של הדרכות הנוגעות לסיכונים הקשורים לעבודתם;
    3. (3) ידווח בכתב למזמין ולמבצע הבנייה בתוך 48 שעות ממועד הביקור על ממצאי הביקור בעניינים האמורים בפסקה (2).
  3. (ג) בלי לגרוע מתקנת משנה (ב)(3), מצא בקר הבטיחות, בין בביקור שערך ובין בדרך אחרת, סיכון שאינו סיכון קביל לפי תוכנית הבטיחות, ידווח על כך, בכתב, באופן מיידי, לכל המפורטים להלן, והוא רשאי למסור להם הודעה גם על סיכון אחר שמצא:
    1. (1) למזמין;
    2. (2) למבצע הבנייה;
    3. (3) למנהל האתר;
    4. (4) למנהל העבודה.
  4. (ד) בקר הבטיחות ימסור העתק מהדיווחים כאמור בתקנות משנה (ב)(3) ו-(ג) למבצע הבנייה.

מנהל אתר

2ב.

  1. (א) למנהל אתר ימונה מי שמתקיימים בו כל אלה:
    1. (1) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום בענף ההנדסה האזרחית;
    2. (2) הוא לא מונה למנהל עבודה או לבקר בטיחות באותו אתר בנייה.
  2. (ב) מנהל אתר יבצע את כל אלה:
    1. (1) יאשר בחתימתו כי ניתנו מענים לסיכונים שפורטו בתוכנית הבטיחות בשלבי הבנייה השונים;
    2. (2) יערוך בקרה אחר יישום המענים לסיכונים שנקבעו בתוכנית הבטיחות, אחת ל-30 ימים לפחות, יכין דוח על בקרה שערך, ויפעל להודיע למבצע הבנייה אם מצא כי המענים שנקבעו בתוכנית הבטיחות אינם מיושמים; מנהל האתר ימסור דוח על הבקרה שערך כאמור למבצע הבנייה;
    3. (3) יאשר בחתימתו כי קיימות התוכניות ההנדסיות הנדרשות לפי תקנות 9, 17א, 45, 58, 66א, 85 ו-106, לצורך ביצוע עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית;
    4. (4) יקיים בקרה, אחת ל-30 ימים לפחות, כי מתקיימות הדרכות לעובדים באתר הבנייה לפי תקנה 3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999, וימסור למבצע הבנייה דוח על הבקרה שערך;
    5. (5) מצא מנהל אתר כי מתקיים סיכון שאינו סיכון קביל לפי תוכנית הבטיחות ושחסרים המשאבים הנדרשים למתן מענה לסיכון לפי תוכנית הבטיחות, יורה על הפסקת העבודה הקשורה בסיכון וימסור על כך באופן מיידי דיווח בכתב למבצע הבנייה, למזמין ולבקר הבטיחות.

תפקיד מנהל עבודה

2ג. תפקידו של מנהל עבודה באתר הבנייה לפקח מטעם מבצע הבנייה על עמידה בהוראות הנוגעות לבטיחות העובדים לפי תקנות אלה ולבצע כל חובה שהוטלה על מנהל העבודה לפי כל דין.

ניהול מרשם מנהלי עבודה

2ד. מפקח עבודה ראשי או מי שהוא מינה לעניין זה, ינהל מרשם מנהלי עבודה בסיווג עבודות ביצוע כבישים, תשתית ופיתוח או בסיווג ענף בניין; מרשם מנהלי העבודה יהיה פתוח לעיון הציבור ויופיעו בו הפרטים המפורטים בסעיף 173ח לפקודה.

כישוריו של מנהל עבודה

3.

  1. (א) לא יירשם במרשם מנהלי עבודה אלא מי שהתקיים בו אחד מאלה:
    1. (1) בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה קורס מנהלי עבודה לענף הבניין או קורס מנהלי עבודה לעבודות ביצוע כבישים, תשתית ופיתוח, לפי העניין, שתוכנית הלימודים שלו אושרה בידי מפקח עבודה ראשי בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב) ונערך בידי מינהל ההכשרות;
    2. (2) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום או טכנאי מוסמך רשום בענף הנדסה אזרחית, ובלבד שצבר ניסיון של 12 חודשים לפחות בעבודות בנייה, לאחר שהשלים את לימודיו בהנדסה או בהנדסאות או טכנאות, לפי העניין, ועמד בהצלחה במבחן בטיחות בעבודות בנייה ובנייה הנדסית, לפני ועדה שמינה מנהל מינהל ההכשרות בהסכמת מפקח עבודה ראשי.
  2. (ב) קורס מנהלי עבודה לפי תקנת משנה (א)(1) יכלול את הנושאים שלהלן:
    1. (1) טפסנות;
    2. (2) עפר וחפירה;
    3. (3) פיגומים;
    4. (4) עבודה בגובה;
    5. (5) מניעת סיכונים;
    6. (6) ציוד הרמה ושינוע;
    7. (7) שיטות בניתוח והערכות סיכונים;
    8. (8) הריסות וקונסטרוקציה;
    9. (9) התמודדות עם סיכוני אקלים;
    10. (10) מרכיבי תוכנית בטיחות ותוכנית הנדסית;
    11. (11) ארגון בטיחות באתר בנייה.

תוקף הרישום ותנאים לחידושו

3א.

  1. (א) תוקף הרישום של מנהל עבודה במרשם מנהלי העבודה הוא לחמש שנים בכל פעם.
  2. (ב) לא יחודש רישום של מנהל עבודה אם בתקופה שמאז שנרשם במרשם מנהלי העבודה לראשונה או מאז שרישומו חודש לאחרונה, לפי המאוחר, לא היה לו מינוי למנהל עבודה, או שהיה לו מינוי למנהל עבודה במשך פחות מ-90 ימים במצטבר, והכול אלא אם כן לפי נתוני מינהל הכשרות הוא השתתף בשתי השתלמויות לפי תקנת משנה (ג) במהלך התקופה האמורה.
  3. (ג) השתלמות תיעשה בפיקוח מינהל הכשרות, בהיקף שלא יפחת מ-8 שעות לימוד בנושאים שלהלן:
    1. (1) בקיאות במרכיבי תוכנית בטיחות ותוכנית הנדסית;
    2. (2) ניתוח והערכת סיכונים;
    3. (3) בטיחות בעבודות עפר, חפירות, הריסות וקונסטרוקציה;
    4. (4) בטיחות בעבודה בגובה;
    5. (5) בטיחות בחשמל;
    6. (6) בטיחות בכלים טעוני בדיקה, ציוד הרמה ושינוע, טפסות ופיגומים;
    7. (7) התמודדות עם סיכוני אקלים;
    8. (8) חובות מנהל עבודה ובעלי תפקידים אחרים כמשמעותם בפרק זה באתר הבנייה;
    9. (9) ארגון בטיחות באתר בנייה.
  4. (ד) מנהל עבודה שרישומו לא חודש לפי תקנת משנה (ב) או שנמחק ממרשם מנהלי העבודה כאמור בתקנה 4, רשאי להגיש למפקח עבודה ראשי בקשה לחזור ולהירשם במרשם, לאחר שעמד בהצלחה בבחינה לפי תקנה זו.
  5. (ה) מינהל ההכשרות יערוך למנהלי עבודה שנמחקו ממרשם מנהלי העבודה או שרישומם לא חודש, בחינה שיאשר מפקח עבודה ראשי; הבחינה תכלול את הנושאים המפורטים בתקנת משנה (ג); מינהל ההכשרות יפרסם באתר האינטרנט של משרד העבודה הודעה על מועד הבחינה ומקומה.
  6. (ו) נבחן שנכשל בבחינה לפי תקנה זו, רשאי להשיג בכתב על תוצאתה לפני מינהל ההכשרות, בתוך 30 ימים מיום שפורסמו תוצאות הבחינה; הנבחן ינמק את השגתו ויציין את הכתובת למשלוח החלטה בהשגה; החלטה בהשגה תישלח לנבחן בכתב בתוך 30 ימי עבודה.
  7. (ז) נבחן שנכשל בבחינה לפי תקנה זו רשאי לחזור על אותה בחינה פעמיים נוספות; נכשל נבחן בפעם השלישית, לא יהיה רשאי לגשת לבחינה חוזרת אלא אם כן השתתף בשתי השתלמויות כאמור בתקנת משנה (ג), בחצי השנה שקדמה למועד הבחינה החוזרת.

התנגדות למינוי או הוראה להפסקת עבודה של מנהל עבודה באתר

3ב.

  1. (א) מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד למינוי מנהל עבודה באתר בנייה או להורות על הפסקת עבודתו באתר הבנייה שבו התמנה, במקרים האלה, ובלבד שנתן למנהל העבודה הזדמנות לטעון את טענותיו:
    1. (1) הוא סבור שמנהל העבודה שהתמנה אינו מסוגל לבצע את התפקיד בשל רקע מקצועי או ניסיון שאינם מתאימים למילוי התפקיד מבחינת מורכבותו או מבחינת היקף העבודה באתר הבנייה;
    2. (2) מתנהל נגד מנהל העבודה הליך בירור בטרם פסילה לפי תקנה 4 או הליך בטרם ביטול הרשאה, אי-חידושה, הגבלתה, התנייתה בתנאים או התלייתה כמשמעותם בסעיף 173ג לפקודה.
  2. (ב) החלטת מפקח עבודה אזורי על התנגדות למינוי או על הפסקת עבודתו של מנהל עבודה תהיה מנומקת בכתב ותימסר למבצע הבנייה ולמנהל העבודה, או תודבק באתר הבנייה; בהודעה כאמור יידרש מבצע הבנייה לפעול למינוי מנהל עבודה אחר לפי תקנה 2, כתנאי להמשך העבודה באתר הבנייה.
  3. (ג) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח עבודה אזורי לפי תקנה זו רשאי להשיג עליה בכתב לפני מפקח עבודה ראשי, ויחולו על ההשגה ועל ערעור על ההחלטה בה, הוראות סעיפים 173ו ו-173ז לפקודה.
  4. (ד) כל עוד לא ניתנה החלטה בהשגה או בערעור לפי תקנת משנה (ג), אם הוגשו, תעמוד ההתנגדות למינוי מנהל העבודה בתוקפה.

פסילת מנהל עבודה

4.

  1. (א) מפקח עבודה ראשי רשאי, בכל עת, לאחר שנתן למנהל העבודה הזדמנות לטעון את טענותיו, בהחלטה מנומקת בכתב, לפסול מנהל עבודה ולהורות על מחיקתו ממרשם מנהלי העבודה בשל טעם מהטעמים שלהלן, גם אם התקיימו בו דרישות תקנה 3:
    1. (1) הוא סבור כי יש פגם שבשלו הוא אינו ממלא או אינו מסוגל למלא את תפקידו כאמור בתקנה 2ג או את החובות המוטלות עליו כמנהל עבודה לפי כל דין;
    2. (2) הוא הורשע או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לדעת מפקח העבודה הראשי להתמנות למנהל עבודה;
    3. (3) הוא הוכרז פסול דין או מונה לו אפוטרופוס לפי סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
  2. (ב) הודעה על פסילת מנהל עבודה תימסר למבצע הבנייה שמינה את מנהל העבודה או תודבק באתר הבנייה; בהודעה כאמור יידרש מבצע הבנייה לפעול למינוי מנהל עבודה אחר לפי תקנה 2, כתנאי להמשך העבודה באתר הבנייה.
  3. (ג) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח עבודה ראשי לפי תקנה זו, רשאי לבקש עיון חוזר או לערער על ההחלטה לפי סעיפים 173ה ו-173ז לפקודה.
  4. (ד) כל עוד לא ניתנה החלטה בערעור או בבקשה לעיון חוזר לפי תקנת משנה (ג), לפי העניין, אם הוגשו, תעמוד פסילת מנהל העבודה בתוקפה.

אחריות מנהל עבודה

5. (בוטלה)

ממונה על הבטיחות באתר בנייה

5א.

  1. (א) מינה מבצע הבנייה ממונה על הבטיחות, יחולו על הממונה על הבטיחות גם החובות שלהלן:
    1. (1) איתר הממונה על הבטיחות מפגעי בטיחות וגיהות כאמור בתקנה 10(א)(1) לתקנות הממונים או הפרה של הוראות בטיחות לפי תקנה 10(א)(9) לתקנות הממונים, ימסור, נוסף על ההודעה או הדיווח שהוא מוסר למבצע הבנייה לפי התקנות האמורות, דיווח עליהם למנהל העבודה ולמנהל האתר, אם מונה; דיווח כאמור יימסר בסמוך ככל האפשר למועד שבו אותר מפגע הבטיחות והגיהות ובתוך 48 שעות לכל המאוחר; העתק הדיווח יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה;
    2. (2) בדיווח כאמור בפסקה (1) יפרט הממונה על הבטיחות גם מפגעים והפרות שעליהם דיווח בדיווחים קודמים שמסר באותו אתר בנייה וטרם הוסרו;
    3. (3) בדיווח כאמור בפסקה (1) יפרט הממונה על הבטיחות גם את הפעולות שנקט אותן לעניין תוכנית הבטיחות והעדכונים הנדרשים בה, אם ישנם לפי תקנה 10(א)(5) לתקנות הממונים, וכן לעניין ביצוע הוראות תוכנית הבטיחות והכללת דרישות בטיחות וגיהות בהוראות עדכניות, לפי תקנה 10(א)(6) לתקנות הממונים;
    4. (4) הורה הממונה על הבטיחות על הפסקת עבודה לפי תקנה 10(א)(16) לתקנות הממונים בשל הסיבות שנקבעו בתוספת הראשונה, ימסור, נוסף על הדיווח שהוא מוסר למבצע הבנייה לפי התקנות האמורות, דיווח על כך באופן מיידי למנהל העבודה, לבקר הבטיחות ולמנהל האתר, אם מונה, וכן יודיע על כך למפקח העבודה האזורי באמצעות טופס מקוון ערוך לפי הנוסח שבתוספת הראשונה.

קבלן ראשי וקבלני משנה

6.

  1. (א) הטיל המזמין את ביצוע הבניה על קבלן ראשי, יראוהו כמבצע הבניה לענין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו.
  2. (ב) מעסיק קבלן ראשי בביצוע פעולת בניה קבלני משנה, יראו את הקבלן הראשי כמבצע הבניה, כאמור בתקנת משנה (א).
  3. (ג) הטיל המזמין את ביצוע פעולת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, יראו את המזמין כמבצע הבניה לענין תקנות אלה והחובות המוטלות על מבצע הבניה מוטלות עליו.
  4. (ד) הוראת תקנת משנה (ג) לא תחול אם קיבל אחד הקבלנים הראשיים על עצמו את האחריות הכוללת של מבצע בנייה לביצוע הוראות תקנות אלה, אישר זאת בכתב ושלח הודעה על המינוי, כאמור בתקנה 6א, למפקח העבודה האזורי שבאזורו מתבצעת העבודה.

הודעה על עבודות בנייה או בנייה הנדסית

6א.

  1. (א) מבצע הבנייה יודיע למפקח עבודה אזורי, באופן מיידי, על כל אחד מהמפורטים להלן באמצעות טופס מקוון ערוך וחתום לפי הנוסח שבתוספת השנייה בחלק המצוין לצידו, ואם הודיע כאמור – ינפיק לו מפקח עבודה אזורי אישור על הגשת ההודעה לפי העניין:
    1. (1) הודעה על התחלת עבודת בנייה או בנייה הנדסית כאמור בסעיף 192(א) לפקודה וכן על מינוי של בקר בטיחות, מנהל עבודה או מנהל אתר – לפי חלק א' לתוספת השנייה;
    2. (2) הודעה על סיום עבודת בנייה או בנייה הנדסית – לפי חלק ב' לתוספת השנייה;
    3. (3) הודעה על החלפת בקר בטיחות, מנהל עבודה או מנהל אתר – לפי חלק ג' לתוספת השנייה.
  2. (ב) העתק ההודעות כאמור בתקנת משנה (א) יישמרו בפנקס הכללי ויימצאו באתר הבנייה.

הצגת שלט

7. מבצע בניה יציג, במקום בולט לעין, באתר שבו מבוצעת פעולת הבניה, שלט שבו יצויינו פרטים אלה:

  1. (1) שם מבצע הבניה ומענו;
  2. (2) שם מנהל העבודה ומענו;
  3. (3) מהות העבודה המתבצעת.
  4. (4) שם המזמין ומענו;
  5. (5) שם בקר הבטיחות ומספר הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים או במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, או אישור הכשירות שלו כממונה בטיחות, לפי העניין;
  6. (6) שם מנהל האתר ומספר הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים או במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, לפי העניין.

פרק ב': משטחי עבודה ומדרכות מעבר

הכשרת משטח עבודה ומדרכת מעבר

8.

  1. (א) כל משטח עבודה או מדרכת מעבר יותקנו כיאות למטרה לה הם מיועדים ובאופן המונע התמוטטותם, או שבירתם המלאה או החלקית או נפילת אדם או חפץ מהם.
  2. (ב) הסמוכות למשטח העבודה ולמדרכת מעבר יהיו עשויים חומר מתאים ללא פגם, ולענין זה לא ישמשו לבנים, בלוקים, חביות או צינורות שוכבים.

גידור

9.

  1. (א) מבצע בנייה יתקין גידור בכל משטח עבודה ומדרכת מעבר שמהם עלול אדם או חפץ ליפול מגובה העולה על שני מטרים, ובלבד שהגידור כולל אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל והותקן לפי תוכנית הנדסית.
  2. (ב) חובת התקנת אזן תיכון, כאמור בתקנת משנה (א) לא תחול אם הפתח האנכי מתחת למעקה אינו עולה על 50 סנטימטרים.
  3. (ג) מנהל עבודה ישגיח כי התקנת הגידור כאמור בתקנת משנה (א) תואמת את התוכנית ההנדסית, ואם אינה תואמת אותה יפסיק את התקנת הגידור ולא יחדש אותה כל עוד התקנת הגידור אינה תואמת את התוכנית ההנדסית.

אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים

10. (בוטלה)

החזקת אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים

11.

  1. (א) אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים יהיו במצב תקין, כל עוד לא חדלו לחלוטין להזקק למשטח העבודה או למדרכת המעבר למענם הם הותקנו.
  2. (ב) אם קיים הכרח להעביר חומר, מותר להרחיקם לפרק הזמן הדרוש לפעולה זו בלבד ותוך כדי נקיטת האמצעים הדרושים למניעת נפילת אדם או חומר.

אמצעי גידור מיוחדים

11א. מפקח עבודה אזורי רשאי לאשר אמצעי גידור מיוחדים, אף אם אינם מתאימים לדרישות תקנה 9, אם, לדעתו, אמצעים אלה מקנים הגנה מפני נפילת אדם או חומר ממשטח.

גישה למשטחי עבודה

12. בכל מקום שאדם צריך לעמוד בו, לעבוד או לעבור בו יותקנו דרכי גישה בטוחות.

רצפה וסמוכות למדרכת מעבר

13.

  1. (א) מדרכת מעבר תהיה עשויה לוחות סמוכים ומחוברים זה לזה באופן המונע עיתוקם מהמקום ורחבה יהיה לפחות 60 סנטימטרים; עובי לוחות הרצפה יהיה מותאם לעומס המרבי שעלול להיות מועמס עליה.
  2. (ב)
    1. (1) סמוכות הרוחב של מדרכת המעבר יהיו ישרות, יותקנו במאוזן ויחוברו היטב לאזנים ולזקפים;
    2. (2) סמוכת רוחב העשויה עץ תהיה בעלת שטח חתך של 50 סנטימטרים רבועיים לפחות והמידה הצרה שלה לא תפחת מ-4.5 סנטימטרים;
    3. (3) סמוכת רוחב העשויה מתכת תהיה בעלת חוזק שווה ערך לנדרש בפסקה (2);
    4. (4) המרחק בין סמוכות הרוחב יהיה מותאם לעומס המרבי שבו הרצפה עלולה להיות נתונה אך לא יעלה על 2 מטרים.

שיפוע מדרכת המעבר

14.

  1. (א) השיפוע של מדרכת מעבר לא יעלה על היחס של 1 אנכי ל-1.5 אפקי.
  2. (ב) עולה השיפוע של מדרכת מעבר על היחס של 1 אנכי ל-4 אופקי, יותקנו שלבי דריכה לאורך המדרכה ברווחים שווים של 30 עד 35 סנטימטרים לכל רוחב המדרכה ויקוימו כהלכה, אך מותר להשאיר במרכז המדרכה מסלול של 10 סנטימטרים, לכל היותר, פנוי משלבים, למעבר מריצה.

הרחקת מכשולים

15. משטח עבודה, מדרכת מעבר, הרצפה וכל מקום אחר עד לגובה של 2 מטרים בו נמצא או עובר אדם יהיו נקיים ממסמרים בולטים, מחוטי קשירה ומכל עצם בולט או מכשול אחר שבו עלול להיתקל אדם.

פרק ג': פיגומים

סימן א' – כללי

חובה להתקין פיגום

16.

  1. (א) אם אי-אפשר לבצע עבודה בביטחון תוך עמידה על הקרקע או על מבנה קבוע מבצע הבנייה יספק פיגומים יציבים, מתאימים לאופי העבודה ובכמות הנדרשת כך שיתאפשר ביצוע עבודה באופן בטוח.
  2. (ב) מבצע הבנייה לא יתכנן, יקים, יתקין, ישתמש, יפרק פיגום או יעשה שינוי בו אלא אם כן תכנון הפיגום, הקמתו, התקנתו, השימוש בו ופירוקו או עשיית השינוי בו נעשים בהתאם להוראות לפי תקנות אלה ולפי מענים שניתנו לסיכונים בהקמת פיגום בתוכנית הבטיחות ולהוראות יצרן הפיגום, ואם נקבע לפי תקנות אלה כי נדרשת תוכנית הנדסית או כי הפעולה תבוצע באמצעות בונה מקצועי לפיגומי זקפים או מתכנן הקמת פיגומים, לפי העניין, יבצע מבצע הבנייה את הפעולה לפי התוכנית ההנדסית או באמצעותו, לפי העניין.
  3. (ג) מבצע הבנייה יצרף לפיגומים שהוא מספק לפי תקנות אלה את הוראות היצרן בכתב בשפה העברית, ואם הפיגום יוצר מחוץ לישראל – גם בשפה האנגלית.
  4. (ד) מנהל העבודה יצמיד את הוראות היצרן כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) לפנקס כללי באתר הבנייה.

השגחת בונה מקצועי לפיגומי זקפים

17.

  1. (א) מבצע בנייה לא יקים, לא יתקין, לא יפרק ולא יעשה שינוי בפיגום זקפים שגובהו עולה על 6 מטרים אלא בנוכחותו והשגחתו הישירה של בונה מקצועי לפיגומי זקפים.
  2. (ב) בונה פיגומים מקצועי לא יאשר להתקין, לפרק או לעשות שינוי בפיגום זקפים אלא בהתאם להוראות סימן זה וסימן ב' והוראות יצרן הפיגום, ואם הפיגום טעון לפי תקנות אלה תכנון של מתכנן הקמת פיגומים או תוכנית הנדסית – גם לפי הוראות מתכנן הקמת הפיגומים או התוכנית ההנדסית, לפי העניין.

פיגום מיוחד

17א.

  1. (א) מבצע בנייה לא יקים, יתקין או יפרק פיגום מיוחד ולא יעשה בו שינוי, אלא לפי תוכנית הנדסית.
  2. (ב) (נמחקה)
  3. (ג) (נמחקה)

חמרים לפיגום

18.

  1. (א) להתקנת פיגום יספק מבצע הבניה חומר ורכיבים מתאימים באיכות טובה, ללא פגם ובכמות מספקת, ומשסופקו חומר ורכיבים כאמור יש להשתמש בהם.
  2. (ב) עצים המשמשים להתקנת פיגום יהיו נקיים מקליפה, מצבע ומסמרים בולטים, בין מכופפים ובין לא מכופפים, ולא ייעשה בהם דבר להסתיר ליקויים.
  3. (ג) מתכת המשמשת לפיגום תהיה ללא חלודה מתקלפת.
  4. (ד) לוחות עץ המשמשים להתקנת פיגום והעלולים להתפקע עקב מצב הסיבים יוגנו מפני התפקעות כאמור.

בדיקת חמרים ואחסנתם

19.

  1. (א) מנהל העבודה יבדוק את הרכיבים המיועדים להתקנת פיגום לפני השימוש בו ויפסול כל רכיב שאינו מתאים.
  2. (ב) נפסל רכיב כאמור בתקנת משנה (א), יורה מנהל העבודה על הרחקתו מאתר הבניה וירשום את הוראתו בפנקס הכללי.
  3. (ג) רכיב המיועד לפיגומים יוחזק בנפרד מכל חומר או רכיב אחר.

בדיקת פיגום

20.

  1. (א) מנהל העבודה יבדוק כל פיגום לקביעת יציבותו והתאמתו למטרה שלה הוא נועד.
  2. (ב) הבדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך עם התקנתו של הפיגום ולפני שהחלו להשתמש בו, ואם הפיגום נבנה לפי תקנות אלה בידי בונה מקצועי לפיגומי זקפים – יחד עם הבונה המקצועי לפיגומי זקפים שבנה את הפיגום; כמו כן יערוך מנהל עבודה בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) –
    1. (1) אחת לשבעה ימים לפחות;
    2. (2) אחרי כל הפסקת עבודה של שלושה ימים או יותר;
    3. (3) אחרי כל הפסקת עבודה של יום אחד או יותר בשל גשם או רוח.
    4. (4) אחרי כל שינוי שנעשה בפיגום אשר נודע לו עליו.
  3. (ג) מנהל העבודה ירשום בפנקס הכללי באתר הבנייה דין וחשבון על כל בדיקת פיגום ויביא את הרישום לידיעת מבצע הבניה. הוראה זו לא תחול לגבי פיגום שאין אדם עלול ליפול ממנו לעומק העולה על 2 מטרים ולגבי פיגום חמורי.

מבנה הפיגום

21. כל פיגום יותקן כיאות למטרה שלה הוא מיועד ובאופן המונע התמוטטותו או נפילת אדם או חפץ מעליו.

פיגום פסול

22. מצא מנהל העבודה בבדיקת הפיגום כי אין הוא מתאים למטרה שלה הוא נועד או שהורכב בניגוד להוראות יצרן הפיגום, או שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה, לא ישתמשו בפיגום כל עוד לא תוקן כראוי, להנחת דעתו של מנהל העבודה.

שינויים בפיגום

22א. לא יבצע אדם שינוי בפיגום זקפים, לרבות הסרה של חלק ממנו, אלא אם כן הוא בונה מקצועי לפיגומי זקפים או שהוא עושה כן על פי הנחייתו בכתב של בונה מקצועי לפיגומי זקפים; בוצע שינוי כאמור, יודיע מי שביצע את השינוי למנהל העבודה מיד בסמוך לכך על ביצועו.

פירוק הפיגום

23.

  1. (א) פירוק פיגום ייעשה באופן הדרגתי מלמעלה למטה, על כל חלקיו, כך שבכל עת תישמר שלמותו ויציבותו של החלק הנותר.
  2. (ב) מהמקום שבו מפרקים פיגום יורחקו כל האנשים זולת אלה העוסקים ישירות בביצוע הפירוק.
  3. (ג) חלקי הפיגום יורדו בזהירות ולא יזרקו מכל גובה שהוא.

מיתקני הרמה על פיגומים

24. לא יותקן מיתקן הרמה על פיגום או לידו ולא ישמש מיתקן כאמור אלא אם כן:

  1. (1) בטרם התקנת מיתקן ההרמה על הפיגום, מתכנן הקמת פיגומים בדק את השפעת התקנת מיתקן ההרמה על גבי הפיגום על יציבות הפיגום, וקבע הוראות לחיזוק הפיגום ולשימוש במיתקן ההרמה;
  2. (1א) מתכנן הקמת פיגומים אישר ביצוע הדרישות שבפסקה (1) וימסור את אישורו למבצע הבנייה;
  3. (2) הותקנה מחיצה או ננקטו אמצעים מתאימים למניעת פגיעה בפיגום או באדם שעל הפיגום על ידי מיתקן ההרמה או החומר המועלה או המורד באמצעותו.

החזקת חמרים

25. לא יוחזק על פיגום חומר עד כדי גרימת עומס יתר, פגיעה בשיווי המשקל או למעלה מההכרחי לביצוע עבודה שוטפת.

רצפת פיגום

26.

  1. (א) רצפת פיגום תהיה עשויה משטחים מחומר מתאים המותקנים באופן המונע עיתוקם ממקומם בעת השימוש בפיגום.
  2. (ב) לא תשמש רצפת פיגום כסמך לחלק כלשהו של פיגום אחר.

רוחב רצפת פיגום

27. רחבה של רצפת פיגום יותאם למטרה שלה נועד הפיגום ויהיה לפחות –

  1. (1) 60 סנטימטרים – אם הרצפה משמשת מקום עמידה או מקום ישיבה לאנשים ואין מחזיקים עליה חמרים;
  2. (2) 80 סנטימטרים – אם הרצפה משמשת גם להחזקת חמרים;
  3. (3) 130 סנטימטרים – אם על הרצפה מסתתים אבנים או מעבדים אותן בדרך אחרת.

רצפת פיגום בפינה

28. רצפת הפיגום תוארך אל מעבר לפינת המבנה במידת רחבה לפחות.

חומר לרצפה

29. משטחים המשמשים לרצפה –

  1. (1) רחבם יהיה 15 סנטימטרים לפחות, אולם מותר להשתמש במשטחים שרחבם לא פחות מ-10 סנטימטרים אם יהיו מחוברים בינם לבין עצמם בחיבורי קבע;
  2. (2) אם הם עשויים מעץ, עוביים יהיה מתאים למרחק שבין סמוכות הרוחב והעומס המרבי, אך לא יפחת מ-2.5 סנטימטרים;
  3. (3) אם הם מעץ לבוד לא יפחת עביים מ-2.2 סנטימטרים.
  4. (4) אם אינם עשויים עץ או עץ לבוד, יהיו בחוזק שווה ערך לחוזק הנדרש לגבי משטחים כאמור בפסקאות (1) עד (3).

התקנת משטחי רצפה

30.

  1. (א) משטח של רצפת פיגום לא יבלוט מעבר לסמך במידה העולה על עובי המשטח כפול ארבע ולא יחפה משטח על משטח אלא במידה ההכרחית, ובלבד שנעשו סידורים מתאימים להקלת תנועת מריצות ולמניעת מעידת אדם.
  2. (ב) כל משטח יונח על שלוש סמוכות לפחות אלא אם כן נמנע כפף יתר כתוצאה מעומס יתר.
  3. (ג) משטחי רצפה יהיו צמודים אחד לשני במרווח שלא יעלה על 1.5 ס"מ באופן המונע נפילת חפצים.

רווח בין פיגום לקיר

31.

  1. (א) הרווח בין רצפת פיגום שאינו פיגום תלוי ובין הקיר לא יעלה על 30 סנטימטרים; נעשית העבודה בישיבה, לא יפחת הרווח מ-25 סנטימטרים ולא יעלה על 30 סנטימטרים.
  2. (ב) אם בנסיבות המקרה יש הכרח בכך שהרווח יעלה על האמור בתקנת משנה (א), יותקנו אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגל גם בצד הפיגום הפונה לקיר המבנה.

שימוש בפיגום סולמות

32. לא ישתמש אדם בפיגום סולמות לכל מטרה שהיא.

סולמות בין דיוטות הפיגום

33.

  1. (א) בפיגום בו קיימת יותר מדיוטה אחת יותקנו סולמות גישה מהקרקע או מאמצעי סמך בטוח אחר לדיוטה התחתונה ובין כל דיוטה ודיוטה.
  2. (ב) סולמות כאמור בתקנת משנה (א) יחוברו כהלכה אל הפיגום ויקוימו עד לפירוקן של הרצפות.
  3. (ג) הפתחים ברצפת הפיגום דרכם עוברים הסולמות יהיו חופפים ובצידם הפנימי יותקן זקף מדיוטה לדיוטה לאחיזת יד בטוחה.

סימן ב' – פיגום זקפים

פיגום זקפים

34.

  1. (א) מבצע בנייה לא יקים ולא ישתמש בפיגום זקפים אלא אם כן הוא עומד בכל דרישות תקנה זו:
    1. (1) הפיגום עומד בדרישות תקן פיגומים ישראלי;
    2. (2) כל רכיב מרכיבי הפיגום סומן על ידי יצרן הפיגומים בסימון של קבע הכולל את הפרטים האלה: שם היצרן, דגם הפיגום, מועד הייצור;
    3. (3) בידי מבצע הבנייה תעודת בדיקה של מעבדה מאושרת כמשמעותה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953, המעידה כי דגם הפיגום עומד בדרישות תקן הפיגומים הישראלי; תעודה כאמור תידרש בין אם הפיגום יוצר בארץ ובין אם יובא מחוץ לישראל;
    4. (4) עותק של תעודת הבדיקה כאמור בפסקה (3) צורף לפנקס הכללי, הנמצא באתר שבו מותקן הפיגום.
  2. (ב) נקבעה בתקנות אלה הוראה הנוגעת לפיגום זקפים העומדת בסתירה להוראה הקבועה בתקן פיגומים ישראלי, יגברו ההוראות הקבועות בתקן.
  3. (ג) זקפים ומשטחים שיוצרו עד תום שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) (תיקון), התשע"ט-2019, רשאי יצרנם לסמנם בשם היצרן ובדגם שלפיו יוצרו, אם היצרן קיבל אישור מעבדה מאושרת כמשמעותה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים לאותו דגם לעניין תקן ישראלי לפיגומים, אף אם האישור ניתן לאחר מועד ייצורם, ואם עשה כן יראו את הסימון כאילו נעשה בהתאם להוראות תקנת משנה (א)(2).

ביסוס פיגום זקפים

35.

  1. (א) השטח שעליו יוקם פיגום זקפים ינוקה, ייושר ויהודק ולא יימצאו בו או בקרבתו הסמוכה שקעים או חללים העלולים לסכן את יציבותו.
  2. (ב) מוקם פיגום על אדמת מילוי, יהודק משטח הביסוס שלו כראוי, לפני הקמתו.
  3. (ג) השטח שעליו יוקם הפיגום ינוקז באופן המונע הצטברות מים ולא יימצאו בו, או בקרבתו, ברז מים או מוצא צינור ניקוז של המבנה.

אדני פיגום זקפים

36. (בוטלה)

מיתקן הרמה על פיגום זקפים

37. (בוטל)

גובה רצפת פיגום

38. (בוטלה)

רצפת פיגום זקפים בפינה

39. (בוטלה)

זקפי פיגום

40. (בוטלה)

אזני פיגום

41. (בוטלה)

סמוכות רוחב

42. (בוטלה)

חיזוק פיגום זקפים

43. (בוטלה)

חיבור לבנין או לגוף יציב אחר

44. (בוטלה)

סימן ג' – פיגום ממוכן

פיגום ממוכן

45.

  1. (א) מבצע בנייה לא ישתמש בפיגום ממוכן אלא אם כן יש לגביו תוכנית הנדסית, ולא יתקין פיגום ממוכן, לא יפרקו ולא יעשה בו שינוי, לרבות העתקתו ממבנה למבנה בתוך האתר אלא לפי תוכנית הנדסית כאמור.
  2. (ב) מנהל עבודה ישגיח כי תהליך הקמת פיגום ממוכן עומד בתקנת משנה (א), ויפסיק את העבודה בפיגום ממוכן שאינו עומד בתנאי תקנת המשנה האמורה כל עוד השימוש, ההקמה, ההתקנה, ההעתקה או השינוי אינם לפי התוכנית ההנדסית.

התנאים לרישום דגם ישראלי

46. (בוטלה)

התנאים לרישום דגם לא ישראלי

47. (בוטלה)

בקשה לרישום דגם

48. (בוטלה)

רישום מחדש לאחר שינוי במבנה

49. (בוטלה)

בדיקת פיגום ממוכן

50.

  1. (א) מבצע הבניה אחראי לכך שפיגום ממוכן ייבדק בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך כמשמעותה בסעיפים 76 ו-81 לפקודה, בכל אחד מאלה:
    1. (1) מיד אחרי התקנתו באתר ולפני התחלת השימוש בו;
    2. (2) מיד אחרי כל תיקון במערכת ההרמה או התליה ולפני הפעלתו מחדש;
    3. (3) אחת לששה חדשים לפחות, אחרי תאריך הבדיקה האחרונה, כל עוד הוא מותקן באתר.
    4. (4) בעת העתקת פיגום ממוכן בתוך אתר הבנייה.
  2. (ב) לא ישתמשו בפיגום ממוכן אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית כאמור בתקנת משנה (א).

תסקיר על הבדיקה

51.

  1. (א) בודק מוסמך שערך בדיקת פיגום ממוכן, כאמור בתקנה 50, ימסור למבצע הבניה, תוך שני ימי עבודה מהבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו וישלח העתק ממנו למפקח העבודה האזורי.
  2. (ב) התסקיר ייערך על גבי טופס שקבע מפקח העבודה הראשי לסוג בדיקה זה, יירשמו בו כל הפרטים המצוינים בטופס והוא ייחתם בידי מי שערך את הבדיקה.
  3. (ג) הבודק המוסמך ירשום בפנקס הכללי כי ערך את הבדיקה, כאמור בתקנה 50.
  4. (ד) משנתגלה בבדיקה פגם שבשלו אין הפיגום הממוכן ראוי לשימוש, לדעת הבודק המוסמך, ירשום זאת בפנקס הכללי וכן יודיע על כך, מיד, בכתב למבצע הבניה, לנציגו באתר בו מותקן הפיגום ולמפקח העבודה האזורי.
  5. (ה) התסקיר, כאמור בתקנת משנה (א), יצורף לפנקס הכללי באתר שבו מותקן הפיגום.

איסור שימוש לאחר גילוי פגם

52.

  1. (א) נתגלה פגם תוך כדי בדיקה, כאמור בתקנה 50, בפיגום ממוכן, שבשלו אין הוא ראוי לשימוש, ונתקבלה הודעה על כך כאמור בתקנה 51(ד), לא יופעל הפיגום עד לתיקונו.
  2. (ב) תוקן הפגם כאמור בתקנת משנה (א), יירשם הדבר בפנקס הכללי.
  3. (ג) מנהל העבודה באתר ומבצע הבניה אחראים לביצוע הוראות תקנה זו.

העתקת פיגום ממוכן בתוך האתר

53. (בוטלה)

סימן ד' – פיגום עצמאי

פיגום עצמאי

54.

  1. (א) הביסוס של פיגום עצמאי ואופן העמדתו ייעשו לפי הנדרש בתקנות 21 ו-35.
  2. (ב) יציבותו של פיגום עצמאי ועמידתו יובטחו באמצעות קשירות אנכיות, קשירות אפקיות וקשירות אלכסוניות שיותקנו לכל גבהו ויתאימו לדרישות הכלליות המתייחסות לפיגומים.
  3. (ג) הפיגום יחוזק לתשתית במידה הדרושה להבטחת שיווי משקלו ויציבותו.
  4. (ד) גבהו של הפיגום לא יעלה על המידה הקטנה ביותר של בסיסו כפול שלוש.
  5. (ה) גובהו של פיגום הנמצא במקום סגור ומוגן מפני השפעת רוחות או מזג אויר, יכול לעלות על האמור בתקנת משנה (ד) אך לא יעלה על המידה הקטנה ביותר של בסיסו כפול ארבע.
  6. (ו) העליה למשטח העבודה תיעשה באמצעות מדרגות או סולמות נאותים אשר יותקנו באופן שיציבותו של הפיגום, בעת השימוש בהם, לא תיפגע.

פיגום עצמאי נייד

55. לא ישתמשו בפיגום עצמאי נייד אלא אם כן בנוסף לאמור בתקנה 54 –

  1. (1) השטח שעליו נמצא הפיגום מאוזן, מצופה בטון, אספלט או ריצוף או מהודק כהלכה למניעת שקיעת גלגליו של הפיגום, ללא שקעים או חללים העלולים לסכן את יציבותו;
  2. (2) הובטח, על ידי התקן נאות בפני תזוזה ממקומו, כל עוד נמצא עליו אדם.

העברת פיגום עצמאי נייד

56. לא יועתק פיגום עצמאי נייד ממקום למקום כל עוד נמצא עליו אדם; העתקת הפיגום תבוצע בעזרת אמצעי המופעל קרוב לבסיסו.

פיגום עצמאי נייד-ממוכן

57. בנוסף לאמור בתקנה 55 לא ישתמשו בפיגום עצמאי נייד-ממוכן אלא אם כן:

  1. (1) הוא מצויד במערכת מקבילה למערכת ההרמה אשר מבטיחה עצירת משטח העבודה במקרה של תקלה במערכת ההרמה;
  2. (2) איזונו של משטח העבודה מובטח בכל שלבי ההרמה והעבודה;
  3. (3) הוא מצויד במייצבים המבטיחים יציבותו בכל מצב;
  4. (4) השליטה על ההרמה וההורדה היא בידי האדם הנמצא על משטח העבודה;
  5. (5) משטח העבודה מבודד מבחינה חשמלית מהמערכת המרימה אותו.

סימן ה' – פיגום תלוי

פיגום תלוי

58. מבצע בנייה לא יקים, לא יתקין, לא יפרק פיגום תלוי, לא יעשה בו שינוי ולא יעשה בו שימוש, אלא לפי תוכנית הנדסית ולפי סימן א', סימן ג' וסימן זה.

שלוחות פיגום תלוי עם כננת

59. לא יתקינו פיגום תלוי המורם או המורד באמצעות כננת ידנית ולא ישתמשו בו אלא אם כן שלוחותיו –

  1. (1) מותקנות במאוזן ובאופן המבטיח מרחק של 10 סנטימטרים לפחות בין משטח העבודה ובין הקיר, אם העבודה נעשית בעמידה, ולפחות 30 סנטימטרים אם העבודה נעשית בישיבה;
  2. (2) האורך וחתך הרוחב של השלוחות מבטיחים חוזק ויציבות הפיגום;
  3. (3) מרוחקות זו מזו במרחק המתאים למרחק שבין סמוכות הרוחב של רצפת הפיגום;
  4. (4) מחוברות היטב לבנין על ידי לולבי עיגון או אמצעים דומים להם או קשורות היטב למשקולות נגדיות מתאימות ששלמותן תובטח כהלכה; ולא ישתמשו לשם כך בשקי חומר בתפזורת או בחביות המכילות נוזלים;
  5. (5) מצוידות בעצרים מתאימים בקצותיהן הקיצוניים.

כבלי פיגום תלוי עם כננת

60.

  1. (א) כבלי הפלדה שעליהם תלוי פיגום המורם או המורד באמצעות כננת ידנית יהיו –
    1. (1) בעלי מקדם בטחון מתאים, בשים לב לעומס הגדול ביותר העלול להיות עליהם, ובלבד שמקדם הבטחון יהיה לפחות 10;
    2. (2) ארוכים כדי כך שלפחות שני ליפופים של כבל התיל יהיו מסביב לתופי הכננת, כשרצפת הפיגום נמצאת במקום הנמוך ביותר של מפלס העבודה שאליו אפשר להורידה;
    3. (3) מחוברים היטב לפיגום בשלוחותיו או בסמוכות הרוחב וכן לתוף הכננת;
    4. (4) מאונכים בקטע שבין השלוחות או סמוכות הרוחב אליהן הם מחוברים ובין הכננת;
    5. (5) (נמחקה)
  2. (ב) במקביל לכל כבל תליה יותקן כבל עם התקן בטחון אשר יבטיח כי במקרה של תקלה בכבל או במנגנון התליה, תשאר הרצפה תלויה על כבל בטחון.

מניעת היתקלות פיגום תלוי עם כננת

61. יינקטו אמצעים נאותים למניעת היתקלות או תפיסת הפיגום בחלק כלשהו של המבנה.

רצפת פיגום עם כננת ידנית

62. רצפת פיגום תלוי המורם או המורד באמצעות כננת ידנית באורך שלא יעלה על 4 מטרים וברוחב של 65 סנטימטרים לפחות.

שלוחות פיגום תלוי ללא כננת

63. לא יותקן פיגום תלוי שאינו מורם או מורד באמצעות כננת (להלן – פיגום תלוי ללא כננת) ולא ישתמשו בו אלא אם כן –

  1. (1) האורך וחתך הרוחב של שלוחותיו מבטיחים חוזק ויציבות;
  2. (2) שלוחותיו מעוגנות היטב בקצותיהם הפנימיים או קשורות היטב למשקולות נגדיות מתאימות, ובאופן שאינן ניתנות להסרה או להזזה מקרית, ולא ישתמשו לשם כך בשקי חומר בתפזורת או בחביות המכילות נוזלים.

אמצעי תליה לפיגום תלוי ללא כננת

64. הכבלים, השרשרות, המוטות או צינורות המתכת של פיגום תלוי ללא כננת יהיו –

  1. (1) בעלי מקדם בטחון מתאים בשים לב לעומס הגדול ביותר העלול להיות עליהם, ובלבד שמקדם הבטחון יהיה לפחות 10;
  2. (2) מחוברים היטב לשלוחות ולגוף הפיגום;
  3. (3) מאונכים בקטע שבין השלוחות ובין מקום החיבור לפיגום.

רצפת פיגום תלוי ללא כננת

65.

  1. (א) רחבה של רצפת פיגום תלוי ללא כננת יהיה 65 סנטימטרים לפחות.
  2. (ב) מבוצעת עבודה תוך ישיבה, יובטח מרחק של 30 סנטימטרים לפחות בין רצפת הפיגום ובין הקיר.

סימן ו' – פיגומים אחרים

פיגום שלוח

66. (בוטלה)

פיגום זיזי

67. (בוטלה)

פיגום זיזי מיוחד

68. (בוטלה)

תנאים לשימוש בפיגום כסא

69. (בוטלה)

פיגום שלוח ופיגום זיזי

69א.

  1. (א) מבצע בנייה לא יקים, לא יתקין, לא יפרק, לא יעתיק ולא ישנה פיגום שלוח או פיגום זיזי ולא יעשה בהם שימוש, אלא לפי תוכנית הנדסית.
  2. (ב) מנהל עבודה ישגיח כי תהליך התקנת פיגום שלוח או פיגום זיזי, פירוקם, העתקתם או שינוים כאמור בתקנת משנה (א) תואם את התוכנית ההנדסית, ואם אינו תואם – יפסיק את העבודה בפיגומים האמורים ולא יחדש אותה כל עוד התהליכים אינם תואמים את התוכנית ההנדסית.

פיגום חמורי

70.

  1. (א) גובה רצפת פיגום חמורי לא יעלה על 2 מטרים מעל לשטח שעליו הוא מוצב.
  2. (ב) לא יוצב פיגום חמורי על פיגום אחר.
  3. (ג) פיגום חמורי יוצב על בסיס איתן ולא יועמד על הקרקע אלא אם כן השטח נוקה, יושר והודק קודם לכן כראוי וננקטו אמצעים נאותים למניעת חדירת סמוכותיו לקרקע.

פיגום בתנאים מיוחדים

71. (בוטלה)

פרק ד': סולמות

חומר לסולם

72. מבצע בניה יספק לאתר סולמות ללא פגם, מחומר מתאים למטרה שלה הוא נועד או שלה הוא משמש, בכמות הדרושה.

גובה סולם

73.

  1. (א) סולם שארכו עולה על 2 מטרים יהיה גבוה במטר אחד לפחות מהנקודה הגבוהה ביותר שאליה מגיע המשתמש בו.
  2. (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם במקום הגבוה ביותר אליו יגיע אדם תוך שימוש בסולם נמצאת אחיזת יד מתאימה.

העמדת סולם נייד

74.

  1. (א) סולם נייד יועמד על בסיס אפקי איתן, יוסמך ויושען על סמך יציב באופן שווה על זקפיו כך שלא יזוז מקרית ממקומו בעת השימוש בו.
  2. (ב) לא יוצב סולם אלא כשהוא נשען, במקום השענתו העליון והתחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא יושען סולם על אחד משלביו.
  3. (ג) אם אין אפשרות להעמיד סולם כאמור בתקנת משנה (א), יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו כדי למנוע הזזתו מהמקום.
  4. (ד) סולם נייד, למעט סולם נייד דו-זרועי, יועמד בשיפוע של 1 אפקי ל-4 אנכי, ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו בעת השימוש בו.

סולם כאמצעי קשר בין קומות

75.

  1. (א) משמש סולם אמצעי קשר בין שתי קומות או בין שתי דיוטות של משטחי עבודה יהיה הפתח בו עובר הסולם קטן ככל האפשר וגדור משלושה עברים.
  2. (ב) לא ישתמשו בסולם כאמצעי קשר בין יותר משתי קומות או שתי דיוטות של משטחי עבודה.

חיזוק סולם עץ

76. סולם עץ שארכו עולה על 2 מטרים יחוזק על ידי ברגי קשירה כל 1.5 מטר לפחות, או על ידי חיזוקי עץ אחוריים במרחק האמור.

זקפי סולם

77.

  1. (א) זקף של סולם עץ יהיה בעל שטח חתך שלא יפחת מ-45 סנטימטרים רבועיים ומידתו הקטנה לא תפחת מ-4.5 סנטימטרים.
  2. (ב) הסיבים של זקפי העץ יהיו ישרים ככל האפשר וכיוונם מקביל בקירוב לארכו של הזקף.

שלבי סולם

78.

  1. (א) שלבי סולם עץ יהיו בחוזק מתאים, נתונים היטב בתוך הזקפים או תמוכים על ידי גזרי עץ המחוברים היטב לזקפים משלב לשלב.
  2. (ב) בסולם לא יחסר שלב, לא יהיה שלב משלביו לקוי; המרחק בין השלבים יהיה אחיד, לא יפחת מ-30 סנטימטרים, ולא יעלה על 35 סנטימטרים ולא יהיה שלב משלביו של הסולם מחובר לזקף רק במסמרים או באמצעי חיבור דומים.

פרק ה': פתחים

גידור פתחים

79. מסביב לפתח ברצפה, במשטח עבודה, במדרכת מעבר, ברצפת פיגום, בגג, במסלול מדרגות או בפיר מעלית יותקן אחד מאלה:

  1. (1) אזן יד ואזן תיכון מתאימים ובחוזק נאות למניעת נפילתו של אדם, וכן לוחות רגליים למניעת נפילתם של חמרים או ציוד, כאמור בתקנות 9 ו-11;
  2. (2) מכסה בעל חוזק מתאים למניעת נפילת אדם, חמרים או ציוד, שיובטח נגד הזזתו המקרית מהמקום ולא יהווה מכשול.

גידור חלל בקיר

80. חלל בקיר ששפתו התחתונה נמוכה מ-90 סנטימטרים מעל לרצפה, למשטח העבודה או למדרכת מעבר שלידם או שדרכם עלול אדם ליפול לעומק העולה על 2 מטרים יגודר באזן יד ובאזן תיכון מתאימים ובחוזק נאות, כאמור בתקנות 9 ו-11.

קיום גידור

81. אזני יד, אזנים תיכוניים, לוחות רגליים או מכסים שחייבים בהם לפי הוראות פרק זה, לא יוסרו ממקומם אלא כדי לאפשר העברת חומר או ציוד, וזאת לפרק הזמן הדרוש לפעולה זו בלבד, תוך נקיטת האמצעים הדרושים למניעת נפילת אדם או חמרים.

פרק ו': טפסות

מבנה וקיום

82. מערכת הטפסות תותקן כיאות למטרה שלה היא מיועדת ובאופן המונע התמוטטותה או נפילת אדם או חפץ מעליה ותהיה מתאימה לתקן ישראלי ת"י 904 (להלן בפרק זה – התקן) וכן לתוכנית הנדסית – אם היא נדרשת לפי תקנה 85.

חומרים לטפסות

83. מבצע בנייה לא יתקין מערכת טפסות אלא מחומרים מתאימים מבחינת איכותם וכמותם ושאין בהם פגמים נראים לעין, וכן לפי תוכנית הנדסית – אם היא נדרשת לפי תקנה 85.

בדיקה לפני יציקה

84.

  1. (א) אם נדרשת תוכנית הנדסית לפי תקנה 85, מבצע הבנייה לא ייצוק בטפסות אלא לאחר שמנהל העבודה בדק את מערכת הטפסות על כל חלקיה ואישר כי הטפסות יציבות ומתאימות למטרתן וכי מתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו בתוכנית ההנדסית.
  2. (ב) מנהל העבודה ירשום בפנקס הכללי את תוצאות הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) וימסור למבצע הבנייה את אישורו כאמור בתקנת משנה (א).

תכנון טפסות

85.

  1. (א) בהתקיים אחד מאלה, מבצע הבנייה לא יקים, יפרק או ישנה מערכת טפסות אלא אם כן יש בידו תוכנית הנדסית:
    1. (1) בתקן נדרשת הקמה לפי תכן;
    2. (2) רכיב קיים של המבנה משמש דופן לטפסה;
    3. (3) הטפסה היא מסוג של טפסות מיוחדות שת"י 904 אינו חל עליהן, כגון טפסות מחליקות אנכיות או אופקיות.
  2. (ב) מבצע בנייה לא יקים, יפרק או ישנה מערכת טפסות לפי תקנה זו אלא אם כן ההקמה, הפירוק או השינוי, לפי העניין, נעשים בהשגחתו של מנהל העבודה.

טפסות פסולות

86. (בוטלה)

התשתית לתומכות

87.

  1. (א) תומכות יוצבו על תשתית שנתקיימו בה כל אלה:
    1. (1) שטחה נקי, חזק, יציב, מפולס ומנוקז ולא נמצאים בו או בקרבתו הסמוכה שקעים או חללים העלולים לסכן את יציבות מערכת הטפסות;
    2. (2) אדמת המילוי המשמשת תשתית הודקה כראוי;
    3. (3) אם התומכות אינן מיועדות להיות אנכיות או השטח שעליו הן נסמכות אינו אופקי, ננקטו אמצעים מתאימים להבטחת יציבות התומכות ומערכת הטפסות.
  2. (ב) לא יוצבו תומכות על בלוקים, לבנים או לוחות עץ רבודים.

אופן העמדת התומכות

88.

  1. (א) (בוטלה)
  2. (ב) (בוטלה)
  3. (ג) תומכות מתכת יועמדו ברובד אחד בלבד; אין להעמיד תומכת על גבי תומכת.

תומכות לטפסות אפקיות

89. (בוטלה)

תומכות מעץ

90. (בוטלה)

תומכות מתכת

91. (בוטלה)

מרחקים בין רכיבי הטפסות

92. (בוטלה)

קשירת תומכות

93. (בוטלה)

פירוק מערכת הטפסות

94. (בוטלה)

חוזק טפסה מתועשת

95. (בוטלה)

התקני תליה לטפסות

96. (בוטלה)

הרכבת טפסה מתועשת

97. (בוטלה)

הרמת טפסה מתועשת במזג אויר מסוכן

98. (בוטלה)

פיגום זיזי טפסה מתועשת

99. (בוטלה)

טפסה בתנאים מיוחדים

99א. (בוטלה)

פרק ז': בניה טרומית

חוזק רכיב

100. מבצע בניה אחראי לכך שרכיב טרומי יהיה בחוזק ובקשיחות נאותים ובאופן שתובטח שלמותו בעת פריקתו באתר, הרמתו, טלטולו או הרכבתו באתר.

התקני תליה

101.

  1. (א) מבצע בניה אחראי לכך שהתקני התליה המשמשים להרמתו, טלטולו או הרכבתו של רכיב טרומי יהיו כך שמיקומם, חוזקם וצורתם ימנעו נפילת המשא או כשל שלהם.
  2. (ב) לא יורם רכיב טרומי אלא לאחר שנבדקו התקני התליה שלו ולא נמצא בהם פגם גלוי לעין.
  3. (ג) משנתגלה פגם, כאמור בתקנת משנה (ב), יסומן הרכיב באופן בולט לעין, ולא יטפלו בו אלא לפי הוראות מהנדס רשוי.

פריקה ואיחסון

102.

  1. (א) פריקת הרכיבים הטרומיים באתר ואיחסונם ייעשו במקום ובאופן שיבטיח אותם מפני נפילה או התהפכות.
  2. (ב) לא תשוחרר קשירת הרכיבים הטרומיים לרכב המוביל אלא לאחר שנבדקה שלמותם והובטחה יציבותם לאחר שחרור הקשירה.

הרכבת רכיבים טרומיים

103.

  1. (א) הרכבת רכיבים טרומיים תיעשה כך שבכל שלב של ההרכבה תובטח יציבות הרכיב הבודד והמבנה כולו.
  2. (ב) רכיב טרומי ניצב יתמך על ידי תומכות במספר מספיק, בחוזק נאות ובמצב תקין כשקצותיהן מעוגנות כראוי.
  3. (ג) לא ישוחרר רכיב מתלייתו של אונקל עגורן אלא לאחר שייתמך, כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
  4. (ד) התומכות לא יוסרו אלא לאחר שהושלמו כל החיבורים הקבועים של הרכיב הטרומי למבנה הקבע והובטחה יציבותו העצמאית.

הרמת רכיב טרומי במזג אויר מסוכן

104. לא יורם רכיב טרומי שעה שנושבת רוח העלולה לסכן את המטפלים בו או הנמצאים בסביבתו.

התקנים לגידור

105. מבצע בניה אחראי לכך שברכיב טרומי שישמש משטח עבודה בעת הקמת המבנה, יימצאו עוגנים או התקנים מתאימים אחרים שיאפשרו התקנת אמצעים למניעת נפילת אדם, כנדרש בתקנות 9 ו-11.

פרק ח': הקמת מבני מתכת

הקמת מבנה מתכת

106.

  1. (א) מבצע בנייה לא יקים מבנה מתכת שגובהו מעל שישה מטרים, אלא לפי תוכנית הנדסית.
  2. (ב) מנהל עבודה ישגיח כי תהליך הקמת מבנה מתכת כאמור בתקנת משנה (א) תואם את התוכנית ההנדסית, ואם אינו תואם – יפסיק את הקמת מבנה המתכת ולא יחדש אותה כל עוד התהליך אינו תואם את התוכנית ההנדסית.

כיסוי מפלסי ביניים

107.

  1. (א) קיימים בתכנון המבנה מפלסי ביניים, הם יכוסו עם הקמתם ברכיבים קבועים או ברצפה זמנית (להלן – הרצפה).
  2. (ב) הרצפה תהיה מרכיבים בעלי חוזק מתאים, סמוכים זה לזה ומותקנים באופן המונע עיתוקם ממקומם.
  3. (ג) הרצפה תכסה את שטחו של מפלס הביניים אך מותר להשאיר בה פתחים המיועדים להעברת חמרים, להתקנת צנרת או להתקנת ציוד; פתחים אלה יגודרו או יכוסו, כנדרש בתקנה 79.

מניעת נפילת אדם

108. (בוטלה)

גישה לנקודות העבודה

109. (בוטלה)

מניעת נפילת חפצים

110. (בוטלה)

פרק ט': חפירות ועבודת עפר

מניעת התמוטטות

111.

  1. (א) עבודת חפירה או מילוי תבוצע כך שתמנע פגיעה בעובד.
  2. (ב) מבצע בניה אחראי לכך שלא יתחילו ולא ימשיכו בביצוע חפירה העלולה להפחית מיציבותו של מבנה, מתקן או חלק מהם, בין קבועים ובין ארעיים, אלא אם כן ננקטו אמצעים מתאימים למניעת פגיעה באדם, הן לפני התחלת החפירה והן במהלכה.

צדי חפירה או מילוי

112.

  1. (א) צדי חפירה או מילוי, למעט חפירה או מילוי לפי השיפוע הטבעי של הקרקע שאין עמה סכנת התמוטטות, ושעמקם או גבהם עולה על 1.20 מטרים, יובטחו מפני התמוטטות על ידי דיפון מתאים עשוי עץ, מתכת או חומר אחר בעל חוזק נאות, על ידי מערכת שיגומים או על ידי כלונסאות.
  2. (ב) אין לקרב לשפת החפירה כלי רכב, מחפר, דחפור, טרקטור או ציוד הנדסי אחר כיוצא באלה, עד כדי ערעור יציבות צדי החפירה או הדיפון, אלא אם כן ננקטו אמצעים למניעת התמוטטות.
  3. (ג) חומר או אדמה, לפי הענין, שהוצאו תוך כדי חפירה, יוחזקו במרחק המבטיח מפני התמוטטות; המרחק לא יפחת מ-50 סנטימטרים מדופן החפירה או משפתה.
  4. (ד) דיפון חפירה שעומקה עולה על 4 מטרים ייעשה לפי תכנית; תכנית הדיפון כאמור תימצא באתר בצמוד לפנקס הכללי כל עת ביצוע עבודת חפירה.
  5. (ה) אם בעת התקנת דיפון נשקפת סכנה לעובד בשל מפולת, יורד לתוך הבור, החפירה או התעלה תא הגנה שיקנה לעובד הנמצא בו את מידת הבטיחות הדרושה עד להשלמת העבודה.
  6. (ו) במקום דיפון כאמור בתקנת משנה (א), יכול שישתמשו בתא הגנה מתאים.

חפירה על ידי מכונה

113. חובת התקנת דיפון או חובת נקיטת אמצעים אחרים למניעת התמוטטות דפנות אינה חלה על חפירה המתבצעת באמצעות מכונה שאינה מצריכה הימצאות אדם בחפירה.

אמצעי זהירות מיוחדים

114.

  1. (א) לפני תחילת ביצוע עבודות חפירה או חיצוב יבדוק מבצע בניה את קיומם האפשרי של קווי חשמל, מים, ביוב, טלפון, גז וכיוצא באלה, ולא יתחיל בחפירה או בחיצוב כאמור אלא לאחר שנקט אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה בעובדים או במיתקנים.
  2. (ב) מנהל העבודה ינקוט אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה באדם הנמצא בחפירה או בבור מזרם חשמלי, אדים מזיקים, גזים או התפרצות מים.
  3. (ג) לשם ביצוע עבודה בשעות החשכה או במקום חשוך, תותקן במקום העבודה ובמעברים הסמוכים תאורה נאותה.
  4. (ד) ליד כל חפירה או בור שקיימת סכנת נפילה לתוכם יוצבו פנסים שאורם אדום.

גידור בור, חפירה או מדרון

115.

  1. (א) בור, חפירה, קיר חצוב או מדרון שלתוכם או לאורך צלעותיהם עלול אדם ליפול מגובה אנכי העולה על 2 מטרים יגודר קרוב ככל האפשר לשפה, באזן יד ובאזן תיכון מתאימים, בחוזק נאות למניעת נפילה כאמור.
  2. (ב) אזן יד ואזן תיכון שהותקנו כאמור יהיו במצב תקין כל עוד קיימים החפירה, הבור, המדרון או הקיר החצוב, אך מותר להרחיקם זמנית אם קיים הכרח בכך כדי לאפשר העברת חומר, וזאת לפרק הזמן הדרוש לפעולה זו בלבד, תוך נקיטת אמצעים הדרושים למניעת נפילת אדם או חמרים.
  3. (ג) בבניה הנדסית, אם אין זה מעשי בנסיבות הענין להתקין אזן יד ואזן תיכון, כנדרש בתקנת משנה (א), יינקטו אמצעים נאותים אחרים למניעת נפילת אדם לחפירה, בור, קיר חצוב או מדרון.

בטיחות בעבודה בקידוח לכלונס

116. לא ייכנס אדם ולא יועסק בתוך קדח לכלונס.

עליה וירידה

117.

  1. (א) הירידה והעליה לבור או חפירה שעומקם עולה על 1.20 מטרים תהיה באמצעות דרך ששיפועה אינו עולה על היחס של 1 אנכי ל-1.5 אפקי, ואולם מותר להתקין מדרגות מתאימות או סולם.
  2. (ב) המרחק בין מקום הימצאותו של עובד בתעלה או בחפירה לבין היציאה מהם לא יעלה על 20 מטרים.

רוחב תעלות

118. תעלה אשר לפי תקנות אלה טעונה בדיפון, תהיה ברוחב מספיק כדי לאפשר התקנת דיפון מתאים וביצוע העבודה לשמה נחפרה התעלה באופן נאות ובטוח.

תעלות באדמה חולית

119.

  1. (א) הדפנות של תעלה באדמה חולית (בתקנה זו – תעלה חולית), יותקנו כשהן עומדות וסמוכות זו לזו, יכסו את שטח צדי התעלה החולית לכל עומקה, יחדרו לעומק מספיק מתחת לקרקעיתה ויבלטו ב-15 סנטימטרים לפחות מעל פני הקרקע הסמוכה.
  2. (ב) הדפנות משני צדי תעלה חולית ייתמכו על ידי משענות אפקיות לכל אורכה בעמקים וברווחים מתאימים ביניהם, לפי הצורך.
  3. (ג) המשענות יותקנו בשני צדי התעלה החולית זו מול זו ויחוזקו בחיזוקים ברווחים מתאימים זה מזה, לפי הצורך.
  4. (ד) החיזוקים יובטחו בפני העתקה או הזזה מקרית ממקומם, וכן יובטחו –
    1. (1) אם הם חיזוקים מעץ – בכפיסים שיחוברו לחיזוקים ולמשענות אף אם משתמשים לחיזוקם בטריזים;
    2. (2) אם הם חיזוקי מתכת מתוברגים – בסידור מתאים למניעת נפילתם.
  5. (ה) לא יונח על החיזוקים ולא יושען עליהם כל דבר שיש בו כדי לסכן את יציבותם או לגרום להזזתם.

מעברים מעל תעלות

120.

  1. (א) מעל כל תעלה שרחבה עולה על 60 סנטימטרים יותקנו מעברים בטוחים ובמספר מספיק בהתאם לצרכי העבודה.
  2. (ב) מעברים כאמור בתקנת משנה (א), יותקנו לפי דרישות פרק ב'.

חומר רופף או בולט

121.

  1. (א) חציבת קיר תבוצע כך שלא יווצר חומר בולט או רופף שיהיה בו כדי לסכן את העוסקים בחציבת הקיר, הנמצאים בקרבתו או העוברים לידו.
  2. (ב) משנוצר חומר בולט או רופף, כאמור, הוא יוסר ללא דיחוי ובשיטה בטוחה.

ביקורת

122.

  1. (א) מנהל העבודה יערוך ביקורת בטיחות של חפירה, מילוי, חציבה או דיפון בכל אחד מאלה:
    1. (1) מדי יום לפני התחלת העבודה;
    2. (2) אחרי הפסקת עבודה של שבעה ימים ולפני חידושה;
    3. (3) אחרי הפסקת עבודה בשל גשם או הצפה ולפני חידושה.
  2. (ב) מנהל העבודה ירשום בפנקס הכללי את תוצאות הבדיקה.

עבודה במדרון

123. מתבצעת עבודה במדרון או בקרבתו, שבמהלכה או כתוצאה ממנה עלולים להדרדר סלעים או חמרים אחרים, ישתמשו בשיטות עבודה ובכלים מתאימים ויינקטו אמצעים נאותים למניעת פגיעת סלעים, אבנים או חמרים כאמור באדם או ברכוש.

יציבות קיר חצוב

124. מבצע בניה אחראי לכך שחיצוב קיר יתוכנן ויבוצע כך שתובטח יציבותו על ידי שיפוע יציב או על ידי נקיטת אמצעים מתאימים אחרים להשגת אותה מטרה.

בדיקת קיר חצוב והסרת חומר בולט או רופף

125. מנהל העבודה יבדוק מדי יום, לפני תחילת העבודה, את יציבותו של קיר החיצוב, וירשום את תוצאות הבדיקה לפי תקנה 122; נמצא בבדיקה חומר בולט או רופף הוא יוסר בדרך בטוחה.

איסור הימצאות אדם

126. לא יידרש אדם להימצא, לעבור או לעבוד במקום שבו הוא עלול להפגע מחומר רופף או מקיר בלתי יציב.

פרק י': הריסות

השגחת מנהל עבודה

127. מבצע בניה אחראי שעבודת הריסה תבוצע בהנהלתו הישירה של מנהל עבודה בעל נסיון של שנה אחת לפחות בהריסת מבנים.

ביצוע הריסה

128.

  1. (א) מבצע בניה אחראי לכך שכל עבודת הריסה תתבצע לפי תכנית עבודה מפורטת.
  2. (ב) תכנית כאמור בתקנת משנה (א) תימצא באתר כל עת ביצוע עבודת ההריסה, בצמוד לפנקס הכללי.
  3. (ג) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הריסת מבנה שגבהו אינו עולה על 4 מטרים.

ייחוד עבודות לבונה מקצועי

129. (בוטלה)

אמצעי בטיחות

130.

  1. (א) כל חלקי המבנה העומד להריסה יובטחו מפני התמוטטות בלתי מבוקרת או מקרית וכן יובטח כי פעולת ההריסה תבוצע כך שלא תסכן את העוסקים בהריסה, מבנים סמוכים או חלק מהמבנה שלא נועד להריסה.
  2. (ב) כל חלקי המבנה העומד להריסה ינותקו ממערכת הזנת זרם חשמלי, הספקת גז, מים וקיטור וכן יינקטו אמצעים נאותים למניעת פגיעה במערכת הביוב שבקרבת מקום ההריסה.
  3. (ג) עומד להריסה חלק ממבנה, מותר לנתק חלק זה בלבד ממקור הזנת זרם חשמלי, הספקת גז, מים, קיטור וביוב.
  4. (ד) יינקטו אמצעי בטיחות מיוחדים למניעת פגיעה של התפוצצות, גזים, אבק או אש בעובדים בהריסה.
  5. (ה) בהריסת מבנה מפלדה או מבטון מזוין יינקטו אמצעי זהירות נאותים למניעת התמוטטות בלתי מבוקרת, פתאומית, התכווצות או שינוי בלתי צפוי אחר.

אזהרה

131.

  1. (א) המקום שבו נעשית פעולת הריסה יגודר בגדר מתאימה ויוצגו בו שלטי אזהרה הנראים לעין, וזאת בנוסף לשלט כאמור בתקנה 7; דרכי הגישה הבטוחות למקום ההריסה יסומנו באופן ברור.
  2. (ב) אם אין התקנת הגדר כאמור בתקנת משנה (א) אפשרית, בנסיבות הענין, יינקטו אמצעים נאותים אחרים למניעת גישת אדם לאזור הסכנה.
  3. (ג) תקנה זו תחול גם בזמן הפסקה בעבודת ההריסה.

הפסקת עבודה

132.

  1. (א) חלה הפסקה בעבודת ההריסה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת התמוטטות החלק הנותר של המבנה.
  2. (ב) (בוטלה)

פרק י"א: ביטומן חם

התאמת עובדים

133. מבצע בניה אחראי לכך כי עבודה תוך שימוש בביטומן חם תיעשה בהשגחתו הישירה של עובד מנוסה ומכל הביטומן יוסק בידי עובד מנוסה.

מקום השימוש

134. לא יחממו ביטומן אלא במרחק של 6 מטרים לפחות ממקום שבו מצויים חמרים דליקים; אם אין תנאי המקום מאפשרים קיום מרחק כאמור, תותקן מחיצה מחומר בלתי דליק שתפריד בין החומרים הדליקים לבין האש כשהמרחק בין האש ובין החומרים הדליקים לא יפחת מ-2 מטרים.

מכל החימום

135.

  1. (א) מבצע בניה אחראי לכך שהמכל לחימום ביטומן יהיה תקין ומבנהו וחזקו יתאימו למטרה שלה הוא מיועד.
  2. (ב) המכל לחימום ביטומן יועמד על בסיס אופקי מתכתי איתן ויציב ולא ימולא עד שפתו העליונה; יושאר רווח מספיק למניעת גלישה של ביטומן שלא יפחת מ-15 סנטימטרים משפתו העליונה של המכל.

מניעת התפשטות אש

136. יינקטו אמצעים נאותים למניעת התפשטות אש בשעת חימום ביטומן, כתוצאה מהתלקחות מקרית או השפעת רוח.

אמצעי כיבוי

137.

  1. (א) בקרבת מקום חימום ביטומן תימצא כמות מספקת של חול, אתים, מחבטים או מטפי כיבוי אש מתאימים.
  2. (ב) אין להשתמש במים לכיבוי שריפת ביטומן.

כלי קיבול

138.

  1. (א) כלי הקיבול להעברת ביטומן יהיו מאיכות טובה, במצב תקין ומתאימים למטרתם.
  2. (ב) כלי הקיבול ימולאו לכל היותר עד כדי שלושת רבעי תכולתם.

פרק י"ב: עבודות גג

אמצעים למניעת נפילה

139. קיימת סכנה של נפילת אדם מגג מחמת השיפוע, טיב השטח או מזג האויר, לא יועסק עליו אדם אלא אם כן ננקטו אמצעים נאותים למניעת נפילתו מהגג.

שמירת דינים לגבי גג שביר, חלקלק או תלול

140. הוראות פרק זה אינן באות לגרוע מן האמור בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו-1986.

פרק י"ג: מכונות

חלק מסוכן של מכונה

141. מבצע בניה אחראי לכך שכל חלק מסוכן של מניע ראשון, כל ממסרת וכל חלק מסוכן אחר של מכונה יהיו גדורים לבטח, אלא אם כן נבנו או הם נמצאים במצב שיש בו אותה מידת בטיחות לכל אדם המועסק או הנמצא במקום, כאילו גודרו לבטח.

התקני בטיחות אוטומטיים

142. חלק מסוכן במכונה שמחמת מהות הפעולה בו אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתקיימו לגביו דרישות תקנה 141 אם הותקן במכונה התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו החלק.

ביקורת בטיחות

142א. מנהל עבודה יערוך, פעם ביום לפחות, ביקורת ויוודא כי חלקים מסוכנים במכונות הם מגודרים, מוגנים בהתקן בטיחות אוטומטי או שנבנו או נמצאים במצב כאילו גודרו לבטח, כנדרש לפי תקנות 141 ו-142, וירשום את תוצאות הביקורת שערך בפנקס הכללי.

מבנה הגידורים וקיומם

143. (בוטלה)

פרק י"ד: מגדל הרמה

פרק ט"ו: חשמל

מבנה וקיום

163.

  1. (א) מבצע בניה אחראי לכך שכל ציוד, אבזרים ומיתקנים חשמליים הנמצאים או המותקנים באתר יתאימו לדרישות חוק החשמל, התשי"ד-1954, והתקנות שהותקנו לפיו, תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התשמ"ו-1986, ולתקנים הישראליים שענינם חשמל כמשמעותם בחוק התקנים, התשי"ג-1953.
  2. (ב) כל הציוד והמיתקנים שפורטו בתקנת משנה (א), יוחזקו תקינים במהלך כל העבודה באתר.

עבודה בקרבת קווי חשמל

164.

  1. (א) לא תבוצע כל עבודה באתר במרחק קטן מ-3.25 מטרים מתילים של קווי חשמל במתח עד 33,000 וולט, או במרחק קטן מ-5 מטרים מתילים של קווי חשמל במתח העולה על 33,000 וולט, אלא בתנאים האמורים בתקנת משנה (ב).
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם מתבצעת העבודה במרחקים קטנים מן האמור בה, יש לנקוט צעדים אלה:
    1. (1) העבודה לא תבוצע אלא אם כן הקווים מנותקים ממקור אספקת המתח;
    2. (2) אם הדרישה לפי פסקה (1) אינה מעשית בנסיבות הענין, יינקטו אמצעים מיוחדים כגון התקנת מחיצות או גדרות למניעת מגע ישיר, או בלתי ישיר, של אדם בתילים של קווי חשמל הנמצאים תחת מתח; בעת התקנה או פירוק של מחיצות או גדרות כאמור, יהיו הקווים החשמליים מנותקים ממקור אספקת המתח.
  3. (ג) עבודה או תנועה בקרבת קווי חשמל תתבצע כך שתימנע כל נגיעה בתילי החשמל או העמודים, לרבות ציודם, יסודותיהם או עוגניהם, או התקרבות יתר אליהם.
  4. (ד) לא ישונו פני הקרקע בקרבת עמודי החשמל, יסודותיהם, עוגניהם או מתחת לתילי החשמל אלא אם כן אושר הדבר בכתב בידי חברת החשמל לישראל בע"מ; אישור כאמור ימצא באתר בצמוד לפנקס הכללי.

כבלי חשמל

165.

  1. (א) כבלים או פתילי חשמל המונחים על פני הקרקע יוגנו באמצעי הגנה נאותים במקומות בהם עלול לעבור עליהם רכב או ציוד מכני הנדסי או במקומות בהם קיימת סכנה של פגיעה בהם, ולא יהוו מכשול.
  2. (ב) לא יונח כבל או פתיל חשמלי בתוך שלולית מים או נוזלים אחרים.

פרק ט"ז: הוראות בטיחות שונות

תוכנית ארגון בטיחות לאתר בנייה

166. באתר בנייה שבו מעסיק מבצע הבנייה, בעצמו או באמצעות קבלן ראשי או קבלני משנה, עד 49 עובדים, בו-זמנית, יכין מבצע הבנייה תוכנית ארגון בטיחות לאתר, לפי התוספת השלישית; העתק התוכנית יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה; הוראת תקנה זו לא תחול באתר בנייה שהעבודות בו הן כאמור בתקנה 2(ז).

בור סיד

167.

  1. (א) בור המכיל סיד יכוסה במכסה מתאים או יותקנו סביבו אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים למניעת נפילת אדם לבור; אזן היד, האזן התיכון ולוחות הרגליים יהיו בהתאם לתקנה 11, ומדידת גובהם יהיה משפת הבור.
  2. (ב) במקום המעקה, האזן התיכון ולוחות הרגליים מותר להתקין מכסה כאמור בתקנה 79(2).
  3. (ג) אמצעי הגנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יותקנו כך שאפשר יהיה להרחיק חלק מהם, זמנית, להכנסת סיד או הוצאתו, וזאת רק לפרק הזמן הדרוש לביצוע הפעולות האמורות.

אמצעי בטיחות מיוחדים למניעת נפילת אדם

168. (בוטלה)

איסור הימצאות אדם מתחת למשא מורם

169. לא יימצא אדם מתחת למשא מורם אלא אם כן נסיבות המקרה מחייבות זאת, ואף זאת לפרק הזמן הקצר ביותר ההכרחי לשם ביצוע אותה העבודה, ותוך נקיטת אמצעי הבטיחות הנאותים.

הבטחת משא

170. לא יורם משא אלא אם כן הובטח מפני נפילתו או נפילת חלק ממנו.

הרמה אנכית של משא ומניעת טלטולו

171. הרמת משא על ידי עגורן או אמצעי הרמה אחר תיעשה באופן אנכי בלבד ויינקטו האמצעים הדרושים למניעת טלטולו על ידי חבלי כיוון או אמצעים נאותים אחרים.

הרמת מטען באמצעות גלגלת

172.

  1. (א) התקן הרמה לרבות הגלגלת, השלוחה, התקני העגינה וחבל או כבל ההרמה יהיו מאיכות טובה, מחומר מתאים ובמצב טוב.
  2. (ב) השלוחה תעוגן כראוי אל המבנה או אל משקל נגדי מתאים באופן שתמנע השתחררותו או התמוטטותו של התקן ההרמה.
  3. (ג) הגלגלת תחובר אל השלוחה באופן איתן למניעת השתחררותה ולא ישתמשו לכך בחוטי מתכת שזורים.
  4. (ד) התקן ההרמה ייבדק בידי מנהל העבודה עם התקנתו ולפני התחלת השימוש בו, תוצאות הבדיקה יירשמו בפנקס הכללי.

מיפרט התקן הרמה ממוכן

173.

  1. (א) מבצע בניה אחראי לכך שבאתר בו נמצא או מופעל התקן הרמה ממוכן יימצא מפרט מאת היצרן או לפי תכנון, אשר יכלול פרטים על עיגונו של ההתקן למבנה או הצבתו הבטוחה.
  2. (ב) המפרט כאמור בתקנת משנה (א) יוצמד לפנקס הכללי.

הצבת התקן הרמה ממוכן

174.

  1. (א) התקן הרמה ממוכן יוצב או יעוגן על פי המפרט או התכנית שהוכנו לפי תקנה 173.
  2. (ב) אמצעי העיגון, ההצבה או התמיכה יוחזקו תקינים כל עוד מוצב ההתקן במקום השימוש בו.
  3. (ג) ההתקן יוצב כך שבעת הרמתו לא יתפס המשא במבנה או בגוף אחר כלשהו.

העמסת יתר על משטחי עבודה

175. לא יועמס משטח עבודה מעל לעומס השימושי לו הוא תוכנן, אלא אם כן חוזק או נתמך בתמיכות נוספות ובאופן שיוכל לשאת את העומס הנוסף.

מעלית להסעת עובדים

176. מבצע בניה אחראי לכך שבמבנה שגבהו עולה על 25 מטרים תותקן מעלית שירות להסעת עובדים.

השלכת חמרים וכלים

177.

  1. (א) לא יושלכו חמרים או כלי עבודה מגובה העולה על 2 מטרים אלא יורדו בזהירות.
  2. (ב) תקנת משנה (א) לא תחול כאשר ההשלכה נעשית בתוך שוקת או מוביל סגורים, ומקום השפיכה מגודר למניעת גישת אדם.

מניעת נפילת חפצים

178. לביצוע עבודות בגובה העולה על 2 מטרים יינקטו אמצעים למניעת נפילתם של חפצים או כלים ופגיעתם בעובדים, על ידי שימוש בכלי קיבול מיוחדים, חגורות לנשיאת כלי עבודה או באמצעים אחרים.

התקנת מחיצה

179. יש למנוע הימצאות אדם מתחת או מעל למקום בו עובד אדם אחר, אלא אם כן בין שני המקומות הותקנה מחיצה למניעת פגיעה מגוף נופל.

ציוד וכלי עבודה

180.

  1. (א) הציוד וכלי העבודה שמשתמשים בהם לביצוע העבודה או הנמצאים באתר יהיו במצב טוב ותקין, ללא פגמים או ליקויים העלולים לגרום לסיכון המשתמש בהם או למצוי בסביבה, ולא ישתמשו בציוד ובכלי עבודה אלא למטרה שלה הם מיועדים.
  2. (ב) מבצע בניה יספק ציוד וכלים מאיכות טובה לביצוע העבודה, במצב טוב ותקין, ללא פגמים או ליקויים.

אחסון חמרים

181. החמרים, הכלים, הציוד, תבניות לבניה מתועשת, רכיבים לבניה טרומית וכיוצא באלה יאוחסנו באופן יציב ומסודר כך שתימנע אפשרות התמוטטותם.

יציבות קיר

182. קיר העלול להתמוטט או ליפול, כולו או חלקו, ייתמך באופן נאות להבטחת יציבותו.

מניעת דליקה

183.

  1. (א) יינקטו אמצעים נאותים למניעת התלקחות של חמרים דליקים ואחרים.
  2. (ב) מצויים באתר חמרים דליקים, חמרים אחרים העלולים להתלקח או מתבצעות בו עבודות המחייבות הדלקת אש או קיום תהליך בעירה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת התפשטות הבעירה כתוצאה מהתלקחות מקרית או השפעת רוח, ויימצאו במקום אמצעים נאותים ומספיקים לכיבויה.

פרק י"ז: גיהות

מחסה מפני מזג אויר

184.

  1. (א) מבצע בניה אחראי לכך, כי יותקן באתר מקום מחסה מתאים לעובדים מפני גשם, אלא אם כן המבנה המוקם עצמו יכול לשמש למטרה זו.
  2. (ב) מבצע בניה אחראי לכך כי תותקן הגנה לעובדים מפני קרני שמש, ככל שהדבר מעשי בנסיבות הענין.

תאורה

185.

  1. (א) במקום בו נמצא או עובר אדם ואין בו תאורה טבעית מספקת, יתקין מבצע הבניה תאורה מלאכותית מתאימה בעלת עצמת אור מספקת.
  2. (ב) משהותקנה תאורה מלאכותית, כאמור בתקנת משנה (א), היא תוחזק במצב תקין כל זמן שהעבודה במקום נמשכת.

עזרה ראשונה

186.

  1. (א) מבצע בניה אחראי לכך שבכל אתר יותקן ויקויים ארגז לעזרה ראשונה אשר יצויד כראוי.
  2. (ב) הארגז יהיה ממוקם כך שהגישה אליו תהיה נוחה ולא יוחזק בו דבר זולת חמרים וכלים לעזרה ראשונה.

ממונה על ארגז עזרה ראשונה

187.

  1. (א) מבצע בניה ימנה אחראי על ארגז לעזרה ראשונה (להלן – הממונה), והוא יהיה מצוי במקום כל שעות העבודה; באתר שבו עובדים יותר מ-50 איש, על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.
  2. (ב) הודעה בדבר שמו של הממונה תוצג במקום בולט לעין באתר.
  3. (ג) שמו של הממונה יירשם בפנקס הכללי.

מקום מנוחה ואכילה

188.

  1. (א) מבצע בניה אחראי לכך שבאתר יועמד לרשות העובדים מקום מתאים לאכילת ארוחותיהם, אשר מוגן מפני גשם, רוח וקרני שמש, ובו שולחנות ומקומות ישיבה במספר מספיק.
  2. (ב) מקום כאמור בתקנת משנה (א) יקוים במצב תקין ונקי ולא יאוחסנו בו חמרים או חפצים זולת אלה הקשורים לתכליתו; במקום יימצא מכל סגור לאיסוף ופינוי של שאריות אוכל ואשפה.

מי שתיה

189. מבצע הבניה יתקין ויקיים בנקודות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים, מיתקן להספקת מים ראויים לשתיה, בכמות מספקת, מרשת מים ציבורית או ממקור אחר שאישר, בכתב, רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהאתר נמצא בתחום אחריותה.

מי שתיה בכלים

190. מי שתיה שאינם מסופקים ישירות מרשת מים ציבורית יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו אחת ליום לפחות, ויינקטו כל אמצעים לשמירת המים והכלים מזיהום.

אזהרה מפני מים לא ראויים

191. נמצאים במקום גם מים שאינם ראויים לשתיה, יש לסמן את מקורות המים הללו בשילוט מתאים, ברור, ובולט לעין.

לבוש ונעליים

192. לא יועסק אדם ולא יעבוד בבנין אלא אם כן הוא לבוש חולצה או בגד מתאים להגנת עור גופו ונועל נעליים גבוהות בעלות גפה מעור או חומר מתאים אחר וסוליה מעור, גומי או חומר קשיח אחר, למניעת חדירת מסמרים או עצמים חדים.

מלתחה

193. לפי דרישה בכתב של מפקח עבודה, יש להתקין ולקיים, לשימוש העובדים, מלתחה נאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה וסידורים מעשיים סבירים ליבוש בגדי עבודה.

פרק י"ח: תחולה והוראות מעבר

תכניות ומפרטים בעברית

194. תכניות ומפרטים לפי תקנות אלה יהיו בעברית.

תחולה

195. הוראות תקנות אלה יחולו על כל עבודות בניה ובניה הנדסית.

ביטול

196. תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט"ו-1955, ותקנות הבטיחות בעבודה (חפירת תעלות באדמה חולית), התשכ"ב-1961 – בטלות.

הוראות מעבר

197. (בוטלה)

תחילה

198. תחילתן של תקנות אלה 60 יום מיום פרסומן.

תוספת ראשונה

(תקנה 5א(א)(4))

תוספת ראשונה

תוספת שנייה

(תקנה 6א)

חלק א'

תוספת שנייה – חלק א' תוספת שנייה – חלק א'

חלק ב'

תוספת שנייה – חלק ב'

חלק ג'

תוספת שנייה – חלק ג'

תוספת שלישית

(תקנה 166)

תוכנית ארגון בטיחות אתר בנייה תכלול את הפרטים האלה:

  1. 1. פרק א': תיאור אתר הבנייה, שבו יפורטו נושאים אלה:
    1. (א) ייעוד אתר הבנייה;
    2. (ב) תיאור מאפייני הפעילות העיקריים;
    3. (ג) היקף המועסקים ועיסוקיהם;
    4. (ד) מיקומם ופריסתם הגאוגרפית של מיתקני מקום העבודה והפעילויות העיקריות המתבצעות בהם.
  2. 2. פרק ב': פירוט מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית של אתר הבנייה, כולל לעניין יעדים, מדדים, סדרי עדיפויות, תקנים והנחיות וכן פירוט המשאבים שיוקצו ליישומה של התוכנית לפי פרקיה ולפי הסיכונים; מדיניות הבטיחות תכלול גם את הגדרת רמת הסיכון הקביל באתר הבנייה.
  3. 3. פרק ג': תיאור מערך הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שבו יפורטו נושאים אלה:
    1. (א) המבנה הארגוני של מערך הבטיחות באתר הבנייה;
    2. (ב) שמות בעלי התפקידים בתחומי הבטיחות, לפי הנדרש בחוק ארגון הפיקוח על העבודה ובפקודת הבטיחות בעבודה, ובכלל זה ממונה על הבטיחות, מנהל עבודה, מנהל אתר, בקר בטיחות, בונה מקצועי לפיגומי זקפים, מתכנן הקמת פיגומים, בודק מוסמך;
    3. (ג) מערך הטיפול והתגובה לאירועי בטיחות ולמצבי חירום באתר הבנייה, ובכלל זה ממונה על ארגז עזרה ראשונה ורשימת האחראים למתן עזרה ראשונה.
  4. 4. פרק ד': ניהול סיכונים במקום העבודה, שבו יפורטו נושאים אלה:
    1. (א) ניתוח סיכונים מקצועי שיכלול את השלבים האלה:
      1. (1) זיהוי גורמי סיכון;
      2. (2) הערכת סיכונים;
      3. (3) ניתוח שיטות ואמצעים לבקרת סיכונים;
      4. (4) קבלת החלטות ובחירת הדרך לבקרת סיכונים;
      5. (5) יישום השיטות והאמצעים שנבחרו לבקרת סיכונים;
    2. (ב) לכל סיכון המפורט בפסקת משנה (א) יפורטו אלה:
      1. (1) בעל תפקיד באתר הבנייה המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל, ופרטיו;
      2. (2) בעל תפקיד באתר הבנייה האחראי ליישום האמצעים לבקרת הסיכון, ופרטיו;
      3. (3) לוחות זמנים ומועד סיום ליישום האמצעים לבקרת הסיכון;
      4. (4) אופן המעקב אחרי הפחתת הסיכון;
    3. (ג) נהלים לכל אחד מאלה:
      1. (1) איתור מפגעי בטיחות באתר הבנייה ותוכנית שנתית לסילוק או למניעה של מפגעים כאמור;
      2. (2) אישור ובקרת הכנסתם של גורמי סיכון חדשים לאתר הבנייה ושילובם בתהליך המפורט בפסקה (א);
      3. (3) נוהל הודעות על תאונות;
    4. (ד) תוכנית שנתית לכל אחד מאלה:
      1. (1) ביצוע סקרי סיכונים ייחודיים לאתר הבנייה כפועל יוצא ממאפייניו;
      2. (2) עריכת ביקורות פנים-ארגוניות ומבדקים לפיקוח על מילוי הוראות הבטיחות;
      3. (3) ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, לרבות עדכון נהלים והוראות בטיחות, והפקת לקחים מתהליך ניהול הסיכונים או כתוצאה מהתרחשותן של תאונות עבודה, מחלות מקצוע, או תקריות בטיחות.
  5. 5. פרק ה': הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית, שבו יפורטו נושאים אלה:
    1. (א) נוהל לביצוע הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית לכל אחד מאלה:
      1. (1) לעובדים חדשים;
      2. (2) לאנשים המועסקים באתר הבנייה, שבינם לבין מבצע הבנייה לא מתקיימים יחסי עבודה, לרבות עובדי קבלן;
    2. (ב) תוכניות שנתיות להדרכות עובדים, לרבות לגורמים המפורטים בפסקה (א), בנושאים אלה:
      1. (1) העברת מידע והדרכה בדבר הסיכונים שאליהם עלולים להיחשף העובדים בעבודתם, לפי תקנות 2 ו-3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999;
      2. (2) שמירת כשירותם של בעלי תפקידים באתר הבנייה;
      3. (3) תרגול בעלי התפקידים והעובדים, בהתמודדות עם מצבי חירום האופייניים לסיכונים באתר בנייה;
      4. (4) הגברת המודעות לבטיחות וגיהות במקום העבודה לרבות פעולות הסברה ופרסום.
  6. 6. פרק ו': בדיקות תקופתיות לציוד ולחומרים, שבו יפורטו נושאים אלה:
    1. (א) רשימת פריטים החייבים בבדיקות בטיחות תקופתיות לרבות מכשירים, מכונות, מיתקנים ותשתיות; לצד כל פריט יפורטו הבדיקות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוע בדיקות אלה;
    2. (ב) תוכנית שנתית לבדיקת קיומם, כשירותם ותקינותם של אמצעי הבטיחות והחירום באתר הבנייה.
  7. 7. פרק ז': מתן וחידוש של היתרים, אישורים, רישיונות, הסמכות, מינויים ושמירת כשירויות, הנוגעים לבטיחות העובדים, שבו יפורטו נושאים אלה:
    1. (א) תוכנית שנתית לקביעה וחידוש של ההיתרים או האישורים הנדרשים למקום העבודה לפי כל דין;
    2. (ב) רשימת בעלי התפקידים באתר הבנייה שלגביהם נדרשים לפי כל דין קביעה של רישיון, הסמכה או מינוי או שמירת כשירות או חידושם; לצד כל שם בעל תפקיד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה;
    3. (ג) רשימת העובדים באתר הבנייה שמבצע הבנייה החליט משיקולי בטיחות, כי נדרשים להם הרשאה, מינוי או כשירות, שמירתם או חידושם; לצד כל שם עובד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה.
  8. 8. פרק ח': רשימת הוראות ונוהלי הבטיחות והבריאות התעסוקתית שעליהם החליט מבצע הבנייה, ובכלל זה נוהלי היערכות ותגובה למצבי חירום, בציון מועד עדכונם האחרון.

התקנת מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"אמצעי מיתוג ואבטחה"
– ציוד המיועד להפעלתו או ניתוקו של מיתקן חשמלי או חלק ממנו ממקור זינה;
"בית תקע"
– כהגדרתו בתקן ישראלי ת"י 60309: תקעים, בתי-תקע ומערכות חיבור לשימוש בתעשייה, אשר מופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי, כעדכונו מזמן לזמן, והמותקן לפי הוראות התקן האמור;
"דרגת הגנה IP"
– דרגות ההגנה שמספקות מעטפות לפי ת"י 60529;
"דרגת הגנה IK"
– דרגת ההגנה בהתאם לתקן בין-לאומי IEC 62262;
"זרם"
– שיעורו האפקטיבי של זרם החשמל (rms);
"זרם יתר" (Over current)
– זרם העולה על הזרם הנומינלי של המבטח ויכול שיהיה זרם העמסת יתר או זרם קצר;
"זרם נומינלי"
– הזרם שבעבורו תוכנן הציוד החשמלי;
"זרם פחת" (Residual current)
– סכום וקטורי של הזרמים במוליכים חיים של מעגל, בנקודה כלשהי בו;
"זרם קצר"
– (Ik) (Short Circuit Current) – זרם יתר מתמיד המופיע כתוצאה מקצר;
"חוף"
– רצועת היבשה עד מרחק של שלושה מטרים מסביב למאגר המים;
"חיבור גלווני"
– כהגדרתו בתקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו), התשע"ד-2014;
"חלק חי"
– חלק של מיתקן חשמלי או ציוד חשמלי שמחובר למקור זינה בחיבור גלווני או השראתי, או שהוא טעון חשמל;
"כבל"
– מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או מספר מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף;
"לוח"
– המסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמל, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים שבמהלך של מעגל סופי;
"לוח משנה"
– לוח הניזון מלוח אחר;
"לוח ראשי"
– לוח הניזון במישרין ממקור האספקה ומיועד להזין את המיתקן בשלמותו;
"מאגר מים"
– מאגר מים טבעי או מאגר מים מלאכותי, למעט בריכה כהגדרתה בתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2003;
"מאגר מים טבעי"
– מאגר המיועד למים שנוצר באופן טבעי, ובכלל זה אגם ומאגר איסוף מי גשם, אשר גובה המים שבו משתנה בהתאם לעונות השנה או למזג האוויר;
"מאגר מים מלאכותי"
– מאגר המיועד למים, שאינו מאגר מים טבעי, ובכלל זה בריכת חמצון, בריכת דגים ובריכת סינון, אשר גובה המים שבו יכול להשתנות בהתאם לעונות השנה או באופן נשלט ומבוקר על ידי גורם חיצוני;
"מבודד"
– מופרד מסביבתו מבחינה גלוונית על ידי חומר בידוד;
"מבטח"
– אמצעי הגנה המיועד להפסקה אוטומטית של זרם יתר; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;
"מבנה צף"
– לרבות מבנה שמעל המים המעוגן לקרקע שמתחת למים או לחוף, הכולל מיתקן חשמלי המותקן עליו;
"מובל"
– צינור, תעלה, מנהרה, פרוזדור או כל מעבר אחר, המיועד להכיל מוליכים או כבלים;
"מוליך"
– גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי;
"מוליך הארקה"
– מוליך המחבר, במישרין או בעקיפין, אלקטרודת הארקה אל אחד מאלה:
  1. (1) גופי מתכת, החייבים בהארקת הגנה Protective Earth (PE);
  2. (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה;
"מוליך חיבור"
– מוליך המחבר את השירותים המתכתיים הלא חשמליים של המבנה אל פס השוואת הפוטנציאלים או אל פס הארקה;
"מישור ייחוס חשמלי"
– אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, וכפי שמוצג בתוספת:
  1. (1) בעבור מיתקנים חשמליים המותקנים על החוף – מישור אופקי בגובה של 60 סנטימטרים מעל הגובה המרבי האפשרי של המים (Hmax), לרבות במצב גאות, שפל והצפות עונתיות;
  2. (2) בעבור מבנים צפים המתוכננים לעלות ולרדת בהתאם לגובה המים (H) ובעלי יכולת טכנית להתרומם – מישור אופקי בגובה 75 סנטימטרים מעל גובה המים ובלבד שגובהו לא יפחת מ-30 סנטימטרים מעל החלק העליון של המבנה הצף;
  3. (3) בעבור מיתקנים חשמליים קבועים במים אשר אינם צפים או מיתקנים חשמליים המצויים על הקרקע במרחק של עד מטר וחצי מסף גלישת המים – מישור אופקי בגובה 75 סנטימטרים מעל גובה המים המרבי האפשרי;
"מיתקן חשמלי"
– מכלול של ציוד חשמלי, קבוע או מיטלטל, במתח נמוך, המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה);
"מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים"
– מיתקן חשמלי אשר מותקן במאגר מים, על פני מאגר המים או בסמוך לסף גלישת המים, ובכלל זה מבנה צף;
"מכשיר חשמלי מיטלטל"
– מכשיר חשמלי המיועד להעברה ממקום למקום תוך שימוש תקין בו;
"מנתק דו-קוטבי"
– אמצעי מיתוג ואבטחה דו-קוטבי בעל כושר הפסקה של הזרם הנומינלי שלו;
"מעגל"
– מוליכים אחידים, המותקנים יחד והמוגנים על ידי מבטח משותף;
"מעגל סופי"
– מעגל חשמלי שתחילתו במבטח הקרוב ביותר במעגל למכשיר חשמלי או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית התקע;
"מערכת הארקה"
– מערכת המורכבת מאלקטרודת הארקה, ממוליכי הארקה ומאבזרים המיועדים לחיבור ביניהם ואל הגוף המוארק;
"מפסק"
– אבזר למיתוג זרם עד לערכו הנומינלי;
"מפסק אוטומטי"
– מפסק בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר, הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל או קו במקרה של זרם יתר ויכול שיופעל באופן ידני;
"מפסק פחת"
– מפסק המיועד להפסקה אוטומטית של מיתקן חשמלי ממקור זינה במקרה של הופעת זרם פחת כתוצאה מקצר לאדמה;
"מקור זינה"
– גנרטור, שנאי, ממיר, מהפך, מיישר זרם, תא ראשוני או מצבר, הכול לפי העניין;
"משטח שווה פוטנציאלים"
– משטח מוליך שעליו או בתוכו מותקנים מוליכים או כבלים, חלק של מיתקן חשמלי או כל שירות מתכתי, אשר נמצא בעומק מרבי של 7.5 ס"מ מהמשטח שעליו יכול להימצא אדם ואשר מטרתו, בין השאר, הקטנת מתח מגע ומתח צעד;
"מתח נמוך"
– מתח בין המוליכים העולה על 24 וולט ואינו עולה על 1,000 וולט;
"מתח נמוך מאוד"
– מתח בין מוליכים שאינו עולה על 24 וולט;
"סף גלישת המים"
– נקודה בחוף שאליה המים עשויים להגיע כאשר הם נמצאים בגובה המרבי האפשרי;
"פס הארקה"
– פס המשמש לחיבור מוליכי הארקה;
"פס השוואת פוטנציאלים"
– פס שאליו מתחברים מוליכי הארקה ומוליכי חיבור, אשר יכול לשמש גם כפס הארקה;
"פתיל"
– גיד כפיף או כמה גידים כפיפים מבודדים, שזורים יחד או לא שזורים, המאוגדים במעטה חיצוני משותף או המחוברים ביניהם;
"ציוד"
– פריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו;
"סוג I", "סוג II" ו-"סוג III"
– סוגי ציוד כהגדרתם בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991;
"קו"
– קבוצת מוליכים המחברים מקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ללוח חשמל אחד או יותר, או למהפך;
"שירות מתכתי"
– חלק מתכתי במיתקן חשמלי או בקרבתו או בסביבתו, העלול להעביר פוטנציאל;
"שינוי יסודי"
– שינוי מהשינויים המפורטים להלן:
  1. (1) שינוי הנעשה לשם הגדלת החיבור של מיתקן;
  2. (2) שינוי באמצעי מיתוג ואבטחה או בשיטת ההגנה של המיתקן;
  3. (3) החלפת לוח או תוספת מעגל;
  4. (4) שינוי בחתך המוליכים, בחומר המוליכים, בבידוד המוליכים או בצורת התקנתם;
"תקן"
– כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953;
"ת"י 60529"
– תקן ישראלי ת"י 60529 – דרגות ההגנה שמספקות מעטפות (קוד IP), אשר מופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי, כעדכונו מזמן לזמן;
"תקן בין-לאומי IEC 62262"
– "IEC 62262" – Degrees of protection provided by enclosures for equipment against external mechanical impacts, כעדכונו מזמן לזמן, אשר מופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי ובמשרדי רשות החשמל.

פרק ב': התקנת ציוד

דרישת רישיון ודרישות כלליות

2.

  1. (א) לא יתכנן אדם מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים, לא יתקינו, לא יפקח על התקנתו ולא יבדוק אותו, אלא אם כן הוא חשמלאי בעל רישיון מתאים לפי תקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985.
  2. (ב) מתכנן המיתקן יתאים את הציוד לדרישות התקן החל עליו, כעדכונו בעת תכנון המיתקן, ולתנאים הקיימים במקום התקנתו של המיתקן, ובכלל זה לרטיבות, לסכנה של פגיעות מכניות, להשפעה כימית, לאש, לסכנת התפוצצות, לקרינת השמש ולהצטברות אבק או לכלוך.
  3. (ג) מתקין הציוד יוודא, בעת ההתקנה, שהציוד מתאים לתנאים הקיימים במקום התקנתו האמורים בתקנת משנה (ב); בודק המיתקן יבדוק בעת ביצוע בדיקה לפי תקנה 14 כי הציוד שהותקן מתאים לתנאים הקיימים במקום התקנתו כאמור.
  4. (ד) המתכנן יתאים את הציוד הממוקם מתחת למישור הייחוס החשמלי, לעבודה מתחת לפני המים, ובכלל זה לדרגות ההגנה והאיטום המתאימות לציוד לפי ת"י 60529; המתקין יוודא כי הציוד מתאים לתכנון כאמור.

התקנת לוח על החוף

3. לוחות של מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים יתוכננו ויותקנו במרחק העולה על מטר וחצי מסף גלישת המים, כשחזיתם לכיוון הנגדי למאגר המים; חלקים חיים בלוח, ובכלל זה פסי צבירה, מהדקי חיבור, מגענים ומבטחים, יותקנו בגובה העולה על 30 סנטימטרים מעל מישור הייחוס החשמלי.

ציוד המותקן על חוף

4.

  1. (א) ציוד המותקן על החוף והמזין ציוד אחר, יתוכנן ויותקן במרחק העולה על מטר וחצי מסף גלישת המים.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אפשר שציוד המותקן על החוף ומזין ציוד אחר יתוכנן ויותקן במרחק הקטן ממטר וחצי מסף גלישת המים, אם הוא בעל דרגת הגנה ודרגת איטום המתאימות לפעולה על המים או מתחת לפני המים לפי ת"י 60529, או שהוא עומד בדרישות המפורטות בתקנה 5.

ציוד המותקן מעל מים

5.

  1. (א) ציוד המותקן מעל המים יתוכנן ויותקן כך שחלקים חיים בציוד כאמור, למעט כבלים, יותקנו בגובה שלא יפחת מ-30 סנטימטרים מעל החלק העליון של המבנה הצף, ושבכל מקרה לא יפחת מגובה מישור הייחוס החשמלי.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ציוד שלפי התכנון ייעודו דורש התקנה בגובה נמוך מהאמור בתקנת משנה (א), ושאינו חשוף להתזת מים בלחץ העולה על 12.5 ליטר/דקה בקוטר הפייה 6.3 מילימטרים בהתאם לת"י 60529, יתוכנן ויותקן בגובה שלא יפחת מ-25 סנטימטרים מעל המבנה הצף ובלבד שדרגת ההגנה תהיה IP55 לפחות, ואם קיים כיסוי שמגן בפני התזת מים על הציוד – תהיה דרגת ההגנה IP44 לפחות.
  3. (ג) בציוד המותקן מעל המים יתוכנן ויותקן אמצעי הגנה אשר מנתק את זינת החשמל לאותו ציוד באופן אוטומטי אם המים מגיעים לגובה מישור הייחוס החשמלי.
  4. (ד) המתכנן יתכנן את הציוד שמרכיב את המיתקן החשמלי בסביבת מאגר מים בהתאם לדרגת ההגנה ודרגת האיטום הנדרשות לפי ת"י 60529 במקום ההתקנה ולייעודו, והוא יותקן בהתאם.

התקנת מובל

6.

  1. (א) מתקין מובל, לשם זינת מיתקן חשמלי המותקן במבנה צף, יתקינו באופן המונע סיכון בשל תנועת המים או שינויים בגובה המים.
  2. (ב) בודק המיתקן יוודא, בעת ביצוע כל בדיקה של המיתקן לפי תקנה 14, שמובל הותקן בהתאם להוראות תקנת משנה (א).

התקנת כבלים במעגל סופי או קו

7.

  1. (א) מעגל סופי או קו המותקן במיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים יהיה עשוי כבל בלבד.
  2. (ב) כבל המחבר ציוד חשמלי המותקן במבנה צף או במבנה הנמצא מתחת למים יהיה גמיש.
  3. (ג) כבל כאמור בתקנה זו יתאים למקום ההתקנה ולייעודו.
  4. (ד) תיל קשירה לכבל כאמור בתקנה זו יהיה מבודד או עשוי מחומר שאינו מוליך זרם.

אמצעי מיתוג ואבטחה בציוד המותקן במבנה צף או במבנה הנמצא מתחת לפני המים

8.

  1. (א) ציוד הנמצא מתחת לפני המים או צף על המים יוזן באמצעות בית תקע המותאם לתנאים הקיימים במקום ההתקנה, לרבות דרגת ההגנה IP ודרגת הגנה IK המתאימות למקום ההתקנה, לפי העניין; בסמוך לציוד כאמור ובמקום הנראה לעין שממנו יתוכנן ויותקן אמצעי מיתוג ואבטחה המאפשר את ניתוק הציוד מהזינה בלא הוצאת תקע.
  2. (ב) אמצעי מיתוג ואבטחה שמתוכנן ומותקן לפי תקנת משנה (א) יהיה מפסק אוטומטי או מנתק דו-קוטבי שבטור אליו נתיכים; יש לסמן את אמצעי המיתוג והאבטחה בהתאם לייעודו.

מכשיר חשמלי מיטלטל

9.

  1. (א) מכשיר חשמלי מיטלטל ידני המהווה חלק מהציוד שממנו מורכב מיתקן חשמלי ואשר ייעשה בו שימוש על פני המים או בקרבתם, יהיה ציוד מסוג II או מסוג III.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להשתמש במכשיר חשמלי מיטלטל ידני שהוא ציוד מסוג I, ובלבד שיוזן דרך מפסק פחת הפועל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר.
  3. (ג) בית תקע במכשיר חשמלי מיטלטל ידני יוגן באמצעות מפסק פחת הפועל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר.

פרק ג': הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול

אמצעי הגנה מפני חישמול

10.

  1. (א) הגנה מפני חישמול למיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים תהיה כנדרש לפי תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991.
  2. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגנה מפני חישמול במאגר מים בחצר חקלאית תהיה בהתאם לתקנה 3 לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991.
  3. (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (א) או (ב), לפי העניין, מעגל סופי במיתקן חשמלי בבריכות דגים, ובכלל זה מעגל המזין מיתקן האכלה לדגים וחמצניות, יוגן על ידי מפסק פחת הפועל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר כהגנה נוספת.

מוליך הארקה

11.

  1. (א) מוליך הארקה יחובר באמצעות התקן באופן שיבטיח חיבור גלווני לאורך חיי המיתקן החשמלי.
  2. (ב) בעת תכנון מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים, המתכנן יתאים את מוליך ההארקה וחיזוקו מבחינת עמידות במאמצים תרמיים ואלקטרודינמיים לעוצמת זרם הקצר המרבי הצפוי לעבור דרכו, בלי לגרום לו נזק ובלי לסכן את סביבתו.
  3. (ג) המתכנן יקבע אם נדרש מוליך הארקה גמיש, בהתאם לתנאי ההתקנה, והמתקין יפעל לפי התכנון.
  4. (ד) מוליך הארקה המחובר לגוף המתכתי של ציוד חשמלי ולשירות מתכתי המותקן במבנה צף או במבנה הנמצא מתחת למים יהיה מוליך מבודד מנחושת.
  5. (ה) פס הארקה בלוח משנה יחובר אל פס השוואת פוטנציאלים או אל פס הארקה בלוח ראשי באמצעות מוליך הארקה מבודד, רציף ובעל שטח חתך מתאים.
  6. (ו) הארקת מכשיר חשמלי תבוצע באמצעות מוליך הארקה המהווה חלק מפתיל זינה.

חיבור לפס השוואת פוטנציאלים

12. במיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים כל השירותים המתכתיים, לרבות קונסטרוקציה, מבנים, ארונות, צנרת, מכלים וגופים מתכתיים, וכל חלק מתכתי שיכול להופיע עליו מתח, יחוברו באמצעות מוליך חיבור אל פס השוואת פוטנציאלים.

התקנת משטח שווה פוטנציאלים

13.

  1. (א) מתכנן מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים יתכנן, ומתקין מיתקן חשמלי כאמור יתקין, משטח שווה פוטנציאלים אשר יחובר למערכת הארקה של המיתקן החשמלי; משטח כאמור יחובר נוסף על כל השירותים המתכתיים הנמצאים בסביבתו, לקונסטרוקציה ולכל ציוד מתכתי אחר שיכול להימצא תחת מתח.
  2. (ב) משטח שווה פוטנציאלים כאמור בתקנת משנה (א) יתוכנן ויותקן בסמוך או מתחת לכל אמצעי מיתוג ואבטחה או ציוד מסוג I המותקן תחת כיפת השמיים, באופן שיבטיח שהטיפול בהם יבוצע תוך כדי עמידה על המשטח.
  3. (ג) משטח שווה פוטנציאלים כאמור יתוכנן ויותקן באופן שיבטיח השוואת פוטנציאלים, ברדיוס של מטר אחד.
  4. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), אין חובה לתכנן ולהתקין משטח שווה פוטנציאלים בהתאם להוראות תקנה זו כאשר הציוד או אמצעי המיתוג והאבטחה מוזן ממעגל חד-מופעי בעל זרם נומינאלי שאינו עולה על 63 אמפר ומוגן באמצעות מפסק פחת הפועל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר.
  5. (ה) משטח שווה פוטנציאלים כאמור יתוכנן ויותקן באופן שבו הוא יחובר אל פס השוואת פוטנציאלים של המיתקן החשמלי באמצעות מוליך הארקה שזור, עשוי נחושת, מבודד, בעל שטח חתך מינימאלי של 10 מילימטרים רבועים לפחות או באמצעות מוליך הארקה עשוי מפלדה מגלוונת.

פרק ד': הוראות שונות

בדיקה לפני הפעלה ראשונה ולאחר שינוי יסודי ובדיקות תקופתיות

14.

  1. (א) מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים, על כל חלקיו, ייבדק על ידי בעל רישיון "חשמלאי בודק" המתאים לגודל המיתקן, לפי תקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985, לאחר התקנתו ולפני הפעלתו הראשונה, וכן לאחר ביצוע כל שינוי יסודי בו ולפני הפעלתו לאחר ביצוע שינוי כאמור; בבדיקה כאמור יבדוק הבודק שהמיתקן הותקן לפי הוראות תקנות אלה ושאין בו כדי לסכן את בטיחות הציבור.
  2. (ב) מיתקן חשמלי כאמור בתקנת משנה (א), על כל חלקיו, ייבדק על ידי בעל רישיון "חשמלאי בודק" מתאים כאמור בתקנת משנה (א), לרבות בדיקת התנגדות בידוד כבלים וציוד אחר שנמצא במים, כמפורט בתקנה 17, אחת לשלוש שנים, לפחות, ואולם הבדיקה הראשונה לפי תקנת משנה זו יכול שתיעשה עד תום חמש שנים מהפעלתו לראשונה של המיתקן החשמלי.
  3. (ג) מחזיק מיתקן יוודא את ביצוע הבדיקות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) וידאג לתיקון הליקויים אם יהיו כאלה; אם מחזיק המיתקן אינו בעל המיתקן, המחזיק ידווח לבעלים במועדים האמורים בתקנת משנה (ב) על ביצוע הבדיקות ותוצאותיהן; בעל המיתקן יוודא במועדים האמורים בתקנת משנה (ב) כי הבדיקות בוצעו.
  4. (ד) תוצאות בדיקות המיתקן כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) ובתקנה 15 יירשמו בידי הבודק ויימסרו למחזיק המיתקן.

תחזוקה

15. עבודות תחזוקה במיתקן יתבצעו לכל הפחות אחת לשנה, בידי בעל רישיון "חשמלאי ראשי" לפחות; על מחזיק המיתקן לוודא את ביצוע תחזוקה כאמור; התגלה במיתקן ליקוי או פגם – יתוקנו בהקדם האפשרי; התגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש – ינותק המיתקן ממתח מייד ולא יחובר מחדש עד שהפגם או הליקוי יתוקן והמיתקן ייבדק על ידי בעל רישיון "חשמלאי בודק" המתאים לגודל המיתקן ויימצא כשיר להפעלה.

שמירת תוכנית המיתקן, תוצאות בדיקות ודיווחים

16. תוכנית המיתקן ותוצאות בדיקות המיתקן יישמרו בידי מחזיק המיתקן; בעל מיתקן שאינו מחזיקו, ישמור את הדיווחים שנמסרו לו ממחזיק המיתקן לפי תקנות אלה.

אחריות

17.

  1. (א) נוסף על האמור בתקנות 2(א), (ב) ו-(ד), 5(ד), 11(ב) ו-(ג) ו-13(א), מתכנן מיתקן יהיה אחראי לתכנן את המיתקן בהתאם לתקנות 3, 4, 5(א), (ב) ו-(ג), 7, 8, 9, 10, 11(א), (ד), (ה) ו-(ו), 12, 13(ב) עד (ה) לתקנות אלה.
  2. (ב) נוסף על האמור בתקנות 2(א), (ג) ו-(ד), 6(א) ו-13(א), מתקין ציוד או מיתקן יהיה אחראי להתקין את הציוד או המיתקן בהתאם לתקנות 3, 4, 5, 7, 8, 9, 10, 11(א) ו-(ד) עד (ו), 12 ו-13(ב) עד (ה) לתקנות אלה.
  3. (ג) נוסף על האמור בתקנות 2(א) ו-(ג), 6(ב), 14(א), (ב) ו-(ד) ו-15, בודק המיתקן יוודא, כי המיתקן עומד בהוראות תקנות אלה, וכן הותקן בהתאם לתוכניות שהוכנו על ידי המתכנן.
  4. (ד) נוסף על האמור בתקנה 16, מחזיק המיתקן יהיה אחראי על קיומן של בדיקות כאמור בתקנה 14(ג) ו-(ד) ועל ביצוע עבודות תחזוקה, ניתוק המיתקן במקרה הצורך ותיקון ליקויים כאמור בתקנה 15.

תחילה

18. תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

תוספת

(תקנות 1 ו-5)

מישור הייחוס החשמלי
מישור הייחוס החשמלי

הנחיות מנהל מינהל החשמל להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי (במתח גבוה ובמתח נמוך), תשפ"ב – 2022

הנחיות אלו של מנהל מינהל החשמל מפרטות את הכללים והעקרונות להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי.

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. בהנחיות אלה –

"אבזר"
– כהגדרתו בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991 (להלן: "תקנות הארקות ואמצעי הגנה");
"איפוס"
– כהגדרתו בתקנות הארקות ואמצעי הגנה;
"אמצעי הגנה בפני חישמול"
– כמפורט בתקנות הארקות ואמצעי הגנה ;
"אמצעי מיתוג"
– ציוד חשמלי המיועד להפעלתו או ניתוקו של מיתקן חשמלי או חלק ממנו ממקור זינה;
"אספקה עצמאית"
– אספקת חשמל ממיתקן פוטו-וולטאי למיתקן צריכה שאין לו כל קשר חשמלי לרשת חשמל של מחלק;
"בידוד", "בידוד בסיסי" ו"בידוד כפול"
– כהגדרתם בתקנות הארקות ואמצעי הגנה;
"החוק"
– חוק החשמל, התשי"ד–1954;
"הספק המיתקן"
– ההספק הנקוב המצרפי של המהפכים (בקו"א בצד זרם חילופין ובקו"ט בצד זרם ישר)במיתקן הפוטו-וולטאי ;
"הפרדה גלוונית בין צד זרם ישר לצד זרם חילופין"
– ההפרדה בין צד הזרם הישר לצד זרם החילופין באמצעות שנאי פנימי במהפך או שנאי מבדל חיצוני;
"זינה צפה"
– כהגדרתם בתקנות הארקות ואמצעי הגנה;
"זרם"
– שיעורו האפקטיבי של זרם החשמל (rms);
"זרם פחת" (Residual current)
– סכום וקטורי של זרמים במוליכים חיים של מעגל, בנקודה כלשהי שבו;
"זרם יתר" (Over current)
– זרם העולה על הזרם הנקוב של המבטח ויכול שיהיה זרם העמסת יתר או זרם קצר;
"זרם נקוב"
– הזרם שבעבורו תוכנן הציוד החשמלי;
"זרם קצר" (Short circuit current)
– זרם יתר מתמיד המופיע כתוצאה מקצר;
"זרם העמסת יתר"
– כהגדרתו בתקנות החשמל (העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך), התשע"ד-2014 (להלן: "תקנות העמסת מוליכים");
"זרם מתמיד מרבי (IZ)"
– כהגדרתו בתקנות החשמל (העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך, התשע"ד-2014;
"חצרים חקלאיים"
– כהגדרתם בתקנות החשמל (מיתקן חשמל בחצרים חקלאיים במתח נמוך עד 1000 וולט) התשנ"א - 1991;
"חשמלאי"
– בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל על פי דין;
"לוח חשמל"
– מסד וציוד חשמלי המורכב עליו המשמש להבטחה, לפיקוד או לבקרה של מיתקן חשמלי;
"מבטח"
– אמצעי הגנה המיועד להפסקה אוטומטית של זרם יתר; מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי;
"מבנה"
– כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965;
"מהפך" (Inverter)
– מכשיר ההופך את הזרם הישר לזרם חילופין;
"מהפך היברידי"
– מהפך המאפשר הוצאת אנרגיה מהמיתקן הפוטו-וולטאי, הן במקביל לרשת והן בפעולה עצמאית ללא רשת;
"מהפך רשת"
– מהפך שנועד לעבוד במקביל לרשת בלבד;
"מודול" (Module)
– אבזר ההופך את אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית בזרם ישר;
"מוליך הארקה"
– כהגדרתו בתקנות הארקות ואמצעי הגנה ;
"מוליכים חיים"
– מוליכי המופעים ומוליך האפס;
"מחלק"
– בעל רישיון חלוקה כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו – 1996;
מחלק דומיננטי
– חברת החשמל לישראל בע"מ;
"מיתקן ביתי"
– מיתקן במבנה מגורים, למסחר או למשרדים, או במבנה הדומה להם;
"מיתקן פוטו-וולטאי"
– מיתקן חשמל לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית;
"מיתקן פוטו-וולטאי המחובר לרשת מתח גבוה"
– מיתקן פוטו-וולטאי המחובר לרשת מתח גבוה של מחלק דומיננטי או למיתקן צריכה המקבל אספקה במתח גבוה ממחלק דומיננטי, כאשר ההספק המצרפי של המתקנים הפוטו-וולטאיים המותקנים במיתקן הצריכה גדול מ- 630 קו"א;
"מיתקן צריכה"
– מיתקן חשמל של צרכן המחובר לרשת של מחלק, מהדקי המונה;
"המנהל"
– כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו - 1996;
"מסד"
– מבנה שעליו מורכב ציוד חשמלי;
"מעגל"
– מכלול של ציוד חשמלי המוזן מאותו מקור ומוגן בפני זרם יתר על ידי אותו מבטח;
"מערך" (Array)
– מחרוזות מודולים המחוברות ביניהן במקביל;
"מערכת הארקה"
– מערכת המורכבת מאלקטרודת הארקה, מוליכי הארקה ואבזרים המיועדים לחיבור ביניהם לבין הגוף המוארק;
"מנתק" (Isolator Switch)
– אבזר לניתוק המעגל החשמלי ללא עומס ממקור זינה;
"מנתק עומס" (Load Switch)
– מנתק לניתוק המעגל החשמלי תחת עומס ממקור זינה;
"מפסק"
– אמצעי מיתוג המיועד להפסקה ולחיבור של זרם חשמלי במיתקן;
"מפסק אוטומטי"
– מפסק בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל במקרה של זרם יתר ויכול שיופעל באופן ידני;
"מפסק פחת"
– מפסק המיועד להפסקה אוטומטית של מיתקן חשמלי ממקור זינה במקרה של הופעת זרם פחת כתוצאה מקצר לאדמה;
"מפסק ראשי"
– מפסק המיועד למיתוג מיתקן בשלמותו;
"מקור הארקה"
– אלקטרודה העומדת בדרישות תקנות הארקות ואמצעי הגנה ;
"מקור זינה"
– גנרטור, שנאי, ממיר, מהפך, מיישר זרם, תא ראשוני או מצבר, הכל לפי העניין;
"מקטע מודולים"
– מודולים הנישאים על ידי קונסטרוקציה רציפה;
"משגוח"
– מכשיר המיועד לבקרת תקינות הבידוד בין מוליכי המיתקן לבין המסה הכללית של האדמה או בין מוליכי המיתקן לבין גופי המתכת של ציוד המיתקן;
"מתח גבוה"
– מתח שערכו הנקוב עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל ואינו עולה על 52 קילו וולט בזרם חילופין או 74 קילו וולט בזרם ישר;
"מתח ריקם"
– המתח המירבי המתפתח בין שני מוליכים סמוכים במיתקן במצב שבו לא זורם זרם במוליכים;
"מתח נמוך"
– מתח העולה על 50 וולט בזרם חילופין או 120 וולט בזרם ישר ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר, בין שני מוליכים באותו מעגל;
"פס הארקה"
– פס מתכתי המשמש לחיבור מוליכי הארקה;
"פס השוואת פוטנציאליים"
– כהגדרתו בתקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א - 1981;
"ציוד חשמלי"
– אבזר או חלק ממיתקן חשמלי;
"ציוד סוג II"
– ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר וללא אמצעים לחיבור מוליך הארקה;
"קצר" (Short circuit)
– חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות או יותר שקיים ביניהן הפרש פוטנציאלים במצב תקין;
"קו"
– מעגל המחבר מקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ללוח חשמל אחד או יותר, או למהפך;
"רשת חשמל"
– כהגדרתה בחוק משק החשמל, התשנ"ו - 1996;
"שילוט בר קיימא"
– כיתוב קריא המותקן במקום בולט לעין באופן המאפשר הישארותו במקום לאורך שנים, בעברית ובערבית;
"שינוי יסודי"
– הגדלת הספק, שינוי באמצעי ההגנה בפני חישמול, הוספה או החלפה של לוח חשמל;
"תקן"
– תקן ישראלי (ת"י), כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג - 19531; בהיעדר תקן כאמור – תקן שפרסמה הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה (תקן IEC);

1 ס"ח התשי"ג עמ' 30

פרק ב': תנאים כלליים

תכנון, התקנה, בדיקה והפעלה של מיתקן

2.

  1. (א) לא יתכנן אדם, לא יתקין ולא יבדוק מיתקן פוטו - וולטאי אלא אם הוא חשמלאי;
  2. (ב) תכנון, התקנה, בדיקה והפעלה של מיתקן פוטו-וולטאי או ביצוע כל שינוי יסודי בו ייעשו על פי החוק, על פי הנחיות אלו ולפי הוראות היצרן של הציוד;
  3. (ג) רשאי אדם שאינו חשמלאי לבצע עבודה שאינה עבודת חשמל, כגון חפירה, הנחה של כבל, התקנה מכנית של מודולים וכיוצא באלה, ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו ובפיקוחו של חשמלאי; פיקוח כאמור אינו נדרש לצורך עבודת ניקוי מודולים;
  4. (ד) לא יפעיל אדם מיתקן פוטו-וולטאי המחובר אל רשת חשמל של מחלק, אלא לאחר שקיבל את כל האישורים הנדרשים להפעלה של אותו סוג מיתקן לפי כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע"ח-2018 (להלן: "כללי אמות המידה");
  5. (ה) לצורך הפעלת מיתקן פוטו-וולטאי במקביל לגנרטור העובד במנותק לרשת, יוודא מתכנן המיתקן את התאמת מערכות הבקרה של מיתקני הייצור, ובכלל זה מערכות אגירת אנרגיה מתאימות לניהול הייצור במשטרי עבודה שונים, תוך מניעת חיבור לרשת ללא סנכרון;
  6. (ו) מתכנן המיתקן יוודא שהספק מיתקן פוטו-וולטאי חד מופעי לא יעלה על 5 קו"א;
  7. (ז) ציוד חשמלי המהווה חלק ממיתקן פוטו-וולטאי יתאים לנדרש בתקן הנוגע לעניין אותו ציוד חשמלי;

מוליכים וכבלים בצד זרם ישר

3.

  1. (א) שטח החתך של מוליכי הזרם הישר עד למהפך יהיה בהתאם לזרם הקצר המצרפי הצפוי לעבור דרכם;
  2. (ב) הבידוד של מוליכי הזרם הישר יתאים למתח ריקם המרבי שיכול להתפתח מחיבור טורי של המודולים במחרוזת;
  3. (ג) כאשר מתקינים מוליכים במתחים שונים באותו מובל, יתאים הבידוד של המוליכים למתח הגבוה ביותר;

מרווח תפעול ותחזוקה

4. מיתקן פוטו-וולטאי יותקן באופן המאפשר גישה נוחה ובטיחותית לתפעול ולתחזוקה של המיתקן פוטו-וולטאי והמיתקנים הסמוכים לו;

פרק ג': אמצעי מיתוג ואבטחה

כללי

5.

  1. (א) במיתקן פוטו-וולטאי יותקנו מבטחים ואמצעי מיתוג המתאימים לסוג ולרמת המתח והזרם בכל מעגל;
  2. (ב) על כל מבטח, אמצעי מיתוג, לוח חשמל או תיבה במיתקן פוטו-וולטאי יותקן שילוט בר קיימא בו יצוין שם המיתקן החשמלי ומספר המעגל המזין אותו;

לוח חשמל

6.

  1. (א) על דלת של לוח חשמל יותקן שילוט בר קיימא בו יצוין שם הלוח ומספר המעגל המזין אותו;
  2. (ב) לוח חשמל המוזן ישירות ממודולים ימוקם בטווח ראייה מהם;
  3. (ג) לוח חשמל המוזן ישירות ממהפכים ימוקם בטווח ראייה מהם;
  4. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לעיל, ניתן למקם לוח חשמל שלא בטווח ראיה מהמודולים או מהמהפכים, ובלבד שתתאפשר נעילה של אמצעי המיתוג המותקן בלוח במצב מופסק בלבד;

מפסק ראשי

7.

  1. (א) במיתקן פוטו-וולטאי או בכל חלק ממנו הניתן להפעלה באופן עצמאי, יותקן מפסק ראשי בצד זרם החילופין;
  2. (ב) המפסק הראשי ימצא במקום נוח לגישה;
  3. (ג) בסמוך למפסק ראשי יותקן שלט בר קיימא בו יירשם "מפסק ראשי של מיתקן פוטו-וולטאי" באותיות לבנות על רקע אדום;
  4. (ד) במיתקן פוטו-וולטאי חד מופעי המפסק הראשי יהיה דו קוטבי;
  5. (ה) במיתקן פוטו-וולטאי תלת מופעי המפסק הראשי ינתק את כל המוליכים החיים;
  6. (ו) היה ההספק המצרפי במיתקן או במיתקנים פוטו-וולטאי גדול מ 630 קו"א, יתאם המתקין את דרישות הפיקוד וההגנות של המפסק הראשי עם המחלק הדומיננטי ויעביר כל מידע רלוונטי אחר;

אמצעי מיתוג למבנה

8.

  1. (א) בכל מבנה בו מותקנים מיתקן פוטו-וולטאי ומיתקן צריכה, יותקן אמצעי מיתוג המאפשר ניתוק בו זמני של שניהם;
  2. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לעיל:
    1. 1) אם אמצעי המיתוג הראשיים של כל אחד מהמיתקנים סמוכים ובטווח ראייה זה מזה, אין חובה להתקנת אמצעי מיתוג המנתק את שני המתקנים בו- זמנית;
    2. 2) במבנה שיש בו מספר מתקני צריכה ומיתקן פוטו-וולטאי אחד או יותר, המחובר למיתקן צריכה אחד או יותר, ניתן להסתפק באמצעי מיתוג המנתק בו- זמנית את מיתקן הצריכה והמיתקן הפוטו-וולטאי המתאים המחובר אליו;
  3. (ג) אמצעי מיתוג כאמור יכול שיהיה מפסק זרם או לחצן עם מערך פיקוד מתאים, המאפשר ניתוק מפסקים ראשיים של מיתקן הצריכה ושל המיתקן הפוטו-וולטאי;
  4. (ד) כל אחד מאמצעי המיתוג כאמור יימצא במקום נוח לגישה ובצמוד אליו יותקן שלט בר קיימא שבו האותיות לבנות על רקע אדום ונוסחו יהיה: "התקן לניתוק מתקני החשמל במבנה";

הגנה בפני ברקים ומתחי יתר

9. המתכנן מיתקן פוטו - וולטאי יקבע, בהתאם לסוג המיתקן, מקום התקנתו ותנאי ההתקנה, את הצורך בהתקנת אמצעים להגנה בפני ברקים ומתחי יתר ואת סוגם;

אמצעי מיתוג ואבטחה בצד הזרם הישר

10.

  1. (א) מתכנן מיתקן פוטו-וולטאי יקבע את הצורך בהתקנת מבטחים להגנת המוליכים מהמחרוזות בהתאם למספר המחרוזות, לחתך המוליכים ולזרם הקצר המרבי וכן יקבע את סוגם;
  2. (ב) אם קיים לוח איסוף מחרוזות במיתקן פוטו- וולטאי, יותקן מנתק דו קוטבי ראשי בלוח;
  3. (ג) אם קיים לוח איסוף מערכים במיתקן פוטו- וולטאי, יותקן אמצעי מיתוג לכל קוטב בלוח;
  4. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) לעיל, אין חובה להתקין אמצעי מיתוג בקוטב מאורק;
  5. (ה) בכניסה מצד הזרם הישר של מהפך יותקן מפסק אחד או יותר לניתוק של כל המחרוזות והמערכים המחוברים אליו; מפסק כאמור יכול שיהיה חלק אינטגראלי מהמהפך;
  6. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) לעיל, לצורך ניתוק מחרוזות ניתן להשתמש בבית תקע ותקע במהפך המוזן במישרין מהמחרוזות, ובלבד שיותקן בצמוד לתקע שילוט המחייב ניתוק המהפך בצד זרם חילופין לפני ניתוק התקע;
  7. (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ה) לעיל , אין חובה להתקין מפסק בהתקיים התנאים המצטברים שלהלן:
    1. (1) המהפך מוזן מקבוצת מערכים אחת או ממספר קבוצות מערכים המחוברים ללוח איסוף מערכים אחד;
    2. (2) קיים קשר עין בין המהפך לבין לוח איסוף מערכים המזין אותו והמרחק ביניהם אינו עולה על 3 מטר, או לחילופין מותקן אמצעי מיתוג ראשי לקבוצת המערכים הניתן לנעילה במצב מופסק בלבד;
    3. (3) בלוח איסוף מערכים קיים מפסק ביציאה לכיוון המהפך;
  8. (ח) בסמוך לכל לוח בו מותקנים נתיכים יותקן שילוט בר-קיימא שנוסחו יהיה: "לפני שליפת הנתיכים יש להפסיק את אמצעי המיתוג המתאים במעלה הזינה";

אמצעי מיתוג ואבטחה בצד זרם החילופין

11.

  1. (א) בצד זרם החילופין, ביציאה מהמהפך בטווח ראייה ובמרחק שלא יעלה על 3 מטרים ממנה, יותקן מפסק אוטומטי;
  2. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במיתקן שבו קיימת הגנה מפני זרם קצר על מעגלים, תתאפשר התקנת מפסק או מנתק עומס במקום המפסק האוטומטי בהתקיים אחד מהתנאים שלהלן:
    1. (1) אורך המוליכים שבין המהפך לבין לוח חשמל מצד זרם החילופין יהיה קצר ככל האפשר ולא יעלה על 25 מטרים;
    2. (2) מוליכי היציאה מהמהפך יהיו בחתך עם זרם מתמיד מרבי (IZ) השווה לפחות לנתוני היצרן על זרם הקצר המרבי העשוי להיווצר ביציאה מהמהפך;
    3. (3) אמצעי מיתוג כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) יהיו דו-קוטביים למהפך חד-מופעי ותלת-קוטביים או ארבע-קוטביים למהפך תלת-מופעי;

פרק ד': מהפכים ומשטרי עבודה

כללי

12. מהפך יותקן במיקום נגיש ונוח לתפעול ולתחזוקה, בהתאם להוראות יצרן המהפך;

מהפך רשת

13.

  1. (א) תובטח התנתקות והפרדה מהרשת בהתאם להוראות המחלק שייקבעו במסגרת התיאום הטכני או בהעדר הוראות כאלה - תוך 0.2 שניות מהפסקת ההזנה ברשת;
  2. (ב) חיבור המהפך מחדש בהמשך להתנתקות כאמור בסעיף קטן (א), ייעשה לפי ההוראות שנקבעו בעניין במסגרת התיאום הטכני עם המחלק או בהעדר הוראות כאלה – בחלוף 5 דקות לפחות מרגע חזרת ההזנה מהרשת;
  3. (ג) המהפך יפסיק להוציא אנרגיה פעילה לרשת החשמל כאשר המתח בנקודת החיבור לרשת חורג מהגבולות הנקובים באמת מידה 41 בספר אמות המידה;
  4. (ד) המהפך יתפקד ברציפות בתחום התדרים שבין 47 הרץ לבין 51.5 הרץ. המיתקן יפסיק להוציא אנרגיה פעילה לרשת החשמל כאשר התדר בנקודת החיבור לרשת יחרוג מתחום התדרים האמור;

מהפך היברידי

14. בנוסף לאמור בסעיף 13, על מהפך היברידי יחולו גם ההוראות המפורטות להלן:

  1. (א) הותקן מהפך היברידי במיתקן פוטו-וולטאי, יכלול המיתקן אמצעי מיתוג המבטיח הפרדה גלוונית בין מוליכי המופעים של הרשת למוליכי המופעים המקבלים הזנה עצמאית מהמהפך; אמצעי המיתוג כאמור יכול להיות חלק אינטגרלי מהמהפך ההיברידי;
  2. (ב) נעשה שימוש במהפך היברידי, יש להבטיח את רציפות מוליך האפס בהתאם להנחיות יצרן המהפך; לעניין זה, "מוליך האפס" – כהגדרתו בתקנות הארקות ואמצעי הגנה;
  3. (ג) בפעולה עצמאית ללא רשת, נדרשת הגנת מפסק פחת ביציאת זרם חילופין בהתאם לדרישות סעיף 19 להלן;
  4. (ד) לוח המוזן מיציאה המיועדת לעבודה גם בהפסקת ההזנה מרשת, יהיה נפרד חשמלית מלוחות החשמל המוזנים מהרשת ויותקן עליו או בצמוד אליו, שילוט בר-קיימא עם כיתוב זה: "זהירות – קיים מתח ממיתקן PV גם לאחר הפסקת הרשת";

איכות החשמל

15.

  1. (א) תכנון והתקנת מיתקן פוטו-וולטאי יבטיחו שהפעלתו בכל עת לא תגרום לפגיעה באיכות החשמל הנדרשת ברשת שאליה מחובר המיתקן, זאת לפי האמור בת"י 50160- אופייני מתח החשמל המסופק מרשתות חשמל ציבוריות, בתקן ת"י 61000 חלק 3.11 – תאימות אלקטרומגנטית: גבולות- הגבלת שינויי מתח, תנודות מתח והבהובים (flicker) במערכות ציבוריות לאספקת חשמל במתח נמוך- ציוד בעל זרם נקוב עד 75 אמפר ועד בכלל המצריך חיבור בתנאים מיוחדים, בתקן ת"י 61000 חלק 3.7 – תאימות אלקטרומגנטית: גבולות – הערכת גבולות פליטה לחיבור מיתקנים גורמי תנודות למערכות להפסקת חשמל במתח גבוה, מתח עליון ומתח על, ובתקן ת"י 51900 – כללי עבודה מימלצים ודרישות לבקרת ההרמוניות במערכות הספק חשמלי;
  2. (ב) במתקן פוטו-וולטאי בהספק מצרפי הגדול מ 630 קו"א, יותקן רשם הפרעות;

פרק ה': הארקות

כללי

16.

  1. (א) הציוד החשמלי במיתקן פוטו-וולטאי שנדרש להאריק אותו, ושהותקן במבנה או בתחום ההשפעה של הארקת היסוד של המבנה, יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים של אותו מבנה, אשר ישמש הן להארקות בצד הזרם הישר והן להארקות בצד זרם החילופין;
  2. (ב) חל איסור על שימוש בצנרת מים כמקור הארקה במיתקן פוטו-וולטאי;
  3. (ג) במיתקן פוטו-וולטאי המתחבר למיתקן צריכה קיים, בו צנרת המים משמשת כאלקטרודת הארקה, תותקן מערכת הארקה שאינה נסמכת על צנרת המים. צנרת המים תחובר אל מערכת הארקה של המתקן הפוטו-וולטאי לצורך השוואת פוטנציאלים;
  4. (ד) אם על פי הוראות יצרן הציוד יש לבצע הארקה של אחד הקטבים בצד הזרם הישר, יתאפשר הדבר בתנאי שקיימת הפרדה גלוונית בין צד הזרם הישר לבין צד זרם החילופין; הפרדה כאמור יכול שתהיה במהפך או באמצעות שנאי מבדל; לצורך ביצוע ההארקה כאמור, אין להשתמש בחיבור להארקת יסוד;

הארקת מודולים וקונסטרוקציה

17.

  1. (א) במודול שאינו מוגן באמצעות בידוד כפול, תותקן הארקה;
  2. (ב) במודול המוגן באמצעות בידוד כפול בעל חיבור המיועד להארקה יקבע המתכנן את ביצוע ההארקה בהתאם להוראות יצרן הציוד;
  3. (ג) במודול המוגן באמצעות בידוד כפול ללא חיבור ייעודי מובנה המיועד להארקה, לא תותקן הארקה;
  4. (ד) כאשר קונסטרוקציה עליה מותקן מודול מתאימה לשמש כמוליך הארקה, לפי תקנות הארקות ואמצעי הגנה, תבוצע הארקת המודול באמצעות חיבור לקונסטרוקציה או לפס השוואת פוטנציאלים או לפס הארקה או להתקן הארקה אחר באמצעות מוליך הארקה עשוי נחושת בעל שטח חתך של 10 ממ"ר לפחות או באמצעות התקן ייעודי אחר;
  5. (ה) קונסטרוקציה כאמור בסעיף קטן (ד), תחובר אל פס השוואת פוטנציאלים במבנה עם הארקת ייסוד, או אל פס הארקה ראשי במבנה ללא הארקת ייסוד, באמצעות מוליך הארקה עשוי נחושת בעל שטח חתך של 16 ממ"ר לפחות או מוליך מחומר אחר בחתך המאופיין על ידי ערך של זרם מתמיד מרבי (IZ) השווה לפחות לזה של מוליך הנחושת;
  6. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), במיתקן פוטו – וולטאי שהספקו אינו עולה על 15 קו"ט, ניתן שהמוליך יהיה בחתך של 10 ממ"ר לפחות;
  7. (ז) הארקת גוף המהפך על ידי חיבור אל פס השוואת הפוטנציאלים או פס ההארקה, תהא באמצעות מוליך הארקה עשוי נחושת בעל שטח חתך של 10 ממ"ר לפחות;
  8. (ח) על אף האמור בסעיף זה, חובת ההארקה לא חלה על מיתקן שעומד בדרישות סעיף 24 (א);

פרק ו': אמצעי הגנה בפני חישמול בצד זרם החילופין

אמצעי הגנה בפני חישמול בצד זרם חילופין

18.

  1. (א) היה מיתקן פוטו-וולטאי מחובר לשנאי המזין גם את מיתקן הצריכה במבנה שעליו או שבו הוא מותקן, יהיו אמצעי ההגנה בפני חישמול מתאימים גם לאלה של מיתקן הצריכה שבמבנה;
  2. (ב) הותקנו אמצעי ההגנה בשיטת "איפוס" בהתאם להוראות תקנות הארקות ואמצעי הגנה, יוארק מוליך האפס, כהגדרתו באותן תקנות, בנקודה אחת בלבד;

מפסק פחת בצד זרם החילופין

19.

  1. (א) הותקן מפסק פחת במעגל או בקו הזינה למהפך או בקו הזינה ללוח שאליו מחוברים כמה מהפכים, יהיה מפסק הפחת מטיפוס B העומד בדרישות של תקן ת"י 62423 – מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) מטיפוס F ומטיפוס B בעלי שילוב הגנה מפני זרם יתר (מפסקי מגן משולבים) וללא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים;
  2. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין חובה בהתקנת מפסק פחת מטיפוס B כאשר מתקיים אחד מהתנאים האלה:
    1. (1) היצרן של המהפך מצהיר שהמהפך מספק הפרדה גלוונית בין צד זרם ישר לצד זרם חילופין;
    2. (2) צורת ההתקנה מספקת הפרדה גלוונית בין המהפך למפסק הפחת באמצעות שנאי מבדל או אמצעי אחר;
    3. (3) המהפך תואם את דרישות תקן IEC 62109-1 (Safety of power converters for use in photovoltaic power system – Part 1: General requirements), והוראות יצרן המהפך אינן דורשות מפסק פחת מטיפוס B; במקרה זה סוג מפסק הפחת יהיה בהתאם להוראות יצרן המהפך;
    4. (4) הותקן מפסק פחת מטיפוס A יחד עם התקן לזיהוי זליגה בזרם ישר המתאים לתקן IEC 62955;
  3. (ג) היה המהפך במיתקן מהפך עם הפרדה גלוונית בין צד הזרם הישר לבין צד זרם החילופין והוחלף למהפך ללא הפרדה גלוונית, יוחלף גם מפסק הפחת בהתאם לדרישות לפי סעיף קטן (א) לעיל;

מפסק פחת כהגנה נוספת בלוח דירתי

20.

  1. (א) מתכנן המיתקן יקבע את הצורך בהתקנת מפסק פחת כהגנה נוספת לקו הזינה למיתקן פוטו-וולטאי המחובר ללוח דירתי;
  2. (ב) ערכי זרם הפחת יקבעו לפי גודל המיתקן וסוגו ויותקן מפסק פחת בהתאם להוראות סעיף 19;

מפסק פחת כאמצעי הגנה בלעדית

21. נוסף על האמור בסעיף 19, מפסק פחת הפועל כאמצעי להגנה בלעדית של המיתקן בפני חישמול כמשמעותה בתקנה 68 לתקנות הארקות ואמצעי הגנה, יותקן בהתאם לתקנות הארקות ואמצעי הגנה, ויעמוד בהוראות אלה:

  1. (א) שילוב של ממסר הזליגה שניזון ממתח פיקוד ושנאי זרם מסכם למטרות הגנה בפני זרם פחת כהגנה בלעדית של המיתקן, ילווה בהסדרת הניתוק של מפסק הזרם הראשי בהעדר מתח הפיקוד;
  2. (ב) על ממסר כאמור בסעיף קטן (א) או לידו, יימצא שילוט בר-קיימא המציין את זרם הכוונון שלו;
  3. (ג) בדיקת תקינות של מפסק הפחת תבוצע בהתאם לדרישות המפורטות בפרק י';

הגנה בפני חישמול בצד זרם החילופין בשיטה של זינה צפה IT

22.

  1. (א) שימוש בשיטת זינה צפה כאמצעי הגנה בפני חישמול במיתקן פוטו-וולטאי המותקן בחצר שאינה חקלאית והמחובר לרשת חלוקה, מותנה בהסבת שיטת ההגנה בפני חישמול במבנה, אם יש צורך בכך, לשיטת זינה צפה;
  2. (ב) שימוש באמצעים כמפורט בסעיף קטן (א) ייעשה בהתאם לקבוע בתקנות הארקות ואמצעי הגנה, וכן בהתאם לאמור להלן:
    1. (1) המפסק הראשי של המיתקן יצויד בסליל ניתוק, שיחובר במעגל פיקוד מתאים למשגוח הבידוד ולממסר שינתק את המפסק במקרה של תקלה במעגל הפיקוד;
    2. (2) התראה על ליקוי בבידוד תועבר מהמשגוח לגורם האחראי על אחזקת ותפעול המיתקן, והליקוי יתוקן באופן מידי;
    3. (3) לא תוקן הליקוי הראשון בבידוד אחרי ההתראה כאמור בסעיף קטן (2), ינותק המפסק הראשי של המיתקן בעקבות הפקודה שתועבר מהמשגוח כתוצאה מאיתור של ליקוי שני;
    4. (4) המשגוח יכלול התקן לבדיקת תקינות הבידוד במיתקן שתתבצע בעזרת לחיץ שיפעיל הדמיה של תקלה בבידוד;
    5. (5) ליד המשגוח לכוונון או עליו יימצא סימון ברור ובר-קיימא המציין את נתוני הכוונון שלו, את התוצאות ואת התאריך של מדידת ההארקה במוליך ההגנה כלפי המסה הכללית של האדמה;
    6. (6) בדיקת התקינות של המשגוח תבוצע בהתאם לדרישות המפורטות בפרק י';

פרק ז': אמצעי הגנה בפני חישמול בצד הזרם הישר

כללי

23.

  1. (א) במיתקנים הפוטו-וולטאיים המפורטים להלן, לא נדרשים אמצעים נוספים להגנה בפני חישמול בצד הזרם הישר:
    1. (1) מיתקן שלא מותקן בחצרים חקלאיים שבו לא יכול להתפתח מתח ריקם או מתח עבודה העולה על 60 וולט;
    2. (2) מיתקן המותקן בחצרים חקלאיים שבו לא יכול להתפתח מתח ריקם או מתח עבודה העולה על 30 וולט;
  2. (ב) במיתקן פוטו-וולטאי שבו מתח ריקם עולה על הערכים המפורטים בסעיף קטן (א), יינקטו האמצעים הנוספים להגנה בפני חשמול המפורטים להלן:
    1. (1) יעשה שימוש בציוד סוג II בלבד (מודולים, כבלים ולוחות);
    2. (2) יותקן משגוח לבקרת רמת הבידוד כמפורט בסעיף 26;
    3. (3) במיתקן פוטו-וולטאי המצויד במהפך ללא הפרדה גלוונית בין צד הזרם הישר לבין צד זרם החילופין, יותקן גם משגוח לבקרת זרם פחת כמפורט בסעיף 25; אפשר שהמשגוח שמותקן לפי פסקה זו יהיה אותו משגוח שמותקן לפי פסקה (2), ובלבד שהוא מבצע את שתי הפעולות;

משגוח לבקרת זרם הפחת

24.

  1. (א) בצד הזרם הישר של מיתקן פוטו-וולטאי יותקן משגוח לבקרת זרם הפחת, בעל יכולת ניטור וניתוק של זרם פחת חריג מצד הזרם הישר במצבים המפורטים להלן:
    1. (1) זרם פחת מתמשך (קיים בעבודה רגילה);
    2. (2) שינוי פתאומי של זרם הפחת (במקרה של תקלה בבידוד);
  2. (ב) משגוח ישולב עם אמצעי מיתוג מתאים או יכלול מנגנון פנימי לניתוק של המיתקן בזרם פחת חריג. אפשר שהמשגוח ואמצעי המיתוג יהיו חלק מהמהפך;
  3. (ג) המשגוח יפעל לניתוק תוך 0.3 שניה של זרם מעת תחילת זרם פחת העולה על:
    1. (1) 300 mA כאשר ההספק המוצא של המהפך הוא עד 30 קו"א;
    2. (2) במהפך שהספקו גדול מ-30 קו"א יש להוסיף לערך זרם הפחת לפי פסקה (1), 10 mA לכל קו"א;
  4. (ד) אופיין הפעולה של המשגוח יתאים לניתוק זרם פחת של 30 mA בשינוי פתאומי, תוך 0.3 שניה;
  5. (ה) המשגוח יכול שיפעל לחיבור מחדש לאחר ירידת זרם הזליגה מתחת לערכים המפורטים בסעיף זה;

משגוח לבקרת רמת בידוד

25.

  1. (א) בצד הזרם הישר של מיתקן פוטו-וולטאי יותקן משגוח לפיקוח על רמת הבידוד של המיתקן;
  2. (ב) אפשר שהמשגוח יהיה חלק מהמהפך;
  3. (ג) המשגוח יבצע מדידת התנגדות הבידוד לפני כל הפעלה של המיתקן ולפחות פעם ביום;
  4. (ד) כיוונון המשגוח יאפשר איתור של ירידה בהתנגדות הבידוד מתחת לערכים המזעריים המפורטים בטבלה שלהלן:
    הספק המערך המחובר למהפך
    KWP
    התנגדות הבידוד
    KΩ
    הספק המערך המחובר למהפך
    KW
    התנגדות הבידוד
    KΩ
    P ≤ 2030100 < P ≤ 2007
    20 < P ≤ 3020200 < P ≤ 4004
    30 < P ≤ 5015400 < P ≤ 5002
    50 < P ≤ 10010P > 5001
  5. (ה) במיתקן פוטו- וולטאי המצויד במהפך עם הפרדה גלוונית בין צד הזרם הישר לבין זה של זרם החילופין, יספק המשגוח התראה באמצעות תקשורת שתגיע למקום מאויש, בכל חריגה מהערכים המפורטים בטבלה לעיל;
  6. (ו) במיתקן פוטו-וולטאי המצויד במהפך ללא הפרדה גלוונית בין צד הזרם הישר לבין זה של זרם החילופין, ינותק המהפך בצד הזרם הישר עד לחזרת מצב הבידוד למצב תקין;

פרק ח' : מיתקן פוטו-וולטאי שבו מערך המודולים ולוחות הזרם הישר פרוסים על גגות של מספר מבנים

כללי

26.

  1. (א) במבנה שבו מותקנים מהפכים, יותקן אמצעי מיתוג המנתק את המיתקן הפוטו-וולטאי בשלמותו ואת כל מיתקן הצריכה במבנה בהתאם לנדרש לפי פרק זה להוראות אלה;
  2. (ב) יש להתקין בלוחות החשמל שבכל אחד מהמבנים שילוט בר-קיימא לגבי אמצעי המיתוג כאמור בתוספת השלישית, וכן שילוט לגבי מיקום המפסק הראשי כאמור בתוספת השלישית;
  3. (ג) מותקן מיתקן פוטו-וולטאי בפריסה על כמה מבנים, יש להתקין מערכת הארקה משותפת בהתאם להוראות אלה:
    1. (1) יבוצע חיבור בין מערכות ההארקה של כל המבנים עליהם הותקן המיתקן הפוטו-וולטאי, כך שתתקבל מערכת הארקה משותפת. חיבור כאמור יבוצע, בשתי נקודות לפחות של כל מערכת הארקה ולכל נקודת חיבור תובטח גישה חופשית;
    2. (2) תובטח השוואת פוטנציאלים בין מיתקן הצריכה בכל אחד מהמבנים לבין המיתקן הפוטו-וולטאי;
    3. (3) אמצעי ההגנה בפני חישמול שהיו מותקנים במבנים לפני הקמת המיתקן הפוטו-וולטאי יותאמו למערכת ההארקה החדשה. אם מדובר באיפוס, יש לבצע איפוס יחיד במיתקן;
    4. (4) מוליך המקשר בין מערכות ההארקה של המבנים יהיה בעל שטח חתך מזערי כמוגדר בתקנה 18 לתקנות הארקות ואמצעי הגנה;

פרק ט': היתר מאת המנהל

היתר

27.

  1. (א) מיתקן פוטו-וולטאי המותקן לפי הנחיות אלה, מחויב בהיתר כאמור בסעיף 4 לחוק החשמל;
  2. (ב) בקשה לקבלת היתר תוגש למנהל בטופס הייעודי שבתוספת הראשונה שמפרסם המנהל בצירוף המסמכים הנדרשים;
  3. (ג) על אף האמור בסעיף (א), מיתקן פוטו-וולטאי בהספק של עד ל 630 קו"א יכול לפעול על פי היתר סוג. לשם הוכחת העמידה בתנאי היתר הסוג, יציג המבקש למחלק הצהרה של בעל רישיון חשמלאי שהתקין את המיתקן ולפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, וטופס בדיקה חתום בידי בעל רישיון חשמלאי בודק כמשמעותו בתקנה 7 לתקנות הרישיונות, בהתאם לגודל המיתקן, לפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל, הכל כמפורט באמת מידה 35 כ' 4;
  4. (ד) ביצוע שינוי יסודי במיתקן פוטו-וולטאי מחייב קבלת היתר חדש מאת המנהל או היתר סוג;

פרק י': בדיקת מיתקן פוטו-וולטאי

כללי

28.

  1. (א) כל מיתקן פוטו-וולטאי ייבדק בידי חשמלאי בודק בעל רישיון מתאים לפני הפעלתו הראשונה, לאחר שינוי יסודי ותקופתית בהתאם למפורט להלן;
  2. (ב) הבודק יתעד את הבדיקות על גבי דוח הבדיקה שיפרסם המנהל;
  3. (ג) במיתקן פוטו-וולטאי באספקה עצמאית, תבוצע בדיקת הפעלה בלבד;
  4. (ד) האחריות לביצוע בדיקה כאמור מוטלת על בעל המיתקן;

בדיקה לצורך הפעלה

29.

  1. (א) מיתקן פוטו-וולטאי ייבדק לפני הפעלתו הראשונה ולאחר ביצוע כל שינוי יסודי, על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כמשמעותו בתקנות הרישיונות, בהתאם לתנאי הרישיון; הבדיקה תכלול את בדיקת התאמתו של המיתקן לדרישות חוק החשמל, התקנות מכוחו והוראות אלה, לפי הבדיקות והמדידות המופיעות בטופס הבדיקה שבתוספת השנייה ובכלל זה הבדיקות המפורטות להלן:
    1. (1) בדיקת התיעוד של המיתקן כולל תוכניות, תקניות הציוד וכיוונון מהפכים;
    2. (2) בדיקת הגנה בפני חישמול בצד הזרם הישר ובצד זרם החילופין ובכלל זה מקור הארקה, רציפות הארקה והשוואת פוטנציאלים;
    3. (3) בדיקת התאמת העמסת מוליכים, אמצעי מיתוג ואבטחה בצד הזרם הישר ובצד זרם החילופין בהתאם לסעיפים 10 ו- 11 להנחיות אלה ובהתאם לתכנון;
    4. (4) בדיקת אמצעי ניתוק משותף למיתקן הפוטו-וולטאי ולמיתקן הצריכה; בדיקה לפי סעיף זה לא נדרשת במיתקן שלא מחובר לרשת;
    5. (5) בדיקה של התאמת השילוט לנדרש בהנחיות אלו;
    6. (6) וידוא הימצאות תכניות חשמל בלוחות החשמל;
    7. (7) וידוא מרחקים והפרדה פיזית בין מתקני החשמל הקיימים והמתקן הפוטו-וולטאי;
    8. (8) מדידה של עכבת לולאת תקלה בכל לוח;
    9. (9) מדידת התנגדות הבידוד בקווים בכל לוח;
    10. (10) בדיקת מפסקי מגן בהתאם לסעיף 20;
    11. (11) מדידת מתח בצד זרם החילופין לפני ואחרי הפעלת המיתקן;
    12. (12) בדיקת ההתאמה של חתך המוליכים לדרישות התקנות הרלוונטיות לפי ההעמסה הצפויה;
  2. (ב) אם הבדיקה מבוצעת במיתקן שעדיין לא חובר למתח, יבוצעו הבדיקות הדורשות מתח בזמן ביצוע בדיקת ההתחברות;

בדיקת התחברות

30.

  1. (א) מיתקן פוטו-וולטאי המתחבר לרשת חשמל של מחלק ייבדק על ידי בודק מטעמו של המחלק;
  2. (ב) על אף האמור בסעיף (א), מתקן בהספק הגדול מ 630 קו"א ייבדק ע"י מחלק דומיננטי;
  3. (ג) הבדיקה תכלול:
    1. (1) בדיקת התאמת כיוונון המהפכים לדרישות חריגות מתח ותדר;
    2. (2) בדיקת התנתקות והפרדה מהרשת תוך 0.2 שניות מהפסקת ההזנה מהרשת;
    3. (3) בדיקת השהייה בחיבור תבוצע לפי הוראות ספק השירות החיוני או בהיעדר הוראות כאמור בחלוף 5 דקות לכל הפחות בהן הרשת פועלת במצב יציב;
    4. (4) בדיקת ניתוק המהפך מהרשת בהפסקת חשמל והשהייה בחיבור תבוצע לפי הוראות מחלק דומיננטי או בהיעדר הוראות כאמור בחלוף 5 דקות לכל הפחות בהן הרשת פועלת במצב יציב;
    5. (5) בדיקת ההשפעה של הפעלת המתקן על איכות החשמל ברשת;

ביקורת ובדיקה תקופתית

31.

  1. (א) מיתקן פוטו-וולטאי יתוחזק במצב תקין וכל ליקוי במיתקן יתוקן בהקדם;
  2. (ב) נתגלו ליקויים במערכת ההארקה או באמצעי ההגנה בפני חישמול, יופסק המיתקן הלקוי או החלק הלקוי במיתקן עד לתיקון התקלה; תיקון התקלה יבוצע באופן מידי;
  3. (ג) מפסק פחת כהגנה בלעדית המותקן כאמור בסעיף 22 ייבדק כלהלן:
    1. (1) תקינות מפסק פחת תיבדק על ידי לחיצה על לחיץ הבדיקה פעם אחת לפחות בחודש בחצרים חקלאיים ופעם אחת לפחות ב-3 חודשים במתקנים שאינם בחצרים חקלאיים. הבדיקה יכול שתבוצע בידי אדם שאינו חשמלאי;
    2. (2) פעם אחת בשנה לפחות תבוצע בדיקה של דיוק פעולתו של מפסק פחת באמצעות מכשירי מדידה מתאימים. הבדיקה תבוצע על ידי חשמלאי בעל רישיון מוסמך לפחות;
    3. (3) תוצאות הבדיקה לפי סעיפים קטנים (1) ו-(2) יירשמו ויישמרו בידי בעל המיתקן או מחזיקו;
  4. (ד) התגלה ליקוי במפסק פחת המותקן כאמור בסעיפים 15 ו - 20, ינותק המיתקן עד לתיקונו או החלפתו;
  5. (ה) משגוח המותקן כאמור בסעיף 23 (כהגנה לזינה צפה) ייבדק כלהלן:
    1. (1) בדיקת תקינות המשגוח באמצעות לחיץ תבוצע פעם אחת לפחות ב-3 חודשים. הבדיקה יכול שתבוצע בידי אדם שאינו חשמלאי;
    2. (2) פעם אחת לפחות בשנה תבוצע בדיקה של כיול המשגוח ודיוק פעולתו באמצעות מכשירי מדידה מתאימים. הבדיקה תבוצע על ידי חשמלאי בעל רישיון מוסמך לפחות;
    3. (3) תוצאות הבדיקה לפי סעיפים קטנים (1) ו - (2) יירשמו ויישמרו בידי בעל המיתקן או מחזיקו;
  6. (ו) התגלה ליקוי במשגוח, ינותק המיתקן עד לתיקונו או החלפתו של המשגוח;
  7. (ז) במיתקן פוטו-וולטאי תבוצע ביקורת של חשמלאי בעל רישיון מתאים אחת לשלוש שנים לפחות. הביקורת תכלול:
    1. (1) ביקורת חזותית של המודולים והמוליכים בצד הזרם הישר;
    2. (2) ביקורת חזותית של לוחות החשמל, כולל בדיקת הפעלה של אמצעי המיתוג וקיום שלטים;
    3. (3) מדידת עכבת לולאת התקלה;
    4. (4) בדיקת מפסקי המגן עם מכשיר מתאים;
  8. (ח) במיתקן פוטו-וולטאי תבוצע בדיקה על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק אחת לשש שנים לפחות. הבדיקה תכלול:
    1. (1) כל הבדיקות המפורטות בסעיף 32;
    2. (2) בדיקת דו"ח ביקורת תקופתית וביצוע תיקון הליקויים המפורטים בדו"ח;
  9. (ט) בעל המיתקן יעביר העתק של דו"ח הבדיקה למחלק על פי דרישה;
  10. (י) כל האמור בסעיף זה אינו חל על מיתקן באספקה עצמאית המזין מכשיר אחד;

פרק יא': הוראות שונות

תוכניות חשמל

32.

  1. (א) לצורך חיבור מיתקן פוטו-וולטאי לרשת ולהפעלתו יש לערוך בדיקה לצורך הפעלה ובדיקת התחברות המיתקן לרשת כמפורט בהנחיות אלה;
    1. (1) תכנית שטח המפרטת את פריסת כל הציוד של המיתקן הפוטו-וולטאי;
    2. (2) תכנית חשמלית חד-קווית ותכנית פיקוד ובקרה, הן בתחום הזרם הישר והן בתחום זרם החילופין, אשר יכללו את פרטי הציוד החשמלי המותקן;
    3. (3) תכנית הארקות ומערך הגנה בפני חשמול הכוללת את אופן החיבורים של מרכיבי המיתקן אל פסי ההארקה או אל פס השוואת הפוטנציאלים;
  2. (ב) על דלת הלוח הראשי יותקן שילוט בר-קיימא ובולט לעין המורה על מיקום תכניות החשמל;
  3. (ג) על לוח חשמל שאליו מחובר מיתקן פוטו-וולטאי יותקן שילוט בר-קיימא שבו יצוין כי במבנה מצוי מיתקן פוטו-וולטאי;
  4. (ד) בכל מהפך או בכל לוח חשמל המזין אותו יימצאו תכניות החשמל של החלק במיתקן הפוטו-וולטאי המשויך לו;

שילוט

33. שילוט לפי הוראות אלה ינוסח, יעוצב ויוצב כמפורט בתוספת השלישית להנחיות אלו, לפי העניין, והכול אם מפורט שלט באותו עניין בתוספת השלישית;

תיעוד מסמכי המיתקן

34. באחריות בעל המיתקן הפוטו-וולטאי, מחזיקו או מפעילו לשמור בתיק או בספר המיתקן את המסמכים הבאים:

  1. (א) תכניות החשמל של המיתקן;
  2. (ב) היתר (בהיתר פרטני);
  3. (ג) אישור כיוונן המהפכים;
  4. (ד) הצהרת בעל רישיון חשמלאי מבצע (תוספת רביעית להנחיות אלו);
  5. (ה) טופס הבדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק ודו"ח בדיקת המתקן (תוספת שניה להנחיות אלו)

בכבוד רב,
אינג' איגור סטפנסקי
מנהל מינהל חשמל

הנחיות להתקנת מערכת טעינה לרכב חשמלי

19 אוקטובר 2026
ח' חשון תשפ"ז

הנדון: הנחיות להתקנת מערכת טעינה לרכב חשמלי

הנחיות אלו של מנהל מינהל החשמל מפרטות את הכללים להתקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי.

פרק א': פרשנות

הגדרות

1. לעניין תקנות אלה –

"אבזר"
– פריט של ציוד חשמלי;
"אספקה חלופית"
– אספקת חשמל באמצעות רכב חשמלי ועמדת טעינה למתקן כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת חשמל (ללא סנכרון אל הרשת)
"הצהרת ספק"
– טופס אישור התאמה לתקן IEC 61851-1 (לעמדות במצב פעולה 3) , או לתקן IEC 61851-23 (לעמדות במצב פעולה 4) ;
"התקן טעינה"
– הֶ תקן בקרה והגנה שהינו חלק מכבל טעינה והמיועד לטעינת רכב חשמלי במצב פעולה 2 (MODE 2);
"התאמה לתקן"
– אישור בהתאם לדרישות נספח א';
"התקנה קבועה"
– התקנה שאינה מאפשרת להעביר את הציוד המותקן או להעתיקו אלא על ידי שימוש בכלים;
"זרם יתר" (OverCurrent)
– כהגדרתו בתקנות החשמל (העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך) , התשע״ד–2014;
"זרם פחת" (זרם דלף) (Residual current)
- סכום וקטורי של זרמים במוליכים חיים של מעגל, בנקודה כלשהי;
"חשמלאי"
- בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי תקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה–1985;
"כבל טעינה"
- כבל גמיש המחבר בין רכב חשמלי לעמדת טעינה או לבית תקע לטעינה בהתקנה לא קבועה, ומתאים לדרישות תקן IEC 62893;
"מצב פעולה" (MODE)
– מצב פעולה לטעינת רכב חשמלי כמשמעותו בתקן IEC 61851-1;
"מצב פעולה 1"
– טעינת רכב חשמלי בזרם חילופין באמצעות חיבור כבל טעינה שאינו כולל אמצעי הגנה ובקרה;
"מצב פעולה 2"
– טעינת רכב חשמלי בזרם חילופין באמצעות כבל הכולל התקן טעינה;
"מצב פעולה 3"
– טעינת רכב חשמלי בזרם חילופין באמצעות עמדת טעינה קבועה;
"מצב פעולה 4"
– טעינת רכב חשמלי בזרם ישר באמצעות עמדת טעינה קבועה;
"מעגל סופי לטעינה"
– מעגל המזין מערכת טעינה באופן בלעדי ושתחילתו בלוח הקרוב או במבטח הקרוב לה וסיומו בעמדת הטעינה עצמה או בבית תקע או במפסק;
"מערכת טעינה"
– מערכת ייעודית לטעינת רכב חשמלי הכוללת, עמדת טעינה או התקן טעינה, מעגל סופי לטעינה, כבל להזנת נקודת חיבור ואביזרים המחוברים לכבל, אמצעי הגנה בפני חשמול, מפסק;
"מפסק"
– התקן המיועד למיתוג של זרם חשמלי;
"מפסק אוטומטי"
– מפסק בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר, הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל או קו במקרה של זרם יתר, ויכול שיופעל באופן ידני;
"מפסק אוטומטי זעיר" (מא״ז)
– מפסק אוטומטי שאינו ניתן לכוונון;
"מפסק פחת" (מפסק מגן)
- מפסק המיועד לנתק אוטומטית מתקן חשמלי המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם פחת;
"נקודת חיבור"
– נקודת קצה המיועדת לטעינה של כלי רכב חשמלי, כגון בית תקע או מחבר לרכב חשמלי;
"עמדת טעינה"
– מכשיר חשמלי ייעודי לטעינת רכב חשמלי במצב פעולה 3 או 4 והמותקן בהתקנה קבועה;
"ספק עמדת טעינה"
– יבואן או יצרן של עמדות טעינה;
"רכב חשמלי"
– רכב מסוג M או N כמשמעותו בתקנה 271א לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, המונע באופן מלא או חלקי מאנרגיה חשמלית;
"שילוט"
- כיתוב קריא המותקן במקום בולט לעין באופן המאפשר הישארותו במקום לאורך שנים;
"תקנות הגנה בפני חשמול"
– תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט) , תשנ"א – 1991;
"תקע/בית תקע לשימוש ביתי"
– תקע/בית תקע המתאים לתקן יׂשראלי ת״י 32;
"תקע/בית תקע לשימוש תעׂשייתי"
– תקע/בית תקע המתאים לתקן יׂשראלי ת״י 60309.

פרק ב': תנאים כלליים

טעינת רכב חשמלי

2.

  1. (א) טעינת רכב חשמלי תבוצע באמצעות מערכת טעינה בלבד (מצבי-פעולה 2, 3 או 4). אין לטעון רכב חשמלי בזרם חילופין באמצעות חיבור כבל טעינה שאינו כולל אמצעי הגנה ובקרה (מצב פעולה 1);
  2. (ב) על אף האמור בסעיף (א) טעינת רכבים סמוך לכביש/מדרכה, או בחניון פתוח תתבצע באמצעות עמדת טעינה בלבד (מצבי פעולה 3 ו- 4);
  3. (ג) לנקודת חיבור במערכת טעינה לא יחובר יותר מרכב אחד בכל נקודת זמן נתונה.

דרישות כלליות

3.

  1. (א) תכנון, התקנה, תחזוקה וכל עבודת חשמל אחרת עבור מערכת טעינה תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון מתאים;
  2. (ב) מערכת טעינה כהגדרתה תתאים להספק הטעינה המתוכנן, ובמידת הצורך תכוונן להגבלת הספק הטעינה בהתאם לזרם הנקוב של המבטח המגן על המעגל הסופי לטעינה;
  3. (ג) באחריות ספק עמדת טעינה להחזיק את המסמכים הנדרשים בנספח א' ובכלל זה אישורי מעבדה מוסמכת לעמדת הטעינה ולהציגם לכל דורש;
  4. (ד) ספק/יבואן של עמדות טעינה יספק הצהרת ספק לכל סוג/דגם של עמדת טעינה.

הזנת עמדת טעינה או התקן

4.

  1. (א) עמדת טעינה (או התקן טעינה) תוזן על-ידי מעגל סופי לטעינה בלבד;
  2. (ב) מעגל סופי לטעינה יהיה עשוי מכבל בלבד. כניסת הכבל לעמדת הטעינה תתבצע באמצעות התקן מבודד או אמצעי הגנה אחר על הכבל;
  3. (ג) כל נקודת חיבור תוגן בפני זרם יתר ע"י מפסק אוטומטי או מפסק אוטומטי זעיר (מא״ז);
  4. (ד) מעגל סופי לטעינה יותקן בהתאם לדרישות תקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך) , התש"ס - 2000;
  5. (ה) כבל של מעגל סופי לטעינה הניזון מלוח ראשי אחד והעובר בשטח הניזון מלוח ראשי אחר, יותקן בהתקנה שאינה נראית לעין בתוך אדמה, קיר, תקרה, רצפה, מחיצה, צינור או מובל אחר הרציפים לכל אורכם, ללא אפשרות פתיחת פתחים, הורדת מכסים או סילוק מחיצות, אלא באמצעות כלים בלבד, או יסומן באופן ברור ועמיד בכל 10 מטרים לפחות ובשני קצותיו, כך שיהיה ניתן לזיהוי בנקל;
  6. (ו) בסמוך לעמדת טעינה ולבית תקע המיועד לטעינה במצב פעולה 2 הניזונים מלוח ראשי אחד ומותקנים בשטח הניזון מלוח ראשי אחר, יותקן שילוט שיאפשר זיהוי של הלוח ממנו הם ניזונים והספק מירבי שניתן להשתמש בו בהתאם לתשתית ההזנה;
  7. (ז) בסמוך לעמדת טעינה יותקן מפסק המתאים לזרם המתוכנן של עמדת הטעינה ולדרישות הבאות:
    1. (1) המפסק יהיה נפרד מהעמדה ויותקן בטווח ראייה ממנה; לחלופין, המפסק יהיה ניתן לנעילה במצב מופסק וישולט באופן שיאפשר זיהוי של העמדה הניזונה;
    2. (2) המפסק יהיה דו-קוטבי עבור עמדה חד-מופעית, או בעל ארבעה קטבים עבור עמדה תלת-מופעית;
    3. (3) מא״ז או מפסק אוטומטי של מעגל סופי לטעינה המתאימים להוראות סעיפים (1) ו-(2), יכולים לשמש כמפסק לעמדת טעינה.

פרק ג': הגנות לעמדת טעינה

הגנה בפני חשמול

5.

  1. (א) הגנה בפני חשמול במערכת הטעינה תבוצע בהתאם לדרישות תקנות הגנה בפני חשמול;
  2. (ב) הארקת עמדת טעינה תבוצע תוך התחשבות בתחום השפעת הארקת היסוד של המתקן המזין את עמדת הטעינה;
  3. (ג) ניתן להשתמש בהגנה בזינה צפה בתנאי שמותקן משגוח העונה לתנאים הבאים:
    1. (1) אזהרה מקדימה – אם התנגדות הבידוד יורדת מתחת ל-300 אוהם לוולט, תינתן התראה קולית ו/או חזותית. טעינת רכב מחובר לא תופסק, אבל לא יתאפשר חיבור רכב לטעינה במצב זה;
    2. (2) התראה וניתוק – אם התנגדות הבידוד יורדת מתחת ל-100 אוהם לוולט, תינתן התראה קולית ו/או חזותית והטעינה תופסק תוך 10 שניות;
  4. (ד) ניתן להשתמש בהגנה באמצעות הפרד מגן להגנה על מערכת טעינה אחת המזינה נקודת חיבור אחת;
  5. (ה) ניתן להשתמש בפחת כהגנה בלעדית בפני חשמול לפי הנדרש בתקנה 68 לתקנות הגנה בפני חשמול.

מפסק פחת במצב פעולה 2 או 3

6.

  1. (א) כל נקודת חיבור בזרם חילופין תוגן באמצעות מפסק פחת בלעדי המופעל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר;
  2. (ב) מפסק הפחת יתאים לאחת החלופות להלן:
    1. (1) מפסק פחת מטיפוס B;
    2. (2) מפסק פחת מטיפוס A, יחד עם התקן לזיהוי זרם פחת ישר;
    3. (3) מפסק פחת מטיפוס F, יחד עם התקן לזיהוי זרם פחת ישר;
  3. (ג) יש לוודא התאמה של אמצעי ההגנה במעלה הזינה (התאמה לזרם פחת ישר) עם אמצעי ההגנה המותקנים כאמור בסעיף (ב);
  4. (ד) מפסקי הפחת ו/או התקן לזיהוי זרם פחת ישר, יכולים להיות מותקנים כחלק אינטגרלי מעמדת הטעינה (או התקן טעינה) , או בסמוך לעמדה או בלוח המזין;
  5. (ה) ככל שמותקן מפסק פחת כחלק אינטגרלי בעמדה או בסמוך לעמדה, יקבע המתכנן את הצורך בהגנת פחת על המעגל הסופי המזין את עמדת הטעינה, בהתאם להוראות חוק ותקנות החשמל;
  6. (ו) לא נדרשת התקנת מפסק פחת במערכת המוגנת בזינה צפה או בהפרד מגן.

הגנה בפני מתחי יתר

7.

  1. (א) נקודת חיבור במערכת המיועדת לשימוש הציבור ועמדת טעינה המותקנת בחניון בית משותף המיועד לשימוש דיירי הבניין תוגן מפני מתח יתר;
  2. (ב) באחריות המתכנן את מערכת הטעינה לקבוע את מיקום התקנת ההגנה ואת סוג ההגנה בפני מתחי יתר.

פרק ד': ציוד מערכת טעינה

כבל הטעינה

8.

  1. (א) טעינה תבוצע באמצעות כבל המחבר בין עמדת הטעינה או התקן הטעינה לרכב החשמלי בלבד (אלא אם מבוצעת טעינה אלחוטית);
  2. (ב) אורכו של הכבל לא יעלה על 8 מטרים;
  3. (ג) על אף האמור בסעיף (ב) , הותקנה עמדת טעינה הכוללת מערכת ניהול כבילה (שמטרתה להגן על כבל טעינה מנזק מכני ושכוללת מקום ייעודי להנחת הכבל וארגונו בזמן אי שימוש), אורכו של הכבל יכול לעלות על 8 מטרים אך לא יעלה על 10 מטרים.

מחבר לרכב חשמלי ובית תקע של עמדת טעינה

9.

  1. (א) עמדת טעינה בזרם חילופין (מצב פעולה 3 - MODE 3) תכלול בית תקע או מחבר לרכב חשמלי מטיפוס 2 (Type 2) לפי IEC 62196;
  2. (ב) על אף האמור בסעיף (א) ניתן להשתמש גם בעמדת טעינה חד פזית עם מחבר מטיפוס 1 (Type 1) , בחניה המוזנת ממתקן דירתי, או בחניה בשימוש פרטי (חניה שאיננה מיועדת לשימוש הציבור הרחב);
  3. (ג) מחבר לרכב חשמלי בעמדת טעינה בזרם ישר (מצב פעולה 4 - MODE 4) יהיה לפי IEC 62196;
  4. (ד) אסור השימוש במתאם למחבר לרכב חשמלי (מתאם בין המַ חבֵּ ר בכבל הטעינה להתקן המבוא ברכב).

ציוד עמדת טעינה

10.

  1. (א) ספק של עמדת טעינה במצב פעולה 3 יחזיק אישור התאמה לתקן IEC 61851-1, ממעבדה מוסמכת;
  2. (ב) ספק של עמדת טעינה במצב פעולה 4 (יחזיק אישור התאמה לתקן IEC 61851-23, ממעבדה מוסמכת;
  3. (ג) עמדות טעינה במצבי פעולה 3 ו-4 יותאמו לעבודה עם מערכת ניהול טעינה בהתאם לדרישות רשות החשמל;
  4. (ד) עמדת טעינה תקובע על משטח יציב, לרבות: מבנה, קיר או עמוד;
  5. (ה) ציוד של עמדת טעינה יהיה מוגן נגד נזק או פגיעה מכנית על ידי אחד או יותר מאלה:
    1. (1) התקנת הציוד במקום המבטיח מניעת נזק;
    2. (2) התקנת הגנה מכנית נאותה המונעת פגיעה או נזק לציוד;
    3. (3) שימוש בציוד בעל דרגת הגנה IK08 (כמשמעותה בתקן IEC 62262) לפחות;
  6. (ו) ציוד של עמדת טעינה המותקנת מחוץ למבנה יהיה בעל דרגת הגנה IP44 (כהגדרתה בתקן ישראלי ת"י 60529) לפחות; דרישה זו תתקיים כאשר התקע שלוף וכאשר התקע נמצא בתוך בית התקע;
  7. (ז) עמדת טעינה המותקנת בתוך מבנה, יהא הציוד בעל דרגת הגנה IP המתאימה למקום ההתקנה;
  8. (ח) גובה אמצעי הפעלה, בתי תקע ומחברים לרכב חשמלי יהיה מעל 0.5 מטר ולא יותר מ- 1.5 מטר מפני קרקע.

פרק ה': שימושים מיוחדים

עמדת טעינה במכפילי חניה

11.

  1. (א) התקנת עמדות טעינה כחלק ממתקן מכפילי חניה (מתקן המאפשר חניה של מכוניות אחת מעל השנייה) מותרת ובלבד שתובטח שלמות כבלי הטעינה באופן שתנועת מתקן מכפילי החניה לא תפגע בהם וזאת במסגרת תקן ייעודי המהווה חלק ממכפיל החנייה.

התקן טעינה

12.

  1. (א) להתקן טעינה במצב פעולה 2 יהיה אישור בדיקת דגם והתאמה לתקן IEC 62752 ממעבדה מוסמכת;
  2. (ב) התקן טעינה יתאים לטעינה חד פאזית וזרם הטעינה בו לא יעלה על 16 אמפר. תקע של התקן טעינה יהיה תקע לשימוש תעׂשייתי;
  3. (ג) אסור השימוש בכבל מאריך להזנת התקן טעינה וכן אסור שימוש במתאמים ומפצלים בבית התקע;
  4. (ד) על אף האמור בסעיף (ב), ניתן להשתמש בהתקן טעינה עם תקע לשימוש ביתי עבור טעינה מזדמנת (מקום חניה שאינו קבוע) בזרם טעינה שאינו עולה על 10 אמפר והוראות סעיף 4 וסעיף 6 אינן חלות על התקנה זו;
  5. (ה) התקן טעינה יונח או יותקן בזמן הטעינה על משטח יציב, לרבות: מבנה, קיר או עמוד.

טעינה אלחוטית

13.

  1. (א) מערכת טעינה אלחוטית והתקנתּה יתאימו לדרישות סדרת התקנים IEC 61980;
  2. (ב) הזנת החשמל למערכת טעינה אלחוטית תבוצע בהתאם לתקנות 3,4,5,6 לעיל;
  3. (ג) יש לוודא התאמה לדרישות תקנות הגנה בפני חשמול בכל החלקים הנגישים של מערכת הטעינה.

אספקת חשמל ממצברי הרכב (V2X)

14. שימוש ברכב חשמלי לצורך אספקת חשמל מחוץ לרכב , יבוצע בהתאם להנחיות למערכות אגירת אנרגיה במצברים המחוברות לרשת החלוקה, או הנחיות אחרות שיפרסם המנהל, וכן בהתאם לתקנות ואמות מידה רלוונטיות;

  1. (א) באחריות המתכנן להתאים את אמצעי ההגנה בפני חשמול במתקן למשטר אספקת חשמל ממצברי הרכב באספקה חלופית, בהתאם לתקנות הגנה בפני חשמול ו/או לתקנות נוספות לגבי ייצור מבוזר (תקנות גנרטורים והנחיות למערכות אגירת אנרגיה וזאת ע"פ עניין);
  2. (ב) בלוח הראשי של המתקן ובכל לוח הניזון באספקה חלופית, יותקן שילוט עם הכיתוב: ”זהירות – הלוח ניזון גם מעמדת טעינה, עלול להופיע מתח לאחר הפסקת הזינה מהרשת”.

פרק ו': בדיקות

בדיקת מערכת הטעינה

15.

  1. (א) מערכת טעינה בהתקנה קבועה תיבדק על ידי חשמלאי בודק בעל רישיון מתאים לפי תקנות החשמל (רישיונות) התשי"ד, 1954, לפני הפעלתה הראשונה ולאחר ביצוע שינוי באמצעי הגנה בפני חשמול (כמפורט בתקנה 2 ב לתקנות הגנה בפני חשמול) לרבות שינוי בהגנות בתוך העמדה , על מנת לאשר את הבטיחות והתקינות, לפי הבדיקות והמדידות המופיעות בטופס הבדיקה שיפרסם המנהל ובכלל זה הבדיקות המפורטות להלן:
    1. (1) קיום הצהרת ספק;
    2. (2) התאמה לתקנות החשמל בכלל ולתקנות אלו בפרט;
    3. (3) בדיקת התאמת אמצעי ההגנה בלוח המזין את מערכת הטעינה להוראות תקנות החשמל ולאמצעי ההגנה המשולבים במערכת הטעינה (אם קיימים);
    4. (4) בדיקת התאמתו של תוואי ההזנה לעמדת הטעינה להוראות תקנות החשמל;
    5. (5) וידוא התקנה יציבה של העמדה, לרבות הציוד הנלווה אליה, והגנה מכנית בהתאם לתנאים במקום ההתקנה, לרבות שילוט בהתאם לסעיף 4;
    6. (6) בדיקת מערכת ההארקה, לרבות אלקטרודת הארקה מקומית של עמדת הטעינה (אם קיימת), והתאמתו של מערך ההגנה בפני חשמול לדרישות תקנות הגנה בפני חשמול והנחיות אלו;
    7. (7) בדיקת רציפות ההארקה בין אלקטרודת ההארקה לנקודת החיבור ;
    8. (8) בדיקת התאמת ההגנה בפני חשמול לדרישות סעיף 5.
    9. (9) התאמת מפסק פחת והתקן לזיהוי זרם פחת ישר (ככל שקיים), לדרישות סעיף 6;
    10. (10) קיום הגנה בפני מתחי יתר בעמדה לשימוש הציבור;
    11. (11) כמפורט בסעיף 7;
    12. (12) מדידות בנקודות החיבור לרכב החשמלי או בהדקי החיבור של העמדה, לרבות בדיקת תקינות מערך ההגנה בפני חשמול;
    13. (13) בדיקת אפשרות השימוש ברכב החשמלי ועמדת הטעינה לצורך אספקת חשמל (ככל שאפשרות זו קיימת), בהתאם לדרישות סעיף 14;
  2. (ב) יש לתעד את הבדיקות על גבי דוח הבדיקה התואם לטופס בדיקה שיפרסם המנהל.

תחזוקה וביקורת תקופתית

16.

  1. (א) באחריות בעל מערכת טעינה לבצע לפחות פעם בשנה ביקורת חזותית של מערכת הטעינה ובכלל זה גם בדיקת מפסק פחת באמצעות לחיץ הבדיקה ככל שניתן לבצע בדיקה באמצעות לחיץ חיצוני;
  2. (ב) באחריות בעל מערכת הטעינה להזמין חשמלאי בעל רישיון מתאים שיבצע אחת לשש שנים ביקורת של מערכת טעינה בשימוש פרטי ואחת לשלוש שנים למערכת טעינה המיועדת לשימוש הציבור, כולל בדיקת תקינותם של מפסקי פחת באמצעות מכשיר מתאים;
  3. (ג) החשמלאי יתעד את ממצאי הביקורת בדוח התואם לפורמט שיפרסם המנהל;
  4. (ד) במסגרת בדיקות תקופתיות שמבוצעות במתקן בהתאם לתקנות החשמל, יבצע חשמלאי בודק גם בדיקה חזותית של מערכת הטעינה;
  5. (ה) כאשר מפסק הפחת משמש כהגנה בלעדית בפני חשמול יש לבצע בדיקה של תקינותו באמצעות לחיץ הבדיקה פעם בחצי שנה, ובדיקה של תקינותו ע"י חשמלאי באמצעות מכשיר מתאים פעם בשנתיים;
  6. (ו) באחריות בעל מערכת טעינה, מחזיקה או מפעילה, לתקן את הליקויים, באם יימצאו, ללא דיחוי;
  7. (ז) התגלה בביקורת ליקוי המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש, תנותק מערכת הטעינה ממתח מיד ולא תחובר מחדש עד לתיקון הליקוי ובדיקת המתקן ע"י חשמלאי בודק.

פרק ז': הוראות שונות

תיעוד

17.

  1. (א) המתקין של מערכת טעינה או חלק ממנה, ימסור לבעל/מזמין המערכת את התיעוד הרלוונטי שבאחריותו כדלהלן:
    1. (1) נתוני העמדה והספק הטעינה בפועל;
    2. (2) הצהרת ספק;
    3. (3) פרטי החברת האחראית על תחזוקת מערכת הטעינה;
    4. (4) תכנית חשמל או תיאור התוואי של הזנת עמדת הטעינה;
    5. (5) הוראות תפעול ובטיחות;
    6. (6) דוח בדיקה;
  2. (ב) בעל עמדת הטעינה ישמור את המסמכים וכן דוחות ביקורת תקופתיים;
  3. (ג) באחריות בעל מערכת הטעינה, מחזיקה או מפעילה, לשמור את תכניות מערכת הטעינה, לרבות תכניות התוואי הסופי של תשתית החשמל המזינה את מערכת הטעינה, ציון מיקום עמדות הטעינה, לוחות וארונות חשמל, הסתעפויות וכדומה, כדי לאפשר איתור התשתיות בעתיד.

תחילה

18.

  1. (א) תחילתן של הנחיות אלו 4 חודשים מיום פרסומן;
  2. (ב) על אף האמור בסעיף (א) מותר לפעול על פי הנחיות אלו מיום פרסומן.

בברכה,
אינג' איגור סטפנסקי
סמנכ"ל הנדסה / מנהל מינהל החשמל
רשות החשמל

נספח א' – מסמכי אישור התאמה לתקן IEC 61851 (חלק 1 או חלק 23)

ספק ו/או יבואן יחזיק מסמכים הנדרשים להוכחת התאמה לתקן כמפורט להלן:

  • פרטי המוצר לרבות שם המוצר, שם תת המוצר (ככל שרלוונטי), שמות הדגמים הכלולים במשפחה (ככל שרלוונטי), ארץ ייצור ופרטי היצרן ו/או הספק (כולל כתובת ודרכי התקשרות) ;
  • צילום המוצר והתווית לרבות תווית סימון כפי שמשווק ונמכר בארץ;
  • תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת על ידי גוף החבר בארגון ILAC או מאת מכון התקנים, שלפיה הטובין עומדים בדרישות תקן בין-לאומי IEC 61851 או תקן אירופאי מקביל על עדכוניו
    או
    תעודת בדיקה מאת מעבדה שאינה מוסמכת שלפיה הטובין עומדים בדרישות תקן בין-לאומי או אירופאי על עדכוניו בצירוף אישור מאת גוף הערכת התאמה.

"גוף הערכת התאמה" – גוף הערכת התאמה על פי דרישות אסדרה זרה (Conformity Assessment Body) או על פי הסכם רב צדדי בין מעבדות וגופי התעדת המוצרים, שמאוגד בארגון תקינה בין-לאומי לתקנים בתחום אלקטרו-טכניקה (IEC) להכרה בתוצאות הבדיקה והתעדת המוצרים.(IECEE CB Scheme).

נספח ב'

הצהרת ספק עמדת טעינה

יש להציג הצהרה זו לבודק מערכת הטעינה ולמסור לבעל עמדת הטעינה

שם ספק עמדת הטעינה: ________________________, טלפון: __________________

נתוני עמדת הטעינה:

שם יצרן: ____________דגם: ______________מס' סדרה: ____________
הספק נקוב: __________מספר נקודות חיבור: _____תלת/חד מופעי: __________

אמצעי הגנה בפני זרם דלף (נא לסמן אפשרות אחת בלבד):

  • ☐ העמדה כוללת מפסק מגן מטיפוס B לפי תקן IEC 62423
  • ☐ העמדה כוללת התקן לזיהוי זרם דלף ישר לפי תקן IEC 62955 וגם מפסק מגן מטיפוס A / טיפוס F
  • ☐ העמדה כוללת התקן לזיהוי זרם דלף ישר לפי תקן IEC 62955 בלבד
  • ☐ העמדה אינה כוללת הגנה בפני זרם דלף ישר

הגנה בפני מתח יתר (נא לסמן אפשרות אחת בלבד):

  • ☐ העמדה כוללת הגנה בפני מתחי יתר
  • ☐ העמדה אינה כוללת הגנה בפני מתחי יתר

הגנה בפני זרם יתר (נא לסמן אפשרות אחת בלבד):

  • ☐ העמדה כוללת הגנה בפני זרם יתר לכל נקודת חיבור
  • ☐ העמדה אינה כוללת הגנה בפני זרם יתר לכל נקודת חיבור

אישורי מעבדה מוסמכת

שם המעבדה המוסמכת : ____________________ תאריך האישור: ________________
מספר תעודה / דוח בדיקה: ___________________

אישור נציג הספק:
שם משפחה ופרטי: ____________________
תפקיד: ________________________
טלפון: ________________________

הנחיות לבדיקה/ביקורת של מיתקן לצורך חידוש אספקת החשמל

פברואר 2022

* הנחיות אלו מחליפות הנחיות קודמות משנת 2014 ועדכון פרסום אוגוסט 2021

פרק א': פרשנות

מסמך זה מתאר את הדרישות לביצוע בדיקות וביקורות בזמן חידוש אספקת החשמל למיתקן שהיה מנותק מחשמל. הנחיות אלו מיועדות להוסיף על הדרישות לבדיקות תקופתיות בהתאם לתקנות החשמל ובעיקר למנוע סיכון מחידוש אספקה למיתקן שאינו תקין. חידוש אספקה מבוצע ע"י מחלק בנקודת חיבור לרשת של אותו המחלק.

הגדרות -

1.

"חידוש אספקה"
חיבור מחדש של אספקת חשמל המבוצע על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים מטעם המחלק;
"בדיקה"
בדיקת מיתקן בהתאם להוראות תקנות החשמל המבוצעת ע"י בעל רישיון חשמלאי בודק;
"ביקורת"
ביקורת חזותית של שלמות ותקינות מיתקן החשמל והמבוצעת ע"י חשמלאי בעל רישיון מתאים מטעם המחלק;
"מחלק"
בעל רישיון חלוקה כהגדרתו בחוק משק החשמל, וכן מחלק היסטורי;
"מתקן חשמל"
מיתקן חשמלי המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן;
"שינוי יסודי"
הגדלת הספק מותקן, שינוי באמצעי ההגנה בפני חישמול או הוספה/החלפה של לוח חשמל;
"מנהל הרשת"
מהנדס חשמל בעל רישיון חשמלאי מהנדס המועסק ע"י בעל הרשת במתח גבוה;

פרק ב': תנאים כלליים

ניתוק אספקה

2. ניתוק מכוון של אספקת החשמל על ידי המחלק המבוצע בהתאם לחוק משק החשמל, חוק החשמל ותקנותיו ולאמות המידה. לצורך הטיפול בחידוש אספקת החשמל מתייחסות ההנחיות לסיבות הניתוק הבאות:

  1. (א) תקלה – כשל במתקן החשמל הפרטי, שעלול לגרום או שגרם לנזק לגוף ובכלל זה חשמול, התחשמלות, שריפה, או כל ניתוק עקב צו הפסקה של מנהל מינהל החשמל, לרבות ניתוק חלקי המאפשר החזרת החשמל לחלק המיתקן התקין;
  2. (ב) נזק – מפגע במתקן החשמל הפרטי או בציוד המחלק שעלול לגרום או שגרם לפגיעה או הפרעה לרשת החשמל, עקב מעשה שבאחריות הצרכן ובכלל זה מפגע שבגינו נוצרה לצרכן טובת הנאה;
  3. (ג) ניתוק צרכני – ניתוק אספקת החשמל ע"י המחלק, עקב חוב או עקב בקשת הצרכן.

תיאום והסדרת חידוש אספקה ע"י הצרכן

3.

  1. (א) לצורך חידוש אספקה יסדיר הצרכן את כל הדרישות לחידוש האספקה, כולל תשלום חוב והצהרות צרכן ו/או חשמלאי, כנדרש באמות המידה והנחיות אלו;
  2. (ב) לאחר הסדרת הדרישות יתואם לצרכן ביקור במקום הצרכנות לצורך ביקורת ו/או בדיקה בהתאם למפורט להלן.

חידוש אספקה במיתקן מתח נמוך

4. חידוש אספקה יבוצע ע"י חשמלאי של המחלק לאחר בדיקה או ביקורת כמפורט להלן:

  1. (א) חידוש אספקה לאחר תקלה, יבוצע לאחר קבלת הצהרת חשמלאי שתיקן את הליקויים (נספח ב') ולאחר שיעבור בהצלחה בדיקה ע"י בודק של המחלק;
  2. (ב) חידוש אספקה לאחר נזק, יבוצע לאחר ביקורת;
  3. (ג) חידוש אספקה לאחר ניתוק צרכני יבוצע לאחר בדיקה;
  4. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במיתקן המנותק פחות מ- 3 חודשים ולא בוצע בו שינוי יסודי, נדרשת ביקורת במקום בדיקה.

חידוש אספקה במיתקן מתח גבוה

5. חידוש אספקה יבוצע ע"י חשמלאי של המחלק לאחר קבלת תצהיר של מנהל הרשת (נספח ג') וביקורת של המחלק. כמו כן נדרשת בדיקה במקרים המפורטים להלן:

  1. (א) לצורך חידוש אספקה לאחר תקלה או נזק;
  2. (ב) לצורך חידוש אספקה לאחר ניתוק צרכני שנמשך יותר מ- 24 שעות.

פרק ג': ביקורת ובדיקה

ביקורת

6.

  1. (א) ביקורת תכלול:
    1. 1. קבלת הצהרת הצרכן שלא בוצע במיתקן שינוי יסודי (נספח א');
    2. 2. ביקורת של לוח החשמל הראשי;
    3. 3. בדיקת הסיבות לניתוק ווידוא כי תוקנו הליקויים בגינם בוצע הניתוק;
    4. 4. וידוא כי חיבור המיתקן לא יגרום לנזק או הפרעה לרשת החשמל ו/או לצרכנים שכנים.
  2. (ב) במידה וימצאו בביקורת ליקויי בטיחות, יידרש הצרכן לתקן את הליקויים ולהזמין בדיקה;

בדיקה

7. בדיקה המבוצעת לפי הנחיות אלו תכלול:

  1. (א) קבלת הצהרת הצרכן שלא בוצע במיתקן שינוי יסודי (נספח א');
  2. (ב) קבלת ובדיקת הצהרת חשמלאי לאחר תיקון ליקויים עקב תקלה כמפורט בנספח ב' או הצהרת מנהל הרשת כמפורט בנספח ג', לפי העניין;
  3. (ג) על אף האמור בסעיף 7(ב), לא נדרשת הצהרת חשמלאי לאחר ניתוק צרכני כאשר לא בוצעו שינויים ותיקונים במתקן הצרכן;
  4. (ד) כאשר בוצע במתקן שינוי יסודי או תיקון ליקויי בטיחות בתוך המתקן (לא בלוח) נדרשת נוכחות של חשמלאי בבדיקה;
  5. (ה) בדיקת תיקון הליקויים שנגרמו מהתקלה לרבות בדיקת בידוד של מוליכים וכבלים הקשורים לנזק;
  6. (ו) וידוא כי לא בוצע במיתקן שינוי יסודי הדרוש בדיקה, במידה ובוצע, יש לבצע בדיקה של החלק שבו בוצע שינוי;
  7. (ז) בדיקת תקינות של לוח החשמל הראשי;
  8. (ח) בדיקת תקינות ההגנה בפני חשמול בלוח ראשי.

פרק ד': הוראות שונות

אחריות

8.

  1. (א) האחריות להזמנת ותיאום הביקורות והבדיקות הינה של בעל המיתקן;
  2. (ב) מחלק שביצע ניתוק אחראי לביצוע חידוש אספקת החשמל לצרכנים בהתאם להנחיות אלו;
  3. (ג) בעל רישיון חשמלאי אחראי לפעול בהתאם להנחיות אלו בעת ביצוע הכנות לחידוש אספקה.

אינג' איגור סטפנסקי
מנהל מינהל חשמל

נספח א' – הצהרת הצרכן

הצהרת הצרכן
כתובת המיתקן
שם הצרכןטלפון:
הנני מצהיר בזאת שבמיתקן החשמל לא בוצע שינוי יסודי.
לעניין זה "שינוי יסודי" - הגדלת הספק מותקן, שינוי באמצעי ההגנה בפני חישמול או הוספה/החלפה של לוח חשמל;
תאריך: ____________________חתימה: ___________________________

נספח ב' – הצהרת חשמלאי

הצהרת חשמלאי על תיקון ליקויים
כתובת המיתקן
שם בעל המיתקן
מספרתיאור הליקויתיאור התיקוןהערה
1
2
3
4
5
6
7
8
הנני מצהיר שתיקנתי את הליקויים במתקן החשמל כמפורט לעיל ואין סכנה בחיבור המתקן לרשת החשמל;
שם החשמלאי: ____________________טלפון: ____________________________
סוג רישיון: _______________________מספר רישיון: _______________________
תאריך התיקון: ____________________חתימה: ___________________________

נספח ג' – הצהרת מנהל הרשת

הצהרת מנהל הרשת לחידוש אספקה
כתובת המיתקן
שם בעל המיתקן
רשימת ליקויים שתוקנו/טופלו במהלך הניתוק מרשת החשמל
מספרתיאור הליקויתיאור התיקוןהערה
1
2
3
4
5
6
7
8
הנני מצהיר בזאת כדלהלן:
  1. 1. אני מפקח על תקינות ובטיחות רשת ומתקני החשמל במתח גבוה במקום צרכנות זה;
  2. 2. במהלך ניתוק החשמל תוקנו הליקויים כמפורט לעיל;
  3. 3. ביצעתי ביקורת במתקני החשמל במתח גבוה על מנת לוודא שאין כל תקלה או סיכון בחיבורם לחשמל.
שם מנהל הרשת: ___________________טלפון: ____________________________
סוג רישיון: _______________________מספר רישיון: _______________________
תאריך התיקון: ____________________חתימה: ___________________________

הבהרה

אנו מודים לאתר נבו (Nevo) על מתן האישור לפרסום תוכן חוק החשמל באתרנו, לטובת הנגשת המידע וסיוע לציבור החשמלאים והעוסקים בתחום.

המידע המובא בעמוד זה נועד לנוחות המשתמשים ולמטרות לימוד, עיון והעשרה בלבד, ומשמש ככלי עזר. אין לראות בו נוסח רשמי או תחליף לעיון בחוק החשמל ובתקנותיו בנוסחם הרשמי והמחייב, כפי שפורסמו במקורות המוסמכים. בכל מקרה של סתירה, אי-התאמה או ספק, הנוסח הרשמי והעדכני הוא הקובע. אין להסתמך על המידע המופיע בעמוד זה לצורך קבלת החלטות מקצועיות, תכנון או ביצוע עבודות חשמל, ללא בדיקה ואימות מול המקורות הרשמיים והעדכניים.

לרכישת נוסח מודפס של חוק החשמל והתקנות, ניתן להיכנס לקישור הבא: חוק ותקנות בנושא חשמל – מהדורה מעודכנת .


מצאתם טעות או אי-דיוק? נשמח שתעדכנו אותנו כדי שנוכל לבדוק ולתקן בהקדם. ניתן לפנות אלינו באמצעות WhatsApp או דרך טופס יצירת הקשר באתר.

Scroll to Top